מנת האסקפיזם שלכם הגיעה. אני יודע שהמצב בחוץ הוא מבאס ומותח ומגעיל ודוחה משש סיבות עיקריות לפחות ועוד כ-16 סיבות מינוריות, ושמתחשק לכם להתחבא מתחת לשמיכה, להתנתק מפייסבוק ולהכריז על פרישה מהיקום. אבל יש הקלה, זמנית לפחות: יש מנה ענקית של אסקפיזם מרוכז שנמצאת בבית הקולנוע הקרוב למקום מגוריכם. קוראים לזה "שומרי הגלקסיה". קנו כרטיס (אפשר אפילו בתלת-מימד, הוא באמת מוצלח הפעם ולא תרגישו שבזבזתם כסף), כבו לעזאזל את הסלולרי, וצפו. זה לא יפתור שום דבר, אבל זה יגרום לכם להרגיש הרבה יותר טוב.
כמה מוצלח "שומרי הגלקסיה"? הוא כל כך מוצלח שהוא גורם לך לתהות למה בעצם לא יוצא סרט כזה כל שבוע. הרי אין פה, לכאורה, שום דבר מורכב. זה בסך הכל סרט הרפתקאות מטופש, שעובד לפי כמה נוסחאות מוכרות ובדוקות. חמישה נרדפי-חוק הופכים בלי כוונה לחבורה, רודפים אחרי מקגאפין כלשהו, נרדפים על ידי רעים מסוג א' ומתכוננים לקרב מול הרע הגדול ב'. אז למה הסרט הזה הוא הדבר הכיפי ביותר מאז אני-לא-זוכר-מתי? או יותר נכון, למה כל כך הרבה סרטים אחרים, שמנסים לעשות בדיוק את זה, לא מצליחים? כנראה שזה לא כל כך פשוט ליצור בידור פשוט.
"שומרי הגלקסיה" שייך ליקום הקולנועי של מארוול, אבל הוא מנותק כמעט לגמרי מכל קשרי המשפחה ההולכים ומסתבכים בין איירון מן, קפטן אמריקה, תור וכל היתר. הוא מתרחש כמעט כולו הרחק בחלל; כדור הארץ ושלל גיבוריו לא מעורבים בעסק בכלל. הקשר הישיר לסרטים הקודמים בסדרת-העל מתמצה בהופעתן של דמויות שהתארחו בסצינות-שאחרי-הקרדיטים בסרטים אחרים, ונקודות עלילתיות שכנראה יתחברו בסרטים הבאים. בכל מקרה, אין שום הכרח לצפות באף אחד מהסרטים הקודמים כדי להבין מי נגד מי כאן. עוד דבר שמבדיל בין הסרט הזה לבין סרטי מארוול האחרים הוא שזה פשוט לא סרט גיבורי-על. לאף אחד אין זהות סודית, אף אחד לא ממריא מעל ניו יורק כדי להילחם בפשע, והסרט מזכיר את "פיירפליי" יותר מאשר את "ספיידרמן".
אם בכל זאת מתעקשים למקם את הסרט ביחס לסרטי מארוול אחרים, ההשוואה המתבקשת היא "הנוקמים" – גם הוא סרט שעסק בחבורה של גיבורים שונים והיחסים בינהם, והדיאלוגים בו היו רגעי שיא לפחות כמו סצינות האקשן אם לא יותר. ל"הנוקמים" היה יתרון – הוא התבסס על הרבה דמויות מוכרות, שכבר היו להן סרט או שניים לפחות מאחוריהן, וכבר היכרנו את האופי, השריטות והייחוד של כל אחת. "שומרי הגלקסיה" לא נהנה מהיתרון הזה, הוא צריך להציג בפנינו הרבה דמויות שמעולם לא פגשנו (אלא אם כן אנחנו נמנים על שלושת האנשים שקראו את הקומיקס) ולגרום לנו לאהוב אותן בתוך חצי שעה בערך, לפני שהוא מתחיל לזרוק אותן מכוכב לכוכב. כל כך הרבה סרטים נכשלים בזה: את "הרקולס", לדוגמה, ראיתי לפני פחות משבוע, ואני זוכר שבחבורתו של הרקולס היתה בחורה, והיה שם אחד מגיד עתידות או משהו, והיו עוד איזה שניים אחרים, או אולי שלושה, מי זוכר. בעינויים קשים לא תוציאו ממני איך קראו להם, כי אני לא זוכר.
לעומת זאת, בין חמש הדמויות הראשיות של "שומרי הגלקסיה" יש בדיוק חמש דמויות מעולות, כל אחת מהן כל כך זכירה ומשעשעת שהיא יוצאת מהסרט מוכנה ומזומנה לספין-אוף משלה, סדרת טלויזיה, מופע החלקה על הקרח, מה שלא יהיה. גאמורה (זואי סלדנה, הפעם בירוק) היא אולי החלשה מבינהם, מכיוון שהיא רק אשת-אקשן באד-אסית מבוצעת מעולה. דראקס (דייב בטיסטה) הוא ביריון דורש נקמה ולא-מאוד-חכם – דמות סטוק מוכרת מאוד – אבל הקשיים שלו בהבנת הנשמע נותנים לו כמה מהרגעים הכי מצחיקים בסרט. רוקט (קולו של בראדלי קופר), הוא יצור שנראה מאוד דומה לרקון, אבל הוא הרבה יותר מהחיה-הפרוותית-המצחיקה: הוא גם המכונאי, וגם פסיכופט, וגם, נשבע לכם, אחת הדמוית העמוקות בסרט, שברמזים בודדים ומינימום מילים אפשר ללמוד על כך שהיא סוחבת איתה צלקות מהעבר. גרוט (וין דיזל) הוא גרוט. בעולם שאחרי גרוט, לומר על מישהו שהוא סובל ממשחק עצי יהיה הרבה פחות מעליב.
המשימה הכי קשה הוטלה על הגיבור הראשי, פיטר קוויל, המתקרא גם "סטאר-לורד" בפי עצמו. הוא האיש הרגיל, הדמות הראשית, נציג הצופים, והיחיד בסרט שמוצאו מכדור הארץ. האופי שלו נמצא באמצע הדרך בין אינדיאנה ג'ונס והאן סולו, וזאת לא דרך מאוד ארוכה. הוא היה יכול בקלות להיות משעמם. אבל כריס פראט (רגע, מי זה כריס פראט? מתברר שהוא קיים כבר מזמן, ופשוט לא שמתי לב) עושה את שתי הדמויות האלה טובה הרבה יותר מהאריסון פורד. חוץ מזה, הוא מצחיק. הסרט עושה שימוש חסר בושה בעובדה שקוויל הוא באופן מילולי ביותר פליט האייטיז, והרפרנסים התרבותיים שלו שזורים בנוסטלגיה אוטומטית לתקופה רחוקה מספיק כדי להיות קצת מגוחכת. אני גיחכתי בשניה הראשונה של הסרט – עוד לפני הפריים הראשון, רק מרגע של פסקול.
הכיף האמיתי קורה כשהחמישה ביחד. ופה ההשפעות של ווידון מורגשות במיוחד. הדיאלוגים של החמישה האלה כתובים כל כך טוב (בעיקר גרוט. איזה ניסוחים, שירה) שקצת מצער שהם נאלצים להפסיק אותן לצורך אקשן – אבל אז מתברר שאין על מה להצטער, כי האקשן גם הוא מעולה. ובכל זה חשוב גם לא לפספס את העובדה ש"שומרי הגלקסיה" הוא סרט יפהפה. העולמות השונים, החלליות בעיצובים המוזרים והטכנולוגיות החייזריות שהוא מציג כבדרך אגב נראים כמו העטיפות של כל ספרי המדע בידיוני העתיקים, הפוסטרים וגיליונות של מגזין הקומיקס Heavy Metal שקמו לתחיה.
ב"שומרי הגלקסיה" יש את כל מה שאפשר לדרוש מסרט קיץ: אקשן מעולה, מראות מרהיבים, דמויות מצוינות והומור משובח. בתחום שלו – בידור קולנועי טהור – הוא קרוב למושלם. מה שהסרט לא מציע זה שום דבר מעבר לזה: לא תקבלו כאן מילימטר של ערך מוסף או כל דבר מלבד אסקפיזם טהור. וזה לגמרי, לחלוטין, מאה אחוז בסדר גמור מצידי.
לוקח לסרט קצת זמן להתרומם, אבל מהרגע שהוא מצליח הוא פשוט מושי-מושלם!
אני גרוט
אני גרוט אני גרוט אני גרוט, אני גרוט.
אני גרוט
וגם אשתי.
אני גרוט +2.
(ל"ת)
אנו גרוטים
ונשאר גרוטים!
הודור!
(ל"ת)
פיקאצ'ו!
(ל"ת)
I'm not!
(ל"ת)
איזה הבדל לעומת התגובה הראשונה, "רקון חלל מדבר".
http://www.fisheye.co.il/comic_con_shorts/
עשית לי את היום רדפיש!
תודה ☺
באיזה עידן מתרחש הסרט?
אם הוא באותו ציר זמן של סרטי המארוול האחרים, הוא מתרחש בימינו, כלומר בתקופה שבה מסע בין כוכבי לא קיים על כדור הארץ. האם "סטאר לורד" הוא סוג של ארתור דנט – תייר בין כוכבי מכוכב שעוד לא הגיע לעידן של מסע בחלל?
לא ממש הבנתי את השאלה, אבל הוא בהחלט מתרחש בימינו.
הוא מתרחש אחרי עלילת "הנוקמים" ואחרי עלילת "תור: העלם האפל", את זה אפשר לדעת לפי סצינות המיד-קרדיטס שלהם.
התשובה היא כן
הוא אדם שנקלע לאירועים גלקטיים בקצה השני של היקום, זה נעשה בצורה אמינה יחסית.
אז מאיפה שאר בני האדם שם?
הגיבור הוא מישהו שיצא מכדור הארץ, בסדר, אבל בטריילר יש עוד בני אדם, נראה לי שבסצינת בית הכלא. הם לא מכדור הארץ?
הם רק דמויי אדם
הומנואידים (Humanoid)
רק נראים אנושיים אבל לא מכדור הארץ
כמו במלחמת הכוכבים?
שכמעט כולם נראים כמו בני אדם אבל לא מכדור הארץ.
ולמה הוא לא רוצה לחזור לכדור הארץ?
כן, יש בסרט הרבה ממלחמת הכוכבים למען האמת
והתשובה לשאלה עלולה להיות ספוילר קטן אבל הוא בשום שלב לא הביע רצון לחזור לכדו"א.
מה לא ברור? הוא גבר
סטאר לורד פשוט מתבייש לבקש הנחיות ולהודות ליונדו שהוא לא יודע את הדרך.
קצת יותר ברצינות – נראה לי ברור שהם מכוונים לקטע שבו קוייל הוא יל-מגודל שנתקע בשלב שבו הוא עזב את הארץ – כל האישיות שלו, משם הקוד דרך השוויץ דרך שובל הנשים שהוא משאיר, בנויה על איך ילד מדמיין לוחם חלל באדאסס מגניב: סטאר לורד הוא לא "דמות שמחקה את האן סולו", הוא דמות שראתה את האן סולו בתור ילד והחליטה שזה מה שהיא רוצה להיות.
שום דבר כזה לא נאמר בסרט, ככל הזכור לי.
(ל"ת)
נופ, אף אחד מהדברים האלה לא רומז שהוא היה שבוי שלו.
(ל"ת)
זה קורה ב2014
זה לא ממש ספויילר אבל עדיף להיות על בטוח – סצנת הפתיחה מתרחשת ב1988 ויתר הסרט 26 שנים אח"כ, אז 2014. מה שמתיישר עם יתר הטיימליין של מארוול.
זה נכון, אבל זה קצת מוזר
בסצינת הפתיחה של הסרט פיטר הוא לפחות בן 9-10. 26 שנה אחרי, זה אומר שהוא כבר מתקרב ל-40? זה לא מתאים לכלום בדמות הזו, לא למראה שלו, לא להתנהגות שלו, לא לליהוק. יכול להיות שמשהו לא מסתדר עם לוח הזמנים של הסרט?
הוא מתקרב ל-35.
שזה בדיוק הגיל של כריס פראט.
מה עם סצנת פוסט קרדיטים?
קיימת?
אה, זה היה בסצנת הקרדיטים? לא נשארתי לראות אותה.
(ל"ת)
קיימת - ממש לא קריטית.
(ל"ת)
אז.. לפי מה שהבנתי
זה סרט שפונה פחות או יותר לכל המשפחה, או שלא? בכל מקרה יצא לי לראות עם אחותי הקטנה פרק מהסדרה החדשה של ערוץ דיסני "ספיידרמן המופלא" ובמקרה היה שם פרק שכל כולו התרכז בדמויות של שומרי הגלקסיה ושירותם במ.ג.נ. כולם היו שם בצורתם הדו ממדית. אז זהו… ברור שזו הייתה סוג של פרסומת אבל האם הסרט הזה באמת פונה לקהל היעד של הסדרה? לפי מה שהבנתי מ imdb- זה לא סרט לילדים.
הוא ממש לא פונה לכל המשפחה
מארוול מנצלים את העובדה שבסרט כמעט ואין בני אדם בשביל להראות את האלימות הכי קיצונית מכל הסרטים שלהם עד עכשיו. הדמויות (וגם הצופים) ממש נהנות מכל ההרג הברוטאלי הזה.
לא רק הרג, ולא רק לצורך הפאן.
התעללות בחיות (CGI), והרבה חישמול.
גם הרגעים האלה משרתים את העלילה והדמויות, אבל אולי היה בחלקם משהו קצת מוגזם. ובוודאי שלא לילדים.
מתי היתה התעללות בחיות?
ראיתי את כול הסרט ואני לא זוכר חלקים שהיו בהם התעללות בחיות
הבחור בעט בכמה לטאות בתחילת הסרט.
(ל"ת)
והאמת, העובדה שהוא עשה את זה מעצבנת אותי כל פעם שאני רואה את הסרט,
כי זה מגיע ממש כמה דקות אחרי שהתוודענו לעובדה שבתור ילד פיטר נהג לריב עם בריונים שהציקו עם מקל לצפרדע.
אני מבין את החשיבות של כל אחד מהקטעים לסצנה שבה היא נמצאת, אבל ביחד… בשביל מה? למה זה טוב? כדי שאני אדע שפיטר השתנה במהלך השנים? אוקיי, ולמה זה אכפת לי בשלב הזה של הסרט? את פיטר הצעיר אני לא מכיר מספיק ואת פיטר המבוגר אני עוד לא מכיר בכלל בשביל שזה יהיה אכפת לי שהוא השתנה. וגם העובדה שהוא השתנה לא חשובה לעלילת הסרט בכלל.
בקיצור, זה היה ממש סתם.
האמת שלא חשבתי על ההקשר שהעלית לגבי הצפרדע, וזה הקשר די מעניין, אבל אני חושב שבשלב הזה של הסרט זה בעיקר נועד לבנות את פיטר כדושבאג כדי להרים אותו חזרה משם אחר כך.
לפחות אתה יכול להיות בטוח
שאלה היו לטאות CGI ולא לטאות אמיתיות, ולפיקסלים לא כואב כשבועטים בהם.
איזו אלימות קיצונית? הכל קרה אוף סקרין
ונדטה, השומרים ועיר החטאים אלו סרטי קומיקס עם אלימות קיצונית גראפית. שומרי הגלקסיה בהחלט מתאים לילדים מגיל 8 ומעלה.
"שומרי הגלקסיה" הוא האח הקטן והסטלן של "הנוקמים"
זה זמן רב שלא ראיתי שילוב כה נהדר בין כיף לביזאר (על אחת כמה וכמה בסצנת הפוסט-קרדיט. ברצינות, WTF?). רק עכשיו חזרתי ממנו וכבר בא לי לראות שוב.
ויודעים מה? I think I might.
מה היה אחרי הכתוביות?
(ל"ת)
כל סרטי מארוול עד "בלייד"
היו "באטמן ורובין" (ואף גרוע מכך). הסרט ההוא בכלל לא עשה כבוד לדמות.
אכן, ת'אנוס היה די חלש
מאכזב בזה שהוא אמור להיות ה-נבל של כל היקום של מארוול.
אני לא דואג,
ברגע שהוא יחזור חזרה לידיים של ג'וס, הוא יהיה מעולה.
הוא לא.
ג'וס ווידון מביים את "הנוקמים 2", שבו תאנוס לא משתתף. לפי דיווחים לא רשמיים, שם תסתיים המעורבות של ווידון בעולם של מארוול.
אוי...
(ל"ת)
ווהו!
זה לא שאני שונא את ווידון, אני פשוט חושב שהוא יותר טוב בטלוויזיה.
כן, אחרי מה שקרה עם אדגר רייט היה נראה שג'וס די כעס על מארוול אז אני לא אתפלא אם זה נכון
That said, שטויות. אני בטוח שהוא ימשיך עד לפחות "הנוקמים 3" (אליו וכל יקום מארוול הכינו את הקרקע עד עכשיו, שם הנוקמים וכנראה גם שומרי הגלקסיה ילחמו נגד ת'אנוס).
זה מאוד מעניין ומפתיע
אתה יכולתת דוגמה לדיווחים כאלה (מאיזה אתר הם הגיעו)?
נדמה לי שזה מגיע בעיקר מכאן
דווין פרצ'י חושב, על סמך שיחות עם המעורבים בעניין, שג'וס ווידון לא יביים את הנוקמים 3, ושג'יימס גאן, הבמאי של "שומרי הגלקסיה" יחליף אותו. ואחרי שראיתי את "שומרי הגלקסיה", זה לא נשמע כמו רעיון כל כך רע. לא בטוח שזה מסתדר עם לוח הזמנים: גאן כבר חתום רשמית על "שומרי הגלקסיה 2" שייצא ב-2017; ל"הנוקמים 3" לא הוכרז תאריך, אבל ניחוש סביר מאוד יהיה מאי 2018. אם "הנוקמים 3" יידחה ל-2019, זה כבר סביר.
אני לא יכול להביא סימוכין כרגע, אבל גם בזמן שהתפרסם שכל עניין העזיבה של אדגר רייט היו שמועות על כך שווידון מבואס/מעוצבן/כועס על מארוול בעקבות זה, ולכן עשוי לא להמשיך מעבר ל"הנוקמים 2".
בכל מקרה, הכל לגמרי בתחום השמועה כרגע.
זה שהוא היה מבואס על זה זה יותר מסתם שמועה
הוא הרי פרסם בטוויטר שלו תמונות מחאה בהן הוא מחזיק קורנטו ביד כדי להראות למארוול שהוא לא מרוצה מזה.
השאלה היא אם זה באמת פוגם בזה שהוא יביים את אוונג'רס 3. למה שהוא בכלל יעשה את אוונג'רס 2 אם הוא עד כדי כך כועס עליהם?!
מה שכן, ווידון לא צריך את מארוול יותר*, כל סרט ישמח לכתוב בשיווק שלו "מהבמאי של הנוקמים!". אז בעצם ג'וס יכול לעשות מה שהוא רוצה עכשיו.
