"הצרעה הירוקה" הוא סרט מאוד נחמד שאני ממליץ בחום לא לראות. לא בקולנוע, לפחות.
בריט הוא צעיר עשיר, מפונק ורזה במידה מפתיעה, בתור אדם שסת' רוגן מגלם. אחרי שאביו, עורך העתון, מת, הוא מחליט לעשות את מה שכל כך הרבה יורשים עשירים עשו לפניו: לעטות מסכה ולצאת להילחם בפשע. ההחלטה הזאת קצת פחות הגיונית אפילו מהמקובל בז'אנר: אין לו כוחות על, הוא לא יודע קראטה, אין לו חליפת שיריון היי-טקי ואפילו אפוד מגן הוא לא טורח ללבוש. אין סיבה הגיונית לחשוד שהוא ישרוד אפילו היתקלות אחת עם כוחות השחור, והוא בוודאי היה מגיע לכותרות של "אידיוט עם מסיכה נמצא מת בסמטא אפלה" אלמלא היה לו נשק סודי יחיד: העוזר שלו, קייטו (ג'יי צ'ואו), שהוא מכונאי מוכשר, לוחם בלתי מנוצח, עושה קפה מעולה ובכלל, הגבר המושלם.
ועכשיו, כמה תשובות לשאלות נפוצות: האם הסיפור הזה הגיוני? לא. האם הוריאציה העשרים מיליון על סיפור גיבור העל – או אפילו גיבור-העל וונאבי – היתה נחוצה? לא. האם הוא אומר משהו שעוד לא נאמר על הז'אנר? לא. האם הסרט מחדש משהו בתחום? לא. האם הוא מהנה? כן.
גם בלי שום ייחוד של ממש, ועלילה שהיתה מתאימה לסדרה מצוירת, "הצרעה הירוקה" עושה צעד אחד נכון בדרך להיות סרט כיפי – הוא לא לוקח את עצמו ברצינות לרגע. סת' רוגן הוא האיש האחרון שהייתם משערים שיהיה גיבור בתחפושת, ולכן הוא מתאים לתפקיד, גם אם הוא בשלבים מסוימים נדמה שג'ק בלאק עומד לפרוץ מתוך העור שלו. ישנן בדיחות מודעות לעצמן בנוסח הסימפסונס, וגם סתם סלפסטיק ומכות. כריסטוף וואלץ, שהתפרסם בתור הנאצי ב"ממזרים חסרי כבוד", גונב את ההצגה הפעם בתור נבל רוסי דווקא. האיש ממש טוב בלהיות רע.
אבל הסרט הלגמרי חביב הזה גם מאוד מאכזב, משתי סיבות: תלת-מימד, ומישל גונדרי. לכל במאי מותר לעשות מדי פעם סרטים בשביל המשכורת. אבל גונדרי הוא לא סתם במאי מבטיח – הוא גאון שנמצא בשורה אחת עם אשר, דאלי ומגריט. בקליפים, בפרסומות וב"שמש נצחית בראש צלול" שלו הוא המציא כל פעם מחדש טכניקות צילום חדשות, או חידש ישנות, בדרכים שיצרו צילומים בלתי אפשריים ומבוכים ויזואליים ומחשבתיים ש"התחלה" ילד לידם. אבל יש יותר דמיון, יצירתיות ותיחכום בחמש הדקות של הקליפ של גונדרי ל-“Bachlorette" של ביורק מאשר בכל 119 הדקות של "הצרעה הירוקה". גונדרי הוא משאב נדיר ויקר, והסרט מבזבז אותו בלי בושה. כמעט כל הסרט מצולם וערוך בצורה חסרת כל ייחוד.
