במקור: Harry Potter and the Philsopher's Stone
במאי: כריס קולומבוס
תסריט: סטיבן קלובס
מבוסס על ספרה של ג'יי. קיי. רולינג
שחקנים: דניאל רדקליף, רופרט גרינט, אמה ווטסון, רובי קולטריין, אלן ריקמן, ריצ'רד האריס
'הארי פוטר' כבר מזמן אינו סתם שם של ספר – הארי פוטר הוא מותג. וממש כמו סבון עם 37% קרם לחות, גם את הארי פוטר משווקים באינטנסיביות בכל מינימרקט שכונתי. הילד האנגלי הנודניק זוכה לפולחן אישיות וגלי הערצה שהיו גורמים לצ'ה גווארה לקנא, ולרמת מכירות ספרים שגורמת לתנ"ך להראות כמו סתם עוד ספר הדרכה רוחנית. יש כהן חדש בעיר, והוא רק בן 11. זו הסיבה שלמר פוטר הצעיר לא היו נתוני פתיחה טובים אצלי. אני חובבת ספרות ילדים ולכן הסכמתי, בחשדנות מה, לקרוא את הספר הראשון בסדרה, ומצאתי אותו חביב בהחלט, אם כי לא נושא בחובו בשורה חדשה.
העלילה – לטובת כל מי שהיה נעול בארון במשך השנים האחרונות – עוסקת בנער הארי פוטר שנתייתם מהוריו בגיל צעיר ומתגורר עם קרוביו – משפחת דארסלי. הדארסלים הם חומר טוב ל'קשר משפחתי': ההורים ורנון ופטוניה מפנקים ומפטמים ללא הרף את בנם דאדלי, תוך הזנחה פושעת של הארי. המצב משתנה כאשר ביום בהיר אחד מגלה הארי שהוא קוסם – נצר למשפחת קוסמים מפורסמת, ומוזמן להצטרף לבית הספר הוגוורטס לקוסמים ולמכשפות. מעתה והלאה נפרשות קורותיו בדרכו לבית הספר ועלילותיו יחד עם חבריו במהלך שנת הלימודים עצמה בהוגוורטס, עלילות שאני חייבת להודות – מתעלות במידה מסוימת על חוויותי בחטיבת הביניים העירונית שלי.
בשל יחסי הידידות-בלבד שיש לי עם הנער המצולק, המחשבה על הצפיה בגירסה הקולנועית לפלא לא גרמה לי להתרגש כמו אם פולניה ששולחת את בנה לכיתה א' לקראת הסרט. אבל למרות אדישותי היחסית, הצלחתי גם אני להיסחף בגלי הציפיות. רק באריק שרון תלו ציפיות גבוהות וקשוחות יותר מאשר בסרט הראשון בסדרת הארי פוטר.
ובכן, רבותיי – הסרט עומד בציפיות. הוא אולי לא האירוע הקולנועי של השנה ב-ה' הידיעה (דיוויד מאנינג וודאי חולק עלי), אבל הוא סרט טוב. נאספה אליו גלריית שחקנים, תפאורנים, אנשי מחשבים ונערות תסריט מן הטובים בשוק – ורואים את זה. הליהוק לסרט הוא בין המוצלחים שנתקלתי בהם לאחרונה, ובניגוד לתחזיות הקודרות, דניאל רדקליף בתפקיד הארי לא מעצבן במיוחד. מה שכן, שני חבריו רון ויזלי (רופרט גרין) והרמיוני גריינג'ר (אמה ווטסון) עולים עליו ביכולותיהם בהרבה, וכמו כלבלבים גונבים את הצגה. בעצם, אבל למי באמת איכפת? מגיע להם! אלן ריקמן ('מת לחיות', בין השאר) בתפקיד סנייפ ממשיך להיות אלן ריקמן, כלומר להיות שחקן מצויין. רובי קולטריין ('המפצח') הוא האגריד האולטימטיבי, מגי סמית' נולדה להיות פרופסור מק'גונגל, ריצ'ארד האריס גנב לקשיש מ'היה היה' את הזקן בשביל תפקידו של אלבוס דאמבלדור, ורק ג'ון קליז ממשיך להתבזבז בתפקידים שוליים ומטופשים (ע"ע 'מיליונר מי שגומר ראשון'). ב'אבן החכמים' הוא משחק את הרוח כמעט חסרת הראש במשך דקה תמימה! וואו! כל הכבוד לך, ג'ון! עוד כמה הופעות שכאלו ותצליח להיות דני דה-ויטו!
אחד המכשולים הגדולים ביותר שארבו לסרט הוא ללא ספק ההעברה של הספר למדיום הקולנועי, או בשפה יותר ברורה: עד כמה העסק משכנע ואמין לקוראי הספר. קל מאוד לשנות, לשפץ ולעדכן את התסריט ולמצוא את עצמך במרחק של שמים וארץ בין העלילה המקורית לזו המוסרטת. בהקשר הזה אני חייבת להסיר את כובעי (המזמר) לכבוד היוצרים. ג'יי קיי רולינג, מחברת הספרים, הסתובבה, ככל הנראה, על הסט עם שוט עור וכוכבי נינג'ה כדי להבטיח באיומים את הדיוק הרב בפרטים – והיא הצליחה. אופי הדמויות, סדר האירועים, העיצוב והאווירה הועברו כמעט מילה במילה מהספר. מן הסתם נדרשו גם התאמות למסך הגדול, בעיקר בקיצוצים של עלילות משנה, התרכזות בדמויות העיקריות וקיצורים של סצינות ארוכות – שינויים הגיוניים בהתחשב בעובדה שהסרט גם כך ארוך מאוד יחסית לסרטי ילדים. אם הוא היה נמשך מעבר ל-152 דקותיו סביר להניח שגם אני הייתי נטפלת לאמא אקראית באזור ומנדנדת לה בשאלות מתי ייגמר הסרט. רק פרט אחד הציק לי כל הזמן: הצלקת בצורת הברק על מצחו של פוטר נראית כאילו הנער נפגש בטעות בטוש צבעוני ומסוכן, ולא כמו צלקת מסתורית שנגרמה על ידי כוחות האופל.
ההיצמדות לספר גורמת לעלילת הסרט להיראות לפעמים כמו מוניטור של אדם שעובר התקף לב: בסרט רגיל המתח – בדרך כלל – נצבר עד לסצינה הגדולה שבה הכל מתברר, מתבהר ונפתר. בסרט הזה יש התרחשויות מעניינות ושיאים עלילתיים מדי כמה דקות, כך שהסצינה-המרשימה שבסוף כבר מאבדת מכוח המשיכה שלה והופכת לעוד-סצינת-מתח-בשרשרת, וחבל.
אני בטוחה שאנשי הפעלולים הממוחשבים זכו למספר לא מבוטל של לילות לבנים בחברתם של פיצות ובקבוקי קוקה קולה (המרענן הרשמי של משחקי הקווידיץ'!) על מנת להשלים את העבודה על הסצינות שלהם. ואכן, סצינת משחק הקווידיץ' הצליחה לא רע בכלל. היא די תאמה את המשחק כפי שנחרת בדמיוני והלהיבה רבים (אם כי אותי פחות). היא גם שכנעה אותי סופית שהמשחק הזה עומד חזק בראש טבלת משחקי הספורט המעיקים והמיותרים לשנת תשנ"א. גם בשאר הסצינות הגרפיקה הממוחשבת נושאת יפה בעול – היא אמנם מלאכותית כתמיד, אבל הכמות נסבלת.
בשורה התחתונה, אין ספק שהסרט הזה פשוט מוצלח. נכון, כל הקלפים היו בעדו, אבל כבר חזינו במספיק מקרי פישול קולנועיים גם כשההצלחה היתה מובטחת. חובבי הספר ייהנו מהדיוק הרב יחסית בפרטים, ומי שטרם קרא את הספר יהנה מסרט הרפתקאות ל"צעירים ולצעירים בנפשם" (זה בכל זאת סרט ילדים). אין כל צורך לישון שבוע על המדרכה או לפתות את הקופאית בשביל הסרט הזה. כמו שזה נראה עכשיו, תהיה לנו סדרה קולנועית חדשה ויהיה עוד מספיק הארי לכולם, ואחרי שיאזלו הספרים שניתן להתבסס עליהם, אולי נקבל גם את "כשהארי פגש את הרמיוני" או "לפרק את הארי פוטר". בינתיים עזבו אתכם מג'יימס בונד ומשאר סוכני ביון שרמנטיים ומסוקסים. אני, כמו כולם, רוצה קוסמים ממושקפים בני 11 עם צעיפים מכוערים.
- אתר רשמי (מפחיד)
- מה יהיה עם הארי פוטר
- הספר – ב'מיתוס'
- הספר – ב'אמאזון'
- הארי פוטר – המשחק
- אתר מעריצים ישראלי
- אתר מעריצים בינלאומי
- סנייפ – אתר מעריצים
- הארי פוטר הוא השטן(!)
- הארי פוטר הוא השטן(!!)
- הארי פוטר הוא השטן(!!!)
- קווידיץ' ממוחשב
- הטריילר (של 'מפלצות בע"מ')
אני רק באמצע קריאת הכתבה
(המדאיגה בחוסר ציניות ורעל, דרך אגב), אך אני חייב לנטפק: אלאן ריקמן לא! שיחק במת לחיות 2, אלא במת לחיות (בלי 2). ואם כבר בריקמן עסקינן, אז כמובן ששיחק גם בדוגמה, גאלאקסי קווסט ורובין הוד (בתור הנסיך ג'ון).
זהו. אני ממשיך לקרוא עכשיו.
אוי, אופס.
דווקא נעזרתי בימד"ב ואיכשהו פיספסתי את זה.
ואם כבר בריקמן עסקינן, אז הוא שיחק גם ב"על תבונה ורגישות", ב"רובין הוד נסיך הגנבים", בסרט טלויזיה על רומיאו ויוליה משנת 78' ובהצגת סיום כיתות ו' בבית הספר שלו….(רצית ציניות, לא?).
אלן ריקמן לא שיחק את השריף??
יופי, עלתה ביקורת.
הייתי מפרסמת כאן את הביקורת שאני שלחתי, אבל אין לי כוח, אז אני אקצר-
אני חולקת על סרין.
א. הסרט מאוד לא ברור למי שלא קרא את הספר, ולדעתי הוא לא יבין על מה כל המהומה.
2. סצינת הקווידיץ' נפלאה (!!!) מהוללת (!!!) ומדהימה (!!!).
3. לסרט יש בעיית זמן רצינית ביותר, כלומר- חסר לו זמן. בגלל זה הוא מסריט רק את קטעי השיא, וכל הפשטות והקסם שבספר נעלמים. חוץ מזה, סצינות קופצות להם חופשי, והיוצרים גם העלימו קטעים מסויימים, אבל השאירו אחרים, מה שנותן לנו המון סצינות תלושות ותמוהות מאוד (נוויל, רון מול ראי ינפתא, נורברט).
4. הארי שיחק בסדר, אלא אם כן הוא היה צריך להראות רגש- ואז הוא דיקלם את הטקסט, ונראה מגוחך מאוד.
שורה תחתונה-
אני דווקא נהנתי מאוד, אבל בקרב חברי- שררה אכזבה.
איזה יופי
שגם את חושבת כמוני.
אני מסכימה איתך בכל מילה, ולמען האמת גם אני שלחתי ביקורת עם אותן נקודות בדיוק.
אני קראתי את הספר,
ולדעתי הוא ספר ענק! ונהדר!
ומתאים ב א מ ת לכל הגילאים,
ולא צריך לזלזל כל כך בסרט כי אמרו לי שהסרט הזה זו חוויה אמיתית! במיוחד לקוראי הספר!
(ואקסמנית-רק על תסיקי שאמרתי שאת מזלזלת בסרט… זו לא כוונתי.)
ואגב- אם אתם מתחילים לקרוא את הספר (אני ממליצה בחום) אז על תתייאשו מהר, כי ההתחלה אינה מובנת ומשעממת למדי, אך מאיזשהו שלב הכל מתחיל להתברר ולהיות מעניין !!!
אני רוצה להבין -
את כותבת תגובה על הסרט שמבוסס על הספר הכי פופולרי בעולם, ומספרת לנו שלא ראית את הסרט אבל את נמנית על יחידי הסגולה שקראו את הספר, ואת חושבת שהוא ממש ממש טוב ואת ממליצה לכולנו לקרוא אותו (אבל לא לוותר למרות ההתחלה הקצת משעממת)?
ואוו, תודה.
לנוחותך, מילון עין הדג מציע לציבור את הביטוי "שולת!!!1" להזדמנויות כאלה בדיוק.
יופי, עלתה ביקורת.
הסרט לא ברור למי שלא קרה את הספר ? זה כמו להגיד שהצבע כחול לא ברור למי שמעולם לא ראה שמים.
מי לא קרה את הספר ? הלו !!! בוקר טוב אדוני, לפני שאתה הולך לקולנוע תעבור באיזה סופר שכונתי ותקנה לך עותק. אתה גם יכול להוריד אותו מאיזה 2534 אתרי אינטרנט ב76 שפות שונות.
שושנה חביבתי, מדוע את כלכך
תוקפנית? ראיתי שגם תקפת את מייפל ביומית בגלל ההוביט.
אז לידיעתך, לא כל אחד אוהב לקרוא, לא כל אחד אוהב לקרוא סיפרי ילדים/פנטזיה, לא כל אחד רוצה לקרוא את הארי פוטר.
וחוץ מזה, אם לא שמת לב, אקסמנית לעתיד, כפי שמרמז שמה, היא גברת, לא אדון,,,
שושנה חביבתי, מדוע את כלכך
לגבי התוקפנות אני מקבלת וממתנת.
אם משהוא לא רוצה לקרוא את הארי פוטר אז סיר שהוא גם ל יתעניין בסרט, לא ? אם כי יש אנשים שקמפיין שיווי עובד עליהם כ"כ שהם בטח ילכו בלי לדעת אפילו מה זה. אבל לא בשביל אנשים כלו עשו את הסרט. בקיצור, לדעתי (אישית והפעם אני אוסיף הצנועה) וב האנשים שהולכים לסרט קראו את הספר וכנראה גם אהבאו אותו (לפחות קצת) אז לכן אני חושבת שזה שהוא לא בור למי שלא קרא זה לא כ"כ רלוונטי.
מקובל ?
לא.
כפי שתשימי לב אם תקראי את ההודעות בדף- רבים שראו את הסרט לא קראו את הספר.
מלבד זאת, סרט חייב לעמוד בפני עצמו, ולא לבוא בתוספת ספר, אחרת הוא לא שווה הרבה.
ולא חייבים לקרוא את הספר בשביל ללכת לסרט שנעשה עליו, לא קראתי את שר הטבעות, שום ספר של סטפן קינג, ורק לא ממזמן התוודעתי לג'ון גרישם, ובכל זאת ראיתי סרטים שמבוססים על הספרים האלה (את שר הטבעות אני מתכננת לראות), ואם היו חסרים להם חלקים- הייתי מתאכזבת מאוד.
זה הכל, וברוכה הבאה!
לא.
להיפך, אם מישהו לא קרא הארי פוטר כי הוא לא אוהב/יודע לקרוא, אבל כן מעוניין לדעת על מה מדובר, הוא ילך לסרט. על כן, חשוב שהסרט יהיה מובן גם למי שלא קרא את הספר.
''התעשייה'' סבורה שיש שתי קבוצות:
אלו שקוראים ספרים, ואלו שהולכים לסרטים. אין זה רלוונטי לענייננו אם הנחת היסוד הזו נכונה או לא, אבל כמו אקסמנית וכמו גל, גם אני חושבת שסרטים עשויים למען אלו שבאים לראות סרט – לא רק עבור אותם אנשים שקראו את הספר.
מטבע הדברים סרט לא יכול להעביר את כל העושר הטקסטואלי שנמצא בספר (ששש.. אל תנטפקו) אבל הוא כן צריך להיעשות מתוך הנחה שרואה אותו קהל שונה לגמרי. סרט צריך להיות מספיק טוב עד כדי שהוא יגרום לקהל שרואה אותו להתלהב וכן לרצות לקרוא את הספר. לא לקרוא את הספר כדי לחפש תשובות כי הוא לא היה מובן, אלא אם כבר לקרוא בעבור אותן "השלמות חומר", סתם חומר רקע, או אפילו קריאת תיאורי הנוף ושאר תיאורים ויזואליים שבסרט באים כמובן מאליו.
אם סרטים היו נעשים רק עבור מי שקרא את הספר, זה היה מאוד לא מסחרי, גם משום שאלו שטרם קראו לא היו הולכים, וגם משום שאלו שכן קראו היו רואים, נזעקים על השינויים הרבים שנעשו (תמיד יש כאלה, הא?) ומונעים מאחרים ללכת לראות.
נו, באמת.
א. יכול להיות מצב שהסרט לא ברור למי שלא קרא את הספר. רק אדם שלא קרא את הספר יכול לשפוט.
ב. סרט צריך לעמוד בפני עצמו. לפיכך, לא ייתכן מצב שבו אדם יהיה חייב לקרוא את הספר לפני שהוא הולך לסרט.
ג. לכי תשטפי את הפה בסבון, אחר כך תחזרי. את נורא גועלית.
יופי, עלתה ביקורת.
קיבלתי הרבה תגובות על התגובה שלי ולכן החלטתי להגיב לעצמי על עצמי.
אני מסכימה שיש אנשים שהולכים לסרטים בלי לקרוא ספרים. אין ספק שזה נכון ואף מקובל. אני עצמי עברתי את הבגרות באנגלית בלי שקראתי את All my sons אלה רק ראיתי את הסרט.
אם זאת ההערה כגון "אני נורא אתאכזב אם יחסרו חלקים" היא לא הגיונית משתי סיבות:
א. אם לא קראת את הספר אז את לא יכולה לדעת שחסר משהוא.
ב. אי אפשר לעשות סרט שעובר אחד לאחר על כל הספר. אלה מדיות שונות וצריך לקבל את זה.
אני אתן דוגמא למה אני מתכוונת: בשר הטבעות למשל (אני לא חושבת שזה ספויילר אבל ליתר ביטחון אני מזהירה) חסרות סצנות רבות מהספר ואף יש קצת אי דיוקים היסטוריים ושינוי של מיקום סיפורים מסויימים בעלילה (עד כדי ערוב של הספר השני בתוך הסרט הראשון). אז מה, זה סרט מצויין בכל זאת, נכון ? אבל מי שקרא את הספר יגיד כמובן שזה לא לגמרי אותו דבר. ומי שלא קרא ? טוב אני לא יודעת אבל במקרה חברה שלי היא מאלה שראו בלי לקרוא והיא באמת היתה זקוקה להרבה הדרכה תוך כדי. אני דווקא חשבתי שזה היה יותר מדי ברור (הם ממש הסבירו את עצמם תוך כדי הסרט ושינו את הסיפור כך שהוא יהיה יותר מובן מבחינה כרונולוגית).
כלומר, לסיכום, מי שהולך לסרט שמבוסס על ספר מומלץ מאוד שיקרא קודם את הספר (לדעתי). אם בכל זאת הוא לא קרא אז שלא יצפה "להבין" את הסרט באותה רמה של זה שכן קרא. ועוד משהוא מי שכן קרא חשוב לנסות לא לשפוט את הסרט בעייני הבמאי כמי שכבר הסריט את הסרט בראש בעצמו. הסרט במצב כזה הוא כן השלמה לספר (בתגובה לאחד מחיצי הביקות הרבים שקיבלתי) אחרת אין לו כל ערך. שהרי כבר קראתי את העלילה ואני יודעת במה דברים אמורים. אז למה אני באה ? אני באה כי זה משלים לי את התמונה. זה נותן לי עוד נקודות מבט וזה עושה לי נוסטלגיה לאותם ערבים יפים בחופי סיני שישבתי וקראתי את הספרים לאור נרות.
תודה לשושנה
אני שמח שלא נפגעת מהתגובות על תגובתך ושניסחת אותה מחדש בצורה מובהרת יותר. בניסוח הזה,ף אגב, יש לי הסכמה חלקית אתך – אני בהחלט ממליץ למי שהולך לראות סרטים המבוססים על ספרים מורכבים לקרוא גם את הספר. עם זאת, הסרט צריך להיות ברור למדי (לא ברור לגמרי, ברור למדי) גם למי שלא קרא את הספר: צריך לדעת מי נגד מי ולמה. לא נראה לי שזה אמור להיות מסובך במיוחד ב'הארי פוטר', אבל אינני יודע: לא קראתי את הספר ולא ראיתי את הסרט.
וזה מביא אותי לנקודה השנייה: אני שמח שבתגובתך השניה לא חזרת על הנקודה שהייתה מעיקה בתגובה הראשונה שלך – הטענה כי 'אין דבר כזה אנשים שלא קראו את הספר' והטחת עלבון באלו שלא קראו. כמי שלא קרא את הספר שקלתי ללכת לסרט בשל הטריילרים שנראו כמבטיחים אפקטים מעניינים. בינתיים ויתרתי לאור קוצר זמן, כמות רצינית של סרטים אחרים לראות, והביקורת השלילית של כמה אנשים. אבל אם הייתי הולך, הייתי מצפה להבנה כללית של 'מה קורה פה' (וסביר להניח שהייתי מקבל אותה גם אם חסרות פה ושם כמה סצנות).
סוף סוף ראיתי את הסרט
שציפיתי לו מאוד, מאחר וקראתי את כל ארבעת הספרים (ואת השנים האחרונים גם באנגלית). לסרט הלכתי עם חברה שלא קראה אפילו את הספר הראשון (בתירוץ הקלוש שאין לה זמן), ולכן אני יכולה להשוות את התגובות שלי (התפעלות מהצד הויזואלי ומהמשחק של בכירי השחקנים הבריטיים, ואכזבה מקיצוצי סצינות ואירועים) לאלה שלה (קושי לזכור את תפקידיהן של הדמויות ואת חוקי הקווידיץ'). בשורה התחתונה – שתינו נהנינו מאוד (בהתחשב בשעה המאוחרת ובגשם השוטף שהרטיב אותנו בדרך מהקולנוע לאוטו), אבל כל אחת מדברים אחרים.
יופי, עלתה ביקורת.
אני רק רוצה להגיד שלא שמו בסרט את הקטעים המצחיקים וזה הפך אותו לממש מעצבן. וחוץ מזה הגרפיקה של הטרול היתה מכוערת!
לבמאי קוראים כריס קולומבוס?
חיחיחיחי…
בטח כבר צחקו על זה זיליון פעם. ממש "גיליתי לכם את אמריקה" (צחוק דבילי, צחוק דבילי).
טופיק? הארי פוטר? הוא לא אנגלי בכלל?
והיית מאמין שהוא הועדף על
טרי גיליאם? (אמריקאי אמנם, אבל חבר כבוד בפנתיאון הבריטי מאז המונטי. ודרך אגב, מישהו כבר הזכיר את הגיליאם לפני בעניין – רק לא זוכר מי). פאשלה, פאשלה. יש כאן מזימה נוראית נגד חברי מונטי פייטון השורדים, וע' תפקידו של קליז בספר.
צריך כמובן להיות ''בסרט''
ולא "בספר".
הייתי מאוד רוצה לראות
סרט הארי פוטר שבויים על ידי טרי גיליאם, אבל מה לעשות, אני במיעוט. רוב האנשים בעולם לא היו רוצים לראות סרט כזה, וזה כולל את ג'יי-קיי רולינג, ואני בהחלט יכול להבין אותה.
לבמאי קוראים כריס קולומבוס..
אני מאמין שהיה זה כבוד הדג ששם לראשונה את השם ללעג ולקלס בתצפית לה"פ:
כתבה מספר 192
ובהזדמנות זו, זו הייתה רק מקריות או שאחד הקריטריונים לכתיבת תצפיות היא שהכתבה תהיה מנוסחת בצורה של שיחה עם מראיין פיקטיבי?
הבעייה הגדולה של הסרט 'הארי פוטר' היא שהוא, בעצם, סרט.
קשה להעביר כ"כ הרבה מידע (ויש בספר הראשון _הרבה_ מידע) במדיום הקולנועי כמו שאפשר בספר.
אם הסרט הראשון הוא יותר משעתיים, מה יקרה בספר השלישי?
אולפני WB לקחו על עצמם פרוייקט בלתי אפשרי. מבלי לקצץ חלקים נרחבים מהסיפור, בלתי אפשרי להעביר את כל המסר.
