-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
קרניים
Horns
אחרי שחברתו נרצחת, דניאל רדקליף מגלה שצומחות לו קרניים.
תאריך הפצה בארה"ב: 31/10/2014
תאריך הפצה בישראל: 06/11/2014
מתחיל ביזארי, מטורף וטראשי באופן מהנה, אבל שוקע בתעלומת רצח אידיוטית ומשעממת.
קופי של אבא שלו!
(ל"ת)
אבל העיניים? של לילי.
(ל"ת)
איזה רעים אתם. D:
(ל"ת)
טוב, זה בהחלט נשמע כמו תיאור ממצה של חמש הדקות הראשונות בעלילה.
הבעיה שמהתיאור הזה אי אפשר ללמוד כלום על שאר הסרט.
זה כמעט כאילו התיאור של הסרט במשפט אחד לא אמור להוות סיכום מלא של הסרט
(ל"ת)
זה כמעט כאילו התיאור אמור לתת רושם על מה הסרט,
מה שאמור להיות ברור מאליו, למעט לצרכי סרקאזם לא מוצלח.
אני פשוט מדמיין לעצמי את תקצירי הסרטים לפי שיטה זו:
אי.טי.: "קבוצת חייזרים נתקלת בהפרעה במהלך מסע חקר".
פרל הארבור: "שני ילדים ב-1923 חולמים להיות טייסים".
טיטאניק: "צוות מחפשי אוצרות מוצא כספת מהאוניה הטבועה".
על סמך הספר, אני מניח שהתיאור שאתה מחפש הוא בסביבות
אחרי שחברתו נרצחת, דניאל רדקליף מגלה שצומחות לו קרניים המעניקות לו כוחות משונים. בעזרת הכוחות החדשים שלו, הוא מנסה למצוא ולנקום במי שרצח את חברתו.
( למרות שאני אוהב את התיאור המסתורי. מדי פעם לדעת פחות על הסרט משפר את חוויית הצפייה)
בדיוק! תודה.
(ל"ת)
עוד תקציר מוזר לסרט אימה מהזמן האחרון
מאתר אידיבי(התקציר של הסרט טאסק):"גבר נלכד בידי מטורף,ועובר עינויים פיזיים ומנטליים במטרה להפוך לסוס ים"
זה נשמע בדיוק כמו התקציר של I am the walrus של הביטלס.
(ל"ת)
מוזר, אבל ע"פ הטריילר נראה שזה תקציר די מדוייק
https://www.youtube.com/watch?v=trTTjvPCLJQ
*ניבתן
(ל"ת)
טריילר ממש מוזר. כאילו, ממש. אבל לא בקטע רע
יש מצב שאצפה אם הביקורות יהיו טובות.
נראה מוצלח
לספר שכתב ג'ו היל (הבן של סטיבן קינג) היה רעיון מצוין וביצוע קצת פחות טוב* – הדמות של הגיבור משכנעת וכובשת, אבל העלילה קצת נגררת ודברים מסתדרים בצורה לא הכי משכנעת בעולם. אבל הטריילר נראה מוצלח – רדקליף הוא פשוט ליהוק מושלם לתפקיד, כאילו הוא יצא ישר מתוך הדפים של הספר. בכלל, רדקליף מבסס לעצמו קריירה בתור שחקן של סרטי אימה בתקופת הפוסט-פוטר שלו – קודם ב-"האישה בשחור", עכשיו בסרט הזה ובקרוב גם בתפקיד איגור ב-"פרנקנשטיין" החדש.
* אם כבר, "קופסה בצורת לב", הספר הראשון של היל, היה הרבה יותר מוצלח וגם הרבה יותר מתאים לעיבוד קולנועי. מוזר שממנו עוד לא עשו סרט.
עובדים על קופסא בצורת לב. לאט מאד.
http://www.ign.com/articles/2014/09/02/joe-hill-wants-russell-crowe-to-star-in-heart-shaped-box-movie
תודה!
האמת, ראסל קרואו באמת נשמע כמו אחלה ליהוק לתפקיד.
תיאור אדיר ,אשכרה צחקתי.
(ל"ת)
זה נראה לי ממש מספיילר, לא?
כאילו, ברור שהקרניים הן משל לרגשות אשם, מה שאומר שבאיזשהו שלב נגלה שהוא בעצם רצח אותה.
