הדבר היחיד שיותר גרוע מסרט מגויס הוא סרט מגויס למטרה שלא מעניינת אותך, לכאן או לכאן. "גרייס ממונקו" הוא סרט כזה. לכאורה מדובר בביוגרפיה הוליוודית-אגדתית על גרייס קלי, כוכבת הקולנוע שהפכה לנסיכה לכל דבר כשהתחתנה עם הנסיך רנייה השלישי, שליט מונקו. אבל במהרה מתברר שבמקום לעסוק בזוהר ההוליוודי או בעמקי נפשה של אישה שנאלצה לשחק תפקיד של נסיכה, הסרט עוסק במדיניות מיסוי. ממש כך. מתברר שהסרט כל כולו הוא למעשה תשדיר שירות למען זכותה של מונקו להעניק לעשירי העולם את הזכות להתחמק מתשלום מיסים. מרתק, לא?
מונקו היא עיר לחוף צרפת, שצירוף כלשהו של נסיבות ואינטרסים איפשר לה להחזיק עד עצם היום הזה במעמד של מדינה עצמאית. יש בה בערך אותו מספר תושבים כמו בדימונה, והיא שולחת נציגים לאו"ם, ובעבר אפילו השתתפה באירוויזיון. למונקו, כמובן, אין שום זכות קיום כמדינה עצמאית (אפילו פחות מלדימונה, לה יש לפחות יכולת גרעינית); אני מניח שפעם או פעמיים בעבר, כשנתקלתי בשמה של מונקו, תהיתי לכמה דקות איך זה שהיא מחזיקה במעמד הזה, ואז המשכתי בחיי. עכשיו, אחרי צפיה ב"גרייס ממונקו", נדמה לי שהבנתי את התשובה – הדבר שיש למונקו להציע לעולם הוא מקלט מס. אין מס הכנסה במונקו, לכן משתלם מאוד לחברות ענק להיות רשומות בה. ב-1962, מתברר, התעורר איזה משבר כשממשלת צרפת שמה לב שיש בתחומה מדינה שכל מה שיש לה להציע לעולם זה הזדמנות לטייקונים להתחמק מתשלום חובם לחברה. המשבר איים על עצם המשך עלק-קיומה העצמאי של מונקו כעלק-מדינה, ובכך עוסק "גרייס ממונקו". כל זה אולי יהפוך את הסרט ללהיט בכנסים של פקידי שומה, אבל נדמה לי שזה לא הנושא המרכזי שרובנו היינו מעדיפים להתמקד בו בחייה של גרייס קלי.
בעוד המשבר מתרחש, הנסיכה גרייס הסתובבה בארמון חסרת מנוחה ותהתה האם עשתה טעות כשויתרה על הקריירה שלה לטובת הפיכה לאטרקציה תיירותית. בסופו של דבר היא נרתמה בכל נפשה להגנה על מולדתה החדשה, והצליחה לבדה, באמצעות החן והדיפלומטיה בלבד, להביס את כוחות השחור הצרפתיים (ספוילר: מונקו קיימת גם היום). אגב, פרט משעשע בנוגע לסיפור הזה: הוא שקרי לחלוטין, כפי שעיון של חצי דקה בויקיפדיה יגלה.
אז מה הקטע? למה לעשות סרט על גרייס קלי ולהפוך אותו לסרט על ענייני מיסים? אין לי מושג, אבל יש לי ניחוש. אני מאמין שחפירה קלה ברשימת המפיקים-בפועל של הסרט תגלה לפחות טייקון אחד בעל השקעות במונקו, שהחליט שהדרך הטובה ביותר לשמור על מעמדה של העיר הוא להפיק תשדיר שירות יוקרתי למען מדיניות המס של העיר-מדינה. כמה כבר עולה להפיק סרט כזה, 30 מיליון דולר? שבוע של הקלות מס יכסה את זה, ובנוסף אותו טייקון יקבל גם כרטיס לפסטיבל קאן (שעה נסיעה ממונקו, אם יש קצת פקקים) ולפגוש את ניקול קידמן. הון-שלטון-סרטון. אין לי שום הסבר אחר לקיומו של הסרט הזה, או לכך שהוא נראה כמו שהוא נראה.
הכסף יכול לקנות הרבה: למשל, את ניקול קידמן, כוכבת הוליוודית ראויה שנראית כאן כמו חיקוי של עצמה, בובת ברבי עם שמלות ותסרוקות יפות שפועלת על אוטומט. או את הבמאי אוליביה דהאן, שהראה כבר שהוא יודע לעשות ביוגרפיות כמו שצריך ב"החיים בורוד" על חייה של אידית פיאף, וכאן כאילו שכח לחלוטין כל מה שידע.