אמנם הדבר מתרחש בכל עיבוד של ספר->סרט, אבל הארי פוטר הוא סרט ילדים, וילדים עלולים להתעצבן, ויותר גרוע, להתאכזב.
מצד שני, הם בכל מקרה ישלמו לסרט ולספר, ובין השאר – גם לעפרונות, היומנים, הבגדים וגלימת ההיעלמות.
…
ולעניין אחר,
בין הקריקטורות המצויינות באתר של דריל קייגל –
http://cagle.slate.msn.com/news/HarryPotterMovie/main.asp
נמצאת קריקטורה אחת שהייתי מעוניין לציין (זהירות, ספויילר לסוף הסרט/ספר).
פתח לצרה
הדבר מהווה פתח לצרה.
רולינג למעשה מוגבלת. מעתה, תצטרך לדאוג שאירועים משמעותיים ב_ספרים_ עתידיים ('הארי פוטר ויחידת המודיעין של צהל') לא יתבססו על אירועים שהושמטו מ_סרטים_ קודמים. למעשה, מי שמגבילים אותה הם קולומבוס ו- WB, ואנו עלולים לקבל ספרים מסורסים כמעה (בספרים של פוטר ישנם _המון_ אזכורים לאירועים שנראו פעוטים בתחילתם – אפשר לציין כי הדבר מוסיף רבות לנופך העלילה).
עם זאת, ייתכן שהיא כבר תכננה כל פרט מהספרים העתידיים
זה לא ייתכן שהיא תכננה.
זאת עובדה בשטח.
רעיון
אפשר לחלק את הספרים השלישי והרביעי לשני סרטים שיצאו במרווח של חודשיים אחד מהשני.
אם יש כסף וזמן הכל אפשרי
מישהו כבר חשב על זה.
מסתבר שהסרט הרביעי יהיה שני סרטים. "הארי פוטר וגביע האש 1" ן"הארי פוטר וגביע האש 2". וורנר כבר הכריזו על זה.
הכריזו?
לא שמעתי על זה, ומאוד לא סביר שהם יכריזו מראש על מה שהם מתכוונים לעשות עם סרט שהצילומים שלו יתחילו במקרה הטוב בעוד שנתיים. מאיפה בא המידע הזה? תביא לינק.
אם הייתי זוכר הייתי מביא.
נדמה לי שזה היה באחד ממוספי השבת של סוף השבוע האחרון, אבל אני ממש לא זוכר איזה.
בכל אופן: חכה שנתיים ותראה. (זה גם מסתדר טוב עם העובדה שבקיץ הקרוב לא יצא ספר הארי פוטר עקב עיסוקים אחרים של רולינג (פיקוח על סרטים ועיסוק בסלבריטאיות, אני משער).
אתה כמובן מתכוון
שבקיץ *שעבר* לא יצא ספר חדש של הארי פוטר. בקיץ(?) הבא יצא גם יצא.
על מוספי שבת אני לא ממש סומך. אני לא אומר שפיצול הספר לשני סרטים הוא לא מה שיקרה בסופו של דבר בעוד שנתיים, אני רק אומר שנשמע לי מאוד לא סביר שההחלטה בעניין כבר התקבלה – ואם כן, היא עשויה עדיין להשתנות 16 פעם במהלך השנתיים הקרובות.
ספר חדש?!
ספר לי!!!
אתה רציני? החמישי? יוצא? קיץ? סימני שאלה? די!
מידע כזה...
יש אנשים שיודעים הרבה יותר טוב ממני. אני מציע שתפנה לאחד האתרים המקושרים ב"לינקים" – אתר המעריצים הישראלי (המכובד), למשל.
אלן ריקמן/סנייפס
שמחתי מאוד לראות את ריקמן כסנייפס. השיער השחור הזה מול הפנים הבהירות יצר קונטרסט מעניין.
אבל מה, באיזשהו שלב הגעתי למסקנה שאני לא ממש מעוניינת שהוא יפתח את הפה. כלומר, בהתחלה לא היו לי טענות, אבל החל משלב כלשהו, בכל פעם שסנייפס נדרש לומר משהו שאורכו עולה על משפט בודד, הוא הפסיק להשמע סנייפס ונשמע כמו… אלן ריקמן. וזה, לצערי, הוציא אותי לגמרי מהריכוז ומאווירת הסרט.
רשעית!
נו, אבל זה הגיע לי. זה מה קורה כשדורשים נמרצות מעורכת ממהרת לסרט דיווח על שחקן, שאני אפילו לא יודעת מה דעתה עליו…
ואני אשתוק לגבי אלאן ריקמן/סנייפ עד שאני אוכל להביא הוכחות קונקרטיות מהסרט :)
זה לא היה בכוונה.
אני דווקא די אוהבת את ריקמן (לא מספיק בשביל ללכת אוטומטית לכל סרט שהוא מופיע בו, אבל גם אין לי שומדבר נגדו), ובמהלך הסרט אהבתי מאוד את הסצינות שהוא הופיע בהן. זה רק שבאיזשהו שלב שמתי לב שזה לא עובד, ורק אחרי יום וחצי הבנתי למה.
את מסכימה איתי שלריקמן יש חתך דיבור מסוים מאוד, ושקל לזהות אותו בסרטים, נכון? אז זהו. שזו הבעיה. באישהו שלב הפסקתי לחשוב "איזה יופי של סנייפ" ועברתי ל"אה. הנה אלן ריקמן".
הוא תמצית הדיעה שלי לגבי הסרט. נכון שלמי שקרא ספרי פנטזיה וספרי פנימייה בעבר סדרץ הארי פוטר לא חידשה משהו, אבל יש לה איזה שהוא "אומף" שגורם לה לעבוד. הייתי מאוד סקפטי אם הסרט יצליח לשמר את ההרגשה הזו, ולמרבה הצער צדקתי. אז נכון, הסרט שומר על נאמנות למקור, ותודות לאפקטים מצליח לתת ביטוי חזותי לא מאכזב, אבל אני עדיין מעדיף את הדמיון שלי ואת קריאת הספר.
לדעתי האישית דווקא כדי שלסרט-מבוסס-ספר יהיה סיכוי להצליח בכוחות עצמו הוא חייב להיות שונה מהספר. לכן, למשל, אני אוהב באותה מידה את חולית הספר ואת חולית הסרט, כל אחד בגלל הייחוד שלו.
היה לי יום יום חג
אבל אז החלטתי לצפות ב"הארי פוטר" ו*גם* לשתות קולה גדולה בהפסקה. למרות שזה היה מוטל בספק, לשלפוחית שלום.
הקדמה: את הספרים, את כל ארבעתם, אהבתי למדי.
שעתיים וקצת, כפי שיודע כל מי שהרצאות בחשבון אינפיניטסימלי לא זרות לו, יכולות להראות כמו נצח. מי שהתמזל מזלו, ולא נכח מעולם בכאלה, יכול לקנות כרטיס לסרט המדובר ולהווכח בכך בעצמו.
נתחיל מההתחלה: ה"זרימה" בסרט, או ליתר דיוק: אי קיומה. נראה, לעיתים לא רחוקות, כאילו כל סצינה עומדת בפני עצמה. כמובן שבד"כ זה כך, ע"פ הגדרה, אבל זה לא אמור להיות כל כך…בולט. המשחק של רבים מהשחקים סביר, ואף טוב לעיתים. אבל הארי פוטר, בכבודו ובעצמו, משכנע בערך כמו נציג של עדי יהווה בבני ברק. למה הוא, למה?
הפסקול, כמו הצילום לפעמים, מכריח אותך לנסות "להכנס לסרט" גם כשאתה לא ממש רוצה. המוזיקה הנרגשת עד כאב בסצינות בהן נאלצתי להתאמץ לעצור את הבחילה מרוב "דבקות" הייתה פשוט מעיקה. הדרך לגהינום רצופה כוונות טובות, הם אומרים, ולא מזהירים שהכוונות הטובות שלהם עלולות להוביל לשם דווקא אותי.
ועכשיו, לסוף.
ככה זה היה גם בספר? לא זכור לי: הכל אבוד, אין מוצא ונראה שהרעים עומדים לנצח. ואז…הם מתפוררים. בלי שום סיבה נראית לעין. הביטוי "דאוס אקס מכינה" קטן על הסצינה הזו. הסבר, פירוש או סתם תזכורת מהספר, מישהו?
כל כך נכון...
לא הייתה זרימה, או שום רצף אירועים הגיוני בסרט. שנייה אחת רואים אותם בבית, ומיד אחר כך בבקתה שוממת באמצע הלילה – קישורים, מישהו?
למרות שחברות שלי טוענות בתוקף שדניאל רדקליף היה בסדר גמור – הוא לא. הילד, מה לעשות, דומה או לא דומה להארי פוטר – לא יודע לשחק. ואם זה נקרא לדעת לשחק, אז כל אחד יכול להפוך בן רגע לשחקן מהולל! הקטעים בהם הוא היה צריך להפגין רגש כלשהו, או פחד, או בהלה – בכלל היו מזעזעים… אבל עברתי את זה, ואמה ווטסון ורופרט גרין כיסו על העוול הנוראי של בחירת השחקן הראשי.
לעזאזל, היו להם אלפים שהתמודדו לשחק את הארי, והוא אפילו לא אוהב את הספר (אין קשר, אבל זה עדיין מעצבן, מותר לי) – למה הוא? אני לא מוצאת בו משהו מיוחד… הוא גם לא נראה מי-יודע-מה כמו הארי (עיניים כחולות, שיער חום חלק, והוא גם די גבוה… יותר מרון).
הפסקול היה בסדר… לא משהו, אבל גם לא כל כך נוראי. מתישהו כבר התחילו לכאוב לי האוזניים מכל זה… הבנו, יש סכנה, יש מתח, יש שלוש דמויות שעומדות על לוח שח-מט, די!
הערה לגבי דניאל רדקליף
תראו, זה לא שהבנאדם הוא שחקן מדהים, ובהחלט היו כמה רגעים בהם אפשר היה לראות את השתקפות הבריסטולים במשקפיים שלו א-לה לילה גוב, אבל רדקליף הוא יופי של הארי פוטר. הוא צנוע, נחבא אל הכלים, ולא תמיד בטוח שהוא יודע מה רוצים ממנו. בדיוק כמו שהארי פוטר אמור להיות.
ההשוואה לרון והרמיוני היא פשוט לא במקום. תשמחו שמצאו שחקנים טובים לתפקידים שלהם, במקום להתרעם על זה שלא יכלו למצוא מישהו ברמה שלהם לתפקיד הראשי.
נמאס לי כבר להתווכח איתך....
דניאל רידקליף לא משחק באופן מביש ונורא, נכון, יכל להיות הרבה יותר טוב, אבל ממה שאת אומרת אפשר לחשוב שהוא שיחק כמו אחי הקטן (ואת מכירה את אחי הקטן…).
בקטעים בהם הוא היה צריך להראות איזה רגש או משהו יוצא דופן הוא נכשל, אבל בקטעים כמו בגן החיות, או אפילו סתם ככה במהלך הסרט, הוא שיחק די טוב.
ובסך הכל, אני לא מצפה לו עתיד מזהיר, אבל אנ יחושבת שהוא ישחק בסרט שניים הבאים.
חוץ מזה, רון היה יותר גבוהה ממנו, לא?
אבל אני מסכימה איתך- שום קישורים, כלום.
ואולי סתם הלכת עם חֶברה לא טובה? (:
מי התווכח איתך?!
תראי, לא ראיתי את אחיך הקטן משחק, אבל ראיתי את אחותי הקטנה בשיעור דרמה והיא יותר טובה מדניאל רדקליף… או לפחות אותו דבר.
וואו, בגן חיות… הוא ישב וחייך – מה עוד היה צריך לעשות?!
אני לא יודעת, אולי זה עניין של טעם, אני לא אהבתי אותו בכלל בסרט למרות שהוא נראה לי כמו הארי.
נקווה שהסרטים ילכו והשתפרו, ושמתישהו הוא יתבגר מידי מכדי לשחק את הארי.
ודרך אגב – הלכתי עם חברה לא טובה, אבל למה זה קשור לסרט?
חברה לא טובה הורסת את הסרט,
זה ידוע (ואני עוד עלולה להיעלב, את יודעת).
אבל תביני, הוא בסך הכל בן 12, יש מעט מאוד שחקנים טובים בגיל הזה, וכן, ג'ואל (על הפרנציפ), לא נחשב.
אז נכון שהרמיוני ורון היו נפלאים ומדהימים, והארי היה רק סביר, אבל היה יכול להיות הרבה יותר גרוע.
ואני בכלל לא מבינה למה כל כך התאכזבת, בסך הכל- במסגרת הזמן, והציפיות, הסרט היה טוב מאוד, ואני לא חושבת שרק החברה הרסה לך (למעשה אני חושבת שזה שהיילי לא השתתף בסרט הרס לך, אבל נבליג).
אבל גם אני מקווה שהסרטים ישתפרו, אם כי יותר בתחום הבימוי, שבסרט הזה היה קטסטרופה.
היילי...!
ומה הקשר? היילי לא נראה כמו הארי פוטר, הוא לא בריטי, ואני ממש לא רוצה שהוא ישתתף בכאלה סרטים גרועים…
תביני שהיו אלפים שהתמודדו לתפקיד, והוא נבחר. אני בטוחה שמבין האלפים האלו היה לפחות אחד שיודע לשחק!
חוץ מזה שנראה לי שבחרו אותו כי הוא כבר שיחק בסרטים מקצועיים בעבר… אירוני שאמה ורופרט לא שיחקו אבל היו הרבה יותר טובים :)
וורנר ברוס רוצים לתת את הבימוי של הסרט השלישי (ע"פ מה שהבנתי באיזו כתבה אנגלית שהתפרסמה אי שם) לשפילברג אבל לו ולג'יי קיי יש וויכוחים לגבי השחקן הראשי… (את לא רוצה לדעת, אבל אני מתארת לעצמי שאת יודעת).
ניטפוקון
(לא כדאי שיהיה אמוטיקון של ניטפוק?)
תשנ"א הייתה לפני 10 שנים. קצת מוקדם בשביל הארי.
זהו. אין לע מה להגיד: אני סרבן מצפון של הספרים, ואף אחד לא הזמין אותי להקרנה (אני *לא* הולך לסרט מרצוני החופשי!), ככה שהביקורת די מתבזבזת עלי…
למנטפקים שלום.
שלמקו, אתה לא ממש חייב לנטפק לי את ההומור השטותי.
נכון, אני לא מחוברת תמיד למציאות באופן מובהק אבל איכשהו הצלחתי להבין שכבר התחילה לה שנת תשס"ב בארצנו.
תראי... תשמעי...
ניטפיקר אמיתי לא מתחשב בשכאלה.
מצטער לאכזב
אני מאוד מצטער אבל במהלך ביקור קצר שעשיתי בארה"ב קפצתי לראות את הסרט המדובר וה"מעניין" הזה שכל רשת טלויזיה בארה"ב דיברה עליו כאילו הוא מקביל בחשיבותו להפגזות ה"מעניינות" באפגי'
ולמרות שמחצית מבתי הקולנוע בארה"ב מקציבים מחצית מהאולמות שלהם להקרנה כמעט רציפה(בחלק מהאולמות יש הקרנה כל 40 דק') אני חייב לציין שבמשך שעתיים וחצי צפיתי בסרט ערוך טוב עם עלילה ילדותית וסוף עוד יותר ילדותי(הכוונה לרמת המורכבות שלו) ועוד לפני שראיתי את הסרט הראשון של שר-הטבעות אין לי ספק מה יהיה עדיף…
ד"א: בני כמה אתם שנהינתם מהסרט הזה כי לי, בכל אופן, יצא כל חשק להתקרב לספרים של הארי פוטר(אני פשוט פוטר את עצמי…)
קוראים לי קיפוד, אני בן 25
25, ואני אוהב את הארי פוטר.
תן לי לנחש –
אתה כבר לא בגיל שנהנים מסיפורי-מעשיות, ועוד לא בגיל שכבר נהנים מהן?
קוראים לי בוג'י, אני בת שלושים ואחת (טפו!) ואני אוהבת את הארי פוטר.
מי עוד?
קוראים לי אקסמנית,
אני בת 14, ואני מאוד אוהבת את הארי פוטר.
ואותי אתם אוהבים?
כמובן שאוהבים אותך.
קוראים לי Sabre Runner, (חברים שלי מקצרים ל-SR) אני בן 18 ואני חשבתי שהארי פוטר הוא סיפור טוב ומעניין.
אבל אני עדיין כמו טפלון כשזה מגיע לשגעונות התורנים, אני לא מצליח להדבק לגמרי.
אני אלך לראות את הסרט וגם את שר הטבעות אבל אני עדיין לא בטוח מה אני אוהב יותר כי אני חושב ששר הטבעות היה ארוך מדי.
קוראים לי עינת, אני בת 24+
לפני חודשים רבים התחלתי לקרוא את הארי פוטר (באנגלית) והשתעממתי קשות. הגעתי רק לשלב בו הם עורכים קניות לבי"ס…
כל זה לא מנע ממני לרצות לראות את הסרט, ואתמול הייתי אמורה להצטרף לחבורה החיפאית, אך ויתרתי עקב הגשת תרגיל מעיק (עוד 7 שעות לשעת האפס, אבל הרוב כבר גמור).
נעמי הציעה לי עותק בעברית, ואני שוקלת בחיוב.
אם יש עוד חיפאים שלא ראו את הסרט – דברו איתי.
עינת
קוראים לי ברק, אני בן 28
וגם אני אוהב את הספרים וגם את הסרט.
ועכשיו, אחרי קריאת חצי מהתגובות כאן, אני באמת נוטה לחשוב שאנשים שלא קראו את הספר, לא יכולים להנות כמו האנשים שכן קראו את הספר.
בסרט דילגו על דברים חשובים, שג'יי קיי מסבירה בספר, דברים שנותנים צידוקים לאירועים מסויימים בעלילה. קשה לי לחשוב על דוגמא ספציפית, אבל זאת ההרגשה שיש לי.
יש עוד...
למשל היה עוד משחק קווידיץ' שבו הארי נפל.
מה שהפריע לי יותר זו הסצינה בו רון מסתכל בראי של ינפתא ומתאר את מה שהוא רואה.
אנשים!זה סרט! אנחנו רוצים לראות ולא לשמוע תיאורים מה גם שלצלם את רון מניף גביע זה לא דבר מסובך כל כך. אז מה העצלנות הזאת?
יש עוד...
יש עוד...
הרי אנו רואים את רון מסתכל על הראי. אפשר לעשות ספין בין רון לראי ושם נוכל לראות את מה שהוא רואה.
נכון בהחלט
זה סרט, אבל זה לא אומר שצריך להראות הכל. וחוץ מזה, לראות את רון מניף גביע זה מה שחסר לך בחיים?
לא בדיוק
חסרים לי עוד הרבה דברים בחיים.
שלא תבינו נכון אני אהבתי את הסרט רק שבקטע הזה היה נראה לי
הדיאלוג הבא:
הבמאי: טוב נעבור עכשיו לצלם את רון מניף את הגביע.
המפיק: עזוב אותך, כולנו עייפים שרון יגיד את המילים וזהו.
הבמאי: אתה יודע מה? בסדר.
נראה לך?
כלומר, ההפקה של 'הארי פוטר' נראית לך קמצנית ועייפה? נראה לך שצילום עוד סצינה פשוטה אחת זה מה שהיה שובר אותם?
ההסבר של אפסאלון הוא פשוט נכון. הסרט מועבר דרך נקודת הראות של הארי. אנחנו לא רואים את מה שרון רואה, כי הארי לא רואה את זה. וטוב שכך.
נקודת המבט של הארי
פתחתם כאן קבוצת תמיכה?
אז אני חוה, אני בת 22 ואני מכורה לספרי הארי פוטר ומוחה על כך שהסרט והמרצ'נדייז גורמים עכשיו לאנשים לקטול את הספרים.
בכל מקרה, קצת קשה לומר שהסרט הוא מנקודת המבט של הארי כי חסרים המחשבות והרגשות של הארי, שהם חלק מהותי בספר. מי שלא קרא לא יודע, למשל, שהארי מפחד לפשל בהוגוורטס ולמה הוא לא רוצה להיות בסלית'רין (הפגישה הראשונה עם דראקו מאלפוי הושמטה מהסרט).
בכל זאת, זה רק סרט ואי אפשר לצפות ליותר מידי. בהתחשב במגבלותיו כסרט אני חושבת שהוא דווקא יצא לא רע בכלל!
אני עוד גל ואני בן 16.
הספרים היו מעולים, המסחור היה מעיק.
את הסרט רואים היום (בתקווה) ולמרות שעכשיו אני מצוייד בצפיותומט כבד אני חושש שגרמתם לי להעלות את סף הניטפקריות עם כל הפרטים הקטנים שהוזכרו.
ביקורת – אחר כך.
אז לא הבנת את מה שהתכוונתי אליו.
אין לי בעיה עם סצינות שהורדו. נהדר. צריך להוריד. אם אם להוריד – העלילה עדיין חייבת לשמור על לכידות ועל עקביות.
אם כבר להוריד- אז עד הסוף.
לא להשאיר קטעי סיפור תלושים.
פתרון לטווח הארוך
לכבוד קבוצת התמיכה – אני בת 24 (עוד שבועיים), ולא רק שקראתי את הספרים, אני עדיין מצטטת מנרניה!
ועכשיו לתכל'ס –
לדעתי, הדרך לפתור את כל הבעיות שקיימות במעבר מספר לסרט היא פשוטה – להפיק סדרה!!!
ככה אפשר לפרוש את כל עלילות המשנה, להכניס כמה רגשות ומחשבות של כל הדמויות, והכי חשוב – לא לקצץ בפראות את כל הסצינות שהארי לא מופיע בהן!!!
פתרון לטווח הארוך 2
וכמעט שכחתי – אולי העלילה קצת קופצנית (בסרט), אבל העיצוב מ ד ה י ם!
הסצינה שבה מראים את אולם האוכל הגדול לראשונה, או החלק עם הינשופים – מצוינים. אני לא יכולה לבוא בטענות לסרט שהשקיעו בו כל כך הרבה בתפאורה, בהלבשה, ובקיצור – בכל מה שאפשר לעשות למען סרט שהספר שלו יותר טוב…
''עשרים מדינות בעשרה ימים'',
כך הגדיר חבר טוב את הסרט.
נכון, כל סצינה לחוד מושקעת, אבל לאן הם ממהרים כל כך? יצרתם את סמטת-דיאגון, השקעתם המון – יופי, תנו לנו לראות, להנות. אל תעברו כל כך מהר לסצינה הבאה.
לפי התוצאה נראה כי היה להם צ'ק-ליסט (מה המילה העברית?), עליו היו חייבים לסמן וי בכל נקודה הכרחית. "כן, את זה עשינו. גם את ההוא עשינו…"
אלו דבריו של אבא-של-ניר, ובאופן כללי ועקרוני איני חולק עליו.
(לא בריא לחלוק עליו.)
לא הייתה להם הרבה ברירה.
נתון 1: אם היו מחסירים יותר מדי מהספר, הילדים היו צועקים לשמיים.
נתון 2: לכל בנאדם, ובמיוחד לילדים (וה"פ הוא, אחרי הכל, סרט ילדים) יש גבול לכמה זמן אפשר לשבת בקולנוע. וגם ככה הסרט מגרד את הגבול.
מסקנה: הסרט הגיע לאופטימום בין שתי הדרישות הסותרות.
לא מלמדים אותכם לוגיקה, שם
במרומי הכרמל המוריקים?
המסקנה היחידה משתי ההנחות שלך, היא שאם הסרט רוצה להצליח, עליו להגיע לאופטימום.
איך הסקת שהוא אכן הגיע?
כי הוא הצליח?
או לפחות מבחינה כלכלית….
[לא ראיתי את הסרט, ועל כן לא אוכל לשפוט…]
מיני סדרה לדעתי זה רעיון מצוין,
(אם כי פחות רווחי מהסרט, וכנראה בגלל זה נכשל), והוא יכול לפתור את רוב, אם לא כל הבעיות של הסרט, וחבל מאוד שלא עשו אותו.
מה עניין הארי פוטר לנרניה?
גם אני עדיין מצטט מנארניה, בעוד שמה"פ אני די סולד.
מה עניין הארי פוטר לנרניה?
לא התכוונתי להשוות. הנקודה היא ששניהם "ספרים לילדים", ואני נהנית משניהם.