או שיתברר שהיא בגדה בו
(ל"ת)
הספר לא משהו בכלל ומלא קלישאות כרימון
לא מצאתי שום סיבה לעבד אותו לסרט (או להוציא אותו לאור מלכתחילה), אבל אז גיליתי שהסופר הוא בנו של סטיבן קינג האדמו"ר. הורה נפוטיזם.
אין לי כוח לפרט למה הספר היה מדהים.
פשוט כי יש יותר מדי סיבות. אבל אני רק אציין שג'ו היל זכה לשבחים רבים והרוויח את המעמד שלו ביושר, בלי קשר לאביו. הוא סופר מעולה בפני עצמו וזאת הדיעה הרווחת.
בכל מקרה, הסרט לא נראה כזה טוב מהטריילרים ולא נראה לי שהוא תפס את רוח הספר. אבל ג'ו היל אמר שהוא מרוצה אז נחיה ונראה.
אני רק בהתחלה
אבל אני נוטה להסכים איתך יותר מאשר עם אסף (מקווה שהרושם לא ישתנה).
מה שכן – קשה להגיד שהוא מצליח בפני עצמו בגלל שהכתיבה שלו כל כך מזכירה לי את "זה" (הספר סטיבן קינג היחיד שקראתי) בכמה וכמה מובנים שזה מסוג הדברים שעוברים רק בגנים (או בגניבה ספרותית)
אני הרגשתי שהוא כותב כמו אבא שלו רק בספר השלישי שלו.
מצד שני, עברו כמה שנים טובות מאז שקראתי את "קרניים".
אם זה לא אוף טופיקי מדי
הייתי שמח לדעת למה הספר מדהים לדעתך (בלי טיפה של ציניות!).
בכמה מילים:
הספר פשוט ריגש אותי. מאד. הוא מדבר על היתרונות של האהבה וגם על החסרונות ומראה איך למרות הכל אהבה היא דבר טוב. חוץ מזה, הספר היה מגניב. זה משהו באווירה הכללית. ודמות הנבל היתה מצוינת ובעיקר הפרק שמספר את סיפור חייו. והכתיבה של ג'ו היל מדהימה לדעתי.
ואוסיף
שכל החלק הראשון של הספר היה מעדן. רגע לפני שהוא מודע לגבול הכוחות שלו ולמשמעות שלהם, בדיוק בזמן להיפגש עם דמויות אקראיות ולשמוע את המחשבות הדפוקות שלהם – הייתי קורא 500 עמודים של השטויות האלה, עם היל היה הולך לכיוון הזה.
סיימתי את הספר. אני חושב שהוא נהדר, אבל הסוף שלו היה מעט מחופף מדי ונורא צפוף בחינת הדמויות, שהיו חייבות להתקשר אחד לשני במקום פשוט שכל אחד יהיה לו סוף משלו. אבל כן, החלק על הנבל נהדר, ובכלליות הקריאה של הספר הייתה כיפית ומעניינת. מה שכן, אחרי קריאה של הספר הטריילר נראה פחות מבטיח. בעיקר כי נראה שמשהו שאינו טוויסט בספר ( או לפחות, הוא מופיע מוקדם מדי בשביל לא להחשיב אותו טוויסט רציני) הולך להפוך לטוויסט רציני בסרט, שזאת החלטה תמוהה בעיניי.
כנראה שסוף מחופף, זה משהו שעובר בגנים של המשפחה הזאת.
קינג האב פשוט לא מסוגל לסגור ספרים כמו שצריך.
תראה
בשום שלב אין את ה.. דבר הזה שקורה בסוף של זה. אז בבחינה הזאת, כנראה שיש השתבחות בין הדורות.
לא?
העמדה, הניצוץ, דוקטור סליפ, ג'וילנד, בית כברות לחיות שעשועים, הקמע, מר מרצדס, סיילמ'ס לוט, 22/11/63, דברים שצריך, החצי האפל, גרין מייל, הנובלה של הערפל.
לדעתך הסופים ביצירות האלה רעים?
וואו הסוף של הערפל
זה הסוף הכי מעצבן ביקום. אני תמיד מכבה את הסרט לפני הסוף כי הוא מעצבן אותי מדי. (אלא אם כן בספר יש סוף שונה)
בנובלה יש סוף שונה.
אבל אני חושב שהסוף של הסרט גאוני, אז מה אני מבין.
אתה יכול לספיילר לי את סוף הספר?
