-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
לעוף מהתרגשות
Los Amantes Pasajeros
כשתקלה במטוס נוסעים מסכנת את חיי הנוסעים, צוות הדיילים משתדל להשכיח את הסכנה מהנוסעים ולהפוך את מה שעשויות להפוך לשעות האחרונות בחייהם למהנות ככל האפשר.
תאריך הפצה בישראל: 25/04/2013
מערכון ארוך, עם כמה בדיחות הומואים גסות ומוצלחות, ושום דבר מעבר לזה.
אז הבחורצ'יק שעשה מהלב שלי שניצלים ב"דבר אליה"
עושה קאבר לפוינטר סיסטרז. אני כבר צריך להשלים את הפרקים היותר פרועים בפילמוגרפיה של אלמודובר בזריז. השם "הכול אודות אמא" מסתכל עלי מה-VOD כבר חצי שנה ואני לא יודע מתי כבר לראות אותו.
"הכל אודות אמא" הוא לא מהחלקים הפרועים של אלמודובר
(אבל יש לי הרגשה שתאהב אותו). נסה את "קיקה", "נשים על סף התמוטטות עצבים", "עקבים גבוהים" ואם ממש בא לך אז גם "הרגלים מגונים" ו"מה עשיתי שזה מגיע לי".
סרט יפהפה.
אולי אני אצטרך צפייה שנייה בשביל לקבל את אפקט האגרוף בבטן של "דבר אליה", אבל מצפייה ראשונה – נפלא. כמו טייק עדין ומרגש על הטלנובלות הדרום-אמריקאיות, עם טאץ' ארס-פואטי. בעיקר הפריע לי הסוף המודבק (כאילו אלמודובר החליט פתאום שהוא ספילברג), אבל גם הוא לא מחק את הרושם הראשוני. אנסמבל מדהים של שחקניות (במיוחד פנלופה קרוז וססיליה רות') ותסריט מבריק.
נשים על סף התמוטטות עצבים*!
כזה סרט נפלא. הטוב ביותר שלו, לטעמי – מאלה שראיתי, לפחות. כרמן מאורה אלילה. כמו כן, המעט מאוד שהיה כיף לראות בקודם שלו (או זה שלפניו? הפסקתי לעקוב אחרי אלמודובר, הוא התקלקל נורא), נו, זה שמדבר על העשייה של נשים על סף, היה ההתייחסויות לנשים על סף.
*"נשים נשים" בתרגומים מסוימים, משום מה.
חיבוקים שבורים
(הוא זה שבא לפני הקודם, שהוא "העור בו אני חי").
לגבי "לעוף מהתרגשות", הוא קרוב ברוחו לסרטים המאד מוקדמים של אלמודובר כדוגמת "הרגלים מגונים" ו"מה עשיתי שזה מגיע לי" אותם אני פחות אוהב, ואף פחות טוב מהם. הסרט הכי חלש שלו.
שאלה אישית, ואתה כמובן לא חייב לענות
אבל לפי מה שהבנתי מהודעות קודמות שלך אתה בחטיבת ביניים תיכון, כשאתה מדבר על סרטים עם חברים בגילך אתה משתמש בביטויים כמו ״אני מחכה לסרט מהבמאי שעה ללב שלי שניצלים״ או שזה יותר סגנון כתיבה פואטי של עין הדג? לא מתכוון להעליב, ממש לא הכוונה שלי אפילו להפך.. פשוט כשאני הייתי בבית ספר הייתי חוטף מכות על ביטויים כאלה, ועניין אותי אם זה רק בבית ספר שלי או שהמצב השתנה מלפני 12 שנה, או שיש הסבר אחר..
