יש הרבה יתרונות לסדרת סרטים שבה כל הגיבורים מתים בכל סרט. זה בעיקר חסכוני. אף שחקן לא יכול להתנפח ולדרוש טריליון מיליון מיליארד דולר פלוס מע"מ על הסרט הבא. תמיד אפשר בלעדיו. מצד שני, החיסרון של השיטה הזאת היא שגם בסרט החמישי, כשהצופים כבר מכירים היטב את העיקרון ויודעים בדיוק מה הולך לקרות, הדמויות לא. אז כולם צריכים שוב ושוב להיות נדהמים ולבזבז זמן על דיבורים, כשבאותו זמן הם יכלו להימעך מתחת למכבש דרכים שנוסע על מסמרים שנשפכו ממשאית. או משהו.
קבוצה של אנשים מגוונים אתנית נמצאים באסון גדול שבו כולם מתים בזה אחר זה. אבל היי, רגע – זה לא באמת קרה. זה היה רק חלום, חזון, של אחד מהם, נקרא לו לצורך העניין ג'ו. ג'ו, כשהוא מגלה שהמציאות מתחילה לשחזר את החלום שלו, נכנס לפאניקה מוצדקת ומתחיל לצעוק "כולם לרדת מהמטוס/אוטובוס/רכבת הרים/סירת בננה!". החברים יורדים וניצלים מהאסון, אבל לא להרבה זמן. המוות, מתברר להם, מנסה לסגור חשבון, ומחסל אותם אחד אחד. ובתור מין נקמה על כך שהעזו לרמות, הוא לא סתם גורם להם למות באופן מקובל – איזה שבץ פתאומי, ונגמר העסק – אלא בוחר דרכים יצירתיות, משונות ובלתי סבירות כדי ליצור מקרי מוות שהיו יכולים לקבל את פרס דארווין. אף אחד לא מת בסתם תאונת דרכים: הם תמיד עפים דרך חלון המכונית ישר אל תוך כידון של ספורטאי אולימפי שעבר בסביבה שמפיל אותם אל תוך מחילה שבה הם נאכלים על ידי גירית. ובכל פעם מחדש הם צריכים למלמל כמה דברים ייצוגיים על "גורל", ו"לרמות את המוות", ולהגיד "רגע, מה קורה פה? אנחנו מתים באותו סדר! מה יהיה? איך אפשר לברוח מזה?" והצופים בקולנוע אומרים להם "יא אללה, לא ראיתם את הסרטים הקודמים? אי אפשר לברוח מזה, עכשיו תסתמו ותמותו בשקט".
לסרטים האלה הולכים כדי לראות אנשים מתים. זה חולני וסאדיסטי ואכזרי וזה המצב. אם אתם טוענים אחרת אתם משקרים לעצמכם. ואפשר לדון הרבה בשאלה האם זה בסדר, האם זה מוסרי והאם זה אנושי ליהנות מצפיה באנשים מתים, אבל זה הרעיון של חלק גדול מז'אנר האימה, אז למה לבוא בטענות ל"יעד סופי" דווקא? אי אפשר להאשים את הסרטים האלה בהטעיה.
רואים את הבעיה? שלוש פיסקאות שלמות, שהיה צריך לכתוב רק כדי להציג את הסדרה בכלל, ועדיין לא אמרתי שום דבר על הסרט הספציפי הזה. אז ככה: אם אתם אוהבים את הסדרה ושמתם בצד את רגשות האשמה, אתם תאהבו את "יעד סופי 5". את מה שהוא עושה – הוא עושה טוב. סצינת האסון המסורתית שפותחת את הסרט היא הפעם התמוטטות גשר, והיא מרהיבה כמו מיטב האסונות מסרטי רולנד אמריך. בשר התותחים, כלומר הדמויות, הם בסדר – אף אחד לא משקיע יותר מדי בבניית דמויות שכל תפקידן הוא למות, אבל כאן יש קבוצה משוחקת לא רע מדי. סצינות המוות שבהמשך הן מה שסצינות מוות של "יעד סופי" צריכות להיות – משונות, מופרכות, ולפעמים מצחיקות. מבחינת רמת הגועל, חלקן מאכזבות, אם זאת המילה הנכונה. הסרט יכול לגרום לכם להתפתל בכסא ולכסות את העיניים במשך כמה דקות בציפיה לדבר מעוות הקרביים (מילולית, לפעמים) שאתם יודעים שעומד לקרות – אבל כשזה כבר קורה בסופו של דבר, זה מגעיל, אין ספק, אבל זה לא נורא כמו שדמיינתם שזה יהיה. לא שאני מתלונן: זה בסדר גמור שסרט כזה ייראה קצת כמו סרט מצויר. ריאליזם זה דבר מצוין בתחומים אחרים, לא בניקוב גולגלות. וכדי להיות טיפה יותר מעוד פרק סטנדרטי בסדרה, "יעד סופי 5" אפילו קצת מפתיע. הוא מסתיים בטוויסט וחצי די מגניבים.