*למרות שיהיה נחמד לראות אותו מביים וכותב את העיבוד ל-The Runaways, אחת מסדרות הקומיקס של היותר טובות של מארוול משני העשורים האחרונים.
הוא מן הסתם מחויב חוזית ל"אוונג'רס 2".
וזה שהוא לא מרוצה מעזיבתו של אדגר רייט, זה ברור – אבל יש הבדל בין מבואס לבין כועס.
ג'וס וידון על ה- Runaways
כבר ניסו את זה פעם אחת.
לא עבד להם.
לא עבד לו.
אני בטוח שהוא למד את הלקח
הוא עדיין הבמאי ותסריטאי המושלם לסרט.
אתה בודאי חושב על ג'ו קורניש
סלחתי לך
מה קשור קורנטו?
זה מן קוד סודי כזה?
רייט הוא הבמאי של טרילוגית הקורנטו,
AKA: Shaun of the Dead
Hot Fuzz
The World's End
הטרילוגיה שאדגר רייט ביים מכונה טרילוגית הקורנטו
(ל"ת)
קצת הגזמת לגבי הסצינה האחרונה, לדעתי.
יריקה בפרצוף, באמת? אחרי הכל, זה לא שמארוול חייבים לך משהו. אין איזשהו סטנדרט לגבי סצינות אחרי הכתוביות. נכון, התרגלנו שיש סצינה כזו בכל סרט שלהם, ואולי דווקא בגלל זה הן כבר לא משמעותיות – אם כולם יודעים שהן מגיעות, הן כבר לא בדיוק easter eggs… גם הסצנות אחרי הכתוביות בשלושת הסרטים הקודמים לא היו מעניינות יותר מזו.
יכול להיות - זה נכתב זמן קצר לאחר הצפייה בסרט
מסכים עם מרבית הדברים, ובכל זאת, זה הרגיש לי כמו זמן מסך מבוזבז.
כן.
כאילו, לא יודע בקשר לשאר העולם, אבל לרגע לא חשבתי שהוא מת בפיצוץ.
זה שהוא מגולם על ידי בניסיו דל טורו
זה לא רמז מספיק עבה בשביל שיהיה לך ברור שיש לו עתיד ביקום של מארוול?
זה גם יכול להיות
כי בניסיו הוא חובב קומיקס ושמח לבצע תפקיד משני ודו פעמי.
אני לא חושב שלגלן קלוז יש עתיד ביקום של מארוול
ובכל זאת ליהקו אותה לתפקיד בסרט.
אה, זהו, באמת רציתי להעיר
שאחת הנקודות הבעייתיות בסרט היתה הליהוקים המבוזבזים לחלוטין של חלק מדמויות המשנה. הזכירו פה את לי פייס, אבל לי חרו בעיקר ג'ון סי ריילי וגלן קלוז, שחולקים ביניהם שבע מועמדויות לאוסקר, וקיבלו בסרט סצינות פושרות למדי. כלומר, למה ללהק את גלן קלוז ואז לתת לה לעמוד כמו עץ במשך רוב התסריט? התסרוקת שלה היתה החלק הכי מעניין בדמות.
היא עצמה הביעה נכונות לחזור לתפקיד.
http://www.usatoday.com/story/life/movies/2014/08/04/glenn-close-guardians-of-the-galaxy-movie/13580449/
הסרט הזה היסטרי
איזה יופי, היה שווה לחכות. "הנוקמים" WHO?
כיף
סרט מושלם. אסקפיזם טהור ומענג. ללא ספק הציל לי את קיץ 2014 המנומנם.
מנומנם?
כוכב הקופים השחר, x men העתיד שהיה וקצה המחר היו מעולים
אכן, מדובר בקיץ הטוב ביותר מאז 2008
אז יצאו וול-E, קונג פו פנדה, האביר האפל, הלבוי 2 וכן הלאה וכן הלאה.
יותר טוב מקצה המחר?
(ל"ת)
כן
(ל"ת)
לא
(ל"ת)
שחור
(ל"ת)
בהיר
(ל"ת)
אני גרוט.
(ל"ת)
אני אכתוב ביקורת יותר מאוחר, אבל בינתיים הערות למי שיראה...
הסרט מעולה, רוצו לראות.
התלת מעולה, בייחוד בחצי הראשון של הסרט. בד"כ לא ממליצה, אבל פה לדעתי זה ממש מרהיב ומוסיף.
רצוי ללכת לראות באולם טוב שכבר התנסיתם איתו ויודע להציג תלת כמו שצריך.
לגבי סצינת הפוסט קרדיטים – ותרו מראש. אין בה שום דבר מעניין או כזה שקשור למשהו וסתם תתעצבנו שחיכיתם 10 דקות.
איכפת לך לתת דוגמה?
כי התלת האחרון שראיתי היה כוכב הקופים ביס בחיפה, והיה חשוך ומבלבל.
אני לר חושב שנתקלתי בחווית תלת מימד שלא הקשתה עלי את הריכוז בסרט בנתיים.
האולמות ביס פלאנט איילון וראשל"צ מעולים לתלת
החוויות הרעות שלי מתלת מימד היו רק בסינמה סיטי בינתיים (רואים כל כך שחור…) ובאיזה אולם של לב למיטב זכרוני.
בינתיים לא נתקלתי באולם ביס פלאנט שהיה רע לתלת מימד, אבל תמיד יש הפתעות…
לוקח את הנוקמים בהליכה.
וממש אהבתי את הנוקמים.
כאילו מישהו לקח כיף צרוף והוסיף לו גרוט, ופתאום את לא יודעת איך נהנית מסתם כיף נטול-גרוט עד עכשיו (ולעוד מישהו החיוך שלו ממש הזכיר את הדוקטור של אקלסטון?).
אבל אסקפיזם טהור? לא יודעת. היתה לפחות סצנה אחת שבה אם היה מישהו בקהל שלא חשב "כיפת ברזל" – אני צנצנת.
אמנם כנראה לא הייתי בקהל שלך (רב חן מודיעין)
אבל כיפת ברזל לא עלתה לי לראש, למרות שאני מסכים שהסרט לא מנותק ב100% מהמצב ולא הייתי קורא לו אסקפיזם טהור.
אבל זה לא משנה! זה היה כל כל קליל, מצחיק וכיפי! ואדיר! ומגניב! אני כל כך הולך לראות את זה שוב! קצת הזכיר לי, גם אם בצורה שונה, את הכיפיות של סקוט פילגרים.
היו כמה רגעים מעטים שגרמו לי לחשוב על המצב
אבל תוכלי לכתוב איזה קטע בדיוק את מדברת ?
וזה דומה ל... מה?
(ל"ת)
לכיפת ברזל
(ל"ת)
לי ולחברים שיהיו איתי
זה יותר הזכיר את space invaders
זאת לא האסטרגטיה הכי גרועה שנראתה בסרטי מד"ב
אבל זה די קרוב.
כן,זה מה שהתכוונתי.
(ל"ת)
זאת רשת תוליאנית.
(ל"ת)
מה זה רשת תוליאנית?
(ל"ת)
זאת
https://www.youtube.com/watch?v=3l44Xrsgonw
הרשת הזו יותר מזכירה את קו בר-לב הבלתי פריץ
כלומר עד לקטע שבו הוא נפרץ וכל הקונספציה מתפוצצת בפרצוץ
אם כך, אני צנצנת.
(ל"ת)
כיףכיףכיף
אני עדיין חושבת שהאוונג'רס היה יותר מוצלח, אבל זה מתחרה גבוהה על המקום השני.
הפסקול ממכר בטירוף, ואנשי סטארוורס צריכים לקבל מהסרט הזה כמה טיפים.
שווה לראות בתלת מימד?
(ל"ת)
כן,זה כתוב בביקורת.
(ל"ת)
תודה :-)
העדפתי להימנע מקריאת הביקורת עד שאראה את הסרט
לא ממש
בעיני, לא היה שם משהו יוצא דופן מבחינת התלת, אבל אולי פספסתי משהו.
שאלה בנוגע לתלת מימד בכללי
מישהו יודע אם יש הבדל במשקפיים בין יס פלאנט ולקולנועים אחרים? כלומר- הטכנולוגיה היא אותה טכנולוגיה נכון? אם אני בא עם משקפיים מסינמה סיטי הם יעבדו?
מילה על ההומור
הסרט מצחיק. מאוד מצחיק – יש אחלה פאנצ'ליינים, בדיחות שמעות בין הפיזי למילולי לנוסטלגי, הומור של שפה, של אבסורד וסתם מנאייקיות (בערך כל שורה שניה של רוקט).
אבל ההומור המשעשע הזה הוא (בעיני) דווקא פוגם בסרט בשורה התחתונה – הוא פוגם ביכולת להתחבר לדמויות ולעלילה וכל הרגעים הדרמטיים בפוטנציאל מרגישים כמו הכנה לירידה עליהם שתגיע עוד מעט. מילא שלסרט אין "ערך מוסף" אבל גם אין לו ממש מרכז רגשי.
יוצאת דופן – הדמות של גרוט: עץ החלל שהוא גם בריון וגם בודהה בחבילה מהודרת אחת. הדמות היחידה שמקרינה אפס ציניות החוצה וגם מקבלת מעט מאוד ציניות מצד היוצרים (בניגוד לדראקס לדוגמה) יוצאת כמובילה. וין דיזל הוא שחקן שאני די מחבב (כשהוא מנסה, ראו ערך – Find Me Guilty) אבל מסתבר שהיא נולד לדבב ענקים מאויירים קמוצי מילים אבל רבי עומקים.
אופס.
אולם בניו ג'רזי הקרין היום בטעות את "שומרי האגדות" במקום את "שומרי הגלקסיה". LOL
http://kotaku.com/cinema-plays-wrong-movie-to-guardians-of-the-galaxy-cro-1614404670/all
זה נכון, בגלל שאנשים צייצו על זה תוך כדי שזה קרה – לגמרי הדבר הנכון לעשות.
מינון גבוה מדי של אקשן
ברצינות
היכולת לייצר ב-CGI סיקוונסים מטורפים מסמאת את עיני הבמאים והם מגזימים – לדעתי – במינון.
אני מת על אקשן אבל כשיש כל כל הרבה התרחשויות מהירות מול העיניים, ולאורך זמן, זה פוגם. גם בהיבטים הלא-אקשניים של הסרט אבל גם במהות האקשן עצמו. סרטי הטרנסמפורמרס ממש נפגעו מזה. גם הנוקמים. כדוגמא הפוכה אציין את מאטריקס (הראשון) ואת התחלה.
בקיצור – חלק גדול מהציפיות שלי משומרי הגלאקסיה נבלע בתוך הבום-סלאש-וווינק הבלתי נפסק. אראה אותו שוב על המסך הקטן.
מלחמת הכוכבים בלי אבירי ג'דיי
סרט נהדר. הבאסה היחידה מכל הסרט הזה- הוא מייתר את הצורך בסטאר וורס אפיזוד 7- וזה כי הוא סטאר וורז אפיזודה 4. הסרט הזה הוא פשוט מחווה אחת גדולה למלחמת הכוכבים: תקווה חדשה-חבורת לא יוצלחים שמורכבת מ: גנב/ טייס חלל שבורח מהבוס שלו לשעבר שמנסה לצוד אותו, יצור גדול וחזק- אך חמוד- שמדבר בצורה שרק השותף שלו מסוגל להבין אותו ונסיכה לוחמת וקשוחה שפרחח החלל הראשי מנסה להמיס את ליבה, יוצאים להביס לורד אפל מרושע שבעצמו משרת לורד אפל ויותר מרושע. הם מנסים לעשות זאת על ידי ביצוע תכנית בלתי אפשרית לפיצוץ חללית האם האפלה של הלורד האפל. וגם (ספויילר קל)- אחד הפרחחים מגלה שהוא למעשה לא סתם איש פשוט אלא בן של דמות חלל חשובה כלשהי. אולי הסטייה היחידה מהמקור הינה העלמת כל ענייני הפורס, ופיצול הדמות של האן סולו בין סטארלורד ורוקט. מי צריך עכשיו את מלחמת הכוכבים של ג'יי ג'יי?
כן?
אני באמת לא בטוח אם זה הוא מהתמונה הזו, זה בו זמנית גם נראה כמוהו וגם לא.
כנארה זה רק דיבוב:
https://www.nerdist.com/2014/07/nathan-fillions-guardians-of-the-galaxy-role-revealed/
לא נראה לי שזה הוא בתמונה
כנראה שהוא רק דיבב אותו.
מה שבאמת מוזר בתמונה הזאת
זה ששון גאן משחק את רוקט.
סתם התבדחתי לגבי 2
ונראה לי שהתכוונת "סחר נשים בחלל", למרות שגם השכר של נשים בחלל זה נושא ששווה בדיקה .
הקטע של הבנות
נראה לי שהשאלת הבנות זה פחות "סחר בנשים" ויותר "אנחנו שותפים במסע הכיבוש אז הנה לך שתי לוחמות מעולות שאגב יפקחו עליך שתי עיניים אם אתה מנסה לבגוד בי"
גם אני חשבתי ככה לגבי ת'אנוס
ואפילו עברה לי בראש ההשוואה לפרופ' X.
"ירייה בחשיכה עם כיסוי עיניים"
אני לא בטוח שבמצב הזה כיסוי העיניים מקשה על המצב
בשתי מילים
"פלאש גורדון", בארבע מילים "פלאש גורדון עם תקציב !"
סרט צבעוני, מהיר, כיפי ומצחיק (לפרקים, לא קומדיה כמו "שיגעון בחלל")
הנבלים הם כל כך over-the-top עד שקיוויתי שמישהו מהם עלול להתחיל לכרסם את התפאורה (בחלל !)
התלת מימד הוסיף, אבל לא ממש, כל הגורמים המהנים שם גם בלי הגימיק הנ"ל.
"החפץ שכולם רצו להשיג ובגללו כל הבלגאן"
זאת המשמעות המדויקת של המילה "מקגאפין".
מקגאפין זה לא החפץ שמתניע את כל העלילה אבל לצופה אין מושג מה הוא?
סטייל המזוודה של מארסלוס וואלאס?
מקגאפין זה החפץ שמתניע את העלילה.
הדבר שכולם רוצים להשיג. במקרה של "שומרי הגלקסיה" זה ה"אורב", הכדור, או איך שקראו לזה. המצחיק במקגאפין זה שלמרות שהוא כביכול הדבר הכי חשוב בעלילה, מעשית בדרך כלל זה לגמרי לא משנה מה הוא, משנה רק שכולם רוצים אותו; הרבה קולנוענים צחקו על זה בכך שיצרו מקגאפינים שבעצם איש אינו יודע מהם – כמו המזוודה ההיא, או "רגל הארנב" ב"משימה בלתי אפשרית 3". אבל זה לא שכל מקגאפין צריך להיות משהו שהצופה לא יודע מה הוא.
זה גם נכון
אבל העיקרון הוא לא "לצופה אין מושג מהו" אלא "לא באמת חשוב מהו". האורב הזה שהופיע בשומרי הגלקסיה היה יכול להיות כל דבר: סולם, ממטרה, כלב או שלט והוא עדיין היה מתניע את העלילה
כל הדבר האלה הם מגאפינים
הטבעת, התוכניות ל"כוכב המוות" ואבני האינסוף- כולם מגאפינים.
הטבעת, לא ממש
ההשפעה הישירה שלה על הדמויות כמעט והופכת אותה לדמות בפני עצמה.
הטבעת היא החפץ יקר הערך שעלילת הסרט נסובה סביבו
ולכן היא מקגאפין, כי זו המשמעות של המילה. די, מקגאפין זו לא מילת גנאי ולא נועד להעליב ולא צריך להגן על סרטים מפניה.
אבל רד,
אתה מתעלם פה מאלמנט חשוב למדי בהגדרה של המקגאפין – שלרוב אין לו השפעה על העלילה של הסרט.
או, בניסוחה של ויקיפדיה: The specific nature of a MacGuffin is typically unimportant to the overall plot
(http://en.wikipedia.org/wiki/MacGuffin)
זו, אני מאמין, הסיבה בגללה לאנשים יש בעיה עם הגדרה של אלמנטים בסרטים מסויימים כמקגאפינים.
אתה משתמש במילה הזאת במשמעות מצוצמצת יותר? סבבה, אבל אל תתפלא שאנשים אחרים חושבים שההגדרה שלך לא מתאימה.
Typically.
לא שמתי לב שיש כזה ויכוח בנושא. השאלה היא עד כמה משמעותית היא חוסר-המשמעות של החפץ להגדרת המקגאפין. עכשיו בגיגול, אני רואה שיש כאלה שמתייחסים אל הטבעת בתור דוגמה מושלמת למקגאפין, ואחרים נותנים אותה בתור דוגמה למשהו ש*אינו* מקגאפין. טוב, אני לא אכנס לויכוחים סמנטיים אז רק אצטט את היצ'קוק: "טוב, אז זה לא מקגאפין".
השאלה אם היא מקגאפין או לא פחות רלוונטית
אם כולנו מסכימים שיש הבדל בין הטבעת ובין המזוודה בתור מקגאפינים, אז הויכוח די ריק – הוא נסוב רק על סביב צירוף האותיות "מקגאפין" ולא סביב המהות.
אני עם עידן
זה לא שאני חושב על מקגאפין בתור מילת גנאי, אני פשוט לא חושב שהיא מתאימה למשהו כמו הטבעת.
טוב, אז, אהממ
לא התלהבתי.
דמויות שנעות בין מיותרות (השרירי ההוא) לסטנדרטיות (הבחורה הקשוחה) לחביבות אבל לא משהו לסחוב על גביו סרט (גרוט וה… חולדה? שלו).
עלילה – פחחח.
וההומור? לא יודעת, אולי פספסתי משהו? נהנתי ממש מהנוקמים, אבל ההומור כאן לא התקרב לרמה שלהם. כמה רגעים משעשעים אבל לא משהו להתגלגל מצחוק בגללו. לא חושבת שצחקתי בקול אפילו.
בצד החיובי: פסקול משגע.
בקיצור כנראה שאת הטרולית כאן :)
בסופו של דבר כמעט כולם (כולל אותי) מצאו בסרט משהו כיפי – ולא רק את פס הקול שלו. האיזון בין אקשן לסיפור מסגרת, הדמויות, הביצוע וכל השאר.
אבל כל אחד ואחת זכאים לדעתם. גם אם היא טועה ;-)
מישהו שדעתו שונה מדעת הרוב הוא לא "טרול".
(ל"ת)
נכון, אבל ההתנסחות שלה טרולית למדי
"גרוט וה… חולדה? שלו" – אני זוכר דמות אחת בסרט שהתייחסה אליהם בזלזול כזה, וכמעט באתו ניסוח.
למרות זאת אני קצת יותר בצד שלה לגבי כמה נקודות. ואגב כך, היו חורי עלילה ענקיים ובלתי ניתנים לסספונד.
לא ידעתי שרוקט קורא כאן.
מתנצלת אם פגעתי ברגשותיו.
