לפני כמה ימים התוועדתי לקיומה של הסדרה שיצאה לפני שנה.
המשחק, הכתיבה, התלבושות והתפאורה נהדרים. האהבה וההשקעה של המעורבים בבניית העולם הזה והקמתו לחיים מורגשת בכל דקה.
יש מספר שינויים שהיוצרים בחרו לעשות בחומר המקורי, ולטעמי הם מצוינים. הם מועברים בצורה מדויקת ואפילו מוסיפים למורכבות של הסיפור.
אם יש לכם אפשרות, מומלץ לראות בחום!
כשאת מתיחסת לשינויים, את מתיחסת גם לספר או רק לסרט?
אן רייס היא סופרת די גרועה, והפכה את סדרת ספרי הערפדים לאופרת סבון עם מלא השפעות נוצריות שהלכו והתגברו ככל שהיא התבגרה. כמה שנים אחרי שהספר הראשון יצא, בעקבות ביקוש הקהל, רייס כתבה ספר מקביל על הערפד לסטאט. אומרים שהוא הספר הטוב בסדרה, ואע"פ שקראתי אותו (כניראה שבהנאה, כי את הגרועים בסדרה אני זוכרת) אני לא זוכרת כלום.
סדרת הספרים נמרחת על פני לפחות 25-30 ספרים, אפילו שבשלב כלשהו נגמר מה לספר, והיה רגע שהסופרת עשתה קרוס אובר עם עוד סדרת ספרים מרוחה שכתבה, נדמה לי שעל מכשפות. בתוך כל זה, הספר על לסטאט הוא זה שבסופו של דבר נתן את הטון של סדרת הספרים כולה, וזה לא מפתיע- כי ראיון עם הערפד הוא סיפור שבין היתר מגיע אל המסקנה שאין סיבה לחיות לנצח ושחיי הערפדים הם יצורים עגומים עם סוף ידוע מראש.
כדי שכל זה יעבוד ותהיה סיבה להמשיך או לספר את הסיפור של הערפדים, רייס היתה צריכה לתאר מחדש את דמותו של בראד פיט (לא זוכרת את השם של הדמות) כנודניק שמתלונן על הכל ולא מסוגל להנות מהחיים. סקרנית לדעת האם זה הטון שהגיע אל הסדרה. יכולה לנחש שכן.
לא קראתי אף אחד מהספרים, אז אני לא יודעת להגיד עד כמה הנימה של הסדרה שונה מהנימה של הספר/ים. כן יש דרמטיות, ומשפטים חוצבי להבות, אבל בטעם טוב. ואין יותר מדי בכיינות.
לדעתי עדיין מוקדם לקבוע את הנימה הסופית, כי העונה הראשונה מכסה רק שליש או חצי מהספר ולא קבלתי בסופה תחושה של פואנטה.
בינתיים העלילה די קרובה לסיפור המקורי, והשינויים הם בעיקר "חיצוניים". לדוגמה- העלילה מתרחשת בתחילת המאה ה-20 במקום ה18. הדמויות של קלאודיה ולואי הן שחורות. וקלאודיה היא בת 14 במקום 6. יש עוד שינויים אבל אלה הכי בולטים.
בסופו של דבר לא הכרתי את המקור, אז השינויים לא צרמו לי. ולהרגשתי הבחירות האלה היו די טבעיות ותרמו לפיתוח של העולם ולעומק של הדמויות. וזו גם לדעתי הסיבה לצפות בסדרה. הדמויות. (וגם התפאורה והתלבושות :) ).
הן מורכבות, הדינמיקה ביניהן מעניינת, והשחקנים מעולים.
בעיני סם ריד שמשחק את לסטאט הרבה יותר מוצלח מטום קרוז.
למרות שאני יכולה לראות איך הסדרה עלולה לפול בהמשך, העונה הראשונה מוצלחת (ובעיני מספיק מוצלחת כדי לראות בפני עצמה). כך שאני מניחה שנצטרך לחכות ולראות.
את מתארת בחירות מעניינות. אני מניחה שילדה בת 6 שהיא גם אישה בוגרת בעלת שאיפות מיניות לא עוברת מסך בימינו, אבל בעיני דווקא השימוש בבת 14 מסוכן יותר, כי זה גיל שבו הגבולות מטושטשים יותר.
ואם העלילה עצרה לפני סוף עלילת הסרט (או הספר הראשון) אז אני מניחה שהם לא הלכו עם סדרת הספרים. מעניין, אבדוק :)
הסדרה
לפני כמה ימים התוועדתי לקיומה של הסדרה שיצאה לפני שנה.