ודרך אגב – הספר הרביעי של ה"פ ממש טוב.
מה עניין הארי פוטר לנרניה?
יש קורולציה בין ה"פ ונרניה.גם אני חשבתי על זה כבר מזמן.
שניהם ספרי ילדים בהם המחבר ברא עולם אלטרנטיבי לעולם שלנו,עם חוקים משלו.
מה עניין הארי פוטר לנרניה?
זאת קורלציה? זה בערך נכון על כל ספר פנטזיה, לילדים או לא לילדים, שנכתב אי-פעם.
רעיון טוב
וככה גם אפשר לפתור את הקטע המשונה של "ה.פ חלק רביעי (א)" ו"ה.פ חלק רביעי (ב)", שעוד יבואו עלינו לטובה.
נוויל והקרפד
הראו את זה בסרט וזה הוזכר גם בספר כדי להדגיש דבר אחד:
למרות שהם קוסמים הם קודם כל ילדים שיכולים להיות מפוזרים ולאבד חיות מחמד ומאותה סיבה הראו את הקטע שהם מתלהבים מהממתקים ברכבת וממתנות חג המולד.
ועם כדור הזיכרון
וזה שהוא ניסה לעצור אותו, זה לא מספיק?
לא קוראים לי.
ואני חושב שהארי פוטר הוא *ספר* נחמד ביותר.
ואני אוהב את האקסמנית :-)
אני מצטער, זה לא את, זה אני.
תמיד נוכל להישאר חברים, נכון?
קוראים לי יונתן, אני קראתי את ספרי הארי פוטר, וחשבתי שהם אמנם כתובים טוב, אבל גם מאוד לא מקוריים, בעלי עלילה צפויה וטפשיים למדי. (העובדה שהספר מיועד לילדים לא מקלה על הביקורת: אני אמנם לא מצפה למרחצי דם מעוררי פלצות או לסצינות מין מפורטות, אבל ספר ילדים *לא* אמור להיכתב באופן ילדותי – מעט מזכיר את ספורי המתח של אגאתה כריסטי, בהם היא דואגת שלא יהיה קורא אחד שלא יזהה את הרוצח לפני הבלש המתוחכם להפליא שלה.)
כן, בטח,
בעיקר עכשיו, אחרי שירדת על שני דברים שאני מאוד אוהבת.
(קוראים לי אקסמנית, ואני מעולם לא הצלחתי לגלות את הפושע בספר של אגאתה כריסטי, ולא חושבת שהארי פוטר נכתב באופן ילדותי).
קוראים לי הומר סימפסון
אני בן עשרים ושלוש, אני אוהב את הארי פוטר. לא נפלתי מהסרט.
סוג של
בגוף הטקסט (לא משהו נורא, אבל שלא יגידו שלא הזהרתי)
אין מה לעשות כשמעתיקים ספר לסרט, צריך לקחת בחשבון שיש שיא מסויים שאליו הכל צריך להוביל, בסרט היו מספר שיאים שתוך שנייה נקטעו ועברו לסצנה שקטה לגמרי (איזה אנטי קליימקס מטורף יש אחרי סצינת הקווידיץ', כשעוברים אל הילדים הולכים עם האגריד), זה מוביל לתחושת אכזבה מהסצינה הסופית שגם בספר איכזבה אותי (מה זה בדיוק השטויות האלה על "הקסם הכי גדול זו אהבת אם" ???)
סך הכל, אם הילד הראשי ישתפר, ג'ון קליז יעשה משהו עם עצמו וטרי גיליאם/סטיבן "אני יודע שהוא לא אנגלי" שפילברג, יביימו
הסדרה יכולה לעלות על פסים גדולים באמת.
עד אז, ג'יי קיי רולינג תחזיר ילדים לספרים וכריס קולומבוס יחזיר אותם למסך הכסף
ובקשר להערה האחרונה...
לינק הכרחי – http://www.theonion.com/
הכתבה הראשונה ב – news in brief.
קוראים לי...
נו! כבר רשום, אני בן 32 ואני חושב שהספרים מלאי דימיון ונפלאים ואישית אני מחכה לסרט שמבוסס על הספר השלישי שלדעתי הכי מעניין ודי אפל וקצת הזכיר לי את ה"אימפריה"
קוראים לי...
אני בן 29, לא קראתי אף ספר של פוטר (ואני לא מתכוון לקרוא) אבל אני הולך לראות את הסרט.
למה? כי הוא נשמע עשוי טוב וחמוד למדי.לבטח לא סרט 'גדול' ובטח לא סרט פנטזיה גדול (חכו לשרה"ט), אבל בהחלט משהו סביר לראות הקולנוע.
מספרים, לעומת זאת, אני מצפה ליותר… ולכן לא עשיתי שום מאמץ לקרוא את הפוטר רק בגלל ש'כולם קראו'. ל'כולם' יש טעם לא-משהו. אם אני אתקע איפשהו עם עותק של הספר (עדיף באנגלית) סביר שאקרא אותו, וייתכן שפה ושם גם אחייך. אבל מה לעשות, קשה לי מאוד להאמין שהוא מגיע לרמה של ספרי פנטזיה-לילדים-ומבוגרים כמו עליסה בארץ הפלאות, סדרת נרניה, סדרת ארץ-ים או ההוביט. ומה לעשות, מאז שאני כבר לא ילד, ספר ילדים צריך להיות מהאיכותיים שבאיכותיים כדי שאקרא אותו.
זהו, לילה טוב, הודעה אחרונה לפני המילואים (צריך לקום מוקדם מחר)
זה סרט ילדים. Grow Up? הם יגיעו לזה.
טוב...
אני חייב לאמר שלא הלכתי אתמול לראות את הארי פוטר. הלכתי לראות סרט עם חבורה של אנשים טוהבים (אפסאלון, מייפל, אסטרו ואלת הפיצה בין השאר), ובמקרה הסרט ההוא היה קשור לספר של רולינג.
לא באתי עם ציפיות לסרט, והסרט קיים את כל הציפיות שלי.
לא קראתי את הספרים, אני לא מתכוון לקרוא את הספרים (החצי הראשון של הספר, בו מבססים את תמונת העולם של הקוסמים, כמעט גרם לי להתפתות לקרוא אותו, אבל אז בא המשך הסרט והראה לי שאני לא מפסיד כלום), ובתור מי שהחלקים היחידים של העלילה שהוא ידע הם:
א. הצפויים.
ב. אלו שכבר הקרינו בטלוויזיה או באינטרנט.
ג. אלו שאנשים כבר ספיילרו לי (לא שאכפת לי),
אני יכול להגיד שהסרט הוא סרט ילדים נחמד. לא יותר. סרט ילדים, עם מוסר של ילדים (רק בסרטים ילד בן 11 יכול להבין שהילדים הלא פופולריים הם הילדים שכדאי להסתובב איתם!), עם אפקטים מדהימים ושחקנים נהדרים. לא יותר, לא פחות. המוסר והקיטשיות די מפריעים (לציניקן כמוני), אבל זה מה יש.
מה שכן- הסרט מאד, מאד אפל בקטעים מסויימים. וזה מפריע לצפייה (אם כי אני בטוח שמתאים לרוח הסרט).
בקשר לג'ון קליז: אני דווקא לא רואה מה הבעייה בתפקיד שלו. תפקיד קצר, די קומי במקורו, שאם היה יכול להעשות ע"י כל שחקן, כבר עדיף שהיה נעשה ע"י שחקן ידוע. מי עדיף, מייקל פאלין? (וזה רק אני או שפרופסור קוורל נראה ממש דומה למייקל פאלין, לפחות בהתנהגות?)
ומשהו על רון והרמיוני: כן, הם יותר טובים מהארי. אבל זה רק בגלל שהם הסייד-קיקס, וסייד-קיקס הם בד"כ טובים מהגיבור הראשי, ולא בגלל שהם לא צריכים לשאת את הסרט על כתפיהם.
ומשהו על הרמיוני בנפרד: זוהי ההוכחה שצריכים לתפוס מכשפות (לא במובן של קסמים, במובן של קלפטות) כשהן עוד קטנות…
ואם כבר ג'ון קליז
שמתי לב שהסרט (ואולי גם הספר, לא יודע) הוא די מונטי-פייתוני. ז"א, התפלאתי כמה קל היה לי לחבר בדיחות מונטי פייתון על הסרט, כנראה שכבר היה הבסיס. ורק נזכיר את ה
Crunchy Frog…
ולי נראה
שבאת כשמראש אתה בטוח שהסרט דפוק ולכן לא ניסית לזרום איתו אלא ישבת עם מקל בתחת ועם שק ציניות, רק כדי שתוכל לבוא לאנשים ולתת להם את חוות דעתך המנומקת למה ה"פ sucks ולמה הסרט הוא בזבוז כסף.
בטח שכן, אל תכחיש.
כל הסרט ישבת לידי, התפתלת לך מגועל, ועשית תנועות והעוויות של "למה אני פה בכלל? הסרט זה איום ונורא, פיכסה!". ואז עוד התפלאת כשלא ממש התחשק לי לשמוע את ההערות הציניות שלך בסגנון ה"נו באמת.. זה הרי כ"כ ברור"…
מה שכן, היה נורא מבדח ללחוש יחד עם אסטרו, שריל ושלמקו "Harry, I am your father!" מול המראה, וכל מני הערות על The dark side כשדמבלדור (או אולי האגריד?) הסבירו להארי על הקוסמים ש"התדרדרו לצד האפל"…סוף 
זה ממש לא אישי, אלון. זה פשוט נורא לא כיף לראות סרט כשמי שליידך כל הזמן מקטר עליו.
___________________
יום לא-הולדת שמח,
גל
איזה מראה?
*ה*מראה המפורסמת,
זו שמראה למי שעומד ליידה את מה שהוא חושק בו יותר מכל.
עקב כך שהארי לא פגש מעולם את הוריו, הוא רואה אותם עומדים מאחוריו 
. אגב, אפסאלון, אני דווקא מאמינה שזה שדמבלדור הסביר אח"כ להארי מה היא בדיוק המראה היה *כן* נחוץ. אל תשכח שזה סרט לילדים! איך הם יבינו?
___________________
יום לא-הולדת שמח,
גל
אה, טוב, עברה איזו שנה מאז
קראתי הספר.
נו לאמשנה.
נו, אפחד לא רוצה להצטרף אלי ואל רוזוולה לצפייה בילד המעצבן עם המשקפיים?
רחובותים, נסצינותים, ראשלצים, רמלים, לודים – אייכם?
מה דעתך ליצור קשר עם ספיר?
אני בטוחה שכמה וכמה אנשים שם מעונינים ללכת לילד הממושקף, והם לא קוראים עין הדג. צפצף לי במייל, אני אשלח לך טלפון של מארגנים.
אה, טוב, עברה איזו שנה מאז
חברה טובה שלי מחפשת מישהו לראות איתו את הסרט (אני "פסולה" – ראיתי אותו כבר…)
מעוניין?
מאוחר מדי.
ראינו אותו כבר לפני שבועיים.
בטח שכן, אל תכחיש.
קוראים לי...
שרה,13,פנאטית פוטר לשעבר
קוראים לי...
מייפל (למרות שיש כמה המתעקשים משום מה על "גל"), אני בת 5648 וחצי (אבל לא הייתם נותנים לי יום יותר מ666), ונהנתי מאוד לקרוא את כל 4 הספרים, ולראות את הסרט.
_____________
יום לא-הולדת שמח,
גל
''אני כבר בת 1500!
מתי תפסיקו להתייחס אלי כאילו אני בת 800?"
את מצטטת את באפי..
ציידת הערפדים, עונה 4, פרק 2:
השותפה השדה של באפי לחדר מודיעה לאבא-שד שהיא לא רוצה לחזור הביתה.
קוראים לי...
ואני בן 10, קראתי את כל הספרים וראיתי את הסרט, ואני חושב שהארי פוטר שולת!!!1
סתם, לא.
אני בן 24, ובאמת קראתי את כל הספרים וראיתי את הסרט.
אני חושב שהספר הראשון הוא הכי פחות טוב בסדרה, ומקווה שזה נכון גם לגבי הסרט.
לא שהוא רע, הוא פשוט קצת חסר השראה, נצמד מדי לספר ומנסה בכוח לשבות אותך בקסמו, מה שהספר עשה כל-כך בקלילות.
סביר להניח שאם יואילו המפיקים בטובם להחליף את הבמאי, הסרט יראה פחות כמו 'שכחו אותי בבית' (היו קטעים שבהם הכניסה של המוסיקה ממש הזכירה לי את הסרט הנ"ל), מה שהיה רק לטובתו.
קוראים לי...
שי אני בת 17 וקראתי את ארבעת הספרים של הארי פוטר.
לסרט עוד לא הלכתי אבל אני כנראה אלך. צפיות מיוחדות לעומת זאת לא יהיו לי ממנו (יותר מידי פעמים ששמעתי על הבימוי הנוראי).
ובתור ספר ילדים הוא מתחיל ילדותי והולך ומתבגר. אני לא יודעת עם זה כי רולינג רצתה שהילדים שקוראים יתבגרו עם הספר או מסיבה אחרת. אבל הספר הראשון מאוד ילדותי אבל עם כול ספר הסיפור נראה פחות ופחות ילדותי וגם האורך של הספרים וכמות התיאורים עולים בהתאם.
גם רמת התחושות עולה.
ספויילר לספרים השלישי והרביעי.
בספר השלישי כבר מוצגות דמויות הסוהרסנים (שזה תרגום נוראי אבל שחכתי את המילה המקורית) שהרעיון שלהם על ייאוש שאיבת השמחה ועוד מוצג בצורה ממש יפה.
בספר הרביעי כבר מתה דמות, וזו הפעם הראשונה שדמות שהקוראים הכירו מתה ולא רק שמעו על זה. וגם התיאור של טקס העלעתו של לורד וולדמורט הוא לא ילדותי.
סוף ספויילר.
הבעיה של הארי פוטר היא לדעתי העובדה שהסופרת לוקחת את הבגרות של הספר על פי גיל הגיבור. בראשון הארי בן 11 והספר בנוי די בהתאם. אבל כול שנה הארי מתבגר וכך גם הספרים.
בקיצור אהבתי את הספרים. לא יצירת מופת מדהימה או יוצת דופן במיוחד, אבל בהחלט אפשר להנות מהקריאה שלהם ואפילו יותר מפעם אחת.
קוראים להם...
סוהרסנים – Dementors
אה! עכשיו הבנתי!
קראתי את הספר השלישי באנגלית והמילה סוהרסונים לא אמרה לי כלום. עכשיו, כשהמילה הזאת מתווספת לזוועה בשם "אוטונוס הקסמים" ששמעתי עליה, אני עוד יותר שמחה שלא קראתי אותו בעברית.
או.קיי, פסק זמן.
אני לא מצליח לעקוב אחרי שונאי התרגום (של הספר השלישי) בדבר אחד.
(
לספר השלישי)
אם זכרוני אינו מטעני (וכמו שאני מכיר אותו, אי-אפשר לסמוך עליו ולכן ההודעה תצא מטופשת), המקור של "אוטונוס הלילה" הוא "the night bus".
אם עד עכשיו זה נכון, אז אני שואל, מה כל-כך נורא בשינוי המילה "אוטובוס" ל"אוטונוס"? למרות שהמתרגמת הוסיפה דברים שאין אותם במקור, הרי זה משרת את המטרה, לא?
___
— כוננות ספיגה —
Knight Bus, במקור.
משחק מילים על אוטובוס הלילה הלונדוני.
תרגום תמוה. משחק מילים שאינו עובר טוב – עדיף לוותר עליו.
Knight Bus, במקור.
http://www.i2k.com/~svderark/lexicon/knight_bus.html
מדהים מה שניתן למצוא ברשת.
אכן כן.
תודה לך. הארת את עיני.
___
זה לא היה כל-כך גרוע כפי שחשבתי שזה יהיה.
מסכימה עם כל מילה
ואני אפילו שייכת לאותו תיאור שלך מהשורות הראשונות (חוץ מזה שלא קוראים לי שי).
מה שאמרת בספוילרים מאוד נכון וגם אני חושבת שהספרים הם בסך הכל אחלה אבל לא יצירת מופת או שומדבר כזה, וגם לי יש ציפיות ממש נמוכות מהסרט אז נראה לי שאולי אני גם לא אלך לראות אותו בקולנוע.
רק למה אמרת שזה שהסופרת "לוקחת את הבגרות של הספר על פי גיל הגיבור" זה בעיה? אם כבר זה נראה לי מאוד נחמד – למשל אחי הקטן שקרא את הספר הראשון בגיל 12 ועכשיו הוא בן 14 ומתבגר בהתאם לספרים.
רק שתמשיך להוציא ספר כל שנה (ותעזוב את כ. קולומבוס בשקט), וכולם יהיו מרוצים.
לפי התאוריה הזאת,
בסרטים הבאים היא תבחר במאי רציני יותר. אם הספר הראשון היה ילדותי בהתאם לגיל של פוטר, גם הסרט הראשון הוא כזה, ומכאן שהסרטים הבאים יהיו בוגרים יותר וטובים יותר.
עכשיו כולם להחזיק ידיים ביחד ולהגיד "אמן".
אין הרבה תקווה
קולומבוס יביים גם את שני הסרטים בהאים (הצילומים של הסרט השני התחילו כבר, עוד לפני שהסרט הראשון יצא למסכים), וייתכן שהוא ימשיך גם לבאים אחריהם. מבחינת האולפן, למה להחליף הרכב מנצח? הסרט עושה המון כסף, הסופרת מרוצה, למה לקחת סיכון עם במאי שעוד עלול חס וחלילה להכניס שינויים בסיפור?
אני איתך.
סוף הספר הרביעי בכלל מבוגר הרבה יותר –
לספר
פרט למוות, יש שם דמויות שמתנהגות בצורה לא שבלונית, בניגוד לרוב הספר. דמבלדור שנותן למתחזה לקחת את הארי כדי לעקוב אחריו, סנייפ שמתגלה כדמות מאוד, מאוד חיובית, פאדג' – שבשביל להבין מה קורה איתו צריך להיות *מעל* גיל 13…
וזו הסיבה, לדעתי, לחלק מהבעיות ב*סרט* הראשון – רולינג כבר פיתחה את הדמויות שלה מעבר (מישהו שם לב להתנהגות הלא-ספר-ראשונית של דמבלדור וסנייפ חוץ ממני?), אבל היא וכ"ק (קקי!) מנסים לילד את הסרט בכל זאת.
סוף
אבל יש לי הרגשה שהדג'ירף יתעללו בהודעות כאן אם נגלוש לדיונים עמוקים על הספרים כאן – כרגיל, מתעניינים אלי לאיציק (136733483)
נו ב-א-מ-ת!
הארי אולי מנחש, וגם זה לא כתוב בשום מקום. זה כתוב שם באופן די ברור… תקראי שוב את הסוף של הרביעי, אין לי כוח לחפש שוב ולצטט משפטים…
ואם את רוצה שאני אצטט (מה לא עושים לטובת הויכוח :), בדואל / איציק! 136733483, אם עוד לא נמאס לך לראת את המספר הזה :)
ניטפוק קל.
למה בדוא"ל/ איציק? למה לא על דפי אתר זה. זה עוף. אז מה? הדיונים המעניינים/מצחיקים ביותר באתר הזה הם עופות! אני כאן בשביל עופות! וכאן זה אפילו לא עוף!
…
למה לא להמשיך את הדיון על גבי האתר. לתת לעוד אנשים להנות ממנו ואולי גם להשתתף בו.
ולהתפעם מיכולת הציטוט של נעמי
אולי.
אולי כי יש אנשים (כמוני) שלא מתלהבים מקריאת עופות?
אולי.
כי זה לא סתם עוף משעשע -
זה דיון רציני למדי, שלא מעניין את כולם. על ספרים שלא כולם קראו. באתר סרטים.
לא יודעת מה איתך, אני מעדיפה לדון על ספרים עם אנשים שרוצים לדון על ספרים, ולא לשעמם למוות את מי שלא מתעניין… עלי, אישית, זה מעיק כשמתחילים להתפלסף כאן על דברים שאני לא מבינה בהם בשום צורה שהיא, והם גם עוף – רוב המגיבים (ואני ביניהם) קוראים את כל התגובות באופן מלא.
ומה רע להתכתב באיציק/אי-מייל?
אלאן ריקמן!
אם הוא לא היה סנייפ, גם היית מוציאה את סנייפ כזה צדיק?
בסדר, בסדר, לא ברצינות.
אבל לא יכולתי להתאפק.
ועוד משהו
בעקבות עלילות החיפאים בהקרנת הארי פוטר הידועה לשם,
עוד אופציה לתפקיד סנייפ:
למעשה
אני חושב שזה כן היה מתישהו, אבל אני לא זוכר על מי זה נאמר.
והנה משהו סתם לעצבן: פנאי פלוס (שהודיע מראש על השידור של TOS בביפ, ימח שמם), במדור ביקורות סרטים, מפרט (בשגיאות כתיב) את שמות השחקנים בסרט, עד לג'ון הארט בתור מוכר השרביטים, ונחשו איזה שחקן הם משמיטים?
על וולדמורט.
חיבבתי את סנייפ הרבה לפני ריקמן
…
ההפך, אחד מרגעי האושר שלי טרום-סרט היה לגלות שאלאן ריקמן ישחק את סנייפ.
סנייפ בהחלט לא כזה צדיק, וממש לא הדמות החביבה עלי. השנאה שלו להארי כל כך מוגזמת וחסרת הגיון שזה נהיה מטופש להחריד לפעמים.
אבל הוא בהחלט אחת הדמויות הפחות צפויות והיותר מעניינות… עצם העובדה שרולינג תופסת ממנו אחד הטובים ביותר ובו בזמן שמה אותו נגד הילדון כבר עושה אותו מעניין יותר מהטובים-בקיצוניות והרעים-בקיצוניות. לא אוהבת את השבלוניות הזו.
תאמינו לה בקטע הזה.
וואם באלן ריקמן יקירנו עסקינן:
יש מישהו ממכם שישמח להגיע למרתון אלן ריקמן ("אלן ריקמן. קון", או משהו כזה)?
אנחנו צריכות לדעת כמה ממכם רוצים לבוא, ומתי נוח לאנשים, בשביל לדעת מתי איפה ואיך זה יהיה.
את התגובות אל תשימו פה, בבקשה, אלא תשלחו אליי לאימייל
או בטלפון שלי (מי שמכיר אותו).
______________
יום לא-הולדת שמח,
גל
שלום, קוראים לי רוזוולה
אהבתי את שלושת הספרים הראשונים (טוב, בעיקר את השלישי), ואני מתכננת ללכת מרצוני החופשי לסרט, ואפילו להנות ממנו. אה, וגם לקרוא את הרביעי, כשיהיה לי זמן פנוי (בעוד שלוש שנים בערך).
הספר הראשון היה די בולט בילדותיותו, והקטע הזה עם "אהבת אם" החליא אותי לגמרי, והיה לחלוטין בלתי ניתן לסיספונד (כמו כן גם כמעט כל קטע עם הדרסלים). טוב שזה משתפר בהמשך.
סוף
בנוסף, ברכותיי על הביקורת המצוינת (והקצת ארוכה יחסית, נדמה לי). אני ציפיתי לחיצי רעל מושחזים עולים באש נורים לכיוון תמונתו של הארי פוטר מודבקת על לוח מטרה, כיאה לביקורת של סרין. מה קרה, ממש אהבת את הסרט הזה, או שהעורכים קיצצו ללא רחמנות?
עם זאת קצת התאכזבתי שהביקורת של האקסמנית לא התפרסמה (אושיית אתר וכו'). אולי תכתבי על משהו אחר?
בקשר לדרסלים
דווקא הדרסלים נראו לי הקטע הכי נורמלי בסרט. דאדלי, שסובל מבעייה של פינוק יתר שהורסת לך את האישיות בגיל צעיר (ושרק ההלם של החיים הבוגרים יכול להוציא אותך מזה) [
אני רוצה לראות את המנתח הפלסטי שיביאו אליו את דאדלי להורדת זנב
]. ההורים (למרות שההתייחסות הבלתי אנושית שלהם להארי הייתה באמת מוגזמת, ודורשת התערבות של השירות לרווחת הילד מיד), בסך הכל הראו מידה נורמלית ואנושית של שנאת הזר והשונה והפחד מהם. התנהגות שנמצאת בכל בנאדם אמיתי, לא אנשים מהסרט. הם, למרות שהם צוירו כמפלצות כמעט, הם האנשים הכי אנושיים, לטוב ולרע, שהיו בסרט.
