נראה כמו השם הכי גרוע ביקום לסרט מגניב למדי. גיק חובב אלקטרוניקה שנלחם על חנות המחשבים שלו זה קו עלילה מקסים גם אם הוא לא היה במקרה חרדי והעלילה מבוססת על המציאות וההווה. הטריילר נראה טוב וכיפי (וגיקי).
אבל למה "בית"??? למה לא "מחשב"? "טלפון"? "אי.טי. הביתה טלפון"? דווקא בית אין בטריילר הזה.
צפיתי בסרט הזה ביום הקולנוע הישראלי, ולשמו "בית" יש רלוונטיות גדולה לסרט, הן ברמה הפרקטית והן ברמה המטאפורית… לא אכביר במילים כדי לא לקלקל שום דבר אבל אציין בהזדמנות זו שהוא אכן מעולה ומאוד מומלץ לצפייה!
1. מאוד מאוד נהניתי ממנו.
2. אולי הנאה ילדותית מאוד, אולי הנאה פרימיטיבית מאוד.
3. אין ספק שהסרט שוביניסטי, במובן שהדמות הנשית עוברת מסע נפשי…. היא לא ממש עוברת מסע בעצמה, היא עוברת עם הגיבור חלק מסוים מהמסע שלו. ולא שזה מצדיק, אבל מסביר, לתחושתי זה חלק מהריחוק והאיפוק של אשתו של התסריטאי בחיים האמיתיים (וגם כדמות)- היא לא באמת תיחשף ותספר מה עבר עליה ומה המסע שהיא עברה, ובמקום להמציא לה מסע, התסריט משאיר אותה רק בחלקים שחשובים לגיבור. וזה מאיר אותו באור…. מאוד מרוכז בעצמו, בלשון המעטה. כי ככה זה כשהסרט עוסק בגבריות המסורסת מאוד של הגיבור שלו, שזה מבין החלקים הבודדים שבאמת ביקורתיים בסרט כלפי החברה החרדית כולה. כשהדמות הנשית רק מגיבה למיניות המתפתחת שלו, מן הסתם רוב חותמה בסרט הוא מיני. וכביקורת, זאת לא ביקורת שמישהו בעולם החרדי יכול להכחיש- היא מסרסת את חבריה, ואת הגברים במיוחד, ומעבירה גם את הפרנסה וגם את הבית והילדים לממלכתה של האישה. שזה גם מוסיף לאור הלא מחמיא של הגיבור, כמובן.
4. אבל שחקנים מעולים וכימה מצוינת. רועי ניק נהדר.
5. זה לא סרט על החברה החרדית, זה סרט גנגסטרים בחברה החרדית. וזה הבדל עצום בעיניי. הוא לא חוטא בהצגה חד ממדית של החברה החרדית, אלא בהצגה חד ממדית של גנגסטרים. זה גם סרט גנגסטרים שגיבורו הוא חנון מוחלט שרוצה סדר, משטרה ומדינה- ועליי, באופן אישי, זה עובד. גם כל הזעם שבו הסרט נעשה ונכתב והצורך העז להגיד "כל זה היה ואת כל זה עשו לי, תאמינו לי" נוגעים לליבי מאוד.
6. ועוד יצירה שמתרחשת בחברה החרדית ואלוהים נוכח בה עוד הרבה פחות מאשר במגילת אסתר. אומרים את שמו הרבה פעמים אבל זה חסר משמעות, אומרים גם את שמה של שכונת גאולה והיא אשכרה דמות בסרט בניגוד אליו.
7. ניכר שהחבר'ה של הארט והתפאורה ממש נהנו.
אבל אין ספק ש-6 לא רק מכוון (ולו בשל היציאה בשאלה של הגיבור הראשי שממסגר לנו את הסרט), אלא גם ביקורת כלפי הממסד שמעמיד פני דת אך נעדר קשר לאלוהים, והכל זה כוח והפגנתו.