(אגב, הסרט כל כך זכיר שהייתי צריכה ללכת עד לדבי בשביל להזכר בשם של הדמות שלו).
קשה לזכור שם של דמות שיורה בכל מיני דברים וקוראים לה טיל?
אז מה לגבי דמות שנראית כמו פוקימון ונקראת על שם צוות רוקט?
יש הרבה דמויות בסרט שאני לא זוכר את השם שלהן, אבל רוקט הוא לא אחת מהן. לדמויות הראשיות היו שמות מאד פשוטים וזכירים.
גם הדמות של "השרירי ההוא" הפתיעה אותי לטובה: ציפיתי כמיטב מסורת לשרירן רציני וטיפש שלא מבין מטאפורות. לא ציפיתי לlampshading שיסביר שהוא מגיע מגזע שלא מבין מטאפורות.
(ועוד נקודה שבכלל הפתיעה אותי בכלל ברמת הליהוק: וין דיזל משתתף בסרט, אבל לא משחק את השרירן אלא עץ)
העץ הזה
הוא די שרירן. הוא הבריון שעוזר לרוקט כשצריך לטפל בדברים בצורה קצת יותר אגרסיבית מהרגיל. חוץ מזה, בקרבות בסרט הוא מצליח הרבה יותר מדראקס, והוא אחראי לסצנה שהיא לדעתי המקבילה לסצנה מ"הנוקמים" שבה הענק פוגש את לוקי.
אוף איתך,
רציתי אסקפיזם!
"ופה ההשפעות של ווידון מורגשות במיוחד"
לא ראיתי שווידון קיבל קרדיט רשמי כלשהו, אבל כמה כתבות מאחורי הקלעים (בהן הוא והמפיקים הבהירו כמה שיותר שזה סרט של גאן וג'וס רק הכווין) איששו שהוא היה מעורב מאוד בכל שלב. היו גם כמה אנשים שרמזו שהקרדיטים מייצגים רק את מה שה WGA קבע, אז אי אפשר לדעת מי עוד היה מעורב בתסריט.
אני מרוצה מהעבודה של גאן ומזה שג'וס דואג לחברים שלו, גם אם הוא לא מקבל קרדיט רשמי וציבורי.
קצת לא מתחשק לי להמשיך דיון מלפני שבועיים
אבל גם בלינק שכתבת וגם בלינקים נוספים, עולה שגאן ביקש מגו'ס שימליץ עליו, אבל ג'וס כבר עשה את זה קודם, ג'וס שלח את גאן לשכתב וכו' אחרי שהוא קרא את התסריט, וג'וס מספר שהוא ראה את ההפקה בהמון חלקים שלה. חוץ מלקרוא תסריטים הוא גם נכח ככל הנראה בהפקה בפועל מדי פעם. אז הוא כן היה מעורב בכל שלב וכנראה הייתה לו השפעה מסויימת (גם אם זניחה).
יש המון הסתייגות, יותר מדי לטעמי, גם של מפיקים וגם של ג'וס מהחלק של ג'וס בפועל. זה מוצדק, אבל מרגיש קצת יותר מדי מסנגר.
סרט נהדר, אפשר לוותר על התלת
לעומת רוב חבריי, אני כמעט תמיד מעדיף את אופציית התלת וכאן היא הייתה מיותרת לטעמי.
אולי זה בגלל שישבתי בסינמה סיטי וחוויתי את תנאי הצפייה מהגרועים שנתקלתי בהם – סרט חשוך מדי, כיסאות נמוכים כך שהיושב מקדימה הסתיר את תחתית המסך, סאונד חלש, משקפיים שגרמו לי לדמעות ואור ביניים (שדלק בזמן הטריילרים ובסצנת האפטר קרדיטס) שנכנס לך בדיוק לעיניים. האזעקה שצפצפה באולם במהלך הסרט (הבהובים ורעש, שקצת השתלבה עם האקשן) לא תרמה לעניין.
אם אתם הולכים לסינמה סיטי, תדעו שאפשר לבקש מגבונים לחים כדי לנקות את המשקפיים ושלא כדאי לשבת באולם 8, שורה 10.
תוספת
אני רק אציין שהתלוננתי על התקלות הנ"ל אחרי הסרט, היו קשובים והבטיחו לנסות לטפל במה שאפשר.
מתחשק לי מאוד לצפות בו בשנית, אני מאמין שהפעם השנייה תהיה ביס פלאנט.
נסה גם ברב חן הרצליה
אחרי שבסינמה סיטי וביס פלאנט המושבים הפנויים היחידים היו בצד (כיסא 1-2! לא סתם בצד) בשורה מעפנה, נכנסתי לאתר של רב חן בהרצליה והאולם היה ריק לחלוטין (למעט 4 מזמינים).
קודם כל – הבית קולנוע מאוד ביתי כזה (בניגוד להמוניות של המוזכרים מעלה), וחוויית הצפייה בתלת מימד הייתה טובה מאוד.
ולגבי הסרט- סרט הקומיקס וסרט גיבורי העל הכי טוב שראיתי מעולם. כיף כיף כיף. הרגשתי כמו בחוויה. הרגשתי כאילו זו הפעם הראשונה שצפיתי במלחמת הכוכבים – התקווה החדשה.
מת לראות את זה שוב!
התלת בסינמה סיטי תמיד חשוך מדי בעיני.
החושך הזה הורס לי את הסרט, אני מעדיף לא לצפות בכלל אם זו האופציה היחידה שלי.
אם אני הולך לתלת, אז זה רק ביס פלנט.
אבל הקהל של שומרי הגלקסיה ושל משחקי הכס הוא לא אותו קהל
כן, יש חפיפה גדולה אבל בעוד שמשחקי הכס היא סדרה למבוגרים בבירור עם אלימות ומין ופוליטיקה של מבוגרים, שומרי הגלקסיה הוא בהחלט סרט לנערים ואפילו לילדים.
להרוג דמות ראשית בסרט שכזה לא הוכח כהצלחה ושהקהל יכול לקבל אותו.
אבל ככה זה בקומיקס
הדמות היחידה שנשארת מתה היא דוד בן. למושג comic book death יש אפילו ערך משלו בויקיפדיה.
(ובכל זאת, יש קצת תקווה – בתשובה לשאלה על הגישה שלו ל"נוקמים" הבא, ג'וס ווידון ענה: "מוות, מוות ועוד מוות")
הריני להכריז בתאריך זה, ה-9.8.2014,
שאם ווידון הורג בנוקמים 2 דמות משמעותית כלשהי – אבל כלשהי, כולל הוקאיי – אני מסירה בפניו את הכובע ולוקחת בחזרה כל דבר רע שאמרתי עליו אי פעם (ואמרתי).
תסלח לי, אבל כל עוד יש הנוקמים 3, פחח על זה שהוא יהרוג דמויות.
תצטרכי לחכות עד "הנוקמים 3"
גם אם מישהו ימות ב"נוקמים 2", זה לא אומר שהוא לא יחזור באורח פלא ב 10 דקות הראשונות של הסרט השלישי (אולי איזו הקפאה קריוגנית, כישוף וודו, עסקה עם שד צמתים…זה קומיקס, הכל אפשרי).
אני מהמר
שאם לא ב"הנוקמים" הבא אז בוודאי שב"קפטן אמריקה" הבא רוג'רס הולך למות. גם כי כריס אוונס ככל הנראה לא הולך לחדש את החוזה שלו עם דיסני ומארוול, וגם כי זה מתכתב היטב הן עם עלילות הדמות מהקומיקס והן עם הנרטיב אליו מכוונים בעולם הקולנועי של מארוול, עם באקי בארנס כמחליפו העתידי של הקפטן. וכמובן, אין משהו שג'וס ווידון אוהב לעשות יותר מלהרוג את הגיבורים שלו.
ופתאום הזכרת לי
את הסרטון האדיר הזה של לי להב-
https://www.youtube.com/watch?v=HOF_eKg9dMw
למי שעדיין לא ראה ולמי שרוצה שוב.
תמשיכו.
הזכיר לי את הקטע עם ג'ק בלאק בחבובות
(ל"ת)
אני גם חשבתי שקפטן אמריקה הולך למות בסרט הבא שלו,
ואז התעלפתי, ואז כשהתאוששתי הבנתי שזה לא הגיוני שהוא ימות בקפטן אמריקה 3 כי כריס אוונס חתום גם לנוקמים 3, שיוצא אחר כך.
אם הסדר בין הסרטים היה הפוך – לגמרי הייתי מסכימה איתך.
מה גם, שאם סטיב רוג'רס ימות בקפטן אמריקה ממש יהיה קשה להגיד שזה ג'וס ווידון הרג את הדמות, וזה בטח ובטח שלא יקרה בנוקמים 2.
ג'וס ווידון יכול לאהוב להרוג דמויות שלו עד מחר, אם מישהו בנוקמים 2 ימות אני כובע.
אגב, רק אני לא קונה את זה שזה יהיה כזה קל למארבל להחליף את השחקן של קפטן אמריקה? נראה לי שהקהל הקולנועי ממש לא יאכל את זה. זה נהוג מאד בקומיקס, אבל אפילו שם סטיב רוג'רס חזר די מהר (ועכשיו הולך שוב. ואז הוא בטח יחזור שוב תוך שניה וחצי. וחוזר חלילה).
מה שכל כך יפה בקטע הזה של "חתום ל"
הוא שלך תדע.
אולי מסתדר לכל הצדדים לשחרר אותו מהחוזה יותר מוקדם מהצפוי. אולי הוא רוצה לעזוב, וג'וס ווידון רוצה אפקט שוק שיקפיץ את הקהל, והמפיקים חושבים שאפקט שוק כזה יתרום לסדרה בכללותה (לא אזכיר שמות אבל רובנו יכולים לחשוב על דוגמאות מהעת האחרונה), ואז כל המידע החוץ-סרטי על כך שהשחקן חתום לעוד הרבה זמן הוא גורם שמסייע מאוד להפתעה (אבל מכיוון שמדובר על קולנוע ולא על טלוויזיה לא נראה לי שיש סיכוי שזה לא ידלוף מוקדם).
למה אנחנו מדברים על קפטן אמריקה?
אם יש מישהו ש"הגיוני" שימות באוונג'רס 2, זה טוני סטארק. למיטב ידיעתי כרגע *לא* מתוכננים סרטים נוספים בסדרה שלו, והוא לא חתום על סרטים נוספים עם מארוול (או שאני טועה?). הוא דמות סופר-פופולרית, ומוות שלו יהיה מאוד מזעזע, אבל לא יפגע בתכניות של מארוול להמשך.
לא נראה לי ריאלי שמכל חברי האוונג'רס מרוול יתנו דווקא
לטוני סטארק/רוברט דאוני ג'וניור ללכת. גם הדמות וגם השחקן הם בין הנכסים הכי פופולאריים שלהם בזיכיון.
רשימת נבלים.
סבסטיאן שאו מ"אקסמן: ההתחלה"; כל הדמויות של "שודדי הקאריביים", פעמיים; לורד ביזנס (?) וכמובן, הגוקר.
הוא דיבר על חמשת השנים האחרונות
כך שהג'וקר וחלק משודדי הקאריביים לא נכנסים. אבל אני אסכים איתך על קויין בייקון.
האם בהקשר הזה קיים הבדל משמעותי בין חמש שנים לבין שבע?
(ל"ת)
באתי להציע את בארדם בזמן שקראתי את הטרוניה על המחסור הכללי בנבלים,
כי הוא באמת היה די עצום (הסצנה הראשונה שלו הייתה די עוצרת נשימה, עם המונולוג והפיתוי). כמה שנים לפני הוא היה שיגור, אחת הדמויות הכי מפחידות של הכהנים אי פעם. יש כאן מאמר מקסים על הנבלים של עשרים השנה האחרונות בסריטה.
בארדם ב"סקייפול".
הוא אולי משחק מעולה את הדמות, אבל בעיקר לקראת הסוף בולטת העובדה שהיא מחונטרשת לגמרי. מבחינתי הוא לא שונה מאוד מלוקי ומאלדריץ' קיליאן.
כולם שם נבלים. זה מה שכל כך אדיר בסרט הזה.
(ל"ת)
זה תלוי באמת המוסר שלפיה אתה מודד את המעשים שמוצגים בסרט.
האם התעללות כל כך איומה בבן אנוש אחר מוצדקת, גם אם הוא באמת חלאת המין האנושי? אני יכול להבין את הדחף הקמאי של גראד וגליקמן לבצע מידה כנגד מידה במי שהתעלל ורצח את הבת והנכדה שלהם, אבל להצדיק אותו? אני לא בטוח.
כולם שם נבלים
חוץ מהערבי על הסוס.
עוד לפני שקראתי את המאמר של סיגולי -
מייקל פארקס בכנסיית הפחד. אגדה בשבילי.
ברחאד עבדי בקפטן פיליפס.
בדאווי מ"בית לחם" (הנבל הבדיוני הכי טוב שנוצר בישראל)
דיין דהאן ב"כרוניקה" (אני מרשה לעצמי לכנות אותו נבל)
דווקא היו נבלים לא רעים, חלקם אפילו לא הגיעו מסרטי פנטזיה ומד"ב.
אבל אתה חושב עליהם כתור נבלים?
גם החברה מהזאב הרע, גם ברחאד, בדאווי, דהאן כולם מרגישים לי דמויות אנטי-גיבורים הרבה יותר מאשר נבלים. קשה לי להסביר את הגבול, אבל קשה לי לשייך את בדאווי וברחאד עבדי באותה קטגוריה של אנטון שיגור או הג'וקר או האנס גרובר.
(ובכל זאת, כל ההצעות שאמרתם הם דמויות נהדרות. אני לא יודע למה קשה לי לחשוב עליהם כנבלים.)
קצת אוף טופיק וסליחה אם זה נשמע קטנוני אבל זה משגע אותי, אז אני חייב לתקן: "בתור" או "כ", אך לא כתור, אא"כ אתה מתכוון להשוות/ לדמות משהו לתור.
תודה וסליחה!
נראה לי שזו שגיאת הקלדה.
מדובר באותיות סמוכות למדי על המקלדת…
בהתחשב בהיסטוריה של הקרקר,
זו צורת ביטוי שכיחה שלו. אני יודע מיד שמדובר בהודעה שלו אם מופיעה בה המילה 'כתור'. רקאומר.
היי, מגניב.
יש לי קאצ'פרייז. (בערך)
לוטס-או? נבל נהדר? באמת?
ראיתי את הסרט 3 פעמים בזמנו, ואני בקושי זוכר ממנו סצינות, בטח שלא כאלה עם לוטס-או. לא דברים שהוא עשה, לא ציטוטים שלו, נאדה. אז אני כן אגיד ביין, כי אולי הוא לא בראש רשימת הנבלים, אבל אני בטוח שאני לא היחיד שזוכר אותו הרבה, *הרבה* יותר טוב מאשר לוטס-או. גם המלך מ"ראלף" לא היה כזה מי-יודע-מה, while we're at it. אתה מוזמן להוריד לי נקודות.
על טרנטינו אני בהחלט מסכים.
תראה, יש פה המון סובייקטיביות
אבל לוטס-או והמלך הטרידו אותי הרבה יותר מאשר ביין, דמות שלא יודעת לדבר וזה החלק הטוב, כי אם היא הייתה יודעת היית מגלה שכל מה שיש לה להגיד זה חרטא מוחלט.
קשה לפחד מדמות שמנסה להפחיד אותך בדיבורים אבל אז מדברת כמו חיקוי עלוב של שון קונרי.
בידיוק מה שאני חשבתי
בדרך החוצה מהקולנוע. חשבתי על הביקורת הזאת כי קראתי אותה לפני הצפייה בסרט וחשבתי על ההשוואה לסטאר וורס.
סטאר וורס לא מאוד שונה משומרי הגלקסיה, אבל הטרילוגיה הישנה היא יצירה שלנצח תהיה חקוקה בעולם הקולנוע, ונשאלת השאלה מה עוצר בעד הסרט הנוכחי לעשות זאת גם כן? כמובן שמלחמת הכוכבים יצא בזמנים שונים ופרץ דרך מהרבה בחינות טכניות (או לפחות כך שמעתי, לרקורד, לא הייתי בתכנון בימים ההם), אבל לפחות עבורי, מה שהופך את מלחמת הכוכבים לקלאסיקה זה אוסף הדמויות האדיר שיש לו, ובראשן דארת' וויידר שהוא כנראה אחת הדמויות הכי אהובות ממלחמת הכוכבים ובכלל.
היתרון האמיתי של מלחמת הכוכבים הוא פשוט שהוא היה שם קודם.
לכל ז'אנר/מדיום יש את הקלאסיקות שלו, שלרוב נוצרו בפרק זמן מצומצם יחסית וכל מה שיוצא אחריהם תמיד יעמוד בהשוואה אליהן. הכבוד הולך לא בהכרח לטוב ביותר בז'אנר, אלא למי שחולל את המהפכה הגדולה ביותר. לאף להקת פופ ורוק עכשווית, טובה ככל שתהיה, אין סיכוי להתחרות בביטלס, אף מלחין קלאסי מודרני לא יזכר לצד בטהובן או מוצרט. בקולנוע המצב טיפה יותר טוב, כיוון שההתקדמות הטכנולוגית נותנת ליוצרים כלים שמאפשרים ליצור יצירות שאי אפשר היה ליצור בדורות הקודמים. הטלויזיה הייתה מדיום די שמרני עד לשנות ה-90, והסדרות שנחשבות ה"גדולות בכל הזמנים" הן מהשנים האחרונות.
הדבר היחיד שיכול "לפתוח מחדש" את הקאנון הן מהפכות טכנולוגיות שמאפשרות ליוצרים ליצור שוב יצירות מהפכניות (זה עדיין קורה, במידה מסויימת, בקולנוע ובטלויזיה, אבל קשה לי לראות את המהפכה הבאה בספרות או במוזיקה), ואולי גם מהפכות חברתיות שמשנות את צורת החשיבה האנושית ולכן הופכות את היצירות ה"קלאסיות" ל"מיושנות"
צריך לתת יותר קרדיט למלחמת הכוכבים
הטרילוגיה המקורית הגיעה למעמד שלה לא רק בגלל שהיא הייתה קודם – אלא בגלל שהיא מעבירה סיפור בצורה נהדרת (כלומר, חוץ מהאיווקס). יש בה מינון טוב של אקשן, הרפתקאות והומור. היא מציתה את הדמיון עם העולם הרחב מאוד שמתואר ונרמז בה.
אני לא טוען שאלו הסרטים הטובים ביותר בעולם EVER. ממש לא. אבל יש להם ערך בידורי גדול מאוד ששרד תקופה ארוכה (למרות שאני מסכים שהיום זה קצת התיישבן, כי כבר הורגלנו לסטנדרטים גבוהים יותר של אפיות בסאגות האקשן שלנו). אפשר לחשוב על תופעות דומות בשני העשורים האחרונים – אני מעריך שבעוד עשרים שנה יזכירו את טרילוגיית באטמן של נולאן, טרילוגיית שר הטבעות וטכנית גם טרילוגיית המטריקס (לו רק ההמשכים לא היו גרועים כל כך) באותה נשימה עם הטרילוגיה המקורית של מלחמת הכוכבים. כלומר, אלא אם אברהמס ישמיד את המותג לחלוטין.