ועוד משהו עד העולם של הארי פוטר: לא היה הרבה יותר קל לשוטרים אם במקום לאיים באקדח על פושעים הם היו עושים קסם ומקפיאים אותם? כל מה שצריך זה שרביט ושתי מילים בלטינית…
בהחלט היה הרבה יותר קל
לשוטרים עם קסמים. אבל בעולם כזה גם הפושעים ידעו לבצע קסמים. אם לא היו אקדחים בעולם לא היית אומר אותו דבר עליהם?
ובקשר לדרסלים – אתה צודק, זו באמת התנהגות אנושית במלוא כיעורה. רק שלדעתי רולינג מתחה את זה קצת יותר מדי, מה שהוציא מהענין את האמינות.
אבל מצד שני, אם נזכרים ב"פרחים בעליית הגג" (הסרט, את הספר לא קראתי), אפשר לקבל כל דבר.
ראיתי פעם סרט
מן סרט גנגסטרים בשנות השישים, רק שיש בעולם קסם – זה היה ממש מזמן, כך שאני לא זוכר אם גם לשוטרים היה קסמים- אבל לגנגסטרים בטח שהיו קסמים. אני לא מצליח להזכר איך קוראים לסרט.
ואיך אפשר בלי להזכיר
את הקטע המהולל של מונטי פייטון שבו אכן משתמשת המשטרה במוטות קסם למטרות אנטי-פשיעה, ויתר פירוט יהיה ספויילר!
קוראים לי עלמה ואני בת 29
קראתי את כל ספרי הארי פוטר ושניים מהם גם באנגלית (האחרונים, היותר עבים) ואני מתכוונת ללכת לסרט, רק שאין לי עם מי. אולי עם סבא שלי, שהוא בן 89, וקרא גם הוא את כל הספרים (את כולם באנגלית).
קוראים לי גל ואני בן 9516 יום
וקראתי רק את פוטר הראשון, באנגלית. חביב.
ועלמה – אם את גרה באזור רחובות, את מוזמנת להצטרףאלי ואל רוזוולה לצפיה משותפת.
קוראים לי עפרונית,
וביום רביעי אני בת תשעשרה.
כבר ציינתי את דעתי על ההארי, לא ככה?
בכל אופן- ספרים כן, מרצ'נדייז לא.
אני תל-אביבית
וסבא שלי קרייתי, אז לצערי לא יצא לנו לצפות איתכם בסרט.
בלי קשר, לדעתי כדאי לך לקרוא את השלישי, שהוא הכי יפה (שוב, בעיני). אפילו באנגלית.
טווידלדי, לפקודתכם.
בן 25, אוהב מאוד ספרי ילדים, נהנה מספרי הארי פוטר.
"מי שלא זוכר מה פירוש להיות ילד, מעולם לא התבגר".
קוראים לי xslf
אני בת 23, ולמרות שסה"כ אני אוהבת פנטסיה, נשברתי משעמום באמצע הספר הראשון, ולא המשכתי משם.
אני בטח אלך לסרט רק אם לא יהיה משהו יותר טוב בקולנוע. וגם זה אולי.
הסרט היה ערוך מאוד!
ולא, זו לא שגיאת כתיב.
הסרט נראה יותר כמו פריוויו של שעתיים וחצי ולא כמו סרט.
אבל החברה הייתה נעימה, והמבינה יבין!!!
אקסמנית לנצח!!!
זה קצת מצחיק (ובעצם עצוב)
אבל הדבר שחסר בסרט יותר מכל הוא קסם. בספר היה, בסרט, למרות שכל נקודה ופסיק עברו למסך, אין.
בנוסף: סצינות יפיפיות בספר פוספסו לחלוטין בסרט (סצינת הנחש בגן החיות למשל).
ומה שפגע בסרט יותר מכל הוא דווקא המאמץ להעביר את הכל. היה עדיף לחתוך מספר סצינות ולהדגיש אחרות. זה לא נעשה והתוצאה היא סרט בינוני מינוס שעובר ונשכח ברגע שיצאת מהקולנוע.
אה כן:
החלק הטוב ביותר בסרט היה הטריילר ל "עידן הקרח" שנראה מה זה טוב.
היתה, היתה, אבל...
היא בוימה באופן הסתמי ביותר שאפשר בשעה שבספר שרתה עליה מין אווירה של פלא, ולנחש היה אופי שבכלל לא עבר לסרט. כאילו הסצינה היתה שם רק כי כך כתוב בספר.
בכלל הסרט התייחס לספר כאילו היה מתכון לעשיית ביצים (או אולי כסף), וכך זה גם נראה.
אגב, סצינה הפתיחה המאד קולנועית של הספר כלל לא קיימת בסרט. הוא נפתח ישר אחריה.
אולי איחרת, אבל בטח שהיתה.
אתה מתכוון להאגריד שמביא את התינוק פוטר לדמבלדור ומק'גונגל כדי שיניחו אותו אצל הדארסלים, נכון? אז הסצינה הזו היתה גם היתה, ואחריה באו כתוביות הפתיחה, ואחריהן נפתח שאר הסרט.
אני אולי מאחר כרוני, אבל
לא כשזה מגיע לסרטים. לא רק שלא איחרתי, אפילו את הטריילר ל"עידן הקרח" ראיתי. ולא, אני לא מתכוון לסצינה בה האגריד דאמבלדור ומגי סמית מביאים את הארי. בספר זוהי הסצינה השניה.
סצינת הפתיחה בספר היא זו בה מר דארסלי יוצא לעבודה ונדמה לו שהוא מבחין בכל קרן רחוב בדמויות מוזרות ובחתולים ושאר חיות מוזרות. כך זה במהלך יום שלם שכמעט מטריף את דעתו. רק בסיומו של אותו יום מתרחשת הסצינה הפותחת את הסרט.
חבל, משום שהסצינה ההיא לא רק מאפיינת את מר דארסלי ומשפחתו, היא גם קולנועית מאד ומתארת בתמונות ספורות את מה שאלף שורות תסריט לא יצליחו לתאר.
אבל מה כבר אפשר לדרוש מאחד כמו כריס קולומבוס. לפחות הוא לא התקרב ל"שר הטבעות" וגם זה חסד קטן בימים אלה.
עד כמה שאני זוכרת זה היה הפוך
אבל מה אני זוכרת, קראתי את הספר ביום שהוא יצא בערך.
מה שאני רוצה לדעת זה האם הראו את מפת הרכבת התחתית של לונדון מעל לירך של דמבלדור? (ואם זכרתי את זה כמו שצריך מגיע לי צל"ש)
וואללה נכון
זאת בהחלט סצינה שחבל שלא עיבדו לקולנוע.
יש סיכוי שאת החלקים שקיצצו בקולנוע ישימו בדויד?
חשוב! דחוף! בהול!
פתאום התפנה לו כרטיס להקרנה של *היום* (יום ראשון) בעשר, יחד עם חבורת קוראי עין-הדג קטנה ומשעשעת בחיפה.
כל המעוניין מתבקש לשלוח קורות חיים בשלושה העתקים לדואל שלי,astronomi@yahoo.com – ויפה שעה אחת קודם!
(מי שמכיר את הטלפון, עדיף להתקשר)
אם המחשב המ.*.*. שלי לא היה
מחליט להידפק, אז סביר להניח שהייתי מצטרף.
בכל מקרה, איך היה? נהניתם? מצאתם קונה לכרטיס?
אפילו שניים.
וגם אם היית מגיע היית יכול לראות- הייתה לנו שורה שלמה פנוייה.
אוך, היה נפלא!
הסרט עצמו, כפי שכתבתי למטה, מאכזב. אבל אין כמו לראות הארי פוטר עם הערות בסגנון "אמא? אבא? אובי וואן?" (שלמקו) או "ופיתה קוסמים שיצטרפו אל הצד האפל…" "הארי, I'm your father" וכו', במיוחד אחרי שיחה נפלאה עם שריל וגל (מיפל), הימורים על כמה בוג'י, גיא ואביאל יאחרו (הם הגיעו בזמן לסרט!!!) והחלפת חוויות משועשעת להחריד אחר כך.
שלא לדבר על הנסיונות הנואשים להמלט מהקניון באחת בלילה, בגשם סוער, ולגלות אחרי שהמכונית טיפסה בקושי את הסיבובים החלקלקים בדרך ליציאה שהיא נ-ע-ו-ל-ה, וצריך לסוע הכל ברוורס!
היה שווה.
מתי הולכים לעוד סרט? :)
לא מבינה את האכזבה.
בסדר, אני מבינה שחלק מהאנשים כאן קיוו לראות סרט בבימוי טרי גיליאם (גם אני הייתי שמחה לראות את זה, אבל איכשהו נראה לי שהמון הורים לא היו לוקחים אתה ילדים שלהם ל*זה*) אבל הבה נפרצף את זה (Let's face it), לא לקחו את גיליאם לביים את הסרט הזה, והיתה לזה סיבה.
הסיבה היתה ברורה: רצו שזה יהיה סרט *ילדים*. וזה אכן מה שיצא. סרט ילדים. תמים, נחמד, בלי יותר מדי אפלוליות, בלי יותר מדי אמביוולנטיות שעלולה לסבך ילדים קטנים, משהו ברור, צלול, צבעוני ומשעשע.
בתור סרט ילדים, הסרט הזה נפלא. שעתיים פלוס של אסקפיזם נטו, עשוי מצוין, עם משחק מצוין, עם מינון סביר ומוצלח של אנימציה ממוחשבת, עם יופי של תפאורות, תלבושות וכדומה. ובצורה הרבה יותר מוצלחת מכפי שדיסני עושים את האסקפיזם שלהם. אז מה רע? ולמה להתאכזב?
משחק מצויין?
כמו למשל של הארי "אני מדקלם את השורות שלי בלי שום רגש" פוטר?
משחק מצויין?
שלא לדבר על החיוך המעצבן שלו של "אני? מתנה בשבילי? אתם אוהבים אותי, אתם באמת אוהבים אותי".
אם הוא מצליח להביע את כל זה
בחיוך, אז הוא באמת שחקן טוב.
אם הוא מצליח להביע את כל זה
לא אם זה היה בלתי קשור לחלוטין לסצינה.
אולי זו את ולא הוא ?
סביר.
אבל עוד כמה אנשים (לפחות באתר הזה, וגם כמה בעולם האמיתי) חשבו אותו דבר, אז לפחות אני לא לבד. לא ציפיתי שיהיה היילי אוסמונד. אבל למינימום של מקאולי קאלקין אפשר לצפות, לא?
הילד באמת לא היה נורא.
מעצבן ברמה של מקאולי קולקין הוא לא. הוא גם לא שחקן ענק, אבל מה לעשות, אלה החיים. לעומת זאת, רון והרמיוני (בעיקר הרמיוני) היו ממש מצוינים.
אוסמנט.
אם את לא רוצה שיבוא הדוב הרשע הגדול (מורן?) ויטרוף אותך.
אבל הדבר החשוב באמת...
האם זאת The Philosopher's Stone או The Sorcerer's Stone???
ולאחר שקראתי שוב פעם את התצפית של הדג, שם כתוב שהחילוף של השם היה מסיבות לא ידועות, אני חייב לציין שהסיבות כן ידועות: מישהו אידיוט החליט שהילדים האמריקנים לא יודעים מה זאת אבן החכמים (כן, זה התרגום הנכון, או לפחות המושרש), שהם לא יכירו את המיתוסים. וזה כנראה לא הפריע לו שאם הם לא מכירים את האבן של הפילוסופים אז בטח שהם לא יכירו את האבן של המכשפים. כנראה שזה נתן להם תירוץ לשנות גם את העטיפות היפות.
שיט, יצאה הודעה כפולה.
קיוויתי שזה לא יקרה.
בכל מקרה, קראתי עכשיו כתבה שמציינת שמועות לגבי הליהוק לסרטים הבאים:
http://www.scifi.com/scifiwire/art-main.html?2001-11/30/10.45.rumors
הם רוצים שיואן מקגרגור ישחק את לופין! את לופין לכל הרוחות! (למי שלא קרא, זה עוד אחד מהמורים, כל דבר אחר שאגיד עלול לרמוז לספויילר)
פספסתי משהו?
איך בדיוק השם לופין מספיילר לנו את הדמות?
____________
כותבת הודעה זו מבקשת לא לחרוג מספוילרים מעבר לספר השלישי בתגובה להודעה זו.
עוד שני משחקים -
הרמיוני – "הרמטי" פרושו "קסום".
גארי גויל – אחד הבריונים של מאלפוי – Gargoyle.
פספסתי משהו?
אה, ואני כבר חשבתי שזה היה משהו בולט.
כדי לעלות על ספוילרים שכאלו צריך לדעת לטינית,צרפתית, מיתולוגיה רומאית ואסטרונומיה, ולא להזכיר דמיון פורה כדי לדעת מה תפקידה של כל דמות ודמות *לפני* שקראת ממש את הספר.
פספסת, פספסת
מדובר בספויילרים למבוגרים בלבד, וגם זה למבוגרים משכילים.
איזה ילד ממוצע – בריטי או ישראלי – יבין חצי מההתחכמויות האלו?
בסדר, אבל גזמתם.
ספוילרים לספר השלישי של האלי פוטל-
זה לא שאתה רואה את השם לופין, ואומר- רק שניה, קוראים לו לופין, והשם הפרטי שלו זה רמוס, שזה ילד שגידלה זאבה… לכן הוא חייב להיות איש זאב!
כנ"ל סיריוס בלק.
זה כמו שתגידו שכל הספוילרים הקטנים שרולינג שותלת בספר (למשל, שבספר הראשון היא אומרת שמטה הקסם של אבא של הארי טוב לשינוי צורה), הורסים כי מישהו מצליח לפעח אותם, לדעתי הם רק מוסיפים.
למרות שכעת נוצר מצב בו מנתחים כל מילה אומללה בספר.
ואם תשימו לב, גם כל קסם שלומדים משמש את הארי ושות' אח"כ. לדעתי זה סתם יותר נחמד, כי כה רואים שהם מנצלים את הידע שלהם, ואל סתם אומרים שני מילים בלטינית ומניפים את השרביט.
לא???
מעניין, לי זה דווקא כן קרה, ובשלב די מוקדם בספר. אבל אולי אני לא דוגמה.
נניח שהיו קוראים למישהו "וולפי זאבי". היית מופתעת אם היה מתברר שהוא איש זאב? או אם "פלוטו בר-פודל" היה מתגלה כאדם שמתגלגל בכלב? כי למי שמתמצא במיתולוגיה ובשפות זרות, האסוציאציה היא בערך ברמה הזו.
(שלא לדבר על "דוב ברמן", למי שמתמצא בגששים…)
מה שמזכיר לי נורא
דמות בסיפור שכתבתי פעם ששמה היה עליזה, ובשלב כלשהו בין הטיוטות של הסיפור החלטתי להפוך אותה ללסבית, ולאחר מכן הייתי כל כך נבוכה מהפירוש האפשרי של שמה שהייתי חייבת להחליף לה שם. אוף. התת מודע הזה.
ותגובה און-טופיק, לשם שינוי – השמות ה"משמעותיים" בהארי פוטר היו אחד מהדברים שעצבנו אותי ביותר בספר. כמה ברור אפשר להיות? מצד שני, נכון – זה ספר ילדים, ומילדים אי אפשר לצפות להבין רמז כמו "לופין". מצד שלישי – גם מספר ילדים אני מצפה שלא יגלוש לדביליות גרידא, במיוחד אחרי ששמעתי עד כמה הוא מתאים, מקסים ומדהים גם למבוגרים ברחבי העולם. שמות כאלה הם אחד הדברים הנדירים מאוד שאני לא מסוגלת לסספנד בספר פנטסיה.
אה, חוץ מבספר "מורט" של טרי פראצ'ט. כי שם זה עובד. :)
ותמיד אפשר לקרוא לרוצח ''באטלר''..
מורט
הו, ABSOROOTLY.
אני חושבת שהשמות זה נורא
נחמד, כי בסך הכל מבינים אותם רק בדיעבד, אז זה לא באמת משנה.
אולי בספר הראשון או השני.
אחר כך, הרעיון כבר מובן, שהוויתו של אדם מתגלמת בשם שניתן לו, ולחלוטין לא מפתיע לגלות שוב ושוב את הסודות הללו.
נמאס לי כבר להגיד את זה...
רובם המוחץ של הילדים לא יכול לגלות את השמות, הוא צריך ידע ענף מאוד בכל תחומי החיים, וגם אז לא בטוח.
אני, שמחשיבה את עצמי לחכמה (גם אם אני היחידה…), ואני בת 14, לא הצלחתי לגלות, אני מתערבת שרוב הילדים לא יצליחו.
ולכן, כשהם רואים את זה אח"כ בדיעבד, זה סתם נחמד, לא יותר.
וזאת הפעם האחרונה שאני אומרת את זה!
אבל...
אני לא הבנתי למה השם של סיריוס בלק הוא ספוילר…
אכן, סיריוס הכוכב הבוהק ביותר
הנה טבלת 1st order magnitude
http://www.kstrom.net/isk/stars/1magtab.html
יואן מקרגור מתאים!
תפקיד של פרופסור למלחמה נגד כוחות האופל?
הרי זה מה שאובי ואן עושה כל הזמן.
כנראה ש'פילוסופים' היא הגרסה שתוקרן ברוב העולם החופשי, פרט לארה"ב. ובצדק.
ובעניין "סיבה לא ידועה": ברור שילדים בני 11 לא יודעים מהי אבן החכמים. הם גם לא יודעים מהי אבן המכשפים. שני הביטויים הם לא מוכרים באותה המידה – אז למה לשנות?
אבן הטפשים
קראתי איפשהו, לפני הרבה זמן, ששינו את זה מ"פילוסופים" ל"מכשפים", שזו מילה שנשמעת יותר מעניינת מ"פילוסופים" החינוכית, כדי שהילדים לא יבהלו מהספר.
זה כמו שמישהו הזכיר פה פעם שזה בדוק שספרים שבשמם יש את המילה "מוות" נמכרים לא טוב.
מעניין אם החוק הזה תקף לספר השביעי בסדרה…
מעניין אם החוק הזה תקף לספר השביעי בסדרה…
וואו
עכשיו זה לגמרי נראה כאילו רוזוולה החליטה לבקר מהעתיד ולהטריל קצת את עין הדג.
מיליונר מי שהולך אחרון
זה הזמן להכריז על תחרות בלתי מתפשרת של "לא ראיתי לא אראה, לא קראתי לא אקרא, אין לי קלמר של הפוטר אבל יש לי אחות".
בינתים אני מוביל בתחרות, כי בינתים אני גם צוות השופטים.
אני מת על סיפורי מעשיות, גם מגיל הילדות וגם מהזיקנה המופלגת שאני חווה בימים אלה. מחוויותיהם של קוראים מכורים אני משוכנע שיש קסם בסידרה – ובכל זאת – אני בחוץ. למה? כובע (או מגבעת או מצנפת או כל כיסוי ראש אחר של מכשפים).
זהו.
ג.
אחות של הפוטר?
איפה משיגים כזה?
המממ, אני חושש שכרגע תקעתי לעצמי גול עצמי במירוץ, או משהו כזה.
האמת היא שמעולם לא קראתי מעבר לה"פ הראשון, אולי בשל לחץ חברתי בלתי-מזוהה. לא שהרגשתי שחסר לי יותר מדי, אבל עתה החבר'ה המדוברים מראים סרבנות קשה ללכת לסרט, וזה כבר קצת חבל לי.
מבחינת הקרדיט של "תסמכו עליי", אני באוברדראפט מאז "אפוקליפסה עכשיו", (אם לא לפני כן). לכן כל תחבולה שהיא שמישהו יעלה על דעתו תתקבל בברכה…
שאלה חשובה!
איש כאן לא דן בפסקול של הסרט, אותו הלחין גדול מלחיני המוזיקה לסרטים הגדולים ביותר של כל הזמנים (לדעתי) – ג'ון וויליאמס .
אז ספרו – איך הפסקול? מלהיב? ילדותי? משעמם? שמים לב אליו בכלל?
פסקול מזעזע
חוזר על עצמו, מנסה לרגש בכוח.
מסכים.
לא לבוא לראות את הסרט רק בגלל הפסקול. הגעתי אפילו למצב שבו שמתי לב "אוי, המוזיקה הזאת אמורה ליצור לנו מתח" או "אוי, המוזיקה הזאת אמורה לרגש אותנו". מזל שלא זכרתי שזה ג'ון וויליאמס, אחרת הייתי מתענה כל הסרט ב"אויש, למה הוא עשה את זה"…
אני נאלץ להסכים.
פסקול מעצבן. "המנגינה של הארי פוטר", שהיא בפני עצמה לא מי יודע מה, חוזרת על עצמה *בכל* פעם שרואים את הארי על המסך, כלומר, ברוב הסרט, ועד הסוף כבר לגמרי עולה על העצבים. אני מאוד מקווה שהם לא מתכוונים להיות עקביים עם המוזיקה הזאת גם בסרטים הבאים. כפי שאמר פעם החכם באדם, "ג'ון וויליאמס בוודאי מתהפך בקברו".
גמני.
לפחות שיחלישו את המוסיקה הנוראית. אם היא לא הייתה כל כך חזקה, אולי הייתה מצליחה לסבול אותה באיזו שהיא צורה…
הממ, אולי בעצם לא.
שאלה חשובה!
מעבר לזה שהפסקול די מחורבן, ניסיתי כל הסרט להבין מאיפה הוא מוכר לי. בסוף הסרט דפקתי חזק את הראש בקיר, והתשובה יצאה – הפסקול הוא אחד לאחד הפסקול של יצירת הפאר "שכחו אותי בבית". בדקתי בימד"ב, והוא באמת של ג'ון וויליאמס. כנראה שקולומבוס תופס ממנו פסקולן ממש חזק.
אכן, הפסקול של שכחו אותי בבית הו
א של וויליאמס. אבל שם זה דווקא מאוד מתאים. מכיוון שעוד לא ראיתי את פוטר, איני יכול עדיין להגיב על הפסקול, אבל אם זה באמת כמו של שכחו אותי בבית, אז באמת אויה!
קולומבוס תופס ממנו?
זה ג'ון וויליאמס, למען השם. האיש נחשב על ידי רבים למלחין הפסקולים הגדול ביותר בכל הזמנים. יש לו אינספור מועמדויות לאוסקר ומספר מכובד מאד של זכיות.
מעניין, כי לי
זה הזכיר צ'ייקובסקי. והסיבה, כמובן, היא שהפסקול מלא בציטוטים מצ'ייקובסקי ומיצירות קלאסיות-מכושפות אחרות.
מישהו חייב להגיד את זה
עוש רושם שאני קול בודד באפלה, אבל אני לא מסכים עם הדיעות שהובעו כאן, אני חושב שהפסקול של ג'ון וויליאמס מתאים לסרט נהדר ועושה את העבודה, ומאוד אהבתי אותו.
לאחר שראיתי את הסרט אני מסכים
עם הדיעות שהובעו לפניך: הפסקול נוראי.
ממש לא הכניס אותי לאווירה, ובקטעים מסוימים הרגשתי שזה ממש לא מתאים. זה לא יצר לי אווירה קסומה אלא ילדותית משהו. וצודקת בוג'י בקשר לצ'ייקובסקי.
ממש לא מלהיב.
אני איתך, ליאור
גם בעיני הפסקול מקסים.
אגב וויליאמס,
לאלה שרוצים לחדש את אמונם במלחין המחונן הזה מומלץ להאזין עד סוף הקרדיטים בדויד של אימת הפאנטום.
ממש בסוף הוא עושה משהו כל כך גאוני שלא נותר רק לבהות בפה פעור ולמלמל "הבנאדם גאון!".
אלוהים אדירים!
והנה עוד שאלה חשובה:
(
פוטנציאלי):
עד כמה כפות הרגליים של רדקליף מגעילות?
אף-אחד לא שם
זה ממש נורא!
אני שמתי לב!
ואני מצטערת על כך.
ילדים: לכשתראו את הפוטר מתמקם באדן החלון שלו, מומלץ שתסיטו את מבטכם קמעה לשניות מספר.
האמת היא שאני כבר לא זוכרת איך הן נראו, אבל אני כן זוכרת שלא הבנתי למה לעזאזל לא כיסו אותן בגרביים.
