כנראה שאלה ספרים קשים מאוד לעיבוד, ואני מקווה שהניסיון הנוכחי לא יהיה האחרון (גם שר הטבעות נחשבה פעם ליצירה בלתי-ניתנת להסרטה).
נכון שסדרות רבות וטובות הצליחו להתרומם מפרקים ראשונים לא מוצלחים, אבל כאן נראה שהפגמים הם מאוד אינהרנטיים. הפגם הבולט ביותר הוא הנימה הילדותית – אף אחד לא ציפה שהסדרה תהיה חומר למבוגרים בלבד בסגנון 'משחקי הכס', אבל בהחלט התאכזבתי לגלות אופי שמזכיר יותר את הסגנון של סרטי הארי פוטר המוקדמים. הילדותיות לא באה לידי ביטוי רק בסגנון של הסדרה עצמה, אלא אפילו בהיגיון ובחוקים הפנימיים של היקום של ליירה – בספרים, הילדים ביקום האחר נתפסו כמטרד חביב (במקרה הטוב מאוד), ככוח עבודה זול (במקרה השכיח) או כאלמנטים נוחים לניצול והתעללות מזוויעים (במקרה הרע). בסדרה, לעומת זאת, אחת הסצנות החלשות ביותר בפרק הראשון מראה ויכוח (!!) בין לורד עזריאל ובין רוג'ר, נער המטבח – סצנה שאת חוסר סבירותה במקור הספרותי קשה לתאר.
לגבי הליהוק אני חצוי. דפני קין בתור ליירה היא בלי ספק נקודת אור, ג'יימס מקאבוי הוא שחקן מצוין ויכול להיות לורד עזריאל מוצלח מאוד, לו רק התסריטאים ישימו בפיו את השורות הנכונות. השמועות אומרות שרות' וילסון היא שחקנית טובה, אבל מבחינה חיצונית הליהוק שלה כגברת קולטר הוא גרוע מאוד. קולטר היא כנראה הדמות המרתקת ביותר בספרים, וחלק גדול מזה הוא הפער שבין הנראות והאישיות שלה, והאופן בו היא עושה שימוש במראה החיצוני. הבחירה ללהק שחקנית בעלת לוק 'מרושע' כל כך מיושן (גבות דרמטיות, שפתיים מעוקלות, קרייזי אייז, כל הווג'ראס) היא בעיני דוגמה נוספת ליחס מזלזל ושגוי לספרים.
לא קראתי את הספרים ואני לא זוכר כלום מהסרט חוץ מזה שיש חיות מתרוצצות.
התאכזבתי קשות כבר מהשניות הראשונות: התחילו במספר משפטי אקספוזיציה רשומים על המסך. קראתי אותם ולא האמנתי שעשו זאת ב 2019. אני לא מחשיב עצמי כאדם מאוד יצירתי ואם אני חשבתי איך לשזור את *כל* המשפטים הללו כחלק אינטגרלי מטקסט של הדמויות במהלך הפרק הראשון, זה מראה על בעיה.
יש הרגשה שהסדרה ילדותית מדי. חבל. אצפה בעוד פרק לפני שאפרוש, ליתר ביטחון.
כל הפרק הייתה הרגשה של מריחה של זמן בכדי למלא את המכסה.
צפיתי וחשבתי על כל סוגי המעברים המעצבנים הללו: שוטים של תמונות נוף או של הרכב נוסע ממקום למקום. אין פה הרבה כאלה, אבל זו ההרגשה הכללית.
וזה מכיוון שבעוד בווצ'מן זה אחד הדברים הראשונים שאני רואה כשהוא זמין (גם בגלל הסרטונים של דורון, אבל גם בגלל שפשוט כיף לי לראות את הפרק), לגבי חומריו האפלים אני לא מרגיש שום דחיפות לראות. ככה שבינתיים HBO הצליחו באחד ופספסו באחד בתחליפים למשחכס.