ואם אנחנו כבר בקטע של רגשות אשמה, אני חייב להודות בעוד דבר לא כל כך נעים: התלת-מימד בסרט הזה הוא הכי מוצדק שראיתי כבר הרבה זמן. לפי ההתרשמות שלי, איכות התלת משתנה מקולנוע לקולנוע ומסרט לסרט, אז כל מה שאני יכול לומר זה שבאולם 4 של רב-חן דיזנגוף הסרט נראה יפה ועמוק, לא סבל מבעיה של כהות, והעומק הפך את הסרט לאפקטיבי יותר – הוא הוסיף ורטיגו לסצינות הגובה, ושוק לסצינות שבהן משהו נדחף החוצה מהפריים, בדרך כלל דרך גופו של מישהו. זה קצת עצוב ששנים אחרי שהתלת-מימד הפך לסטנדרט מקובל, עדיין אף אחד לא מצא לו שימוש טוב יותר מאותה קלישאת תלת-מימד עוד משנות החמישים: סרטי אימה שזורקים על אנשים דברים בפרצוף. עצוב, אבל לפחות במקרה הזה אי אפשר לומר שה-45 ש"ח התבזבזו על כלום.
איזה טוויסט כבר יכול להיות
איזה טוויסט כבר יכול להיות בסרט שכל מטרתו היא להרוג אנשים? מה, הם לא באמת מתים? בסוף הגיבור התורן מתעורר על הגשר ומגלה שהוא רק חלם חלום בתוך חלום?
ובהמשך ל״קסם״
פתאום הגבור מגלה שהוא לא נמצא על גשר אלא עף מגשר בתוך מסחרית עם ראש מכוסה ושירים של אדית פיאף ברקע… קצת נסחפתי.
כתבה מבריקה ואדירה!
אני כל כך אוהב את הסרטים האלה… וזה כל כך נכון! אנחנו כל כך הולכים אליהם בשביל המוות XD
הכתבה פשוט קרעה אותי מצחוק XD
הציניות שלך הוסיפה המון לכתבה! פשוט תודה! היישר למועדפים XD
ול"קסם" (התגובה הקודמת)
סוף הסרט הוא טוויסט גאוני וממש מפתיע. אבל בשביל להבין אותו, תצטרכי לראות את יעד סופי הראשון חח…
אני בן
ואוף, באסה. ראיתי רק את הרביעי…
את 2-4 לא צריך לראות בשביל להבין את הסוף?
אני לא אראה את זה. אתה יכול לספר בדיוק מה הטוויסט?
(בסימון ספוילר כמובן)
רק את הראשון
מזל שזה היחיד בסדרה שראיתי, אבל צריך לראות *רק* בסדרה בשביל להנות מהטוויסט, ובכלל מהסרט ?
כן
(ל"ת)
מוזר
מבחינתי הפואנטה של כל הסרטים האלה היא שהם אמורים כביכול להיות סרטי אימה אבל הם מצטיינים הרבה יותר כסרטי קומדיה
אחרי הסרט השלישי כבר ויתרתי על הסדרה
נכון שתמיד משקיעים בסצנת הפתיחה ושרוב סצנות המוות מצחיקות אבל זה בהחלט לא שווה שעה ומשהו של דיאלוגים מטומטמים ובלבולי שכל, שלא לדבר על זה שבכל הסרטים העלילה היא בדיוק אותו דבר ובאף אחת מהן אין טוויסט משמעותי או רמז למה אנשים ספציפיים מקבלים את החיזיון שלפני המוות.
חוץ מזה שאישית נמאס לי מסרטי אימה שרואים רק כי רוצים לראות סטראוטיפים מטופשים מתים במלכודות של לוני טונס, יש מספיק סרטים שעשו את זה הרבה יותר טוב.
נראלי שמהסרט השני
הם כבר הפסיקו עם דיאלוגים מטומטמים והסרט הרביעי הוא אחד הסרטים הכיפים שראיתי אז תראה אותו מומלץ
מש"א
(ל"ת)
ראיתי רק את השלישי ובאמת לא ברור לי למה שמישהו ילך לקולנוע כדי לראות סרט שעובד לפי נוסחה כל כך מוכרת.. מצד שני, היי, לפחות יודעים למה לצפות!