(ל"ת)
יש לקינג נטיה לסיים בדאוס אקס מכינה או להוציא את הגיבורים שלו מהברוך יותר מדי בקלות בדקה התשעים.
לא בכל הספרים שלו ("האזור המת" מתחילת הקריירה שלו בולט לטובה בהקשר הזה) אבל זה בהחלט קיים.
כן, אבל זה לא המקרה ב"הערפל".
לא בסרט ולא בנובלה.
אבל לא דיברת רק עליו.
(ל"ת)
את 'גרין מייל' הספר קראתי מזמן ואני לא בדיוק זוכר
אבל הסוף של הסרט הוא מושלם. כאילו, ברמת 'הסוף הכי מוצלח שראיתי אי פעם'. הסוף של 'העמדה' באמת קצת מעצבן, אבל הספר עצמו כ"כ טוב שזה נסלח.
גם אני יכול לזרוק שמות לכיוון הנגדי
כמו המגדל האפל, אינסומניה, מתחת לכיפה השקופה, רוז מאדר, העמדה ופאקינג זה. ואני אפסיק כאן כי זה נהיה רפטטיבי (כולל בעיני כמה מאלו שאתה הזכרת גם אגב). סטיבן קינג יודע לבנות עולם, הוא יודע לבנות מתח, הוא יודע לבנות ארכיטיפ של עשר סוגים פחות או יותר של דמויות מעניינות. והוא יודע לבנות סיפור נפלא עד האמצע-בואכה שני שליש. השליש האחרון, החלק שבו צריך להתחיל לסגור את קווי העלילה, לדבר על התהליך והשינוי שעברו הגיבורים וכמובן הקליימקס האחרון, תמיד עלובים ומגוחכים בהשוואה לרוחב היריעה שקדם להם.
כשהוא מספר סיפור קטן, עם מספר דמויות מצומצם (הניצוץ, מיזרי) הוא עושה את זה הרבה יותר טוב בעיני.
ודוגמה נפלאה לכיצד קאסטינג נכון משפיע
הם שקלו לקחת את שיה לבאף לתפקיד הראשי.
התנצלותי מראש על החלחלה שגרמתי לכם.
גרוע.
מכירים את זה שאתם אוהבים ספר ואז הוא נהפך לסרט ואז הסרט גרוע ואתם לא יודעים אם הסרט גרוע בגלל שאהבתם את הספר או בגלל שהסרט גרוע? אז זה הרבה יותר קל לדעת מה נכון כשאישתכם לידכם ולא קראה את הספר ומסכמת שהסרט מחורבן.
הכל לא עובד – המבנה שהפך ספר חסר-טוויסט לסרט טוויסט שאמור להפתיע, הדמויות שרודדו יותר ממה שהן היו (והן לא היו מאוד עמוקות במקור הספרותי), ההחלטה לקפוץ בזמנים בצורה כל כך מרושלת כדי לנסות להספיק הכל מהספר אבל עדיין להצליח לפספס את כל המהות שהייתה בתוך הקפיצות. פשוט כלום לא עבד.
אני מניח שהבעיה הגדולה ביותר היא דניאל רדקליף – באתי לסרט אחרי שכבר נרגעתי מהאנטי שלי אליו והייתי מוכן לנסות להעריך אותו אבל הוא לא מצליח לתת לדמות שלו את העומק, האפלה החספוס הנחוץ להאמין שהוא באמת מרושע. הוא נראה תמים ובמקרה הטוב קצת מעפן, אבל אף פעם לא קרוב לשטניות וממזריות שנחוצה לתפקיד הזה. ולו עוד היה משהו בסיסי לעבוד איתו – שאר השחקנים נפלו בין הכיסאות עם דמויות לא מפותחות ונראו אבודים בתוך הסרט. ג'ונו טמפל כנראה הכי מפוספסת מבין כולם, אבל באמת שאין לי שום דרך לדעת. (אה, התר גרהאם פה. והיא ממש נחמדה בשתי שורות שלה, ונראית כמו הדמות היחידה שמבינה איך הסרט היה יכול להיות ביקום אחר אבל אולי זה רק בגלל שהיא הייתה יותר סבירה מאשר ולא באמת מבוסס במציאות).