לכן אני גם חושב שאתה טועה כשאתה אומר שלאף להקת פופ ורוק עכשווית אין סיכוי להתחרות בביטלס, או שאף מלחין קלאסי מודרני לא יזכר לצד בטהובן או מוצרט. זה נכון לעכשיו. בעוד 40 שנה אולי יזכרו את ביבר יחד עם אלביס, ואת גאנס או את הצ'ילי פרפרס יחד עם הביטלס*. ובעוד 300 שנה אולי יזכרו מלחינים קלאסיים מהמאה ה-20 יחד עם בטהובן. בכל ז'אנר לוקח זמן לטפס לסטטוס של קלאסיקה – אבל בסוף זה קורה.
–
–
–
[*]לא שאני טוען שגאנס או הצ'ילי פפרס הם באותה רמה של הביטלס, או ביבר באותה רמה של אלביס. לא שאני טוען ההפך. לא שאני רוצה להתווכח על זה בכלל – סתם דוגמאות של מוזיקאים שהשאירו חותם ברור.
אוקיי, אז אני אחדד את מה שאמרתי
מה שקובע, לדעתי, הוא לרוב אפקט ה"וואו" שמיצרת הצפיה ביצירה. טרילוגיית מלחמת הכוכבים (הנהדרת – או לפחות שני הסרטים הראשונים) הייתה כל כך שונה מכל מה שבא לפניה (ומדהים לראות כמה סבירים נראים האפקטים והתלבושות שלה גם היום, אפילו ביחס לסרטים משנות ה-80) שהיא פשוט חילקה את ההיסטוריה של הבלוקבאסטרים ל"לפני" ו"אחרי". בזכות התפתחויות טכנולוגיות, יש סרטים שמצליחים לעשות את זה גם היום (מטריקס, שר הטבעות, אוואטר – לא בהכרח הטובים ביותר, אבל אלו שייצגו קפיצה טכנולוגית), אבל הקפיצות הולכות וקטנות כיוון שכל שיפור קטן מתרגם מיד למסך. הקונספט הזה לא שמור רק לבלוקבאסטרים של אפקטים – "האזרח קיין" נחשב לקלאסיקה כיוון שהיה לו אפקט "וואו" דרמטי – גם בזכות השימוש המושלם והחדשני בכל טכניקה קולנועית אפשרית, וגם בשל הסיפור העמוק, העברת הסיפור בצורה לא לינארית והגיבור עם המוסר המפוקפק. הצופה של ימינו יכול עדיין להנות מהסרט, אבל הוא יראה מיושן ולא מורכב במיוחד – אבל ברור שכל סרט שיוצא היום עומד על כתפי הסרט הזה. ואם לקחת דוגמא מעולם אחר – חברות ישקיעו מליונים בלקחת את טובי המומחים כדי להמציא את הנורה הטובה בכל הזמנים – אבל היא עדיין לא תהיה זכורה כמו הנורה הפרימיטיבית של אדיסון.
ובתחום של המוזיקה המצב יותר גרוע – יש המון להקות נהדרות, יצירתיות וסופר מוכשרות (לפחות בעיני) שעושות מוזיקה מעולה. אבל החדשנות הולכת ופוחתת, פשוט כיוון שאין טכנולוגיה חדשנית שתאפשר לפרוץ מחסומים חדשים. הטכנולוגיה הנגישה את הכלים, כך שכל אחד יכול לעשות בבית את מה שדרש אולפן סופר יקר לפני כמה עשרות שנים – אבל האם היא הולידה צלילים חדשים? האם יש ספקטרום של סאונד שלא נחקר כבר על ידי אמני אוונגרד לפני עשרות שנים ועכשיו נותר רק לערבב שוב ושוב את אותם צלילים בסדר שונה? התוצאה יכולה להיות נהדרת ומרשימה, אבל חדשנית ממש? כנראה שלא.
"מלחמת הכוכבים" עשה שימוש בתשתית שכמעט 99% ממנה היתה קיימת קודם
ההצלחה הגדולה שלו היתה הקונטקסט שבו הוא הכניס את האפקטים האלה – מדובר בסרט שהלך על 100% אסקפיזם. חלק גדול הסרטים האמריקאיים בתקופה ש-"מלחמת הכוכבים" יצא (לרבות שוברי-קופות, כולל בז'אנר המדע הבדיוני – שכמעט כולו היה אז אפוקליפסות ודיסטופיות) היו סרטים קודרים, מרירים ופסימיים. "מלחמת הכוכבים" היה סרט שבמוצהר כיוון לגרום לצופים לשכוח את המציאות שבחוץ.*
* נהוג לייחס דווקא ל-"מלתעות" של ספילברג את הגל הזה, אבל בהתחשב בתוכן של הסרט – כריש מפלצתי שאוכל בני-אדם מבוהלים – אני חושב שהבכורה בכל זאת שייכת ללוקאס.
ניטפוק על הנורה של אדיסון
הוא לא המציא אותה, היא הייתה כבר קיימת בגרסאות שונות. העובדים שלו שיכללו אותה (שימוש בוואקום) וכל הפטנטים מהמעבדה שלו נרשמו על שמו.
תודה לך על הקטע הזה.
למרות שיש מספר מצומצם של דברים שאני נוטה לא להסכים עמם, היה ממש כיף לקרוא. אז שוב, תודה ☺
על לא דבר
תודה לך
כשדמות מצליחה בקרב פאנגילרס,
"הו, לא, הוא מצליח רק בקרב פאנגירלס!"
כשדמות מצליחה בקרב פאנבויז, הוא מצליח ב"תודעה הציבורית".
אנחנו רוב האנושות, אתה יודע! למה אנחנו לא זוכות להיקרא "התודעה הציבורית"?
פחח, איכס, מדהים.
את שאר ההודעה שלך לא קראתי, סורי. too annoyed, did not read.
העולם מתחלק בין פאנגירלס ופאנבויז?
אפשר להתווכח האם הזלזול בפאנגירלס (לעומת אי הזכרת פאנבויז) הוא מיזוגני או לא, אבל אני לא רואה כאן זלזול כללי במין הנשי. פאנ-מגדר-כלשהו זה תת קבוצה, שההערצה שלה היא בעלת מאפיינים ספציפיים שמחריגים אותה מהכלל. כשדמות מצליחה בעיקר בקרב פאנ-מגדר-כלשהו ולא מתקבעת כדמות אייקונית באופן כללי זה אומר משהו על הדמות והיכולת שלה למשוך את הקהל הרחב – על כל קבוצות המגדר שבו.
לוקי הוא ללא ספק הנבל היחיד של מארבל שזכור בצורה כלשהי,
בעיקר כי יש לו רקע והוא הופיע בשני סרטים – נעזוב שניה את השאלה אם מגיע לא או לא להחשב לנבל מוצלח (לדעתי מארבל לא הצליחו לעשות כלום על הפוטנציאל שלו, אבל זה מה יש).
אז כן, רוב הערצה האקטיבית אליו היא של פאנגירלס. כי פאנ-מגדר-כלשהו הם אלה שעושים את רוב ההערצה האקטיבית לדמויות. חוץ מאולי איירון מן קשה לי להגיד שיש דמות אחרת בנוקמים שאהובה בצורה מיוחדת על ידי הקהל הרחב.
הנקודה שלי היא שאני ממש בספק אם עבור הקהל הרחב לוקי אהוב או זכור פחות מכל נוקם אחר, והמעריצות מאד מושקעות בו (גם כספית, אגב), מה שאומר שביחס לדמויות של מארבל כן מדובר בנבל מוצלח שמעורר הזדהות (גם אם לא לדעתי האישית). קצת מוזר לנפנף את הדמות שלו ב"נו, בעיקר מעריצות מדברות עליו".
כן, אבל
התגובה "אוי שיט, בעיקר גברים/ בנים קונים ואוהבים את המוצר שלנו. מה לעזאזל נעשה עכשיו ללא תמיכתו של הקהל הרחב????" פשוט לא קיימת.
אם רוב אוהדיה של דמות מסויימת הן נשים, ואף נערות צעירות רחמנא לצלן, זו:
א. לא בעיה.
ב. לא מספיק כדי להדגים שהדמות הזו גרועה מיסודה.
מבחינה של מאפייני ההערצה: למי אכפת? כל עוד מעריצים לא פוגעים באף אחד, למי אכפת אם הם מביעים את הערצתם בכתיבת סלאשפיקים, או בקליפים באורך שעה בהם הם מנתחים את הקומיקס על פי תיאוריית הגשטאלט תוך עישון מקטרת?
אף אחד לא אומר שזה איום ונורא.
הטענה הראשונית, והנכונה, שאת נמנעת מלקרוא בגלל שהובעה בה אמירה אחת שהכעיסה אותך לחלוטין, היא שהנבלים של מארוול חלשים וחסרי תנופה. הנבל הכי קרוב ליוצא מהכלל הזה הוא לוקי, מ"תור" ו"הנוקמים", אבל העניין איתו שהוא מושך בעיקר פאנגירלז. אף אחד לא אומר שזה שלילי, אבל זה עדיין לא מוכיח שהוא באמת עומד בשורה אחת עם נבלים כמו דארת' ויידר או הג'וקר. זה כמו ההבדל בין Nסינק לרד הוט צ'ילי פפרז, נניח.
איזה דמות מהנוקמים, מלבד אולי איירון מן,
אתם מצפים שבכלל תהפוך לאייקונית?
כן, לוקי לא יהיה הג'וקר, אבל שום דמות מהנוקמים לא תהיה האן סולו, מלבד אולי איירון מן. לכן להגיד זה שלוקי לא הפך לדמות סופר-אייקונית זאת ממש ממש לא הוכחה שהוא נבל גרוע וחסר מעוף, כי זה פשוט רף גבוה מדי שכמעט שום דמות לא מגיעה אליו.
לכן אנחנו נשארים עם זה שביחס לשאר דמויות הנוקמים, לוקי הוא אחד האהובים. זאת הוכחה שמדובר בדמות זכורה שעובדת על אנשים, כן, גם אם יותר על מעריצות מאשר על מעריצים.
כן, הנבלים בסרטים של מארוול באמת חלשים.
הם באים, הם רעים, ואז הם לא עושים שום דבר. בסדר.
"אין לי בעיה עם זה שX מושך בעיקר פאנגירלז, אבל זו בעיה. כלומר 'עניין'. זה 'עניין'."
"זה כמו ההבדל בין להקת מוסיקה פופולרית שקהל היעד שלה הוא בעיקר נערות, ללהקת מוסיקה פופולרית שלא." (וכן, אני מאוד אוהבת את רהצפ, אבל בוא לא נעשה מהם יותר ממה שהם)
כבר אמרתי את מה שיש לי להגיד בנושא, אז אני לא אחזור על עצמי שוב.
"הכעיסה אותך לחלוטין"
לא… היא רק עיצבנה אותי מעט, היא לא הכעיסה אותי לחלוטין. כשמשהו יכעיס אותי לחלוטין, אתה תדע.
"כשמשהו יכעיס אותי לחלוטין, אתה תדע."
מה? תהפוך לירוק וכל זה?
!Hulk smash the patriarchy
(ל"ת)
סליחה.
רק לא להתעצבן.
זה לא עניין, זה פשוט מצמצם את הדמוגרפיה שמעריכה אותו.
מחכה בקוצר רוח ליום שבו אני אדע שמשהו מכעיס אותך לחלוטין. טוב ביי
יש, בהערכה גסה, אינסוף סרטים ועוד חמש
שמיועדים לבנים או שהם כביכול בז'אנרים שמעניינים "רק" בנים, ומעולם, אבל מעולם, לא שמעתי מישהו אומר שזה מצמם את הדמוגרפיה שמעריצה אותם.
אם גיבור כלשהו הוא אהוב על ידי המעריצים אז הוא אהוב וזכיר וסבבה, אבל אם יותר מעריצות אוהבות אותו אז זה צמצום דמוגרפי ומראה שהוא לא אהוב על ידי הקהל הרחב? ככל שהשרשור מתקדם הטענה הזאת נהיית יותר ויותר הזויה.
בחיית, כן, הנבלים של מארבל גרועים. לא, לוקי הוא לא נבל לא-זכיר, לא משנה איך מסובבים את זה – למרות שיש לו יותר מעריצות ולמרות שהוא לעולם לא יהיה הג'וקר. אני חותמת שתשעים אחוז מהאנשים הרנדומלים ברחוב שיזכרו מישהו מהנוקמים, יזכרו גם את לוקי באותה המידה.
זה נמצא בתגובה לגלאדוס, אבל בקצרה
לוקי הוא לא נבל לא-זכיר, אלא הוא לא נבל בכלל, אלא בעיקר דמות שאינה בלתי-זכירה.
הסיבה שהועלו המעריצות היא בדיוק לחדד את ההבדל (לדעתי) בין דמות טובה לנבל טוב.
אני חושב שגם ראוי לציין משהו שלא ציינתי בתגובה המקורית ולא בטוח שהבהרתי בחדשה שזה לא שהעובדה שנבל נאהב על ידי מעריצות הופך אותו לנבל פחות טוב – אלא זה הדרך שבה מדברות על אותה דמות. הצורה שבה פאנגירלז מתפנגרלות על מוריארטי משרלוק שונה מהדרך שבה פאנגירלז מתפנגרלות על לוקי. פה קבור הכלב, לטעמי.
אני מבין איך הבנת מה שהבנת
אבל זה לא מה שהתכוונתי בכלל.
נתחיל בברור מאליו: אין בעיה שדמות כלשהי "מצליחה" רק בקרב פאנגירלס. זה אומר שהיא כנראה בנויה בצורה מסוימת שמושכת אליה יותר נשים, אבל אין עם זה שום בעיה, לדעתי.
בנוסף, אני לא חושב שכשדמות מצליחה בקרב פאנבויז היא יותר קרובה לתודעה הציבורית מאשר כאשר היא מצליחה אצל פאנגירלז. יש לי מה להרחיב על זה, אבל זה פחות מגובש אז אעבור לנקודה העיקרית.
ההפרדה העיקרית שיצרתי בין לוקי לשאר הנבלים בסגנון הג'וקר, דארת ויידר, האנסה לאנדה וכו' ולמה בכלל טרחתי לציין את המעריצות שלו, היא בגלל שמניסיוני כל דמות שיש לה מעריצות שמדברות עליה בצורה שמעריצות מדברות על לוקי, לא הגשימה את ייעודה כנבל. ואני רוצה להדגיש את המילה נבל ולא דמות. כי לוקי היא (הוא?) דמות נהדרת אבל הוא לא נבל טוב. הוא לא מפחיד, הוא לא מאיים והוא תמיד נמצא צעד אחד אחרי הגיבורים הטובים. 'הנוקמים' בסופו של יום הייתה סדרת השפלות רצופה לבחור המסכן הזה. אני חושב שחלק מהסיבה שמעריצות נפתחו אליו הייתה מסורת הייסורים שעבר בסרט הזה וב'תור' – שהסבל שלו, והעובדה שהוא לא מצליח בשום דבר, האנישו אותו וגרמו לו להיות דמות שניתן להזדהות איתה ולעודד אותה. אבל לפחד ממנה? לחשוש שתצליח לחבל בתוכניות הגיבורים? להרהר באידיאולוגיה שהיא מנסה להכניס נגד גיבורי הסרט? בשבילי, לוקי לא עשה אף אחד מהדברים האלה.
עכשיו, אני מסכים שיכול להיות שההגדרה שלי לנבל צרה מדי. אבל בשום שלב הנקודה שלי לא הייתה " איכס בנות אוהבות את לוקי אז הוא מעפן". אני מבין איך הבנת את זה מהניסוח שלי, שהוא תמיד נקודה חלשה אצלי, ואם נעלבת או נפגעת אני מצטער כי זו לא הייתה הכוונה שלי בכלל.
אהה! אם כך, אתה צודק.
(אני מדברת רק על הסרטים ולא על הקומיקס)
כן, הנבלים של מארבל הם דמויות מגניבות יותר מאשר נבלים אפקטיביים, ואני חושבת שזה מכיוון שמארבל פשוט לא יודעים לספר סיפור. הם יודעים ליצור דמויות מגניבות ולתת להן להתנגח וליצור סצנות יפות עם דיאלוג שנון ואקשן, אבל אין ממש תהליך הגיוני שמעביר בין סצנה לסצנה. ולכן הנבלים שלהם לא אפקטיביים בתור אנטיגוניסטים- איך הם יהיו אנטיגוניסטים אם אין סיפור?
אני חושבת שלוקי הוא אהוב בגלל הרצון שלו למצוא חן בעיני ההורים שלו, ובו זמנית להעניש אותם, שזה משהו שהרבה אנשים יכולים להזדהות איתו.
להיעלב? נההה. אני מעריכה את היכולת שלך להסתכל על הדברים שאתה אומר באופן ביקורתי.
מסכימה איתך לגבי הנבלים של מארבל,
אבל תאנוס הוא זה שנותן לך תקווה, באמת?
מעבר לעיצוב שלו שבעיניי הוא הכי סתמי שיש, בשתי שניות שהוא הופיע בסרטי מארבל הוא נראה הדמות הגנרית בעולם – כביכול סופר רב כח ומעלה, מאלה שאם רק תעז להתנגד לו הוא ירמוס אותך – אבל בפועל הוא לא עושה כלום (ובתכלס בכל צעד שהוא כן עשה סרטים הוא הפסיד בצורה מדהימה).
אולי עוד יוסיפו לו איזה סיפור רקע מטורף שישנה את דעתי עליו, אבל בינתיים גם נראה שהמניע שלו מקושקש וזהה לכל המניעים של שאר הנבלים של מארבל – בלה בלה כח בלה בלה הרס.
בקיצור, אני ממש לא מצפה מתאנוס לכלום.
לא יודע
אולי זה פשוט הבנייה המאסיבית שעושים לו, שגורמת לי לחשוב שכתור דמות משמעותית בעולם של מארבל הם יטרחו לבנות לו דמות יותר מעניינת. כי בנוגע לכל מה שהוא עשה בסרטים עד עכשיו, את צודקת במאה אחוז.
אוי, פאסבנדר ב"12 שנים של עבדות"!
אלוהים ישמור, הוא היה כל כך מפחיד, ובעיני, גם הדבר הכי טוב בסרט הזה. ועד הסצנה הפסאוודו-פדופילית גם די סקסי. נבל לכל דבר ועניין.
אני מקבל, אבל לא ראיתי הרבה אנשים שמסכימים לכך
כלומר, בכלליות נראה שאנשים פחות מתלהבים מ"שומרי הגלקסיה 2" ואולי זה עוזר לכך – אבל לא ראיתי אנשים ממשיכים לדבר עליו אחרי יציאת הסרט. אולי הוא עוד יצבור מעמד בעתיד, כמובן.