הסדרה בבת אחת קיבלה איזושהי דחיפה והתחילה אשכרה לסחוף. הקרדיט לכאורה לבמאי הפרק, אוטו בת'ראסט, שעשה את 'רובין הוד' המושמץ מהשנה שעברה; ללין מנואל מירנדה שהצטרף לקאסט ונהנה מכל רגע; וכמו כן, גם לכך שהתסריט התחיל סוף סוף להזיז דברים. אולי אני עוד ממש יאהב את הסדרה הזו, שעד כה התנהלה באיטיות מעצבנת. המשכתי רק בגלל הפוטנציאל שניכר לעין, וכעת אני מקווה שאקבל את הגמול על סבלנותי.
אני מצטער אבל הסדרה לא משכנעת אותי בינתיים במשהו שונהשנאוצרב-01/12/2019 22:34
אני מצטער אבל הסדרה לא משכנעת אותי בינתיים במשהו שונה
שנאוצר
פורסם דצמבר 1, 2019 ב 22:34
מהמסקנה שהגעתי אליה מהסרט ומהניסיון שלי לקרוא את הספר הראשון: זה אחד מעולמות הפנטזיה הכי מטומטמים שאי פעם נוצרו ברמה שזה לא מאפשר ליהנות ממנו באמת. אני מדבר על רמת "מפוצלים" של טמטום.
תגובה שמכילה ספוילר ללספרים, אבל לא לסדרה מאת ravid23
ספוילר ללספרים, אבל לא לסדרה
אני אחרי פרק 3 וגם אני קצת מאוכזב
ravid23
פורסם דצמבר 16, 2019 ב 10:24
אני לא חושב שזו סדרת ספרים כל כך קשה לעיבוד, ואני די חיבבתי את הסרט מ2006.
אני מסכים שרות וילסון בתור גברת קולטר זה ליהוק נוראי, ואני גם חושב שדפני קין היא פשוט לא מוצלחת בתור ליירה. היא נותנת וייב של girl boss גנרית כשבספרים יש לה אישיות הרבה יותר מעניינת, למשל העובדה שהיא שקרנית אימפולסיבית ומעולם לא סמכה על אף אחד כולל מר וגברת קולטר. כאן היא פשוט נחמדה למי שנחמד אליה ולא נחמדה למי שנראה מרושע מידי. חוץ מזה, סלחו לי אבל היא גם פשוט לא אמינה בתור בן אדם, לרגע אחד היא לא נראית לי כמשהו מלבד ילדה שמקריאה שורות. היא הייתה סבבה ב"לוגאן" אבל זכרו שהתפקיד ההוא לא דרש ממנה לדבר יותר מידי.
חלק מזה זה גם שהכתיבה לא משהו – כל משפט שיוצא לדמויות מהפה הוא לא משהו שבני אדם אומרים אלא משהו שנועד לתת אקספוזיציה לצופים.
חוץ מזה – האם אני מטורף או שנושא העולמות המקבילים לא נחשף בספרים עד הספר השני? למה הם היו כל כך חסרי ביטחון שהם חשפו את העניין הזה על ההתחלה ומיד לקחו אותנו לעולם "שלנו" על הפרק השני? זה היה כל המגניב של הספר השני, שבמערכה הראשונה שלו העולם פתאום מתרחב באופן כל כך קיצוני.
אוקיי, אמרתי כבר שעוד בספרים יש כאן בניית עולם גרועה בעיניי, אבל לפעמים עצם הטירוף וההזיה שמאחורי חלק מהרעיונות של פולמן גרמו לזה להיות לפחות מבדר, גם אם לא קוהרנטי ועם הרבה יותר מדי שאלות לא פתורות.
אבל בסדרה אפילו את זה אין. הם די מוותרים על כל הטרלול ופשוט עושים הכל בצורה כל כך גנרית וחסרת דמיון, ובפרק השביעי הגיעה הדוגמה האולטימטיבית לכך.
בואו נראה רגע איך הגולש פרשדונה תיאר את אחת מסצינות השיא של הסרט המקורי:
הקטע עם קרב הדובים!!! או מאן, אם סרטי פנטזיה היו מוזיקה, הסצינה הזאת היתה דת' מטאל. זה פשוט היה הדבר הכי קשוח-הארדקור בעולם. ובכלל, כל הסצינה גרמה לי לחשוב על קרב WWE מוגבר עם דובי קרח במקום אנשים, בעיקר הסיום שלו.
