מפתה לפסול מראש כל סרט שבו משתתף אדם סנדלר. הרי האיש הפסיק להתאמץ לפני שנים, ומאז מוציא רק סרטים עצלניים מלאים בבדיחות עתיקות ועייפות, שעדיף לראות בטלויזיה מאשר בקולנוע, ועוד יותר עדיף לא לראות בכלל. אבל "מפלצת של מלון", וההמשך שלו, הם לא באמת סרטים של אדם סנדלר – הוא הרי רק משתתף בהם כשחקן, ואפילו לא רואים אותו. רק שומעים את חיקוי המבטא הרומני או מה שזה לא יהיה שהוא עושה. אז למרות שהשם שלו מתנוסס על הסרט, קיימת אפשרות ריאליסטית שהסרט יהיה מקורי, מוצלח ומצחיק.
אבל לא, זה סרט עצלני מלא בבדיחות עתיקות ועייפות.
את הבעיה אפשר לראות כבר בשמו של הסרט, וליתר דיוק, ה-"2" הזה שצמוד אליו. "מפלצת של מלון" היה קומדיה מונפשת על מפלצות של סרטי אימה קלאסיים – דרקולה, איש הזאב, פרנקנשטיין, המומיה ודומיהם – שחיות במלון בטרנסילווניה ומפחדות מבני אדם. זה היה רעיון נחמד עם ביצוע סביר. לא להיט ולא מבריק, אבל סרט בסדר. הוציאו מזה כמה בדיחות נחמדות, בסוף בני האדם והמפלצות למדו לחיות בשלום אלה עם אלה ושזה בסדר להיות שונה, וסוף. אבל עכשיו צריך לעשות המשך. לעתים קרובות קורה שסרט שנשען על רעיון מגניב אחד מתעייף כשהוא מגיע לסרטי ההמשך, כי כל מה שהוא יכול להציע זה עוד מאותו הדבר, ואת הבדיחות היותר מוצלחות הם כבר הוציאו על הסרט הראשון.
במקרה הזה המצב עוד יותר חמור: הסיום של הסרט הראשון קצת סירס את כל הרעיון. כי ברגע שאנחנו מקבלים את המפלצות כבדיוק כמונו, הן כבר לא מפלצות, הן פשוט אנשים, וזה לא ממש מצחיק. במקור, הבדיחה על דרקולה היתה כמה שהוא מפלצתי ושונא-אדם ובכל זאת אבא אוהב. עכשיו, כשאנחנו יודעים שמפלצות גם הן בני אדם, נשאר אבא אוהב, אבל כזה שלפעמים ממציא משחקי מילים על המילה "דם". כנ"ל לגבי שאר המפלצות: הן כבר לא מפלצות. הן אנשים שנוטים להשמיע וואן-ליינרים שעוסקים בתחום תחפושות ההאלווין. כדי לשמור על עניין, הסרט צריך להכניס לסיפור עוד ערפד, שהוא ערפד מהסוג הישן, כלומר עדיין מפחיד ועדיין רוצה לאכול אנשים: זה סבא ולאד (קולו של מל ברוקס במקור. אפשר היה לבנות פה תאורית קונספירציה שאומרת שהסרט משווה יהודים לערפדים). בהמשך הבא יצטרכו להביא את סבא-רבא.
אז מה עוד עושים בסרטי המשך? מרחיבים את המשפחה. מייביס, בתו של דרקולה, בהריון: יש לנו סצינה אחת שבה היא מתחילה לבכות ללא הסבר, כי נשים בהריון הן כאלה, אלא שאז… לא קורה כלום, הסרט פשוט קופץ כמה חודשים קדימה אל הלידה. והקטע של הבכי היה… מה? מה היתה הפואנטה, מלבד האבחנה המלומדת על כך שנשים בהריון נוטות למצבי רוח? אולי בגלל שהיא ערפדה היה אמור להיות פה הומור? כי הסרט שכח להכניס את הבדיחה. הוא משאיר את זה לקהל, כנראה: "ערפדה בהריון בוכה. תמצאו מה מצחיק בזה". יש גם בדיחות חביבות בסרט – כמו הניסיונות של האיש הבלתי נראה להעמיד פנים שיש לו חברה בלתי נראית – אבל על כל אחת כזאת תגיע בדיחה מהסוג שגורר גלגולי עיניים. הבדיחה שמערבת "בלוטות'" גרמה לי לגנוח בקול רם.
ואז יש ילד קטן, ואחרי עוד כמה קפיצות קדימה בזמן, הוא כבר חוגג יום הולדת, וסבא דרקולה מודאג משום שהילד לא מראה נטיות ערפדיות. הוא וחבריו המפלצתיים מחליטים לנסות לגרום לילד להיות יותר ערפדי. כמובן, זה לא עובד ככה. אם הילד הוא ערפד הוא ערפד, ואם לא – אז לא, והופה, רגע, נראה שצצה פה איזו אלגוריה די חכמה! הרי זו לא באמת בחירה, אתה נולד ערפד או לא ערפד, בדיוק כמו ש – אה, לא. לפני שהספקתי לברך את הסרט על משהו חכם, הוא כבר חזר בו והבהיר שכולנו אוהבים את כולם כל עוד הם בדיוק מה שאנחנו רוצים שיהיו.