אבל זה לא מאפיין רק את בית הזועם והבוטה, גם בשטיסל ובשבאבניקים אלוהים לא מופיע 99% מהזמן. שטיסל יכול אולי היה להיות יצירה סינית דתית (או כל דת עממית אחרת שמאמינה בפולחן אבות) לאור רוחות המתים המככבות, אבל אלוהים המונותאיסטי של היהדות לא שם מלבד בסצנה האחרונה בפרק האחרון בעונה 3. שבאבניקים יכולה להתענג על לימוד התורה ולפאר אותו, אבל אלוהים מופיע בחלקים ספציפיים שעוסקים בתפילה בפרק על ט' כסלו בעונה 2 שהתווסף אחר כך. ובמנותק מהדיון המרכזי.
ראיתי כמה וכמה יצירות על יציאה בשאלה, במגזר הדתי לאומי יותר, ששקעו עד ברכיים בשאלות אמונה ואיפה אלוהים ומה הוא מבקש ממני. אבל זה לא קיים ביצירות חרדיות פופולריות מהשנים האחרונות בכלל, וביצירה הזאת שעוסקת ביציאה בשאלה (לצורך העניין, במציאות לאשתו של הגיבור הראשי לא הייתה שום בעיה עם אלוהים, והיא עדיין מקיימת אורח חיים דתי, ולפי הסרט אין גם שום סיבה שתהיה לה בעיה אתו, הוא לא עשה לה כלום). והן שטיסל, הן שבאבניקים והן בית נכתבו בשיתוף, לפחות, עם מי שגדלו בעולם החרדי. לצורך ההשוואה, בסרוגים הפופולרית אלוהים השתתף מאוד (ושטיסל וסרוגים חולקים את אורי אלון וגם את הגישה הכללית, לכתוב יצירה שהיא הסיפור המסוים שציבור כלשהו מספר על עצמו, ומפגש של הסיפור עם מציאות שלא משתפת פעולה, ככה לפעמים).
לכן התופעה הזאת עניינה אותי מספיק כדי לציין אותה. לא הרגשתי שבגישה הספציפית הזאת בית שונה מספיק מהיצירות החרדיות האחרות שהזכרתי, רק בגלל שהגיבור עוזב את החברה החרדית בסוף (ולא חוזר על ארבע לחיקה החמים כמו שנראה לי שיקרה בעונה 3 של שבאבניקים). כאילו, נזרק מהחברה החרדית החוצה. כל התנועה שלו מתוארת בסרט, בעיניי, כמו תנועה סוציולוגית וחברתית ולא כמו תנועה אמונית או דתית. הרי החברה החרדית שהוא מתאר יכולה להכיל את חבר שלו, גרייזמן, שעושה מה שהוא רוצה כל עוד הוא עושה בצנעה ומוריד את הראש ומקבל את מעמדו השולי. אנחנו יודעים שגרייזמן יוצא עם נשים באופן שחורג מהכללים (ואנחנו לא יודעים עד כמה חורג), שהוא לא מתלבש לפי הקודים, שהוא עזב את הישיבה, שהוא עובד. במה גרייזמן מאמין? אין לנו מושג, לא מעניין, מה שמעניין זה אם הוא גר בגאולה או לא. השייכות לחברה החרדית בסרט אפילו לא נקבעת לפי קוד לבוש ונראות אלא לפי שייכות גיאוגרפית.
המהלך הנפשי של יאיר זה אולי אולי שהוא רוצה לחיות בתחומי מדינת ישראל ולא באקס טריטוריה (אולי, כי בפועל הוא פשוט נזרק החוצה, השאלה מה הוביל אותו להגיע לנקודת השבר חוץ מטמטום ויוהרה פשוטים, ולא לפעול בעצת גרייזמן). זה דיון במדעי המדינה, לא בתיאולוגיה ולא באמונה. מה עושה את יאיר יוצא בשאלה יותר מגרייזמן? לא אמונה ודת, זה בטוח. אבל גם השאלות שעקיבא שטיסל וארבעת הגיבורים של שבאבניקים שואלים את עצמם הן לא דתיות ואמוניות.
