גבעת חלפון אינה עונה

מאת
אביעד שמיר
– פורסם ב 24 באפריל 2007Posted in: ביקורות
שם רשמי
גבעת חלפון אינה עונה
בימוי
אסי דיין
תסריט
אסי דיין
נפתלי אלטר
שחקנים
גברי בנאי
חנה לסלאו
טוביה צפיר
ישראל פוליאקוב
מיקי קם
ניצה שאול
שייקה לוי
לדף הסרט

תסריט: אסי דיין, נפתלי אלטר
בימוי: אסי דיין
שחקנים: ישראל פוליאקוב, שייקה לוי, גברי בנאי, ניצה שאול, חנה לסלאו, מיקי קם, מנחם זילברמן, טוביה צפיר, אושיק לוי, רפי גינאי, משה איש כסית, אריה מוסקונה

מנהל ערוץ: היתה שנה קשה, הכלכלה על הפנים ואין אמון בממשלה. צריכים לשדר משהו מעודד ליום העצמאות, משהו שכולם אוהבים.
איש תוכן: אפשר לשים את מה ששידרנו ב-96.
מנהל ערוץ: מה שידרנו ב-96?
איש תוכן: מה ששידרנו ב-84, אין יותר טוב מזה.
מנהל ערוץ: מה שידרנו ב-84?
איש תוכן: 'דוקטור ז'יוואגו', מה נראה לך? כבר שלושים שנה משדרים את אותו סרט כל יום עצמאות ארבע פעמים ברצף, בלופ תלת-מימדי, בחינוכית של ערוץ שתיים של הכבלים של הלוויין: 'גבעת חלפון'!

כן, יום העצמאות שוב הגיע ואיתו שורה של סרטים ישראליים מהשורה הראשונה. יש סרטים חדשים יותר ופחות, חלקם מלווים בשם התואר בורקס, אבל סרט אחד מולך בכיפה גבוה מעל כולם. 'גבעת חלפון אינה עונה', סרט דל-דל-דל תקציב של אסי דיין, בכיכובם של שלישיית הגשש החיוור והתחתונים של חנה לסלאו, הוא כנראה סרט הפולחן הישראלי הגדול בכל הזמנים. אפילו יותר מ-'ריקוד מסוכן'.

המצב בתחילת הסרט הוא כדלהלן: ממערב, סמ"ר מוקד המכונה ג'ינג'י (גברי בנאי). ממזרח, יעלי המכונה חברה ומצפון, מר ויקטור חסון (שייקה לוי) המכונה אבא של יעלי. כאשר ויקטור מגלה כי ג'ינג'י בא לביתו כדי לבקש את ידה של בתו יעלי, ולא של אחותה הגדולה והמוגבלת אסתטית, שפרה, הוא מגרש את ג'ינג'י לכיוון של הדלת, ומבהיר ליעלי כי לא תנשא לפני אחותה.

מחוסר ברירה, ג'ינג'י פונה למשימה שלשמה נשלח במקור לתל אביב. בפאב אפל בלב העיר, סרג'יו קונסטנצה (ישראל פוליאקוב) משחק קלפים עם חבורת טיפוסים מפוקפקים, לא מודע לכך שבעוד מספר דקות, גם אם באיחור של עשור או שניים, שירותו הצבאי עומד להתחיל. ג'ינג'י אוסף את סרג'יו ולוקח אותו לבסיס בסיני (אז הוא עוד היה שלנו), אך לא לפני ששניהם מגלים אויב משותף: ויקטור . ויקטור הוא לא רק אבא של החברה של ג'ינג'י, הוא גם אבא של החוב של סרג'יו, שמכר לו שני דונם מול הרצליה פיתוח, מהצד של הים. ויקטור מחליט למצוא את הנוכל הרומני שרימה אותו, ורודף אחרי השניים עד לעמדת השג"ד בסיני, לא מודע לכך שיעלי הסתננה לבסיס בתוך המזוודה של סרג'יו. משחקי החתול ועכבר נמשכים לכל אורך הסרט: יעלי מסתתרת מאביה, ויקטור מחופש לחייל בכדי שלא יעצר על נוכחות בשטח צבאי בנסיבות מחשידות, וסרג'יו משתמש בתחבולות שונות בכדי לחמוק מנחת זרועו של ויקטור.

