בהתחלה הבמאי שקנה את עולמו בזכות שני סרטים מוזיקליים מחליט לביים סרט ביוגרפי על ארמסטרונג וזה לא לואי, אחר כך האחים כהן מביימים מערבון ואי אפשר לראות אותו על מסך גדול, בהמשך הבמאי שאחראי לשניים מהסרטים המצמיתים והחונקים של העשור האחרון מחליט לעשות סרט גנרי אוורירי שהוא מישמש של זא'נרים, מלהק אליו את סינתיה אריבו ואפילו לא נותן לה לפצוח בשיר, ועכשיו מגיע הסרט הזה.
אורי סיוון היה שותף לבימוי אחד הסרטים הישראליים הבודדים משנות התשעים שאנשים הזכירו גם אחרי שנות התשעים ("קלרה הקדושה") ובעשור הקודם היה שותף (פחות משמעותי) לאחד הסרטים והסדרות הכי פורצי דרך שנעשו פה, "ואלס עם באשיר" ו"בטיפול". לא בטוח שהבנתי לפני הצפייה ב"הרמוניה" למה מישהו שחושב לרוב מחוץ לקופסא החליט שפרויקט הסולו הראשון שלו כבמאי צריך להיות גרסה מודרנית לסיפור תנ"כי די זניח וחסר פלפל. אחרי הצפייה אני אפילו פחות מבין את הבחירה.
1. נכון יש את הקטע המקרי הזה שיש סרט וקצת אחר כך סדרה עם קאסט די חופף (כמו שהיה עם "שנת אפס" ו"פרשת השבוע" ועוד מקרים)? אז הסרט הזה, אלון אבוטבול והגר שהמוח מיד מקשר ל"הרמון" שעלתה פה גם השנה. אני לא בטוח שהטיימינג להפצת הסרט דווקא שנתיים וחצי אחרי הבכורה בפסטיבל ירושלים הוא לא בגלל ניסיון לרכב על הרעש היחסי שהסדרה עשתה.
2. מתלבט מה יותר דורש עונש מוות: יונייטד מפיצים סרטים שהם עצמם הפיקו שנתיים אחרי או אנשי שובל מפיצים סרטיים קנויים רק אחרי חמש שנים?
תקופה מבלבלת
בהתחלה הבמאי שקנה את עולמו בזכות שני סרטים מוזיקליים מחליט לביים סרט ביוגרפי על ארמסטרונג וזה לא לואי, אחר כך האחים כהן מביימים מערבון ואי אפשר לראות אותו על מסך גדול, בהמשך הבמאי שאחראי לשניים מהסרטים המצמיתים והחונקים של העשור האחרון מחליט לעשות סרט גנרי אוורירי שהוא מישמש של זא'נרים, מלהק אליו את סינתיה אריבו ואפילו לא נותן לה לפצוח בשיר, ועכשיו מגיע הסרט הזה.
אורי סיוון היה שותף לבימוי אחד הסרטים הישראליים הבודדים משנות התשעים שאנשים הזכירו גם אחרי שנות התשעים ("קלרה הקדושה") ובעשור הקודם היה שותף (פחות משמעותי) לאחד הסרטים והסדרות הכי פורצי דרך שנעשו פה, "ואלס עם באשיר" ו"בטיפול". לא בטוח שהבנתי לפני הצפייה ב"הרמוניה" למה מישהו שחושב לרוב מחוץ לקופסא החליט שפרויקט הסולו הראשון שלו כבמאי צריך להיות גרסה מודרנית לסיפור תנ"כי די זניח וחסר פלפל. אחרי הצפייה אני אפילו פחות מבין את הבחירה.
ועוד שתי קטנות:
1. נכון יש את הקטע המקרי הזה שיש סרט וקצת אחר כך סדרה עם קאסט די חופף (כמו שהיה עם "שנת אפס" ו"פרשת השבוע" ועוד מקרים)? אז הסרט הזה, אלון אבוטבול והגר שהמוח מיד מקשר ל"הרמון" שעלתה פה גם השנה. אני לא בטוח שהטיימינג להפצת הסרט דווקא שנתיים וחצי אחרי הבכורה בפסטיבל ירושלים הוא לא בגלל ניסיון לרכב על הרעש היחסי שהסדרה עשתה.
2. מתלבט מה יותר דורש עונש מוות: יונייטד מפיצים סרטים שהם עצמם הפיקו שנתיים אחרי או אנשי שובל מפיצים סרטיים קנויים רק אחרי חמש שנים?
עונש מוות זה קיצוני, אבל הולך על יונייטד
ולו בגלל שלפחות במקרה של סרטי שובל, למי שמתעניין בסרט יש דרכים נוספות לצפות בו שלא תלויות בהם. סרטים ישראליים אם לא מפיצים פשוט לא רואים קהל.