נוסיף לכל זה במאי שלא מצליח לפרוץ מעבר לקלישאות קולנועיות ולא מצליח לתת סרט גוון ייחודי ויזואלי ונשארנו עם סרט גרוע. אפילו גרוע ממש. המעלות היחידות של הסרט הן ברגעים הספורים שהוא מצליח להיצמד לסרט כמו שהוא, אבל זה קורה כל כך מעט שזה לא משנה באמת. זה ושתי סצנות נוספות – אחת מומצאת לגמרי (העיתונאים, שנראתה בטריילר) ואחת ששונתה מהמקור שלה בספר (השוטרים, שלא נראתה בטריילר).
זה בהחלט היה מזעזע.
האכזבה הכי גדולה שלי השנה. פשוט עצוב.
אה, וסיכמת את התגובה יפה.
אוקי, אז קונפליקט ה"ספר או סרט מה קודם" שיש לי עם Gone Girl נעלם פה.
יש את זה בעברית או שאני צריך לחזור להתאמץ באנגלית? כי לא עשיתי את זה מאז הבגרות שלי, וניגשתי אליה כשאריאל שרון עוד היה בחזקת צומח.
ושמישהו בבקשה ייתן סרט לג'ונו טמפל. הבחורה הזאת מהנית מדי מכדי שהיא תתבזבז בתפקידי משנה כל הזמן.
(ל"ת)
יש את "קומקום הנחושת" שלא ראיתי
ובקילר ג'ו ותענוג אחר-צהריים היא בתפקידים די ראשיים שהיא נהדרת בשניהם. (ועכשיו כשהסתכלתי בעמוד ויקי שלה גיליתי שהיא גם הייתה במלא סרטים אחרים שלא שמתי לב שהיא שם. מעניין)
גם מאוד ממליץ על "תענוג אחר-צהריים". סרט נהדר ולא רק בגלל ג'ונו.
אני ממליץ הרבה פחות על "קומקום הנחושת". הוא לא כל כך מזיק ויש לו פרמיס די מוצלח אבל הוא זכור לי כטיפשי, צפוי ולא טוב במיוחד.
אז תראה את מג'יק מג'יק ואת עונג אחרי הצהריים
בשניהם היא בתפקיד ראשי (השחקנית הגרועה והמעצבנת בעולם לדעתי, אבל היי, עולם חופשי).
״נעלמת״ יצא בשבועות האחרונים בתרגום לעברית. נחלצת מהאנגלית![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
אתה מוזמן לראות את 'קאבום'
אבל זה רק אם אתה ממש-ממש אוהב אותה, כי אני לא מוצא שום סיבה אמיתית לראות אותו.
יש לי הצעה קצת משוגעת
אבל אם היא מסוגלת לעשות מבטא אמריקאי תקין, אז "ג'ונו טמפל בתפקיד חייה- קפטן מארוול!"
אבל אולי אני סתם אדיוט.
קרניים יצא בעברית.
ובעניין Gone Girl – ברור שהסרט הקודם. דבר ראשון אני רוצה לראות את הסרט החדש של דייוויד פינצ'ר. לצלול אל הסרט כאל סיפור חדש (כולל להיות מופתע/מתוח איפה שצריך) וזה לא יכול לקרות אם קראתי את הספר שבוע קודם. כל מה שיקרה אחר כך (השוואות למקור, מה הוסיפו, איך שינו) יקרה רק בהשוואה לצפייה השניה, אם תהיה אחת בהנחה שהסרט יצא מוצלח.
אם ההשוואות האלה יקרו במהלך הצפייה הראשונה האיוונט של 'סרט חדש של דייוויד פינצ'ר' יהרס לי לגמרי (כמו שקרה לי עם נערה עם קעקוע דרקון, שהצפייה בו הסתכמה ב'נו טוב זה יותר טוב מהגרסא השבדית אבל למה מישהו טרח לצלם את זה שוב בעצם?').
לקרוא את Gone Girl!
מהר!
הספר יצא בעברית
אמנם לא קראתי את המקור באנגלית, אבל נראה לי שהתרגום לעברית סבבה.
כן, הדילמה שלי ספציפית בנוגע ל"Gone Girl" היא אם לחכות לסרט או לקרוא את הספר קודם.
ראיתי כבר שהוא יצא בתרגום. לאלו שקראו (תודה לך, קסם) – שווה בפני עצמו או שכדאי שקודם אני אחווה אותו בתיווכו של אחד הקולנוענים הכי שנונים שפועלים כיום?
לדעתי שווה קריאה.
