-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
הנה אנחנו
Here We Are
אהרון מקדיש את חייו לטיפול בבנו האוטיסט. אך כאשר הבן מגיע לגיל שבו הוא עתיד לעבור למוסד טיפולי, אהרון מבין שבנו אינו מוכן לפרידה והשניים יוצאים למסע בריחה ברחבי הארץ.
אורך: 1:34
תאריך הפצה בישראל: 17/02/2022
יש דיבור שאני בוכה בגדול כבר עכשיו
(ל"ת)
אוקיי, אם הסרטים הישראלים הטובים ימשיכו לצאת בקצב הזה
אני לא אתלונן אפילו קצת. עכשיו רק שיוציאו כבר את "אפריקה" ו"קולות רקע" ואני פלוס מינוס יכול לעשות חמישיית סוף שנה רק מסרטים ישראלים.
סרט חדש של ניר ברגמן זה חגיגה.
ושי אביבי מתחיל למצב את עצמו כשחקן האיכות המצטיין של הקולנוע הישראלי בשנים האחרונות
סרט ואו
לא הדקדוק הפנימי אבל אבל בהחלט סרט מעולה
אנשים בכו צחקו ואני מניח שרובם לא ידעו אפילו זהם באים לכזה
בהחלט תיקון על יום הקולנוע הקודם השנה (:
כרגיל יש לי ציפיות נמוכות
וזה עוד ישראלי אז בכלל. והעלילה נראית כמו עוד אחת מהעלילות האלה של "ואז הכל מסתבך והוא מציל את המצב עם יכולת מוזרה כלשהי כי אוטיזם". נו.
ראה תגובתי למעלה בלי ספולירים אחלה סרט
(ל"ת)
גם מבחינת אוטיזם?
(ל"ת)
נו שוין
אל תיעלב, אבל הרבה נוירוטיפיקלים אמרו לי את זה לפני סרטים שגרמו לי להתקפי זעם. אין לכם את ההבנה הדרושה בשביל להבין לגמרי את הבעיות שיש בסרטים האלה. אבל לא צפיתי אז אני לא יודע.
דוגמאות יעזרו
(ל"ת)
כל מיני מקרים שבהם אמרו לי "כן, האוטיסט שם נהדר" ואז צפיתי והיה מזעזע
יש המון שחקנים שלא הבינו בכלל איך לדבר/לשחק עם הידיים/להסתכל למטה כמו שצריך (דסטין הופמן למשל). יש המון ניואנסים שאנשים לא מבינים. הדיבור צריך להיות מהוסס ושקט וכשמתלהבים ממשהו הוא נעצר כל הזמן והידיים מתנופפות; הטיקים נהיים מודגשים מדי כשהשחקן לא מבין מה הוא אמור לעשות וזה נהיה בלתי נסבל. טיק אוטיסטי זה משהו קטן וחזרתי, זה לא טורט. הדוגמה הכי קיצונית היא בסרט "מיוזיק" של סיה. הוא היה ממש מזעזע.
זה אני לא יודע , לדעתי הןא יחסית אמין לדברים אחרים שראיתי
אני מדבר רק על המשפט שלך ״והוא יעשה דברים מיוחדים של אוטיסטים״
אז הבעיה היא בעיקר במשחק?
ראית דמויות נוירוטיפיקליות / דמויות שכנראה לא נכתבו כאוטיסטיות, שהיו קרובות להתאים למה שאתה מצפה מדמויות אוטיסיטיות?
משחק או תסריט
היתה דמות אחת שנכתבה גרוע אבל שוחקה מעולה, ויש המון דמויות שהיו יכולות להיות סבבה לגמרי אבל השחקן היה נוראי.
גם הדמויות שיש עליהן תיאוריות (שלדון וכו') לא ממש היו הדבר האמיתי. מה שכן, היו דמויו שנראו לי כאילו הן רומזות לאוטיזם (לוקה למשל).
לוקה ב"משחק" או בתסריט?
אילו עוד דמויות נראו רומזות?
תסריט
אף דמות לא היתה אוטיסטית, אבל כמו שהיו כאלה שהרגישו שהסרט מדבר על להט"ב, אני הרגשתי את זה עם אוטיזם. משהו בחוויה של דג מחוץ למים וחוסר הבנה של הסיטואציה ושל הכללים בחברה.
טוב לגבי לוקה - זה לא על להטב!זה על השונה בחברה! אני הרגשתי שזה מדבר אלי גם ואני לא הומו ולא אוטיסט סתם אחד שמרגיש מחוץ לחברה
(ל"ת)
אני איתך
פשוט אנשים שנמצאים מחוץ לחברה מסיבות כוללניות מרגישים שזה מכוון לקבוצות האלה
מבין את זה פשוט לא מסכים
(ל"ת)
סרט מקסים ממש.
אם כי מורגש מאוד שהוא נכתב **לפני** על הספקטרום, כי נראה שרעיונות שהוצגו בהיסוס ובזהירות בסרט הוצגו ישירות ו"עד הסוף" בסדרה.
סרט מסע מאוד מאוד אינטימי שמרוכז בעיקר בבן ובאב ובמסע ההתבגרות שלהם, וכמעט לא קיימות דמויות מלבדם.
צילום מהמם של נופים וקלוז אפים כאחד.
אני באופן אישי לא בכיתי כי הבנתי לאן הסרט ילך בסוף, אבל לאנשים עם יותר לב ממני מומלץ מאוד להצטייד בטישו.
אני לא יודעת לשפוט בנוגע לאוטיסט בסרט- הוא מצולם ממש רוב הזמן, מכירים אותו מאוד טוב במהלך הסרט, הוא יחסית עדין מאוד במשחק, ומאוד מאוד בא לך לחבק אותו. אין לו שום כישרון מיוחד חוץ מהחיוך הכי מתוק בעולם.
והשחקן שיחק את יוגב בסדרה המפקדת, לא זיהיתי בכלל
אני רק שאלה.
אכן סרט טוב, או קיטד סוחט דמעות שכרגיל המבקרים המקומיים ממהרים לשבח?
אני לא חושב שאי פעם נוצר סרט על אוטיזם שהוא לא סוחט דמעות באישהו מובן
(ל"ת)
מבחינתי קיטש זה = זיוף רגשי לא אותנטי ומלאכותי
ומהבחינה הזאת מצאתי את הסרט המדהים והמרגש הזה בלי כמעט שום זיוף רגשי במהלך אף סצינה או דמות, למעט רגעים ממש קטנים אולי. הרגשות בסרט כל כך מדויקים ועשויים בטעם טוב ולא מלאכותי, שזה די מטורף. בידיים של במאי קצת פחות רגיש ומבריק, זה היה יכול בקלות יכול להתדרדר מסרט כמעט מושלם לקטסטרופה די מוחלטת.