אדן חלון? כפות רגליים?
מתי בסרט זה קרה?
בלילה הראשון בהוגוורטס
אדן חלון? כפות רגליים?
אל תטריד את עצמך בשאלות שכאלה. רק אנשים חולניים שמים לב לזוטות מהסוג הזה (פתאום זה מזכיר לי את הפנטזיה של הל…). זה קטע קצר ושולי.
אכן סוטים!
אני זוכרת את הסצינה, ולא זכור לי שמשהו בכפות הרגליים משך את תשומת לבי לטובה או לרעה…
אני יכולה להבין שכפות רגליים מאד עקומות, מעוותות, מלוכלכות, מלאות בפצעים/פטריות/לא יודעת מה זה איכססס. אבל מה היה כ"כ רע ברגליים שלו, לעזאזל?
היתה לי מישהי בצבא שלא היתה מסוגלת לראות כפות רגליים של אנשים. סתם אנשים, גם כאלה עם כפות רגליים נקיות ונחמדות ונורמליות בהחלט. כפות רגליים הגעילו אותה באופן כללי.
אני מתחילה לתהות: יכול להיות שהיא לא לבד?
עינת
אני לא זוכר מה היה לא בסדר עם
הרגליים שלו, אבל גם לי זכורה התהיה למה לא כיסו את רגליו בגרב או ערדל.
וואו,
את חולים…
לא הגזמנו?
זכות הציבור לדעת,
ולא משנה כמה זה חולני.
מלבד זאת, מתפקידנו לשים לב (ולהכריז על) זוטות שכאלה.
אבל אלו לא הבהונות שמפריעות
לאחר שחיכיתי כל הסרט לזוועה שהזכרתם אני יכול להסביר לכל אלה שהרגליים מעיקות עליהם בתת מודע שהבעיה בסצנה לא נחה באורך הבהונות אלה בגודל של הרגליים יחסית לפרופורציות של דניאל.
לא הצלחתי להבין אם זה רק בגלל הזוית של הצילום או שבאמת יש לו רגליים עצומות אבל זה בהחלט היה מטריד.
אבל בכל זאת, האין קץ לניטפיקריות?
יש עוד פסגות להשיג
כמו הפסגה של "רוקד עם זאבים", בה שם איזה פצלוח לב לזה שהתפוח שקוסטנר אוכל בסרט הוא מזן שפותח כחמישים שנה אחרי התרחשות הסרט. אם מישהו מכיר ניטפוק יותר דקדקני מזה – שידווח.
ביקשת? קיבלת
מאמר המוקדש לניטפוק השימוש בגופנים בסרטים:
http://www.ms-studio.com/typecasting.html
דווקא מעניין…
גדול!
בריטים
למי שלא יודע, הבריטים ידועים בשתי חסרונות: שיניים מכוערות וכפות רגליים מצומקות ומבחינה זו דניאל הוא בריטי כמעט טיפוסי (לפחות יש לו שיניים נורמליות).
אלוהים אדירים!
אני סתם חשבתי שהן גדולות ביחס לגוף שלו..
*יכול להיות שהוא נכנס לנעליים גדולות מידי?….*
ה--- ---ר: שני הסנטים שלי.
במשפט אחד: כריס קולומבוס קקי.
לה"פ יש בעיה חמורה מאוד, וקוראים לה כריס קולומבוס. יש שם קאסט מדהים שעושה עבודה נפלאה, כל אחד בנפרד. יש שם תסריט לא רע בכלל. יש בסיס לסרט ילדים מעולה….
כריס קולומבוס מצליח להרוס חלקים שלמים מההנאה. הסצינות, כמו שכבר אמרו רבים וטובים, לא מתחברות. הסרט לא נראה כמו סרט, אלא כמו ערימת איורים של סצינות נבחרות מהספר. אלבום תמונות. יש כאן מקרה ברור מאוד של סרט שנהרס על ידי במאי לא מוכשר, למרות שהיו לו כל הנתונים להפוך ליצירת מופת. או לפחות לסרט טוב.
נורא התאכזבתי.
מה כן היה טוב? השחקנים.
פרופסור מקגונגל יצאה מהספר. אוליבר ווד חמוד-חמוד. רובי קולטרין היה מקסים למדי (למרות שאני לא שותפה להתלהבות הכללית ממנו… הוא היה יכול לעשות את זה הרבה יותר טוב, ורואים את זה). רון ויזלי חמוד. הארי עצמו לא נורא (חיוכים מקסימים זו המומחיות שלו) גם אם לא מדהים… הרמיוני ענקית. פשוט ענקית. אני צופה לילדה הזו עתיד מזהיר – היא כשרונית להפליא, מקסימה באופן כללי ומעבירה את הדמות בצורה מדהימה. היא עשתה את הסרט, בשבילי.
ואלאן ריקמן… טוב, אלאן ריקמן הוא אלאן ריקמן. הוא מעביר בצורה נפלאה את הדואליות של סנייפ, הוא גורם לך, בשתי הדקות שהוא נמצא על המסך, גם את התחושה שהוא מתעב את פוטר, גם את האפלוליות הקלה שמלווה אותו בסרט וגם תחושה – אפילו בקטעים המרושעים – שהוא בעצם… נו… טוב. לא מרושע.
וכאן טמונה עוד בעיה מציקה: למי שקרא את הספרים ברור מאוד ש – (
לספרים)
.
א. רולינג התערבה באופן רציף בבניית הדמויות.
ב. היא היתה עמוק מדי בכתיבת הספר החמישי כשהיא עשתה את זה.
קחו, לדוגמא, את דמבלדור – בספר הראשון הוא וואקו משעשע, מישהו שכולם מעריכים, לא ברור למה. והקטעים הרציניים שלו הם המפתיעים. הוא הולך ומתפחתח ובסוף הספר הרביעי הוא רציני להחריד, דואג וזועם. בסרט אין כמעט קטעים משעשעים שלו, שלו לדבר על מופרעים… הוא נראה יותר כמו דמבלדור של הספר החמישי – דואג, רציני ומשגיח על פוטר נון-סטופ.
והרבה יותר קיצוני – סנייפ. אני אישית מאוד הופתעתי בסוף הספר הראשון, כשהתברר שהוא הגן על פוטר. הוא מאוד, מאוד אפל, קריפי של ממש. לאט לאט הולך ומתברר שהוא – למרות שהיה שייך לכוחות האופל – באמת ובתמים בצד הטוב, עד לסוף הספר הרביעי שבוא אם לא היינו מכירים את סנייפ טוב יותר, היינו ממש מעריצים אותו. כאן, סנייפ מתחיל בתור הדמות שהיינו מחבבים אם הוא לא היה נטפל לפוטר… (או מחבבים ב-ג-ל-ל שהוא נטפל לפוטר :) ). שזה, אגב, הדמות שאני צופה שתהיה לו בספר החמישי.
סוף
נו, האמת שנהניתי מאוד – בעיקר בגלל החברה הנפלאה (נו, לאיזה סרט הולכים פעם הבאה?), הקטעים הטובים יותר, הרמיוני ואלאן ריקמן.
שמישהו רק יפטר את כריס קולומבוס ויעיף מכה רצינית לכותב הפסקולים ההוא!
הי, בוא תצטרף למועדון
אלאן ריקמן שולת!!1
אבל דוגמה? דוגמה? הוא עושה שם את אחד מתפקידיו הקטנים ביותר. נסה את גלאקסי קווסט הע-נ-ק, או מייקל קולינס המעולה _אך מדכא קלות). לרשימת סרטי אלאן מלאה – שלח דואל בכיווני :)
אם זה כתוב באנגלית,
אז זה בטח נכון! :^)
רשע.
זה מהאתר הרשמי, ונאמר על ידי אחד מצוות ההפקה הבכיר.
ואמרתי לכם.
כמה הערות
כמו שחלק ממכם בטח יודע, השבוע יצא 'העולמות הקסומים של הארפי פוטר' והיה בו חלק שדן בדמבלבור ובמגרעותיו(לא מספיק לדעתי). והוא התעלם כלל מקורנליוס הפוליטיקאי הנצחי שגם הוא אחד מההברקות תלויות התרבות של הסופרת. שמעמידים את דמבלדור בהשוואה לקורנליוס, דמבלדור יוצא חיוור מעט מההשוואה. הנאום בסוף הפרק הרביעי הוא עדות לכך שדמבלדור טרם נטש את הרעיון להיות שר הקוסמים(נאומים מהסוג הזה, לפחות לדעתי, ישמיע פוליטיקאי מצוי פעם אחת בקריירה שלו, לרוב בהתחלתה). כמו כן, פעמיים אנחנו מוצאים את קורנליוס בחברת לוציוס, אם זה אינו מדליק נורות אדומות(מצד שני, הארי הוא פוץ בנוגע לפוליטיקה, כך שזה לא צפוי מצדו להבחין בזה). לוציוס נראה כמו פטרונו הפוליטי של קורנליוס פאדג'.
וספרי הארי פוטר היו צריכים להיכתב כיומנים. לא מוצגות שום נקודות מבט אחרות! כמובן שהדמויות מדברות אבל אני שומעים ורואים מבעד לעיני הילד.
דראקו הוא כמובן האנטיתזה של הארי פוטר:חכם(חוכמה אינה ערובה לציונים גבוהים), מקסים,
ובכל ספר אחר היה הגיבור ולא הערמוני הנודניק ההוא.
חכם ומקסים?
דארקו מוצג כבריון הטיפש שלא שווה כלום ללא שני המשרתים שנגררים אחריו, ילד שתלוי באבא שלו, סנוב למוות, ומגעיל באופן כללי.
ומלבד זה- מה זה העולמות הקסומים של הארי פוטר?
זה ספר חדש שיצא
שמסביר את כל המיתוסים מאחורי הדמויות והמפלצות והאירועים וכל דבר אחר בהארי פוטר, בעזרת מקורות מהמיתולוגיה היוונית וכאלה..
קניתי, וזה ממש נחמד
אז זהו שלא!
דארקו מאלפוי הוא ממש לא סנוב, זה בדיוק מה שמנסה ג'יי קיי רולינג שיחשבו שהוא. יש לו תכונות בדיוק כמו להארי פוטר להיות מנהיג: כירזמטי, שתלטן, מקובל.
אגב, גם בסרט (שלא מגיע למקור) דארקו מוצג בתור סנוב ומגעיל (פספוס של רולינג).
ועוד כמה נקודות בקשר לסרט:
דניאל רדקליף הוא בהחלט מאכזב (הבעות פנים ששוות להצגת סיום בביצפר היסודי שלי).
ולעומתו רון נותן תפקיד אדיר! אבל, אין מה לדבר על הרמיוני, אהבה ממבט ראשון. הילדה חמודה באופן מרגיז כמעט, ומפגינה כישורי משחק לא רעים גם כן.
לגנאי, ניתן לציין כמעט כל סצינה בסרט, מסיבה פשוטה היא לא נאמנה למקור ומוקצרת להחריד (כך קורה שהמצנפת לא שרה את שירה, והקטע עם הדרקון של האגריד נמשך ל-לא יותא מדקה וחצי).
ונסיים בנימה אופטימית:
דארקו מאלפוי שולת!!!1
לדעתי
הרמיוני מעצבנת בצורה כמעט חמודה.
אז זהו שלא!
דווקא לדעתי דרקו מאלפוי הוא כן סנוב וגם גזען. העניין הוא שהתכונות האלו לא באות בסתירה לכריזמטיות והמנהיגות שלו.
הוא מהאנשים שלוקחים את הדעות הקדומות שלהם ושל הסובבים אותם והופך להיות מנהיג של אנשים שיש משהו משותף בדעות שלהם ושלו. וככה יוצא שכול הדמויות עם דעות מנוגדות שלשלו שונאות אותו ואילו עם דעות דומות מעריצות אותו. (כבר מהשנה הראשונה שלו בבית הספר הוא הפך לאחד המנהיגים הבולטים של סלתרין).
בנוגע לשחקן, כמו שאמרתי עוד לא ראיתי את הסרט, אבל ממה שאח שלי טרח להראות לי באלבום התמונות שלו הוא נראה מתאים לתפקיד. רק ההבעה שהייתה לו התמונה ישר גרמה לי לחשוב על הדמות.
אבל את בדיוק מחזקת את הטענה שלי!
דארקו מאלפוי הוא בדיוק כמו הארי פוטר, הוא מנהיג (יכול להיות שתתווכחו איתי, אבל הארי פוטר בדרכו הוא מנהיג) של אנשים עם דעות זהות משלו.
דארקו לעומת הארי הוא בוטה יותר, חצוף, אמיץ ובטוח בעצמו, אמנם תכונות שמודבקות בדרך כלל אל רשעים אבל לא בצדק. וטענתי היא: אם רולינג לא הייתה מטביעה במאלפוי את הרוע, הוא יכול להיות דמות טובה, טובה בהחלט!
הילד נראה כאילו שלפו אותו מבת-ים
(עם הבת-ימים סליחה).
תמיד חשבתי שליפה מחומצנת וכעורה כשלו ניתן לראות רק על קרקפותיהן של ערסים ישראליים, אבל הנה, מסתבר שאפילו ילדים בריטים נאלצים להתהלך כך ברחוב!
תנחומיי לשחקן הצעיר הנ"ל.
עינת
נכון.
הילד מרושע.
תסלחו לי כולם, אבל הוא לא מנהיג. הוא מנהיג-כנופייה, מנהיג-בריונים. כן, הוא ילד כריזמטי שבא מבית רע (ומכובד מאוד), חכם, נבון, שנון וזריז, אבל הוא לא ממש מנהיג. הוא גם לא "די מנהיג את סלית'רין בשנה הראשונה שלו…". הוא מנהיג שנים-שלושה בריונים (בהמשך נוספים לכנופייתו עוד כמה), וההתמקדות בו נובעת מכך שהוא חלק חשוב בחייו של הארי.
והילד ששיחק אותו עשה את זה באופן *מושלם*. ילד מרושע שמציג פרצוף מלאכי לעולם (נכון שהוא פשו מושלם לתפקיד פיטר וויגין?).
והארי הוא ממש **לא** מנהיג. הוא ילד די ביישן, שדווקא לא אוהב תהילה (די מזכיר לי את בלגאריון בקטע הזה). זה אחד הדברים שפחות אהבתי בספר, דמות ה"גיבור הענוו והצנוע, המושלם והנהדר"… למרות בלגאריון, שעשה את זה בחן (מתוך פחד וילדותיות ולא צניעות. מניעים אנושיים ולא בלתי-אפשריים).
אוף.
_______________
יום לא-הולדת שמח,
גל
דראקו מאלפוי, גם בספר וגם בסרט,
הוא התגלמות האיכסה של הסטראוטיפ של האצולה הבריטית. מעין נציג של The good old boys.
ראיתי אתמול את הסרט
(דיי במקרה, האמת) בהצגת צהריים בגרנד קניון שלא היתה מלאה במיוחד (ואני מדברת על האולם הקטן… לצערי).
אגב, קצת אחרי תחילת הסרט התמונה סטטה מהמסך, וכמו שקורה תמיד, המקרין נרדם בשמירה כנראה. נדרשו 2 אנשים שיצאו בזה אחר זה כדי לצעוק שם בחוץ ו-10 דקות של סרט בהן פספנו חלק מהמסך כדי להזיז שם משהו. בושה.
בתור מישהי שלא קראה את הספר, אני חייבת לציין שהיו לא מעט סצינות בהן הרגשתי שחסרים לי פרטים או רקע קצת יותר נרחב. עם זאת, הסרט היה מהנה וכיפי ביותר (ואני לפחות לא התעצבני מהשינויים שנעשו, כי לא ידעתי מה היה במקור…).
יתרונו של הסרט הוא שהוא מתרגם את התיאורים האינסופיים בספר (אותי הם שעממו) לויזואליות מרהיבה, ואין בו דקה משעממת. שעתיים וחצי זה הרבה זמן, אבל הוא חולף במהירות הבזק, וזה עוד מדד לא רע שמחזק את הטענה על איכות הסרט.
השחקנים מצויינים אחד אחד, פרט לשחקן הראשי. באופן מוזר משהו, נראה שהמשחק שלו הולך ומשתפר ככל שהסרט מתקדם (צילמו לפי הסדר??) – בתחילת הסרט הוא ממש מביך, שלא לומר איום. ההבעות שלו דווקא סבירות ברובן, אבל את הטקסטים הוא פשוט מדקלם!
בכל בריטניה לא מצאו ילד ברונטי בן 11 שנראה סביר+ וגם יודע לשחק?!? ממש לא ברור כל העסק. דניאל רדקליף, אגב, גם לא נראה מי יודע מה מרשים או חמוד. הוא גם עושה רושם של ילד שעוד שניה וחצי עומד לצמוח במהירות מפחידה (ולהפסיק להיות קטן וחמוד) – אני מקווה שזה מסתדר עם הספר הבא. לדעתי האישית היו צריכים לקחת ילד צעיר בשנה שנתיים, אבל זו אני…
נסכם:
א. בין אם קראתם או לא – הסרט כיפי, מבדר, מהנה ומעביר שעתיים וחצי בלי שתשימו לב.
ב. הויזואליות מלבבת – התפאורה, האיפור, האפקטים – איך שלא מסתכלים על זה, השקעה רצינית מאד נעשתה פה.
ג. אני כנראה אקרא עכשיו את הספר (רווח לי כשרבים ציינו שהראשון בסדרה אכן ילדותי להחריד!) ואולי אצליח לדלג ביתר קלות על החלקים המשעממים בו.
נזכרתי בעוד משהו:
קצת מציקה לי העובדה שהארי מצטייר בסרט (לא יודעת איך זה בספר) כילד "מושלם" – כל מה שהוא עושה מצליח!
הציקה לי גם העובדה שבסרט מככבים רק 2 בתים מתוך הארבעה – חלוקה פשטנית ל"טובים" ול"רעים" כשברור מי יזכה בסוף… חסר לי איזשהו מימד של עומק – פישול קטן פה או שם, נזיפה אמיתית, אפילו הפסד או כשלון!
סוף
להבדיל אלפי הבדלות (בהמשך לאותו רעיון),
סדרת הפנטזיה הראשונה שקראתי מימי (מבלי לדעת שקיים בכלל ז'אנר כזה) היתה "הקוסם מארץ ים" של אורסולה ק. לה-גווין (מומלצת בחום). קיים דמיון בקו המאד כללי של הנושא – גם בה (בספר הראשון) מדובר בנער צעיר בעל פוטנציאל אדיר הנשלח לבית ספר לקוסמים. כאן גם מסתיים הדמיון. הספר של גווין לא מתיילד, לא "מחלק סוכריות" והדמות בו רחוקה מלהיות מושלמת: היא עושה טעויות ומשלמת על כך והיא דמות מורכבת בהרבה מהארי פוטר.
התחושה שלי היא שגווין מנסה לתת שם מימד נוסף, לפתוח פתח לדיון פילוסופי יותר, שגם ילדים (אני קראתי אותו לראשונה בגיל 12) יוכלו להנות ממנו ולהבין אותו, בלי להתיילד ובלי להתחנף לקהל הצעיר.
אולי זו הסיבה שלא אהבתי את הספר הראשון ונשברתי כ"כ מהר.
עינת
הארי רחוק
מלהיות "מושלם", "נקי מטעויות" וכזה שכל דבר שהוא עושה מצליח לו. לפחות בספרים.
הוא שוגה, הוא שוכח, הוא מתבלבל, ואני לא מביא דוגמאות כדי לא להרוס לך ולאחרים את הקריאה.
אם יש דמות שמצטיירת, לפחות בספרים הראשונים, כמושלמת, הרי זאת הרמיוני, שיודעת את כל הספרים בע"פ ויודעת את התיאוריה של הכישוף בצורה כמעט מושלמת.
עכשיו כשאני חושב על זה, יש חיסרון די גדול בסרט בכל מה שנוגע לשיעורים עצמם, לתוכן שלהם ולדברים שהארי וחבריו לומדים במהלך השנה (ואני מניח שהחיסרון הזה יימשך בסרטים האחרים, ויגביר עוד יותר את תחושת ההחמצה הזאת).
זה חלק מהעניין שבגללו אנשים שלא קראו את הספר, יכולים לחשוב שהעלילה סתמית.
התחלתי לקרוא ונשברתי מהר
ראה משפט אחרון בהודעתי.
כבר כתבתי את זה בכ"כ הרבה הודעות שלי, שלא רציתי לפרט שוב, אבל לשם הדיוק: קראתי כמה פרקים ראשונים ונשברתי בשלב בו הם עושים קניות לבי"ס. אם ראית את הסרט, אתה יודע שהוא עובר דיי ברפרוף על ההתחלה, כך שלמעשה פרט לדקות הראשונות, לא היה לי ידע מקדים מקריאת הספר.
עינת
ראיתי את הסרט (יש לי תירוץ!)
הסרט בינוני, ואין לי מה להוסיף על מה שאמרו, חוץ מזה שאם אתם כן מתכוונים לראות את הסרט *אל תחכו לווידאו*. זה סרט לקולנוע. לדעתי סצינת הקווידיטש שווה את ההפרש – פשוט מדהימה – נקודת השיא של הסרט ששווה בעיני את מחיר הכרטיס שלא שילמתי.
בתקווה להמשכים טובים יותר,
החבר של פו.
ראיתי את הסרט (יש לי תירוץ!)
ניט פיקריות קלה: בסצינת הקווידיץ' (או קווידיטש תלוי אם אתה מקורב לפו או לא) לשחקנים לא היה צל על המגרש. כמה אפשרויות:
1) השמש לא הייתה בזווית הנכונה לעשות צל (לא נראה לי, זה היה אמור להיות בבוקר/ צהריים, ואז יש צל)
2) השחקנים שהשתתפו (ועפו באוויר) היו רחוקים מהמגרש ולכן לא עשו צל. יכול להיות, אבל גם כשעפו די קרוב לא היה הרבה צל.
והחלק הנורא ביותר בסרט היה התחקיר שקיבלתי מהחברים שלי כשסיפרתי שראיתי אותו.
קווידיץ'/טש
אולי אין להם צל כי יש שם קסם?
קווידיץ'/טש
והעובדה שאין להם צל עוזרת איך?
אני מתכוון שלאיזה שהוא קסם צריכה להיות מטרה, לא? איך בדיוק העובדה שאין להם צל תעזור
ידעתי
שהייתי צריכה ללחוץ על מקש ה
אנשים! לא צריך לפרש כל שטות, למי אכפת אם יש שם צל או לא?!?
לניטפיקרים אכפת
ולכן- התחשבות.
ה''פ
אתמול ראיתי את הסרט, ואחרי שכולכם עשיתם לי ציפיות יחסית נמוכות- דווקא נהניתי!
כקוראת של הספר כל הזמן ראיתי דווקא את החיתוכים בעלילה ולא את הדבקות לספר (פספוסים מרכזיים- כל הסיפור עם הדרקון של האגריד, והקשר המיוחד בין דומבלדור והארי),
והכי עצבן אותי הבימוי/התסריט שקופץ כל הזמן משיא אחד לשני בלי להבין שיש שיאים רק אם יש גם דברים מעבר להם! אין כמעט סצינות אוירה, אין יומיום בביה"ס, אין יומיום אצל משפחת דארסי המעצבנת (מה שעצבן גם בספר מעצבן גם בסרט- הארי הוא כמו סינדרלה, ילד חורג שעובר מיני התעללות- קלישאה שהשתמשו בה לפני כמה עשרות שנים- לא די?).
אבל העיצוב המקסים, גם של התלבושות וגם של התפאורה והאפקטים שווים את כל הסרט. למרות כל הנקודות הרעות בסרט הוא מקסים ושובה אותך פנימה. במיוחד דווקא נהנו שניים שהיו איתנו ולא קראו את הספר.
סה"כ סרט שווה ביותר דווקא אם לא תצפו שהוא ישכפל את ההנאה מהספר.
תאלצו לסלוח לי.
מצטערת. הייתי חייבת.
פשוט, אני צחקתי כל כך הרבה כשקראתי את זה, שהייתי חייבת לשלוח את זה לכאן..
מומלץ לבעלי דמיון מפותח.
וסוף סוף, זה * כן * און-טופיק.
על ריקמן הסנייפי, בבקשה:
מה שההיא אמרה!
מסכימה עם *כל* מילה, לגמרי ולחלוטין.