טוב, בכלל כשצפיתי בהתחלה של בית הרגשתי כמו בפרק ספיישל ארוך ומושקע של שבאבניקים, עם תשובה נחרצת.
ליבו של יאיר לא נשבר בסרט כי הוא גילה שאין באמת אלוהים בחברה החרדית או משהו כזה, וכולם משתמשים בשמו רק לצורך שליטה. אלא כי הוא גילה דברים לא נעימים על החברה החרדית ולא יכול להשתייך אליה יותר. וזה מעניין, כי זאת לא היצירה היחידה שעוסקת בחרדים ומציגה את זה ככה. וחלקן יצירות שחרדים ממש אוהבים.
וואו הגיבור הראשי פשוט זבל של בן אדםהאביר הבהירב-20/11/2024 14:22
וואו הגיבור הראשי פשוט זבל של בן אדם
האביר הבהיר
פורסם נובמבר 20, 2024 ב 14:22
כאילו, מסתבר שיש עוד הרבה דברים לומר על הסרט הזה, (בגדול נראה לי שאני מסכים עם טקרוי, וגם אם הבמאי התכוון לעשות סרט על חרדים יצא לו סרט גנגסטרים ואין כל כך מה להתלונן על הצורה שהסרט מציג חרדים כי הוא לא ממש מציג אותם) אבל זה פחות או יותר הרגש היחיד שליווה אותי לאורך הצפייה וזאת הנקודה המשמעותית שם בפער. הוא אפס שלא איכפת לו בכלל מהקרובים והיקרים לו, ולכן לי לא אכפת משום דבר אחר שקורה שם. כמובן, העובדה שהיותו אפס היא הכוח המניע מאחורי כמעט כל אחת מהתפתחויות העלילה גם לא עוזרת לסרט במיוחד.
נראה כמו השם הכי גרוע ביקום לסרט מגניב למדי. גיק חובב אלקטרוניקה שנלחם על חנות המחשבים שלו זה קו עלילה מקסים גם אם הוא לא היה במקרה חרדי והעלילה מבוססת על המציאות וההווה. הטריילר נראה טוב וכיפי (וגיקי).
אבל למה "בית"??? למה לא "מחשב"? "טלפון"? "אי.טי. הביתה טלפון"? דווקא בית אין בטריילר הזה.
שם לא טוב בכלל לסרט לא טוב בכלל
(ל"ת)
ועכשיו שראיתי את הטריילר - טריילר טוב למדי, ודי מטעה
זה בגדול טריילר לשעה השנייה של הסרט, וזה יוצר רושם שהסרט יותר מפוקס ממה שהוא, ושהגיבור יותר לא-טמבל-שמוק-אפס ממה שהוא.
מעניין, דווקא הסרט היה ממוקד יותר מדי בעיניי....
(ל"ת)
צפיתי בסרט הזה ביום הקולנוע הישראלי, ולשמו "בית" יש רלוונטיות גדולה לסרט, הן ברמה הפרקטית והן ברמה המטאפורית… לא אכביר במילים כדי לא לקלקל שום דבר אבל אציין בהזדמנות זו שהוא אכן מעולה ומאוד מומלץ לצפייה!
ואחרי שצפיתי בסרט בית....
1. מאוד מאוד נהניתי ממנו.
2. אולי הנאה ילדותית מאוד, אולי הנאה פרימיטיבית מאוד.