רק סצינה אחת בסרט היא גונדרית לגמרי: שוט רציף אחד, שבאופן בלתי אפשרי לחלוטין מתפצל לשתי מסגרות, שבכל אחת מהן המצלמה ממשיכה במסלול אחר, וממשיכה להתפצל הלאה. לפחות נדמה לי שזה מה שקורה שם, אבל לקח לי הרבה זמן אפילו להבין שמשהו מיוחד קורה, שלא לדבר על לנסות להבין איך לכל הרוחות עשו את זה, מכיוון שכדי להוסיף למגניבות, כל אחת מהמסגרות השונות גם מופיעה בתלת-מימד ב"עומק" אחר. האפקט התלת-מימדי הזה נורא מסיח את הדעת, בעיקר משום שזו היתה גם הפעם היחידה בסרט שהתלת-מימד שימש למשהו מעניין.
התלת-מימד בסרט (שהומר לתלת אחרי הצילומים ולא צולם כך במקור) הוא לא מהסוג המכוער שכואב בעיניים לראות, נוסח "המסע בדורך השחר"; הוא יותר מהסוג הלמל"מ – לא מועיל, לא מזיק. כן, התמונה עמוקה, אבל שום דבר מעניין לא קורה עם זה, זה לא מעצים את החוויה בשום צורה, פרט לחוויה שבתשלום 45 ש"ח ומעלה על כרטיס קולנוע. ולמרות זאת, המפיצים בחרו להקרין את הסרט אך ורק בתלת-מימד. אין שום סיבה שהסרט לא יוקרן באופן סטנדרטי, פרט לסיבה המובנת מאליה: כדי שתשלמו יותר. לכן אין גם שום סיבה לראות את הסרט הזה בקולנוע. הוא פשוט לא טוב מספיק בשביל מחיר מופקע.
פורסם בגירסה מקוצרת ב-Time Out תל אביב
ואם זה בחינם?
שווה או שכדאי לחכות לצפייה בייתית [או לוותר]? הייתי הולכת, אבל עכשיו אולי יש לי תוכניות קצת יותר מעניינות ואני תוהה עד כמה שווה לוותר על סרט חינם.
כל עוד הכרטיס שלך לא משמש לעידוד חמדנות של המפיצים, סרט סבבה.
מסכימה עם כל מילה.
אני חושבת שאפשר לספור על יד אחת את הסצנות שבהן התלת מימד באמת מהווה משהו, וגם זה לא מוסיף יותר מדי.
אני קצת מאוכזב
כל הזמן היה לי בראש שקווין סמית' יביים את הסרט הזה (הוא דיבר על זה באחד ה"ערבים עם קווין סמית'") ורק לפני שהוא יצא גיליתי שסמית' כבר מזמן פרש מהעסק והפך את התסריט שלו לקומיקס. ואז אמרתי, מישל גונדרי, הוא עשה סרט וחצי שאני אוהב, ניתן לו סיכוי. ובסוף כל הביקורות פושרות, במקרה הטוב.
טוב, ננסה להשיג את הקומיקס של סמית'. אולי הוא מוצלח יותר.
ההרגשה שהייתי מקבל
אם הייתי מגלה שבסרט שאני מצפה לו הבמאי הוחלף מקווין סמית למישל גונדרי, היא פרטי מאץ' ההיפך המוחלט מאכזבה.
אני שייך למיעוט
שעדיין נהנה מהסרטים של קווין סמית'. לעומת זאת אני לא בטוח כמה אני אוהב את מישל גונדרי. את "שמש נצחית" אני מאוד אוהב, אבל נראה לי שזה יותר בזכות התסריט של צ'רלי קאופמן. "קדימה תריץ אחורה" מתנדנד בין קומדיה מוצלחת לדרמה לא משכנעת. את "מדעי החלום" בכלל לא טרחתי לראות, הוא נשמע לי משעמם.
אז אני אשאר עם קווין סמית', ברשותך.
אפילו בפרק של גי'מי קימל שמישל גונדרי ביים יש יותר מישל גונדרי מב"צרעה הירוקה".
מישל גונדרי
הוא אולי אמן פורץ דרך, אבל הוא במאי בינוני מאד. מכל הסרטים שלו, רק על שמש נצחית אפשר להגיד שהוא יותר מאשר סרט נחמד ולא יותר. שאר הסרטים שלו לא היו יוצאי דופן בשום צורה ולא השפיעו יותר מדי על הקולנוע. אז זה לא שהסרט הזה ספציפית הוא בזבוז של גונדרי, סרטים באופן כללי הם לא הצד החזק שלו – שיישאר בקליפים.
