-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
קרוב להפליא ורועש להחריד
Extremely Loud and Incredibly Close
מבוסס על ספרו של ג'ונתן ספרן פויר. בניו יורק של אחרי 9/11, ילד בן תשע מחפש מנעול המתאים למפתח שאותו השאיר לו אביו שנהרג בפיגוע.
תאריך הפצה בארה"ב: 25/12/2011
תאריך הפצה בישראל: 01/03/2012
מתוק להחליא או נצלני להטריד. תלוי במידת הרגישות שלכם למניפולציות רגשיות שקופות.
הביקורות בינתיים מאוד מעורבות
גורם לי להיות מרוצה. עוד סרט אוסקר אחד כנראה נפל, כלומר סרטים קצת פחות קונבנציונליים יוכלו לקבל מועמדות במקומו (*שיעול*כוכב הקופים*שיעול*).
*שיעול* אז בעצם אתה אומר שאתה מקווה שיצאו סרטים גרועים *שיעול*.
והוא דווקא כן מועמד לאוסקר.
(ל"ת)
ביקורת שנונה להפליא ומרתיעה להחריד
נראה לי שאשאר עם הספר
קיטש חסר בושה.
גם הספר לא וויתר על אף הזדמנות לסחוט רגשות, אבל בסרט זה הגיע למימדים מטרידים.
עוד ילד עם פיקציה על מפתחות? לפחות זה ב- 3D?
(ל"ת)
מחורבן עד כאב.
לא יודע איך יגיב לזה מי שלא קרא את הספר, אבל אם קראתם: נא להתרחק מזה כמו מאש. שום דבר בסרט הזה לא עובד, החל מהליהוק (למעט יוצא דופן אחד), דרך המשחק המביך, התסריט הפשטני וגם הבימוי שהצליח לעצבן אותי בכמה סיקוונסים נוראיים עד כאב, וגם בכך שסטיבן דלדרי לא עצר את ההפקה כבר אחרי התסריט שהוגש לו.
נקודת האור היחידה, (באמת שהיחידה, כמה שניסיתי למצוא, אין עוד משהו חיובי בסרט חוץ מזו) היא מקס פון סידוב. וחבל שכל קו העלילה של הרקע שלו הושמט לחלוטין. הייתי מעדיף בהרבה לראות רק את קו העלילה הזה לעומת את הסיפור של אוסקר.
ואפרופו אוסקר. מעבר לזה שאין שום קשר בין הדמות בספר ליצור, (כן יצור, לא יודע מה היה הדבר הזה אבל זה לא היה ילד אנושי) שבסרט, מעולם לא רציתי לחנוק בשתי ידי דמות כמו את היצור הזה. אני לא מתעצבן מילדים בקולנוע, אני לא מתעצבן ככה מדמויות באופן כללי, ומעולם לא חוויתי משהו דומה לכעס של לצפות במעלליה של הדמות הנוראית הזו במשך 130 דקות ארוכות להחריד. הוא בפירוש גרם לי להתפתל בכאב בכסא במשך חלקים נכבדים מהסרט.
תקראו את הספר ואל תצפו בתועבה הזאת לעולם, בבקשה מכם.
סרט מדהים!
אני לא קראתי את הספר אבל הסרט פשוט מעולה. המשחק של הילד פשוט ממיס. אפילו סנדרה בלוק ממש טובה. אני ממש התרגשתי מהסרט.
מומלץ!