3. אין ספק שהסרט שוביניסטי, במובן שהדמות הנשית עוברת מסע נפשי…. היא לא ממש עוברת מסע בעצמה, היא עוברת עם הגיבור חלק מסוים מהמסע שלו. ולא שזה מצדיק, אבל מסביר, לתחושתי זה חלק מהריחוק והאיפוק של אשתו של התסריטאי בחיים האמיתיים (וגם כדמות)- היא לא באמת תיחשף ותספר מה עבר עליה ומה המסע שהיא עברה, ובמקום להמציא לה מסע, התסריט משאיר אותה רק בחלקים שחשובים לגיבור. וזה מאיר אותו באור…. מאוד מרוכז בעצמו, בלשון המעטה. כי ככה זה כשהסרט עוסק בגבריות המסורסת מאוד של הגיבור שלו, שזה מבין החלקים הבודדים שבאמת ביקורתיים בסרט כלפי החברה החרדית כולה. כשהדמות הנשית רק מגיבה למיניות המתפתחת שלו, מן הסתם רוב חותמה בסרט הוא מיני. וכביקורת, זאת לא ביקורת שמישהו בעולם החרדי יכול להכחיש- היא מסרסת את חבריה, ואת הגברים במיוחד, ומעבירה גם את הפרנסה וגם את הבית והילדים לממלכתה של האישה. שזה גם מוסיף לאור הלא מחמיא של הגיבור, כמובן.
4. אבל שחקנים מעולים וכימה מצוינת. רועי ניק נהדר.
5. זה לא סרט על החברה החרדית, זה סרט גנגסטרים בחברה החרדית. וזה הבדל עצום בעיניי. הוא לא חוטא בהצגה חד ממדית של החברה החרדית, אלא בהצגה חד ממדית של גנגסטרים. זה גם סרט גנגסטרים שגיבורו הוא חנון מוחלט שרוצה סדר, משטרה ומדינה- ועליי, באופן אישי, זה עובד. גם כל הזעם שבו הסרט נעשה ונכתב והצורך העז להגיד "כל זה היה ואת כל זה עשו לי, תאמינו לי" נוגעים לליבי מאוד.
6. ועוד יצירה שמתרחשת בחברה החרדית ואלוהים נוכח בה עוד הרבה פחות מאשר במגילת אסתר. אומרים את שמו הרבה פעמים אבל זה חסר משמעות, אומרים גם את שמה של שכונת גאולה והיא אשכרה דמות בסרט בניגוד אליו.
7. ניכר שהחבר'ה של הארט והתפאורה ממש נהנו.
איני ממגני הסרט
אבל אין ספק ש-6 לא רק מכוון (ולו בשל היציאה בשאלה של הגיבור הראשי שממסגר לנו את הסרט), אלא גם ביקורת כלפי הממסד שמעמיד פני דת אך נעדר קשר לאלוהים, והכל זה כוח והפגנתו.
ואני אתמצת יותר:
ליבו של יאיר לא נשבר בסרט כי הוא גילה שאין באמת אלוהים בחברה החרדית או משהו כזה, וכולם משתמשים בשמו רק לצורך שליטה. אלא כי הוא גילה דברים לא נעימים על החברה החרדית ולא יכול להשתייך אליה יותר. וזה מעניין, כי זאת לא היצירה היחידה שעוסקת בחרדים ומציגה את זה ככה. וחלקן יצירות שחרדים ממש אוהבים.
וואו הגיבור הראשי פשוט זבל של בן אדם
כאילו, מסתבר שיש עוד הרבה דברים לומר על הסרט הזה, (בגדול נראה לי שאני מסכים עם טקרוי, וגם אם הבמאי התכוון לעשות סרט על חרדים יצא לו סרט גנגסטרים ואין כל כך מה להתלונן על הצורה שהסרט מציג חרדים כי הוא לא ממש מציג אותם) אבל זה פחות או יותר הרגש היחיד שליווה אותי לאורך הצפייה וזאת הנקודה המשמעותית שם בפער. הוא אפס שלא איכפת לו בכלל מהקרובים והיקרים לו, ולכן לי לא אכפת משום דבר אחר שקורה שם. כמובן, העובדה שהיותו אפס היא הכוח המניע מאחורי כמעט כל אחת מהתפתחויות העלילה גם לא עוזרת לסרט במיוחד.