כי, וזאת הנקודה האחרת בקשר ל"גרייס ממונקו" ששווה התייחסות – זה סרט מגוחך לגמרי. מכל בחינה. הסרט עושה קולות של ביוגרפיה הוליוודית קלאסית, אבל לא מציע שום דבר כדי לגבות את היומרה הזאת. התסריט נע על אדים של קלישאות: הייתי מציע משחק שתיה על כל הפעמים שבהן נאמר לקלי בסרט שעליה "לשחק את תפקיד הנסיכה" – כי היא שחקנית, הבנתם? – אילו הייתי מאמין במשחקי שתיה, אבל במקום זה אתם יכולים פשוט ללכת לאיזה פאב ולדפוק את הראש בלי לאלץ את עצמכם לצפות בסרט גרוע תוך כדי כך. קידמן עושה את קטע ה"הו-אני-עשירה-אך-חיי-ריקים-מתוכן" שמתאים לסרטוני הולמרק על אנשים שעושר-עודף הוא הבעיה הגדולה ביותר שלהם בחיים, והיא עוד אחת השחקניות היותר משקיעניות בסרט; יש בו סצינות שלמות משוחקות כל כך רע שהתירוץ היחיד לכך שהן בסרט הוא שלאף אחד לא היה כח לעשות יותר מטייק אחד. במקביל לדרמת אלה-הן-חייה הסרט מחליט מדי פעם שהוא מותחן ריגול או משהו, כשבכל פעם מתברר שדמות אחרת שעד עכשיו לא שמנו לב אפילו לקיומה היא למעשה בוגדת בשירות ממשלת צרפת המרושעת. הסרט מצולם באופן שאני יכול לתאר רק כמגוחך: הוא מגדיר מחדש את המושג "אקסטרים קלוז אפ" כשסצינות שלמות מתמקדות מסיבה לא ברורה בנחיר או בלחי העליונה של קידמן.
לא, אני באמת לא מאמין שמישהו עשה את הסרט הזה ברצינות. מישהו רצה להפיק תשדיר שירות פוליטי לצרכיו הלא מעניינים, אז הוא שכר איזה במאי, צלם ושחקנים שדפקו נוכחות והלכו הביתה. הייתי משווה אותו לאופרת סבון יומית, אבל זה מחמיא מדי: עומק הדמויות, העלילה וטוהר הכוונות שמאחוריו מזכיר יותר את הפרסומות לאבקת כביסה באמצע אופרת הסבון.
פורסם במקור בוואלה
באמת קצת מפתיע שמונקו עדיין קיימת
בכל זאת, כאשר נשיא צרפת הוא הקריקטורה הסוציאליסטית פרנסואה הולנד, שלא ברור איך הוא הצליח עד עכשיו לעמוד בפיתוי להוביל הסתערות המונית של הפרולטריון המדוכא על מתכנני המס המרושעים ממונקו, נראה שכל יום שבו הממלכה שורדת הוא סוג של נס.
דם ואש וטים רות עשן!
הייתי רוצה להאמין שניקול קידמן הסכימה לקבל שכר סימלי של דולר על הסרט, רק בשביל הכבוד
של לשחק את תפקיד אחת הנשים היפות בעולם.
חוצמזה, אני מבין שאין בסרט מרדפי מכוניות מסחררים?
צרפת ידועה בלהמציא מדינות
בלגיה לדוגמה
בלגיה זה בקטנה
לוקסמבורג זה כבר הרבה יותר חמור
"ספוילר: מונקו קיימת גם היום"
פשוט גדול.
הון-שלטון-סרטון.
(ל"ת)
"אפילו פחות מלדימונה, לה יש לפחות יכולת גרעינית"*
*על פי מקורות זרים
יש לפחות Accountancy shanty בפסקול?
(ל"ת)
זה מסוג הסרטים שלא ברור למה עשו אותם
כלומר ,ברור למה עשו את זה – לתת לגיטימציה למדיניות המס של מונקו. אבל אם כבר עושים סרט על גרייס קלי (שבאמת הייתה אחת הנשים היפות אם לא ה…) אז לפחות שיתמקדו בצדדים המעניינים יותר בחייה של אישה שבסך הכול היה לה הכול בחיים – היא נולדה בבית עשיר, הייתה כוכבת גדולה בהוליווד ,ולבסוף נסיכה של קזינו-ממלכה אקזוטית לחופי הים התיכון. יכול להיות שאם הם היו מתמקדים ברצון שלה ליצירה אמנותית כנגד החיים המאבנים בארמון המלוכה שכאילו נתקע באמצע המאה ה19 זה היה יכול להיות יותר מעניין.