אחרי המון דיונים החלטתי ללכת לראות את הסרט.
אני לא יודע למה החלטתי דבר מפגר שכזה, אבל בכל זאת הלכתי לראות אותו, אתמול בלילה, עם חברים.
הסרט הוא פשוט רפליקה של הסרטים הקודמים, בלי שום דבר מיוחד. הוא מגניב, הוא סדיסטי, הוא מטורף. כמו הקודמים.
יכול להיות שזה רק אני, אבל ממש לא אהבתי אותו.
אחלה סרט
כמעריץ (סוג של) של סדרת 'יעד סופי' וכמישהו שפחד נורא מהסרט הראשון, נהנתי מהסרט הנ"ל. סצינות המוות טובות אוף די מצחיקות, האפקטים טובים יחסית השחקנים לא זוועתיים, ה3D טוב וגם קצת מוסיף והטוויסט בסוף, וואו, איזה טוויסט טוב. מי שאהב את הסרטים הקודמים כדאי שיילך, מי רוצה בידור 3D טוב גם כדאי שיילך.
יש רגעים שאני פשוט מודה לאלוהים שהאתר הזה קיים
הרגע הנוכחי: אחרי קריאת הביקורת של Ynet על "יעד סופי 5"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4126267,00.html
למה?
כלומר, פרט לטענה שהסרט מהווה אמירה אקזיסטנציאלית (שגם אותה הוא מסייג) דובדבני טוען אחד לאחד את הטעונים בבקורת הזו.
אבל לא התכוונתי לדעה שלו
התכוונתי לסגנון הכתיבה שלו, שהוא יותר פלצני מכל מה שאמר אתמול השף אייל שני בגמר מאסטר שף.
לדעתי
אני חושב שעדיף את קלישאת התלת מימד שזורקת דברים על המסך על חוסר התלת מימד הרגיל.
לפחות יש תמורה לכסף.
אתה הבאת את זה עצמך!
מי שמתייחס לסרטים האלה כאינטגלנטיים מגיע לו קהל של פרחות וערסים באולם. מצטער, על "יעד סופי" אפשר למתוח שלל סופרלטיבים, אך אינטלגנטי הוא לא אחד מהם. אפקטיבי? כן. מפחיד? לפרקים. מצחיק? מאוד (בשלישי במיוחד, על סף הקאמפיות!). אבל לא, אין בסרטים האלה דבר אחד אינטלגנטי. לא בבימוי, לא בצילום, ובטח ובטח לא במשחק. אפשר לומר שהשימוש בתלת בסרטים האחרונים נעשה בצורה חכמה, אבל זה עדיין לא מקנה לסרט את הטייטל "אינטליגנטי".
עליך לבחון את ההגדרה שלך לאינטליגנציה בקולנוע, כי לדעתי המרחק בינה ובין ההגדרה שלך יכולה לכלול בתוכה לפחות עוד עשרה סרטי "יעד סופי".
עידו, מסתבר שלא הבנת אותי נכון
אני לא אמרתי שהסרט אינטליגנטי, אני אמרתי שאוכלוסיית האנשים שהוא אמור לפנות אליהם היא יותר אינטליגנטית מהממוצע. וזאת עובדה.
אתה מנסה לצפות מערסים ופרחות להבין את תיאוריות המוות הכאילו רציניות שעולות בסרטים האלו? גם אם הן טיפשיות, הם יותר מסובכות ממה שהמוח שלהם מסוגל לקלוט.
ונ.ב.
בז'אנר הספציפי שלה (אימה), סדרת סרטי "יעד סופי" היא אחת החכמות.
מסכים
כיום ז'אנר האימה זה לא חכם,"המסור" היה חכם בשביל סרט אימה ו"יעד סופי" עדיף על הטיפשות של סרטים אחרים.
לא, היא לא
היא גורמת לך לפחד מהסתברויות. אם כבר, היא תוצר של תופעה תרבותית שמקורה ברצון של ערוצי חדשות למכור יותר פרסומות – תפחיד את הצופים מהכל! המחשבה שכל דבר יכול להרוג אותך, ושהמוות מתכנן עליך, היא תוצר של חברה אובר פראנואידית שמוכנה להכיר כי כל דבר כתוב משמיים.
