פירוש הביטוי "ללכוד ברק בבקבוק" הוא להצליח במשימה שנחשבת כל כך קשה שהצלחה בה היא פוקס של פעם בחיים. לפני שלוש שנים, נראה היה שג'יימס גאן הצליח ללכוד ברק משלו. הוא יצר סרט ביקום הקולנועי של מארוול שגם עמד בפני עצמו, גם היה בעל סגנון ייחודי וגם הציג מספר דמויות שהקהל הרחב מעולם לא שמע עליהן – ולהפוך את זה לשעתיים שהיו כיף ענק, והצלחה אדירה, ביקורתית וכלכלית. אז, כמובן, הוטל עליו ללכוד ברק נוסף. למרות שזה בדיוק הקטע עם לכידת ברקים: כמעט בלתי אפשרי לעשות את זה פעמיים.
ב"שומרי הגלקסיה 2" אנחנו פוגשים שוב את גיבורינו הצבעוניים ונראה כאילו רק אתמול נפרדנו מהם בסרט הקודם. כרגיל הם עסוקים בקרב ענק בזמן שהם מחליפים דאחקות אחד עם השני, וכולם עדיין נראים אותו הדבר, פרט לגרוט, שהפך מעץ גדול לגרסת הט"ו בשבט של דרדס. כדאי לכם לנצור את דקות הפתיחה האלה בהן כל החבורה נמצאת יחדיו, כי זה לא יימשך הרבה זמן.
אם הסרט הראשון היה ה"מלחמת הכוכבים" של מארוול, הסרט הזה הוא "האימפריה מכה שנית" שלה, כולל רגע של הצהרת "אני אביך" – והפעם זה אפילו לא ספוילר. אחרי פתיחה מבטיחה, הסרט מפצל את קבוצת הגיבורים לשניים (ואז מפצל אותן שוב), והסיפור מתפצל ביחד איתן. זה עוד דבר ש"אימפריה" עשה בהצלחה, אבל כאן זה עובד פחות טוב. אחת הסיבות העיקריות לכך ש"שומרי הגלקסיה" הראשון היה מוצלח היה הדינמיקה הקבוצתית של הדמויות האלה. ברגע שהן כבר לא יחד – גם אם הם מחולקים לזוגות – זה פחות כיפי. או כמו שגרוט אומר באחת הסצינות, "אני גרוט".
הסרט מתפצל גם מבחינת הטון. אם הסרט הראשון עסק בגיבוש של הדמויות האלה אל סוג של משפחה לא-קונבנציונלאית (זה לא סרט של וין דיזל בלי "משפחה"), כאן יש עיסוק יותר במשפחות הביולוגיות של הדמויות – קוויל עם אביו, וגאמורה עם נבולה, שזוכה הפעם ליותר זמן מסך ומקבלת קצת יותר עומק. אבל העלילות האלה כל-כך מלודרמטיות שכשהסרט נמצא בהן זה כאילו מישהו כיבה את כפתור ה"כיף" שדלק במשך כל הסרט הקודם. בסרט הראשון, בכל פעם שנראה היה שעומד לבוא קטע קלישאתי צפוי, הסרט היה נמנע ממנו רגע לפני, או נותן לו איזה טוויסט. הפעם, משום מה, הסרט הולך עם הקלישאות האלה עד הסוף, בלי לחדש אותן בשום צורה.
הישועה באה, איך לא, מצידם של רוקט ובייבי גרוט, שכנראה רק מכירות המרנצ'דייז שלו יכסו את עלות הסרט וישאר עוד מספיק לשווארמה. בעיקר בסצינות האלה הסרט נזכר פתאום שהוא יכול להיות גם כיפי. גרוט אחראי לקטעים הכי טובים בסרט, כולל מה שהוא אולי סיקוונס כותרות הפתיחה הכי חמוד שנצפה אי פעם על מסך. בכל פעם שרוקט וגרוט לא היו על המסך רק חיכיתי שהם יחזרו כבר. גם יונדו, דמות שולית בסרט הראשון, מקבל הפעם יותר זמן באור הזרקורים, כולל כמה קטעים משובחים.
"שומרי הגלקסיה 2" הוא עוד סרט מבדר ביקום של מארוול, אבל כזה שיותר קרוב לנוסחתיות המארוולית הידועה מאשר למשהו ייחודי כמו קודמו. הוא מעלה את רמת האקשן והבומבסטיות, יש לו קטעים מבדרים בהחלט, יש בו סצינות שמצליחות לרגש והפסקול עדיין אוסום. אבל הפיצול הממושך של החבורה והנפילה אל קלישאות ומלודרמה מונעות ממנו להגיע אל רמות הפאן שסיפק הסרט הראשון. כמו "האימפריה מכה שנית", יהיו אפילו אנשים רבים שיגידו לכם שהוא טוב יותר, אבל אני תמיד העדפתי את "תקווה חדשה".
היה כיף
הסרט היה מאוד מאוד מאוד מהנה לצפייה. אחלה אקשן, אחלה בדיחות, אחלה פסקול. מאוד אהבתי את איך שהסרט נראה, יש שם כמה סצנות יפיפיות ממש.
מצד שני הבחירה ללכת לחקור את המשפחות המקוריות של השומרים, והבחירה להפריד בין הדמויות, הייתה פספוס. הייתי מוותרת בשמחה על איחודי משפחות מרגשים בשביל להמשיך לראות את רוקט יורד על כולם. ובאמת שהייתי שמחה אם הסרט היה נמנע מכל מיני גילויים רגשיים וקלישאות בשקל.
באיזה נקודות הסרט ניצח את הקודם
הוא מרגש יותר והופך דמויות לא צפויות (בעיקר אחת) למפעל של feels, ועושה את זה בצורה נהדרת.
האפקטים מדהימים. מארוול אף פעם לא עשו משהו שכה קרוב לפלא כזה.
עיצוב אומנותי יצירתי יותר ופלטת צבעים משגעת.
טוויסט יפה על חשבון סצינת הפתיחה האופיינית לסרטי מארוול.
בייבי גרוט.
פס הקול (אפילו טוב יותר הפעם ומושרש טוב יותר בעלילה).
אז איפה זה לא קלע? בתחום החדשנות. חלק ממה שהפך את שומרי הגלקסיה לסרט הכי טוב של מארוול בהפרש עצום (לפחות בעיני) זה לא משהו שאפשר לשחזר: שילוב של מעט ציפיות ורעננות. הראשון התחיל מסרט בפרופיל נמוך עם קטע של "לא מאמין שהם עושים סרט על הקומיקס הזה, אם כבר אז שיעשו גם את האוורד הברווז". הוא סיים בתור ההפתעה הנעימה של אותה שנה, ואלה תנאים שבחיים לא יתחברו לפרנצ'ייז הזה.
סך הכל סרט טוב, אפילו מאד.
אמנם אין לא את אפקט ההפתעה אבל הוא לא פחות טוב
החוויה מבחינתי בסרט הראשון היתה בעיקר הפתעה. נכון שה"אוגה צ'קה" בטריילר היה רמז מטרים לכך שהפעם יהיה משהו שונה, אבל אני כבר למדתי שאל לי לסמוך על טריילרים בכזאת מהירות.
לכן, כשהגיע ההמשך כבר ידעתי למה לצפות כך שאגרוף הכיף וההנאה לא הפיל אותי לקרשים אלא רק הימם אותי קלות וזה בעיקר כי הפעם באתי מוכן.
אז כן, אני מסכים עם עיקרי הנקודות על המלודרמה המיותרת ועל גרוט ורוקט (וגם דראקס שלא צוין) הזכורים לטוב אבל פחות עם הקביעה כי הסרט הזה פחות טוב "אבסולוטית". מבחינה קולנועית לדעתי שניהם היו טובים באותה המידה וההבדל הוא רק בהפתעה. אבל זה היופי בעולם – לכל אחד ואחת דעה אחרת.
בנוסף יש מי שיגידו, ובצדק, שההפתעה והחידוש הם עצם העניין.
ביקורת משלי למתעניינים:
https://gal015.wordpress.com/2017/05/02/guardians-of-the-galaxy-vol-2/
פעם הבאה שאנחנו באותה הקרנה
תגיד שלום!
בפעם הבאה אני אגיע עם הטי-שירט שלי
"מצטער, יש לי פרוסופגנוזיה. אני לא מזהה אותך".
איך זה לראות סרטים עם פרוסופגנוזיה?
(שואל ברצינות, לא רוצה להעליב). זה לא הופך את המשימה של לעקוב אחר הדמויות לדבר מאוד מסובך?
רוב הקהל צחק מהסצינה הזו
וראיתי שאנשים אמרו שהיו הרבה תגובות דומות אצלהם בארץ ובחו"ל. השאלה אם זו באמת היתה הכוונה, אולי צריך לשאול את גאן עצמו. ככה או ככה זה היה די מביך.
השיר היה חסר לך בסצינה הספציפית הזאת?
כי נשמע מוזר שאתה מתלונן על חסרונו בפסקול של שיר שהיה בפסקול.
שניכם טועים
The Cat in the Cradle זה לא שיר של קאט סטיבנס (במקור זה שיר של הארי צ'אפין, אבל רובנו ככולנו מכירים את השיר בגירסה של Ugly Kid Joe).
