"לב של אבן" – ששמו לא תורגם לעברית על ידי נטפליקס, אולי בגלל איזה משחק מילים חיוור שיש בשם האנגלי של הסרט – הוא סרט כושל. לאו דווקא "גרוע", למרות שגם זה תואר שהולם אותו; אלו פשוט היומרות שמציקות ומגדילות את תחושת התסכול של מי שצופה בקלאסטרפאק הזה.
רייצ'ל סטון (גל גדות) היא סוכנת של סוכנות על עצמאית ומסתורית בשם "האמנה", לה סוכנים מפוזרים בכל העולם, טכנולוגיות ייחודיות והיררכיה פנימית עם מיתולוגיה מוזרה (כמו "קינגסמן" למשל, מינוס המגניבות). בנקודת הזמן הנוכחית היא הושתלה בתוך צוות סוכנים של סוכנות הביון הבריטית ומפתחת קשרי ידידות עם החברים האחרים: פארקר (ג'יימי דורנן), יאנג (ג'ינג לוסי) וביילי (פול רדי). אחרי משימה לא מוצלחת באלפים היא מגלה שכוח עוין מנסה לשים את ידיו על הנכס החשוב ביותר של "האמנה": בינה מלאכותית מתקדמת בשם "הלב" שבעצם אחראית לרוב ההצלחות של הסוכנות.
סטון נתקלת בהאקרית שעל פניו מובילה את ניסיון השוד הזה, צעירה הודית שוחרת נקמה (אליה באאט בהופעת בכורה הוליוודית), אבל כנראה שיש כוח משמעותי יותר מאחורי הגברת.
לבסיס הסיפורי הזה תוסיפו רכיבים של מתכון סרט ריגול קלאסי: אקשן, טוויסטים, נאמנויות מתחלפות וסצנות משימה בלוקיישנים מרהיבים.
ושום דבר פה לא עובד.
התסריט, בראש ובראשונה ובאחרון ובאחרונה; זה לא שאין לו פוטנציאל – בטח כשמה שנדרש ממנו זה לבצע קלישאות כמו שצריך – אבל הוא נכשל בכל היבט. זה מתחיל כבר מהמקגאפין, אותה בינה מלאכותית אדירת כוח: זאת חארטה עלובה מארץ החארטות. בטח התסריטאים הרגישו מאד טוב עם עצמם על האקטואליה שבדבר, אבל המקסימום שהם הגיעו אליו זה לגרום לאלו שזלזלו באיום הAI של "משימה בלתי אפשרית" האחרון להסתכל עליו באור מחודש, עכשיו כשהם מבינים כמה גרוע אפשר לעשות את זה.
מבטיחים לנו, די בהתחלה, שהמחשב הזה יודע לחזות את העתיד ולחשב במדויק סיכויי הצלחה של משימות. ואז הוא נכשל בכל אחת מהפעמים האלה. אין משימה אחת בסרט בה אנו חוזים במה לעזאזל המחשב הכל כך מוצלח הזה עוזר לסוכנות השלומיאלית הזו שמפשלת כל כך הרבה פעמים. זה גם מגוחך ברמת הביצוע הפשוט: הסרט מראה כיצד המחשב משנה את הסיכויים תוך כדי פעולות הסוכנים בשטח! אז בשביל מה קראנו לך, גולם מרובע. היכולת היחידה שאנחנו כן חוזים באפקטיביות שלה היא לפרוץ לכל מערכת מחשוב על פני האדמה; אבל חוץ מזה שזה רעיון משומש כמו מסטיק מתפוצץ, אין לזה שום קשר ל"בינה מלאכותית" במובן האקטואלי שלה, ועוד יותר גרוע, שהיכולת הזו באה לידי ביטוי בתסריט רק מתי שצריך אותה.
הלאה: דמויות. ברור שאני בעד גל גדות והכל, כן? אבל היא שחקנית עם טייפקאסט מאד ספציפי, והתפקיד פה הולם בגדול את מידותיה – אלא שבמקום לתת לה להיות מגניבה, התסריט שוב מכשיל את הפוטנציאל ומנסה להכניס עומק וקונפליקטים לסיפור שלה. הרעיון לא רע בהכרח – מערכת היחסים של סטון עם צוות הסוכנים הבריטיים דווקא עובדת לא רע. אבל אז היא נזנחת באמצע הסרט כדי לתת לגיבורה שלנו מניע, ובדיוק שם גדות מפסיקה לעמוד בקצב. שחקנית אחרת היתה אולי מצליחה במשימה; תסריט טוב יותר היה מתאים את עצמו לכוכבת שלו – אבל כאן אנחנו יוצאים קרחים מכאן ומכאן.
