תסריט: אסי דיין, נפתלי אלטר
בימוי: אסי דיין
שחקנים: ישראל פוליאקוב, שייקה לוי, גברי בנאי, ניצה שאול, חנה לסלאו, מיקי קם, מנחם זילברמן, טוביה צפיר, אושיק לוי, רפי גינאי, משה איש כסית, אריה מוסקונה
מנהל ערוץ: היתה שנה קשה, הכלכלה על הפנים ואין אמון בממשלה. צריכים לשדר משהו מעודד ליום העצמאות, משהו שכולם אוהבים.
איש תוכן: אפשר לשים את מה ששידרנו ב-96.
מנהל ערוץ: מה שידרנו ב-96?
איש תוכן: מה ששידרנו ב-84, אין יותר טוב מזה.
מנהל ערוץ: מה שידרנו ב-84?
איש תוכן: 'דוקטור ז'יוואגו', מה נראה לך? כבר שלושים שנה משדרים את אותו סרט כל יום עצמאות ארבע פעמים ברצף, בלופ תלת-מימדי, בחינוכית של ערוץ שתיים של הכבלים של הלוויין: 'גבעת חלפון'!
כן, יום העצמאות שוב הגיע ואיתו שורה של סרטים ישראליים מהשורה הראשונה. יש סרטים חדשים יותר ופחות, חלקם מלווים בשם התואר בורקס, אבל סרט אחד מולך בכיפה גבוה מעל כולם. 'גבעת חלפון אינה עונה', סרט דל-דל-דל תקציב של אסי דיין, בכיכובם של שלישיית הגשש החיוור והתחתונים של חנה לסלאו, הוא כנראה סרט הפולחן הישראלי הגדול בכל הזמנים. אפילו יותר מ-'ריקוד מסוכן'.
המצב בתחילת הסרט הוא כדלהלן: ממערב, סמ"ר מוקד המכונה ג'ינג'י (גברי בנאי). ממזרח, יעלי המכונה חברה ומצפון, מר ויקטור חסון (שייקה לוי) המכונה אבא של יעלי. כאשר ויקטור מגלה כי ג'ינג'י בא לביתו כדי לבקש את ידה של בתו יעלי, ולא של אחותה הגדולה והמוגבלת אסתטית, שפרה, הוא מגרש את ג'ינג'י לכיוון של הדלת, ומבהיר ליעלי כי לא תנשא לפני אחותה.
מחוסר ברירה, ג'ינג'י פונה למשימה שלשמה נשלח במקור לתל אביב. בפאב אפל בלב העיר, סרג'יו קונסטנצה (ישראל פוליאקוב) משחק קלפים עם חבורת טיפוסים מפוקפקים, לא מודע לכך שבעוד מספר דקות, גם אם באיחור של עשור או שניים, שירותו הצבאי עומד להתחיל. ג'ינג'י אוסף את סרג'יו ולוקח אותו לבסיס בסיני (אז הוא עוד היה שלנו), אך לא לפני ששניהם מגלים אויב משותף: ויקטור . ויקטור הוא לא רק אבא של החברה של ג'ינג'י, הוא גם אבא של החוב של סרג'יו, שמכר לו שני דונם מול הרצליה פיתוח, מהצד של הים. ויקטור מחליט למצוא את הנוכל הרומני שרימה אותו, ורודף אחרי השניים עד לעמדת השג"ד בסיני, לא מודע לכך שיעלי הסתננה לבסיס בתוך המזוודה של סרג'יו. משחקי החתול ועכבר נמשכים לכל אורך הסרט: יעלי מסתתרת מאביה, ויקטור מחופש לחייל בכדי שלא יעצר על נוכחות בשטח צבאי בנסיבות מחשידות, וסרג'יו משתמש בתחבולות שונות בכדי לחמוק מנחת זרועו של ויקטור.
גבעת חלפון אינו סרט גדול. לא במובן המקובל, בכל אופן. הוא עשוי ברישול, עם ציוד זול, ואין בו סצינות אפיות מרהיבות. כמעט כל הסרט נשען על כשרונם של שלושת הג'וקרים הראשיים (שייקה לוי, ישראל פוליאקוב וגברי בנאי), הלא הם 'הגשש החיוור', שדרך מערכונים רבים ואהובים על הבמה וכמה סרטים מצליחים, הפכו לצוות הקומי האהוב והמצוטט ביותר בארץ. למעשה, הדמויות שלהם ב'גבעת חלפון' אינן שונות בהרבה משטיקים קבועים שעשו כבר על הבמה, כגון שיבושי לשון ("באתי בקשר לבת של ידך") ומבטא רומני כבד. עם כל זמן המסך שתופסים השלושה, לדמויות האחרות כמעט ולא נשאר מקום להתפתח. המ"פ (טוביה צפיר) סתם חרמן, החייל ג'חנון (אושיק לוי) סתם חנון, והטבח יוסיפון (משה איש כסית), סתם רחב. התסריט כולל כמה חורים עלילתיים לא קטנים, והבסיס כולו מתנהל בלי סמכות אמיתית כשכל קסל"ר מלך.
