-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
אקס מאכינה
Ex Machina
מתכנת צעיר מוזמן אל ביתו של הבעלים של חברת טכנולוגיה ענקית, שם הוא מוזמן להשתתף בניסוי לצידה של רובוטית בעלת אינטליגנציה מלאכותית מהפכנית.
תאריך הפצה בארה"ב: 10/04/2015
קטן, חכם ומשוחק מצוין: אחד הסרטים היותר טובים שנוצרו על אינטליגנציה מלאכותית.
יגיע לארץ?
(ל"ת)
מצטרף לשאלה.
נראה מרתק.
ברורררר שיגיע לארץ, הוא מדורג- 8/10 imdb
(ל"ת)
ממתי זה משנה.
(ל"ת)
פרטים
מישהו יודע האם הסרט הולך להגיע לארץ ? במידה ולא, היכן ניתן להשיג אותו?
לא יגיע לארץ מסחרית. יוקרן בהקרנות חד-פעמיות
שאני לא יכול לדבר עליהן.
אגב סרטי מד"ב מסקרנים - הסרט הזה כבר הוזכר כאן?
https://www.youtube.com/watch?v=_YhP-VfH81E
יוצא להקרנות מוגבלות בארה"ב בזמן הקרוב וקיבל ביקורות טובות (אם כי רק שתיים מהן, נכון לכרגע).
יוקרן בפסטיבל פרינט סקרין
http://www.printscreenfestival.com/#!closing/cmbx
נהדר ומעורר מחשבה
שלושת השחקנים הראשיים מחזיקים את הסרט כולו: אליסייה ויקאנדר מגלמת A.I באופן מרתק שעוד לא יצא לי לראות בעבר. דומהל גליסון מוכשר יותר משזכרתי, הוא עושה עבודה טובה מאוד. ויש את אוסקר אייזק, שזו הפעם הראשונה שאני צופה בסרט בכיכובו, וג'יזס קרייסט הבן-אדם אדיר. הציפייה שלי מ-"ממלחמת הכוכבים 7" ו-"אקס מן: אפוקליפסה" עלתה בצורה דרסטית בזכות ההופעה שהוא נותן כאן.
הביקורות שהמהללות את הסרט מוצדקות… ברובן. אישית, הייתי חותך כרבע שעה, העלילה ארוכה מדי ביחס למסר שהסרט מעביר, וסצנות מסוימות נגררות שלא לצורך. בנוסף על כך, התסריט נוטה להיסחף לדיבורים על אנקדוטות פילוסופיות ואלגוריתמים והוא לא מאפשר לשבת ולהרהר בהם, או אפילו להפנים. לעתים זה מרגיש שאלכס גארלנד סתם משוויץ, או זה או שהוא דורש שנחזור לסרט פעם שניה ושלישית. מוסר ההשכל עצמו אינו מהפכני, אך כן מועלות שאלות חדשות ומעניינות בתחום האינטליגנציה המלאכותית.
סך-הכול, זו חוויה מומלצת לכל מי שחובב מותחנים, מד"ב, פילוסופיה או את אוסקר אייזק.
בדיוק באתי לכתוב ביקורונת
בדיוק באתי לכתוב ביקורונת – אבל אני רואה שכתבת כל מה שרציתי לומר.
חוץ מזה שכבר עכשיו אפשר לראות את אוסקר אייזק ב"שנה קשוחה מאוד", וגם שם הוא ממש אחלה.
בהחלט
סרט מטריד ומהרהר ועשוי ברמה גבוהה.
מסכים עם הנמרחות, לא שהסצנות הנוספות רעות אבל היה אפשר לוותר עליהן.
לדעתי, השאלות המעניינות שהסרט שואל בתחום הבינה מלאכותית והרעיונות עליהן הוא מתבסס כן נשאלו במהלך סרטים אחרים שעוסקים בנושא, אבל עדיין כאן זה נעשה בצורה טובה לא פחות. ואוסקר אייזק, כאמור.
הסרט מחבר בין 'היא' ל'אודיסאה' ובסוף דווקא מזכיר את 'נעלמת' משום מה. ודווקא המסר הסופי הולך קצת רחוק יותר ומצליח לחדש.
בקיצור,טמטם לי את המוח. לא כדאי לפספס.
איזה כיף!
אני לגמרי חובב את כל הארבעה
רץ לראות!