השיר הזה גם לא כלול בפס הקול של הסרט. מי שכן כלול הוא שיר אחר של קאט סטיבנס – Father and Son.
שנים אני מנסה להבין מאיפה הגיעה השמועה על קאט סטיבנס (יוסוף איסלאם)
הקול של הארי צ'אפין אפילו לא נשמע קרוב.
אז אני מתנצל:)
האמת שהגירסה הכי אהובה עליי של השיר היא הקאבר של guns & roses.
לא ידוע לי על קאבר כזה
לינק ליוטיוב או שזה לא קרה.
זה בהחלט קרה! האזנה נעימה:)
https://www.youtube.com/watch?v=wEQ2X2TAbgU
או שמשהו מוזר מאוד קרה לקול אקסל רוז, או שזה לא GNR
לצערי הוטעת במזיד על ידי כותבי כותרות בלתי אחראיים
זו הגירסה של Ugly Kid Joe.
הדיון הזה מזכיר לי את ימי נאפסטר וקאזה,
בהם כל שיר פארודי תויג מיד כשיר של ווירד אל. והיו לי שירים שלא ידעתי של מי הם, ככה שהמבצע שלהם אצלי היה "לא ווירד אל".
זו לא בדיחה?
עד שכתבתם על זה פה בכלל לא חשבתי שיש אופציה שזו הייתה סצנה רצינית.
אני חשבתי שזה היה אמור להיות מצחיק ומרגש בו זמנית?
קצת כמו ילד קטן שאומר שהוא יתחתן עם הבייביסיטר שלו יום אחד או משהו. זה חמוד ומתוק בגלל שזה מגוחך. אני אהבתי את הסצנה, אבל אני אוהבת סרטים שמעוררים רגשות סותרים.
האמת...
אני לא חושב שזה כזה מגוחך שילד יתחתן עם הבייבסיטר,
אחרי הכול, זה לא שמדובר על ילד שהתחתן עם מורה שלו…
אבל ברצינות, מה ההפרש ביניהם (הילד והבייביסטר), עשר שנים נגיד?
יכול להיות רעיון לסרט קומדיה רומנטית, שילד היה מאוהב בבייביסיטר שלו ואז הם נפגשים אחרי 20 שנה במסגרת שקר כלשהו ומתחילים קשר, נגיד סנדרה בולוק וראיין ריינולדס (וכן, אני יודע שהם כבר שיחקו ביחד בקומדיה רומנטית)
היה סרט כזה
קוראים לו סטאר וורס…
שלום, אני זקן חסר הומור! בואו נדבר על אלימות
נקודה שלא הרבה אנשים מזכירים, בקשר לסרט הזה: למה הוא כל כך אלים, לעזאזל?
זה סרט PG-13. אז, כאילו, הכל בסדר ולכל המשפחה ועניינים (חוץ מזה שאומרים בסרט "זין"). אבל אנשים מתים בסרט הזה. הרבה אנשים. בדרכים איומות. יש סצינה שהיא מסע של קטל ורצח, וזה מוצג כמשהו כיפי ועליז. ונכון שאלה אנשים "רעים", ולכן באופן עקרוני מגיע להם, ועדיין. אנחנו לא מדברים כאן על סטורם-טרופרס חסרי פנים שמקבלים יריה מאקדח לייזר ונופלים, אלא על אנשים שמשופדים באופן מפורש ובסיטונאות. ושוב, את כל זה הסרט מציג כסצנה כיפית. אנחנו שמחים שזה קורה. זה לא גרוע כמו הסצינה המפלצתית ההיא ב"קינגסמן", ובכל זאת. "שומרי הגלקסיה" היה יכול להיות פרנצ'ייז לכל גיל; גרוט בהחלט יכול להיות להיט ענק גם אצל ילדים קטנים, והצבעוניות של הסרטים והעובדה שהם לא לוקחים את עצמם יותר מדי ברצינות הופכים אותם לאלטרנטיבה מצוינת לסרטי האקשן ה"אפלים" הנפוצים היום. אבל בגלל הסצינה הזאת, ועוד כמה בודדות, הוא לגמרי לא סרט לילדים, לדעתי.
כל זה נכון במידה רבה לגבי "מהיר ועצבני" – וין דיזל והחבורה שלו רוצחים אנשים על ימין ועל שמאל – אבל שם הם מקפידים אף פעם לא להראות את האנשים, אלא רק את המכוניות שלהם. כאילו אלה מכוניות אוטונומיות, ואם אתה מפיל מכונית מצוק, רק המכונית מתה, ולא האיש. וגם לגבי הרבה סרטים אחרים. אני יודע שאפור מוסרי זה כל העניין, וגיבורים צדיקים תמימים זה משעמם פחד, אבל ברצינות, אי אפשר להחליט ש*הטובים* בסרט לא הורגים – או לפחות, אם הם הורגים, שהם לא נהנים מזה כל כך?!
(חוץ מזה, מה שמתן אמר. סרט כיפי, רק לא מוצלח כמו הראשון).
הם לא אומרים זין.
הם אומרים Dick. תרגום זה כבר משהו אחר.
בכל מקרה, הסרט הזה ממשיך את הטרנד של "דם זה סבבה כל עוד הוא ירוק" או "לשפד אנשים ולכרות איברים זה בסדר כל עוד אין דם". וברור שזה מטומטם, אבל ככה זה במרבית סרטי האקשן שדורגו PG-13. לפחות זה לא כמו שודדי התיבה האבודה שדורג PG ויש שם בן אדם שממיסים לו את הפנים ועוד מישהו שיורים לו כדור במצח ויש המון דם בעסק.
אולי זה רק אני...
אבל לא יכולתי לקרוא את המשפט שלך "כאילו אלה מכוניות אוטונומיות, ואם אתה מפיל מכונית מצוק, רק המכונית מתה, ולא האיש" בלי לחשוב על אלייג'ה ביילי.
...וגם: מאיפה בדיוק כל האנשים האלו בדיוק נפלו?!
כן הסצנה הייתה מזעזעת. והעובדה שהצלחתי להשכיח אותה תוך דקות רק מלמדת עד כמה הקולנוע (בעיקר האמריקאי ותלמידיו) הצליח לאטום אותנו לדברים האלו. מההרג הסטרילי של סרטי הקאובוי דרך באלט האקדחים של סרטי ג'ון וו והמאטריקס ועד חינגות ההרס של פטרסון, ביי ושניידר – המוות הוא עוד אלמנט ויזואלי, חסר כמעט כל משמעות ואפקט רגשי אמיתי.
אהמ.
אנחנו מדברים על קבוצה של פושעים. Ravagers.
וכן היו המון מהם בסרט הראשון. המון ספינות קטנות שלהם.
גם לי זה הפריע. זו הזקנה אתה חושב?
כבר בשלב שהוציאו אנשים מחוץ לספינה לחלל זה הפריע לי ואח"כ התעצם האיכסה. למה???? מיותר!. במיוחד שרוב הבדיחות ברמה של גנון כולל בדיחת הפין ממנה נהנו שני הנערים שהתחילו שפמפם שישבו לידי.
בלוגן נשפכו נהרות דם ואיברים קטועים השפריצו לכל עבר אבל לא הפריע לי.
אולי זו לא הזקנה.
מצד שני - יש גם מצב שרוקט ראקון אכן עובד טוב יותר במינונים מבוקרים
אני יצאתי בהרגשה שקיבלתי מינון סביר של רוב הדמויות. הראקון וגרוט היו מעולים – קטע הפתיחה הארוך המתמקד בגרוט נהנה מהחיים כשברקע אפוקליפסה, היה פשוט אחד המהנים הזכורים לי בשנים האחרונות. דראקס היה טורנדו של צחוקים (במילעיל וברצינות) והיה אחת הדמויות היותר בולטות. גאמורה קצת הלכה לאיבוד אבל לפחות קיבלה ארק יפה מול אחותה ומול קווייל. כן הרגשתי שמה שהיה אמור להיות לב הסרט – המפגש הדרמטי בין קווייל לאביו – קצת התמסמס. לפחות הסוף – שהעמיס מטען רגשי ענק על דמות לא-צפויה – עזר לסגור מעגלים שנפתחו בסרט הקודם והורחבו כאן.
בהחלט נהניתי – מספיק כדי להתעלם משתי בעיות גדולות:
* עוד בזבוז משווע של קארן גיליאן בחניטת סייבורג כחולה (לפחות הפעם היא קיבלה הזדמנות להפגין קצת כישורי משחק)
* המסך הצר (בגלובוס מקס בישפרו, מודיעין) שחתך כ-15 ס"מ לפחות מכל צד
אל תהיה כזה גרוטגותי.
(ל"ת)
זו הסצנה פוסט קרדיטים שהפריעה לך?
כי שאר הארבע היו ממש הכרחיות וקורעות מצחוק.
לא הסצינה, הכותרות
הסצנה עצמה דווקא הייתה ממש משעשעת וכיפית (אם כי לא מועילה לכלום).
בזמן הכותרות היו כל מיני תפקידים בהופיעו כi am groot ואז התחלפו לדבר האמיתי
באמת?!