זה כנראה חלק מהעניין. את 'גבעת חלפון אינה עונה' לא שופטים רק במונחים קולנועיים. העריכה לא תורמת לקצב של הסרט, כך שבמקום מרתון של צחוק בלתי פוסק, מקבלים אוסף של סצינות קומיות שכאילו נאספו באקראי והודבקו ברגע שכובתה המצלמה. גם קטע השירה ("תן לשים ת'ראש על דיונה") תקוע באמצע בלי שום קשר לעלילה. נו, זהו טבעו של סרט פולחן, העיקר הוא האוירה. מי שרואה את הגשש החיוור על המסך ומצפה לסרט מהורהר על מלחמה ושלום, בטח חטף זפטה שמש. את הסרט הזה רואים עם החברים ומנסים לראות מי יכול לצטט את כל ביקור המח"ט בעל פה.
במקור, גבעת חלפון הוא סאטירה די חריפה על התנהלות צה"ל והמדינה בכלל לאחר מלחמת יום הכיפורים. המורל הלאומי ספג פגיעה קשה ואנשים מעדיפים לחפש נפט, או לרמות במשחק קלפים, מאשר לתת למערכת לקבוע מה טוב בשבילם. ויקטור מייצג היטב את הישראלי השחצן, זה שמשוכנע שהקשרים שלו יסדרו לו כניסה לכל מקום ומציע לש"ג להכניס אותו לבסיס בתמורה למשיכת חוטים וקידום לדרגת ש"ד. סרג'יו הוא הקצנה של התחמן שמעדיף לגרום לאחרים לעשות את העבודה בשבילו ופשוט ממתין בסבלנות לעשות ג'ובות. ג'ינג'י ויעלי הם התמימים, הזוג האוהב שאינו מסוגל להתאחד בגלל הצבא ובגלל המסורות המיושנות של מר חסון. קטעים מסוימים בסרט, בהם גם אותו שיר מנותק, מציגים חזון אוטופי בו המילואים הם חופשה והסכסוך היחיד בין יהודים וערבים, הוא על כך שהמצרים מכינים קפה כמו אשכנזים.
יותר משלושים שנה לאחר שנוצר, אנשים זוכרים טוב מאוד מה עובד בסרט. ציטוטים רבים מהסרט הפכו לחלק מהשיח היומיומי וכל כמה זמן, מתרוצצות שמועות על סרט המשך. חלק מהבדיחות נוגעות לדברים שצופים צעירים לא מבינים מה עומד מאחוריהן. מי זה טליק? מה זה כף חשמלית? גולני – גמאסי? הלכתי לאיבוד. גם שם הסרט, פארודיה על 'גבעה 24 אינה עונה', שרד בתודעה הרבה אחרי השם עליו הוא מבוסס. עם זאת, רוב הסרט אינו רק מובן לצופים בני ימינו, אלא אף מוסיף להיות רלוונטי. צה"ל עדיין מתנהל כמו גן ילדים, ומלחמה היא עדיין איום שרובנו מעדיפים שפשוט יתפוגג.
'גבעת חלפון אינה עונה' הוא לא סתם סרט פופולרי, הוא ה-סרט בסמך הידיעה של עמישראל. אולי זו החוויה הצבאית שמשותפת לרבים מאיתנו (הבהרה חשובה: כל השחקנים בסרט עשו צבא), או פשוט ההומור הקליט והשנון של הדיין והגששים, אבל משהו הביא את 'גבעת חלפון' למעמד סרט הפולחן מספר אחת בישראל. בין כל סרטי הבורקס שנוצרו באותה תקופה, גבעת חלפון בולט לטובה בכך שהוא מצחיק גם מעבר להומור העדתי ומכיל עקיצות שיקלעו לנקודה גם ביום העצמאות המאה. 'גבעת חלפון' כל כך מוטמע בתרבות הישראלית, שיש לי תיאוריה לפיה אם מישהו בארץ לא יודע לצטט קטעים שלמים מהסרט, הוא כנראה עסוק מדי בלברוח ממשטרת ההגירה.
- הגשש החיוור – אתר לא רשמי
- אסי דיין – בלוג וידאו
- ציטוטי גבעת חלפון
- הגשש למכירה למילואימניק
- מדריך לקפה לא אשכנזי
- לא יכלו לשים שלט קטן – ים?