במאי האנימציה האגדי-משום-מה גנדי טרקובסקי ביים את הסרט באותו סגנון אנימציה, או חוסר אנימציה, אופייני: אותן תנועות חדות ופתאומיות, ואותם עיצובי דמויות פשטניים ומשונים, כאילו הסרט היה מעדיף בהרבה להיות עשוי באנימציה מצוירת פשוטה, והתלת-מימד הזה לא יושב עליו טוב. העלילה מיועדת לילדים קטנים, אבל האווירה האפלה – לא, והרפרנסים לסרטים עתיקים – בוודאי שלא. הסרט הזה קיים בגלל חוק הטבע ההוליוודי הגורר המשכים לכל דבר מצליח, אבל באמת שהוא לא היה נחוץ. מפלצת של מלון אחת הספיקה לגמרי. אפילו זה היה קצת יותר מדי.
פורסם במקור בוואלה
למרות שהסרט בטוח בנאלי להחריד, טרטקובסקי הוא עדיין אגדה בצדק
זה ברור שהסרט הזה הוא בסך הכל מדפסת מזומנים מיותרת לסטודיו, אבל בכל זאת, הבחור אחראי על Samurai Jack, שהיא ללא ספק אחת מסדרות האנימציה הטובות ביותר שנוצרו אי פעם.
טרטקובסקי פשוט כנראה במאי שיושב יותר טוב על דו-מימד מאשר על תלת, וכנראה גם על מבנה סיפורי של סדרה יותר מאשר על סרט. הוא לא מיתרגם טוב לקולנוע, מה לעשות.
הוא דווקא מסתדר נהדר עם תלת מימד
באיזשהו שלב הוא היה אמור לביים עיבוד קולנועי של "פופאי", וסרטון ההדגמה שסוני שחררו היה נפלא.
https://youtu.be/M1lzJuwJD9k
את הוטל טרנסילבניה הוא עשה כנראה כשכיר, ומכאן התוצאה הבינונית.
הוא גם אחראי למעבדה של דקסטר.
אחח, הנוסטלגיה. לקח לי כמה שניות עד שנזכרתי מאיפה אני מכיר את השם הזה.
נהניתי במידה סבירה מ-"מפלצת של מלון הראשון"
שאמנם התחיל בתור "מפלצות בע"מ" לעניים, אבל מצא את הקול שלו איפשהו לקראת האמצע. היה מבדר במידה סבירה, לא מדהים, אבל מבדר (והדיבוב של סנדלר היה דווקא מוצלח).
מצד שני, שום דבר בסרט הזה לא עשה לי חשק לראות המשך.
גנדי טרקובסקי הוא עדיין אגדה
נכון, שני סרטי "מפלצת של מלון" לא היו להיט, אבל הם גם היו לא יותר מעבודה מזדמנת בשביל כסף. חוץ מזה, קשה לי לחשוב שמישהו אחר היה מוציא משהו יותר טוב מהסרט הזה, כי בסופו של דבר זה כן סרט של אדם סנדלר, רק מצויר, ולפי מה שהבנתי הוא היה האיש הקריאטיבי שהחליט איך כל אחד מהסרטים ילך.
רק תראו את… בעצם, עזבו לרגע את סמוראי ג'ק, פשוט תראו את סים-ביוניק טיטאן שלו, היצירה הגדולה ביותר שלו וגם הסינמטית ביותר, רק תראו את זה…
https://www.youtube.com/watch?v=fw_SEEx1Nyw
ראיתי, גם את זה וגם כל אחד משאר הדברים ששיתפת עליו,
ואני ממש ממש ממש לא מבין מה פשר ההתלהבות שלך ממנו.
תוסיף לזה את העובדה שלא ידעתי שהוא ביים את 'מפלצת של מלון' הראשון ושנאתי אותו, הוא בקלות כרגע ברשימת ה'לא לעקוב' שלי.
ראית את כל הסדרה של סים ביוניק טיטאן?
אם תראה, לדעתי תבין. סדרה פשוט מצוינת, יצירתית ועם סצינות אקשן אדירות. מזכירה שילוב בין מיאזאקי לאוונגליון לקומדיית נוער אמריקאית בתיכון.
לא. אבל למה אני צריך?
תשווה את הסצינות שלטענתך הן *הטובות ביותר* של טרקובסקי ששיתפת באתר במהלך השנים.
תשווה אותן ל:
* כל סצינה מסרטי מיאזאקי.
* סצינת המרדף ב'משפחת סופר על'.
* המעוף הראשון ב-'הדרקון הראשון שלי'.
* סצינת הקרב הראשונה ב'קונג פו פנדה'.
* כל דבר אקשני שבלור עשו אי פעם.