הרגשתי ההפך, שהוא תמיד נמצא כזה בצד למעט 2 סצנות מרכזיות.
קארן גילן? מוכשרת?
ראית אותה בדוקטור הו? הקומפניון הכי גרועה בהפרש גדול.
סטיבן מופאט הוא שורש כל רע בעולם (או לפחות חלקו הגדול)
(ל"ת)
מלחמות נפתחו על פחות
(ל"ת)
Oh please
מריל סטריפ היא לא.
מריל סטריפ אובררייטד
לדעתי איימי היא קומפניון מעולה. בוודאי יותר מקלרה ומרתה המשעממות.
רגע, אני מבולבל
מריל סטריפ הייתה קומפניון ב"דוקטור הו" ואף אחד לא סיפר לי?
נחתנו איכשהו ביקום מקביל
ומוצלח בהרבה משלנו
יש בו מלא סוכר בחינם, והממשלה עובדת למען האזרחים!
הסבר:
https://youtu.be/Xrva3jwVg2Y?t=170
אתה רציני? בגלובוס חותכים 30 סנט' מהסרט?!
לא עברנו את העידן הזה?
של גלובוס?
(ל"ת)
זו כמובן הערכה, אבל -
בכותרות הפתיחה האות הראשונה (כשהכיתוב בצד ימין) והאחרונה (כשהוא משמאל) הייתה חסרה. ראיתי את הסרט עם עם חבר שסיים לא מזמן טיפול קשה שנמשך חדשים, כך שלא רציתי לעשות באלאגנים – בנסיבות נורמליות הייתי יוצא מיד ומבקש את הכסף חזרה. אני חושב שהעובדה שהצלחתי להתעלם מהבעיה רוב הזמן אכן מעידה על הסרט.
breaking news
באולם 1 בסינמה סיטי ירושלים הבעיה קיימת כבר מזמן. אם רק היה לי כח הייתי רב איתם על זה.
קדימה למחאה המונית!
בכל מה שקשור בכיף והומור
הסרט הזה מצליח להתעלות על הראשון, הוא הרבה יותר מצחיק והרבה יותר צבעוני, בכל המסביב הוא מעט נופל. הרבה יותר קלישאתי, הרבה יותר בובמסטי (ולא לחיוב) והנבל שוב אנמי. נהנתי מאוד, אבל כמכלול הסרט הראשון טוב יותר.
סרט מצויין
סרט ממש טוב. הביקורת מפחיתה מדי מהאיכות שלו, לדעתי – בשביל 95% מקהל היעד, זה סרט מצויין עם הומור בכל המקומות הנכונים ואקשן, גרפיקה וסאונד משובחים. כמובן שהסרט נופל לקלישאות רבות כמו כל סרט מארוול, והייתי שמח אם הסרט היה לוקח את עצמו אפילו פחות ברצינות (בעיקר בסצנות בין גאמורה לפיטר – אין שום כימיה ביניהם)
ומנסה לצאת מהנוסחה של מארוול (כגון עלילת ה "אני מתנהג/ת אליך רע אבל בעצם אנחנו משפחה ואני אוהב/ת אותך" או ה big bad שהולך ומתפלץ מרגע לרגע לקראת סוף הסרט).
אבל תמיד קל למצוא בעיות בסרטים, ודווקא פה הרגיש לי שיש המון דברים טובים. כל הבדיחות היו איכותיות ובאורך הנכון, העלילה התקדמה בקצב טוב, הדיאלוג מעולה (בעיקר שיחות של דראקס עם….. כולם), מוזיקה טובה גם אם לא זכירה כמו של הסרט הראשון, והיה מאוד קל לסספנד דיסבליף.
לכו לראות את זה! זה סרט מוצלח!
פיטר וגאמורה...
ה'כימיה' ביניהם מתחילה לתפוס כיוון של הטרדה מינית : הוא נוגע בה והיא מתרחקת. הוא רומז לה והיא מחליפה נושא. מטריד שהסרט מציג אותה כחסרת רגשות (או כ'לא רוקדת', כפי שמכנה זאת דראקס) כשיש מצב שהיא פשוט לא מעוניינת בפיטר.
האמת שאחרי הסרט הזה אני גם מבינה אותה. הוא לגמרי איבד את הקסם
הקטעים המרגשים לא עבדו עלי
והרגישו קיטשים וקלישאתיים בצורה שלא ציפיתי מהסרט הזה אחרי "שומרי הגלקסיה" הראשון. שלא לדבר על זה שלמרות אפקטים ואקשן באמת מרהיבים איכשהו הסרט הרגיש קטן וחסר משמעות אמיתית והייתי אפילו מכה אותו "פילר", כי ככה הוא הרגיש, כמו ממלא מקום עד "מלחמת האינסוף" שנה הבאה.
מה שכן יהיה מאוד מעניין לראות איך תתנהל האינטרקציה בין השומרים לנוקמים וזה הדבר היחיד שאני מחכה לו כרגע.
גידול נשמע לי הגיוני
גידול הוא לא משהו שאפשר לעשות בכוונה, ככה אף אחד לא יכול לחשוד שזה הוא כי זה לא הגיוני.
מה גם שהוא רצה כנראה עוד זמן איתה ולכן הוא לא רצה להיפטר ממנה ישר..
סך הכל- אחד הסרטים שהכי נהנתי בצפייה, הוא כל כך משדר כיף ואי אפשר שלא להנות מזה.
העלילה קצת דלה, אז לדעתי זה נטו בגלל הקרבה למלחמת האינסוף. הסרט קלישאתי, אבל מאזן את זה לרק קצת קלישאתי בגלל ההומור במשתלב עם כל דבר בסרט. בסופו של דבר הוא פשוט סגר דברים לא פתורים בצוות מהסרט הראשון והכין את הקבוצה כמו שצריך להמשך.
כי זה בדיוק מה שהוא היה - פילר
נקודת המוצא של הסרט ונקודת הסיום שלו כמעט וזהות.
פרקים נפרדים וטרילוגיות
מאז 1999, לסרטי קומיקס יש שאיפה להיות טרילוגיות כמו מלחמת הכוכבים ושר הטבעות, כלומר סיפור עם התחלה, אמצע וסוף, כאשר הסיפור מתקדם משלב לשלב. אבל אם מסתכלים על כל סרטי הקומיקס ב-17 השנים האחרונות, אני לא בטוח שזה הצליח. קומיקס הרי הם במקור סדרות שבהם הגיבורים לא משתנים יותר מדי בזמן שהם מתמודדים עם האויב של הפרק. בסרטים של מארוול יש גם את הסיבוך הנוסף של הצורך להיות מיושרים עם הסיפור הגדול. אף על פי כן, נראה לי שהדמיות בסרט עברו כמה תהליכים ושינויים. אולי הבעיה שמדובר בשינויים רגשיים פנימיים ולא במשהו חיצוני.
חוץ מסרטי האוריג'ין כל סרטי מארוול זה פילר עד לאיוונט הבא.
זאת בדיוק הבעיה העיקרית שלי עם הסרטים האלה. זה הגיע לשיא מגוחך באיירון מן 3 שהיה לחלוטין out of continuity וזה בנוסף לכך שהוא הרס באופן שיטתי את הנבל הכי גדול של איירון מן.
האלטרנטיבה עדיפה?
בה אשכרה לכל סרט צריך לעשות השלמות של 15 סרטים קודמים? אנשים התלוננו שCivil war לא מצליח להחזיק בזכות עצמו והוא נשען על המון ידע קודם, לטעמי זה היה הגדולה שלו אבל מבין איך זה יכול להתפס כחולשה. בלי הפילרים האלה כל היקום של מארוול היה קורס מזמן, מה גם שהוא נותן לדמויות את הזמן הראוי להם לקבל נפח ואופי (ראו ערך "באטמן נגד סופרמן" – זו דוגמא טובה למה קורה שמנסים להפוך כל סרט לאירוע קולנועי מבלי הכנה מראש).
אני לא אומר שכל סרט צריך להיות איוונט רק לשם האיוונט.
אבל אני רוצה קצת השלכות. ולא סתם עוד סרט שעובד לפי נוסחא של הנבל התורן עם התוכנית הג'נרית.
בכל מקרה, כך או כך, מארוול מכוונים למכנה המשותף הגבוה ביותר וזאת ההסיבה שזה קורה. כי הם רוצים שאנשים יוכלו ללכת לשומרי הגלקסיה 2 ומקסימום להשלים את הראשון לפני זה.
למה בעצם צריך יקומים והשלמות?
אני מהאסכולה שמתנגדת לשני הנ"ל, כי זה ממצא את עצמו. כלומר, יש לי הרגל מגונה להשתגע כשסיפור נגמר ואני רוצה לדעת מה יקרה אחר כך, יחד עם זאת, בד"כ כשמקבלים את האחר כך זה מסתבר כלא משתלם- אפילו אם האחר כך הקרוב יהיה מעניין, תוך 2-3 המשכים צפויות יותר אכזבות מעניין.
ובאופן יותר ספציפי, פעם לפני עידן היקומים, אנשים הצליחו לעשות סרטי קומיקס עם התחלה, אמצא וסוף. אפילו כשהם היו טרילוגיה, לדוגמה באטמן של נולאן: לשלושת הפרקים יש את הנ"ל ואפשר לראות אותם באופן בלתי תלוי ולהבין מה קורה.