עוד כמה שנים לאחר מכן
נראה שמארוול די התאפסו על עצמם, לכל הפחות מבחינת הקונצנזוס: קילמונגר, תאנוס, מיסטיריו, נאמור, נבלי ספיידרמן השונים (שזה קצת רמאות אבל נזרום איתם), אגאתה, המנדרין (הפעם עם הקובץ), ונראה לי שגם "הוד התפתחותו" ייכנס לפנתיאון הזה. כן, היו גם (הרבה) נבלים פחות טובים אבל לכל הפחות אפשר להגיד שהם באמת השקיעו זמן ושזה לא הבטחה מוחלטת שנכנס לסרט מארוול ונצא עם נבל גנרי, ומדי פעם הוא אפילו יהיה הדבר הכי טוב במה שיש מסביבו. (מצד שני, עדיין יש לנו בזבוז של שחקנים כמו אית'ן הוק ב"מון נייט", אז זה לא שהדברים לחלוטין השתפרו).
הם כולם מזעזעים. בעיקר המנדרין ונאמור, בהשוואה לפוטנציאל.
בעצם אני לוקח את זה בחזרה – מיסטיריו באמת היה טוב, ובצעד חריג גם נאמן לקומיקס.
כולם מוצלחים מאד
ואם יוצאים מהקונצנזוס, לדעתי גם הנבל של תור: אהבה ורעם בסדר גמור, ובוודאי טוב בהרבה מנבלי שלב 1, מבחינת הסיפור האישי שלו.
התפקיד הכי גרוע של כריסטיאן בייל אי פעם בעיני
(ל"ת)
זה היה כריסטיאן בייל???
לא זיהיתי אותו!
(סתם, נו, כמובן. אני לא רחוק ממך בדעה על השחקן. אבל הסיפור שתפרו לו – ובעיקר איך שהוא נסגר – היה ממש טוב בעיניי, עם ההסתייגות המתבקשת שקשה לא לשכנע אותי עם אבא שמאבד את ביתו).
לגמרי. תפקיד מביך של בייל, ולכאורה זה תפור עליו. ואני עוד מחובבי הסרט.
(ל"ת)
בעקרון, באמת תפקיד גרוע,
אבל מה שעולה בי כשאני נזכר בו זו רק התפעלות עצומה מהזיקיות של בייל. לבייל יש מנעד של תפקידים שונים לחלוטין. הוא פשוט לא אותו אדם מבאטמן לסגן הנשיא לאמסטרדם (התפקיד האהוב עלי שלו, בסרט שאני מאוד אוהב. כן, כן, שתקו..), והתוספת של התפקיד השונה לחלוטין הזה, מנציחה אותו כזיקית מושלמת.
שוב, השאלה היא לא הדעה שלנו - אלא הקונצנזוס סביבם
נראה לי שתסכים ואפילו והם היו גרועים מאוד בעינייך – הקהל דווקא איתם.
לא בטוח. אני נמצא בהרבה פורומים בחו״ל ולא בהכרח רואה את זה שם.
(ל"ת)
לא יודע באיזה פורומים אתה בחו"ל
אבל תאנוס וקילמונגר זוכים, למרות שאני נגדם, תמיד שבחים עליהם. נבלי ספיידרמן זה כאמור רמאות אז רגע נדלג מעליהם אבל מן הסתם אוהבים אותם. אגאתה כל כך אהודה שהיא קיבלה סדרה משל עצמה.
אז אם אתה מסכים על מיסטיריו זה משאיר את המנדרין ונאמור בסימני שאלה, מה שאני מוכן לקבל. זה עדיין הרבה יותר ממה שהיה לפני.
שכחת את קאנג בלוקי.
אני יודע שבאנטמן הוא לא היה משהו, אבל סביב התפקיד שלו בלוקי יש קונצנזוס לא פחות מרוב הנבלים שהזכרת.
לא סתם סרט קיץ
זה סרט אדיר לא פחות ולא יותר. הסרט הזה הוא יריקה בפרצוף של אנשים כמו מייקל ביי, לא עוד תסריטים בשקל, לא עוד סרטים כמו פרומתיאוס הנבוב וחסר ההגיון. זה סרט שלפני האפקטים מכיל לב ענק, שימו לב איך שכל הדמויות הראשיות בו הן דמויות עגולות מלאות בלי לצעוק את זה בפרצוף שלך. קוראים לזה תסריט זאת אומנות עתיקה שנעלמה מתחת לטכנולוגיה בשנים האחרונות, זה ללא ספק הסרט הטוב ביותר של מארוול ולדעתי קלאסיקה בהתהוות.
לא זוכר מתי נהנתי מסרט ככה, היחידי שיכול לסרט הזה הוא כריסטופר נולן ואין מה לעשות הוא לא חכם ואין לו לב כמו לאדון גאן.
לדעתי ההצלחה של הסרט תשנה את הפארדימה של הוליווד שהיא אפקטים ורק ויזואלז או סרטים ממש מדכאים כמו למשל כוכב הקופים. זה סרט מד״ב מלא אפקטים שלא לוקח את עצמו ברצינות אבל לא בציניות.
מסכים איתך ב-100%
(ל"ת)
קאמבק לימי ה"אלמנט החמישי"
קראתי על ההשואות העלילתיות ל"מלחמת הכוכבים" והן מאוד מדויקות, אבל לדעתי מבחינה סגנונית יש פה גם הרבה מ"האלמנט החמישי", שהוא ללא ספק אחד מסרטי האקשן האהובים עלי אי פעם (אם לא האהוב ביותר). הם דומים בגישה שלהם לקונספט של סרט אקשן, בבימוי ובעריכה, בפסקול מאוד פופי וקצבי (גישה חריגה לנושא בסרטי אקשן), בהומור ובציניות, בתזמון הקומי המושלם ובעיקר בקצב של הסרט – שהוא אולי הדבר האהוב עלי ב"אלמנט החמישי".
למרות שיש מיליון סרטים עם סצנות של מרדפי חלליות, המרדפים העליזים והצבעוניים פה הזכירו לי הכי הרבה את אלה של האלמנט החמישי, וכך גם סצנות האקשן והמכות המתוזמנות לצלילי מוזיקה פופית (או פאנקית, או כל סגנון אחר שאינו "מגניבות וקשיחות כללית שהלחינו במיוחד לסרט"). וגם התזמונים הקומיים של דמויות רציניות שמגחיכות רגעים חשובים של הצלת חיים/חפצים/גלקסיה.
איך יודעים לאיזה אולפן שייך כל סרט של מארוול?
שאלה שכבר הופיע כאן באתר, אני יודע.
אני יודע שמשפחת "הנוקמים" שייך לדיסני, אבל מופץ כפאראמונט.
איך זה שחנויות דיסני באירופה מלאות מוצרי ספיידרמן? אולי הסדרה השניייה של ספיידרמן שייכת לדיסני?
סדרת ספיידרמן הראשונה היא של קולומביה, נכון?
וסדרת איקס מן של פוקס המאה העשרים?
נהיה לי בלאגן, עם כל הדילים המוזרים בין האולפנים.
תודה.
פעם ידענו שכשסרט מתחיל עם לוגו של אולפן, זה אומר שהוא שייך לאותו אולפן.
כל מה שאמרת נכון.
(טוב, לא הייתי בחנויות דיסני, אז אני לא יודע מה המצב של ספיידרמן שם).
אם אני לא טועה, ב"שומרי הגלקסיה" היה הלוגו של מארוול בלבד, בלי אף אולפן; דיסני כבר לא מחויבים להקרין את הסרטים עם הלוגו של פרמאונט (עיסקה ביזארית מלכתחילה), אבל מעדיפים עדיין לא לשייך את עצמם למארוול באופן ברור.
תודה על כל התשובות,
זה נחמד שחבר'ה כאן עוזרים אחד לשני עם השלמת אינפורמציה.
בנוגע לחנויות
דיסני היא הבעלים של מארוול והדמות קומיקס של ספיידרמן שייכן למארוול.
הזיכון לסרטי בלייב אקשן שייך לסוני.
רואים את ה"ניגוד" בסדרה המצוירית של ספיידרמן, שמשודרת בערץ דיסני ושם הם נפגש עם כ-ל חברי האוונג'רס כבר כולל העובדה שקולסון הוא המנהל תיכון שלו.
זה כאילו עולם אחר
1. " rel="nofollow">עזר ויזואלי.
2. דיסני היא כיום הבעלים של תאגיד מארוול, וחטיבת הקומיקס נפרדת מחטיבת הקולנוע (וחטיבת הטלוויזיה, חטיבת הצעצועים וחטיבת גלידת השוקולד עם סוכריות צבעוניות). יש לה בעלות, לדוגמה, על ספיידר-מן דמות הקומיקס וכל המרצ'נדייז שלה, אבל לא על הדמות הקולנועית. דיסני\מארוול עדיין מרוויחה כסף מסרטי ספיידר-מן (בהנחה שהם רווחיים) בהתאם להסכם שיש לתאגיד עם סוני.
עדכון קטן לעזר הויזואלי
הזכויות על נאמור כבר לא אצל יוניברסל.
IGN שאלו את קווין פייגי על זה, והוא אמר שאם יהיה סרט על נאמור, הוא יהיה שלהם (דיסני\מארוול), אבל יש קצת בעיות שמסבכות את העניין.
כאן
אני יודע.
זה מרמז שהעניינים עדיין לא סגורים. והם ייסגרו, כי יוניברסל לא מתכננת כלום עבור נאמור.
תהיה -
אני היחידה שהפריע לה שגאמורה נשארה גאמורה בתרגום? יש סיבה למה קראו לה ככה, אני מניחה, אבל להבדיל מ'עמורה', גאמורה לא אומר כלום לצופה העברי.
פני הדור כפני התרגום
לכמה צעירים "עבריים" נראה לך השם עמורה אומר משהו. ראית מה הולך בבתי ספר בזמן האחרון?
אני חושב שאתה מגזים
הסיפור של סדום ועמורה נלמד בשלב די מוקדם של לימודי התנ"ך בבתי ספר בישראל. קשה לי להאמין שיש תלמידים שלא ידעו למה מתייחס השם.
עברי = דובר עברית. לא מילה גסה.
וקשה לי להאמין שמישהו לא יודע מה זו עמורה.
למרבה הצער, עידו צודק.
ובכל מקרה אין טעם לתרגם את שמה של גאמורה כפי שלא מתרגמים שמות גיבורי על אחרים, ובפרט ב"שומרי הגלקסיה".
אם היו מתרגמים 'עמורה' זה היה מאוד מפריע לי
לא נהוג לתרגם שמות, זה פשוט לא עובד טוב.
רק אם היו קוראים לנבולה "ערפילית"
ולסטאר-לורד "אדון הכוכבים" ולרוקט "טיל" ולגרוט גרוט.
"אני גשורש!"
(ל"ת)
אבל עמורה זה שם, במקור. לא מושג. זה כמו התרגום המילולי ההוא של "גם אם אלך בגיא צלמוות".
אז בסדרה "חברים" היו צריכים לתרגם את רייצ'ל לרחל?
וגם, יש בכל זאת הבדל:
Gomorrah – עיר מקראית
Gamora – חייזרית ירוקה
וכל ג'ון הוא בעצם יוחנן
ומייקל הוא מיכאל? להרבה שמות יש שורשים עבריים. זה לא אומר שאנחנו יודעים יותר מבעל השם איך קוראים לו. אם השם שלה הוא גאמורה, קוראים לה גאמורה.
לא, לא הצעתי לתרגם את רייצ'ל לרחל, את ג'רמי לירמיהו וכו'. ספציפית במקרה הזה יש לשם משמעות מקראית -רלוונטית-, שאובדת.
מה רלוונטי בזה?
(ל"ת)
סמל של אלימות והרס? באמת לא רלוונטי…
רק מבחינת הצליל הדומה.
זה משחק מילים (ר' תגובתו של דין) שלכל היותר היה ראוי להעיר עליו בסוגריים כששמה נאמר לראשונה.
אה, אני הנחתי שזה גם נכתב זהה… במקרה הזה מודה ועוזבת.
סרט פשוט מדהים
בתור אחד שקרא חלק מהקומיקסים מאוד נהנתי, היה תרגום מושלם בין הדברים המופרכים בקומיקס לבין משהו שיתאים לקהל הקולנועי, המון מקומות והמון רפרנסים ליקום וגם הרמיזה הקטנה בסוף פשוט הייתה במקום המושלם. ממש ממליץ על הסרט גם למי שלא אוהב את הסרטים של מארוול וגם לאלה שכן.
אני ממש אהבתיי את ההשוואה למלחמת הכוכבים ואני חושב ששומרי הגלקסיה עושה עבודה יותר טובה מסרטי מלחמת הכוכבים בהצגת יקום גדול למרות שזה רק סרט אחד בנתיים (אני בטוח שכמה אנשים ינסו להרוג אותי על מה שאמרתי :P ).
ההשוואה לא מהכיוון הזה
ההשוואה למלחמת הכוכבים באה מהכיוון של סצנת הקרב עם החלליות שלוקח בהליכה את כל מה שמלחמת הכוכבים הציג עד היום ואולי יציג, ולא מבחינת היקום שהסרט מציג. שברור שאין כאן השוואה שכן העולם של שומרי הגלקסיה מרגיש מאד מדולל, וכל החייזרים הם פשוט בני אדם בצבעים שונים.
הקרנה רעה של התלת מימד
הערב ביס פלנט איילון. ריצוד מעצבן של כל מה שלא בפוקוס, וכמובן כרגיל הקרנה חשוכה בגלל המשקפיים. וזה עוד אחד הקולנועים הטובים בארץ. חבל מאוד.
למרות זאת, הסרט עצמו מגניב בטירוף ועוזר לשכוח מהעניין.
יש מצב שהיינו באותה הקרנה..
התלת מימד היה כ"כ נורא. כ"כ חשוך, כ"כ לא עובד, עם כאב ראש מלווה כ"כ חזק, באמת שזה הוריד לי את רוב ההנאה מהסרט. עוד קטע מוזר, כששמתי את המשקפיים פתאום העיניים שלי ממש התעייפו, ממש היה לי צורך לסגור את העיניים ולהירדם, וכשהורדתי את המשקפיים לכמה רגעים פתאום הרגשתי שאני עירני וחוויית הצפייה משתנה לחלוטין. כנראה שאלו רק הבעיות המוזרות שלי…. מוות לתלת מימד.
"אני זה גרוט"
עוד מישהו נתקל בתרגום הזה? הייתי בטוח שיתרגמו את זה בתור "אני גרוט" (כמו אני באטמן). הסיבה היחידה שאני יכול לחשוב לתרגום הקלוקל הזה הייתה העובדה שאחרי שנתקלים בו וברוקט בפעם הראשונה ורוקט מציין ש"הוא אומר רק *שלוש* מילים ורק בסדר הזה".
שאלה לגבי הקומיקס
מישהו יכול לעשות לי סדר לגבי סדרת/סדרות הקומיקס של 'שומרי הגלקסיה'?
כמה סדרות כאלה יש? אחת? יותר?
הסרט עקבי עם העלילה של הקומיקס? כמה חוברות יש בסדרה כולה?
"שומרי הגלקסיה"
שומרי הגלקסיה הוא מותג של מרוול ובתור שכזו היו לו שתי גרסאות עיקריות לאורך השנים – גרסאות ששונות מאוד באופי ובדמויות (ומקושרות בקשרים די דקים). השמירה על השם בינהם היא, כנראה, בעיקר עניין של חידוש הטריידמארק*.
הגרסה הראשונה רצה בשנות השבעים ועסקה בקבוצת גיבורי על בעתיד הרחוק שמגינים על כדור הארץ מפלישת חייזרים. אין לה כמעט קשר למה שראית בקולנוע (ישנה דמות בשם "יונדו" בסדרה הזו אבל מלבד השם והצבע החול אין לה דמיון לנבל הרדנקי שהופיע בסרט).
הגרסה השניה – זו שהשפיע בברור על הסרט – התחילה בשנת 2008: היא נכתבה ע"י צמד היוצרים הבריטיים דן אבנט ואנדי לנינג (כינוי חיבה D&A). השניים קיבלו ממרוול מנדט לעבוד על הדמויות ה"קוסמיות" של החברה (דמויות שממוקמות מחוץ לכדור הארץ ושסבלו מחוסר עניין לציבור) ובעזרת שורה של סדרות ומיני סדרות כולל אירועי קרוסאובר** הם הצליחו לשקם את העולם הקוסמי מספיק כדי ליצור סדרה חדשה של שומרי הגלקסיה.
Guardians of the Galexy (וליום 2) רצה במשך שנתיים (25 חוברות סה"כ) עם מכירות בינוניות וביקורות די טובות.
בשנת 2013 (כנראה כשהם כבר ידעו שיצא סרט) מרוול התחילה את ווליום 3 של הסדרה (תחת הכותב האמריקאי ברייאן מייקל בנדיס) – הוויליום שעדיין רץ כרגע.
נוסף על כך התחילו לפני חודש שתי סדרות ספין-אוף The Legendary Star-Lord ו – Rocket Raccoon.
אוספים לסדרה מ- 2008
Guardians of the Galaxy: Complete Collection Volume 1 (אוסף את החצי הראשון של הסדרה של אבנט ולאנינג)
Guardians of the Galaxy: Complete Collection Volume 2 (עדיין לא יצא – צפוי להתפרסם בקרוב)
The Thanos Imperative (מיני סדרה שממשיכה את אחת העלילות של ווליום 2 חומת את הסיפור)
המהדרין יוסיפו את:
Rocket Raccoon & Groot: Complete Collection (אוסף כל מיני סיפורים של שתי הדמויות הנזכרות)
Annihilation Omnibus (אוסף את הסיפורים הקוסמיים שקדמו לסדרה. אזהרה – זה אוגדן עצום, יותר מאלף עמוד, ומתומחר ושוקל בהתאם)
אוספים לסדרה של 2013
Gaurdians of the Galaxy: Cosmic Avengers
Guardians of the Galaxy: Angela
Guardians of the Galaxy / All New X Men: The Trial of Jean Grey (סיפור שבו השומרים פוגשים את האקס מן)
אם אתה רוצה לקרוא את הסדרות את יכול להשיג את מה שיצא עד עכשיו בצורת ספרים
* משהו די נפוץ בקרב חברות הומיקס הגדולות – הסיבה שמרוול ממשיכים להוציא כותרים תחת השם "קפטן מרוול", אפילו כשהמכירות שלהם נמוכות להחריד, היא שאם הם לא יוציעו קפטן מרוול אז די.סי יזדרזו לחטוף את השם לעצמם. וטוב שם טוב משמן זית.
** Crossover Event – המקבילה של גיבורי על לבלובאסטרים של הקיץ – לוקחים דמויות ממגוון כותרים ומערבבים אותם ביחד בעלילת אקשן מוגזמת בתקווה שיחדיו הם יביא יותר קוראים מבנפרד
וואו. יופי של תשובה. תודה רבה תום!
(ל"ת)
כריס פאקינג פראט!