סרט קלישאתי עד טירוף
צפוי, עשוי בצורה חסרת הגיון פנימי רק כדי לגרום לרגש (אני מדבר בעיקר על הסוף אבל לא רק), אף דמות בסרט לא מעוררת אהדה .
ההפקה נהדרת כמובן אבל הסרט נורא
מישהו מוכן להסביר לי
למה בעולם שבו יש כבר AI מושלם, הדלתות עדיין נפתחות בעזרת כרטיסים?
במקום העבודה שלי החליטו לקדם את המחר
במקום לסמוך על שלטים וכבלים, עיצבו חדר סמינרים חדשני שנשלט באופן מלא ע"י מחשב אחד שחולשעל כל אמצעי התאורה, על המחשבים בחדר, על מסך ההקרנה ואפילו על התריסים!!
ליתר ביטחון אפשר להפעיל ולכבות את כל האורות גם במתג קטן שנמצא בחדר.
אתה יודע מה קרה?
לפעמים אתה רוצה את המקרן עובד אפילו שהאורות דולקים, במקרים אחרים אנשים סתם לא הבינו על מה הם לוחצים כי זה שכולם אקדמאים לא מעיד על היכולות הטכנולוגיות של כולם.. כך או אחרת נכנסו להגדרות של ההפעלה, קילקלו לחלוטין את הסנכרון בין התאורה למקרן, ביטלו את השליטה על התריסים ועשו בלגן שלם. בשלב כלשהו כניראה שמישהו הצליח לאתר את השלט של המקרן, כניראה אחרי שכאשר שיחקו עם ההגדרות גרמו ל10 ס"מ מהצד להעלם בתצוגת מחשב. השלט בעצם יצר מצב שבו המקרן כבר לא מופעל דרך שליטת המחשב, או ליתר דיוק מופעל רק כשהתאורה כבית ולא הפוך.
אז יש חדר מאוד משוכלל שפשוט לא עובד, כי מישהו מטומטם החליט להביא אותנו למאה ה21 המגניבה. לפעמים 2 שלטים שכולם יודעים להפעיל, עדיפים על "פתרון יעיל" שאף אחד לא פגש קודם.
כרטיסים מגנטיים לסוגיהם הם עסק די יעיל, יש עליהם קוד, אפשר לשלוט על מה שמאוקטב בהם ומה שלא, הם אביזר קטן שקל לשאת ולחלוטין אישי.
אני לא חושבת שבעשור-שניים הקרובים הם יעלמו מן העולם, ולשם הסרט מכוון.
הסבירו לחבר'ה האלה מה צריך לעשות
בחדר המגניב הזה?
כן!
בראש ובראשונה האשמה על המתכננים, משום שהיו יותר מידי אופציות ולא היה לגמרי ברור איך שולטים על הדקויות. הדיפולט לא התאים לצרכי הדיפולט ותוכנן בלי מספיק מחשבה. ואז כל מה שצריך שתצטרך את האור האחורי דולק אפילו שהמסך עובד ופתאום אתה מתחיל לשחק עם דברים, לריב עם התריסים שלא היו אמורים בכלל להגיב וכו'
בעיה שניה שהתוכנה היעודית לכאורה ידידותית, אבל לא כל כך ברור איך מחליפים בה שפה ולא כולם דוברי עברית. אז היו אנשים שמצאו את עצמם לוחצים על כפתורים על עיוור.
הבעיה השלישית שלאנשים אין סבלנות, 10 שנים הם מפעילים באופן מדוייק את האורות והמקרנים עם שלטים ומתגים וזה לוקח בדיוק 3 דקות כולל טעויות. ההתחכמות הזו העמידה אנשים בסיטואציות מביכות ואז מישהו שולף את השלט, ואז 2 אנשים מתחילים בתחרויות אגו "מי יפתור את הבעיה" (זו הפכה לרוטינה שהבוס המבוגר שלי מפריע להרצאות כי הוא לוחץ על כפתורים לא נכונים במשך קרוב לעשר דקות, ולך תגיד לביג בוס שהוא לא מבין מה הוא עושה..) ואז מישהו לוחץ על הכפתור הלא נכון ובאמצע מצגת מכבה את כל המערכות לבן אדם שמרצה כי הוא רק רצה לשנות את הפונקציה של האור..
והכל כי 2 גברים בהנהלה חשבו שזה גאדג'ט מדליק. וכדי שעל בטוח הגאדג'ט ישאר, דאגו שלא תהיה אופציה ידנית אחרת..