ומחוץ לעולם הקומיקס, יש המון סרטים שמבוססים על ספרים שהם חלק מסדרה, ואנחנו אפילו לא יודעים שהם חלק מסדרה, כי כסרט הם קיבלו התחלה וסוף (ובמקרים הטובים, גם בספר). למשל נראתה לאחרונה הוא סרט שמבוסס על ספר מאצע סדרה, אין שום דרך שתדע את זה מהסרט. בספר נעשה האקט הבזוי של ציטוט עצמי מספרים קודמים, כדי להזכר בביוגרפיה של הדמויות.
אולי לא "צריך",
אבל היקום של מארוול קיים. והוא עובד, גם אם בסקאלה שבין בינוני לטוב. כל שאר החיקויים שלו, החיקויים שלא מוצלחים שלו, בהחלט אפשר לומר שהם מיותרים. אבל היקום של מארוול כבר מזמן עבר את השאלה "האם צריך את זה".
בעקרון אני מקבלת את הטענה שלך
אני לא אוהבת את הסרטים של מארוול כל כך, אז לא אכפת לי שהיקום קיים ושהוא מתמשך ומסתבר שאנשים אוהבים אותם ולמארוול משתלם להמשיך לעשות אותם.
את שומרי הגלקסיה דווקא אהבתי, לכן מבאס אותי שהופכים גם אותם לסרטי מסטיק כמו שאר סרטי היקום.
אני לא חושבת שעצם הקיום של היקום הוא תירוץ מתקבל על הדעת כדי להכשיר סרטי פילר- כאלו שהם רק אמצע בלי התחלה ובלי סוף. כמו שהדגמתי (עם באטמן) אפשר ליצר מספר סרטים שמתקיימים ביקום אחד ואולי מרפררים זה לזה במידה סבירה, ועדיין כל אחד מהם עומד בפני עצמו.
בגדול קצת מבאס אותי שהקהל לא מצביע ברגליים לגבי סרטי פילר, הרי לא רק אני מתעצבנת מהשיטה הזו, כשזה ממש מוגזם הביקורות הרשמיות ושל צופים גם מעלות את זה. למרות זאת, במבחן התאכלס אנשים ממשיכים לשלם על הסרטים האלו. אז האולפנים לא יפסיקו.
סרטי פילר
זה בדיוק ההפך מסרט בלי התחלה וסוף – פילרים זה סרטים עם התחלה וסוף משלהם, כאלה שאתה יכול לדלג עליהם מבלי לפספס פרטי מידע חשובים להמשך. שומרי הגלקסיה 2 הוא כמעט כולו פילר.
אני מבינה שקראתי הודעה קודמת שלך לא נכון
ויחד עם הודעה קודמת קודמת (על אי התקדמות עלילתית משמעותית של הדמויות מהתחלת לסוף הסרט) נכנסתי לפרשנות לא נכונה.
בכל מקרה אני לא אוהבת את מה שסדרות ויקומים עושים לסרטים, אם העלילה שוב בלתי תלויה אני חוזרת לאופטימיות ומניחה שאצפה בסרט בקולנוע (הביקורות עד כה הורידו לי את הרצון).
אני אחלוק על מי שטענו שההפתעה היתה המרכיב העיקרי בהנאה מהסרט הראשון, כי כאמור אני לא מתה על היקום של מארוול, אני מניחה שמשהו בקריצה שבה נעשים סרטים על אל אירופאי עם פטיש ואיש עשיר עם פנס בצלעות לא כל כך עושים לי את זה. לעומת זאת, בסרט שהכוכבים שלו הם רקון, עץ ו2 אנשים ירוקים, משהו באידיוטיות העלילתית עובר מבחינתי מסך.
אבל אולי זו כן ההפתעה עבור מי שמחבב את היקום המארוולי.
מהמיעוט שחושב שהסרט הרבה יותר טוב מהראשון
לא יכול לשים את האצבע על הנקודות המרכזיות (בינתיים) אבל באופן כללי הסרט נופל ישר לתוך ההווי והעולם שהראשון יצר בלי להתעכב בכלל על הא ודא וממטיר כיף והתרחשויות נון-סטופ.
מה גם שהאינטרקציה בין הדמויות היא *ממש* טובה, ואפילו לא הפריע לי הפיצולים שהוזכרו, יש חילופי דברים בין כולם עם כולם, ובנפרד, ובזוגות, ובשלישיות ומה לא.
אה, וגם הפסקול, הבדיחות והצבעוניות החללית התעלו על הסרט הראשון.
חוץ מזה שחפרו קצת יותר מדי על דיויד הסלהוף…
אז לגבי דראקס...
כמו שאולי שמתם לב, לא ציינתי את דראקס בביקורת, וזה כי הוא אולי הדמות שהכי פחות זכרתי אחרי הצפייה. בסרט הקודם דראקס היה מגונבי ההצגה – הוא היה חייזר עם חזית קשוחה אבל נאיבי שלוקח הכל באופן מילולי. משם נבע כל הקסם שלו. הוא אפילו קיבל קצת עומק רגשי. אם הסרט הזה עושה אי-צדק לדמות כל שהיא, זה כנראה דראקס. כאן הוא פשוט קריקטורה שמתנהג כל הזמן כמו שמוק דביל. 90% מה"בדיחות" שלו הם על אותו הנושא, וזה מיצה את עצמו כבר בפעם השלישית, בטח שבעשירית. גם שאר ההומור שקשור אליו לא כזה הגיוני (הוא טועה בשם של משהו בהתחלה מסיבה לא ברורה, ואז זה חוזר שוב, כאילו אמור להצחיק. אבל איך זה הגיוני מבחינת הדמות שלו?). מבחינתי קו העלילה שלו היה הכי פחות טוב, בלי שום תחרות.
אפילו בטיסטה בעצמו אמר שכשקרא את התסריט הוא לא אהב את הכיוון של הדמות שלו ולא צחק בכלל מה"בדיחות" של דראקס. אחר-כך הוא אומר שהכל התבהר לו כשהוא קרא את זה עם הקאסט, אבל לדעתי זה סתם כדי לצאת בסדר. מאוד מקווה שישפרו את הדמות שלו בסרטים הבאים…
דווקא בדיוק ההיפך בעיניי
לסרט הזה הגעתי עם זיכרון מארבע דמויות בלבד. בסרט הזה כל הדמויות קיבלו יותר זמן מסך (על חשבון פיטר) ובראשן – דראקס ובזכותו הסרט קיבל את המימד הקומי שהיה כ"כ חסר לו.
פיטר, לעומתו, עבר תהליך הפוך מדמות ראשית לפלקט מתבכיין שגרם לי בעיקר לגלגולי עיניים.
מסכימה, הדמות של דראקס ממש
התדרדרה, ממצב שבסרט הקודם הוא היה highlight קומי, לסרט הזה שבו חלק לא מבוטל מהדיאלוג שלו היה פשוט cringe-worthy בעיני.
כל הקטע עם מנטיס לגביי איך היא דוחה ומגעילה אותו… זה נמשך כל כך הרבה זמן וזה היה כל כך לא מצחיק ואפילו פוגעני. באופן כללי שום קטע עם דראקס לא פגע בעיני הפעם. הוא היה הדמות שיצאה הכי פחות טוב מהסרט הזה מבחינתי.
אני לא אחזור על הנקודות הבעיתיות שציינו מעליי
אני רק אציין שאורכו של הסרט יכל להיות קצר יותר לולא העובדה *שכולם* היו צריכים לקבל קשת-סיפורית.
ברצינות, אי אפשר היה לקצוץ החוצה את נבולה ?
בסרט הזה יש מינונים אדירים משני דברים:
אופרת סבון בלתי נסבלת, ובדיחות ממש מצחיקות. הקודם היה מאוזן יותר ולכן טוב יותר – ולמרות זאת הניסיון להעניק נפח ועומק נוספים לדמויות אפשר רק להעריך (אם הוא לא היה כל כך גרוע).
אגב הסצנה שכולכם מדברים עליהם, זה ברור לגמרי שהיא סצנה הומוריסטית, ואני לגמרי צחקתי
(ל"ת)
אני גם צחקתי
זה היה כזה דבילי ולי לפחות הרגיש מאוד ברור שלא צריך לקחת אותה ברצינות.
ג'יימס גאן: התייעצתי עם ג'וס וידון
ג'יימס גאן מספר שהוא קיבל יעוץ מג'וס וידון בעת עשיית הסרט – ספציפית, הוא נתן לוידון לקרוא את הטיוטה הראשונה לתסריט ווידון אמר לו שהיא לא מרגישה לו "מספיק ג'יימס גאן" ושהוא צריך להביא יותר מהסגנון שלו לסרט. גאן טוען שבטיוטות הבאות הוא עשה בדיוק את זה.
http://screenrant.com/guardians-of-the-galaxy-joss-whedon-james-gunn-advice/
וחבל
(ל"ת)
היה כבר?....
היו בדיוק אותן כתבות אחרי GOTG הראשון, לא?
הכתבה מדברת על הסרט הראשון.
