עיבוד לסדרה ישראלית העוקבת אחר קבוצה של תלמידי תיכון.
תאריך הפצה בארה"ב: 16/06/2019
כתבות העוסקות בסרט זה
- הטלווימפיאדה יום 9, היופי בעיני המתבונן: ויזואליה ופתיחים טלוויזיה, סקרים, סקרים ראשי 6.8.2024
- הטלווימפיאדה יום 8, אין אנשים קטנים: יוצרים ושחקנים טלוויזיה, סקרים, סקרים ראשי 5.8.2024
- הטלווימפיאדה יום 1: אל תעשו מזה דרמה טלוויזיה, סקרים, סקרים ראשי 28.7.2024
- מצאנו באינטרנט 67: היחיד עם תת כותרת בשם שלו חדשות 27.2.2023
- סיכום 2022: פרסי הטלוויזיה הגיגים, טלוויזיה 1.1.2023
- מצאנו באינטרנט 57: אבל ב-2007 חדשות 19.9.2022
- מצאנו באינטרנט 53: מתחילים להיגמר לי הדברים שאני יכול לכתוב חדשות 25.7.2022
- 2022: 10 הפרקים המוצלחים של חצי שנת טלוויזיה הגיגים, טלוויזיה 1.7.2022
- ביקורת: אופוריה ביקורות 9.3.2022
- תמונה קבוצתית: דעה חמה הגיגים 23.2.2022
- טלוויזיה 2022: כל הסדרות המצופות של השנה הגיגים, טלוויזיה 13.1.2022
הסדרה הכי קולנועית שאני מכיר
היו כבר הרבה סדרות עם צילום מאוד מוקפד ומושקע שלא נופל מרוב הסרטים (אפשר ללכת אחורה עד "הסופרנוס" עם ההגדרה הזאת), ואני לגמרי מהמגזימים שמשתדלים תמיד לראות הכל בתנאים כמה שיותר טובים גם בבית – ציוד ו-stream איכותיים כמה שאפשר, בחדר חשוך כמעט לגמרי, בלי הפסקות או טלפון. אבל בסוף את רוב הפרקים של רוב הסדרות האלה אפשר לראות בלפטופ עם אוזניות ברכבת ולא להפסיד יותר מדי לדעתי, אפילו שאלו תנאים איומים שלא ארצה לראות בהם שום דבר.
זה לא נכון לגבי "אופוריה" ובמיוחד לעונה השנייה. לווינסון הולך מאוד רחוק עם "הסגנון של A24" וכמעט כל סצנה ושוט העונה על 11 עם איזשהו "קונספט" – זווית או תנועה הזויות, תאורה מוזרה, מונטאז'ים ועוד ועוד. באמת קשה לי לחשוב על לראות את זה בלי "תנאים טובים" כמו אלו שציינתי קודם, או פשוט באולם קולנוע. כל כך הרבה מהסדרה מבוסס על להכניס אותך לעולם השבור של הדמויות, ואני לא חושב שזה עובר עד הסוף בלי לשקוע לגמרי במסך גדול באיכות טובה וסראונד בווליום מוגזם. לא כי חובה לשים לב לכל פרט קטן כמו נגיד ב"סמוך על סול" שגם בה הצילום יפהפה, פשוט קשה להיכנס אליה בלי זה. כמו איזה סרט אקשן שהוא חובה בקולנוע.
אני יכול להבין את כל הטענות נגד הסדרה, זה באמת יכול להתיש שהרוב מונטאז'ים ושוטים מוגזמים, אבל באמת חושב שהרבה מזה מגיע ממה שאמרתי קודם – בלי תנאים שרוב האנשים לא רואים בהם סדרות, מאוד קשה להתחבר אליה.
חוץ מזה אני פשוט מת על הסדרה הזאת. להצליח להציג ככה התמכרות לסמים זה מדהים בעיניי, במיוחד אצל דמות שעדיין בתיכון. מצדי לעקוב אחרי רו עד גיל 100 (אם היא תחיה, כנראה שלא) ולראות אך היא מתקדמת בחיים ומתמודדת עם ההתמכרות שלה, בלי קשר לתיכון והאנשים שכרגע איתה. זנדיאה נותנת פה משחק ששם אותה עם השחקניות הגדולות אי פעם. הבימוי של לווינסון מפציץ כל פרק מחדש, ובפרק 5 היה את סצנת המרדף הכי טובה שראיתי השנה, בקולנוע או בטלוויזיה. מאוד מומלץ אבל לא לאנשים שדברים כאלה טריגריים מבחינתם, לא סתם כל פרק שם מגיע עם שקופית של "צריכים עזרה? נא לפנות ל…".
אני בד"כ שמח לראות יוצרים שמעורבים בבימוי של סדרות אבל...
סם לווינסון הוא לא סם אסמייל. הבימוי של סם אסמייל במר רובוט והעריכה 99% מהפעמים שירתו את הדמויות והסיפור. במר רובוט סם אסמייל החליט לביים בעצמו בגלל שהיו לו רעיונות מאוד חזקים לגבי העולם של הסדרה מבחינת הכתיבה ומבחינה וויזואלית והוא גם תכננן את הסוף ואת רוב התפניות מראש. אז זה לא קשה להבין למה הוא מצא קושי בלתת לאנשים אחרים לביים עם כל הרעיונות שהוא תכנן מראש בחדר הכותבים ועם ההפקה- הוא גם תמיד שיתף את הכותבים ברעינות הויזואלים. במובן מסויים סם אסמייל ביים את כל עונות 2-4 בשביל לוודא שאין מצב של "טלפון שבור". אבל הנה עוד הבדל כאן בין מר רובוט לאופוריה- דבר ראשון עדיין היה חדר כותבים, דבר שני סם אסמייל הוא פשוט במאי וכותב טוב שאף פעם לא הסתמך על סקס, ועריכה של קליפים בשביל הסדרה.
אני יודע שעם הסדרה בארי עכשיו ביל היידר ואלק ברג, 2 יוצרי הסדרה, ביימו עכשיו את כל העונה ה3 בעצמם אבל מצד שני הם ביימו את הפרקים הכי טובים שהיו בסדרה בינתיים וגם הם עדיין משתמשים בחדר כותבים.
אז כן, הבעייה באופוריה היא ההתנהלות של סם לוינסון- הוא לא ממש יודע עריכה, הוא לא מבין שלקראת בימוי כדאי מאוד להכין רשימת שוטינג ולא תקוע את הצוות שלך 17 שעות, שכדאי להשתמש בכותבים נוספים שיתנו לך קונטרה ויעזרו לך ושבעיקר צריך להתכונן מראש לדברים. (אה וגם אולי כדאי לא לחפצן את השחקניות שלך).
גרסה מתאמצת של "סקינס" לדור הזי"ן.
(ל"ת)