באופן אירוני
דווקא השנה אף ערוץ לא משדר את הסרט ביום העצמאות.
בסלולרי כן,
יחד עם כל שאר סרטי יום העצמאות הרגילים.
באופן אירוני
לא את הסרט, וכמעט שום סרט אחר.
הסרטים היחידים שמצאתי שמשדרים הם "הלהקה" ו"מציצים".
במקום הסרטים ניתן לצפות בערוץ 1 בסדרת המערכונים והשירים של "לול" (עם אריק איינשטיין).
מציצים: שלוש פעמים ביום אחד
פעמיים בערוץ הבידור הישראלי ועוד פעם בערוץ 10.
וגם 'דיזינגוף 99'
אף הוא בערוץ 10, כמדומני.
ואני רק רוצה להוסיף: מיקי קם גדולה!
לא רק בסרט הזה. באופן כללי. חורה לי שנפקד מקומה.
מספרים עליי בכל אוגנדה
שאני סתם מתפרפרת…
לא, לא. זו יעלי.
אני מדברת על שיפרה, הלא היא מיקי קם, הלא היא עילוי קומי נדיר בשמי ארצנו הקטנטונת.
מאמר מאד יפה…עשה לי נעים לקרוא על הסרט שזכור עוד מימים פשוטים ותמימים יותר באמות מידה קצת יותר גבוהות.
אנחנו כולנו שהפכנו לסטודנטים לקולנוע ושותי אספרסו, לאנשים שלא די להם בסרטי בורקס שצוחקים על פרסים שתומי עין, והדרישות בכלל הלכו וגבהו עם השנים- גם לגבי משחק, גם לגבי עריכה, גם לגבי בימוי ואמינות בתסריט. ועדיין יש בסרט הזה משהו שמצליח להניח לך לשכוח לרגע מהפלצן שנהיית ולהתמכר להומור עממי שמצליח לא לרדת נמוך מדי.
פרסים שתומי עין
זה פה: http://www.fisheye.co.il/300
או שבעצם זה פרסים ושתומי עין?
נראה לי שזה הסרט היחיד
שפשוט אין טעם לשים עליו הוא כ"כ מוכר ומוזכר שכולו ידוע והרשות נתונה.
ואגב, היה לי אפילו מוזר לקרוא את תקציר העלילה, כי אף פעם לא התייחסתי לסרט הזה כבעל עלילה באמת. ואם מישהו היה מבקש ממני לספר על מה מדבר הסרט אני לא בטוחה שהייתי מספרת את זה ככה.
זה מה שקורה כשההעלילה היא באמת משנית בסרט.
ואגב (2), כיום יותר משאני צוחקת מהסרט, אני נהנית לשבת עם אחי ולראות אותו נקרע מצחוק *לפני* כל בדיחה ואז מדקלם אותה יחד עם הסרט. תענוג.
ואגב (3), אחלה ביקורת.
סרג'יו רומני?
חשבתי שהוא יוגוסלבי; הרי הוא מזכיר כל הזמן את הפרטיזנים של טיטו.
"קח לירה – לך תקנה אגוזי."
הוא שר במקלחת
"צ'או… צ'או… צ'אוצ'סקו…"
חוץ מזה, קונסטנצה הוא שמה של עיר ברומניה.
אז מאיפה הוא מכיר את הפרטיזנים?
חוץ מזה, בלוטין הוא שמה של עיר בפולין. אז מה? משפחתי מתגוררת באוקראינה כבר שלושה דורות.
צ'אושסקו? למה שרומני ירצה לשיר על צ'אושסקו? הוא לא היה רודן אכזר?
_____________________________
אם מישהו יעז לרמוז שאני פולני, אני אשבור את שיניו עם כיסא; ידי איננה חזקה דיה כרגע. נגיף, אתם יודעים איך זה.
אז מאיפה הוא מכיר את הפרטיזנים?
שניה, אתה מנסה למצוא הגיון באפיון הדמויות של גבעת חלפון?
נגיף, אתה יודע איך זה.
מצ'עמם לי! שבועות אני תקוע בבית, אני צריך עיסוק. אפילו עיסוק ביזארי כמו זה.
הוא מדבר רומנית בסרט. בקטנה, אבל מדבר.
והוא יושב במועדון בשם ''רודיקה'',
שזה שם רומני של אשה.
והמבטא שלו הוא מבטא של חיקוי רומני (לצערי; אני שונאת חיקויים של רומנים, וזה הקטע היחיד שמבעס אותי בסרט השולת הזה).