(ל"ת)
להבנתי זה מתייחס לסרט הראשון
(ל"ת)
לדעתי יופי של סרט
אמנם אין לו את הילת ההפתעה שהייתה לראשון, אבל עומד לגמרי בציפיות.
תלת\איימקס ?
הי,
האם צפייה בתלת\איימקס הכרחית ומוסיפה משהו לסרט או שכדאי להישאר בפורמט ה רגיל* ?
איימקס זה טוב כי הוא מבטיח איכות הקרנה מעולה. תלת לא שווה את זה. כמו תמיד.
(ל"ת)
לגבי ״כמו תמיד״ - בדוקטור סטריינג׳ התלת היה מדהים
המימד הנוסף שם הוסיף הרבה עומק ופרספקטיבה טובה יותר, בלי התלת (וראיתי פעמיים, עם ובלי) הכל נראה הרבה יותר, ובכן, שטוח :) ופחות מרשים.
דווקא גם בשומרי הגלקסיה 2, התלת מוסיף לחוויה בחלק מסצינות האקשן, למשל בקרב יריות החלליות כששלחו מאות חלליות עם בקרה מרחוק דמויית משחק וידאו עתיק… לדעתי כדאי תלת גם בסרט הזה.
האיימקס הוא תלת מימד בסרט הזה. בכלל לרוב אני מעדיף לראות שם אם אפשר, התמונה מהממת ואין ירידה באיכות בגלל התלת כי משתמשים בשני מקרנים, אחד לכל עין. הסאונד גם מדהים רק לפעמים חזק מדי בצורה לא נעימה, אבל חוץ מזה זה שווה כל שקל של תוספת המחיר.
כמו תמיד*
* עם יוצאים מהכלל נדירים, שברוב המקרים לא שווים את הסיכוי המאוד גדול שתיפול על הקרנת תלת-מימד עלובה שבה כמעט אי אפשר לראות שום דבר מרוב כהות של המסך.
באיימקס – לפחות מניסיוני – אפשר לסמוך על זה שההקרנה תהיה טובה.
דווקא בשיטה הפאסיבית אין הרעה משמעותית בבהירות
השיטה האקטיבית שמכבה לסירוגין (כ 1/24 שניות) כל משקף ובצורה מסונכרנת המקרן נותן כל פעם תמונה לעין אחרת היא בלתי נסבלת, שם באמת אני מרגיש ירידה משמעותית בבהירות ואני ממליץ לוותר כמעט בכל סרט, כמו שכתבת. תוספת מימד העומק באמת לא שווה את הירידה בבהירות ובפרטים. המשקפיים גם גדולים ומסורבלים יותר וצריך להחזיר אותם בסוף.
השיטה הפאסיבית שמשתמשים בה ב yes planet על הנייר פשוטה יותר אבל בפועל מוצלחת בהרבה – אין את הריצוד המעצבן והמעייף ומשום מה יש הרבה פחות אובדן של בהירות. תאורטית יש חצי מהרזולציה, כי על המסך מוקרנות שתי תמונות בו זמנית ועין אחת רואה רק את הפסים האופקיים הזוגיים ועין אחרת את האי זוגיים, אבל בפועל ההבדל בחדות לרוב לא מורגש (תלוי בסצינה) ותוספת מימד העומק בהחלט מפצה. בנוסף המשקפיים קלים בהרבה והולכים איתך הביתה – הרבה יותר היגייני… אם יש תלת מימד בסרט שם ביס פלאנט בד״כ אני מעדיף לראות ככה, בטח בסרטי אנימציה.
באיימקס משתמשים בשיטה הפאסיבית אבל עם שני מקרנים כך שלא מורגשת ירידה ברזולוציה – נהנים משני העולמות שם… רק שיירגעו קצת עם רמות הבאסים, בלתי נסבל בחלק מהסרטים…
בעיקרון, כן
מעשית, בכל שיטה, גם ביס פלאנט לצערי, נפוצות מאוד הקרנות תלת-מימד בלתי-צפיות. לא שווה את הסיכון.
דווקא המלצת על תלת מימד בסרט הראשון
(אין לי כח ללנקק לביקורת ההיא. חפשו אותה לבד).
ביקורת ההמונים
עוד לא צפיתי, ובינתיים מיתנתי את הציפיות. סרט טוב מבחינתי זה סרט שמעורר דיון פורה בעין הדג. ולמצער, מספר התגובות המוגבל שסרט זה מקבל פה מעיד יותר מאלף תפוחים.
להשוואה: שומרי הגלקסיה הראשון קיבל תוך 4 ימים 200 תגובות בעין הדג. כנ"ל קפטן אמריקה מלחמת האזרחים
אם לומר את האמת...
אז כנראה הנוסחא שלך שווה התחייסות לסרטים הבאים עלינו,
אישית לא שאני חולק על שום תגובה פה,אבל אני חושב שאסכם הכי נכון את מה למשל שאני הייתי רוצה לדעת לפני שהייתי הולך לצפות בסרט הזה,כי למשל לא ראיתי התייחסות לכמה דברים פה, למרות שדורון סיכם את זה אחלה.
העניין הוא כזה,הסרט איכזב אותי בכל כך הרבה פרמטרים,
בסרט הזה החבורה מאבדת את כל המוטיב שלה,המופרע שלא מתייחס לשום חוקי החבר'ה והכבוד.
אין בסרט את התחכום והאלתורים שלהם לצאת ממצבים לפי האפייון שלהם הם יותר מזכרים את הנוקמים מאשר את חבורת הדד פולים שהיו בסרט הראשון.
הטווסטים בסרט צפויים ומשעממים כל התחלה מניבאה סוף ברור,בסרט הראשון סופיילר** דוגמאת הכלא יש שם תחכום וטוויסט תוך כדי שרוקט מסביר איך ניתן לברוח הם מוצאים עצמם בסצנת בריחה.
העלילה כל כך חלשה.
ההומור זה משהו שכן עבד אבל עבר את המינון הנכון, כיאלו בסדר מצחיק אבל אתה כבר יודע מראש על מה הם הולכים לצחוק וכל משפט שנאמר אתה לוקח אותו בערבון שהולכים להכניס אותו שוב בשיא של הסצנה.
הדמות של פיטר איבדה את כל המגניב שבה, חצי בן אדם חצי חייזר, ובסרט הזה החצי שהוא לא אנושי פשוט הרס הכל…לפני זה הוא היה כל כך האן סולו ואחרי הסרט הזה הוא לא ידוע מה, ויז'ון מהנוקמים?
לא היה צילום מרענן וחדש…כן כן אני למשל עפתי על 10 שניות מגוף ראשון שרוקט היה על גרוט בסרט הראשון למה? כי זו יחסית חדשנות…פה מה? בועות צבוניעות? כל כך דיסני הצילום וביזבוז הזמן בהצגת התפוארה…הסצנה המדוברת…של פיטר ואבא שלו לא ברורה בכלל…כמו שדורון אמר משהו התפספס שם.. ואגב הסצנה הזו רציני או לא ממש דיסני…
אני חושב שהסרט הזה הוא השוואה מדוייקת לנוקמים
הראשון חידש בצורה מעולה יצר משהו מיוחד שעבד ממש טוב מינונים הומור אקשן עלילה וחיבור כל זה לחתיכה אחת..
הסרטים השניים נהפכים לרציינים מדי מנסים לעשות שיטת נולאן להעצים ולהגדיל בהכל יותר מהראשון ופה הטעות…הם לא מבינים שמה שעובד זה הקליל והפשוט…כל הדרמה (שומרי הגלקסיה 2, אם האפילות הנוקמים 2) פשוט גורמת לאנשים לשחרר ממה שגרם להם להתחבר מכתתחילה לסרטים האלו..
זהו פרקתי תודה.
למתן ציפיות זה תמיד טוב
אבל לפתח ציפיות על פי מספר התגובות בעין הדג זה רעיון ממש גרוע. ל"באטמן נגד סופרמן" יש יותר מ-500 תגובות, ל"לה לה לנד" – רק 200. אם אתה מקבל החלטה על סמך הנתונים האלה, חבל.
איזה כיף איזה כיף
בסרט הקודם עשיתי טעות: פיתחתי ציפיות. לא שהוא לא היה נחמד, אבל יותר מדי אנשים מסביבי ראו בו את הדבר הכי טוב שמארוול עשו אי-פעם, והוא לא היה עד כדי כך מבריק. בהחלט כייפי, ברור, אבל עם נבל מוגזם לחלוטין, גיבור ראשי קצת מעצבן וסיפור לא תמיד הגיוני.
היופי כאן הוא שבגלל זה, לסרט הנוכחי באתי בלי שום ציפיות – וזה עבד נהדר. השילוב הייחודי בין הומור לבין דרמה, תשומת הלב שניתנה לכל הדמויות, הצבעוניות, השירים, הוווו, איזה יופי. שעתיים שלא מזלזלות בצופים, אבל מצד שני, לא דורשות גרם אחד של מחשבה.
כה לחי, בהחלט, עוד בבקשה.
נהנתי למדי, איזה כיף
מסכימה שמבחינת פיתוח דמויות, הקשת העלילתית של פיטר הייתה חלשה יחסית. אבל דראקס הצחיק מאוד, רוקט ויונדו היו מעולים וכתוביות הפתיחה היו מוצלחות ממש. ואני ממש אוהבת את זואי סלדנה, היא עושה גאמורה נהדרת.
