"אליסיום" הוא סרט סבבה. הוא גם האכזבה הקולנועית הכי צורבת מאז "פרומתאוס".
כדור הארץ הפך לגוש של זוהמה ובוץ ואנשים בלי ביטוח רפואי. תושביו העשירים ביותר החליטו שנמאס להם, ועזבו. הם עברו לחיות באליסיום, תחנת חלל ענקית שמרחפת בשמי כדור הארץ. החיים באליסיום מושלמים: לכל אחד יש מדשאה, בריכה ורופא אוטומטי שתחת השגחתו בני אדם הם כמעט בני אלמוות. כל יתר ה-99% נשארו על פני הכדור, עובדים קשה או לא עובדים בכלל, מנסים למשוך איכשהו עד מחר ועד השבוע הבא. מאט דיימון הוא אחד מאותם קשי יום, פושע לשעבר, פועל פשוט, שמגלה יום אחד שהיתה איזו תקלה, והוא גוסס. אפשר אמנם לטפל בזה באליסיום, אבל אי אפשר להגיע לאליסיום אם אתה לא מאוד מאוד עשיר. הם יורים באורחים בלתי קרואים. אז מאט דיימון מתקין לעצמו כמה שידרוגים, ומנסה להגיע לאליסיום בכל זאת, כי מה כבר יש לו להפסיד.
"אליסיום" הוא סרטו השני של ניל בלומקאמפ, וכבר אחרי שני סרטים, אי אפשר לטעות בסגנון שלו. עבודה העיצוב והאפקטים בסרט (הדו-מימדי בעליל) מעולה. בלומקאמפ מצלם סרטים על העתיד, על חלליות וחייזרים, אבל בניגוד לסרטי מד"ב שבהם העתיד מצוחצח ומלוקק, העתיד של בלומקאמפ הוא עולם שלישי. הוא מלוכלך, מחוספס, מפורט, מכוער – במובן היפה של המילה. אפילו סרטים שבהם העתיד אינו ורוד נוטים לעצור כדי להראות לקהל את ההמצאות החדשות שלהם ולומר "תראו מה יש לי, נכון מגניב?". בלומקאמפ יודע לעצב טכנולוגיה שתיראה זרה, מסוכנת, אמינה ומגניבה, אבל לוקח אותה כמובן מאליו ומראה לנו אותה כבדרך אגב, מה שהופך את השילוב שלה בעולם להרבה יותר אמין. כשחללית נוחתת בסרט של בלומקאמפ היא לא נראית כמו יצירת פאר של אפקטים ממוחשבים שנועדה שתתפעלו ממנה, אלא כמו כלי רכב, שבמקרה לא קיים בעולם כיום, שעוצר בצד הדרך. ובין כל היומיומיות הזאת, הסרט עובר מדי פעם לשמים, ופתאום הוא יפהפה. גם אם ראיתם כבר חללית או שתיים ממריאות על המסך בקולנוע, הטיסה מכדור הארץ לאליסיום היא מתקן עיסוי אישונים מענג.
סצינות האקשן שלו הן אמנם קופצניות ותזזיתיות במידה שגובלת במעצבן, אבל מלאות עוצמה וברוטליות, ומאפשרות לעקוב אחרי המתרחש. מדברים עכשיו על ריבוט ל"שליחות קטלנית". זה, כמובן, רעיון מיותר לחלוטין, אבל אם מישהו צריך לעשות את זה –בלומקאמפ הוא האיש.
הבעיה היחידה היא שהסיפור הוא… איך לומר? אידיוטי.
זאת, כמובן, זכותו להיות אידיוטי. זה טבעי לחלוטין שסרט-אפקטים קיצי יהיה אידיוטי. אני מוכן להיות הראשון להודות שגם "פסיפיק רים" המהנה בטירוף הוא לא סרט חכם במיוחד. בנוף הבלוקבאסטרים ההוליוודיים, בין "סטארטרק" המחודש ל"איש הפלדה", אין ב"אליסיום" שום דבר שמתבלט כמטומטם במידה יוצאת דופן. סתם, אתם יודעים, סרט אפקטים וכאלה, הם לא נוטים להיות סמינר בפילוסופיה. הכל רק עניין של ציפיות. אני שונא להישמע כמו המחנכת שלי מכתה ד', אבל מבלומקאמפ ציפיתי ליותר.