המבטא הרומני הופיע גם במערכון המוסך
פולי מגלם שם לקוח רומני שמספר את הבדיחה הידועה בה שר האוצר נכנס למסעדה רומנית ומזמין צ'ורבה.
האין גבול להרמות להנחתה?
(הודעה זו מוקדשת למרווין בהערכה)
פרס ישראל לאסי דיין
לדעתי, זו היצירה שמרכזת את תמצית הישראליות בצורה המזוקקת ביותר: גזע קומבינטורים מבורדק המסוגל להתעלות ולהציל את מר חלפון מידי שוביו (איתם כבר הצליח להסתדר על כוס קפה).
על היכולת של אסי דיין להראות אותנו בקטנותנו ובגדולתינו על הניואנסים הדקים ביותר הוא ראוי לפרס.
תחי מדינת ישראל ! כול הכבוד לצהל! תחזקנה ידינו…
פרס ישראל לאסי דיין
על כך שהוא מצליח להשאר מסטול כל כך הרבה שנים ברציפות.
הוא מתנהג יותר מוזר ממני.
וברצינות
מכיוון שאחת לכמה שנים מוענק פרס ישראל לקולנוע, אני חושב שאסי דיין הוא מועמד ראוי בהחלט, לא רק על הסרט הזה.
הוא יצר מגוון גדול של סרטים מצליחים ואיכותיים (אם כי לא תמיד בהתאמה) והשתתף כשחקן בעוד הרבה סרטים מעולים. כמובן שהיו לו גם נפילות, אבל אני לא חושב שיש מישהו עם הישגים כמו שלו.
כמובן, בגלל בעיות הסמים, הוא לעולם לא ימצא ראוי לפרס.
הוא לא יקבל.
ולו בגלל החשש שהוא יישא נאום זכיה.
קודם שבכלל יגיע
ממילא אם אסי דיין נושא נאום, לא מבינים מה הוא רוצה. טוב שיש לפחות אחד כזה בארץ, אחרת נאום התודה של יוצרי "אדמה משוגעת" היה מאוד משעמם.
אם היה פרס ישראל בקטגוריה זו, אני לא בטוח שאסי דיין היה הזוכה
הנטיה של אמנים לשימוש בכימקליים שונים ולהתנהגויות שלעיתים נתפסות כחריגות היא תופעה ידועה ומוכרת אם היה פרס ישראל בקטגוריה זו, אני לא בטוח שאסי דיין היה הזוכה.
אסי דיין מדבר על גבעת חלפון 2
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3390966,00.html
"את הגרסה הראשונה כתבתי לבד, והיא נהדרת. בדרך כלל אני כותב שלוש, לרוב הסרטים עושים עשר, אבל אני לא צריך יותר משלוש, אני מוכשר".
עם אסי דיין קשה לדעת מתי הוא צוחק ומתי הוא סתם מסטול.
אתה בטוח שהוא צוחק?
לפעמים נוצרת אצלי התחושה שהוא סתם אידיוט[*].
[*] "תראו מי מדבר וכו"'. אני יודע, אבל לי מותר. אני גאון בלתי מובן.
הוא ממש, אבל ממש, לא אדיוט.
על כך תעיד יכולת הבימוי והכתיבה שלו בעבר (כולל העבר הלא רחוק), ויכולת המשחק שלו עד היום.
ליתר דיוק, הייתי אומר שלכל הפחות הוא לא אדיוט בתחומים מסוימים.
אקסנטרי במקצת, אבל בהחלט לא אדיוט.
עוד קישור מתבקש: מצעד ציטוטי הגשש
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2989498,00.html
שימוש בכח
רק אני שמתי לב שהמשפט המפורסם '… אם הכח יעשה בעיות תעבור לבית"ר' תורגם לאנגלית כ'If the force makes trouble switch to Darth Vader'? (מה שמוכיח שהתרגום יותר מאוחר מהסרט)
לא רק אתה
את...
או, אם לצטט מסרט אחר "אני אישה! " (רק שאני באמת…)
זה נקרא מניח רעפים יהודי?
לא
בטלוויזיה לפעמים הסרט מקורן עם כתוביות לעברית. פעם המשפט הזה תורגם (מעברית לעברית) כך: אם הכוח יעשה בעיות, תעבור לבעיטה.
ו*זה* מניח רעפים יהודי
כי בעיני התרגום לאנגלית הוא הברקה
לא רק את
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=497&msgid=75884756&archive=1
יש קישור לביקורת הזו בדף הסרט בimdb
לא יודעת אם זה באמת כל כך חשוב, אבל בתור קוראת אדוקה של האתר שנים, זה עשה לי שמח בלב.