וקורט ראסל היה נהדר ממש ממש. הזכיר לי קצת את התפקיד שלו ב"סקאי היי". רואים שהוא נהנה מכל רגע.
נראה לי שאני היחיד שאהב יותר את רוקט בסרט
גרוט היה חמוד והכל אבל לא היה לו ממש עומק כמו בסרט הקודם.. התפקיד שלו היה להגיד אני הוא גרוט ולהיות חמוד. רוקט לעומת זאת קיבל קצת עומק וביחד עם טקסט שנון וירידה על אחת הדמויות כל סצנה שנייה זה מה שהופך אותו לדמות האהובה עליי בסרט.
שאלה
מכיוון שאני מאמין שבקולנוע הוא בעל פוטנציאל גדול הרבה יותר מאשר להעביר שעתיים בכיף,אני ממעט יחסית בצפיית סרטים היסטוריים.
אני כן רואה כאלה מדי פעם,אבל אז אני מחפש את הטובים ביותר בתחום הזה.לשומרי הגלקסיה 2 תכננתי כבר מזמן ללכת בזכות הסרט הראשון האדיר,אבל אחרי הרבה תגובות פושרות יחסית ששמעתי,גם פה וגם ביקורות וגם חברים,אני די מתלבט.
מישהו שראה גם את קינג ארתור יכול לומר עד כמה שומרי הגלקסיה 2 מבדר ביחס אליו?
עבורי קינג ארתור היה סרט מהנה ונחמד מאוד, אבל סביר להניח שאם הייתי משלם עליו הייתי מתחרט על זה.
תודה מראש ליועצים
טעות שלי,התכוונתי כמובן לסרטים בידוריים
(ל"ת)
גם אני לא מתתי על קינג ארתור
ואני אומר את זה בתור אחד שאוהב את גאי ריצ'י (אם זה עוזר). יום לפני זה ראיתי את שומרי הגלקסיה 2 ולמרות שהוא לא היה טוב כמו הראשון והיה בו מלא שמאלץ, נהניתי ממנו הרבה יותר מבקינג ארתור.
משומרי הגלקסיה 2 התאכזבתי בדיוק כמו מהנוקמים 2.
המלך ארתור לעומת זאת אמנם לא גאוני כמו סנאץ׳ ולא מרהיב כמו שרלוק הולמס 2, אבל בהחלט כיפי ולא נופל למחוזות הטיפשיות שסרטי קומיקס כל כך סובלים מהם.
בעיני השאלה היא האם אתה מסוגל להתמסר לגיק שבך ולקבל באהבה קשקושים מופרכים ודביקים בשם הגיקיות שבדבר, או שזה צורם לך (כמו לי) אפילו בסרט עם תסריט משובח כמו של הנוקמים הראשון או חייל החורף.
ואולי הבעיה בסרטים האלה היא שגם ההומור המוצלח לא מחפה על העובדה שברגעים ה״רציניים״ הסרט נעשה פתאום כבד להחריד ומאחר וזה בכל זאת סרט קומיקס – הרצינות הופכת מגוחכת, ולא בקטע טוב.
האם מישהו באמת חשש לגורל הגלקסיה, כדור הארץ או ניו יורק בסרט גיבורי על כלשהו?
רגעים המרעידים את הלב כמו גרוט בסרט הראשון, עובדים דווקא בגלל החשיבות המצומצמת של הרגע.
אבל נסחפתי לפילוסופיה שמן הסתם נראית קנטרנית ושגויה, ובאמת שרק התכוונתי להנמיך ציפיותיך מהסרט 2שומרים 2גלקסיה.
הרגשתי כלפיהם בערך אותו הדבר
נראה לי שאת "שומרי הגלקסיה" אהבתי יותר, אבל זה לא הוגן כי ל"ארתור" לא היה את בייבי גרוט![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
סתם, לשניהם יש את הקטעים החזקים והחלשים שלהם.
כש"קינג ארתור" יותר ריאליסטי ומקורקע הגיא-ריצ'יות שלו זורחת וזה ממש כיפי ומבדר. אבל בקטעים שמכילים אלמנטיים על-טבעיים זה פשוט נראה כמו סרט של במאי אחר לגמרי. גם לפעמים העריכה המהירה של ריצ'י יוצאת מבלבלת ומעצבנת, בטח כשהקטעים בה מצולמים בשייקי קאם. אה כן, וזה עשה משהו שכל מיני סרטים עושים ואני פשוט שונא – חזר לאותו הפלאשבק שוב ושוב ושוב ושוב. אין לי בעיה אם הסרט רוצה להראות פלאשבק פעם או פעמיים נוספות כדי להרחיב אותו או כדי להראות אותו באור אחר. אבל כאן יש חזרה על אותו הפלאשבק בדיוק משהו כמו שמונה פעמים וזה כל-כך מיותר ומרגיז.
את הבעיות של "שומרי הגלקסיה" ציינתי בביקורת, אבל בסופו של דבר לדעתי הוא סרט יותר טוב (לא בכזה הרבה).
האמת הרגשתי שלסרט היו שני צוותים שונים
אחד מטעם האולפן שדאג לקלישאות, לפאתוס המוגזם, לפנטזיה המוגזמת (שהרבה פעמים נראתה כמו פתרון תסריטאי עצלני) ולהרבה קטעים משעממים שראיתי המון סרטים עושים טוב יותר. השני היה גאי ריצ'י שלאורך הצילומים היה כבול באיזה מרתף וכשסיימו, האולפן שחרר אותו ואמר "עכשיו תעשה קצת מהקטע המוזר הזה שלך, אבל בלי להגזים" ורק בקטעים האלה הסרט היה באמת מהנה ומגניב. הבעיה היא שזה היה מעט מדי והרגיש תלוש משאר הסרט שהיה נורא רציני וכבד.
לא אתפלא אם זאת האמת.
לאחרונה צפיתי שוב בוולברין (השני, בגרסת הבמאי) והרגשתי את זה גם שם במובן מסוים.
זה סרט מסע\מערבון יפני מצוין עם הרבה עומק ועבודת דמויות רגישה, בעיקר של וולברין. אבל כשמגיעים למערכה האחרונה של הסרט הכל מתפרק ונהיה גרוע, קלישאתי ומטומטם. כאילו שלמנגולד היה איזה צ'ק-ליסט שהיה עליו למלא והוא פשוט דחף לשליש האחרון של הסרט את כל החרא שהאולפן כפה עליו. אני שמח שלא היה שום דבר מזה בלוגן.
טוב
נראלי שהתגובה של מתן הכריעה שלא אלך לסרט הזה,זה לא מספיק טוב בשבילי,מן הסתם אראה אותו יום אחד,אך לא בקולנוע.
גם משהו במה שגלופי אמרה,על כך שזה אחד הסרטים הטובים של מארוול.עבורי,מארוול זה סטנדרט נמוך,סרטים בסך הכל מהנים שנשכחים שעה אחרי הצפייה.
הסיבה שכה אהבתי את שומרי הגלקסיה הראשון,היא לא שהוא הסרט הכי טוב של מארוול,אלא שהוא סרט אדיר באופן כללי
אהה. אז רק להבהיר משהו
בשבילי מארוול זה סטנדרט גבוה. כשאני אומרת שזה אחד הסרטים המוצלחים שלהם בעיני זה מבחינתי רף גבוה מאוד לעמוד בו.
בעיני שומרי הגלקסיה הראשון הוא לגמרי הסרט הכי מוצלח שלהם וגם סרט אדיר באופן כללי. אחד הדברים שאני מאוד אוהבת בו זה שהוא מאוד self contained ולא קשור במיוחד ליתר היקום הקולנועי.
הסרט הזה הוא המשך ראוי ומוצלח, מבחינתי. צפיתי בו כבר פעמיים ואני מחכה לפעם השלישית, כי הוא חוויה קולנועית ממש כיפית בעיני. אם התגובה שלי תרמה איכשהו להחלטה שלך לא לראות אותו, צר לי על זה, אבל זו בחירה שלך כמובן.
כמו שאמרתי
אני כנראה כן אראה את הסרט,אך לא בקולנוע.
ולגבי הסוף של התגובה שלך,ההחלטה שלי לא ללכת לסרט כבר התבשלה לאט לאט בשבוע האחרון,אחרי עוד שתי ביקורות פושרות שקראתי,ותגובה די שלילית מחבר שמעריץ גדול של מארוול,וכמובן גם התגובות האחרונות כאן,כך שאין לך מה להצטער
יש לי תחושה שהסרט הזה סובל מכך
שאנשים מגיעים אליו עם ציפיות בשמיים בהתבסס על אלמנט ההפתעה והרעננות של הסרט הראשון. ומה לעשות, אי אפשר להיות ההפתעה המרעננת והמגניבה פעמיים ברצף. הסרט הראשון היה כמו סוג של אהבה במבט ראשון – זה לא משהו שאפשר לשחזר או להתעלות עליו, בטח לא אחרי שלוש שנים של בניית ציפיות.
