-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
היא
Her
סיפורו של גבר המתאהב במערכת הפעלה.
תאריך הפצה בארה"ב: 18/12/2013
תאריך הפצה בישראל: 09/01/2014
פשוט סרט נהדר. סיפור האהבה הכי אמין ומרגש שנראה בקולנוע כבר הרבה זמן. משחק גדול של חואקין פניקס וה-OS שלו.
הטריילר השני
אני ממש רוצה לראות את הסרט הזה.
http://www.slashfilm.com/her-trailer-spike-jones-wonders-what-makes-lovers-click/#more-206034
אני לא יודע בדיוק לאיזו שנה הסרט הזה שייך,
אבל איך שלא יהיה, הוא אחד הסרטים הטובים של השנה.
אני לא התלהבתי
העתיד של הסרט נראה מדהים אבל הרעיון עצמו מחזיק חצי שעה ואז מתחיל לייגע. מה שבעיקר היה חסר לי בסרט הוא צ'ארלי קאופמן.
מרגש?
שמעתי את המילה הזו המון פעמים בהקשר של סרטים, ואם אני עדיין לא מבין אותה אז אולי הבעיה היא אצלי. לאיזה רגש בדיוק אתה מתכוון?
מרגש = מעורר רגשות.
כלשהם. וזה כשלעצמו הישג. "מהיר ועצבני 6" עורר אצלך רגש כלשהו?
אהבתי את הדמויות
ובכל מקרה, אני מעדיף שאנשים היו קצת יותר ספציפיים בנקודות האלה. באותה המידה אפשר לומר על "ספרינג ברייקרס" שהוא מעורר רגשות כעס ואדישות (במקרה שלי לפחות), ועל "קלוברפילד" שהוא מעורר פחד. האם גם לסרטים האלה היית קורא "מרגשים"?
אני חושב שהביטוי מספיק ברור.
ברור, כמעט כל סרט יעורר רגש כלשהו, אפילו אם הרגש הוא כעס על הבמאי. סרט אימה טוב מעורר פחד, שהוא בהחלט רגש, אבל קצת חדגוני. אם אני רוצה לומר שסרט מנסה ומצליח לגרום לשלל רגשות – אושר, דכדוך, התעלות, געגוע, מלנכוליה המלווה בעצב המתוק של שלהי הסתיו – "מרגש" הוא דרך קצרה להעביר את המסר.
לא נראה לי שזו הגדרה עד כדי כך טובה
נגיד, 'מי מפחד מהזאב הרע' עשוי לעורר קשת די רחבה של רגשות: אימה, צחוק, מתח, זעזוע, הפתעה, אולי גם התלהבות סדיסטית צמאת-דם… אבל עדיין פחות שומעים אנשים קוראים לו "מרגש". האמת שזאת שאלה סמנטית מעניינת – לי ברור איזה סוג של רגשות נכנסים אצלי תחת "מרגש", אבל קשה לי להגדיר את זה במילים.
במה זה שונה מ"סימון" עם אל פאצ'ינו?
אני באמת רוצה לדעת, כי זה נשמע ממש אותו סרט ואני לא יודעת אם יש לי חשק לראות עוד סרט ממוחזר.
לפי הביקורות יש הבדל אחד מרכזי
הסרט הזה לא גרוע.
.
.
.
.
.
.
.
ושוב (ושוב ושוב) – מה האובססיביות הזו של כולם עם מקוריות? כאילו שיצירה לא יכולה להיות מקורית ומחורבנת בו זמנית. It's not about who does it first, it's about who does it best
אוקיי, אני מתנצל
אני חושב שהנקודה שלי נכונה אבל אני עייף וכתבתי את התגובה בצורה מה זה מנאייקית.
הסרט הזה לא דומה ל"סימון" בשום צורה ואופן.
אפילו הרעיון הבסיסי שונה לחלוטין.
מזכיר יותר
את הפרק הראשון של העונה השנייה של "מראה שחורה", או ברעיון הכללי של אדם המתאהב במשהו שלא יכול לאהוב אותו בחזרה, את "לארס והבחורה האמיתית".
כמו שכבר אמרו לפני, הרעיון עצמו לא מקורי אבל זה לא באמת משנה, אם היו נרשמים פטנטים על רעיונות כללים של סרטים היינו מפספסים היבטים שונים ומרתקים של אותו רעיון, ובכללי היינו במצב עגום מאוד.
זה לא אותו הדבר
הפרק ממראה שחורה הוא על שחזור של נפשו של אדם אמיתי באמצעים טכנולוגיים.
לארס והבחורה האמיתית זה על לדמיין שבובה היא אדם אמיתי.
היא מספר על מצב שונה משניהם – הוא על בינה מלאכותית. מהבחינה הזו הוא באמת הכי מזכיר בתמות את AI אבל דווקא בגלל שבסרט הזה מדובר בבינה חסרת גוף הדיון נעשה מורכב יותר.