הסרט היה כמו ללכת לגן משחקים בגיל 6
זה לא לונה פארק, אבל עושה את העבודה.
אני אישית התאכזבתי מאוד מהתלת-מימד, כשהמצלמה נעה מצד אחד לשני התמונה נעשתה מטושטשת (יכול להיות שזה רק לי) ואני יכול להישבע שהסרט היה כהה יותר עם המשקפיים. ראיתי הרבה סרטי תלת מימד מאז שהטרנד תפס, ומעולם לא הייתי מאלה שהיו צריכים להסיר את המשקפיים לכמה שניות כדי להסדיר את הכאב בעיניים. בצרעה זה קרה לפחות 3 פעמים.
הסרט עצמו, כמו שאמרתי, עושה את העבודה. חייבים להתחיל ללהק את וולץ לתפקידים נוספים מלבד הנבל האירופאי. סת' רוגן עצבן אותי בשלב מסויים, והוא הפך מנרקסיסט לסתם אדיוט. ג'יי צ'ו לעומת זאת היה מדהים, הוא חייב לקבל רימייק משלו. דווקא מקמרון דיאז התאכזבתי, כוכבת הוליוודית ברמה שלה מתפשרת על תפקיד ה-"תהיי יפה ותשתקי"? מלבד השם הנוצץ שלה היא לא תרמה דבר לסרט, פרווה לחלוטין.
את הסרט הייתי מקצר קצת, ויצאתי עם תחושה שיכולתי לראות אותו בטלוויזיה בעוד מספר חודשים ולא לשלם עליו מחיר גבוה יותר בשביל תלת מימד שכזה. למען האמת, את המחיר הגבוה הייתי מוכן לשלם לגרסה הדו-מימדית. חבל שהמפיצים בארץ כאלה גרידיים שלא שחררו גרסה כזו פה.
הסרט עצמו לא כזה מצחיק אפילו. המקסימום שהוא סחט ממני זה כמה גיחוכים פה ושם. התלת מימד לא מורגש בכלל.
מה גם שלדעתי סת' רוגן מתחיל לאבד את התנופה שלו. קודם Observe and Report הנוראי, ועכשיו זה?
בסוף שלחתי את המכתב ההוא
אבל אני לא מצפה לקבל התייחסות. הבנתי שהמפיצים פשטו רגל, והחברה נמכרה למישהו אחר. אבל בהחלט אהיה מוכנה לשגר אותו שוב, אם מפיצים אחרים יחזרו על התעלול.
מטלון לא פשטו רגל
די להיפך – הם הרוויחו המון המון בשנה שעברה, בזכות "אווטאר". באופן עקרוני הם היו אמורים להימכר לפורום-פילם (שממילא הם עובדים איתם בשותפות כבר שנים רבות), אבל בינתיים עושה רושם שהם ממשיכים לפעול כחברה נפרדת, כך ששום דבר לא השתנה. לא ברור לי העניין.
באמת?
רני גרף נשבע שהם פשטו רגל. מישהו מפיץ דיסאינפורמציה?
מה שיאיר רווה כתב על זה
http://blog.orange.co.il/cinemascope/?p=4103
אני לא מעודכן מה קרה מאז, אבל לפחות אני סומך על רווה שהוא לא מפיץ דיסאינפורמציה.
אבל אולי השתנה משהו מאז אפריל?
(ל"ת)
אחרי אפריל היה את ענייו האיחוד/מכירה שרד הזכיר:
http://blog.orange.co.il/cinemascope/?p=4635
חביב בקושי
על כל קטע משעשע או מגניב היו חמש בהם רציתי לתת לסת' רוגן אגרוף בפנים. אלוהים, הוא כל כך מעצבן. היחיד שמתחרה בשיה לה-באף על תואר השחקן שהכי מעצבן אותי בעולם.