חבל על קידמן
לחשוב שהיא השתתפה בסרטים כמו "השעות", "האחרים", "דוגוויל" ו"Rabbit Hole".
כלומר, לא רק שבמדינה שלך האנשים צריכים לסבול ממס גבוה, גם שאר העולם חייבים.
לא רק שבמדינה שלך האנשים צריכים לסבול ממס גבוה, גם שאר העולם. ואם הם לא מסכימים, נסכח להם את הצורה (כמו שצרפת ניסתה לעשות בסרט). כפי שאמר טרוצקי, כדי שהקומוניזם יצליח, צריך שיהיה בכל העולם.
צרפת "ניסתה"?
היא ניסתה, אבל כוחותיה הוכרעה על ידי צבאה האימתני של מונקו? אילו צרפת היתה רוצה "לכסח למונקו את הצורה", זאת היתה המלחמה הקצרה ביותר אי פעם, ובספירה אני כולל את מלחמת אנגליה וזנזיבר, שנמשכה 40 דקות. בניגוד לבולשיט שהסרט מנסה למכור, צרפת הגיעה להסכמה עם מונקו שאיפשר לה להמשיך להתקיים כמקלט מס לעשירי כל העולם, אבל עם נזק מינימלי לצרפת עצמה.
אם אתה מנסה לחשוב על מונקו בתור איזה אידיאל ליברטריאני, תחשוב שוב – או פשוט תנסה להגר לשם. אני חושש שלא תצליח, אלא אם כן אתה תאגיד בינלאומי ששווה מיליוני דולרים רבים. מונקו מספקת "צדק חברתי" לעשירים מאוד בלבד.
זה שהסרט הוא בולשיט זה ברור. אין שום ספק שנאום של נסיכה לא ימנע מלחמה, כי היא מונעת מאינטרסים. זה לא הנקודה בכלל!
הנקודה שאתה חושב שלמדינה ריבונית כמו מונקו אין את הזכות לקבוע את מדיניות המיסוי שלה. מהתגובה שלך אני אני רואה שאתה גם שאתה חושב שאין לה את הזכות לקבע את מדיניות ההגירה שלה. אתה רוצה למסות את העשירים במדינה שלך ולהיות רובין הוד? סבבה. רק אל תצפה שהם יישארו בה, ואל תאיים באלימות על מדינות שהחליטו לבחור במדיניות אחרת.
וואו
אתה גם אומר לי מה אני חושב, וגם טוען שאני מאיים באלימות על אנשים שלא חושבים כמוני? נראה לי שאני פשוט אתרחק בזהירות.
איך אתה לא מתבייש רד
אלברט ושרלין קראו את האיומים האלימים שלך והם עכשיו בחרדות, יושבים משקשקים בתוך הממ"ד של הארמון
מאיים באלימות
על מדינות, לא על אנשים. אתר דינמי עם יד ארוכה.
אני לא בטוח עד כמה אוף טופיק זה נחשב או לא,
אבל באופן משעשע, אחרי שנים של היעלמות נראה שטים רות' חוזר למסך ב-2014, אבל דווקא עם שני סרטי תעמולה מגוייסים במסווה של דרמה ביוגרפית היסטורית. הראשון הוא גרייס ממונקו, אבל השני הוא "התשוקות המאוחדות" (בעע, איזה שם…) שבו רות' מגלם את ספ בלאטר, נשיא פיפ"א, בסרט שמתאר את תולדות הארגון. וכן, מלבד העובדה שזה נראה כמו סרט ממש נורא, אני לא חושב שמאז "אולימפיה" ראיתי סרט שכ"כ מנסה להציג טוב גוף שהוא כ"כ בבירור מושחת ומרושע. מה קרה לטים רות' שהוא מצא את עצמו עושה דבר כזה פעמיים באותה שנה?
http://www.youtube.com/watch?v=JCjeD-Jqd2s
עוד משהו על הסרט הזה
מהתוכנית של ג'ון אוליבר, קטע (מאוד מצחיק לדעתי) שבו הוא מדבר על פיפ'א ומזכיר גם את "התשוקות המאוחדות" (דקה 9:00).
https://www.youtube.com/watch?v=DlJEt2KU33I
איך אתה חושב שגיליתי על הסרט הזה מלכתחילה?
נראה שג'ון אוליבר עושה להם את השיווק הכי טוב
(ל"ת)