התסריט לא מסתכם בלהיות שטחי וצפוי, אלא גם הופך את כל הדמויות שלו לטיפשות להדהים. אין פאקינג מצב שחבורת שלומיאלים כזו יצרה כלי כל כך מתוחכם והחזיקה באיזושהי עמדת כוח. זה קורה שוב, ושוב, ושוב, ושוב, ושוב, והייתי ממשיך להקליד עוד מאה פעם מרוב שזה מתסכל. צופים בני חמש נמצאים קילומטרים לפני הדמויות, והסיבה היחידה שלא צרחתי על המסך באחד הרגעים ה"גדולים" של המערכה השלישית היא שכבר הייתי צרוד מכל מה שבא לפני כן.
בולטת בטמטומה היא הדמות של קייה, ההאקרית ההודית. המהלך של הסיפור לגביה צפוי מקילומטרים על גבי קילומטרים, אבל בניסיון ליצור מתח במערכה השלישית המשמימה, הקליימקס הגדול לגביה נמתח ונמתח ונמתח ונמתחחחחחחח עוד הרבה אחרי שהעיניים שלי כבר סיימו להתגלגל. ראיתי ביקורות שהתלהבו מההופעה של השחקנית, אבל אין לי מושג על מה הם מדברים. לדבר אנגלית במבטא הודי חמוד זה לא מספיק.
מה עוד הסרט ניסה לעשות? אקשן? אויש, תעשו לי טובה. מילא לצאת רע בהשוואה למשימה בלתי אפשרית; אבל בפאקינג "הודעה אדומה" האקשן היה יותר טוב, למרות ששם הכל צולם באולפן ופה באמת השקיעו בלוקיישנים וצילמו מרדפים באיסלנד ובספרד, למשל. הנופים לא עוזרים, מתברר, כשהאקשן כל כך לא מעניין וכל כך צפוי. האמת שלבמאי – טום הארפר – כן יש שליטה מסוימת במרחב מבחינת הבנה של מי נגד מי ואיפה הוא נמצא, ואפילו יצר רגע אחד שחותם מרדף אופנועים ובו אשכרה נהניתי ממה שקרה על המסך – אבל חוץ מזה האקשן פשוט משעמם. שום רגע זכיר, שום יצירתיות, קלישאות על קלישאות על קלישאות וביצוע מפוהק.
גולת הכותרת היא דמותו של הנבל. הסרט לקח את המהלך הקל יותר של נבל שקל לשנוא כי הוא ממש רשע – ושוב, בפני עצמו זה סבבה. אבל כשהולכים לשם, צריך לדעת לתת לצופים קתרזיס מספק, ומה שנעשה פה לממזר המעצבן הזה הוא כמעט אנטי קליימקס בהגדרה. על הטיפשות התהומית של גיבורינו האמיצים מול המעשים שלו כבר דיברתי, אבל זה נהפך לטיפשי עוד יותר כשהסרט מכניס לנבל איזשהו סיפור רקע דבילי בניסיון פתטי לתת לו "עומק". זה על פי רוב לא עובד יחד: כתיבה של "תהליך" לנבל שמקביל להתפתחות של הגיבורה מתאימה לנבל עמוק באמת, מישהו זכיר או מאיים כמו שצריך; אם נתתם לצופים ממזר שחצן וריקני, מה שצריך זה לראות את הגיבור קורע לו את הצורה עם וואן ליינר כיפי ("ג'ון וויק 4" הוא דוגמה טובה) ולא שיחות נפש אידיוטיות.
"לב של אבן" נורא רוצה להיות יותר מ"סרט אקשן גנרי" של נטפליקס: הוא אמור להשיק פרנצ'ייז חדש, הוא עלה הרבה כסף, הוא מפומפם בפרסומות והוא מלא בחשיבות עצמית. אבל כגודל היומרות גודל ההתרסקות, ואין בו שום דבר ששווה את הזמן שלכם. אם כבר קלישאות, אז הרבה זמן לא הרגשתי אחרי סרט תחושה חזקה כל כך של "אני רוצה את השעתיים שלי בחזרה".
