אבל על פניו הוא מציג סיטואציה אבסורדית, ומשתמש בה כדי לערער את התוקף של כל טענה על הטרדה מינית של ילדים, שהם אחת האוכלוסיות הפגיעות ביותר לכזו התעללות.
כן, לפעמים ילד ממציא סיפורים שמקפיצים את המערכת. זה נדיר, אבל זה קורה. הנקודה היא שקודם כל – המקרה ההפוך הוא נפוץ בהרבה. הנטייה היא בדרך כלל להתעלם מטענות של ילדים ולפתור אותן כדמיונות במקום לטפל בסימני הזהרה מפורשים. ושנית – זה בדרך כלל די פשוט להפריך טענות כוזבות. ילד שעבר התעללות מראה סימנים די ברורים: חרדות, דיכאונות, גילויי אלימות, הסתגרות, פחד ממגע, התנהגות מינית מפורשת, ידע שלא מתאים לגיל וכו'. כל אלה הם קשים מאד ל"זיוף".
עכשיו, גם כאשר מופעלת חובת הדיווח בגלל סיפור חסר בסיס ומערכות טיפול מופעלות, יש לי הרושם שהסרט לא מציג התמודדות ריאלית (למרות ששוב, לא ראיתי אותו ואולי אני טועה). אם אכן כל מקרה כזה היה הופך לצייד מכשפות באותה מידה היית צריכה לשמוע על הורים המפחדים שהילד יאמר משהו על התעללות בבית מול הגננת. אבל כמו שידוע לנו היטב, מקרים כאלה מטופלים בשיא הזהירות ומתוך שאלה מתמדת על פרשנות המציאות השונה של הילד, ומודעות רבה לסכנה של עיצוב זיכרון והעמקת טראומה על ידי חקירה לא מקצועית.
נכון, לא כל סרט צריך להיות מחקר סופר ריאליסטי, ומנסתם סרטים מראים דווקא את מקרי הקצה הנדירים. אבל כאשר סרט מבקש כביכול להצביע על תופעה חברתית מסוכנת, הייתי מצפה ממנו לטיפה יותר הגינות.
ולכן הסתייגתי מראש – יתכן שהסרט טוב, מותח, כתוב ומבוים בצורה וירטואזית, מעלה שאלות מעניינות ושווה צפייה באופן כללי. הטענות שלי הן לא כלפיו ספציפית, אלא כלפי השאלה עד כמה העלילה שלו (כפי שהיא מתוארת כאן וכפי שהיא מוצגת בטריילר) מבטאת העלאה לסדר היום של תופעה חברתית אמיתית ומסוכנת או שמדובר בסיטואציה לא ריאליסטית המוקצנת לשם הדרמה.
(1) הסרט לא מתיימר להראות שמדובר בתופעה רחבה או גם לא מנסה לזלזל בתופעת ההתעללות מינית בילדים, האשמה כזו היא כמעט בגדר תביעת דיבה. סרטים לא חייבים לתאר מקרים שנמצאים במיינסטרים. במקרה הזה מדובר במקרים שיכולים להתרחש וכבר קרו וגם בהם חשוב לדון.
(2) הילדה לא מצטיירת כמיניפולטיבית, כפי שכותבת המאמר מרמזת. זה היה שילוב של מספר מקרים שהובילו לשקר הזה, דברים כמו: עצבות, דמיון מפותח וקללות ששמעה בבית. הדבר המרכזי והרבה לא מודעים לזה, היה הראיון שערכו איתה. אחת הסיבות שקורים מקרים כאלה זה שגורמים לילדה לחשוב שמצפים ממנה לומר תשובות מסוימות וזה מה שניסו להציג בסרט. אני זוכר מקרה של עובדת סוציאלית שראיינה ילד וגרמה לו להגיד שההורים שלו היכו אותו, מה שהתברר כטעות כמעט טרגית.