כל-כך נכון,
ראיתי את הסרט ביום שישי שעבר, ואני מסכימה ממש עם הכל, פרט למוזיקה ולאפקטים שלא עשו עלי רושם. חוצמיזה בעיני ריקמן נראה די מוזר עם השיער הזה.
אבל טוב מאוד שכתבת הודעה מדוייקת כל כך, וחסכת לי את הצורך לעשות זאת בעצמי. ולמרות זאת הנה אני יושבת וממשיכה בבלבולי המוח הרגילים שלי:
הרבה אנשים שלא קראו את הספר מתלוננים על כל מני קטעים תמוהים בסרט, וחושבים שגם הספר הוא כמו הסרט (למשל שלמקו), וזה ממש לא נכון, וסתם גורם להם לא לאהוב את הספר ולא לרצות לקרוא אותו. בספר לכל דבר יש הסבר ורקע הגיוני שהופך אותו לממש נהדר.
אוי, ושכחתי מזה שבסרט הצלקת של הארי היא…
לא באמצע! כן, כן, צלקת הברק המפורסמת שלו מוקמה בצד, ליד הרקה במקום מעל האף, מה שגרם להשתנקויות רבות בקרב הקהל בעת צפיית הסרט. סוף 
היו לי לא מעט תלונות לסרט(כתבתי כאן רק טיפה), אבל אחרי הכל הסרט היה חמוד בעיני, למרות שנראה לי שממש הייתי מתענה אם לא הייתי קוראת את הספרים מראש, גם ככה כבר התפתלתי בכסא לקראת הסוף (ארוך מדי!!)
אני דווקא חשבתי שהסרט קצר מדי,
הצלקת באמת הייתה איומה, אבל ככה רולינג דמיינה אותה, ולסנייפ הייתה פאה (אני מקווה שזאת פאה!) מזעזעת.
פיאה, פיאה
מה היה כ''כ רע בצלקת?
והאם בספר מצויין במפורש שהיא *כן* באמצע?
לדעתי האישית היא היתה בסדר גמור…
עינת
מה היה כ''כ רע בצלקת?
לא אמרתי שזה רע, פשוט מפתיע, ולא רק אותי. ישבתי באולם הכי גדול שהיה במקרה גם מפוצץ באנשים, וכשנחשפה הצלקת קריאות התדהמה (והזעם?) הידהדו בכל האולם, עד למעבר לסצנה הבאה כמובן.
שותים את דמי ולא משלמים מע''מ!
דווקא בהתחלה הסרט כן גרם לי לרצות לקרוא את הספר. אני רק שמח שההמשך ביטל לי את הצורך.
אני לא קורא ולא אקרא את הספרים בגלל שאני לא אוהב את הרעש התקשורתי שעשו אחרי ספר שהוא אולי טוב, אבל לא ענק, ובתור חובב מד"ב ולא פנטזיה- יש לי ספרים הרבה יותר ראויים לקריאה מאשר ה"פ.
מלבד זאת- על כמה דברים כבר אפשר להגיד שאתה מתנגד מצפוני? במיוחד שבשנה הבאה יש לי קורסים שתחתם כמה חולדות מאבדות את הראש?
צר לי על החולדות, ובאמת גם אותי כבר די מחליא כל הרעש מסביב לפוטר, א ב ל
חוץ ממספר נמוך יחסית של אנשים חסרי דמיון שלא נהנו מהספר, הרוב ממש נכנסים לתוכו ונהנים מאוד. חבל לי שאנשים מראש מתנגדים אליו, כי זה ספר באמת יפה, שמסיימים ממש מהר (כי הוא ספר ילדים), כלומר הוא לא באמת יתפוס לך את הזמן של ספר רציני יותר.
כדאי לך לנסות אותו בכל מקרה, אולי בעוד כמה שנים, כשאף אחד כבר לא יזכור מי זה HP, ותוכל לקרוא בלי לפגוע בכבודך…
________________________________________________
הודעה זאת מוקדשת להקדשות על הודעות
הנה מחשבה מפחידה בשבלכם:
האם זה בלתי אפשרי לגמרי להניח כי הספר לא ישכח תוך כמה שנים אלה יהפוך לקלסיקה ברמה של "עליסה בארץ הפלאות" או "הקוסם מארץ אוץ" (ואני אף מאז לומר "ההוביט")?
הנה מחשבה מפחידה בשבלכם:
אליס, עוץ ו…*אפילו* ההוביט?
הוא לא התכוון
לכך שההוביט הוא ספק קלאסיקה, אלא לכך שהוא *ה*קלאסיקה, ולכן הוא קצת חושש להשוותו לHP.
או כך נראה לי.
הוא לא התכוון
בדיוק לכך התכוונתי. נראה לי קצת מגוחך לשים את ההוביט, ספר חביב לכל הדיעות, באותו המשפט עם קלאסיקה ענקית כמו "אליס", ועוד להאדיר את חשיבותו לעומתה.
ולמה זה?
ניתן להשוות את הגאונות של ההוביט עם אוסף השטויות של "אליסה בארץ הפלאות"?
הגדרה בבקשה
אתה יכול להגדיר לי את המילה "שטויות"?
הכוונה ב''שטויות''
לא הייתה שלילית ולא נועדה לפגוע.
אליס (כמו גם המדריך לטרמפיסט) , עם הטוב והרע שלו, הוא גיבוב בלתי פוסק של נונסנס.
זאת כל הכוונה ב"שטויות"
הכוונה ב''שטויות''
חכה כמה שנים, וקרא שוב.
גם את המדריך, וגם את אליס.
ולמה זה?
לא. ההוביט, על "גאונותו" (לפני שתגדיר מהי "שטות" אנא סציין מהי "גאונות" בעינך), כמו רבות (וטובות) מיצירות הספרות, אינו משתווה ל"אליס בארץ הפלאות".
הפסק לנופף בבורותך בכזו גאווה.
כלומר, מי שלא חושב כמוך הוא בור.
ובנימה אופטימית זו תרשו לי לסיים כאן את הויכוח הספרותי הזה.
העולמות הקסומים
היתה תגובה שמתייחסת לספר הזה.
חיפשתי את הספר בכל חנויות הספרים ולא מצאתי.
מאיפה קונים את זה?
פה
http://www.amazon.com/exec/obidos/ASIN/0970844204/ref=nosim/fisheye-20/
(דוקא ראיתי אותו בעברית בחנויות ספרים, אבל בחנויות אונליין אני לא מוצא אותו. מוזר).
משהו מוזר
בשתי סצינות בסרט, את הארי פוטר מדובב שחקן אחר, מכיוון שלדניאל רדקליף התחיל להתחלף הקול.
בפרומו למאחורי הקלעים שמקרינים בערוץ 2, הפרומו נפתח בכך שדניאל אומר "אני הארי פוטר", אבל הוא אומר את זה לאחר שהתחלף לו הקול. התוצאה מאד מצמררת (במיוחד שלאחר 5 שניות יש קטע מהסרט בו בוא מדבר בקולו הנמוך המקורי). מצמרר.
דרך אגב- מישהו שם לב באילו שתי סצינות יש דיבוב?
מצמרר?
לא צריך להגזים, לא נהיה לו קול של דארת' ויידר או משהו דומה.
ראית את הפרומו?
דווקא כן. (מבחינת הפחד- אחרי הכל, ג'יימס ארל ג'ונס הוא לא)
בתור מישהי
שקראה את כל הספרים וממש נהנתה, אני מוכרחה לציין שאני עוד אחת שהתאכזבה מהסרט. ראיתי אותו אתמול ויש כמה דברים שלא הבנתי: עם תקציב כזה גדול – למה לא הצליחו למצוא ילדים שיודעים לשחק?! דבר שני זה למה לעזאזל כולם (חוץ ממגי סמית) חבשו כובעים של טובטוב הגמד?
והכי חשוב – למה לעזאזל המטאטרון דיבר כל כך לאט?! חשבתי שאני הולכת למות עד שהוא יוציא משפט!
אני בטוחה שכבר דנתם בכל זה באיזשהו שלב, אבל חשתי צורך לציין את זה בכל מקרה. תודה שהקשבתם ולילה טוב.
הי, זהירות!
המטאטרון? המטאטרון?!?!
קוראים לו אלאן ריקמן, ובניגוד לרוב שחקני הוליווד הוא לא יורה את המשפטים שלו לכל עבר בלי לשים לב אלא משקיע בכל מילה ומילה.
אני רק אומרת...
הוא יכול להשקיע במילים שלו בלי להרדים את הצופים! אני ראיתי אותו בטונה סרטים, והוא אף פעם לא מדבר כל כך לאט!
מה זה אמור להדגיש? את העובדה שסנייפ טיפש או משהו?
אלן ריקמן הוא שחקן גדול, הוא לא היה הבחירה שלי לסנייפ, אבל הוא יכל לעשות את זה הרבה יותר טוב!
עד שמישהו שם שיחק טוב את מפריעה לו?..
הכוונה המקורית (שלי בכל אופן) הייתה להפחיד.
הרי אם הוא היה מדבר ממש מהר, זה סתם היה מצחיק ולא היה אפילו זמן לפחד.
הוא אחלה שחקן
אבל זה לא היה מפחיד. זה היה…משעמם
והדרת פני זקן
היתכן?!
הארי פוטר, בן 11 ושייבה (טבעת ששמים מסביב לברגים ע"מ שלא ישקעו בעץ/קיר), יעבור את ממנטו (כרגע עם 402 תגובות)?
וכל זאת לפני ספירת קולות הימאים בצבא והחיילים בים ולפני שעשה 4 שבועות (נראה לי) בארץ ולא כולם שמעו שהוא הגיע..
סרט דפוק לאללה!!!
היה לי יומולדת
חבריי הציעו:"הי בנאדם בוא נלך לראות את הארי ""פאקינג"" פוטר!
עניתי:אבל זה היומולדת שלי ואני לא הולך לראות את הסרט הח@# הזה! (כבר אז ידעתי שזה סרט חרא,יש לי חוש לדברים האלו..) בסוף ניכנעתי
וכמובן שצדקתי:הסרט היה ארוך צפוי קיטשי ואפקטים מזעזעים במיוחד במישחק הקווידץ שניראה כמו גניבה אומנותית מקטע הפוד ריסינג באימת הפנטום
מסקנה:1-איזה מזל שחברי הזמינו לסרט ולא שילמתי גרוש (!!!)
2-סירטי המשך בדרך כלל מאכזבים אז אין מה לצפות
3-אני מקווה שהילד-שחקן הזה ידרדר לסמים קשים ויתקע לעצמו כדור בראש,כי אני ממש ממש שונא אותו%$$%@#$@#!@!!!
וואלה
גם אני חשבתי שהמטאטאים ב'אימת הפנטום' נראו בדיוק אותו הדבר. הסניץ' דוקא היה קצת שונה, לדעתי.
אתמול בדיוק קראתי
את פרודיית הארי פוטר של MAD, והופתעתי מאד לגלות ששתי הסצינות העיקריות החסרות (השיר של מצנפת הבחירה ומשחק הניחוש של הרמיוני) מופיעות שם שתיהן. מכיוון שהפרודיה כן נראית כאילו מי שעשה אותה ראה את הסרט – הייתכן שהיתה גירסה נוספת של הסרט, שבה כן הופיעו הסצינות הללו??? או שמא הפרודיה לא נעשתה על פי הסרט, אלא רק על פי תמונות סטילס והכרת הספר?
יש למישהו מושג מה הולך פה?
לי יש מושג
זה נקרא "deleted scenes"
ונרא לי שבדויד של ה"פ יהיו המון כאלה.
זה עדיין לא עונה לי על השאלה
כי זה אומר שמי שעשה את הפרודיה למאד ראה גירסה אחרת של הסרט מכפי שאני ראיתי – גירסה שכללה את הסצינות החסרות – הוא היה צריך לראות *איפשהו* את הסצינות האלה כדי להוסיף אותן, לא? האם בארה"ב הוקרן סרט מלא יותר? האם בקדם בכורה הוקרן סרט מלא יותר? האם היתה למאייר ההוא ממאד גישה לדיוידי, שעדיין לא מופץ בשום מקום בעולם? או שמא, כפי שסברתי מלכתחילה, הוא פיברק לפי הספר?
ובשתי מילים?
(מזכיר לי את הבדיחה על העולה שמגיע לארץ ושואלים אותו איך הארץ: "במילה אחת, טוב. בשתי מילים, לא טוב!")
היום אחותי הציעה לי ללכת להארי פוטר ולא ממש רציתי כי אמרתי שאני לא אלך וכל זה, אבל היא פיתתה אותי בכך שזה יהיה רק חצי מחיר כי זה כרטיס לחיילים. בסוף בדקנו וגילינו שזה לא חצי מחיר היום כי זה חנוכה, אז החלטנו ללכת יום אחר.
אבל אני רק מספרת את זה כי הגעתי למסקנה שמרוב שכולם מספרים כמה שהסרט גרוע, בסוף אולי אני עוד אהנה ממנו. וזהו.
גרוע? לא.
מאכזב? ועוד איך.
אני באמת לא מבין אתכם...
ראיתי את הסרט סוף סוף וגיליתי שלמרות כל התלונות שלכם זה חתיכת סרט מהנה! במיוחד לאנשים כמוני שלא מתכוונים להתבגר בזמן הקרוב.
אז תפסיקו להסתכל על חצי הכוס הריקה, תשכחו מהסצנות שלא הוכנסו ותוציאו את מנגנון הציניות מהשקע לרגע, הסרט הזה הוא פשוט כיף!
עיצוב מדהים, דמיון עשיר, שחקנים מוכשרים (טוב, חוץ מהילד בעל הרגל) ואתם יודעים מה? אפילו את פס הקול הצלחתי לסמפט.
אז זה לא הסרט הכי מדהים בעולם כמו שהוא מנסה להציג את עצמו. קורה. אני עדיין חושב שאם יוצרים ניתוק בין הסרט והספר מקבלים סרט משעשע ומוצלח מאוד.
זהו כריס, אמרתי את זה, עכשיו איפה הכסף שלי?
האמ... האמ... *שיעול*
אם לא שמת לב, זאת הבעיה העיקרית של הסרט- אי אפשר לנתק אותו מהספר, הוא לא עומד בפני עצמו. הוא פשוט הסרטה של קטעים נבחרים מהספר.
רק שניה, אם אני אגיד ששר הטבעות זה אחלה ספר וסרט שבעולם, פיטר ג'קסון ישלם לי?
לא.
כי במקרה שלך, את אומרת את האמת, בעוד השפן התאמצן על מנת להחמיא לסרט…
מה ז''א ''אי אפשר לנתק''?
את יכולה להכיל את זה על כל סרט שנעשה ע"פ ספר, פחות או יותר…
בתור מישהי שלא ממש קראה את הספר (פרט לפרקים הראשונים, שעוברים בסרט תוך כמה דקות) אני יכולה להגיד שהבנתי אותו יפה מאד. היו כמה נקודות שהבנתי פחות והסבירו לי, אבל יכולתי להסתדר מצויין גם בלי ההסברים (ןפרט, כמעט בכל סרט נותרות אי אילו נקודות לא מובנות עד הסוף).
הסרט היה חמוד מאד, הויזואליות היתה מלבבת, השחקנים (פרט לראשי!) היו טובים אחד אחד, אין לי אף מילה רעה על הפסקול. הסרט העביר לי שעתיים וחצי בכיף, בלי שהרגשתי, וזו לדעתי ההוכחה שהוא עשה את המוטל עליו. קיבלתי תמורה מלאה לכספי ויצאתי מרוצה.
עינת
בהחלט יכול להיות שאת
חושבת שאת מבינה, אבל לא באמת מבינה, לא עפ"י *הספר*, ולדעתי זה יגרום לחיסרון גדול מאוד בסרטים הבאים.
למה להקדים את המאוחר?
אולי בסרט הזה חסרים כל מיני פרטים שיהיו חשובים להמשך, אבל – את מתייחסת להמשך ע"פ הספרים!
את עוד לא יודעת איך יהיו סרטי ההמשך הבאים ועד כמה הפרטים האלה יהיו רלוונטיים בהם, נכון?
פרט לכך, אם יחסרו פרטים לעלילה שתופיע בסרטים הבאים, אני סומכת על התסריטאית שתדע לשתול אותם במקום ובזמן המתאים כדי להשלים את החסר גם למי שלא קרא…
בואי לא נקפוץ כ"כ מהר למסקנות מהירות, לפחות לא עד שהסרט הבא בסדרה יצא, מסכימה?
עינת
(נראה לי בנתיים שאי קריאת הספר לפני הסרט עשתה לי רק טוב!)
אני דווקא לא סומך
על התסריטאית שתדע להסביר חלקים חסרים, פשוט כי אדם שכן קרא את הספרים עלול לפספס חוסרים אפשריים של הסרט, כי הם יושבים אצלו בתת-מודע.
אם, לעומת זאת, יתנו למישהו שלא קרא את הספרים, לקרוא את התסריט של הסרטים הבאים לפני צילומם ולהעיר את הערותיו, אז רוב הסיכויים שאותו אדם אכן יצליח לעלות על בעיות בעלילה השוטפת.
חוץ מזה (!ניטפוק!)
סטיבן קלובס הוא לא תסריטאית.
אגב השלמת חסרים למי שלא קרא...
יש לרולינג מנהג מעצבן בצורה יוצאת דופן: היא פותחת כל ספר בפרק שמסביר בתמצות (ובאופן לא בוטה מדי) מה קרה בקודמים (או לפחות את החלקים שחשובים לעלילת הספר). למשל: בספר הרביעי היא הסבירה על <
> סיריוס, מי הוא, מה הוא, במה האשימו אותו ומי הוא הגריפון שלו </
> וכו'. זה ממש מעצבן – אלו שלא קראו את הראשונים לפני שקפצו לאחרונים – בעייתם.
באופן אישי קראתי את הרביעי לפני שקראתי את השלישי, וחלק מאוד גדול מהמתח נהרס לי, כי ידעתי כבר את הטוויסט.
__________________
יום לא-הולדת שמח,
גל
למה?
לא ברור למה קראת את הרביעי לפני השלישי.
את גם רואה סרטים מהסוף להתחלה?
בדיוק הודעת כזאת עמדתי לנסח!
ברגע ששוכחים שהיה אי פעם ספר כזה "הארי פוטר" ומפסיקים לחפש איזה סצנות הושמטו ואלו שונו מקבלים סרט ילדים חמוד להפליא ומושקע מאוד מכל הבחינות.
לאלה שעוד לא ראו, עשו כמצוותי ותגלו כי אפקט חוסר ההמשכיות מפריע רק יחסית לספר ושאין כל בעיה להבין את הסרט ללא ההשוואה המתבקשת.
אני עייפה מדי בשביל לכתוב הודעה
מנומקת בכל דרך, רק אגיד שראיתי אתמול את הסרט ושהוא היה ממש, אבל ממש גרוע. מזמן לא התאכזבתי ככה.
בכלל לא רציתי לראות את הסרט, לא יודעת איך נתתי לאחותי לשכנע אותי ללכת! (אולי כי היא חיילת והכרטיסים עלו לנו רק 16 שקל)
בחלקים מסויימים כמעט נרדמתי (אבל זה בעיקר כי הייתי עייפה), המוזיקה שיגעה לי את השכל (ואני עוד טענתי שהפסקול בשר-הטבעות הוא לא משהו), וגם הקווידיץ', הדבר שלו ציפיתי יותר מכל, נראה יותר כמו משחק במחשב דוגמת "פיפא" מאשר ענף ספורט משוגע ומצליח!
בקיצור, אכזבה. אולי אני אקרא את הספר הראשון שוב עכשיו, ולו רק בשביל לקרוא את עלילות המשנה שכל כך אהבתי (לאן נעלמו כל הקטעים ברכבת בנסיעה להוגוורטס, כל הסיפורים על האגריד, ההרחבה על משפחתו של רון?) – אבל זה יהיה רק בעוד כמה חודשים, כשאני אצליח להדחיק את הדמויות הקולנועיות.
את הסרט השני אני לא הולכת לראות. מבטיחה. אולי. נראה כבר.
אוי, אוי, איך נפלנו
טוב – אחרי הרבה יותר מדי זמן הלכתי סוף-סוף לראות את הארי פוטר, ובמילותיה האלמותיות של אסטרו-נעמי, "כריס קולומבוס קקי".
הביקורות לפני כבר סיכמו הכל (רדקליף משחק גרוע, הסרט [כאן דעתכם האישית. בעיני היה נחמד, ברם לא יותר], אלאן ריקמן נשמע כאילו הוא עושה פרודיה על אלאן ריקמן (אבל עדיין משחק מצויין), וכו'.
אבל כאן קריאה גדולה לירושלמים: תחרימו את קולנוע גיל. (להלן: הקולנוע שאין לומר את שמו, או הקשלא"ש).
מילא שהקשלא"ש בלי סראונד.
מילא שכיבו בקשלא"ש את האור רק לאחר כמה דקות של ההקרנה.
מילא שחצי מהזמן הסרט היה קצת לא בפוקוס.
מילא שבמהלך ההפסקה הסרט התקדם דקה-שניים ללא הסבר הגיוני (ישבתי באולם כל ההפסקה; הם לא הקרינו את זה – הסרט דילג מנקודה א' לב').
ומילא הנקיון.
אבל כל זה ביחד?
גם אצלנו אחרי ההפסקה
הסרט קפץ לסצינה הבאה, ולא הקרין חלק מהסצינה (מייפל דאגה ליידע אותנו). זה היה בקניון רחובות, אגב, וחוץ מזה השאר היה די תקין (חוץ ממצב שירותי הבנות).
אצלנו היו קפיצות בסרט
במהלך כל הסרט – מילא שיש קפיצות בעלילה, אבל נראות גם נקודות על המסך (כמו שטיילר הסביר) ונשמע "קליק" כזה כמו שיש תמיד אחרי שממשיכים את הסרט אחרי הפסקה. דבר זה התרחש כל 20 דקות בערך, ולא יכולתי לתהות שמא העלילה שעממה את המקרין והוא החליט לחתוך חלקים כתאוותו. מצד שני, זה כן נמשך שעתיים וחצי…
מה שכן, אם אני כבר כאן אני אציין קטע מצחיק שהיה מתישהו בסרט, כשהגיע חג המולד והארי ורון קמו בבוקר וראו מלא מתנות. הארי התלהב מכל המתנות שיש לו, והתרגום חגג: רצף של המון סימני שאלה, ואחריהם "מעולם לא קיבלתי מתנות. (לא שומעים)"
כן, זה מה שהיה כתוב, ובאמת לא שמעו אותו אומר את זה, אז מאיפה לעזאזל המשפט הזה צץ אני שואלת אותכם? אולי מהתסריט, שהמתרגם קרא והתפלא למה לא שומעים את המשפט. אולי המתרגם קרא את הספר והתעצבן שלא הכניסו את המשפט הזה. אולי סתם כי בא לו.
הקליקים והקפיצות
בכל החלפת גלגל (מה שבאמת קורה כל 20 דקות בערך) קורים בכל סרט, למרות שאנשים שלא ראו את 'מועדון קרב' לעתים נדירות שמים לב לכך.
הקליקים והקפיצות
בצעירותי הייתי מקרין סרטים בקולנוע של הקיבוץ. אם אני זוכר נכון סרטים באורך ממוצע היו מגיעים על 3 גלילים קטנים שצריך היה לחבר אותם לאחד גדול, מכאן שהקליקים צריכים להיות כל 30 דקות בערך. יכול להיות שדברים השתנו מאז (עברו איזה 15 שנה).
הקליקים והקפיצות
סיפור ששמעתי מותיק של קיבוץ שכן (עין המפרץ): בזמנו כשהיו מקרינים סרטים על הדשא והתרגום היה מוקרן בצד (אל תשאלו אותי, אין לי מושג), המקרין הקבוע של עין המפרץ היה עיוור. אחת לכמה דקות הקהל היה צועק לו פוקוס, פוקוס והוא היה מנסה, אך לשווא.
הקליקים והקפיצות
סיפורים על מקרינים עוורים או בעלי ראיה גרועה, שצועקים להם "פוקוס" שמעתי על הרבה מקומות וזה נראה לי יותר כמו אגדה עירונית (עוד אחד לאוסף של ניקי).
בעינין ה"תרגום בצד", סיפרו לי שפעם התרגום היה מגיע בנפרד מהסרט עצמו והיו מקרינים אותו במכשיר נפרד או משהו כזה. בכל מקרה אותו תרגום היה מופיע בצד הסרט ולא עליו (לא היתה את הטכנולוגיה כנראה).