הרבה יותר גרוע מהאיש האפור (שהיה די גרוע בפני עצמו).
זה די מדהים כמה הכל גרוע הסרט הזה, שהוא כושל אפילו בתור איי קנדי/ בונד לייט. שיר הפתיחה והכתוביות מרגישים כמו פארודיה זולה וסצינות האקשן פשוט מצולמות וערוכות רע.
אם שיר הפתיחה זה השיר של נגה ארז
אז שיר נהדר. יותר טוב מ-70% משירי בונד, בטח המודרניים.
לא מכיר נגה ארז, מה שהיה בכתוביות הפתיחה. ולא - בעיני הוא לא טוב יותר מבונד.
בטח לא השירים של כריס קורנל ואדל.
הלו
אפשר להשוות אותו לשיר של בילי אייליש אבל שום דבר לא מתקרב לסקייפול
אכן שיר ערש נחמד מאוד נפילת השמיים הזה שלכם
(ל"ת)
אז לא הבנתי, אהבת את הסרט או לא?
(ל"ת)
פור דה רקורד - מסכים עם כל מילה
(ל"ת)
התסריט פשוט מזוויע
כולם מדקלמים משפטים שנראו שנכתבו בידי AI.
האקשן סביר, אבל בשנה שיצאו בה כמה סרטים עם אקשן מלהיב ומרתק – בסרט הזה הוא די מעפן.
באמת סרט גרוע
הטריילרים לא עשו לי שום חשק לצפות, אבל הפעלתי אותו בכל זאת, מתוך אחווה בין ראש העין-יקים לשעבר. מדהים איך נטפליקס מצליחים כל פעם מחדש לעשות סרטי אקשן כל-כך לא מעניינים אפילו קצת. תסריט עצלני לאללה, אף אחד לא בולט במשחק (את הגרמני ההוא אני לא סובל עוד מ"צבא המתים") וכל סצינת אקשן נעשתה יותר טוב בסרטים אחרים. באמת שאין מה לחפש פה.
כן היה קטע שגרם לי לצחוק בקול – בהתחלה יש מונטאז' כזה שנועד להראות את יכולות החיזוי המדהימות של "הלב", ובאחד הקטעים רואים הדמייה של חדר שבתוכו יש אדם שמכוון אקדח על אדם אחר, וליד זה עם האקדח כתוב "פושע" וליד השני כתוב "קורבן". וואו, איזו טכנולוגיה מתקדמת.
ואם כבר מדברים למעלה על שירי בונד מוצלחים שהם לא בונד, אז עם כל הכבוד לנגה ארז, המוצלח ביותר מהשנים האחרונות הוא של "מרגלים לא רגילים".
אם כבר מדברים על שירי בונד שהם לא בונד
אז אני חושב שלא מספיק אנשים מכירים את "25" של The Pretty Reckless, שיר שנכתב, אני מניח, עבור "לא זמן למות" (הסרט ה-25 בסדרה), אבל נדחה לטובת השיר של בילי אייליש. אני לא יודע אם זה נאמר בגלוי, אבל זה באופן מאוד ברור ובלתי מוסתר שיר בונד – יש רפרנסים לשמות של כמה סרטים בסדרה במילים של השיר. וזה אחד משירי הבונד הטובים ביותר שלא היו.
חייבים לדבר על spectre המרהיב של רדיוהד
שנדחה לטובת הבלדה הבכיינית של סאם סמית לסרט, טוב נו, ספקטר. השיר מצליח להביא את האיכויות והאופי הייחודי המדהים של הלהקה ולהרגיש בונדי ומלודרמטי להפליא. הוא שיר מעולה בלי קשר לסרט, בהחלט טוב יותר מרוב סרטי בונד. איזה פספוס..
ומה הקטע עם כל הירידות על no time to day, הוא לא מושלם אבל הוא אחלה שיר בןנד (אלא אם כן אתם מהאנשים שקוראים לכל שיר שהוא לא מפוצץ בצרחות והגזמות שיר ערש).
מזל שלא נבחר מרגיש על גבול החיקוי וקצת חובבני.