עלתה כאן פעם הנקודה שזה קשה לשחק טוב בתפקיד גיבור על – כריסטיאן בייל עושה עבודה מצוינת כשהוא משחק ג'אנקיז או מאפיונרים, אבל הוא היה איום ונורא בתפקיד באטמן. אם כך, אני חושב שפראט באמת נתן את ההופעה הכי טובה בתור גיבור-על שיצא לי לראות. מן הסתם, כי פיטר קוויל/סטאר-לורד הוא דמות שכתובה הרבה יותר מעניין מברוס ווין/באטמן, אבל פראט לא עשה עבודה יוצאת מן הכלל רק בדיאלוגים הווידוניים או ברגעים שבהם החולצה שלו לא הייתה עליו (and on that note – כן, השינוי הגופני שהוא עבר לא פחות תובעני ממה שדה-נירו היה צריך לעבור בשביל "השור הזועם" או בייל בשביל "המכונאי"), אלא גם בסצנות קצת יותר קשות – יש לו קלוז-אפ אחד בסיקוונס הסיום שדי ריסק אותי (כשהוא מקשיב ל"Ain't no mountain high"). אין ספק שקופר ובטיסטה היו מעולים, והופעת האורח של דל-טורו הייתה יוצאת מן הכלל, אבל פראט הוא ללא ספק ה-MVP של הסרט.
ובאשר לסרט – ממש, ממש כיפי. העלילה נורא לא ממוקדת, מה שקצת הוציא אותי מהסרט ברגעי "איפה הכדור בלה בלה בלה", אבל הדמויות והדיאלוגים לגמרי הרימו את הסרט לדרגת Awsomeness ששמה אותו, מבחינתי, לפחות, בשורה אחת עם "אקס מן: התחלה", "קיק אס" הראשון ו"הנוקמים".
אכן סרט ממש כייפי.
איננו הסרט הכי טוב של מארבל, וגם לא השני או השלישי, אבל יש מצב שהוא בחמישיה הפותחת.
ההומור בסרט היה כל כך זול שזה היה נהדר. גרוט הפך להיות הדמות האהובה עליי בעולם כולו (לא קפטן אמריקה! לא התכוונתי! אל תעלב! תחזור!), והוא נולד בשביל מרצ'נדייז. אותם אני רוצה. מאד. את כולם.
היה הומור, היה הרפתקאות, היה כיף, והכי חשוב – היה קצב טוב לאורך רוב הסרט, משהו שמשום מה סרטי הנוקמים כמעט תמיד נופלים בו. כמעט כל סרט שלהם מתחיל חלש או באמצע יש נפילת מתח ארוכה לא ברורה.
בצד הרע לא ברור לי למה הם שכחו באמצע הסרט שמה-שמו-המשמיד לוקח הכל מילולית (זה באמת נראה לכם הגיוני שדמות כזאת תשתמש ב"זונה" כקללה? נו, באמת). והיה קטע שבו ההומור של הסרט כבר בגד בו (למה שמה-שמו-הרע יעצור מלהכות עם הפטיש את הכוכב רק כי פיטר שר ורוקד? ניחא שהיה את אפקט ההפתעה לרגע, אבל הסצנה הזאת נמשכה שעה וחצי שבו מה-שמו-הרע פשוט בוהה בפיטר בלי להוציא מילה).
וישמור השם, מישהו צריך להודיע למארבל שאין באמת חוק נגד יותר מאישה אחת בסרט. בחיי. וזה גם ממש אידיוטי שפיטר הוא היחיד שהם השקיעו בדמות שלו. אמנם הוא היה ממש אחלה למרות הסכנה שהוא יהיה מאד משעמם כי שוב הם בחור גבר-לבן-סטרייט לגיבור שלהם ונתנו לו לשחק את הסטרייט-מן, אבל תסלחו לי, רוקט היה מעניין ממנו פי אלף.
בעיקר גאמורה סבלה מחוסר האופי של הדמויות בסרט. בחיי שנשבר לי לגמרי מהקטע שבו מציגים אישה, והיא הגיבורה הנשית היחידה בסרט, ולכן היא תמיד כזאת קיקאס סופר מגניבה ונורא חכמה וצינית שיכולה לקרוע את הגיבור הראשי במכות, ובכל זאת לאורך הסרט הוא זה שיציל אותה, שוב ושוב. דייי.
היי, מול גמורה גם הייתה את אחותה (והן אפילו עברו בכדל)!
אבל כן, אני לגמרי איתך. דמויות כמו גמורה הן עדיין בעייתיות, והמתח המיני שתקעו בינה לבין פיטר היה מיותר לחלוטין. האקשן בייבז השנונות שנותנות פייט לגיבור ומפזרות מתח מיני באוויר הן עדיין פנטזיה די סקסיסטית. אצל טריניטי או פיונה היה לזה איזשהו חן, אבל שם זה נגמר.
עזוב סקסיסטי, זה פשוט משעמם.
כל הדמויות הללו מרגישות קופי-פסט אחת של השניה.
ואתה לגמרי צודק, "המתח המיני" בין פיטר לגאמורה היה לגמרי מלאכותי ולא עבד, ולא ברור לי למה סרטים עדין מתעקשים להכניס בכח סצנות של מתח מיני, שאחרי זה גם אין להם שום השפעה על הדמויות או על מהלך הסרט (כן, פירסט קלאס, אני מסתכלת על סצנת הסיום שלכם). פיטר וגאמורה עבדו בתור ידידים הרבה יותר טוב, וזה גם הרבה יותר התאים לתמה של הסרט – חבורת דפוקים שמוצאת ידידות, חברה ומקום לראשונה בחייהם.
מארבל צריכים לראות בלופ את מערכת היחסים של סטיב ונטשה בקפטן אמריקה האחרון ולצרוב אותה למח שלהם.
האמת שזה מעצבן אותי באותה המידה.
נכון, אני מאד לא אוהבת את כל האקשן בייב שנועדו רק כדי שיהיה לגיבור את מי להציל/לנשק, אבל אם היוצרים מחליטים, מסיבה בלתי ברורה, שזה מה שישרת את הסיפור – סבבה, שיתחייבו לזה. שיבנו מערכת יחסים רומנטית עם אמינות מינימלית בין הדמויות.
אבל סרטים כמו שומרי הגלקסיה (ופירסט קלאס ולגו, שהביאו את זה עד לכדי קיצוניות הזויה) חושפים כמה כל מערכות היחסים האלה הן שקר – אף אחד לא חושב לרגע שהן מתאימות לעלילה. זה יותר כאילו מישהו סיים את הסרט, ואז אמר לעצמו "שיט, עוד מישהו עלול לחשוב שיש בחורה שלא נופלת בקסמיו של הגיבור!" ואז הם חזרו אחורה ותקעו בדיעבד מתח מיני מלאכותי, שכמו שאמרתי, זה הכי גרוע בו – הוא לא משרת את העלילה, הוא לא מפתח את הדמויות, וחצי מהזמן שוכחים שהוא בכלל קיים מרוב שאפילו היוצרים עצמם לא טרחו להשקיע בו.
אני חייבת לציין,
שחוויתי הנאה לא מוסרית כמעט מחוסר האכפתיות והריקנות המוחלטת שנבולה ככל הנראה חשה לגבי… הכל.
נבולה הייתה הכי דרמטית בסרט.
כל משפט שלה נאמר בכזאת רצינות וכעס…הפחידה אותי יותר מתאנוס ורונאן ביחד.
סרט הרפתקאות לא רע, תמורה ראויה למחיר הכרטיס (כן, כולל התוספת לתלת מימד)
הכי טוב של מארוול? כנראה שכן. אבל זה לא מחמאה שאומרת הרבה מבחינתי, כי היחיד שמציב לו איזשהי תחרות הוא "הנוקמים" שתמיד החשבתי לסרט פרווה למדי. "האביר האפל", לדוגמה, הרבה יותר טוב ממנו לדעתי (למרות שמדובר בסרטים ששונים כמו יום ולילה אחד מהשני).
דווקא ההתחלה הייתה קיטשית לחלוטין אבל סצינת הכותרות האייטיזית עם השיר של ג'קסון פייב פיצתה על זה בגדול, ואחרי זה הסרט המשיך באותו כיוון חיובי עד לסוף.
מבחינת הדמויות, הן נעות בצורה לא הומוגנית בין "טוב" ל"מצוין"- כריס פארט בתפקיד הגיבור הראשי שבדרך כלל אומר להיות הקרטון הייצוגי והפחות מעניין שסביבו הדברים קורים (ע"ע "הארי פוטר") מצליח בכל זאת לעשות עבודה ראויה, בעיקר בגלל האופי שהוא נותן לדמות. רוקט אדיר בעיקר בזכות ברדלי קופר (אחלה דיבוב) ומחלקת האנימציה. דראקס הפתיע אותי לטובה עם משחק מדויק של דייב בטיסטה, שמצליח לשפוך מודעות עצמית לתוך תפקיד הבריון הלא מבריק. גאמורה, החוליה החלשה, נלקחה ממרתפי הקלישאות של "אווטאר" (וגם גנבה את העיצוב משם). דווקא גרוט די איכזב אותי. בעיקר כי האנשים שלא הפסיקו לדבר בשבח המגניבות שלו בסרט, ביחד עם וין דיזל, העלו לי את רף הציפיות. ובסוף? התברר שמדובר במעין "הודור" גימיקי כזה ותו לא. אבל זה לא אומר שהוא לא מגניב בכלל. הוא פשוט לא מממש את הפונציאל מגניבות שלו לטעמי.
ההומור בסרט היה אחלה. יש כמה בדיחות מבוגרים, יש כמה בדיחות חכמות, יש כמה בדיחות ספלסטיק. חלק מהן תפלות, חלק ממש טובות.
הסרט מאוד מנסה להיות מודע לעצמו, ולז'אנר שבו הוא חי, ומנסה כל הזמן להראות את זה בזה שהוא הולך לפי המבנה הקבוע ובאותו זמן מנסה להתחמק באלגנטיות ממלכודות הקיטש (כמו שבירת המתח בסצינת "הדרמטיות" כמו ההתגייסות הקבוצתית אחרי משבר, או רגע אחרי שדמות מצילה דמות אחרת).
בסופו של דבר, נהניתי. זה לא הסרט הכי טוב שראיתי אבל הוא כיפי, והוא מעביר ערב בסבבה. במצב הנוכחי של הקולנוע זה בהחלט הישג.
רגע, קורה לי משהו מוזר פה. ממש.
ניסיתי כבר פעמיים לכתוב תגובה חדשה על כמה שאהבתי את כריס פראט, והיא אף פעם לא נקלטת. מה קורה פה? (בתקווה הקלושה שזה ייקלט, רק רציתי להודיע שכריס פראט צריך לקבל על זה אוסקר ולא ללבוש יותר חולצה אף פעם)
והוא נשוי לאנה פאריס ויש להם בן. אני רשמית הפכתי אותו לסלבריטי קראש החדש שלי. הידד!
ועכשיו ברצינות. בערך. באפריל הקודם היה כאן דיון על כריסטיאן בייל בטרילוגיית באטמן – בעוד שאצל במאים כמו דיוויד או ראסל הוא יכול לעשות עבודה מצוינת, הוא היה די מחורבן בתור באטמן, לא משנה מה יש לזאק אפרון להגיד על זה. אביגייל העירה שזה נובע מהעובדה שלעשות עבודה טובה בתור שחקן כשאתה מגלם גיבור על זה די נדיר – היוצא מן הכלל, דאז, היה רוברט דאוני ג'וניור, ב"איירון מן". אני ברצינות חושב שפראט העלה את הרף ב"שומרי הגלקסיה". באופן כללי, פיטר קוויל/סטאר לורד הוא דמות הרבה יותר בשרית מקפטן אמריקה, אבל לא רק בדיאלוגים הווידוניים או כשהחולצה שלו לא הייתה עליו, פראט היה פשוט אדיר. היה לו קלוז אפ אחד (כשהוא מקשיב ל"Ain't no mountain high") שדי ריסק אותי. בקיצור – אולי ההופעה הכי טובה שראיתי של שחקן בתור גיבור על. הוא ה-MVP האמיתי של הסרט המענג הזה (למרות שגם דל-טורו וקופר היו נהדרים).
"הדיאלוגים הווידוניים".
ג'יימס גאן כתב טקסטים מבריקים כאלה גם לפני שהוא הצטרף לפרוייקט של מארוול, וקצת חבל לי שהוא כמעט ולא מקבל קרדיט באתר הזה.
מצד שני,
מה אנחנו באמת יודעים על מה שמתרחש במוח העץ שלו? אולי הוא מבין אנגלית בצורה מושלמת (הוא מבין תכניות, מקשיב להוראות והאינטונציה שלו תמיד מתאימה למצב), ופשוט יש לו מין אופי נזירי כזה שמלבד הצהרה קיומית אישית לא רואה סיבה לשפוך עודף מלים?
בקומיקס הוא לא באמת אומר I am groot
אלא כל מיני דברים באיברי הקול העציים שלו שהמינים היותר אנושיים לא מסוגלים להבחין ביניהם וכולם נשמעים להם די דומה לצלילים i am groot (וכן זה אומר שהשם שלו לא באמת גרוט, כל המין שלו מדבר ככה.)
לפי התגובות של רוקט גם בסרט הוא בעצם אומר כל מיני דברים שונים. אבל כל זה הופך את הקטע שאתם מתלוננים עליו לאפילו יותר מטומטם.
לדעתי
הסיבה היחידה לחוסר ההתאמה של יונדו זה שהוא לא עתיק מספיק. לכן, יתכן שאבא של סטארלורד הוא אבא של יונדו, ושיונדו הוא אחיו הגדול של סטארלורד.
דעתכם?
לפני הסרט הקרינו בסינמה סיטי טריילר נועז
של הסרט הישראלי החדש "זינוק בעליה" והראו שם אישה חשופת חזה במרפאה לניתוח פלסטי.
זה מותר כאשר הסרט המוקרן הוא לגילאי 13 ומעלה?
שאלה
האם מישהו יודע איפה אפשר לרכוש בובה של גרוט\בייבי גרוט? הכוונה לבובת צמר ולא בובת פלסטיק מעפנה..
רק עכשיו נפל לי האסימון,
הפעלולן ב the fall = רונאן.
0_0
האם אתה יכול לעשות את זה, בנדיקט קומברבאץ'? I think not.
ונבולה היא איימי!
my brain is on fire!
טוב, אני אפסיק עם זה.
הקטע עם לי פייס (וזה מתחזק במיוחד עכשיו, אחרי שומרי הגלקסיה),
שהוא נוטה לצוץ במספר מחשיד ממש של סרטים וסדרות שאני מאוהב בהם לחלוטין. עזבי את הפעלולן הדכאוני והנודניקית עם המבטא, הוא הפאקינג Piemaker! זה לא שהוא בפני עצמו שחקן אדיר מי יודע מה, אבל הוא סוג של קמע בשביל סרטים, אני חושב (למרות ש"The Fall" היה כישלון מהדהד ו"Pushing Daisies" בוטלה אחרי שתי עונות קצרצרות ממש).
דווקא מדברים על להחיות את Pushing Daisies
ובמקביל בריאן פולר בודק אופציות לעשות סרט כזה. אז זה לפחות משהו.
כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
אה, כן, אהם, אני בעד הרעיון.
סרט של פושינג דייזיז???????
ורוניקה מארס הסרט היה די משמים, אבל סרט של "החיים על פי נד" יכול להיות מושלם כל כך. אחרי הנאמבר של Morning Has Broken אני זוכר איך יום שלם הסתובבתי בבית הספר בידיעה מוחלטת שמדובר בסדרת הטלוויזיה הכי טובה שראיתי. גם אחרי "טווין פיקס", "שובר שורות" או "אבודים" (הסופרנוס מחכה לי. באופן כללי סדרות תור הזהב עלק לא מרשימות אותי יותר מדי), אני מאמין שזה טייטל הולם. הביטול הכי כואב שזכור לי, ומכל הסדרות/סרטים שראיתי, היא אחת הקסומות שיצא לי להיתקל בהן.
תראה, על טעם ועל ריח וכל זה
אבל "שובר שורות", כיצירה טלוויזיונית מאוחדת, בכלל לא נמצאת בליגה של "סדרות תור הזהב עלק" – ואל תזכיר לי את "אבודים", אני עדיין בוכה בלילות על הכיוונים שהסדרה הזו הלכה אליהם לקראת הסוף.
הגדולה של הסופרנוס, הסמויה, וכל אותן סדרות משעממות שפתאום לא מגניב לאהוב יותר, היא באחידות המדהימה שנמתחת לאורכן. כן, הבימוי מבריק, וגם התסריט והמשחק וכל שאר ההיבטים שבהם גם "שובר שורות" הצטיינה בפרקי השיא שלה. אבל הסופרנוס, למשל, היא שש עונות של יצירה סגורה, מחושבת, אפילו מעגלית מבחינות מסוימות, סדרה שאין לה פרק חלש אחד. הסמויה היא סדרת טלוויזיה עלילתית מבריקה, אבל היא גם סדרה תיעודית, מחקר מעמיק בנושאים רבים מספור, מניפסט – הרבה יותר מסדרת טלוויזיה, כפי שאני חוויתי אותה.
מצטער, יש לי רגשות עזים כלפי סדרות המופת של העבר. החיים על פי נד הייתה אחלה. סיימתי.
מחשבה אקראית עקב תגובתי לעיל
שהתגבשה לאחר מחקר קצר על קבוצת מדגם קטנה למדי (הזכרון שלי חלש). גיליתי שבקרב הסדרות שאני מגדיר כ"טובות" מעבר לרף מסוים, יש קורולציה בין איכות הפתיח לבין איכות הסדרה עצמה (סדרות מדהימות, פתיחים מעולים \ סדרות סתם מגניבות, פתיחים מעפנים):
The Strain של דל-טורו, שובר שורות ואבודים* השקיעו בשקופית עם שם הסדרה ולא יותר.
הסופרנוס, הסמויה, בלש אמיתי, פיירפליי ו…"הלמעלה של האגם" (?) כולם השקיעו בפתיחים מצוינים.
אגב, למי שלא שמע על The Strain – לגיירמו יש סדרת אימה בכיכובם של ערפדי-זומבים (או משהו), והיא ממש פאקינג כיפית. טייק חדש לגמרי על כל עניין הערפדים המאוס הזה, שבאמת מצליח לרענן ולחדש את הנוסחאות הישנות. רוצו לראות!
*[אבודים נכללת פה כסדרה "טובה", וגם כסדרה "מגניבה". רציתי להתייחס לסדרה, מאחר והיא נכללה בתגובה של "העט המרקד", למרות שהדבר הצריך אותי להסתכל רק על עונותיה המוקדמות ולסתור את תגובתי הקודמת. מובן שתארים אלה אינם מתייחסים לעונותיה המאוחרות של הסדרה. מתנצל בפני צופי הסדרה במלואה שנפגעו ממילותיי, גם אני שברתי את הטלוויזיה אחרי הפרק האחרון.]