''סרטן, פוקוס''
היא הצעקה שהיתה מושמעת באוזני המקרינים בירושלים בשנות השבעים (לתושבי העיר יש שפה משלהם, כידוע) וזו עדות של החבר הירושלמי שלי, כך שלפחות לגבי זו לא אגדה עירונית.
קישקוש אחד גדול!
אני לא מבינה מאיפה השגת את הביקורת השיקרית הזאת, אבל כל מה שאת עושה זה לרדת על השחקן הראשי, ועל הסרט, במקומות מסוימים…
אם את רוצה לשים ביקורת לאנשים שלא אוהבים ביקורות של מבקרים אמיתיים, אז לפחות תשימי משהו שהקהל יאהב! בסגנון שאנשים כן אוהבים לקרוא! בסגנון האמיתי.
השחקן דניאל רדקליף, הוא שחקן מצויין, שהועמד לפרס אמ טי וי לשחקנים, הוא נראה מדהים, ושלושת הילדים- רופרט, אמה, ודניאל–כולם מתאימים בול לתפקידים שלהם לא פחות מאף ילד אחר…..
הארי פוטר הסרט…
אני לא בטוח שקראת את הביקורת.
אני לא חושב ש"אין ספק שהסרט הזה פשוט מוצלח" זאת ירידה על הסרט. אבל זאת רק דעתי.
דניאל רדקליף שחקן ענק?!
וואו, אם מישהו מפורום הארי פוטר (או לין) היה תופס אותך….
*נרעדת*
הילד משחק כמו עציץ….
"אני? קוסם? אני לא קוסם, אני הארי, סתם הארי!"
אכן, מטופש.
רעיון הפיצ'רים המוסתרים, או ה-Easter eggs, בדוידים, עובר כל גבול לאחרונה. הרעיון המקורי היה שיוצרי התכנה/משחק מחשב/דיסק שתלו בו קטעים שבאמת רק הם ידעו איך להגיע אליהם, בתור בדיחה פרטית. אבל מאז בכל דיסק שיוצא אפשר מיד למצוא באינטרנט איך להגיע לקטעים המוחבאים, אז מה הטעם בלהחביא אותם מלכתחילה? ובמקרה של 'הארי פוטר' – למה אני צריך לעבור חידון כדי להגיע לפיצ'רים? מי מת? לא שילמתי על הדיסק מחיר מלא? זה כבר לא "חוויה אימרסיבית" – זה סתם חוסר-ידידותיות למשתמש.
הללויה!
למי שלא שמע: כנראה שכריס קולומבוס יפסיק לביים את סדרת פוטר החל מהסרט השלישי (תודו למשפחה שלו שנמאס לה מבריטניה). השמועות אומרות שקנת' בראנה הוא אחד המועמדים לתפקיד.
אלו לא שמועות.
קנת' בראנה הוא אחד המועמדים, ואחר הוא אלפונסו קוארון (אם כתבתי את זה נכון, ואם לא כבר יתקנו אותי), הבמאי המקסיקני שעשה את 'ואת אמא שלך גם'. שום דבר עוד לא נסגר עם אף אחד משניהם.
אגב, אני מפנה את תשומת לב הציבור למסמך ההיסטורי הבא:
כתבה מספר 553
ש/ספילברג אמר שאין לו כוונה לביים סרטים לפי שני הספרים הראשונים בסדרה, אבל החל מהספר השלישי כבר יש על מה לדבר. אז הנה, הגענו לשלישי. נו…?
מתושבח!
(ולא בגלל שיש לי משהו נגד כריס. אני פשוט מעריך מאוד את קנת'. טוב, חוץ מאשר "אל תשטו באהבה".)
יש לשמועה סימוכין חצי-רשמיים?
• יצויין גם שבהארי פוטר הבא עלינו לטונה, משחק קנת' בראנה את פרופסור גילדרוי. אהא! •
קנת' הזה
הוא נראה טוב? כי פרופ' גילדרוי אמור להראות טוב מאוד.
ואיזה עוד סרטים יש לזקוף לזכותו?
אני חושב שאם הייתי מעוניין
בגברים, מאוד יתכן שהוא היה עושה לי את זה. אבל רק במצבו המגולח.
http://us.imdb.com/Name?Branagh,+Kenneth
הוא ידוע בעיקר בשל תפקידיו בסרטים לפי מחזות של שייקספיר, ובשניים או שלושה שביים.
איפה ראית אותו?
הוא היה הבד-גאי ב-Wild Wild West.
הוא דובב את מיגל ב-"הדרך לאל דוראדו".
ועוד הרבה, הרבה.
אין לך טעם בגברים.
כאילו, דהא?
מסכים עם כל מילה
וראיתי בקולנוע.
נונין – אתה לא יכול לנצל את המנוי שלך על סרטים קצת יותר טובים?
השמן הוא הרע?! היפים הם הטובים?!
נוויל, שהוא שמן, נחשב לטוב, ובכוונה מדגישים שהארי רון והרמיוני נראים לחלוטין רגיל, ולא כמו דוגמנים.
בסצנת הקווידיץ', אם כבר, אז זה לא "מכוערים" זה סתם רעים, עם המראה הקלאסי.
השמן הוא הרע?! היפים הם הטובים?!
הבן דוד של הארי – שמן=רע
נוויל לא שמן, אולי מלא וגם זה בקושי (למיטב זכרוני)
הקפטן של הקבוצה של סלית'רין (איות נכון??) הוא לא רע קלאסי, הוא מכוער ואני די בטוח שהוא עוצב מחדש במחשב כדי להגיע לעקמומיות כזו בפנים, לעומתו הקפטן "שלנו" הוא יפה קלאסי
נוויל שמן, וזה מודגש
(לפחות בספר).
כנ"ל עם הקפטן של ה"רעים" (לא מדגישים שהוא מכוער, רק שהוא הר אדם, ולא מבחינת שמן).
בכלל, הסרט עיוות בהרבה פעמים את הספר.
נק' הנחה מוטעית שלי
אני לא יכול לקבוע את רמת ההפתעות של הסרט לגבי מי שלא קרא את הספר (למרות שאני די בטוח שהוא די צפוי גם כך)
אני קראתי את הספר ואותי עם כל הילדותיות של הספר זה מתח אותי והקטע שצויין נכתב בצורה טובה. בסרט, ידעתי מראש מה יקרה כל רגע ולכן אותי הוא שיעמם במיוחד ולא היה לי רגע הכי קטן של מתח, העובדה שהמשחק היה גרוע ברובו וקיצור העלילה לחצי לא תרמו לעניין שלי בסרט
לפחות לטעמי,
הספרים טעימים להפליא, גם אם בעלי ערך תזונתי דל. ובוודאי הרבה יותר מהסרט.
בזה אני מתכוונת שהם מענגים, מעניינים, ולמרות ההקצנה העזה של הדמויות יש בהם לפעמים גם העמקה ומורכבות קצת גדולה מהצפוי (אם כי באמת אין להגזים בציפיות במישור הזה).
הם לא ספרים עמוקים או רבי משמעות, לא מה שיתן לך תובנות לגבי החיים, אבל בהחלט ספרים מהנים, ועובדה שאני קוראת עכשיו את הרביעיה בפעם השלישית, ונהנית מכל רגע.
את עדיין רק בפעם השלישית?
מה לעשות, לפעמים צריך לקרוא
גם דברים אחרים.
סדרת הספרים
היא טובה הרבה יותר מהסרט וברור לגמרי שהסרט לא עומד בפני עצמו. הוא צריך לעמוד בפני עצמו אבל זה לא קורה. למשל- האם הייתה משמעות לסצינה עם הנחש עבורך? כי לפי דעתי אין לה שום משמעות אלא בהקשר של הספרים. הבעיה הגדולה בסרט בעיני היא שהסופרת הייתה מאוד מעורבת בתהליך ולכן לא היה שום עיבוד מקורי לספר. היה אפשר להשמיט המון סצינות מיותרות וליצור סיפור מגובש יותר ופחות מפוזר כי ניסו להכיל הכל. מה יעשו בספרים הבאים בהם יש עוד יותר סיפור- יתנו לנו סרט של חמש שעות? אין בזה הגיון.
גם המאבק הפשטני בין טוב לרע נמצא בספר, והוא דבילי לחלוטין גם שם. עם זאת אני חושבת שיש התבגרות של הספרים והאחרונים (3+4) הם הטובים ביותר. הייתי ממליצה לך לקרוא אותם בלבד. עם זאת אתה צודק לחתולין- הסרט ממש משעמם ואין הצדקה לראות אותו למי שלא קרא את הספר.
קראת את שאר הספרים?
יש כאן
ים לספר!
כשבסרט ובספר הנחש מדבר עם הארי לא ברור לנו למה זה כל כך משנה לנו. בספר השני אנו מגלים שהארי הוא בעצם לחשנן (דובר עם נחשים), כמו זה שאין להגיד את שמו. אתם מסיקים מסקנות ללא כל בירורים.
לא זאת הייתה הכוונה:
פו התכוונה לכך שהסרט לא עומד בפני עצמו, שהרי, כפי שכתבת, סצינת הנחש קשורה לסרטים/ספרים הבאים בסדרה, ואין לה קשר להמשך עלילת הסרט הראשון. מי שרואה את הסרט כסרט בודד, לא יבין על מה המהומה, והטענה היא שזה לא בסדר. כשרואים סרט – הוא אמור להיות יצירה אחת שעומדת בפני עצמה.
(אני אגב לא מסכים – אני חושב שגם סידרה היא יצירה, ולכן פיצולה לסרטים לא פוגע בשלמותה. יש דברים אחרים שפוגעים בה…)
אבל...
גם בספר אנו לא מבינים למה זה חשוב כל כך שהזכירו לנו שהוא מדבר עם נחשים. כשסיפרתי לחבר שלי על הספר סיפרתי את הפרט הזה והוא אמר לי:"מה זה מזיז אבל שהוא דיבר עם הנחש?" ואני אמרתי לו "לא יודע, אבל שם זה היה כתוב."
כשקראתי את הספר השני הבנתי על מה המהומה. חוץ מזה ג'יי קיי ידעה כבר מה יהיה הסוף כשהיא התחילה לכתוב את הספר הראשון, והיא ידעה מה יהיו ההפתעות בכל ספר וספר, ככה שהיא דואגת לזה שאנחנו נידע בדיוק את מה שהרגשנו בספר. כנראה שהיא לא במאית אבל היא לא טיפשה, ואת אותם רמזים שהיא נתנה בספר היא נתנה גם בסרט.
שוב אתה מדבר על הספר
הויכוח הוא על הסרט. ס-ר-ט. לא ספר. סרט.
(אלו שני דברים שונים)
אבל פו
אמר שבסרט זה לא ברור ובספר כן. אז לידעתו שגם בספר זה לא ברור ולא רק בסרט, ובזה הוא יווכח רק לאחר שיקרא את הספר הראשון פעם נוספת.
בספר, לפחות,
זה היה רמז מטרים לזה שהוא קוסם, ושדברים משונים קורים לו.
זה רמז מטרים לכך שיש לו
דמיון כלשהו לוולדמורט. אחד מיני רבים. וזה גם יבוא לידי שימוש ופיתוח ובטח יתברר יותר בהמשך.
אבל דיברתי (זאת הייתי אני)
רק על הספר הראשון, ומה הקשר בין הסצנה עם הנחש לספר, רק בספר השני בכלל משווים בין כישרון הלחששנות של הארי לשל וולדמורט.
תיקונים והרבה... (
ים)
בסרט אומנם גרמי המדרגות זזו, אך בספר הארי ומאלפוי היואמורים לערוך דו קרב ומאלפוי, שבגד בהארי, אמר לשרת ומרוב פחד שלושתם ברחו לחדר הזה ששם.
העונש לא היה שהם פגשו את האגריד, אלא כי הם התגנבו ממיטתם באמצע הלילה. והעונש היה להיכנס ליער האסור ולא להיפגש עם האגריד.
בסרט בכלל לא מנסים להסתיר מי הילד הרע, ולא אמור להיות כאן הטוויסט שיגרום לך להרגיש מבולבל במשך שבוע (זה סרט לילדים אם שכחת).
אם היית קורא את הסדרה היית רואה כמה פעמים הארי טעה, וכמה הספר הזה אמין ומקסים.
ויש לי עוד תיקונים שאני יכול לתקן אותך, אבל אני לא אעשה זאת.
סוף ה
בקיצור יש לי כמה הצעות אליך:
*קרא את הספר(ים)
*לך לסרט שוב אבל הפעם עם תחושה של 'אני רוצה להנות', ולא 'זה בטח סרט דפוק ומפגר'.
*תנסה לראות את הסרט ממבט של ילד ולא מנקודת מבט של בן אדם בן 20 פלוס
הסרט דפוק מכל נקודת מבט.
המשחק של רדקליף איום, הביומי גרוע, הקפיצות רבות הן, העריכה עלובה, הדמויות לא אמינות ושטוחות, וגם האפקטים לא משהו.
ובכל זאת נהנתי – מה לא בסדר איתי?
כמו שכבר אמרתי
אתה לא מנסה להבין, ואתה לא ניסית להנות מהסרט, אתה באת עם תחושה שאתה לא רוצה להנות. אני לא אתחיל להתווכח איתך ולהוכיח לך שהמורים לא ידעו שהם נפגשו עם האגריד, אני פשוט אתן לך המלצה לקחת מחבר שלך את הספר ואז לראות את הסרט.
הסרט פונה ברובו (ככה לפחות הרגשתי), לאלה שקראו את הסרט ויודעים על מה מדובר. אני לא אוכל לשכנע אותך שזה סרט טוב, אם אתה אומר שזה סרט רע אז זאת זכותך. הבהרת את עצמך גם למה אתה חושב שזה סרט רע, אז ממש אין לי טענות כלפיך רק את ההמלצה הנ"ל. מקווה שתהנה מהסרט השני או השלישי אותו לא יביים המה שמו הזה.
נ.ב:
לפי דעתי המוסיקה של הסרט מדהימה. ואפשר להוריד אותה לצלצול הפלאפון באורנג'!
תנו לי להגיב, בבקשה!
הסרט פונה בכולו לילדים שאוהבים את המותג ששמו הוא הארי פוטר. בשבילהם זה מספיק. למה שלנו, ואלינו לא מיועד הסרט, תהיה חובה להנות בו?
ומה מכריח אותנו לבוא לסרט ולהכריח את עצמנו להנות? כשאני רואה מופע קומי, אני לא בא מלכתחילה במטרה לצחוק. להפך: אני מלכתחילה בא בידיעה שאני מכיר קומדיה, ושסתם בדיחה משופשפת לאו דווקא תצחיק אותי. ואז, אם אני מצליח להסחף, ולצחוק בכל מקרה, אז אני נהנה יותר.
מסתבר שיכול להיות יותר גרוע.
לצערי הרב ראיתי היום את הארי פוטר בעברית
לפני שאתם קופצים עלי, לא זה לא יצר מזוכיסטי, לא זה לא היה מרצון, וכן הייתי חייבת. הסיבה היא שעשיתי ביביסיטר והילדים רצו לראות הארי פוטר, אוי לא מתה על הסרט בלשון המעטה, אבל שיהיה. רק אחרי שזה התחיל שמתי לב שזו הגרסא המדובבת, וכבר היה מאוחר מידי להפסיק.
ובכן יש דיבובים גרועים, יש דיבובים סבירים.
הדיבוב הזה מתחרה בהצלחה על התואר הדיבוב הגרוע ביותר שראיתי לסרט.
דמיינו לעצמכם את הפרסומת לורטרס אורגינל או לקינדר, עם השפתיים הלא תואמות לקול, עכשיו תוסיפו לזה את מראה הדמויות ותחשבו על הקול הלא מתאים ביותר שניתן להדביק להן, כך שישמעו כמו סרט מצויר מצפצף (בשום אופן לא לחשוב על סרט של דיסני, הכוונה היא למצוירים המעצבנים מערוץ הילדים)
ובכן קיבלתם את הדיבוב בהארי פוטר.
הקולות הנוראים ביותר היו לדעתי הרמיוני ודראקו. אבל היו להם הרבה מתחרים. הקולות נשמעו כולם כשל ילדים קטנים וצווחניים, ואני מתכוונת קטנים בהרבה מהשחקנים.
וגם לקולות כמו של דמבלדור הייתה נימה מטופשת לחלוטין.
הייתי כותבת עוד על הזוועה הזאת, אבל אני שומעת אותם מתחילים לצרוח לי בראש.
אררגג.
גם אם ישלמו לכם אל תתקרבו לדיבוב הזה.
מי שטרם צפה בסרט יוכל לעשות זאת
באתר http://www.film88.com/ באופן חוקי למהדרין.
הידיעה מועברת ליומית של היום.
ואגב, להגיד על זה שזה "חוקי למהדרין" זאת… הגזמה.
וזוהי היומית:
כתבה מספר 983
רק עכשיו צפיתי בסרט
ואני חייבת לציין שלא התאכזבתי ולא התרשמתי יותר מדי. את הספרים לא קראתי וגם לא הייתי מעוניינת לקרוא מעולם (כל דבר שכל כך הרבה אנשים אוהבים חייב להיות ברמה די נמוכה, ובספרים אני לא מתפשרת), אבל הסרט עצמו הוא לדעתי סרט ילדים די טוב, בייחוד יחסית לרוב סרטי הילדים של ימינו. זה מסוג הסרטים שיכולתי לדמיין שהייתי מתלהבת ממנו אם הייתי קטנה…
האמת היא שהזכירו פה כבר כמה בעיות מהסרט ששמתי לב אליהן, אבל אני מניחה שעל רובן יש מענה בספר, ובכל זאת, אחת הפריעה לי יותר מהשאר, כי היא פשוט לא נכונה, ולא לא ברורה:
במשחק השחמט הם מגיעים למצב שהג'ינג'י צריך להקריב את עצמו בשביל הארי, בכך שהוא (ואני מקווה שאני אסביר זאת טוב) יעשה שח, והמלכה תהיה חייבת לאכול אותו, מה שיפנה להארי את הדרך לשח מט. עכשיו העניין הוא כזה- אם גם הארי וגם הוא יכלו לעשות שח מט לא משנה מה המלכה תעשה, הוא לא היה אמור פשוט להכריז שזה שח מט והם היו מנצחים בלי אבידות?
אה, ואגב. גם אני שמתי לב לכפות רגליים שלו. יכול להיות שפשוט ברוב הסרטים נמנעים מלהראות לנו כפות רגליים חשופות, ובגלל זה בסרט הזה כשפתאום אנחנו רואים אותן זה צורם לעין?
הערה אחת, אם ובלי קשר
להארי עצמו. "כל דבר שכל כך הרבה אנשים אוהבים חייב להיות ברמה די נמוכה".
שר הטבעות נקרא על ידי יותר ממאה מיליון אנשים. הוא הספר הפופולרי ביותר של המאה הקודמת (למזלו, המאה נגמרה לפני שפוטר הספיק לעקוף אותו).
צ'רלס דיקנס היה בסט סלר היסטרי. ומרק טוויין ופרנק באום ורודיארד קיפלינג ולואיס קארול וארתור קונאן דויל ורוברט לואיס סטיבנסון וז'ול ורן. ויליאם שייקספיר היה לא רק המחזאי הדגול בכל הזמנים, הוא גם המחזאי הפופולרי ביותר אי פעם. הסופר הפופולרי ביותר בארה"ב הוא אולי סופר האימה הטוב ביותר של מאה השנים האחרונות. הסופר הפופולרי ביותר בבריטניה הוא טרי פראצ'ט, הסופר המצחיק ביותר אי פעם, לטעמי האישי.
אם נעיף מבט ברשימת מאה הסרטים המצליחים ביותר בכל הזמנים בארה"ב (הרשימה שמחשבת תנודות במחירי הכרטיסים), נראה בין העשרים הראשונים את מלתעות, ספר הג'ונגל, בן חור, האימפריה מכה שנית, שודדי התיבה האבודה. סרטים נפלאים.
ודאי, יש יצירות פופולריות שהן חסרות כל ערך. אומרים שטיטניק, הסרט הרווחי ביותר בעולם, הוא כזה. ואני מאמין במידה כזאת שלא טרחתי להקדיש לו שלוש שעות מחיי.
אבל לפסול את איכותה האפשרית של יצירה רק בגלל שהיא מאד פופולרי נראה לי צרות מוחין שמשתשווה, אם לא עולה על פסילת איכותה האפשרית של יצירה בגלל כשלונה המסחרי.
והארי פוטר, אם לחזור לנושא הדיון, הוא ספר מקסים וסרט נורא.
אנסה להסביר את עצמי
קודם כל, אני רק רוצה לציין שההרגשה הזו שלי לא מתייחסת לכל דבר פופלרי באשר הוא. להיפך, אני דווקא מהאנשים שיכולים להנות גם מדברים שהם פשוט כיפיים ונטולי כל יומרות, בניגוד לרבים ממכריי שפוסלים כל דבר שהוא לא איזוטרי על הסף.
אבל כמו שאמרתי, עם הארי פוטר זו הייתה ההרגשה שלי מההתחלה. אולי זה בגלל שאני אוהבת מאד ספרות "יפה", שאני כמובן יודעת שהיא מאד פופלרית ומאות אלפי אנשים בעולם אוהבים את אותם ספרים שאני אוהבת (אחרת הם לא היו הופכים לקלאסיקות), אבל אני רואה הבדל בין הפופולריות של שר הטבעות, שציינת, למקרה הארי פוטר… את שניהם אמנם לא קראתי, אבל שר הטבעות, לפי מיטב הבנתי, הוא ספר שבאמת מליונים אוהבים, אבל הוא לא ספר לכל אחד. אולי אני טועה, אבל אני בספק שתוכל למצוא פה אחד ילדים בני 8 ואת מורותיהם בנות ה-40 פלוס מינוס שיגידו לך שזה ספר נהדר ומקסים וכולם צריכים לקרוא אותו… עם הארי פוטר זה כן ככה. זה סרט שפשוט *כולם* אוהבים (בהגזמה), גם אנשים שבכלל לא אוהבים מדע בדיוני, גם אנשים שבכלל לא קוראים ספרים, וגם אנשים שלא היית חושב שסיפור על ילד בן 11 מכשף אמור לדבר אליהם. מצד אחד, אין ספק שצריך כשרון רב בשביל להפיק משהו שמדבר לקהל כל כך רחב, אבל מצד שני זה גם גורם לי להאמין שבשביל לעשות דברים כאלה שהם כל כך פופולריים גם בקרב קהלים שלא נחשבים כל כך איכותיים (ואני מתכוונת בכך גם לאלפי מעריצי דודו טופז ומאות מליוני מעריצי טיטאניק), חייבים להוריד את היצירה ברמה כדי לקלוע למכנה המשותף, שהוא בדרך כלל נמוך.
עכשיו, אני לא ממש מחובבי הפנטזיה והמד"ב, אבל אני חושבת שאני יודעת להעריך ספרים בסגנון הזה שקראתי, ובאמת שיצא לי לקרוא לא מעט כאלה. מהארי פוטר (הספר) אני בספק שתבוא אליי הישועה.. וכמו שאמרתי, הצפייה בסרט רק חיזקה בי את התחושה הזו. הסרט באמת נורא חמוד, ואני בטוחה שיש עוד המון פרטים בספר שאין בסרט, אבל בכלליות כל מה ששמעתי אנשים מתלהבים ממנו שם לא נראה לי עד כדי כך מדהים ויצירתי…
ולסיום, בקשר לסטיבן קינג שהזכרת. אותו אני לא אוהבת. אני חושבת שכבר כתבתי את זה כאן פעם ואני יודעת שיש כאן אנשים שמאד אוהבים אותו, אנשים שאני מכבדת, אבל כל הסרטים הטובים שראיתי שהיו מבוססים על סיפורים שלו היו טובים בגלל שהם היו עשויים טוב, אבל כשאני מנסה לדמיין את העלילה הזו בכתב זה לא נראה לי מעניין במיוחד… התחלתי לקרוא פעם את הניצוץ, והנחתי אותו די מהר. אני לא יודעת, זה פשוט נראה לי המוני במובן הלא טוב של המילה.
ולסיום סיום, כל מה שכתבתי כאן משקף את דעתי ואת השקפת עולמי בלבד. אני מודעת לחלוטין לעובדה שסביר להניח שהרבה אנשים לא מסכימים איתה, ואני גם לא מתיימרת שהיא בכלל נכונה.