ובכנות, היה ממש לא מספיק הומור או מגניבות בשביל לפצות על העלילה המטומטמת. למרות שנעימת הפתיחה של הסדרה משנות ה60 שהתנגנה לקראת סוף הסרט כל כך מגניבה שהיא משפרת את כל הסרט רטרואקטיבית.
אני לא ממש מבין את הקטע של "ההתבזבז" , זה נשמע כאילו ממש הכריחו אותו לעשות את הסרט, למרות שבקדימה תריץ אחורה ראו שהקולנוע ההוליוודי לא באמת זר לו…
פריט טריוויה
בגרסא טלוויזיות ל"צרעה הירוקה" ברוס לי הצעיר שיחק את קיטו. הסדרה זכתה להצלחה בהונג-קונג, אבל לא בגלל הגיבור אלה בגלל הסייד-קיק, וככה שכנעו את ברוס לי לעבור להונג-קונג.
(לפחות, על פי הסרט הביוגרפי שעשו על ברוס לי)
כמחווה לזה
בסרט רואים את קייטו מעלעל במחברת של סקיצות שהוא צייר ואחת מהן היא של ברוס לי.
לא נהנתי.
שעתיים שלמות של כלום מוחלט ומביך. פרט לסצנת המסך המפוצל – שנגמרת לפני שמבינים מי נגד מי, ואולי עוד איזה מעברון אחד או שניים – הסרט נראה כמו עוד אקשנון גנרי אדיוטי תוצרת הוליווד שיוצא בפברואר כי לאף אחד לא אכפת ממנו. לא יעבור זמן רב עד שנקבל מגונדרי התנצלות על התאונה הזאת.
לא חכמה
יש יותר דמיון, יצירתיות ותיחכום ב-“Bachlorette", ובעצם ב-95% מהקליפים של גונדרי מאשר רוב הסרטים בכלל… אבל עדיין, מבאס לשמוע שהוא התפשר…
חלאס!!!
בי נשבעתי, זאת הפעם האחרונה בהחלט שאני רואה סרט בתלת מימד עד פריצת ההדרך הטכנולוגית הבאה.
זה לא נחמד בכלל, הרבה יותר כיף לראות סרט רגיל!
זה היה הצ'אנס השלישי והאחרון בהחלט.
בהחלט!
ולגבי הסרט,
ממש לא משהו.
גם לי הוא העלה כמה גיחוכים בלבד וחוץ מזה את ההבנה שסת' רוגן כבר ממש מתחיל להימאס. חבל, הוא היה נחמד.
את רוב הסרט ראיתי ללא משקפיים.
צפיתי בהקרנת חינם (זוכי פייסבוק) ברב חן 1 המהולל בכיכר דיזינגוף (פעם ראשונה שלי שם). ובכן – כנראה יחסית לאולמות ת"א הישנים מדובר בשוס גדול, אבל כבוגר יס-פלאנט חיפה לא התרשמתי בכלל: המסך לא גדול (בערך מחצית מהגודל באולמות פלאנט 1ו-2 בחיפה); הסאונד סביר; היה פס אור מעצבן על המסך לכל אורך הסרט (כנראה הגיע מחדר המקרין כי דלתות האולם היו סגורות) והתלת מימד – זוועה.
מסכים, עם כמה הסתייגויות
1. חושב שהנוכחות של גונדרי היא בין הדברים הבודדים שהצילו את הסרט מלהיות זבלון והפכו אותו לסביר עד נחמד לצפייה.
הנוכחות שלו מורגשת בכל סצנה וסצנה ומפריחה חיים בתסריט הדלוח, בנוסף לכמה סצנות באמת אדירות (המסך המתפצל, ריד עושה חושבים במסעדה, כל סצנת מכות בסרט).
2. נראה לי מוקדם להכריז שוולץ זוכה ל-Typecasting (ברח לי מהראש המונח העברי המתאים) כרשע האירופאי (ע"ע תגובתו של DiSTURBED).
הוא ממש יהלום בחול בסרט הזה; נותן דמות עם אופי כשמסביבו בעיקר דמויות קרטון.