(3) הנשים לא מוצגות בצורה רעה בסרט, הסיבה שהן אולי קצת מרוחקות זה בגלל שלא מדובר באחת מהחברות שלהן ולכן יותר קל להן לשפוט אותו, העובדה היא שאחד מהגברים שהיה איתו בקשר פחות טוב, התנהג אליו באגרסיביות
טבעי שאדם ירגיש קושי לשפוט אדם שקרוב אליו. דמיינו שאדם קרוב אליכם מואשם באיזה עבירה קשה- אדם שהייתם חברים שלו שנים- זה לא קל. זה לא קורה אם מדובר במישהו שאתם מכירים, אך אין לכם איתו יחסי קרבה, לכן הקשר למגדר הוא מקרי בהחלט. הסרט רצה להראות איך הרשת החברתית של בן אדם מתפרקת לרסיסים ברגע שזהותו נלקחת ממנו והוא מתויג מחדש. המקרה של הציד מסמל שהכתם לעולם לא באמת עוזב את הבן אדם ותמיד, תמיד יסתכלו עליו כמו טורף,חיה. לא במקרה ביהדות הישוו הלבנת פנים לשפיכות דמים. זו הייתה יכולה להיות גם אישה אבל הבמאי החליט להתמקד הצד הגברי, כי הסטיגמות על גברים הם יותר חמורות במקרים כאלה אצל נשים הן כמעט לא קיימות. אם זאת הייתה אישה, היית רואה את הקושי של החברות שלה להתמודד עם ההאשמות וגם אז סביר להניח שהמעגל החברתי הקרוב שלה היה כולל בעיקר נשים, כי ככה זה במציאות.
(4) מצדיק סדר חברתי?!? נו באמת, זו הבעיה של כל הפוסט מודריניזם, אפשר לומר שטויות וזה יחשב כדעה ליגיטימית. הסרט אומנם מדבר על הצד הגברי, ואני שואל אז מה?? האם שיח שמשוחח על הקשיים והסטריאוטיפים שמדביקים לגברים בעיקר במצבים כאלה הוא לא ראוי לדיון? כי אם לא, אז זה שוביניזים אמיתי. זה מזכיר לי איך מזלזלים בבעיית (וזה כן בעיה רחבה!!) תלונות השווא של נשים נגד גברים בישראל, מהתירוץ המגוחך של פגיעה בנשים. אפשר לטפל בשני הנושאים ואפשר לדבר על שניהם ואפילו רצוי. תחשבו על זה, הרי כל גבר שיראה איזה ילד ברחוב בלי ההורים שלו וינסה לעזור לו, מישהו מהצד יסתכל עליו וישר יחשוב שמדובר באיזה פדופיל. לגעת בסטיגמות נגד גברים, לדעתי זה נושא ראוי (כמו שלהפך). איך אמרה הדמות הראשית ב"סוחר בונציה": "אם אתם דוקרים אותנו, אנחנו לא מדממים?" גם על זכויות גברים מותר לפעמים לדבר, זו לא בושה.
לסיכום, כל הכבוד לסרט שנגע בתופעה שולית (בתקווה) בהרבה אומץ, אולי הסרט הזה יוכל במידת מה לתת טיפה יותר מודעות למקרים, אולי יהיה אפשר לשפר את תהליך הטיפול ולהימנע מטעויות. גם אם אלו מקרים נדירים, רק המחשבה שגבר או אישה חפים מפשע יכנסו לכלא, מעוררת בי צמרמורת.
6
מקס צ'פלין, אדון האופל, bloody_miryam, Dvirsas8, יבגני טרבנוב, מילה כשרה?
ועצם העובדה שסרט דני על אדם שמואשם בפדופיליה מוצג בארץ מסחרית היא לגמרי לא מובנת מאליה. אין מה להאשים את תעשיית הקולנוע בארץ על כך שהסרט לא הוקרן ב-30 בתי קולנוע ברחבי הארץ. זה לא "איירון מן".
מסכימה עם הביקורת שמורין קישרה אליהמיקהב-09/12/2013 14:55
מסכימה עם הביקורת שמורין קישרה אליה
מיקה
פורסם דצמבר 9, 2013 ב 14:55
כפיר, כל מה שכתבת הוא עניין של דעה. יש לזה תוקף, אבל אני ראיתי דווקא את הצדדים שהכותבת בבלוג ראתה. גם לזה יש תוקף. וזה לא שטויות פוסט מודרניות, זו דעה ופרשנות אחרת של הסרט.
אז כן, אני יודע שהסרט הזה הופץ פה כבר בסוף 2012. מסתבר, למעשה, שביחד עם צרפת, בלגיה, הולנד, איטליה, יוון, אירלנד ומקסיקו, בין היחידים שקיבלו את הסרט הזה בהקרנות מסחריות עוד ב-2012. בכל שאר העולם, בין השאר, במדינת המקור של הסרט הזה, דנמרק, הוא עלה להקרנות מסחריות רק ב-2013. ובכל זאת, לא נראה שהוא באמת צבר הרבה תשומת לב בחודש ומשהו (או פחות, תקנו אותי אם אני טועה) שבהם הוא היה כאן, כולל באתר הזה (לא לראות בנימה של האשמה). רוב האנשים שאני מכיר שראו את הסרט נחשפו אליו רק ב-2013, ואני יודע על הרבה שלא ממש יוכלו להסתכל על 2013 בלי לחשוב על הסרט הזה.