"מחוז 9", הסרט הראשון של בלומקאמפ, לא היה סתם סרט אקשן מגניב: הוא היה מדע בדיוני חברתי במלוא מובן המילה, וכשהוא דיבר על חייזרים, בעצם הוא דיבר על אפרטהייד. בתור סרט מדע בדיוני הוליוודי, זה היה סרט חכם במידה בלתי רגילה, ולכן מטבע הדברים ציפיתי מ"אליסיום" להמשיך את המסורת, להיות סרט שלא מצריך הפעלת אידיוטומט, ולהפוך את בלומקאמפ רשמית לאיש החכם של הוליווד.
וזה לא קרה. "אליסיום" בהחלט מנסה להיות סרט בעל משמעות ורלוונטיות חברתית. הפעם הוא עוסק בפערים בחברה, ב-99% ובשלטון האליטות. רק שהוא עושה את זה באופן הכי פשטני והכי רדוד האפשרי: למעשה, הוא לא עושה שום דבר עם הקונפליקט חוץ מלהעביר אותו לחלל. פעם העשירים גרו במגדלי אקירוב, היום הם גרים באליסיום. אבל חוץ מזה, שום דבר לא השתנה. הסרט לא מנסח שום אמירה על המצב הכלכלי, בהווה או בעתיד, מלבד האבחנה שהעשירים הם רעים (ומדברים צרפתית), העניים הם טובים (ומדברים ספרדית) וזה לא פייר. נראה שדיכוי העניים בכדור הארץ נעשה לשם הדיכוי בלבד, לשם המו-הא-הא-הא-הא. הנבלים בסרט (ג'ודי פוסטר ושאלטו קופליי) הם נבלים של סרטים מצוירים: הם רעים לצורך הרוע. לקופלי, בעל המבטא הדרום-אפריקאי שנשמע כמו אוקראיני עושה פארודיה על אירי שמחקה סקוטי, לפחות יש דמות מוגזמת ומופרעת לשחק; פוסטר לא קיבלה אפילו את זה, היא נראית ומתנהגת כמו פקידת ביטוח לאומי שלא מוותרת לכם על קנס.
וגם בלי היומרה חסרת הכיסוי למסרים חשובים, הסרט פשוט לא חכם. אנשים עושים שוב ושוב מעשים מטומטמים במידה כמעט התאבדותית רק כדי להניע את העלילה קדימה. הסרט מתייחס ל"קוד" ול"האקינג" כמו שסרטים התייחסו אליהם בשנות השמונים: מין קסם הארי-פוטרי כזה, שאם אומרים את המילה הנכונה עושה כל מה שרוצים. הייתי מוכן לעשות לסרט הנחות בשם הכוונות הטובות, אבל אין מה לעשות: הוא פשוט ממש, ממש טפשי.
אולי אפילו יותר מהטפשיות שלו הפריע לי שהסרט לא נותן תשובה לשאלה אחת מרכזית: מה הרעיון הגדול? מאחורי כל יצירת מדע בדיוני גדולה עומד רעיון גדול שעליו הסרט בנוי. מה אם העולם כולו הוא בעצם אשלית מציאות וירטואלית? מה אם אפשר היה להיכנס לתוך חלומות של אנשים אחרים? מה אם היית חוזר בזמן ופוגש את אמא שלך כשהיתה בגילך? אפילו ל"עולם הזמן" – שניסה גם הוא להיות מדע בדיוני חברתי, וגם הוא איכזב – היה קונספט אחד מרתק: השימוש בזמן כבכסף. איזה רעיון גדול יש ל"אליסיום"? מה הסרט הזה מציע שאין באף סרט אחר? חלליות? רובוטים? מאט דיימון? יש פה עיצוב מצוין, אבל אין שום דבר חדש. לא ברור לי מה בעצם משך את בלומקאמפ לספר דווקא את הסיפור הזה.
על פי כל המדדים של סרטי קיץ, "אליסיום" באמת לא סרט רע. הוא מהנה ויפה ומעוצב להפליא. אם לא היו לי ציפיות, לא הייתי מתאכזב. אבל מה לעשות, היו לי. סרטים שעושים טוב לעיניים כבר קיבלנו, והרבה. לעזאזל, זה היה יותר מדי לצפות שלאורך הקיץ כולו נקבל סרט אחד שעושה משהו גם למח?
פורסם במקור בוואלה
אתה מפונק
תגובתי למשפט האחרון בביקורת:כנראה שכן.
אבל לא נורא,בשנה הבאה נולן,האקסמנים ו(א"אלט)כוכב הקופים באותה שנה!וכדאי מאוד שיעמדו בציפיות.
וואו
עכשיו כשאני חושב על זה אני מצפה לשנה הבאה אפילו יותר מל-2015.
הסרטים של נולן, "אקס מן: ההתחלה" ו"כוכב הקופים: המרד" הם הדוגמה למה שסרטי קיץ צריכים לשאוף להיות (לא כולם כמובן, כמו ש"פסיפיק רים" הוכיח), נקווה שלא יאכזבו.