אז אני מאוד מאוד נהניתי ממנו. לא יותר מהראשון, לא, אבל מבחינתי זה היה רף מאוד מאוד גבוה. לא באתי לסרט הזה בגישה של "האם הוא יתעלה על הראשון" כי היה לי ברור שזה לא יקרה.
אז כשאני באה לבחון את הסרט הזה בפני עצמו – היה לי פשוט כיף. עליי גם האלמנטים הקומיים וגם האלמנטים הרגשיים ממש עבדו. הסרט הזה הצליח גם לגרום לי לצחוק המון וגם גרם לי להתרגש ממש.
חוץ מזה הוא מרהיב לעין לחלוטין, צבעוני ומהמם לצפייה (מומלץ באיימקס של יס פלאנט רשל"צ, למי ששאל). והפסקול טוב וכיפי לא פחות מזה של הסרט הראשון. מתנגן אצלי מאז שצפיתי בסרט.
חבל לי ש"פחות טוב מהקודם" מיתרגם ל"פושר" או "לא משהו". הקודם היה עבורי 9 מתוך 10. זה אולי 7.5 או 8 מתוך 10. זה סרט ממש מוצלח ומהנה, בין הטובים של מארוול.
ואני מאוד מאוד שמחה שג'יימס גאן הולך לביים ולכתוב את הסרט השלישי ולהשלים את הטרילוגיה שלו. אני לא יכולה לחכות.
מסכים
אני לא חובב גדול של היקום הקולנועי של מארוול אבל את 'שומרי הגלקסיה' אני ממש אוהב. מהרגע שהוכרז על סרט המשך ידעתי שכדאי להנמיך ציפיות כי כבר אין את אלמנט ההפתעה של הראשון. גם אני מאוד נהנתי מהסרט החדש ואני אפילו אשמח לראותו שוב אם יתאפשר לי.
אישית, ממש נהניתי
לא באתי לראות סרט מהורהר וכבד על משמעות החיים והאחריות של כוחות על בעולם מנוכר. אם הייתי רוצה את זה – הייתי הולך לראות את "לוגאן" באולם הסמוך.
באתי לראות את מיני-גרוט. ואת רוקט. ואת דראקס. ואת סטאר-לורד (מי?). ואת גאמורה ואחותה הפסיכופתית נבולה.
וקיבלתי בדיוק את מה שרציתי – סרט כיף ומצחיק עם פס-קול משובח (שהלהלה-בינג!) עם הרבה אייטיז ופיצוצים והומור ואקשן.
אפילו קיבלתי קצת יותר: הרחיבו עוד על יונדו, שהיה אחת ההפתעות המוצלחות של הסרט הראשון ושולט גם בשני.
גם קורט ראסל עושה פה תפקיד נהדר – אני בהחלט "קונה" אותו בתור הדמות הזו.
בקיצור – אהבתם את הסרט הראשון? סביר מאוד שגם תיהנו מהשני. מומלץ לראות ועדיף על מסך גדול.
146 מיליון דולר בסופ"ש
50 מיליון יותר מהסרט הראשון. יעבור אותו מן הסתם בהכנסות הכוללות, אבל לא בטוח שבהרבה.
די תואם את התחזיות, שדיברו על טווח של 140-160. אני חשבתי שיעשה יותר – בכל זאת זה המשך לאחד הסרטים המצליחים של מארוול בפרט ושל השנים האחרונות בכלל, ולמרות ש-146 זה לא מעט, מארוול כבר ידעו פתיחות גבוהות יותר.
כן - זה הרבה, אבל חשבתי שיהיה יותר.
אין שום סיבה לבכות בשביל מארוול, אבל המשך לסרט אהוב ומצליח כל כך כמו "שומרי הגלקסיה" הראשון היה יכול לקפוץ אפילו יותר. אני חושב שבכל זאת יש לצופים איזושהי תשישות מהעומס של סרטי מארוול, קשה להתרגש מכל סרט כאילו הוא האירוע של העשור כשיוצאים שלושה כאלה כל שנה. יכול להיות שהם הגיעו לתקרה שלהם.
ממש נהניתי
יכול להיות שהסיבה היא, כמו שכבר ציינו לפניי, שלא באתי עם המון ציפיות. לא מאוד אהבתי את הסרט הראשון ובהחלט לא זכרתי שום דבר ממנו למעט קווים מאוד כלליים. דווקא בגלל זה כשגיליתי אחלה הומור בסרט ואחלה מוזיקה נהניתי מהם מאוד.
רק דבר אחד ממש הפריע לי – יש חלקים בסרט שהגרפיקה ממש גרועה. עד כדי כך גרועה שMars attacks חלף במוחי כמה פעמים תוך כדי הצפייה. בכל הקטעים שבהם הם עפים ונוחתים רואים בבירור שזו פשוט תזוזה של המצלמה כשהשחקנים מסתכלים למעלה. קיצור, אספקט מאכזב.
גם סעיף 2 הוא פאשלה.
הם ממציאים דברים על הדרך ולא תמיד זה מתיישב עם הטיימליין.
עוד מישהו הרגיש שהפסקול היה טוב מדי ?
כלומר, זאת טענה קצת מוזרה להשמיע על סרט, אבל חלק גדול מהקסם של הפסקול בסרט הקודם היה הצ'יזיות הנעימה שלו והחיבה ללהיטים איזוטרים שנשארו תקועים בסבנטיז. הפעם מצד שני,למרות המשך חלקי של המגמה בשירים כמו "fox on the run", הפסקול שובץ בכמה וכמה להיטים קלאסיים אמיתיים. זה עוד עבד נהדר כשגרוט רקד לצלילי ELO, אבל בהמשך הגיעו ג'ורג' האריסון,פליטווד מק, סם קוק וקט סטיבנס ודווקא זה פגע לדעתי בכיפיות ובייחוד שלו. מה גם שחלק גדול מהשימוש של השירים בסצנות הרגיש מוזר ולא מאוד קשור.
אל תשכח, זה מיקסטייפ אחר לגמרי.
כמו כן, חייב לומר שמשהו שמפריע לי מאוד זה שהפסקולים של הסרטים ממותגים כ-Awesome Mix Vol. 1 ו-Vol. 2, אבל בעצם הסרט הראשון כלל 2 שירים שהם בכלל מהמיקסטייפ השני, הסרט השני לפעמים בכלל משמיע שירים חדשים מהמיקס הראשון. יא אללה שיגעת לי ת׳מוח מר ג׳יימס גאן.
טוב, זה תלוי בצופה
אתה אומר "להיטים קלאסיים" אבל אני לא הכרתי את רוב השירים בפסקול קודם לכן. מאוד אהבתי את הפסקול גם בסרט הקודם וגם באחד הזה (עדיין חורש על "Mr. Blue Sky" עד שימאס לי ממנו).
מה שכן, אני מסכים לגבי החיבור בין סצינה לשיר בחלק מהמקרים. ספציפית בסצינת "מסע הקטל" שדורון הזכיר למעלה. אהבתי את הסצינה ואהבתי את השיר, אבל החיבור ביניהם הרגיש די meh. אני לא מתיימר לדעת יותר טוב מג'יימס גאן מה מתאים לסרט שלו, אבל הרגשתי שהייתי אוהב אותה יותר עם שיר יותר קצבי, שמתאים יותר לאווירה. למשל, הרגשתי ש "Bad Reputation" עבד ממש טוב בסצינת החיסולים של היט-גירל או "Free Bird" בסצינת הכנסייה ב"קינגסמן". הפעם זה הרגיש קצת פחות מתאים.
כן כן כן
זה בדיוק מה שהרגשתי ולא ידעתי איך לנסח את זה.
השירים היו טובים מדי, לא צ'יזיים בכלל. וממש היה חסר לי הצ'יזיות.
וזה לא שחסרים להיטים צ'יזיים משנות ה70-80. הוא פשוט הלך על איכות הפעם, וזה לא התאים לי לאופי של הסרט.
אם אתם מלינים על זה
המצב של הסרט ממש, אבל *ממש* טוב. זה כאילו שכל מה שלא יעשו כאן – היות והוא 'מספר 2' לא יהיה טוב. לגיטימי – אבל נשגב מבינתי.
לא אמרתי שהסרט לא טוב
להפך, את הביקורת שלי סיימתי בזה שלמרות כל החסרונות של הסרט שהיו מבחינתי – באמת נהניתי ממנו (מרובו לפחות, יש איזה דקה באמצע שהייתי חיה יותר טוב בלעדיה).
למרות כל הבעיות הוא סרט טוב בעיני. אבל זה לא אומר שהוא חף מבעיות (גם הראשון, אגב…)
בדקתי את הביקורת שכתבתי
את הביקורת כתבתי מיד כשחזרתי מהסרט כשהסצינה שהפריעה לי ממש ישבה לי חזק בראש, ולכן הגדרתי אותו בינוני פלוס.
איכשהו ככל שאני מתרחקת מהסרט ומדחיקה את הסצינה הזו – הסרט נראה לי יותר ויותר טוב.
מדהים איך דקה יכולה כל כך להשפיע.
בקיצור, חוץ מג'יימס קמרון, עוד לא נולד הבמאי שיעשה סרט המשך שיתעלה על הסרט הראשון.