הן לא משתוות לסצינות האלו, ואין שום דבר חצי מלהיב בהן כמו הסצינות שמצוינות למעלה. מהבחינה הזו אני לא מבין למה מתעקשים לקרוא לו גאון, מדהים, יצירתי, במאי האנימציה שיש לו הכי הרבה פוטנציאל וכו'. אולי יש לו סדרות טובות, אבל בבימוי סצינות אקשן מטורפות ויצירתיות הוא לא הלהיב אותי בכלל.
כי עיצוב הדמויות שלו והעלילות שלו מתעלה בקלות על כל פיקסאר/דרימוורקס (פרט למפלצת של מלון). זאת אומנות קצת נשכחת בימינו, אבל המראה הייחודי לחלוטין של הסדרות שלו, הצורה שבה כל דמות הולכת בצורה שקשורה לדמות שלה.. טרטקובסקי הוא הדבר הכי דומה לצ'אק ג'ונס שיש לנו בימינו.
הרי גם ליוצר של לוני טונס אין סצינות מרדף ואקשן מדהימות, אבל זה לא הופך אותו לפחות גאון – הם פשוט גאונים בתחומים אחרים.
גם אם תשתף סרטון שמראה את ההומור של הלוני טונס (בעולם בו מישהו לא מכיר אותם ואת השפעתם),
סרטון קצר וממש טוב של דקה, הוא יהיה "גאוני" (לא אוהב את השימוש במילה הזו בכלל, אבל רק בשביל הדיון).
אולי טרקובסקי ממש טוב בתור שואוראנר וכאלה, אבל מבחינת בימוי אני לא רואה שום דבר ייחודי בו, ועדיין לא ראיתי שום דבר שלו שבאמת מתחרה עם הגדולים ביותר (למרות שמירוץ המכוניות שדניאל שם למטה די מגניב מהמעט שרואים).
כמו שאמרתי, תראה את הסדרה.
יוכיח לך שאתה טועה, והיא גם לא ארוכה. בוטלה אחרי עונה אחת (לצערם של המעריצים).
לא בדיוק לוני טונס (קצת השפעתם)
https://www.youtube.com/watch?v=ZdS_l7pG7Z8
לפעמים מאוד מבלבל לגלות שאנשים לא מכירים את הניינטיז
אני מודה שלא בדיוק הבנתי מה אתה אומר.
האם אתה אומר "בסדר, אז טרטקובסקי וג'ונס באותה משבצת אבל זה בכל זאת לא "גאונות"" או "היי, אל תשווה בין ג'ונס לטרטקובסקי – יש הבדל עצום ביניהם"?
צודק, אני לא מבהיר את עצמי טוב כי אני כותב מהר בזמן העבודה.
כל הדוגמאות שהבאתי למעלה, פלוס צ'אק ג'ונס, מביאים משהו מיוחד בבימוי שלהם שנוכח גם בסרטונים קצרים של דקה או שתיים. הם מלהיבים, מרגשים, מצחיקים מאוד, וכו'.
בלי להיכנס לויכוח האם טרקובסקי הוא יוצר מעולה של סדרות, מדברים על הבחור כבמאי סצינות אקשן מעולה, עם חזון ויזואלי ייחודי ומדהים, וגאון שכל שנייה שרואים ממה שהוא יצר היא מיינד פאקינג רצינית. אבל כל סרטון ששותף עד עכשיו גרם לי רק ל-'נההה'. נחמד והכל אבל לא מה שעשו ממנו.
ולדעת שמפלצת של מלון זה סרט שלו, סרט ששנאתי כל שנייה ממנו, כולל הויזואליה(!!!!) שאמורה להיות הצד החזק שלו, בכלל מוריד לי ממנו.
אני לא מוצא הבדל גדול באנימציה בין ג'ונס לטרטקובסקי, אבל אני חושב שאנחנו נמצאים בנקודה מאוד סובייקטיבית בדיון ברגע זה.
אני מסכים שהוא לא במאי סצינות אקשן מעולה אבל אני כן חושב שיש לו חזון ויזואלי ייחודי: הסדרות שלו לא נראות כמו סדרות אחרות.
לגבי "מדהים" ו"מיינד פאקינג רצינית", טוב.. אני גם לא כל כך חש ככה לגבי רוב הסצנות שקישרת אליהם. אישית אני אקח "דמויות נהדרות" , "הומור מטורף" ו"עלילה נהדרת" על "סצנת אקשן טובה" רוב הזמן.
בקיצור, כן, אתה פשוט לא אוהב אותו וזה בסדר.
הו וואו, בעיקר עם סים ביוניק טיטאן זה ממש לא נכון
סצינות האקשן שם מדהימות, ברמה שלדעתי משתווה לגדולים ביותר.
הנה דוגמא…
https://www.youtube.com/watch?v=0QoKWB00Hqk
אבל באמת שצריך לראות את הסדרה עצמה כדי להבין באמת.
טרקובסקי תמיד היה אגדה
ואין ספק שכאשר מסתכלים ביצירה הסובייטית, למעשה מאז אייזנשטיין, לא הי… אה, רגע… טרטקובסקי.
לא חשוב.
החוק ההוליוודי
A franchise in motion stays in motion unless acted upon by an external force.