אני תוהה, האם תהיה אפשרות של מקרה חריג שבה הסרט הזה יופיע גם בסקר סוף השנה הנוכחי? אני זוכר שגם "רד סטייט" הופיע בו גם ב-2011 וגם ב-2012 – מסיבה שונה לחלוטין אומנם, אבל דומה במובן מסויים.
אחלה סרט, עם כוכבית אחת גדולה. אולי אני טועה או סתם לא מכיר ילדים, אבל הרעיון שילדה בת חמש ליטרלי יזמה מניפולציה מחוכמת כל כך, היה לי קשה לסיספונד יותר מכל ההתחכמויות של איימי בנעלמת.
והיא יוזמת. כלומר, זה ברור שהיא מבינה את ההשלכות של הצורה בה היא מתנסחת, הדרך שהיא מתחמקת, והבעות הפנים המדויקות שלה (אגב, משחק מעולה של הילדה). והיא עושה את זה פעמיים – גם בפעם הראשונה עם הגננת, וגם בשיחה עם ה'מומחה' שהגננת מביאה. כאמור, אולי אני לא מספיק מכיר ילדים, אבל זה פשוט היה נראה לי חסר היגיון לחלוטין.
אני מוכרח להודות שאישית נותרתי בסוף הסרט נוטה יותר לכיוון אשמתו של לוקאס. אני מסופק (מאוד) האם גם יוצרי הסרט כיוונו לשם, אבל מבחינתי לפי הנתונים שהסרט מגיש, הסיכוי שהוא חף מפשע די נמוך, ודורש מאתנו להאמין כאמור – בתחבולנות מניפולטיבית של ילדה קטנה. אז עם כל הכבוד לעובדה שילדים אחרים פנטזו מרתף – בכל הנוגע לקלרה אני עדיין נגדו, וממש לא ברור לי מה שכנע את ההורים שלה להאמין לו באופן מובהק כל כך.
בתור גננת, אני יכולה בהחלט להגיד שהסרט הזה הוא
התגשמות הפחד הכי גדול שלנו, אנשי החינוך :S
בתור איש חינוך, אני יכול לומר שאני מסכים.
אם הכוונה היא לפחד מפני סרטים שזורעים דיס-אינפורמציה לגבי האופן בו מזוהים מקרים של התעללות מינית, ודיס-קרדיטציה במערכות שנועדו לטפל במקרים כאלה.
נושא הסרט הוא נושא אמיתי וכואב
אני כבר הספקתי לשמוע על מקרה דומה בסביבה הקרובה שלי. למזלם של אותם אנשים מעורבים הטכנולוגיה הייתה לצידם (הפעם), אבל זה היה יכול להסתיים אחרת.
קשה לי להגיב לפני שראיתי את הסרט
אבל על פניו הוא מציג סיטואציה אבסורדית, ומשתמש בה כדי לערער את התוקף של כל טענה על הטרדה מינית של ילדים, שהם אחת האוכלוסיות הפגיעות ביותר לכזו התעללות.
כן, לפעמים ילד ממציא סיפורים שמקפיצים את המערכת. זה נדיר, אבל זה קורה. הנקודה היא שקודם כל – המקרה ההפוך הוא נפוץ בהרבה. הנטייה היא בדרך כלל להתעלם מטענות של ילדים ולפתור אותן כדמיונות במקום לטפל בסימני הזהרה מפורשים. ושנית – זה בדרך כלל די פשוט להפריך טענות כוזבות. ילד שעבר התעללות מראה סימנים די ברורים: חרדות, דיכאונות, גילויי אלימות, הסתגרות, פחד ממגע, התנהגות מינית מפורשת, ידע שלא מתאים לגיל וכו'. כל אלה הם קשים מאד ל"זיוף".