אוף, הטיפשות!
דורון - אין ביקורת?!
אפילו לא שורה וחצי בדף סרט?
אתמהה.
ומה הקשר בין יכולת הטסת מסוק
לבין GPS?
גם האינטליגנציה שלך
מפסיקה לעבוד אחרי שסגרת את ספר האינפי/רכב/בישול/תכנות/מפות שלך?
שלי מפסיקה לעבוד כשאני פותח את ספר האינפי.
(ל"ת)
"הפרק הכי מטריד של ריק ומורטי שראיתי"
הביקורת הכי טובה שקראתי על הסרט, לאנשים שראו גם את אקס מאכינה וגם את ריק ומורטי.
אוי זה נהדר! אם כי הסרט הזה רחוק מלהיות מטריד בסטנדרטים של ריק ומורטי...
(ל"ת)
ראיתי שוב אתמול, בטלוויזיה,
ויצאתי מחוזק בדעתי – יופי של סרט. ויזואלית, רעיונית, עלילתית, משחקית. מבחן הטורינג הכי טוב שנראה על המסך.
וגם ריקוד האדם-מכונה האולטימטיבי. כפיים.
רף הציפיות שלי עלה משמעותית
לאחר הצהרתך "מבחן הטיורינג הכי טוב שנראה על המסך".
טוב, זה לא שיש המון מתחרים
בקטגוריה הזאת.
למה ראיתי:(((
יאללה איזה סרט טוב. באמת.
אבל עכשיו קצת עצוב לי המון המון בלב והשעה כבר חמש לפנות בוקר ואין לי זמן לאיזה קונטרה חזקה במיוחד. לאיזה אדם סנדלר, אדי מרפי או סת' רוגן או לא יודע מה.
אני אני אלך לישון ככה? אוף:(
שידרו את הסרט בטלויזיה אתמול או משהו?
פתאום חלה התעוררות וכל זה.
רוב הדיונים על הסרט הופיעו פה:
http://www.fisheye.co.il/screening_ex_machina/
אני מאוד אהבתי את הרעיונות הפשוטים שבסרט. אני אמנם לא פיזיקאית או מתכנתת בהכשרתי, ועדיין אני מתעבת מד"ב שהולך אל הבלתי סביר כי זה מגניב ומלא פיצוצים.
אנשים אוהבים את הרעיון של בינה מלאכותית שיכולה להוריד את כל הידע האנושי בשלוש שניות מהאינטרנט, שמנצחת את היכולת האנושית ברמת החישוביות- כי אנחנו חושבים על מחשב בתור מכונה שיודעת לחשב דברים מאוד מהר. ואולי קצת גם כי אנחנו אוהבים להיות בעד האנדרדוגים, ואז אנחנו בעד עצמינו וגם מראים איך היכולת האנושית מנצחת את המחשב (מה שקצת סותר את הקונספט של AI, אבל אני חושבת פה על כל מיני סרטים כמו שליחות קטלנית). בעצם אין סיבה שAI יהיה חכם יותר מאיתנו או בעל יכולות גבוהות משלנו. אפילו להפך, הרעיון במבחן טיורינג וב-AI לא קשור ליכולות חישוביות אלא ליכולות רגשיות: ליכולת להגיב לסיטואציה חברתית כלשהי באופן שהוא בעל קונטקסט חברתי. אני חושבת שזו היתה כוונת התסריטאי וכתבתי על זה בהרחבה ועם המון ספוילרים בדף השני.
אני הקלטתי את הסרט לפני שבועיים בערך
ורק היום צפיתי. (אגב למי ששואל הקלטתי את זה במסגרת פסטיבל הקולנוע הבינלאומי של יס, שמשודרים בו רק סרטים שלא הופצו בארץ. בקיצור מי שחובב קולנוע ולא ביס פויה לו.)
(ורק אותי זה הורג
ששידרו את הסרט בפריים חתוך)
גרמת לי להפליג במחשבות על הסרט
ועל AI ואני חושבת שהסרט הזה ו-היא הם שני סרטי ה-AI הכי טובים שראיתי, שהם חופשי בין הסרטים הטובים יותר בעיני באופן כללי.