ראגנר: "בשביל זה חזרת? זה הכל?! זה הכל?!?!"
~יוריק מעיף לו את הפאקינג לסת בכאפה מהחלל~
יוריק: כן, זה הכל!!
~להבות סגולות ברקע, מוזיקת הניצחון של יוריק מהדהדת בין הקרחונים, הלוגו שלו מופיע על המסך והוא מקבל את החגורה הגדולה הזאת של האליפות, או משהו~
ומה כאן? כלום. סירוס מוחלט. וזה כשהסרט נוצר על ידי האחים וורנר והיה מיועד לילדים, בעוד שהסדרה היא הפקה של HBO ומיועדת גם למבוגרים.
יש לי טענות על העונה הראשונה – חצי ראשון איטי יותר מדי, לא מספיק דמונים, ליהוק מאוד שנוי במחלוקת של הסוענים ועוד קרב כלשהו שהיה מאוד מאכזב – אבל עדיין די נהניתי ממנה. אהבתי את השחקנים, ונהניתי לראות את הספר קם לתחייה.
עכשיו זה נראה שיפור עצום מכל הבחינות. וויזואלית נראה מהמם, הצילום יפה, אווירת המסתורין של הספר (שהוא הכי אהוב עלי בטרילוגיה) ועוד…
מקווה שיצליחו במשימה.
אחד היתרונות הוא שבעונה הקודמת היינו עסוקים כל הזמן בהשוואות לסרט, איזה עיבוד עשה יותר טוב ופחות טוב.
אך כאן זו פעם ראשונה שיש עיבוד לספר הזה, אז אין למה להשוות.
העונה צפויה לכלול 7 פרקים במקום 8 בגלל הקורונה, אך לא לדאוג: הפרק הנוסף שתוכנן הוא מעין פרק בפני עצמו שמתמקד בלורד עזריאל, מעין סוג של ספין אוף, שהיה אמור להצטלם מספר חודשים אחרי סיום צילומי העונה. כך בעצם הסיפור של הספר / עונה נגמר בפרק 7 כבר (מקור).
ורוב הדברים שהראו בעונה הראשונה שקשורים לסכין המעודן הם בכלל דברים שרובם מוזכרים ברפרוף בתחילת הספר, ובסדרה הרחיבו אותם.
העונה הראשונה הסתיימה בתחילת הסכין המעודן, לא נראה לי שזה ישפיע יותר מדי.
מה שכן, מעניין אותי האם (ואיך) ידחפו ממשקפת הענבר פנימה.
המפיקים אמרו שאם יתנו להם עונה 3 (שכמובן תהיה מבוססת על משקפת הענבר) הם מקווים שיהיו יותר פרקים.
פרק ראשון מאכזב.
כנראה שאלה ספרים קשים מאוד לעיבוד, ואני מקווה שהניסיון הנוכחי לא יהיה האחרון (גם שר הטבעות נחשבה פעם ליצירה בלתי-ניתנת להסרטה).
נכון שסדרות רבות וטובות הצליחו להתרומם מפרקים ראשונים לא מוצלחים, אבל כאן נראה שהפגמים הם מאוד אינהרנטיים. הפגם הבולט ביותר הוא הנימה הילדותית – אף אחד לא ציפה שהסדרה תהיה חומר למבוגרים בלבד בסגנון 'משחקי הכס', אבל בהחלט התאכזבתי לגלות אופי שמזכיר יותר את הסגנון של סרטי הארי פוטר המוקדמים. הילדותיות לא באה לידי ביטוי רק בסגנון של הסדרה עצמה, אלא אפילו בהיגיון ובחוקים הפנימיים של היקום של ליירה – בספרים, הילדים ביקום האחר נתפסו כמטרד חביב (במקרה הטוב מאוד), ככוח עבודה זול (במקרה השכיח) או כאלמנטים נוחים לניצול והתעללות מזוויעים (במקרה הרע). בסדרה, לעומת זאת, אחת הסצנות החלשות ביותר בפרק הראשון מראה ויכוח (!!) בין לורד עזריאל ובין רוג'ר, נער המטבח – סצנה שאת חוסר סבירותה במקור הספרותי קשה לתאר.