וזה, נראה לי, הדבר הכי אינטליגנטי שאפשר להגיד על "יעד סופי". בוא נדבר (כמו שביבי אומר במזרח התיכון) דוגרי – מדובר בסדרת סרטי סלאשרים ללא סלאשר. המטרה שלה, כעובדה (אמיתית, לא כמו ההנחה שלך הקהל) היא לעשות כמה שיותר gore בצורה שתמכור יותר כרטיסים לסרט. הם עברו לתלת מימד בדיוק מהסיבה הזו (דם ושפיצים שקופצים עליך זו אחלה דרך לשווק סרט). הקהל של הסרטים האלה לא אמור להיות אינטליגנטי מאלו שהולכים לכל סרט אימה אחר.
היחיד שאני מסוגל לחשוב עליו כסרט אימה* שניתן לומר עליו שהוא אינטליגנטי הוא "צעקה" הראשון, שדרש מהקהל שלו להכיר ולהבין את התרבות בה הסרט עובד, הביקורת של הסרט דאז הייתה מאוד חדשנית ומאוד נכונה. מאז התגלגלו הרבה סרטי "מודע לז'אנר" והגענו לאותה נקודה בה אנו נמצאים כיום.
* – הכוונה היא לסרט מהצמד העשורים האחרון – יש לא מעט סרטי אימה סופר חכמים מפעם.
שאלה: האם בכלל ראית את הסרט?
(ל"ת)
את כולם, כן
(ל"ת)
זה שמועה שרצה המון זמן
הוא היה בסרט הראשון, בשני ובשלישי דיבב את השטן שברכבת הרים, וגם שנייה לפני הקרדיטים של הסרט החדש הוא אמר ברקע "הבנתם, תיזהרו".
אבל בכל מקרה, אחד המפיקים הודיע לפני כמה זמן שהוא לא המוות. נקודה.
לא מאמינים למפיקים
אף פעם.
מעניין מה יקרה
אם הם מתישהו ינסו להרוג אותו,
יהיו קטעים XDD.
חח אולי זה יקרה
ואז יהיה טוויסט ויתברר שהוא היה השטן, ומוות היה בעצם מישהו אחר לגמרי.
מה בעצם
ההבדל בין השטן למוות?
בטוח שזה לא אותו דבר?
הרבה הבדלים
מוות : ההתגלמות של חוסר חיים. לוקח את הנשמות של בני אדם אחרי מותם ומעביר אותן לעולם הבא
שטן : שליט הגיהינום, החיים אחרי המוות שהאנשים הפחות נחמדים מקבלים, רוצה לאסוף נשמות ולהתעלל באנשים
ההבדל החשוב, ברוב הגלגולים של הדמויות האלה
הוא שהשטן הוא רע, הוא רשע טהור, הוא מעוניין להפיל אותך בפח ולגנוב את נשמתך. המוות, לעומת זאת, אמנם מפחיד, אבל הוא לא רע. הוא רק מבצע את תפקידו.
אם כי בתנ"ך גם השטן הוא רק ממלא תפקיד
(ל"ת)
וב"החותם השביעי" המוות הוא רע. אמרתי "ברוב".
(ל"ת)
המוות הוא חבר שלך.
(ל"ת)
אני חושב שזה יהרוס את כל הסדרה לגמרי
אם יתגלה שהמוות והשטן לובשים דמויות זה יהרוס כל כך!
הדמויות בסדרה אמורות ל"הירצח" על ידי גורם חיצוני שלא לובש שום דמות.
זה לא פרדי קרוגר, הצופים לא אמורים בסוף הסרט לפחד ממשהו ספציפי, אלא מהכל.
זה היו סתם רעיונות
שאני לא רוצה בכלל שיקרו,פשוט היה יכול להיות קטעים.
אסור שהמוות יהיה בעצם "מישהו".
אבל אני חושב שזה רעיון טוב שיש לוויליאם יש קשר למוות
ולא דווקא בתור משהו רע.
אני חושב שזה יהיה מצוין אם יתגלה שוויליאם הוא בעצם שליח של המוות שנועד להסביר להם מה הולך לקרות בשביל להלחיץ אותם, כחלק מהתוכנית הסדיסטית של המוות.
זה די מרושע
אני בטוח שיש לו קשר כלשהו למוות,
הוא יודע על זה דברים ונהנה להזהיר אותם רק בשביל אחר כך לעשות את זה יותר כואב.
סצנת הגשר- עם ובלי אפקטים
מגניב ומעניין (מן הסתם יש בסרטון ספויילרים לסצנה):
http://www.youtube.com/watch?v=fWhjYiUr5Xc