יותר מעניין אותי מה זה אומר עלי אם אתה חושב שאני
בחטיבת ביניים-תיכון כשאני עוד שנייה מסיים י"א![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
אל תדאג, אני מבין לגמרי למה אתה מתכוון. אני כן לפעמים משתמש בביטויים כאלה, והם לפעמים מושכים תשומת לב (לפעמים שלילית, לפעמים חיובית – זה משתנה בהתאם למה שאני אומר ולמי שמקשיב לי. לא יצא לי לקבל מכות בגלל שקראתי לסרט כלשהו מקסים, אבל יצא לי לשמוע תגובות תמהות, בלשון המעטה, כשהשתמשתי בשפה קצת יותר ציורית כדי לתאר משהו). מה שכן, תמיד יש הבדלים בין האופן שבו אני מתאר משהו כשאני כותב עליו או כשאני מדבר עליו (ואני יודע שזה לא משהו תלוי גיל – המשלב הלשוני תמיד משתנה, למעלה או למטה, במידה ואתה מדבר או כותב). אם אני אומר "'דבר אליה' עשה לי מהלב שניצלים" במחששה בבית הספר שלי אנשים יכולים להרים גבה, גם ב-2013 :)
בלב מחפשים שם
http://www.facebook.com/LevCinema/posts/134265003419132
והשם הנבחר הוא "לעוף מהתרגשות".
(ל"ת)
"לעוף מהתרגשות" ? היה עדיף כבר "מתרוממים"
(ל"ת)
אהמ. "אפשר בבקשה שני כרטיסים למתרוממים"?
(ל"ת)
אתה יודע שתמיד אפשר להוסיף את המילה ״לסרט״ לפני
השם שלו? ״אפשר בבקשה שני כרטיסים *לסרט* ״מתרוממים״?״
והנה הזדמנות לשאול שאלה שאני תמהה עליה כבר הרבה זמן:
כמעט בכל הקולנועים היום יש קופות אוטומטיות. הן נוחות, עובדות מהר, לא צריך להקריא להן שמות מביכים ואף פעם לא עמדתי בתור אליהן. הפעם האחרונה שדיברתי עם קופאית היתה כשהמכונה אכלה את הכרטיסים, לפני שנה בערך.
ובכל זאת, בכל פעם שאני אוספת את הכרטיסים שלי אני מביטה ימינה ורואה אנשים עומדים בתור לקופאים.
למה בעצם?
לפחות סיבה אחת שעולה לי לראש
למכונה אי אפשר להראות חוגר / תעודת שוטר וכו' (כמובן שאפשרי לעשות שהחריצים שם יוכלו 'לקרוא' אותם, אבל לא נראה לי שזה המצב כרגע).
גם יש אנשים שאין להם כרטיס אשראי.
בשבילך, שאלתי את עצמי את השאלה הזו.
התשובה שקיבלתי היא – אני חושב שלא ידעתי (או שידעתי ולא זכרתי, כמו שקורה בגילנו המופלג) שאפשר גם סתם לקנות כרטיסים במכונה. יכול להיות שבתחילת ימי המכונות האלה הן היו רק לכרטיסים שהוזמנו מראש? אני זוכר נכון? אז יכול להיות שאנשים רבים – כמוני – תקועים עדיין עם המחשבה שזה כל מה שהן עושות.
יש גם מקומות, כמו סיס"י ראשל"צ, שבהם המכונות נמצאות רחוק מאוד מהקופות, ככה שאין סיכוי לחשוב על זה בכלל אינטואיטיבית.
חוצמזה, כמו שהכובען אמר, אי אפשר לפעול עם שוברים/הנחות מול המכונות.
"מתרוממים"! אחלה שם.
(ל"ת)
ועם זאת, לא מתעלה על "הדייט שתקע אותי"
או על פורסט גאמפ.
טווידלדי – תאמין לי שאני כבר עובד על משפט פנייה לקופאית – "אבקש שניים לאלמודובר", או "ל-im so Excited".. הכל, חוץ מ"לעוף מהתרגשות".. ביטוי שלא ברור לי בכלל מאיזה כיוון להקיף