גבעת חלפון אינו סרט גדול. לא במובן המקובל, בכל אופן. הוא עשוי ברישול, עם ציוד זול, ואין בו סצינות אפיות מרהיבות. כמעט כל הסרט נשען על כשרונם של שלושת הג'וקרים הראשיים (שייקה לוי, ישראל פוליאקוב וגברי בנאי), הלא הם 'הגשש החיוור', שדרך מערכונים רבים ואהובים על הבמה וכמה סרטים מצליחים, הפכו לצוות הקומי האהוב והמצוטט ביותר בארץ. למעשה, הדמויות שלהם ב'גבעת חלפון' אינן שונות בהרבה משטיקים קבועים שעשו כבר על הבמה, כגון שיבושי לשון ("באתי בקשר לבת של ידך") ומבטא רומני כבד. עם כל זמן המסך שתופסים השלושה, לדמויות האחרות כמעט ולא נשאר מקום להתפתח. המ"פ (טוביה צפיר) סתם חרמן, החייל ג'חנון (אושיק לוי) סתם חנון, והטבח יוסיפון (משה איש כסית), סתם רחב. התסריט כולל כמה חורים עלילתיים לא קטנים, והבסיס כולו מתנהל בלי סמכות אמיתית כשכל קסל"ר מלך.

זה כנראה חלק מהעניין. את 'גבעת חלפון אינה עונה' לא שופטים רק במונחים קולנועיים. העריכה לא תורמת לקצב של הסרט, כך שבמקום מרתון של צחוק בלתי פוסק, מקבלים אוסף של סצינות קומיות שכאילו נאספו באקראי והודבקו ברגע שכובתה המצלמה. גם קטע השירה ("תן לשים ת'ראש על דיונה") תקוע באמצע בלי שום קשר לעלילה. נו, זהו טבעו של סרט פולחן, העיקר הוא האוירה. מי שרואה את הגשש החיוור על המסך ומצפה לסרט מהורהר על מלחמה ושלום, בטח חטף זפטה שמש. את הסרט הזה רואים עם החברים ומנסים לראות מי יכול לצטט את כל ביקור המח"ט בעל פה.

במקור, גבעת חלפון הוא סאטירה די חריפה על התנהלות צה"ל והמדינה בכלל לאחר מלחמת יום הכיפורים. המורל הלאומי ספג פגיעה קשה ואנשים מעדיפים לחפש נפט, או לרמות במשחק קלפים, מאשר לתת למערכת לקבוע מה טוב בשבילם. ויקטור מייצג היטב את הישראלי השחצן, זה שמשוכנע שהקשרים שלו יסדרו לו כניסה לכל מקום ומציע לש"ג להכניס אותו לבסיס בתמורה למשיכת חוטים וקידום לדרגת ש"ד. סרג'יו הוא הקצנה של התחמן שמעדיף לגרום לאחרים לעשות את העבודה בשבילו ופשוט ממתין בסבלנות לעשות ג'ובות. ג'ינג'י ויעלי הם התמימים, הזוג האוהב שאינו מסוגל להתאחד בגלל הצבא ובגלל המסורות המיושנות של מר חסון. קטעים מסוימים בסרט, בהם גם אותו שיר מנותק, מציגים חזון אוטופי בו המילואים הם חופשה והסכסוך היחיד בין יהודים וערבים, הוא על כך שהמצרים מכינים קפה כמו אשכנזים.

יותר משלושים שנה לאחר שנוצר, אנשים זוכרים טוב מאוד מה עובד בסרט. ציטוטים רבים מהסרט הפכו לחלק מהשיח היומיומי וכל כמה זמן, מתרוצצות שמועות על סרט המשך. חלק מהבדיחות נוגעות לדברים שצופים צעירים לא מבינים מה עומד מאחוריהן. מי זה טליק? מה זה כף חשמלית? גולני – גמאסי? הלכתי לאיבוד. גם שם הסרט, פארודיה על 'גבעה 24 אינה עונה', שרד בתודעה הרבה אחרי השם עליו הוא מבוסס. עם זאת, רוב הסרט אינו רק מובן לצופים בני ימינו, אלא אף מוסיף להיות רלוונטי. צה"ל עדיין מתנהל כמו גן ילדים, ומלחמה היא עדיין איום שרובנו מעדיפים שפשוט יתפוגג.

'גבעת חלפון אינה עונה' הוא לא סתם סרט פופולרי, הוא ה-סרט בסמך הידיעה של עמישראל. אולי זו החוויה הצבאית שמשותפת לרבים מאיתנו (הבהרה חשובה: כל השחקנים בסרט עשו צבא), או פשוט ההומור הקליט והשנון של הדיין והגששים, אבל משהו הביא את 'גבעת חלפון' למעמד סרט הפולחן מספר אחת בישראל. בין כל סרטי הבורקס שנוצרו באותה תקופה, גבעת חלפון בולט לטובה בכך שהוא מצחיק גם מעבר להומור העדתי ומכיל עקיצות שיקלעו לנקודה גם ביום העצמאות המאה. 'גבעת חלפון' כל כך מוטמע בתרבות הישראלית, שיש לי תיאוריה לפיה אם מישהו בארץ לא יודע לצטט קטעים שלמים מהסרט, הוא כנראה עסוק מדי בלברוח ממשטרת ההגירה.

תגיות: