"עולה לראש" הוא נקודת ההצטלבות שמסתבר שקיימת בין סרט כמו "פופסטאר" לסרט כמו "לשחרר את שולי" – סאטירה מוזיקלית על כוכבי פופ טיפשיים עם מלא הופעות אורח, חלקן מיותרות, בכיכוב שלישיית מצחיקנים ישראלים שאוהבים לדבר במבטא מצחיק.
נענה רגע על השאלה המתבקשת: אם אהבתם את "עור ברווז", "טניה", ו"קדאווה" – תאהבו, ככל הנראה, את "עולה לראש" (שלושת השירים גם מהווים את שיעורי הבית הכי קריטיים לסרט). הסרט מסתובב סביב אותו סוג הומור של שיבושי פתגמים, שמות מקוריים, עיצובי תלבושות מעוררי שאלות, כמה אזכורים לבניית העולם מהשירים והטמבליות הכללית של שלושת גיבוריו, ולא מנסה להמציא את הגלגל מחדש – לטוב עבור מי שאוהב, ולרע עבור מי שרצה סרט שיאתגר אותם מחוץ לאזור הנוחות שלהם.
הסרט מתאר את סיפורם של "ערוץ הכיבוד" – לידוי, אסטמה ושקד (דור מוסקל, עומר ריבק, ורותם קפלינסקי) – שלישיית חברים שחיים את החיים הטובים: כולם אוהבים אותם ואת המוזיקה שלהם, והם נמצאים תחת תוכנית "תלמידים לשימור" של המדינה, שבה אומנים בולטים יכולים להישאר בכיתה י"ב לעד ולא להתגייס בשביל למשוך תלמידים לבית ספר שרוצים ללמוד לצד הכוכבים הכי גדולים והמשפיענים הכי משפיעים. הסטטוס הזה משתנה לאחר שאסטמה, שמעוצבן שהקראש שלו עדן-לי נראית רוקדת עם חייל (ברכות לדולב על הגיוס), מתחיל להגיד מילים פחות מיפות על צבא ההגנה לישראל ("מה זה צה"ל? זה יכול להיות צבא ההגנה לכל דבר").
הדבר מוביל לסערה שמובילה לביטול הסטטוס שלהם, שבתורו דוחפת את הלהקה להצטרף ללהקת היח"צ הצבאית בניצוחם של שרונה (רותם סלע) וירמי (ערן זרחוביץ'). שם העניינים מסתבכים והשלישייה נקרעת מבפנים ומבחוץ.
אם הזכרנו את "פופסטאר" ו"לשחרר את שולי", אולי הדבר הכי מפתיע ב"עולה בראש" הוא שבניגוד למה שהיה אפשר לחשוב, לא מדובר ברצף מערכונים עם קישור קליל של עלילה. כן, יש מדי פעם סצנות שברור שהן שם כי הן מצחיקות ותו לא, וקשה להגיד שהסיפור פה "מהודק" – אבל יחסית לסרט שיצרו יוצרי סרטונים ביוטיוב, ברור שהושקעה כאן מחשבה איך לעשות משהו שלא יהיה ניתן לבטל כ"מערכון אחד מורחב".
הבעיה היא שהמזכר הזה לאו דווקא הגיע לכל השחקנים: חלק מהדמויות, במיוחד אלה שמגולמות על ידי יוצאי ארץ נהדרת, כן מרגישות לעיתים יותר כמו דמות ממערכון שלא פותחה עד הסוף מאשר כמו אייקון קומי לדורות הבאים. חלק מזה גם באשמת הכתיבה שלא ממש טרחה לפתח אותם, אבל דווקא שחקנים אחרים, פחות מוכרים מצליחים לקלוע לטון החמקמק של ערוץ הכיבוד, ובראשם נאיה בינשטוק בתפקיד אדל, שמצליחה להיות האנטגוניסטית ואינטרס האהבה וגם סתם דמות משנית באופן קולע במיוחד. מבין השמות המוכרים, איתי זבולון בתפקיד יוגב ציפירס מצליח לקלוע לטון החמקמק אבל הוא מבחינתי בחור שלא יכול לטעות, אז אולי זה אני. ראויה לציון רותם סלע שאני לא בטוח שלחלוטין מצליחה, אבל אי אפשר להגיד שהיא לא מנסה: באיפור שמרחיק אותה מאוד מהמראה המקורי, היא משתדלת ליצוק בשרונה חיים הן דרמטיים והן קומיים – אבל זה אף פעם לא ממש מצליח להתפתח למשהו. חלק מזה באמת באשמת התסריט שכתוב פחות לעומק כאשר מישהו משלישיית הגיבורים לא על המסך. אם כבר אני מזכיר שמות – איכשהו, מצטיין הסרט הוא רביד פלוטניק, בהופעה של דקה לכל היותר, שהצליח לקמבן לעצמו את השורות הכי טובות בסרט.
אה, וטוב, אם לא כלום, עליי להסיר את הכובע בפני "עולה לראש": יש בו סצנה לא קצרה בכלל שכולה הצדעה לקולנוע הישראלי לדורותיו – מ"גבעת חלפון" עד ל"אפס ביחסי אנוש". כמי שהתלונן שהקולנוע הישראלי נוטה להתכחש לעצמו, הסצנה הזאת לבדה שיפרה את מעמד הסרט בעיניי, ואף גרמה לי לשאול האם חוץ מהרפרנס הברור ל"להקה" מתחבאים גם רפרנסים ל"מסווג חריג" ו"מקוללים", אבל זה כבר סתם אני.
יש גם ממד סאטירי בסרט שלמזלנו, ובניגוד לאיך שלרוב כותבים דברים בארץ הזאת, שומר על עצמו בשקט. לסרט יש דברים מעניינים (בלשון המעטה) להגיד על צה"ל, והוא תופס אותו (ובכך, במקום כלשהו, גם את כל החברה הישראלית) באופן יותר חד מלא מעט דרמות מהשנים האחרונות. והדבר הכי יפה הוא שהוא לא מרגיש צורך לצעוק את זה למוות – אולי כי הם פוחדים לאבד את הקהל (מה שהופך את הסרט, במובן מסוים, לאירוני מאוד), אבל אולי כי הם יודעים שמדי פעם הדברים שלא נאמרים הם אלה שהכי מהדהדים.
אבל כל זה לא יעזור לסרט אם הוא לא מצחיק. ו"עולה לראש" מצחיק. אני לא יודע אם הוא הסרט הישראלי הכי מצחיק של השנים האחרונות או יצירת מופת, אבל מה זה משנה? מצחיק זה מצחיק, ו"עולה לראש" מצחיק. ויודעים מה? גם כשהוא לא מצחיק, שלוש הדמויות הראשיות מגולמות באופן שקשה לא להיות בעדן פשוט כי הם כל כך טמבלים חסרי מושג וסימפטיים. קצת כמו שקשה לכעוס על ילד, כי הוא כל כך לא מבין מה הוא עושה – כך גם עם אסטמה ולידוי (שקד יוצא די נקי בסרט הזה, על חשבון זמן מסך מועט למדי).
אין לי מושג אם "ערוץ הכיבוד" יחזרו לקולנוע לעוד סיבוב – צריך לראות האם הסרט הזה יהיה הצלחה, אני מניח – אבל כסרט ביכורים אין ספק שמדובר בהצלחה. אם זה כן יקרה, בפעם הבאה הם גם יכולים לבוא עם יותר ביטחון עצמי ולא להישען על שחקני משנה שלא לחלוטין מבינים את הראש שלהם. ואם הם יזרקו בשבילי עוד סצנת רפרנסים כמו שהם זרקו בסרט הזה – אני מבטיח להם שלא אכעס.
היי אני ראשון
(ל"ת)
לא אתה לא, אתה גוחי
(ל"ת)
גיחי
(ל"ת)
גיחי?
(ל"ת)
צחוק של פסיכי
(ל"ת)
תודה על הביקורת
גורם לי לרצות לראות את זה עוד יותר.
הלוואי שבאמת יהיה מהנה כמו שזה נשמע
למי שהתעניין, הנה סצינת המחווה
ואפילו יש פה מחווה קצרצרה לאר.אי.אם! מדהיםמדהיםמדהים.
(ל"ת)
ישראל, צה"ל ורשתות חברתיות יוצאים לסרט
יש הרבה סרטים וקומדיות בישראל שמנסים לתפוס את התקופה שבה הם נעשו, הרבה פעמים זה מגיע בסרט עם נוכחות צבאית גדולה. זה הסרט הראשון שאני מכיר שעושה את זה עם נוכחות משמעותית של האינטרנט ורשתות חברתיות, כמו גל הקולנוע הזה שקיבלנו בשנה האחרונה שהבולטים בו הם "בו ברנהם: בפנים" ו"הכל בכל מקום בבת אחת". תם אהרון קצת דיבר על הנושא פעם, אבל זה מונולוג ולא סרט או סדרה.
לפרט מעבר לזה יהיה להיכנס לספוילרים, אבל אם סרטים שמתייחסים למצב הרשתות החברתיות בחיים שלנו מעניין אתכם, והפעם ספציפית בישראל וצה"ל, וההומור של ערוץ הכיבוד מצחיק אתכם – רוצו לראות. בתור מישהו שהתשובה שלו לשאלות האלה היא "כן", זה אחד הסרטים הישראלים האהובים עליי מהשנים האחרונות.
סרט עלוב, חסר עלילה ולבעלי חוש הומור ברמה ירודה מאוד. תת הרמה של הקולנוע בישראל. אני סבלתי , לא מאחל לאויבים שלי כרטיסים.
מצטרף. יותר מעליב מהתוצר הזה אין, סרט ברמה של פעוטון וגם זה פירגון
הסרט הכי מטופש אבר
בזבוז זמן משווע
איך שחקנים מוכנים להופיע בסרט עםמעלעלה שטחית כזו
כל הסרט חיכיתי להתפתחות .. כאמור בזבוז זמן
ראיתי את הסרט עם חברים
אני פחות מכירה את הקולנוע הישראלי ומה שראיתי היה ממזמן.
איזה רפרנס היה ללהקה? של איזו סצנה/דמות?
של התרחיש
קרבות פנימיים בלהקה צבאית זה פלוס מינוס כל העלילה של "הלהקה".
בנוסף, "ריקוד התאנים" הוא שיר שכולו מחווה/פארודיה לשירי להקות צה"ל.
אני מאוד אוהב את הקליפים של עור ברווז וטניה וכו', וגם הומור הנאנסנס הזה הוא די לטעמי (סגנון טייכר וזרחוביץ' ברדיו).
ועדיין, הסרט הזה הוא פשוט סרט גרוע. הוא לא מצחיק, חסר פאנצ'ים לחלוטין ופשוט בזבוז זמן משווע.
פשוט שום דבר בסרט הזה לא היה טוב, לא הכתיבה, לא העלילה ולא המשחק.
חצי מהקולנוע בערך קמו והלכו באמצע, לחצי השני פשוט היה נחמד במזגן.
לא ללכת בקיצור
וואו. עבר הרבה זמן מאז שיצא לי לראות שאנשים יוצאים באמצע
לא אדם אחד-שלושה, כי אז אולי זה משהו אישי כמו סבתא חיה מתה. הכוונה למספר משמעותי.
פעם אחרונה זה קרה כשהשלונג של מר מנהטן התנודד על המסך ואנשים החליטו שזה כבר יותר מידי לילדים שלהם. אז צחקתי שכל האלימות המפורשת עד אז לא הזיזה להם, אבל קצת גוף חשוף של דרדס גדול זה מה ששבר את גב הגמל :)
לא בהכרח מבטל את דבריו של שי,
ובוודאי לא חושב שזה סרט שנועד לכולם, אבל משהו ברצף התגובות בעמוד הזה מריח קצת כמו מסע הכפשה מכוון.
מצחיק, אך לצערי לא כמו הסרטונים
מרגיש כאילו מישהו עצר אותם קצת. אולי זה באמת השחקנים הנוספים.
סרט מעולה, חד משמעית יהפוך לסרט פולחן.
הרגיש כמו מערכון ארוך
מאלה נטולי הפואנטה, אבל אני גם לא אוהב את כל כל השירים שלהם.
והאמת שהיה סיוט עם הקהל הישראלי.
הייתי צריך לראות בטלוויזיה כשיהיה רק כדי להבין על מה מדובר.