(ל"ת)
כריסטופר נולן, סאם ריימי, בריאן סינגר
ג'ון לאסיטר עם "צעצוע של סיפור 2".
ויש עוד אבל אין לי כח להתחיל למנות את כל השמות.
הסנדק השני טוב יותר מהראשון, עם כל הכבוד לחניכיים התותבות של מרלון ברנדו
דיוויד ייטס, אלפונסו קוארון, (וכל מי שביים סרט בסדרה אחרי השניים הראשונים), ג׳ורג׳ מילר... קצת הרמת פה להנחתה, חבר
(ל"ת)
פיטר ג'קסון
בהתחלה כללתי אותו,
אבל נראה לי ש״שיבת המלך>אחוות הטבעת/שני הצריחים״ זה פחות קונצנזוס מ״דרך הזעם>הלוחם בדרכים״ או ״האסיר מאזקבאן/כל מה שבא אחרי חדר הסודות>אבן החכמים וחדר הסודות״. ובאשר לסרג׳יו ליאונה – טרילוגיית ״האיש ללא שם״ היא טרילוגיה כמו טרילוגיית הקורנטו, לא? ככל הזכור לי, ליאונה בעצמו טען שאין קשר עלילתי בין השלושה. ואם בטרילוגיות תימטיות עסקינן – האחים אלקבץ התעלו על ״ולקחת לך אישה״ עם ״שבעה״ ו״גט״.
שיבת המלך
זכה בכל האוסקרים האלה,מדורג תשיעי בימדב,והצליח הכי הרבה בקופות,הייתי אומר שזה נחשב קונצנזוס.
והייתי מוסיף לרשימת הבמאים-שעשו-סרט-המשך-טוב-יותר-מהראשון גם את מאט ריבס,שיין בלאק,וגארי רוס.
זה משחק ממש כיף
וגם קמרון עשה את זה רק פעם אחת.
אז זה לא שהוא מומחה יוצא דופן בזה.
ובבקשה אל תגיד לי שהנוסע השמיני 2 נחשב.
א. כמובן שAlians 2 טוב יותר מהראשון האוברייטד.
ב. לדעתי באטמן מתחיל היה טוב יותר מההמשך, כמו גם שר"ה ואפילו שהאסיר מאזקבאן בוגר יותר וכו' מקודמיו, לפוטר הראשון יש קסם ויחודיות שאין באחרים, שלא ריגשו באותו האופן.
אז אני חושב שקמרון הוא היחיד שעשה המשך שמתעלה על קודמו, וסליחה מכולכם על דעתי החתרנית :)
ריצ'רד לינקלייטר ו"לפני השקיעה"
ואני רוצה להדגיש את ג'ורג' מילר שכל סרט "מקס הזועם" שלו יותר טוב מהראשון, את סאם ריימי אבל בשביל טרילוגיית "מוות אכזרי", ולא "ספיידרמן", וסרג'יו ליאונה ו"הטוב, הרע והמכוער".
בנוסף – האחים רוסו ו"קפטן אמריקה: חייל החורף", פול גרינגראס וסרטי בורן, ג'ורג' רומרו ו"שחר המתים" וטים ברטון ו"באטמן חוזר"
בכל הדוגמאות הנ"ל יש הגיון, מלבד בורן.
ברצינות?
מצלמת הפרקינסון והעלילה הקונספירטיבית באמת עדיפים בעיניך על הבימוי השלם והיעיל של ליימן?
כמו כן, באטמן 1 טוב יותר מ"חוזר".
ממש ממש לא אהבתי את בורן הראשון
והופתעתי לטובה כשהיה לי אכפת שוב פעם בבורן השלישי.
ואני מקבל את דעתך לגבי הבאטמנים, אבל דובק בשלי.
השאלה היא האם דעתך החתרנית בנשואים האלו היא מקרה, או שמא יש לך נטיה לאהוב סרטים ראשונים? אתה טוען שלהארי פוטר הראשון יש קסם שאין לשלישי, אבל הדבר הזה היה נכון כנראה לכל סרט שלישי, כי אין מה לעשות, רוב הקסם קיים בראשון מעצם היותו ראשון. אז אולי הסיבה שבמקרה אהבת את הסרטים הראשונים בכל המקרים האלו היא מהותית יותר. למרות שאני לא יודע למה קאמרון מקבל הנחה אם זה נכון. אגב, גם אני אהבתי את בורן השני יותר מהראשון
אם נחזור רגע לטופיק,
אנסה להציג טענה שונה:
לדעתי, חוץ משליחות קטלנית ואולי באטמן (של נולאן), סרטי המשך של אותו הבמאי (בסרט ה1 וה2) אף פעם לא מתעלים על הסרט הראשון, ובדרך כלל נופלים ממנו, בדיוק כמו בנוקמים ובשומרי הגלקסיה.
(מעניין אם לטענה הזו יימצא תומך…)
הרשה לי להתנגד לזה עם Evil Dead
הראשון איום ונורא, השני שיפור משמעותי. האהוב עלי זה בכלל "צבא האפלה", אבל אמרת להתמקד בסרטים 1 ו 2.
ראיתי לא מזמן את שני הפוטרים הראשונים
הם לא הזדקנו טוב, האפקטים והמשחק האיומים בולטים מתמיד.
הסרט השלישי לעומת זאת עדיין מצוין (ולדעתי עדיין הטוב בסדרה).
מחזק
ורק רוצה להוסיף, שלמרות שלסרט הראשון של הארי פוטר היה את אפקט הראשוניות של תרגום ספריה של רולינג – השלישי היה פי כמה יותר קסום כי הוא עשה את זה נכון, ובצורה מקורית יותר. הוא הצליח לרענן את הסדרה בסרט השלישי ולהשפיע בצורה נרחבת על ההמשכים (כמו שינוי הארכיטקטורה של הוגווורטס, למשל) והוא היה עיבוד חזק לאחד הספרים הטובים יותר בסדרה.
מחליש
לא סובל את השלישי.
לא רק שהוא עיבוד גרוע לספר – הוא לקח את אחד הספרים הטובים בסדרה, והוציא ממנו אלמנטים אקראיים שהשאירו סיפור שמרגיש חצי אפוי – הוא גם סרט לא טוב בפני עצמו. ההומור שקוארון הכניס להתחלה של הסרט (כנראה כדי לתת קונטרה לנושאים הכבדים בהמשך) גם מביך וגם לא מתאים לאווירה של הסרט; האפקטים בעיתיים, הטקסטים והמשחק מלודרמטיים מדי, ובסה"כ תמיד יש לי תחושה שמשהו לא ממש בסדר בעולם של הסרט.
אז כן, הוא השפיע על הסרטים הבאים בסדרה (אם כי חוץ מהוגוורטס, לא יותר מדי. הדימנטורים שלו, לדוגמא, לא המשיכו הלאה), והוא הבהיר סופית שהרמיוני שולתתת (!!!), אבל בסה"כ הוא מהסרטים שאני הכי פחות מחבב בסדרה הזאת.
למה אף אחד לא מזכיר את סטאר וורז?
(ל"ת)
מישהו יודע מתי יורידו את הסרט מהאקרנים?
תהיתי אם הוא עדיין יהיה מוקרן בסופ"ש הבא (תחילת יוני).
ובאופן כללי – איפה אפשר לבדוק הקרנות סרטים מעבר לשבוע השוטף?
אי אפשר לדעת בוודאות.
הקרנות חדשות מתפרסמות בכל יום שלישי בצהריים והן תקפות עד ליום רביעי של השבוע הבא.
שומרי הגלקסיה יוקרן בוודאות גם בשבועיים הקרובים.
תודה
(ל"ת)
פרק בחייה של משפחה
לסרט אין עלילה. הוא יום בחייהם השגרתיים של משפחת שומרי הגלקסיה. ובתור כזה הוא נעים לעין. הסרט מלא במריבות משפחתיות, וסצינת השיא היא גם סך הכל מריבה משפחתית. ככה זה, בסוף הכל נשאר במשפחה.
במחשבה שנייה, הסרט הוא בעצם יום בחייו של בייבי גרוט.
אני בכיתי בסצנה הזו
אולי זה היה משהו אצלי, אולי הקפיצות הקיצוניות בסקאלת הרגשות בין צחוק לעצב, אבל נשברתי.
מבדר שהסצנה העצובה/מרגשת הייתה, בניגוד לרוב הסרטים שראיתי, צבעונית ובהירה (זיקוקים!) ולא חשוכה וקודרת, כך שהייתי מואר באור יקרות ולא ניתן היה להסתיר את הדמעות :)
שפו לבמאי.
סתם משהו מעניין לגבי הפסקול,
שמעתי שגאן קודם החליט אילו שירים יהיו בסרט, ולאחר מכן כותב את התסריט. זה מסביר למה הפסקול כל כך דומיננטי.
זה גם מזכיר את טרנטינו, שעובד באותה צורה. ובעצם, לשניהם יש טעם מוזיקלי די דומה.
על הדרך, תודה למתן על הנמכת הציפיות (והביקורת באופן כללי). היא בהחלט תרמה להנאה שלי מהסרט (אם כי בסופו של דבר, אני חושב שהסרט השני טוב מהראשון מרוב הבחינות)