לגבי הליהוק אני חצוי. דפני קין בתור ליירה היא בלי ספק נקודת אור, ג'יימס מקאבוי הוא שחקן מצוין ויכול להיות לורד עזריאל מוצלח מאוד, לו רק התסריטאים ישימו בפיו את השורות הנכונות. השמועות אומרות שרות' וילסון היא שחקנית טובה, אבל מבחינה חיצונית הליהוק שלה כגברת קולטר הוא גרוע מאוד. קולטר היא כנראה הדמות המרתקת ביותר בספרים, וחלק גדול מזה הוא הפער שבין הנראות והאישיות שלה, והאופן בו היא עושה שימוש במראה החיצוני. הבחירה ללהק שחקנית בעלת לוק 'מרושע' כל כך מיושן (גבות דרמטיות, שפתיים מעוקלות, קרייזי אייז, כל הווג'ראס) היא בעיני דוגמה נוספת ליחס מזלזל ושגוי לספרים.
התחיל לא טוב
לא קראתי את הספרים ואני לא זוכר כלום מהסרט חוץ מזה שיש חיות מתרוצצות.
התאכזבתי קשות כבר מהשניות הראשונות: התחילו במספר משפטי אקספוזיציה רשומים על המסך. קראתי אותם ולא האמנתי שעשו זאת ב 2019. אני לא מחשיב עצמי כאדם מאוד יצירתי ואם אני חשבתי איך לשזור את *כל* המשפטים הללו כחלק אינטגרלי מטקסט של הדמויות במהלך הפרק הראשון, זה מראה על בעיה.
יש הרגשה שהסדרה ילדותית מדי. חבל. אצפה בעוד פרק לפני שאפרוש, ליתר ביטחון.
כיף לי לראות את הספרים עוברים למסך
אבל משפטי האקספוזיציה הם נוראיים ומיותרים.
אז צפיתי בעוד פרק. מיציתי.
כל הפרק הייתה הרגשה של מריחה של זמן בכדי למלא את המכסה.
צפיתי וחשבתי על כל סוגי המעברים המעצבנים הללו: שוטים של תמונות נוף או של הרכב נוסע ממקום למקום. אין פה הרבה כאלה, אבל זו ההרגשה הכללית.
כרגע עוד לא ראיתי מעבר לפרק הראשון,
וזה מכיוון שבעוד בווצ'מן זה אחד הדברים הראשונים שאני רואה כשהוא זמין (גם בגלל הסרטונים של דורון, אבל גם בגלל שפשוט כיף לי לראות את הפרק), לגבי חומריו האפלים אני לא מרגיש שום דחיפות לראות. ככה שבינתיים HBO הצליחו באחד ופספסו באחד בתחליפים למשחכס.
פרק 4 היווה שיפור משמעותי
הסדרה בבת אחת קיבלה איזושהי דחיפה והתחילה אשכרה לסחוף. הקרדיט לכאורה לבמאי הפרק, אוטו בת'ראסט, שעשה את 'רובין הוד' המושמץ מהשנה שעברה; ללין מנואל מירנדה שהצטרף לקאסט ונהנה מכל רגע; וכמו כן, גם לכך שהתסריט התחיל סוף סוף להזיז דברים. אולי אני עוד ממש יאהב את הסדרה הזו, שעד כה התנהלה באיטיות מעצבנת. המשכתי רק בגלל הפוטנציאל שניכר לעין, וכעת אני מקווה שאקבל את הגמול על סבלנותי.
אני מצטער אבל הסדרה לא משכנעת אותי בינתיים במשהו שונה
מהמסקנה שהגעתי אליה מהסרט ומהניסיון שלי לקרוא את הספר הראשון: זה אחד מעולמות הפנטזיה הכי מטומטמים שאי פעם נוצרו ברמה שזה לא מאפשר ליהנות ממנו באמת. אני מדבר על רמת "מפוצלים" של טמטום.
נו אבל תסביר
סקרנת
נו באמת מה זה החרא הזה.
אוקיי, אמרתי כבר שעוד בספרים יש כאן בניית עולם גרועה בעיניי, אבל לפעמים עצם הטירוף וההזיה שמאחורי חלק מהרעיונות של פולמן גרמו לזה להיות לפחות מבדר, גם אם לא קוהרנטי ועם הרבה יותר מדי שאלות לא פתורות.
אבל בסדרה אפילו את זה אין. הם די מוותרים על כל הטרלול ופשוט עושים הכל בצורה כל כך גנרית וחסרת דמיון, ובפרק השביעי הגיעה הדוגמה האולטימטיבית לכך.
בואו נראה רגע איך הגולש פרשדונה תיאר את אחת מסצינות השיא של הסרט המקורי:
הקטע עם קרב הדובים!!! או מאן, אם סרטי פנטזיה היו מוזיקה, הסצינה הזאת היתה דת' מטאל. זה פשוט היה הדבר הכי קשוח-הארדקור בעולם. ובכלל, כל הסצינה גרמה לי לחשוב על קרב WWE מוגבר עם דובי קרח במקום אנשים, בעיקר הסיום שלו.
ראגנר: "בשביל זה חזרת? זה הכל?! זה הכל?!?!"
~יוריק מעיף לו את הפאקינג לסת בכאפה מהחלל~
יוריק: כן, זה הכל!!
~להבות סגולות ברקע, מוזיקת הניצחון של יוריק מהדהדת בין הקרחונים, הלוגו שלו מופיע על המסך והוא מקבל את החגורה הגדולה הזאת של האליפות, או משהו~
ומה כאן? כלום. סירוס מוחלט. וזה כשהסרט נוצר על ידי האחים וורנר והיה מיועד לילדים, בעוד שהסדרה היא הפקה של HBO ומיועדת גם למבוגרים.
טריילר מלא לעונה 2
עכשיו יצא טריילר מלא לעונה 2, שצפויה לעלות בנובמבר ומבוססת על הספר השני בטרילוגיה, "הסכין המעודן".
https://www.youtube.com/watch?v=3CdQm6gLHUM
יש לי טענות על העונה הראשונה – חצי ראשון איטי יותר מדי, לא מספיק דמונים, ליהוק מאוד שנוי במחלוקת של הסוענים ועוד קרב כלשהו שהיה מאוד מאכזב – אבל עדיין די נהניתי ממנה. אהבתי את השחקנים, ונהניתי לראות את הספר קם לתחייה.
עכשיו זה נראה שיפור עצום מכל הבחינות. וויזואלית נראה מהמם, הצילום יפה, אווירת המסתורין של הספר (שהוא הכי אהוב עלי בטרילוגיה) ועוד…
מקווה שיצליחו במשימה.
אחד היתרונות הוא שבעונה הקודמת היינו עסוקים כל הזמן בהשוואות לסרט, איזה עיבוד עשה יותר טוב ופחות טוב.
אך כאן זו פעם ראשונה שיש עיבוד לספר הזה, אז אין למה להשוות.
העונה צפויה לכלול 7 פרקים במקום 8 בגלל הקורונה, אך לא לדאוג: הפרק הנוסף שתוכנן הוא מעין פרק בפני עצמו שמתמקד בלורד עזריאל, מעין סוג של ספין אוף, שהיה אמור להצטלם מספר חודשים אחרי סיום צילומי העונה. כך בעצם הסיפור של הספר / עונה נגמר בפרק 7 כבר (מקור).
הבעיה שכבר דחפו את הסכין המעודן לתוך העונה הראשונה
וזה רק חלק ממה שהפריע לי בסדרה.
אז כל העונה השנייה תהיה חצי מהסכין המעודן?
ממה שהבנתי זה יהיה על כל הספר
ורוב הדברים שהראו בעונה הראשונה שקשורים לסכין המעודן הם בכלל דברים שרובם מוזכרים ברפרוף בתחילת הספר, ובסדרה הרחיבו אותם.
העונה הראשונה הסתיימה בתחילת הסכין המעודן, לא נראה לי שזה ישפיע יותר מדי.
מה שכן, מעניין אותי האם (ואיך) ידחפו ממשקפת הענבר פנימה.
המפיקים אמרו שאם יתנו להם עונה 3 (שכמובן תהיה מבוססת על משקפת הענבר) הם מקווים שיהיו יותר פרקים.