מה שמעניין בשניהם, שבעצם הם מתרחקים מההגדרה הקולנועית הקלאסית של AI כרובוט וחוזרים אל ההגדרה היותר מדעית של AI. ומצד שני אוה וסמנתה נמצאות בערך על שני הקצוות של ה-AI הקונספטואלי. לסמנתה אין בכלל קיום במימד הפיזי, והיא בדיוק ההגדרה של מערכת הפעלה כל יכולה, ואצל אווה דווקא החן שלה והצורה הכמעט אנושית שלה משרתות את העלילה יותר מאשר היכולות החישוביות.
מה שמשותף לשתיהן זו היכולת הרגשית הגבוהה למדי. וזה גורם לי לחשוב על כך שלא בחרו בדמויות נשיות בשני הסרטים האלו סתם. יותר קל חברתית להתחבר לרעיון של אישה שהיא רגשית, ובעצם השימוש ב-AI נשית, אפשר להדגיש את הצד הרגשי שלה. לא בטוחה שאני מצליחה לנסח את הרעיון נכון, לא היה עובר טוב AI זכרי רגיש. ספילברג ניסה לעשות את זה עם רובוט ילד, והמורכבות הרגשית שלו היתה בסיסית מאוד (כמו מרקו, הוא בעיקר חיפש את אמא). הרובוטים הבוגרים בסרט של ספילברג לא היו יצורים מאוד רגשיים, והAIאיות שלהם די מוטלת בספק במבחנים קצת יותר מדעיים.
AI של ספילברג משאיר עפר מר ל'אקס מאכינה', בכל תחום, ובעיקר מבחינת רגש.
על 'היא' אני עוד יכול להתווכח, אבל AI הוא כנראה הסרט הכי אנדרייטד של ספילברג אי פעם, ולא בצדק. כל הסרט מתרכז ברגש הכי חזק באינטראקציה האנושית, או בכלל בטבע, בין אהבה של ילד לאמא שלו. מהלך העלילה אמנם פשטני (ולא חצי מאוהב בעצמו כמו אקס מאכינה), הילד עובר מסע ופוגש כל מיני דמויות, אבל כל הסרט בחן לא את האינליגנציה השכלית של הרובוט, אלא את האינטילגנציה הרגשית. הרובוט הראה אהבה, סקרנות, פחד ומרדנות, וספילברג הצליח לומר כל כך הרבה עלינו בסרט הזה.
וואו, כמה ש-AI סרט טוב!
AI הוא סרט נהדר עם סוף מחורבן, והסוף הוא זה שהרוויח את האנדרייטד-יות שלו בצדק רב, לצערי.
חצי השעה האחרונה לא נמצאת באותה רמה של כל הסרט.
אבל בצפיות חוזרות התברר לי שהסוף לא היה כל כך נורא כמו שזכרתי, והוא בכלל לא מוריד מהערך של הסרט כיצירה.
אבל פנתיאון העתיקו אותו אחד לאחד
אני יודע שעברו 8 שנים אבל שינית את דעתך לגבי הסוף?
זהות אישית
אני חושב שאקס מאכינה הוא סרט חכם מבחינת היחס שלו לזהות אישית, ולצורה שבה הזהות הזאת קשורה ל:
א. מי אנחנו חושבים שאנחנו
ב. מי אחרים חושבים שאנחנו
ג. החיים שלנו בתוך גוף
ד. החופש שלנו מאנשים אחרים
ה. היחס הרגשי שלנו לאנשים אחרים, ואיך הוא קשור בגוף ובסקס
יש בו כמה סצנות נהדרות ממש – אני חושב בעיקר על סצנת המראות והמלבוש בסוף – מבחינת העיסוק בתמות הללו, והן נהדרות עוד יותר בגלל ששום דבר לא נאמר בהן בצורה מפורשת.
הבעיה היא במלל. הטקסט של הסרט הזה מרגיש הרבה פחות חכם מהסאבטקסט שלו, שזה עוד בסדר, אבל בעיקר הם לא ממש עוסקים באותם הנושאים. הסאבטקסט עוסק, כאמור, בזהות אישית וקבוצתית. הטקסט עוסק במבחן טיורינג, וזה עיסוק שטחי כפי שהוא מתיימר. הפער הזה לא ברור לי, והפריע לי מאוד ליהנות מהסרט הנאה שלמה.
אשמח לשמוע ניתוח יותר מפורט שלך
כי הסרט לקח אותי לכיוונים מאד שונים. ספציפית: מצאתי בו עיסוק מעניין למדי בהחפצה ובקו התפר בין חפץ לאדם.
הסרט הגיע לנטפליקס
למי שמעוניין לראות ולא היה לו איפה עד עכשיו.