המשחק, הכתיבה, התלבושות והתפאורה נהדרים. האהבה וההשקעה של המעורבים בבניית העולם הזה והקמתו לחיים מורגשת בכל דקה.
יש מספר שינויים שהיוצרים בחרו לעשות בחומר המקורי, ולטעמי הם מצוינים. הם מועברים בצורה מדויקת ואפילו מוסיפים למורכבות של הסיפור.
אם יש לכם אפשרות, מומלץ לראות בחום!
יש סדרה?
כשאת מתיחסת לשינויים, את מתיחסת גם לספר או רק לסרט?
אן רייס היא סופרת די גרועה, והפכה את סדרת ספרי הערפדים לאופרת סבון עם מלא השפעות נוצריות שהלכו והתגברו ככל שהיא התבגרה. כמה שנים אחרי שהספר הראשון יצא, בעקבות ביקוש הקהל, רייס כתבה ספר מקביל על הערפד לסטאט. אומרים שהוא הספר הטוב בסדרה, ואע"פ שקראתי אותו (כניראה שבהנאה, כי את הגרועים בסדרה אני זוכרת) אני לא זוכרת כלום.
סדרת הספרים נמרחת על פני לפחות 25-30 ספרים, אפילו שבשלב כלשהו נגמר מה לספר, והיה רגע שהסופרת עשתה קרוס אובר עם עוד סדרת ספרים מרוחה שכתבה, נדמה לי שעל מכשפות. בתוך כל זה, הספר על לסטאט הוא זה שבסופו של דבר נתן את הטון של סדרת הספרים כולה, וזה לא מפתיע- כי ראיון עם הערפד הוא סיפור שבין היתר מגיע אל המסקנה שאין סיבה לחיות לנצח ושחיי הערפדים הם יצורים עגומים עם סוף ידוע מראש.
כדי שכל זה יעבוד ותהיה סיבה להמשיך או לספר את הסיפור של הערפדים, רייס היתה צריכה לתאר מחדש את דמותו של בראד פיט (לא זוכרת את השם של הדמות) כנודניק שמתלונן על הכל ולא מסוגל להנות מהחיים. סקרנית לדעת האם זה הטון שהגיע אל הסדרה. יכולה לנחש שכן.
לא קראתי אף אחד מהספרים, אז אני לא יודעת להגיד עד כמה הנימה של הסדרה שונה מהנימה של הספר/ים. כן יש דרמטיות, ומשפטים חוצבי להבות, אבל בטעם טוב. ואין יותר מדי בכיינות.
לדעתי עדיין מוקדם לקבוע את הנימה הסופית, כי העונה הראשונה מכסה רק שליש או חצי מהספר ולא קבלתי בסופה תחושה של פואנטה.
בינתיים העלילה די קרובה לסיפור המקורי, והשינויים הם בעיקר "חיצוניים". לדוגמה- העלילה מתרחשת בתחילת המאה ה-20 במקום ה18. הדמויות של קלאודיה ולואי הן שחורות. וקלאודיה היא בת 14 במקום 6. יש עוד שינויים אבל אלה הכי בולטים.
בסופו של דבר לא הכרתי את המקור, אז השינויים לא צרמו לי. ולהרגשתי הבחירות האלה היו די טבעיות ותרמו לפיתוח של העולם ולעומק של הדמויות. וזו גם לדעתי הסיבה לצפות בסדרה. הדמויות. (וגם התפאורה והתלבושות :) ).
הן מורכבות, הדינמיקה ביניהן מעניינת, והשחקנים מעולים.
בעיני סם ריד שמשחק את לסטאט הרבה יותר מוצלח מטום קרוז.
למרות שאני יכולה לראות איך הסדרה עלולה לפול בהמשך, העונה הראשונה מוצלחת (ובעיני מספיק מוצלחת כדי לראות בפני עצמה). כך שאני מניחה שנצטרך לחכות ולראות.
אוקיי, כל הנ"ל שינויים שלא קשורים לספרים
את מתארת בחירות מעניינות. אני מניחה שילדה בת 6 שהיא גם אישה בוגרת בעלת שאיפות מיניות לא עוברת מסך בימינו, אבל בעיני דווקא השימוש בבת 14 מסוכן יותר, כי זה גיל שבו הגבולות מטושטשים יותר.
ואם העלילה עצרה לפני סוף עלילת הסרט (או הספר הראשון) אז אני מניחה שהם לא הלכו עם סדרת הספרים. מעניין, אבדוק :)
איפה רואים את זה???