עכשיו, גם כאשר מופעלת חובת הדיווח בגלל סיפור חסר בסיס ומערכות טיפול מופעלות, יש לי הרושם שהסרט לא מציג התמודדות ריאלית (למרות ששוב, לא ראיתי אותו ואולי אני טועה). אם אכן כל מקרה כזה היה הופך לצייד מכשפות באותה מידה היית צריכה לשמוע על הורים המפחדים שהילד יאמר משהו על התעללות בבית מול הגננת. אבל כמו שידוע לנו היטב, מקרים כאלה מטופלים בשיא הזהירות ומתוך שאלה מתמדת על פרשנות המציאות השונה של הילד, ומודעות רבה לסכנה של עיצוב זיכרון והעמקת טראומה על ידי חקירה לא מקצועית.
נכון, לא כל סרט צריך להיות מחקר סופר ריאליסטי, ומנסתם סרטים מראים דווקא את מקרי הקצה הנדירים. אבל כאשר סרט מבקש כביכול להצביע על תופעה חברתית מסוכנת, הייתי מצפה ממנו לטיפה יותר הגינות.
כמו, למשל, לחקור את מה שהוא מדבר עליו לפני הביקורת?
(ל"ת)
I see what you did there
ולכן הסתייגתי מראש – יתכן שהסרט טוב, מותח, כתוב ומבוים בצורה וירטואזית, מעלה שאלות מעניינות ושווה צפייה באופן כללי. הטענות שלי הן לא כלפיו ספציפית, אלא כלפי השאלה עד כמה העלילה שלו (כפי שהיא מתוארת כאן וכפי שהיא מוצגת בטריילר) מבטאת העלאה לסדר היום של תופעה חברתית אמיתית ומסוכנת או שמדובר בסיטואציה לא ריאליסטית המוקצנת לשם הדרמה.
נחייה ונראה, או שמא, נראה ונחליט.
(ל"ת)
ניתוח של הסרט
כמשעתק ומחזק את הסדר החברתי. כולל ספויילרים.
http://meandiscourse.wordpress.com/2012/12/11/the-hunt/
הסרט הכי טוב שראיתי השנה
חבל שהוא לא קיבל הפצה נורמלית בבתי הקולנוע בארץ.
הוא הופץ באופן נורמלי בהחלט.
ועצם העובדה שסרט דני על אדם שמואשם בפדופיליה מוצג בארץ מסחרית היא לגמרי לא מובנת מאליה. אין מה להאשים את תעשיית הקולנוע בארץ על כך שהסרט לא הוקרן ב-30 בתי קולנוע ברחבי הארץ. זה לא "איירון מן".
של מי השורה הזאת?
מסתבר ש"אתם יצאתם מדעתכם" היא שורה די פופולרית בטריילרים לסרטים שעוסקים (כנראה) בהתעללות בילדים, אפילו בטריילר בעברית לזאב הרע טרחו לשים אותה.
סרט מצויין
למרות המסלול הברור, לא מפסיק להפתיע, דמויות נהדרות, במיוחד השחקן הראשי.
מסכימה עם הביקורת שמורין קישרה אליה
כפיר, כל מה שכתבת הוא עניין של דעה. יש לזה תוקף, אבל אני ראיתי דווקא את הצדדים שהכותבת בבלוג ראתה. גם לזה יש תוקף. וזה לא שטויות פוסט מודרניות, זו דעה ופרשנות אחרת של הסרט.
אוקיי, שאלה.
אז כן, אני יודע שהסרט הזה הופץ פה כבר בסוף 2012. מסתבר, למעשה, שביחד עם צרפת, בלגיה, הולנד, איטליה, יוון, אירלנד ומקסיקו, בין היחידים שקיבלו את הסרט הזה בהקרנות מסחריות עוד ב-2012. בכל שאר העולם, בין השאר, במדינת המקור של הסרט הזה, דנמרק, הוא עלה להקרנות מסחריות רק ב-2013. ובכל זאת, לא נראה שהוא באמת צבר הרבה תשומת לב בחודש ומשהו (או פחות, תקנו אותי אם אני טועה) שבהם הוא היה כאן, כולל באתר הזה (לא לראות בנימה של האשמה). רוב האנשים שאני מכיר שראו את הסרט נחשפו אליו רק ב-2013, ואני יודע על הרבה שלא ממש יוכלו להסתכל על 2013 בלי לחשוב על הסרט הזה.
אני תוהה, האם תהיה אפשרות של מקרה חריג שבה הסרט הזה יופיע גם בסקר סוף השנה הנוכחי? אני זוכר שגם "רד סטייט" הופיע בו גם ב-2011 וגם ב-2012 – מסיבה שונה לחלוטין אומנם, אבל דומה במובן מסויים.