-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
יפה לנצח
La Granda Belleza
עיתונאי שפרסם ספר מצליח אחד רוכב על ההצלחה במשך שנים ארוכות, בחיים של נהנתנות בחוגי החברה הגבוהה ברומא. ביום הולדת 65, הפתעה מהעבר גורמת לו לבחון מחדש את חייו.
תאריך הפצה בארה"ב: 15/11/2013
תאריך הפצה בישראל: 30/01/2014
הרבה סצינות יפהפיות, עם מעט מאוד קשר בינהן. לחובבי פסטיבלים בעלי סבלנות.
יאיי!!!
מי המפיץ? עוד פעם אורלנדו או שאולי הפעם לב הרימו את הכפפה?
יונייטד קינג
אבל זה גם אומר שתאריך ההפצה של הסרט הזה כנראה יתחלף עוד 14 פעמים עד שהוא באמת ייצא בסופו של דבר.
זה... זה אומר שאני מקווה שסינמה סיטי ירושלים יפתח בקרוב
אלא אם כן רב חן ירכבו על הגל ויפיצו את הסרט. לגלובוס אני נכנס רק ביום 10 שקל.
חבר שלי התפלח לשם היום והוא טוען שבנו שם את האולם הגדול בארץ. אני מקווה מאוד שהוא צודק..
גם אני.
בינתיים, בירושלים הסרט מוקרן בכלל בתיאטרון ירושלים. שזה נחמד כי יש כיסאות ממש נוחים (נרדמתי במיליון דולר בייבי) אבל גם מעצבן כי ההקרנות שם לא סדירות ממש.
חשוב לציין שהאתר לא מעודד התפלחות לבתי קולנוע.
חס וחלילה!
הוא התפלח לאתר בניה כדי לראות את ההתקדמות. הוא לא התפלח לשום סרט..!
מחקת את ההודעה שלי?
הבנתי. אפילו שמתי אמוטיקון של "סתם בצחוק".
(ל"ת)
לפי לוח ההקרנות של לב לשבוע הבא,
נראה שיונייטד הקדימו במפתיע ובלי יותר מדי רעש את היציאה לסוף השבוע הקרוב. נקווה שמישהו למעלה יודע מה הוא עושה ושילך להם כמו שהלך להם עם "אסירים".
לפי לוח ההקרנות של יונייטד, אתה צודק.
(ל"ת)
וואוו! הסרט הזה הוא שיעור מאלף לסטודנטים לקולנוע
ב"איך בחיים לא לעשות סרט שיעניין מישהו מחוץ לפסטיבלי קולנוע".
הוא מצולם נורא יפה שהייתי מקריב למענו כל אחד ואחד מהמועמדים לאוסקר על צילום שהם לא "כח המשיכה", הבמאי שולט במדיום הקולנועי כמו שרק סקורסזה ומעטים אחרים יודעים, אבל מאוד קשה לשרוד מול הכלום הלא קוהרנטי שהוא בוחר לנווט אליו. מדובר במתיש שבסרטי ז'אנר ה"אנשים נהנתניים ולא מי יודע מה מוסריים שמכלים את ימיהם במעבר ממסיבה למסיבה" למרות רגע או שניים מעולים. כנראה שצריך להיות במצב רוח מאוד ס(ו)בלני או בעל רקע קולנועי מסוים (או סטודנט לקולנוע) כדי למצוא תועלת בצפייה בסרט הזה. הוא גם לא מי יודע מה עובד בתור "סרט אווירה" ואני לא רואה איך הוא שורד פה יותר משבועיים על המסכים (ועל כך קודוס ליונייטד על האומץ לרכוש ולהפיץ אותו).
ככה בדרך כלל מרגישים בסרטים של סורנטינו או שנפלתי על הסרט הלא נכון לעשות היכרות עם הקולנוע של הקולנוען המהולל?
הופתעתי למדי...
ראיתי את הסרט עכשיו, ולמרות שקראתי את הביקורת והתגובות לא ממש ידעתי למה לצפות – מצד אחד אנשים אהבו, מצד שני כולם אכן טענו שאין עלילה, ושעדיף להיות סטודנט לקולנוע.
אני ממש לא סטודנטית לקולנוע, ולא סינמפילית – וחייבת לציין שנהיניתי מאד!
הסרט הוא אכן בעל מבנה…לא שגרתי. הוא לא הזוי במיוחד, לא סוריטאליסטי, לא מתנתק מהמציאות או אפילו מהעלילה הדקיקה. הוא פשוט סב סביב הדמות הראשית, והמחשבות שלה, והאנשים שסובבים אותה. מצד אחד העלילה מינימלית, והסצינות מאד אמורפיות – אבל זה בדיוק מה שקסם לי, היכולת לזאת לצאת קצת מהליניאריות של העלילה בלי רגעי WTF.
הצילום מהפנט. הפסקול קצת בומבסטי אבל יפייפה. השחקן הראשי מצויין. כמה מהסצינות – המסיבות, סצינת הפתיחה, המנתח הפלסטי – נפלאות. סצינת ההלוייה לגמרי נכנסת לעשיריית השנה שלי.
ועוד משהו – ההומור! הסרט שופע בהומור ואירוניה. הקהל וגם אני צחקנו יותר פעמים בסרט הזה מבהרבה קומדיות.
והיופי. וכן גם המשמעות – שאני חושבת שהיא הרבה מעבר ל״אנשים עשירים ולא מוסריים״ אלא יותר על ״תקיעות״ של אדם מסויים במקום מסויים, בלי יכולת, ובלי ממש רצון, להשתחרר.
בקיצור – סרט נפלא, המון יופי, המון חכמה, לכו לראות, לא בטוח שכולם יהנו אבל זה ממש לא מוגבל רק לשוחרי פסטיבלים.