הסרט בעיקר עשה לי חשק לראות אותו ואת גונדרי עושים משהו אחר.
אגב: מישהו יודע משהו על הסרטים הבאים שוולץ אמור להשתתף בהם? יש למה לצפות?)
3. לא ידעתי שהסרט הומר לתלת מימד, אבל בצפייה דווקא הרגשתי שהוא עשוי בטוב טעם ודיי תורם לסרט (האם זה מצדיק את המשקפיים – לא בטוח. האם זה מצדיק 45 ש"ח – בטוח שלא).
הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בסצנות הקרב, שם התלת מימד ממש עזר לי להישאר לעולם הקומיקס. זה היה דיי מגניב.
הסרט הבא של וולץ
מים לפילים – water for elephants זה גם עם ריס וויתרספון ורוברט פתינסון
הומאז'ים לברוס לי
ברגע ששמעתי שסת' רוגן משחק בתפקיד הראשי בסרט, הבנתי שאם אלך לצפות בסרט – אזי לבוא ללא שום ציפיות כלל. מכיוון שקיבלתי כרטיס חינם, החלטתי ללכת בכל זאת. ואני חייב לומר בכנות שנהניתי. לא מסת' רוגן כ"כ, אבל מסרט קומיקסי פשטני ומטופש, שבכל זאת השכיל להכניס הומאז'ים לברוס לי (שכאמור, זכה לשחק את קייטו בסדרה המקורית):
1. כאשר בריט מעלעל בסקיצות של קייטו, נגלים שם כמה איורים של פוזות מפורסמות שברוס לי הצטלם איתן.
2. כאשר בריט וקייטו צופים במצלמת האבטחה שצילמה אותם לאחר המפגש האלים הראשון שלהם עם עברייני-רחוב, כאשר קייטו אינו מופיע כלל בסרטון, הוא מציין בפני בריט: "I am TOO FAST for TV".
ואכן, כאשר ברוס לי הצטלם לסדרה המקורית, ההפקה ביקשה ממנו *להאט* את תנועותיו בסצינות הקרב, שכן הן היו מהירות מדי מכדי שהקהל יוכל לתפוס את הכוריאוגרפיה שנבנתה ולקלוט את ההתקפות שלו.
3. בריט מציין בפני קייטו שאם לו יש אקדח, אזי קייטו גם צריך נשק ייעודי – כגון נונצ'אקו. ישנן סצינות מפורסמות שבהן ברוס לי נלחם עם נונצ'אקו.
סרט מאד כיפי
הגעתי לסרט עם ציפיות נמוכות בגלל הרושם הכללי השלילי שמותירות התגובות בעמוד הזה ובדף הסרט. עוד סיבה שדחתה צפייה בסרט היא העובדה שאני לא מאד אוהב את סת' רוגן (אפילו חיתוך הדיבור שלו מעצבן…). אדגיש כי סת' רוגן בהחלט קרצייתי בסרט, קמרון דיאז משנית מדי ושעדיף אילו הסרט היה נקרא The Kato Show. למרות הכל, הסרט בהחלט מבדר, מהנה ומומלץ (אם כי לא שווה תלת).
מעבר לכך, אני חושב שהסגנון של גונדרי היה דווקא בולט מאד בכמה וכמה סצינות, כגון סצינת המכות הראשונה (עם המכוניות המרובות), המסך המפוצל או ההארה הגדולה. לעומת זאת, אני שמח שלא כל הסרט מכיל רגעים "מיוחדים" כאלה, כי כמו שאמר סינדרום – אם כולם מיוחדים, אז בעצם אף אחד לא (בנוסף, יותר מדי מדבר טוב…).
בקיצור- שווה צפייה.
במידה מסויימת זה היה כמו המשך של פיינאפל אקפרס
פחות מצחיק אבל עדיין משעשע, ואמנם הגיבורים לא מסוממים אבל הם בהחלט מתנהגים ככאלה.
אני מנחש שהסרט לא מי יודע מה הצליח בקופות, אבל אישית הייתי שמח לראות עוד הרפתקאות של הצרעה וקייטו בסרט המשך.