באשר לפתיחים,
אני חושב בניגוד אליך שהפתיח של שובר שורות היה קרוב למושלם, בגלל שהוא התאים בדיוק לאופי של הסדרה, הכיוון שלה והתוכן שלה. קצר, תמציתי, בלי דמויות מיתולוגיות גדולות מהחיים, פשוט ולענין. שלא לומר שהוא בדרך כלל גם מפריד בין סצינת קצרה ומדויקת שמכינה את הרקע לכל הפרק – ולעיתים מעלה שאלה שנשארת באויר כל הפרק – לבין מה שבא לאחר מכן.
ושלא תחשוב שאני לא חובב פתיחים, הפתיח של בלש אמיתי הוא מאסטרפיס, אחד הדברים שכאבו לי כבר בתחילת הפרק האחרון זה שזו הפעם האחרונה שאני רואה את הפתיח הזה.
אין דבר שאינו מושלם בפתיח של "בלש אמיתי",
או בסדרה עצמה,
והרגשתי בדיוק כמוך בפרק האחרון – לכן צפיתי בסדרה שוב, ועוד מתכנן מרתון שלישי לפני העונה השנייה (אליזבת מוס + בלש אמיתי = awesome).
הכל בשלב הדיבורים, כן?
בריאן פולר צבר פאנדום מאד נאמן עם "חניבעל" (סדרה מדהימה שאוכלת את הסרטים והספרים) והוא יהיה השואו-ראנר של "אלים אמריקאים" שתעלה בשנה הבאה.
אז יש לו סוג של הכרה עכשיו והוא משתמש בזה כדי לעשות משהו עם פושינג דייזיס. השאלה אם הוא יצליח, כי הוא עדיין לא בדיוק בן אדם חזק בתעשייה.
יש קשר לניל גיימן?
(ל"ת)
לא במקרה הזה.
(ל"ת)
כלומר, כן.
בריאן פולר יהיה אחראי על הסדרה של "אלים אמריקאים" שתהיה מבוססת על הספר של ניל גיימן.
אני משום מה חשבתי שהשאלה היתה לגבי המעורבות של גיימן בתחייה של פושינג דייזיס.
מזה חששתי, הספר נוראי.
אבל אולי דוקא בתור סדרה הוא יעבוד טוב יותר, אין ספק שיש שם כמה וכמה רעיונות חזותיים מבטיחים.
הספר אדיר ונפלא ומושלם
(ועוד המון סופרלטיבים) ואולי בתור סדרה יצליחו להוציא משהו שניתן לצפייה בלי לכבות באמצע בגועל. זה הכי טוב שאני מצפה לו.
הספר...מוזר.
וממש קשה לי לראות אותו מעובד לסדרה. אבל היי, זה היוצר של חניבעל! יש סיכוי שיצא מזה משהו באמת טוב!
פושינג דייזיס היא גם הסדרה האהובה עליי.
ואני כל כך רוצה לדעת מה קורה בסוף. ואני כל כך מתגעגעת.
זהו. סתם היה נראה לי משונה שיהיה דיון על פושינג דייזיס בלי שאני אשתתף בו.
אם כבר מדברים על סדרות שבוטלו מהר מדי
ההופעה שלו ב-Halt and Catch Fire פשוט מעולה.
מה? לא!
איזה סדרה נוראית!
כמה נוראית?
סקס עם בטריות נוראית!
אני דווקא חושב שזו סצנה מעולה
(ל"ת)
הוא בכלל שחקן?
לפי דעתי, מדובר בבובת תצוגה: הוא יפהפה בצורה על-אנושית, ומשחק כמו פלסטיק.
תיאור פשוט של האבנים ביקום של מארוול
סליחה, לא האינסוף,הזמן
(ל"ת)
למה חשבת ככה?
זה, כאילו, לגמרי לפי מה"אבנים" עושות בסרטים.
איך האורב קשור לזמן? מה שהיא עושה זה לגמרי לתת כוח.
אני קצת מטיל ספק בעובדה...
…שהאבנים ביקום הקולנוע של מארוול אי-פעם יזכו לתארים האלה ("כוח", "אינסוף", וכו'). זה גורם לקונספט להשמע *הרבה* יותר מגוחך ואני לא רואה למה זה חשוב.
וואלה.
קצת מבאס, אבל אחרי השנים האחרונות, אני חושב שמארוול הרוויחו ביושר את זה שאני אסמוך עליהם.
אושר רשמית שהאבן במטה של לוקי היא אבן אינסוף.
(ל"ת)
טיזר לסרט ב-2018 זה לא רשמי
כשהאולפן יגיד את זה באופן מפורש, או שזה יאמר בסרט, אז יהיה רשמי – עד אז, מדובר בהשערות, מוערכות יותר או פחות.
חה חה חה!*
ההומור שלך אקטואלי ומקורי!
* הצחוק המזויף שלי נשמע כמו הצחוק המזויף של רוקט
זה היה צחוק אמיתי!
(:
וואי ממש משהו שלא הייתי חושב עליו בחיים
בזינגה.
הסרט הכי טוב מהסרטים של מארוול עד עתה.
הסיבה העיקרית לכך היא שאין בו שום רגע מיותר. כל רגע מצחיק או משרת את העלילה, לעיתים גם קצת מרגש, ולפעמים כל אלה בו זמנית. לפעמים יש אפילו הרגשה של יד תזזיתית מדי של עורך – היו חסרים לי כמה רגעי קישור פה ושם בין סצינות, אבל זה עדיף *בהרבה* על כמות המשקל העודף שקיימת בבערך כל סרט של מארוול אחרי "איירון מן" (טוב, לת'ור אני יכול לסלוח על המשקל העודף שלו, אבל אני יודע שאני במיעוט בקטע הזה).
אם מישהו היה צריך הוכחה עד כמה היקום המחובר מכביד על הסרטים של מארוול, הנה היא – בחלל, אף אחד לא יכול להכריח אותך להכניס הופעת אורח.
זהו, מארוול, אין לכם יותר תירוצים!
אחרי ש"שומרי הגלקסיה" הצליח כל כך, סרט על חבורה שמורכבת בין היתר מאישה ואיש ירוקים, רקון ועץ מדברים, שאף אחד לא שמע עליהם לפני זה, והסרט הפך ללהיט ענק, אין לכם יותר שום תירוצים לא להפוך את The Runaways לסרט!
או שמה מארוול מאמינים שלקהל יהיה קל יותר לקבל את הרקון והעץ על פני חבורה שהמנהיגים שלה הם נערה אסייאתית ונער שחור, שמורכבת בעיקר מנשים, ושאחת מהן היא לסבית?
שלא תבינו אותי לא נכון, אני רוצה שהוליווד תשתחרר ותעשה סרטים על אנשים שחורים ונשים,
אבל הטענה הזאת שעכשיו הם ילמדו בגלל שסרט עם עץ ורקון הצליח היא מטופשת, ואני שומע אותה יותר מדי.
העץ והרקון האלו שאתה מדבר עליהם הם שניהם גברים, שניהם לבנים (מבחינה סטריאוטיפית) ושניהם מדברים במבטא אמריקאי. המראה בכלל לא משנה, הם מוצגים בדיוק כמו בני אדם.
אפרופו, בדיוק במובן הזה ההפקה בתחילתה הייתה אפילו יותר נועזת, כאשר במשך כל הצילומים ועד שברדלי קופר הגיע רוקט דיבר במבטא בריטי. אבל אז מארוול החליטו שהקהל לא מוכן לדמות ראשית בריטית, אפילו אם היא רקון.
אני חושבת שזה פחות "אין לכם סיבה שלא לעשות כאילו סרטים"
ויותר "אין לכם יותר תירוץ שלא לעשות יותר כאילו סרטים".
אחרי שומרי הגלקסיה אני לא חושבת שיש מישהו שעדיין מאמין שמארבל פוחדים לעשות סרט גיבורי על שאיננו (שוב) על גיבור לבן וסטרייט כי הקהל לא יאכל את זה. אם מארבל היו פוחדים מתגובות הקהל, הם לא היו עושים סרט על רקון חללי מדבר (גם כזה עם מבטא אמריקאי – שאני מסכימה לחלוטין, לא הרקון ולא העץ הם ייצוג של בני מיעוטים בשום צורה).
מה שמשאיר את השאלה למה לעזאזל מארבל לא רוצים לעשות סרטים עם נשים או בני מיעוטים. האם באמת עד כדי כך מאוהבים במועדון-לבנים-בלבד שלהם שהם לא רוצים את הכסף שלי?
מועדון-לבנים-בלבד או מועדון-לבנים בלבד?
או שמא בכלל מועדון לבנים-לבנים-בלבד?
ואני חושב שצריך לזכור שרוקט, למרות שהוא דמות מרכזית, הוא לא הגיבור. הגיבור הוא פיטר קוויל, גבר לבן וסטרייט ( כל כך כל כך סטרייט). מה שהסרט מוכיח זה שמארבל מוכנה לשים בקבוצה מסביב לגיבור הלבן הרבה דמויות לא שגרתיות, אבל זה גם הוכח בקפטן אמריקה 2, שבו הצוות הסופי הורכב מגבר לבן אחד בלבד מתוך קבוצה של חמישה.
כלומר, שאם הם יעבדו את הראנווייז לסרט, הם יהפכו את אחת הדמויות לגבר לבן או שיהפכו את הדמות של הגבר הלבן הראשי היחיד שיש להם לראשית יותר ממה שהוא היה.
כן, זה, מילולית, מה שאמרתי.
ולקרקר, באמת היה איזה עניין מעורר מחלוקת שאני לא יודע אם שמעו עליו פה שמארוול פרסמו לוח קאסטינג לסרט וכשהם תיארו את דמותה של ניקו ואת מי הם רוצים שיבחנו אליה הם אמרו שהם רוצים לבחון שחקניות לבנות לתפקיד, ורק אחרי שהמעריצים התעצבנו הם שינו את הקאסטינג ספציפית לשחקניות אסייאתיות.
העניין עם ה-Runaways זה שהגבר הלבן הסטרייט היחיד בחבורה לא קרוב אפילו להיות הדמות הראשית, הוא אתחנתא קומית כמעט בלי פיתוח ואפיון מלבד זה.
אני יודע שזה מה שזה במקור
אבל אני פשוט אומר ששומרי הגלקסיה לא קבע תקדים לגבי יכולות השיווק של גיבורים ראשיים שונים בסרטי גיבורי על, אלא רק בגיבורים משניים.
ולכן, אם מארבל ירצו להפוך את הברחנים לסרט, הם יהפכו את הבחור הלבן היחיד לדמות הראשית, או ישנו את אחת מהדמויות הראשיות ללבנה.
אפשר לעבד את הארק הראשון לסרט נורא ארוך. מלא דברים קורים בספר הראשון ואני חושב שסרט של שעתיים פשוט לא יכול להכיל את כל מה שקורה שם בצורה מספקת. כמו שאמרת, סדרה של 13 פרקים זה יקר מדי – לעומת זאת, מיני סדרה יכולה להיות בגבולות תקציב סבירה.
(למרות שאני מסכים עם בני, שאחרי הסיפור הראשון אין הרבה מה לחפש בסדרה הזאת. מלבד מגוון רחב לגבי דמויות מכל המינים והנטיות המיניות השונות, הסיפורים שלהם הספיקו להיות מעניינים אחרי האוגדן השני, לטעמי.)
שעתיים וחצי נראה לי מספיק, זה גם ככה האורך של רוב סרטי הנוער בימינו
וזה מה ש-Runaways – סרט נוער.
ובקשר להמשכים לאוגדן הראשון, כן, הם היו פחות טובים בהרבה. אבל העניין הוא שהסרטים לא צריכים לעבד אותם. אני לא רואה ברירה כשזה נוגע לאוגדן הראשון, ואין בעיה עם זה כי זה האוגדן הכי טוב, אבל עם השאר מארוול יכולים לקחת יד חופשית וללכת עם החבורה לכיוון שונה מבקומיקסים.
איזה סרט נוער באורך שעתיים וחצי?
כלומר, יש סרטים שמכוונים לכלל הגילאים ועוסקים במפלצות גיבורי על ושיט שאורכים שעתיים וחצי
אבל סרטי נוער שמתעסקים בנוער (שזה, בלי ספק, החלק היותר מעניין בבורחים) נוטים להיסגר סביב השעתיים – קלולס, נערות רעות, מועדון ארוחת הבוקר, באה בקלות, שמתי ברז למורה – אף אחד מהם הוא לא אפוס ארוך של שעתיים וחצי.
"מפוצלים", "משחקי הרעב", "הארי פוטר"ים המאוחרים יותר
בין היתר…
אבל ההארי פוטר-ים למיניהם זה קטגוריה נפרדת
שאני לא חושב שסרט של הראנאוויז יכלו להשתייך אליה. אין בשום שלב בסיפור שלהם את הגרנדיוזיות של כל הסרטים האלה, שאכן יש בהם משהו אפי. זה לא שיש דרקונים, או משטר מרושע להביס או מה שלא קורה במפוצלים – יש פשוט חבורה של נערים שמנסים לברוח מההורים שלהם למטרה לא ברורה וזה לוקח הרבה זמן.
לא יודע, אולי אתה צודק. אבל אני מרגיש שסרט שלהם לא יצליח לעבד אותם כמו שצריך ( מה שלא אומר שהוא לא יהיה סרט טוב. פשוט קשה לי לראות כיצד הוא יהיה עיבוד טוב)
להרגשתי? לא.
כל הקרב האחרון לוקח שני חוברות, שהרבה מהם זה פלאשבקים ותגליות ביחסים בין הדמויות ובכלל לא ממוקד קרב, כמו נגיד הארי פוטר האחרון שכולו קרב עצום.
עוד פעם, אותי מה שעניין בקריאה לא היה הקרבות אלא היחסים של הדמויות עם עצמם ועם ההורים שלהם – שזה, לא בדיוק אפי. אני מניח שאפשר לתרגם את זה גם כנובלה אפית, אבל זה יפספס את מה שעבד בשבילי כל כך טוב בחוברת הראשונה של הבורחים. מצד שני, אני רק בן אדם אחד.
מה עם סטורם? היא לא דמות יחסית ראשית בעולם של מארוול?
או שאולי יש להם עשרות סרטים אחרים פוטנציאליים לפני?
תראה – גם אני חושב שהעדר הנשים (ובני המיעוטים) בסרטים של מרוול הוא בעייתי. אבל מכאן ועד "אין לכם שום סיבה לא לעשות את X" המרחק עצום. למרוול יש עשרות (מאות? אלפי?) דמויות פוטנציאליות (גם של בני מיעוטים, גם של נשים, גם של נשים בנות מיעוטים) שהם יכולים לעבר לפני שמישהו אומר "היי – בואו נעשה סרט על ה- Runaways".
הם יכולים לעשות סרט על הפנתר השחרון, על מיס מרוול, על הנוקמים הצעירים, על הלוחמים החדשים, על ה – Young Allias, על הפלקון, על Sons of Midnight, על בלו מרוול, על Heroes for Hire, על Daughters of the Dragon, או על The Crew….
זה לא עניין של "היי מארוול עכשיו אין לכם תירוץ אחרי שומרי הגלקסיה לא לעשות את הסרט הסופר תקדימי הזה בו יש מלא נשים ובני מיעוטים בתפקידים הראשיים"
אלא יותר "היי מארוול יש לכם סדרה מדהימה בשם The Runaways שאני נורא רוצה לראות סרט שלה ואפילו שזו חבורה לא מוכרת אחרי שעשיתם סרט על שומרי הגלקסיה וזה הצליח לכם אין סיבה לא לנסות גם את זה!".
Runaways זו אחת הסדרות האהובות עליי ואני רוצה לראות סרט עליהם. מארוול כבר עמדו להפיק אחד כזה אבל הוא הוקפא. אני פשוט אומר שהגיע הזמן להתחיל להזיז עניינים. כבר אין להם תירוצים לא ללכת עם הסרט הזה.
סדרה
שיעשו סידרה מRunaways. סדרת (אם זה ימשיך מעבר לסרט אחד) סרטים תהיה מעצבנת, ריקה וגנרית עם מעט מדי יחס ליחסים בין הדמויות ולדברים שעשו את החוברות (הראשונות לפחות) מהנות. אין לברחנים מספיק חוברות וסיפורים כדי שיהיה אפשר לעשות עיבוד חופשי שעדיין ישמור את הרוח העקרוני של הדברים כי הסיפור שלהם ההתחלתי הוא מה שהופך אותם למעניינים. אי אפשר לעשות לו איזה מודיפקציה כיפית כמו לתור, קפטן אמריקה וכו' וזה עדיין ישמור על רוח הדברים, וקשה לי להאמין שישמרו על הסיפור שלהם כמו שצריך בסרט של שעתיים.
שיעשו מהברחנים סדרה. עזבו סדרה – מיני סדרה, כאשר בכל עונה הקאסט מתחלף.
ושיהיה בלאקג'ק. ומוכרות מזון.
בעצם, עזבו את הסדרה ואת הבלאקג'ק.
נו, אז שיעשו שוב את misfits?
לא סבלתי את runaways אחרי שניים שלושה סיפורים. זה היה גימיק נחמד, אבל כל איטרציה נוספת שלו פוגעת.
אי אפשר סדרה, יקר מדי.
רק האפקטים על הדינוזאורית יעלו הון.
חוץ מזה שאני לא מסכים. אפשר לעבד את הארק הראשון של הסדרה די בנאמנות עם הורדה של הפילרים ועוד כמה דברים שאפשר לוותר עליהם לדעתי אבל להיכנס אליהם פה יהיה ספוילר.
הסרט הזה
כנראה הכי מוצלח של מארוול עד כה
כל כך חיכיתי לזה וסופסוף זה הגיע!!!!!
אחרי הסרט הזה, אני חייב להודות, פשוט רציתי ללכת אליו עוד פעם
אני
גרוט
Awesome Mixtape Vol 2
טוב, מסתבר שאוסף הלהיטים של מאמא קוויל עשה פתיחה גבוהה במצעד של Billboard. וכרגע זהו האלבום שכולו מדברים עליו. מסכנה איגי אזלייה, היא קיוותה להיות הלהיט אפוף הנוסטלגיה של הקיץ.
האמת שהידיעה הזו דחפה את העורך המוזיקלי שבי לנסות להרכיב את המיקס השני שעל קיומו למדנו לקראת סוף הסרט. בסוף יצא לי מיקס שאני חושב שסטארלורד היה יכול לאהוב.
בסוף הצלחתי להרכיב את המיקס הבא
ניסיתי למצוא שירים שיחפפו בסגנונם לאלו מהמיקס הראשון. כך לדוגמא "Barracuda" של Heart נכנס על תקן "Cherry Bomb" של The Runaways. או "Close To You" של הקרפנטרז שנכנס למשבצת שיר אהבה נוגה על תקן "I'm Not In Love" של 10CC. כמובן, עם שמירה על איזון בין הז'אנרים שכיכבו במיקס ההוא.