הספר הוא שילוב בין רומן רומנטי לתעלומה בלשית. הוא כתוב טוב, עם לא מעט טוייסטים באמצע, והוא זורם. לי הוא עזר להחליט שאני רוצה לראות את הסרט.
אבל קח בחשבון שהוא בהחלט מספיילר את הסרט (מן הסתם), וזה סיפור שיש בו כמה טוויסטים משמעותיים (בלי להרוס, אפשר להבין את זה מטריילר). אז אני חושב שהשאלה היא אם אתה רוצה לשמור את אלמנט ההפתעה לסרט ואז לקרוא את הספר, או להפך.
תראה,
הספר בנוי בצורה שהיא די אנטי-קולנועית, ככה שאני די בטוח שהסרט הולך לספר את אותו הסיפור, רק בצורה אחרת. הסרט יהיה שונה, גם אם יספר את אותו הסיפור.
וחוץ מזה, אני בספק שהסרט יתעלה על הספר, אפילו אם הוא יהיה סרט מצוין. אני ממש ממש אוהב את הספר הזה.
דווקא נראה מהביקורות שקראתי שהקונצנזוס הוא שהסרט מתעלה על הספר
ובכלל, אם יש משהו שאני סומך על פינצ׳ר בו זה להתעלות ולשפר את חומר הגלם שלו
אתה גורם לי להתרגש אפילו יותר.
(ל"ת)
*לוחש בשקט שאף אחד לא יישמע אותו*
"חוץ ממועדון קרב"
*בורח, מתחבא מתחת לשמיכה*
(פייט קלאב ספר די גרוע, בלי קשר ליצירת המופת שהתבססה עליו)
מסיבת סובייקטיביות!
(זה מועדון קרב בשבילך! והוא יצירת מופת!)
אני אביא את ההטיות מלידה . מי מביא את האשליה שיש מדד אובייקטיבי לסרטים וההנחות הסמויות שלפיהן אנחנו שופטים יצירות אומנות?
הספר הוא פחות או יותר כמו הסרט
רק עם סוף מוזר וגרוע יותר וכתוב בצורה הרבה יותר מבולגנת וקשה למעקב.
כך שפינצ'ר כן שיפר אותו.
1. הספר יותר קיצוני מהסרט. לא בהרבה אבל משפטים כמו " לא עשיתי סקס כזה מאז בית ספר יסודי" נשמרו בעוד שמשפטים כמו " אני רוצה את ההפלה שלך" נפלו. אני אישית בחור של דברים מטורפים וקיצוניים.
2. הכתיבה של צ'אק היא הכתיבה של צ'אק. היא מבולגנת, היא קשה למעקב, היא מדהימה. אישית אף פעם לא הרגשתי בעיה להבין מה קורה והבלגן רק עזר לתחושה והאווירה האדירה של הספרים שלו.
3. הסוף בהחלט מוזר – אבל אני מוחה על "גרוע יותר".
בדיוק מה שאני חושב
אהבתי את הספר, אבל אני סומך על פינצ'ר שיעשה עבודה טובה ויוציא מהספר והתסריט את המיטב, וגם לפי כל הביקורות נראה שעדיף לגלות את כל העלילה והטוויסטים בסרט (עוד לא ראיתי את הסרט אז לא יכול להגיד בעצמי).
ואגב "פייט קלאב", גם הסופר אמר שלדעתו הסרט יותר טוב.
הסופר (צ'אק פלאניוק) אמר את זה כי הוא טיפש!
כלומר גאון. אבל טיפש! גאון טיפש. זהו. בדיוק.
איזה סרט נוראי
ככל הנראה אחד הסרטים הכי גרועים שצפיתי בהם אי פעם.
אוף. אהבתי את הספר ומאד חיכיתי לסרט, למרות שהבנתי שהוא משמיט פרטים משמעותיים ומשנה קצת את העלילה. אפילו אין לי באמת אנטי לדניאל רדקליף! אבל התגובות כאן בקשר לאיכות הסרט די ביאסו אותי..אני מניחה שאני אצפה בכל זאת, רק כדי לדעת בודאות שהוא גרוע.
רק שאלונת למי שראה-מה המצב בסרט מבחינת הgore? (אין לי בעיה עם הפחדות או אלימות בסרטים, אבל עם מעיים שפוכים כן).
אין gore.
חוץ מקטע השריפה שהיה בספר, אבל זה כמובן צפוי.