השיר של אייליש יותר טוב בפער ניכר
הדיאלוגים באמת גרמו לכאב מוח מסויים
העלילה בגדול בסדר, לדעתי היא היתה מחזיקה אם הסרט היה לוקח את עצמו קצת פחות ברצינות.
קטע אקשן שחיבבתי היה הפיצוץ והצניחה, היה משהו כאוטי ומעניין שם. אבל רוב האקשן היה יריות ומכות לא מרשימות.
דווקא הAI היה יחסית מקורי – לפחות זה לא AI משוגע שרוצה להשמיד את העולם. זה כלי ML די פשוט שאפשר להשתמש בו, ויש לו יכולות מוגדרות (שתי יכולות לא קשורות בכלל – חיזוי והאקינג). מה שכן, זה לא מצדיק את כל ההפקה (ספינת אוויר במסלול נמוך?!). וכמו שהביקורת אומרת, לא עשו איתו שום דבר מעניין.
והכתיבה זו החולשה העיקרית – דיאוגים קלישתיים ופשוט לא הגיוניים. נבל שטוח, משעמם, וסתם רשע.
ברגע שראיתי את השם גל גדות בביקורת עצרתי את הקריאה… איזו שחקנית פח זבל זו, חסרת כשרון באופן מוחלט ובעיקר בזבוז זמן יקר. הלאה
מוזר שהתחלת, בהתחשב בכך שהתמונה שלה מופיעה בעמוד הראשי.
(ל"ת)
סתם תהייה
אם עצרת את הקריאה ברגע שראית את השם שלה, ואם מבחינתך כל מה שקשור אליה הוא בזבוז זמן יקר… זה לא עוד יותר בזבוז זמן לטרוח לכתוב תגובה עליה?
מישהו מכם התעסק קצת עם צ'אט GPT בגרסה המלאה?
כי לא נעים לי לספר לכם, שהוא יודע לתת הקשרים קצת יותר טובים בטקסט שלו (בדרך כלל). אז לא הייתי מאשימה AI בתסריט הזה אלא יותר "מחולל תסריטים"
אני חושבת שרוב סרטי האקשן הגנריים סובלים מתסריטים נטולי מעוף, טקסטים מאוד לא טבעיים וטוויסטים מאוד צפויים. יש מעט מאוד סרטי אקשן שעשו משהו *אחר*, ובדרך כלל דקה אחרי שהם יוצאים, גם הדבר האחר שלהם הופך לעוד גנריקה של סרטי אקשן.
מה שמתסכל כל כך בסרט הזה, שיש בו ממש אפס מאמץ ליצר משהו סביר או קוהרנטי. התסריט ממש בונה על ההכרות שלנו עם תסריטים גנריים ואפילו לא מנסה להפתיע. כל הטוויסטים הם הגרסה הכי הכי צפויה לטוויסט בסרט מהז'אנר, וכל ה"הסברים" למוטיבציות של הדמויות מקבלים משפטים סתומים שאמורים לרצות אותנו כי השתמשו בהם בעבר בכל סרט שאי פעם נעשה.
לא היה שום דבר מקורי אפילו באופן חלקי בדרך שבה הסרט הזה התקדם עלילתית. מאוד מבאס
רגע, יש דיבור על AI אמיתי שכתב את התסריט? הבנתי שהביקורת דיברה על הAI בעלילה (ה"לב")
(ל"ת)
לא
(ל"ת)
לא יודעת, כל הביקורות שאני רואה
נותנות איזה קשקוש של "נראה שAI כתב את התסריט"
וכמי שרואה ב-AI חבר (קצת מטרחן, ולא תמיד מאה אחוז מועיל) קצת כואב לי שמאשימים אותו ככה. [לא באמת, לגבי החברות]
לא מת על הדיונים האלה, אבל
בתקופה האחרונה כל פעם שיש תסריט שנראה עצלני הרבה קופצים ואומרים שהוא נראה כאילו נכתב על ידי AI/"האלגוריתם", לפעמים בלי להבין יותר מדי מה זה אומר.
סרט יכול להיות זבל גם בלי זה.
נו באמת נטפליקס, הרסתם כבר את הסדרה The Witcher
ועכשיו אתם הורסים את ההרחבות?
אה, מה הקשר? פספסתי משהו
(ל"ת)
יש הרחבה למשחק the witcher 3 שנקראת heart of stone
והיא נהדרת אגב