ועכשיו אני מעביר את אתגר ה-Awesome Mixtape Vol 2 אליכם (עדיף על לשפוך דלי של קרח על עצמכם)
החוקים לגבי Vol 2 די ברורים:
1. הוא נפתח עם I Want You Back של הג'קסונים.
2. כמו VOL 1 – גם במיקס הזה ישנם 12 שירים.
3. הוא יכלול להיטי פופ/רוק רך/רוק כבד משנות השישים שבעים (לפי גילאי השירים בVOL 1 השירים הכי מאוחר הוא משנת 1979).
אתם מוזמנים להשתמש באתר בו אני השתמשתי כדי להרכיב את המיקס שלי – SUAN. בהצלחה.
אני רק רוצה לומר
שזה מדהים בעיניי שכל שיר ברשימה הזו שאני מנסה להיזכר בו מעיף אותי בחזרה לאווירה של הסרט בתחושה חמימה של בית. בהתחשב בעובדה שזה סרט מדע בדיוני ששמציג נושאים, דמויות וסביבה כל כך זרים למקורות של המוסיקה הזו, זה חתיכת הישג מהמם.
רק אני זמזמתי בין הסבנטיז לסיקסטיז
את "רוקי רקון"?
מוגבל מגיל 12?
האם יש סיבה טובה לכך שהסרט מוגבל מגיל 12? אני רוצה ללכת מחר עם הילדים, וכולם מתחת לגיל הזה.
יש רמיזות מיניות בכל מה שקשור לחיי ההוללות של סטאר לורד.
שום דבר מפורש.
יש גם קללות וגסויות
אבל אין עירום ואין דם.
"קללות".
זה עדיין PG-13, לומר שיש קללות בסרט זה לא הכי מדויק.
אבל אין קטע בטריילר שגאמורה ערומה?
הוא היה רק בטריילר מסתבר
נפל בחדר העריכה.
וטוב שכך.
(ל"ת)
את הכסף!
(:
סטן לי
אני לא סגור על זה לחלוטין ואשמח שמישהו יפריך את הטענה שלי.
אני כמעט בטוח שלא ראיתי הופעת קמאו של סטן לי בסרט.
האם זה ייתכן? כי אם כן זה די מהפכני
בשביך מה להוציא סרט כזה בתלת ?
מסכים עם רוב הביקורת למעט ההמלצה על תלת. לדעתי הוא לא הוסיף ולו גרם אחד של ערך מוסף קולנועי. רק היקשה על הצפייה.
הסרט פונה לקהל רחב כמו סרטי המשפחה של דיסני. המבוגרים 40+ נהנים מהרפרנסים לשנות השמונים, הנוער מהאלימות, והילדים מהרגעים הקומיים.
זה אחד הסרטים האלימים, והבוגרים שמרוול הוציאו תחת ידם.
+
האמת שאני ראיתי בדו מימד
אני ראיתי בדו מימד, ולא הרגשתי שפיספסתי משהו למען האמת.
האמת שאני שונא תלת מימד.
תשמרו את ריבוי המימדים שלכם לעצמכם
סטאר לורד דו מימדי הרבה יותר מגניב
שלשום שיחקנו משחק קלפים עם כמה חברים,
פעם ראשונה ששיחקתי, נקרא Citadels. חביב מאוד, סוג של מונופול ימיביניימי בלי לוח, שכל סיבוב משחקים בתור דמות אחרת שאת שמה צריך להכריז – המלך, המתנקש, הבישופ… ויש אחד, Warlord.
התוכלו לנחש, ילדים וילדות, כמה פעמים במהלך הערב הכרזתי בגעיית ניצחון לא-רצונית, מעין תסמונת טורט בלתי נשלטת, "סטארלורד!!!" ?
משהו שאני לא מבינה -
מה בעצם הקשר בין הגלקסיות ב"שומרי הגלקסיה" לתשעת העולמות ב"ת'ור"?
האם הגלקסיה בשומרי הגלקסיה נמצאת במידגארד, או באחד מהעולמות האחרים? האם זה אומר שהעולמות זה בעצם פשוט גלקסיות מרוחקות זאת מזאת?
גלקסיות מרוחקות
(ל"ת)
בגלקסיות מרוחקות מאד מאד
כמובן.
"מרוחקות מאוד מאוד" זו די תכונה בסיסית של גלקסיות.
אם כל אחד מה"עולמות" הוא גלקסיה, זה לא ממש הגיוני כי יש ביקום קצת יותר מתשע גלקסיות, אבל אני לא באמת *מאוד* אופתע לגלות שהקוסמולוגיה בעולם של מארוול אינה לגמרי נאמנה למציאות.
אני כמובן ריפררתי
ל- זה
אההההה.
אז תגיד שזה היה לפני זמן רב מאוד.
בניסוח היחסותי במרחב-זמן
זה כבר נכלל בפנים.
אז שומרי הגלקסיה בכלל לא שומרים על הגלקסיה שלנו?
רמאים.
הם שומרים על גלקסיה
הם פשוט לא אמרו איזה גלקסיה. פעם הבאה תקראי את האותיות הקטנות לפני שאת קונה.
הם שומרים על הענן.
המגלני הגדול.
ולא, זאת לא סיבה מספיקה לשמור שם את התמונות הפרטיות שלך. ראי הוזהרת.
הם נלחמים בת'אנוס שהוא איום (ה-איום) על היקום כולו ולא רק על הגלקסיה שלהם
(ל"ת)
מי שלא מכיר את כריס פראט
סימן שלא צופה במחלקת גנים ונוף וזה חמור מאוד. שם הוא משחק בלונדיני סתום ומאושר (על משקל גולדן רטריבר), ואהבתי איך שבלי לשנות מדי את האופי הזה שלו, הצליחו להלביש אותו על שחקן ראשי בסרטי סופר הירוז (כן, הם לא בדיוק גיבורי על אבל מספיק קרוב).
אהבתי מאוד, היה מצחיק וכיפי, ובכל זאת יכולו לקצר בכיף 20 דקות (להשאיר דיאלוגים, לקצץ קרבות), כמו מכל הסרטים בשנים האחרונות בערך.
התחושה שהסרט הזה נתן לי הוא שהוא לסרטי גיבורי על, מה שג'אד אפאטו הוא לסרטי קומדיות. ניסיון שצלח להראות איך זה היה נראה אם היה מדובר באנשים אמתיים + הומור מוצלח ביותר.
אהבתי ממש את הפסקול האייטיזי, ואת החיבור שלו לעלילה.
יצאנו צוחקים מאושרים, והמשכנו הבייתה לצפות ב this is the end, שהיה כל כך מצחיק עד שמחק לחלוטין את החוויה מהסרט. מסקנה: לא מערבבים שמחה בשמחה.
*ככה* גרין לנטרן היה צריך להיות
הטעות של יוצרי הסרט היתה שהם היו פחדנים מדי, ושמו את מרבית ההתרחשות על כדור הארץ, כי הם פחדו לעשות סרט שלם שיתרחש כולו על פלנטות אחרות.
יוצרי "שומרי הגלקסיה" לא פחדו מזה ועל כך מגיע להם צל"ש, רק הפתיחה של הסרט מתרחשת על העולם שלנו ושאר הסיפור לא מרגיש צורך להתחבר אליו (אלינו) שוב.
אני לא מבין את התפיסה שיש משהו "אמיץ" בלעשות סרט שמתרחש מחוץ לכדור הארץ ושכל הדמויות בו הם חייזרים
כשכמעט כל החייזרים האלו הם למעשה בני אדם בתחפושת ידידותית לצופה. דמות כמו "רוקט" היא "נועזת" בערך כמו "טד" או קרמיט הצפרדע. דראקס וגרוט הן דמויות קצת יותר מעניינות (והביצוע שלהם היה מצויין), אבל גם אותם היה קל מאוד לחבב. את הצל"שים עדיף לתת לסרטים כמו "מחוז תשע", שגרם לנו לחבב חייזרים דוחים באמת, וגם לא התעקש לגרום להם לדבר אנגלית.
הטריילר היפני של שומרי הגלקסיה
הוא כל מה שחשבתם שטריילר יפני לשומרי הגלקסיה יהיה, ועוד קצת.
https://www.youtube.com/watch?v=DwwzQvFoVzE
גאד, מה הקטע עם לחזור בריפיט על ה-i'm מ-"i'm hooked on a feeling"?
(ל"ת)
וואו, זה היה ארוך
(לקרוא את הביקורת וכל התגובות, לא הסרט), וזה בדיוק מה שמנע ממני לכתוב עליו כבר לפני כמעט שבועיים, אחרי שצפיתי בו.
בכל מקרה, היה אחלה. כולם אמרו סטארוורז, וזה נכון. תגובה אחת הזכירה את האלמנט החמישי, וגם זה קצת נכון. אבל בעיקר סטארוורז. ויזואליה סטארוורזית כמו שהיא צריכה להיות, לא כמו שאברמס ניסה לעשות ב"סטארטרק".
היה סבבה והיה נחמד, אבל לא נפלתי מהכסא, כי כמו שכתבתי בדף הסרט ברגע שהגיעה ביקורת הדג המהללת של רד, היה ברור לי שהנמכת הציפיות תהיה בלתי אפשרית. אז נשארתי רק עם סרט שהוא סבבה לגמרי (מסקנה: להתנתק כבר מהאינטרנט). הויזואליה כאמור מצוינת, אקשן טוב, הדמויות מגניבות, בעיקר רוקט שהיה מצוין והפיג את כל החששות שהיו לגביו. גרוט היה סבבה, אבל כשכל האינטרנט ואחותו צועקים מבוקר עד ערב "אני גרוט" באקסטזה, לבוא ולראות אותו אומר את זה בסה"כ כמה פעמים בודדות – זה כבר פחות מרגש.
מה שהפריע לי, או יותר נכון שעמם אותי, הם החבר'ה הרעים והפוליטיקה המשעממת שלהם. לא מבחינת ההקבלות לחיינו והאסקפיזם וכו', אלא מהבחינה שזה פשוט לא מעניין. יותר מדי פרטים על סכסוכים שלא מעניינים, נדחסים למשפטים ספורים ומהירים, והם גם לא ממש חיוניים לעלילה ולהבנה. יש דרכים להסביר מה הרקע גם בלי לייגע את הצופה בתקציר תולדות הגלקסיה המשעממת שלכם. בטח אם זה לא משנה לסרט. תמציאו תירוץ קצר וקליט וזהו. הזכיר לי מאוד את הפוליטיקה המשעממממממת של הטרילוגיה החדשה של סטארוורז, סכסוכים על מיסים ומסחר, ווט"ף. טוב שהמקגאפין לא היה איזה טופס פקידי שומה מימי הטורקים. אחד החסרונות הגדולים שלה.
אז בשוה"ג יש כמה פרצופים רעים, אף אחד מהם לא מעניין במיוחד (לא רונאן ותאנוס (שמרוב שהם משעממים לקח לי בערך 370 תגובות להזכר מי כל אחד מהם היה) ולא האספן האנמי), יש להם כל מיני סכסוכי עבר משעממים ומחלוקות הווה משעממות בהתאם. נגיד.
סרט כיפי, סרט שהוא חוויה. אבל לא התמקם אצלי בצמרת הרשימה של סרטי השנה. יש סרטים שהשאירו עליי יותר רושם ביציאה מהקולנוע ואני זוכר מהם יותר סצנות ופרטים מאשר הסרט הזה, שראיתי לפני פחות משבועיים.
אם יש עוד מישהו שטרם ראה(?), שילך כבר לראות.
נ.ב. אם גם אתם התאהבתם ברקונים/דביבונים, אז זה.
אחד הסרטים!
שני סרטי הקומיקס הטובים ביותר שראיתי הם האביר האפל ושומרי הגלקסיה. אין לי כוח עכשיו להשוות ביניהם או להגיד מי יותר טוב משום ששניהם סרטים כל כך שונים וכל כך טובים שהחלטתי פשוט לשים את שניהם במקום הראשון.
איפה להתחיל… הפסקול והשירים הם כיפיים, נעימים לאוזן ומשעשעים. האנסמבל והמשחק בכללי מעולה ונותן לך להזדהות עם כל דמות ולאהוב את כל המאפיינים שלה ולרצות ספינאוף עשיר מכל אחד מהדמויות האלה. העלילה יש כאלה שיגידו פשוטה, יש כאלה יגידו מטומטמת ולא הגיונית, אני אומר מספקת את הסחורה ומעניינת. מבחינת ויזואליה ואפקטים הסרט פשוט מדהים ויפיפה שזה פשוט תענוג לעיניים, אחד מהסרטים הויזואליים ביותר שראיתי בחיי. התסריט מהודק, מעניין מלא בעניין, מידע, ובהומור. ושאני אומר הומור אני מתכוון הומור. יש רגעים בסרט הזה שצחקתי כל כך חזק שהחברים שלי אמרו לי שאני אמתן את צחוקי כדי שלא יעיפו אותנו מהאולם. נהניתי בסרט כל כך, אין בו קטע אחד חלש, הכול מעניין, מדהים ומצחיק.
הוא מגיע למקום הראשון אצלי בשני ז'אנרים: סרט הקומיקס הטוב ביותר (ביחד עם האביר האפל כמו שאמרתי) וסרט האקשן הקומי הטוב ביותר.
אה וגם זה אחד הסרטים הטובים ביותר שראיתי בכללי, אבל זה סתם פרט שולי. רגע… בעצם זה לא.
סיום חלופי לסצנת מפתח בסוף הסרט
שלוקח את הסרט לכיוון קצת אחר.
חבל שהם באמת לא הלכו עליו...
זה סוף הרבה יותר מתאים לאווירה הכללית של הסרט…
מסכים! סרט מצוין, נהניתי מכל שנייה ושנייה :)
(ל"ת)
מה לא בסדר איתי? למה לא התאהבתי בסרט הזה?
הדיאלוגים היו שנונים ומגניבים, הדמויות היו חמודות, חבל שכל זה היה קבור בתוך מלא סצנות אקשן משעממות ומופרכות. ההשקעה באינטראקציה בין הדמויות לא הייתה צריכה לבוא על חשבון העלילה. להיפך, עלילה מעניינת יותר ונדושה פחות הייתה גורמת לי להתעניין יותר בדמויות מעבר להומור הכיפי שלהן. הייתי צופה באדיקות בתכנית בסגנון סיינפלד בכיכובן של הדמויות האלה [במיוחד אם הבחורה הייתה קצת יותר מעניינת]. כשהם סתם נמצאים ביחד בחדר ומדברים הם אדירים. אבל הסיפור הפומפוזי והאידיוטי ניסה ממש בכוח להרוס לי את זה.
[וגם, מעצבן שכל משפט שני בחצי הראשון של הסרט הוא אקספוזיציה.]
[וגם, מעצבן שרוקט חוזר אחרי כל דבר שגרוט אומר. או שתכתבו את זה ככה שנבין מההקשר או שתשאירו את זה עמום. תמיד שנאתי את סגנון הדיאלוג הזה, בין אם זה דיבור עם דמות שאנחנו לא מבינים או דיבור בטלפון.]
הכל בסדר אצלך
הוא באמת לא כזה טוב.
הכי בסדר שיש
סרט טיפשי, משעמם וקלישאתי שלא מחדש שום דבר בשום ז'אנר ופשוט משעמם. לא מבין את ההתלהבות. לא הצלחתי ליהנות ממנו. קצה המחר היה יותר טוב.
אשתי לא התאהבה בסרט בגלל שהיא לא התאהבה בגיבור.
היא אמרה שהוא פשוט חסר כריזמה. האמת, יש בזה משהו.
איזה סרט באסה.
באמת, כיף והכל.
אבל אני לא יכול להתעלם מהעובדה שהוא היה יכול להיות כ"כ הרבה יותר – ולא בקטע שאתם חושבים עליו. אני לא מתכוון שהוא אכזב אותי מבחינת האיכות, די קיבלתי בדיוק את מה שציפיתי.
אבל כשראיתי את הסרט – הייתה לי התפעמות מסויימת מהיקום שהוא יצר ומה-Lore שהוכנס אליו, פשוט חשבתי לעצמי שאני רוצה לדעת על היקום הזה כ"כ הרבה יותר, אני רוצה לבלות בו ולגלות עוד דברים עליו, ממש הרגשתי שהנה הגיע פרנצ'ייז מד"ב חדש ומרתק שאולי יהיה סטאר וורז של הדור הנוכחי!
ואז נזכרתי שהכל בעצם סתם חלק מתוך המכונה המשומנת והמעצבנת הזאת של מארבל ודיסני, ושלמרות שזה לא נראה ככה, אני כבר בעצם מכיר את היקום הזה כבר מ-8 סרטים אחרים, על כל אנשי הברזל וקפטני אמריקה שלהם. ואני יודע שמה שאני רואה זה בעצם רק דרך לאחד את הכל בסופו של דבר עם הנוקמים האלה יום אחד.
ובשלב הזה אני מתעצבן.
הסרט הזה כ"כ, כ"כ, כ"כ היה עובד בתור פרנצ'ייז חדש לגמרי. לא רק שזה היה מונע מלפחות 75 אחוז מהקסם שלו להיעלם (בעיניי), אלא שאם זה היה ככה, זה די היה מאלץ את הכותבים לעשות כמה דברים באופן שונה למדי, מה שהיה מתקן הרבה מאוד מהפגמים שדווקא כן יש לו בתסריט. כמו הקטע הזה שהוא זורק דמויות ומושגים לחלל בלי שום הקדמה והסבר, ולא על כולם אפשר להגיד "זאת אשמתך שלא הבנת כי לא ראית את ת'ור 2".
בקיצור, מבאס. סרט שיכל להיות הרבה יותר אלמלא היה בידיים האחרות ונעשה למען מטרה אחרת.
מבקרת הקולנוע האהובה עליי ראתה את הסרט.
אמ;לצ- SOOOooooo AWESOME!
כולל ספוילרים.
היא נוראית.
אני לא קונה לרגע שזו באמת היא שמבקרת. היא נורא מלאכותית, ואין לי ספק שיש הורה שמביים אותה ונותן לה טקסטים מחוץ לפריים.
ברור שיש הורה שמכווין אותה.
אבל מההיכרות שלי עם ילדות קטנות הן בהחלט מדברות ככה לפעמים [קצת מזכיר לי את עצמי כשהייתי קטנה, מלמדת את האחים הקטנים שלי לקרוא], ולדעתי זה מתוק.
כן, אבל שוב, אלה לא הטקסטים שלה.
ילדים קטנים הם חמודים כשהם מדברים בשם עצמם. לקרוא טקסט לא-משהו שמישהו כתב ולעשות את זה בקול צייצני אני יכול לבד.
קדימה.
(ל"ת)
פעם הבאה שהאתר מגייס כסף, אני רוצה "ביקורת וידאו בקול צייצני" בתור אחת מהאופציות.
(ל"ת)
ועכשיו גם אנחנו יודעים כמה קוראים יש לעין הדג
כי לפי מספר הצפיות הם כנראה היחידים שראו את הביקורת הזאת.
לי דווקא מפריע כל הניצול הזה של הילדה למטרות לייקים
שסביר להניח שכשהיא תגדל היא ממש תתפדח.