רב שכבתיות
היה זה יובל נתן שהגדיר את המושג הזה (טוב, אני כמעט בטוח שהוא לא הגדיר את זה, אלא רק הביא את זה לראשונה, לפחות בעברית).
רב שכבתיות היא היכולת ליצור משהו שיתאים לכל סוגי הקוראים / צופים. צריך כישרון מיוחד בשביל להצליח לעשות את זה. הסימפסונים עושים את זה שנים, כנראה שגם הארי פוטר מצליח במידה זו או אחרת לעשות את זה.
וזה, לדעתי, מה שאת לא אוהבת. את הרב שכבתיות הזאת.
ואני טוען שאת טועה, כי לא בהכרח כל מה שפופולרי אצל כל הגילאים, הוא רע.
(משום מה הצלחתי להסתבך עם הניסוח של הדברים שלי, אני מקווה שכוונתי הובנה)
אבל דווקא את הסימפסונים אני אוהב
ת.
וגם את בחזרה לעתיד, ואת מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, ואפילו את פארק היורה, ואת מלחמת הכוכבים, ועוד המון דברים שנמצאים יובלות בקונצנזוס העולמי.
אולי בגלל זה יותר קשה לי להסביר למה דווקא עם הספרים של הארי פוטר יש לי בעיה. אבל כפי שאתה רואה זה לא שאני פוסלת את זה לחלוטין, הרי הלכתי לסרט, זה פשוט שקריאת הספרים נראית לי השקעה גדולה מדי. וכמו שאמרתי, אולי אני טועה ומפסידה עולם ומלואו. האמת היא שנהניתי דווקא לשבת ולקרוא את הספר הזה שמתייחס לכל השמות בספר ומאיפה הם לקוחים, אבל זה לדיון אחר.
בכל אופן, ההסבר הכי טוב שאני יכולה למצוא למה דווקא את זה אני לא אוהבת הוא אולי בגלל שכל שאר הדברים שהזכרתי (או לפחות רובם) היו להיטים בתקופות בתקופות הרבה יותר מוקדמות, חלקם אפילו לפני שנולדתי, כך שהארי פוטר הוא היחידי שאני ממש חווה את כל ההייפ סביבו וזה גורם לי לסלידה.
רב שכבתיות
בלי לקרוא את ה"פ, יש לי תחושה חזקה מאוד שרב-שכבתי הוא לא.
והרי נימוקי:
1. הסרט היה איום ונורא.
2. ה"פ הצליח בין השאר תוך כדי ובזכות מתקפת יחסי ציבור אדירה, עד כדי כך שלא ניתן היה לנשום בלי להיתקל בו. ספר שמצליח בגלל שיש ממנו 20,000 עותקים בכל סטימצקי שכונתי אינו חייב להיות בהכרח רב-שכבתי. הוא יכול פשוט להיות טרנד.
3. רב-שכבתיות דורשת שביצירה יהיה בנוסף לרבדים המיידים גם רובד עמוק הפונה לקהלים בעלי ידע רב וייחודי. מישהו מוכן לטעון שלה"פ יש רובד כזה?
4. לא שמעתי עד היום על שום אלמנט ממש מקורי בעלילה של הספר.
טוב, אמרת כל מה שאני חושבת
רק שאני לא רציתי לכתוב את זה מחשש שאקבל תגובה בסגנון "לא קראת את הספר אז את לא יודעת בכלל".
נונין- אני איתך!
מבלי להיכנס לויכוח
שהוא בעיני מיותר עם מישהו שלא קרא את הספר, האם בהארי פוטר יש רב שכבתיות או אין, אנסה לענות לך על חלק מהסעיפים.
1. העובדה שהסרט היה איום ונורא, לא מעידה כלום על הספר.
2. מסכים.
3. דווקא נדמה לי ששמעתי פעם מישהו שטוען בדיוק את הדבר הזה. כן, יתכן שיש לספר רובד עמוק, אבל רוב הסיכויים שלא.
4. מקוריות זה מדד לרב שכבתיות? אני ממש לא חושב ככה.
יש רובד עמוק.
מאוד עמוק.
כל כך עמוק, שאפילו מפ"מניקים מדופלמים מפחדים ללכת לשם.
http://www.rinkworks.com/bookaminute/b/rowling.stone.shtml
2. בזזזזט! לא נכון!
ההצלחה של הארי פוטר *בארץ* אולי הייתה בחלקה תוצאה של הייפ, אבל זה בגלל שהוא כבר היה רב מכר היסטרי כשהוא הגיע לכאן.
ההצלחה של הארי פוטר בעולם הייתה נחשול שהתחיל בקוראים. הספר יצא, ונהיה פופולרי יותר ויותר ויותר ויותר. ועוד יותר. ורק *אז* התחיל ההייפ. שכמובן רק עזר לו להיות פופולרי עוד יותר.
כבר ענו לך על לא מעט דברים,
אבל עדיין, חובה להדגיש שקלאסיקות הרבה פעמים צמחו מספר/סרט/מחזה שפשוט היה פופולרי להחריד בזמנו וכך נכנס לדפי ההיסטוריה (גם שייקספיר, גם דיקנס וגם שר הטבעות, כמו שהממסד אמר). ההייפ ההארי-פוטרי הוא אולי המצאה של סוף המאה העשרים, אבל פופולריות כשלעצמה – לא. אז באמת לא כדאי להסיק ממנה על האיכות של הספר.
כן, זה עניין של טעם, ואכן קינג עונה לכל הגדרה של "המוני", אבל בכל זאת. העניין בקינג הוא לא העלילה עצמה, מה שנקרא הרעיון – כל אחד היה יכול לכתוב עלילות דומות. העניין הוא האיכות המדהימה של הכתיבה, שמכניסה אותך לראש של הגיבור עד כדי כך שאת יכולה להרגיש את הדשא מתחת לרגליו (זו לא הגזמה פיוטית). סרטים לפי קינג הם בדרך כלל חיקוי חיוור מאוד, מאוד של המקור.
רק לידיעתך
הארי פוטר הראשון הספיק לצאת ב-1997. כלומר לפני שהמאה הנוכחית נכנסה לתוקף. כלומר הארי פוטר כן עקף את שר הטבעות.
ולא הצליח לעקוף אותו.
לא במאה ה-20. שר הטבעות מכר 100 מיליון עותקים. 100,000,000.
עד סוף המאה, הארי פוטר מכר אולי, א-ו-ל-י 50 מיליון. וזאת הערכה מ-א-ד אופטימית. וזאת הערכה שמתייחסת לכל ארבעת הספרים הראשונים. שר הטבעות מכר כך כספר א-ח-ד.
אני עובד בהוצאה לאור. בהוצאה לאור של ספרי מד"ב ופנטסיה. נתוני מכירות של ספרים זה דבר שאני מתעסק איתו די הרבה. אם אני אומר שהארי פוטר לא עקף אותו, יש איזשהו שמץ של סיכוי שאני יודע על מה אני מדבר. שמץ.
אולי אתה מבין בזה
אבל גם שר הטבעות הוא סדרה של 3 חלקים, ואם ספר אחד מהסדרה הזו היה מוכר 100,000,000 עותקים אני חושב שהיו מתייחסים אליו כאל הספר הנמכר ביותר. עד עכשיו שמעתי שאומרים שהארי פוטר הוא הספר הנמכר ביותר, ולא הסדרה הנמכרת ביותר.יכול להיות שהארי לא הספיק לעקוף את שר הטבעות עד לשנת 2000 אבל עד עכשיו אני חושב שהספר הראשון מכר יותר מכל הסדרה של טולקין.
ואם אתה רוצה להוכיח לי שאני טועה בבקשה תביא לינק או משהו, כי זה שמישהו יגיד לי שהוא שאל או שהוא עובד שם או שהוא ג'יי קיי רולינג זה לא הוכחה מספקת.
תודה…
האמת? אל תעלב, אבל אתה, והנושא
הזה, לא שווים את המאמץ של חיפוש לינק. איש מקצוע שאין לו שום אינטרס לרמות אותך נותן לך עובדות, ואתה מגיב ב"שמעתי אחרת ותיתן לינק". זאת זכותך, אני מניח, וזכותך להאמין במה שאתה רוצה.
שר הטבעות, כספר בשלושה כרכים, מכר מאה מיליון. זאת לא ספקולציה, זאת עובדה שקראתי במקורות המידע המכובדים ביותר (ידיעות ומעריב *אינם* מקורות מידע אמינים. אני מדבר על הגרדיאן הבריטי ועל פרסומים מקצועיים).
כיום, יכול להיות שבסה"כ הארי פוטר הראשון מכר יותר. במיוחד אחרי החדירה המטורפת של הסדרה בסין. לפני סוף המאה? אין סיכוי.
האמת? אל תעלב, אבל אתה, והנושא
הזה לא שווים את המאמץ שעשיתי כדי לברר מי מאיתנו צודק. אני מבין שבגלל שאתה יותר ותיק ממני באתר הזה הודעתך לא נמחקה מיד, כמו שהיה קורה אם אני הייתי כותה את ההודעה המעליבה והמפגרת שלך.
אתה אומנם סותר את עצמך בתגובתך האחרונה אך אני לא עומד לרדת לרמה שלך ולדבר איתך.
תסלח לי,
ההודעה של הממסד היא לא מעליבה, ובטח שלא מפגרת. הוא ענה לך – בשתי הפעמים – בכל הכבוד הראוי, אלא שנראה היה שאתה לא מוכן לקבל עובדות שמציגים לך אנשים, אם הן סותרות את דעתך (התרשמות אישית שלי מהפתיל הזה, ואין בה כדי לרמוז על אופיך הכללי. אני מדברת רק על מקרה ה"פ-שרה"ט).
להגיד לממסד האפל, שהוא בן אדם מבוגר שעובד בהוצאת ספרים ומכיר את הנושא מקרוב, שהוא לא יודע על מה הוא מדבר ושהוא מחויב להביא לך הוכחה כלשהיא, זה כמו לבוא למי שעורך את המחירון של "לוי יצחק", לשאול אותו כמה עולה רנו מגאן שנת 96' (עם כל הפרטים הספציפיים הרלוונטיים – לא נכנס לכולם עכשיו), ואז להגיד לו שהוא לא צודק ושיביא סימוכין מהאינטרנט (אגב, יש עדיין כמה ארגונים שעוד לא מפרסמים את המידע שלהם באינטרנט. לוי-יצחק, למשל). הודעה כזו שלך היא לא מעליבה (כלפי הממסד)?
תסלחי לי,
מההודעה האחרונה שלו אני נעלבתי. אם את תשאלי אותי משהו ואני אגיד לך שאת לא שווה את המאמץ שאני אענה לך, זה מעליב. ומעליב מאוד. אני, שכתבתי הודעות הרבה יותר נחמדות שנמחקו בלי כל התמהמהות, חושב שההודעה שלו הייתה צריכה להימחק עוד באותו היום שבו היא פורסמה. או לפחות להגיד לו שזה לא יפה להגיד ככה.
אני לא אמרתי לממסד האפל שהוא שקרן, רק אמרתי לו שאני מעדיף לינק ולא מישהו שיגיד לי אני עובד אז אני יודע. מה לעשות? אני לא אוהב להאמין לאנשים.
ההודעה שלי מעליבה בכוונה תחילה כדי להחזיר לממסד וכדי להראות שאחרי תגובה שלי ישר התקוממתם ואחרי התגובה של הממסד לא עשיתם כלום.
אגב לגבי מה שאמרת בהתחלה, הוא אמר משהו ואני הטלתי ספק בכך (בפעם האחרונה שבדקתי יש לי זכות לכך), בפעם השנייה הוא ענה לי ואני אמרתי לו את דעתי על תשובתו, לאחר מכן פורסמה תגובה מעליבה. לפחות תמחקו אותה…
סלחתי.
אין לי כוח לריב איתך היום. או עם כל אחד אחר.
הודעות נמחקות לפי שיקול דעת העורכים, ללא שום קשר למידת ותיקותו של המגיב (ויעידו על כך כל הותיקים שהודעות רתחניות/אחרות שלהם כן נמחקו). לא חשבנו שההודעה של הממסד מעליבה, ולכן היא לא נמחקה. זה לא שהוא קילל אותך או רמז להיותך טיפש או משהו כזה. הוא רק אמר שאין לו כוח להתווכח איתך. וגם לי אין.
זכורה לי הודעה אחת שנמחקה
בגלל "פוטנציאל לגרור דיון אופ-טופיקי".
טוב, בעצם ההודעה לא זכורה לי. אבל הנימוק כן.
נו, מה רע?
אנחנו אתר על קולנוע, זוכר? לא אתר שמקדש את האוף-טופיק (בעצם, למה אני טורחת להסביר לך? זה לא אתה שאמרת פעם ש"אתר המוקדש לקולנוע צריך להכיל תוכן הנוגע לקולנוע"?).
רק הערה
ית קטנה:
המחירון של לוי-יצחק כן מופיע באינטרנט.
http://www.ynetcenter.co.il/SearchIn.asp?Z=C&TZ=MhValue
זה עזר מאוד לאבא שלי כשהוא החליט לקנות רנו מגאן (אבל שנת 99').
ורק כדי לסגור את הנושא:
הנה לינק הקובע שארבעת ספרי ה"פ, *יחדיו* מכרו 116,000,000 עותקים. זה יוצא ממוצע של 29,000,000 לספר. יפה מאוד, אבל בפירוש לא מאה מיליון. התאריך של המאמר, אגב, הוא נובמבר 2001, כלומר כמעט שנתיים בתוך המאה ה- 21.
http://www1.oup.co.uk/elt/oald/articles/potter.htm
ורק כדי לסגור את הנושא:
והצד השני של המטבע, מכיוון שהיה לי קצת זמן:
http://www.ew.com/ew/elements/redirects/flatURLredirect/0,12939,!ew!holidaymoviepreview!2001!rings@html,00.html
http://www.tolkienonline.com/docs/4996.html
http://seattlepi.nwsource.com/movies/51091_ringnumbers.shtml
http://www.cesnur.org/tolkien/016.htm
(שימו לב להבדל בין עותקים של "כל ארבעת הספרים" לפוטר לבין "של הטרילוגיה" לטולקין).
http://www.hmco.com/news/release_011601.html
http://news.bbc.co.uk/1/hi/entertainment/film/1642494.stm
מספיק לינקים, לא?
האמת? אל תעלב, אבל אתה, והנושא
דווקא העותק שלי הוא בכרך אחד (paperback), ואני בטוחה שיש עוד הרבה שרכשו אותו ככה (להבדיל מפוטר שאי אפשר להשיג ככרך בודד)
משהו על שח
המצב הזה, בו אתהה יכול להכריח מט, ולנצח בכל מקרה, נקרא מט בX מהלכים (שלושה, מן הסתם), ושחקן שח רגיל יכול להצהיר "מט בשלושה מהלכים" ולהחשב כמנצח. אבל- זה לא אומר שהוא אוטומטית המנצח: הארי היה יכול לא להקריב את רון, ולא לקבל מט- באותה מידה שהוא היה יכול להקריב אותו. ברגע שהוא הקריב אותו, אז הוא ניצח, בלי יכולת שינוי מצד הצד השני- אבל לא לפני שהוא ביצע את המהלך.
מתוך פיוצ'רמה...
[הרובוטים מתחילים משחק שח]
דרך אגב, שח
אין חוק כזה במשחק שאומר שבמצב של שח אי אפשר להזיז אף כלי חוץ מהמלך? איך בהארי פוטר המלכה המשיכה לזוז חופשי, ואיך הם הגיעו למסקנה שהיא תאכל דווקא את וויזלי? למה שלא תאכל את הארי?
כשהמלך בשח מותר דבר אחד.
להוציא אותו משח. יש שלוש דרכים פופולאריות לעשות את זה:
1) להזיז את המלך אל מחוץ למשבצת עליה מתקיים השח.
2) לחסום את נתיב השח. להזיז כלי אחר שיחצוץ בין הכלי שעושה שח לבין המלך. או…
3) להרוג את הכלי שעושה שח.
חוששת מאיכות הספר כי הוא אהוב?
זאת בהחלט דעה מוזרה. זה דיי נכון להניח שרבי-מכר מכוונים למכנה המשותף הנמוך ביותר אבל אי אפשר להתעלם מסדרה שהמון סוגים של אנשים קראו אותה ורובם אוהבים אותה.
ההצעה שלי: תקראי רק את הראשון (באנגלית עדיף), הוא רק 200 עמודים בערך. לא תאהבי, אין מה לעשות. אבל לא תדעי אם לא תנסי.
הסלידה שלי (לא מהארי פוטר) מכוונת לגבי סדרות גדולות מדי. סלידה שאני לא כל כך יודע להסביר אבל היא מנעה ממני את כיור הזמן, Final Fantasy (המשחק), Might and Magic וספרים של תום קלנסי.
למה אי אפשר להתעלם?
אולי 'המון סוגים של אנשים קראו את הספר ואהבו אותו' אבל לפחות לפי הפרסומים הנלווים ('הספר ש*החזיר* את חוויית הקריאה להורים וילדים") יש סיכוי סביר שהרבה מהאנשים האלה הם כאלה שלא קוראים ספרים. והרבה אחרים הם כאלה שקוראים את הספרים של רם אורן, בעיקר באל-על.
בקרב האנשים מסביבי, שאני מעריך את טעמם בספרים, הדעה על הארי פוטר נעה בין 'מזעזע' ל'נחמד למדי בתור ספר ילדים'. צר לי, כשיש לי כל-כך הרבה דברים לקרוא, ספר כזה לא מדגדג לי את קצה רשימת הקריאה, לא משנה כמה הוא קצר.
כמות האנשים שקנתה את הספר, קראה אותו, אהבה אותו ומזילה עליו ריר באינטרנט לא מזיזה לי את קצה הריסים.
אני מסכים עם האחרונים.
הספר חביב בשביל ספר ילדים. הוא כמו הפרינגלס של הספרות: הוא טעים למדי אבל בלי שום ערך תזונתי. אני גם מסכים שרוב הספרים יעמדו מעליו ברשימת הקריאה אבל כדאי לך לשים אותו שם. הוא ספר כיפי לשים בין שניים כבדים יותר.
דימוי מעניין
כי פרינגלס, למרות שאין לו שום ערך תזונתי, הוא עדיין חטיף טעים לאכול אחרי ארוחה כבדה (כמו "החטא ועונשו", לא שיצא לי לקרוא אותו) וכמאמר הפרסומת:
אה.
חשבתי שזאת הסיסמה של התשדירים נגד אקסטזי.
כמה נקודות שאני לא מסכים איתן:
1. מאד אהבתי את איך שפרופסור דמבלדור נראה. היום, כשאני קורא שוב את הספר הרביעי, אני מדמיין לעצמי את השחקן, ריצ'ארד האריס (מה שאי אפשר להגיד על דניאל רדקליף כהארי פוטר, לדוגמא)
2. חמש דקות של פנורמה סנטימנטלית?! על מה בדיוק את מדברת? על קטע מרהיב שנמשך בדיוק חמש עשרה שניות?
3. "הקטע עם הבקבוקים" הוא לא רק הקטע הכי לא חשוב בספר, הוא גם הקטע הכי לא מובן בספר, וטוב שהוא לא נכנס לסרט. חידות היגיון שכאלה לא חסר ואפשר גם לעשות אותן בצורה נהדרת, אבל הצורה שבה זה נעשה בספר היתה כל כך גרועה, שזה היה אחד הקטעים הכי חלשים בכל סדרת הספרים (המצויינת בעיני) הזאת. ושוב – טוב שהקטע לא נכנס לסרט.
4. אמה ווטסון היתה נהדרת.
כמה נקודות שאני לא מסכים איתן:
3. "הקטע עם הבקבוקים" דווקא היה מאוד מובן ומוסיף בספר לדעתי (הרבה יותר נחמד מכל שאר המכשולים שהם עברו) ואף ניסיתי לפתור את החידה יחד עם הרמיוני, לפני שהתשובה תתגלה בספר.
כמובן שזה היה בלתי אפשרי כי הייתה איזה טעות בתרגום עם מספר הבקבוקים; או שבעצם הטעות לא הייתה כזאת משמעותית וכן הצלחתי לפתור – אני כבר לא זוכרת, זה היה ממש מזמן.
מה שרציתי להגיד זה שגם לדעתי הקטע היה חסר בסרט.
וזו בטח אחת התגובות הראשונות שאני כותבת פה.
לטעמי,
החידה הייתה פשוטה עד כדי גיחוך (אלא אם כן אני מתבלבלת עם חידה אחרת בסוף הספר, קראתי אותו ממש מזמן). זה היה אחד מאותם הקטעים שהזכירו לי שהספר נועד לילדים, ומאוד הפריע לי להנות מהקריאה.
להערכתי - את טועה עם קטע אחר
כי עד כמה שאני זוכר, החידה עם הבקבוקים היתה בלתי פתירה לחלוטין כי היה חסר בה משהו שמאפשר לפתור אותו – לפחות בגירסה העברית.
אני אצטרך לפתוח את הספר ולחפש
את הקטע. אני אחזור אליכם עם זה.
בדקתי את הגרסה העברית
מול האמריקאית. החידות הן אותן חידות והן, עד כמה שאני זוכר, לא כל כך מסובכות (פתרתי את החידה הנ"ל לפני שנתיים).
טוב, אז עכשיו
מישהו חייב להביא את החידה כלשונה (עם סימון הספויילר המתאים) כדי שכולנו נדע מי צודק.
בגרסה האמריקאית היא אומרת שיש 2 בקבוקי יין.
אני חושב
שהנקודה שלי הובהרה: קשה מאד להעביר קטע כזה לסרט, כך שהוא יוכל גם לתת לצופים שהות לחשוב על זה קצת, גם יראה להם את הפיתרון וגם יעבור טוב מסך.
לכן אמרתי שטוב שדילגו על הקטע בסרט.
פשוט לא
קראתי את הפוטר הראשון, וראיתי את הסרט (כי הכריחו אותי) ואני חייב לציין שאני מתקשה להחליט מי מהם יותר גרוע.
אלו סיפורים נחמדים, ותו לא. קשה ביותר להשוות אותם לכל סיפור פנטזיה בעל ערך..הם הכי קרובים לסדרת רומח הדרקון.
אין שום קשר בין נרניה להארי פוטר – רמה אחרת לחלוטין.
בקיצור – "ראוי רק לציפורים"
פינג.
אוך לא
לא שוב.
יופי
עכשיו אני שוב צריך לחשוב על ניק חדש.
אינסופיים). עין הדג הוא אתר לביקורות קולנוע וגם אם הנושא של התגובה מתקשר לכתבה, ביקורות על ספרים והשוואות לרומח הדרקון סוחפות את התגובות למחוזות רחוקים ולא רלוונטיים.
עוד משהו, אני בטוח שיסכימו איתי שיש פורומים מתאימים לדיונים ברומח הדרקון ובספרים בכלל (שלא לדבר על מד"ב ופנטזיה באופן כללי ששוב ושוב יוצרים פתילי
הפינגווין שמתעקש לשמור על הזכויות לניק שלו.
היי - כאן זה 'הארי פוטר',
מצידי שיטחנו כאן את הדיון המרתק והחדשני, שלא מפסיק להפתיע לרגע, עד סוף הדורות. יותר היטים בשבילנו.
הממ...
יש בזה משהו. שנחזור לדיון בפוסטמודרניזם?
הממ...
פוסט-מודרניזם
http://www.tapuz.co.il/Forum.asp?id=512
רומח הדרקון
http://www.tapuz.co.il/Forum.asp?id=479
ואני מתנצלת מעומק לבי על ההיטים שתפסידו בעקבות זה… :-P
אז אחרי שכולם חפרו לי לצפות בסרט
צפיתי בו והייתי בשוק. זה פשוט חיקוי בוטה וחיוור של הקוסם מארץ ים המופתי של הגברת לה גוין. תביעה הוגשה כבר?
אתה מדבר על הספר?
כי את הסרט ראיתי לא מזמן; אין לו שום דבר במשותף עם הארי פוטר (הסרט או הספר) וגם באופן כללי הוא לא כזה מוצלח…
בהחלט על הספר.
בסרט צפיתי ממזמן ולמרות שהוא חוטא ליצירה הכתובה הוא היה יותר מהנה מהארי פוטר.
מה? איך?
לא דומה בכלל.