בקיצור, צפיתי בכל הסרטים שכל הזמן מנסים להשוות אליהם את "היא" והוא לא ממחזר אף אחד מהם.
אף אחד לא אמר שהוא ממחזר
כמו שאמרתי קודם, הרעיון *המאוד* כללי של הסרט הוא חלק גדול מאוד ממדע בדיוני, בדיוק כמו ש'אדם עני מתאהב באדם עשיר ולהפך' הוא רעיון מאוד כללי לסרטי(/ספרי/תכניות..) קומדיה-דרמה.
לכל רעיון כללי יש רעיון ספציפי ולכל רעיון ספציפי יש את ההיבטים שלו.
הכוונה שלי הייתה הפוכה- גם אם הקונספט הכללי נשמע אותו דבר הוא יכול להיות אלפי שנות אור מהשני, ולקחת אותך למקומות אחרים לגמרי.
לעשות סרט שדומה ממש לסרט אחר בהיבט של תת-רעיון ספציפי הוא כמעט בלתי אפשרי, וגם אם כן, הביצועים יכולים להיות כל-כך שונים שזה באמת לא אמור לשנות לאף אחד (במיוחד אם הסרט טוב).
בכ"מ לנוכח הוספת AI למשוואה, והביקות של רד על "היא" (שאותו עדיין לא ראיתי בעצמי) אני משנה את הרעיון הראשי שציינתי מ" אדם המתאהב במשהו שלא יכול לאהוב אותו בחזרה" ל"אדם המתאהב במשהו שנוצר ע"י האנושות עצמה. זאת כי לדוויד יש רגשות והוא כן יכול להחזיר אהבה, ונראה כאילו גם למערכת ההפעלה יש רגשות חיבה.. " (זה לא ממש ספוילר, רק נקיטת אמצעי זהירות למחמירים )
*אני* לא אמרתי שהוא ממחזר
פתאום הכותרת ממש צרמה לי..
לצורך הבהרה אני מדברת רק בשם עצמי, אין לי מושג אם אנשים אחרים אכן אמרו שהוא ממחזר וזה לא פייר או נכון מצידי לצאת בהצהרה גורפת זו.
סרט שכל אחד שאי פעם אהב מישהו או משהו חייב לעצמו. וואו.
(ל"ת)
סרט טוב
מאוד אהבתי את הסגנון של הסרט.
התפאורה והלבוש של שנות ה-70 שמשולב עם עולם עתידני.
הצילום, הבימוי והנושא שמצד אחד לא כל כך מקורי, אבל מצד שני – לקחו אותו לכיוון קצת אחר ו כמובן המשחק.
אוי ויי, הם עשו רימייק היפסטרי ל"איש המאתיים" וזה מביך כמעט באותה מידה.
אבל למה מכל האנשים בעולם דווקא ספייק ג'ונס? ולמה הוא לא צירף אליו להרפתקה את התסריטאי המוזר ההוא שיציל אותו מתהומות הרצינות שאליהן צולל הסרט, יקח את הסרט לכיוונים מופרכים פחות ומופרעים יותר?
ג'ונס אולי מצליח להביא משהו מעצמו לסרט ויש לא מעט רגעים נהדרים בו, אבל בגדול, עדיין מדובר בשלד תסריטאי דיי בעייתי, טיפה אינפנטילי וטיפה תמים מכדי להחזיק סרט באורך מלא ובמקרה כזה אולי מוטב היה לו ספייק ג'ונס היה מסיים את ההרפתקה הטכנולוגית שלו בקולנוע ב"I'm Here".
_____________
(משהו על הטגליין השקרי/בעייתי של הסרט שגורם לצופים לנטוש את האולם באמצע הסרט).
איזה טאגליין?
הטאגליין היחיד שראיתי על הפוסטרים היה "סיפור אהבה מאת ספייק ג'ונז", וזה מדויק.
הוא מדויק באופן חלקי
במובן הזה שבקריאה שטחית הוא מתפרש אחרת אצל הצופה שלא מתעמק בעלילת הסרט לפני שהוא נכנס אליו והטאגליין די בונה על זה. וזה בעייתי כמעט כמו למרוח את פרצופו של בראד פיט על כל הפוסטר של סרט שהוא מופיע בו לחמש דקות בדיוק.
לא מבין את הבעיה בטאגליין
לעומת זאת, הפוסטר פשוט מכוער. לקחו את העיצוב הצבעוני והיפיפה מהסרט, הגבירו אותו ב200 אחוז ומרחו אותו על חואקין פיניקס…![!איכס!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_yuck.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_yuck.gif" alt="" width="" height="" />)
הפוסטר לא מכוער
הוא פשוט סתמי. רק קלוז אפ על הפנים של חואקין פיניקס. איזה מידע בדיוק זה נותן על הסרט? מה אנחנו אמורים להסיק מזה? לא ברור.
טוב, אתה לא מצפה שגם סמנתה תופיע בפוסטר.
(ל"ת)