כנראה שאחרי מחוז 9 הציפיות היו גבוהות מדי :(
(ל"ת)
נראה שאתה בערך הולך לקבל ממנו את שליחות קטלנית
הסרט הבא שלו הוא Chappie, שמבוסס על סרטון קצר שלו על כוח משטרתי רובוטי
אפשר לראות כאן: http://www.youtube.com/watch?v=ETwKqJCUgAM
וגם בצ'אפי ישחק השחקן הקבוע שלו שאלטו קופליי, שאני אישית אוהב
לא ראיתי אף הופעה אחרת שלו
אבל ב"מחוז 9" הוא פשוט היה מעצבן לאללה – אני לא חושב שאי פעם אהבתי כל כך סרט ולשנוא כל כך את הדמות הראשית. אין לי בעיה עם אנשים פשוטים שנקלעים למצבים שגדולים עליהם (ויאמר לזכות בלומקאמפ, שהדמות לא הפכה לפתע לרמבו בלתי סביר) – אבל היה בדמות משהו בלתי נסבל. כמובן שאני צריך לראות אותו פעם-פעמיים לפני שאני אקבע את דעתי עליו.
אני מאוד אהבתי אותו בתור מורדוק ב-A-Team סרט שהיה, יחסית לעובדה שהוא מטומטם, די מבדר
האיש המעצבן הזה היה מרדוק בצוות לעניין?
יופי.גרמת לי לשנוא עוד יותר את ניל בלומקאמפ.
אבל הוא היה אמור להיות דמות מעצבנת.
כל הקטע של הדמות הראשית היה שהוא מתחיל (ודי גומר) כבירוקרט מטומטם ואטום, שעיקר המעמד שלו נובע מזה שהוא נשוי לבת של הבוס.
אתה אמור לא לאהוב את הדמות הראשית.
למה שאלטו ולא שארלטו?
(ל"ת)
The R is silent, motherfucker
(ל"ת)
האמת, עכשיו כשאתה שואל, אני פחות בטוח
זה נשמע כאילו היא שם ולא שם.
Yahoo Answers.
תלוי עד כמה סומכים על התשובות של הגולשים. דווקא התשובה השנייה, אם המגיב\ה אכן שמע\ה זאת בראיון עם קופליי, נשמעת מבוססת יותר ותואמת את הבחירה שלך.
http://answers.yahoo.com/question/index?qid=20090923175516AATrJF0
מדוע הרעיון הגדול מאחורי אליסיום לא נחשב?
טרם ראיתי את הסרט, אבל מהביקורת נשמע שדווקא היה בו "רעיון גדול" – שבעתיד הפערים החברתיים יגדלו עד כדי כך שתיווצר הפרדה פיזית מוחלטת בין עשירים לעניים, שנאכפת על ידי כוחות הביטחון. נכון שזה לא הרעיון הכי מקורי בעולם, ולדבריך הוא לא מוצג בצורה אינטיליגנטית או מאירת עיניים, אבל אני לא רואה איך זה שולל את ההגדרה של "סרט עם רעיון גדול" (במיוחד כשמשווים לסרטים עתירי אפקטים, ולא ליצירות פילוסופיות למיניהן).
טענה שתישמע מדוייקת יותר היא שהסרט לא עשה שום דבר עם הרעיון הגדול שלו, כלומר לא הציג פיתרון לפערים החברתיים; אלא זרק את הרעיון לאוויר ואז עבר להתמקד בסיפור האישי של הגיבור, בלי השלכות רחבות על החברה. כך לפחות הבנתי מהביקורת.
אולי אפשר להאשים בכך את הגישה לפי לפיה סרט שעוסק בסיפור אישי נחשב אוטומטית ליצירה עמוקה, בעוד שסרטים אפיים נחשבים דווקא רדודים. אם הסרט היה מציג גיבור פותר את הפערים החברתיים ומרפא את כדור הארץ תוך שעה, היו טוענים שהוא שטחי. דווקא בגלל שהסרט מספר סיפור אישי של אדם קשה-יום, בלי לממש את המסר הרחב, הוא ייחשב עמוק יותר. לא?
זה לא רעיון
הפערים החברתיים גדולים עד כדי כך שנוצרה הפרדה פיזית מוחלטת בין עשירים לעניים. זה לא מדע בדיוני, זה דבר שקיים היום. ההבדל היחיד הוא גאוגרפי.
ולצערי אתה טועה – הסרט לא עוסק רק בסיפור האישי של הגיבור אלא בהצלת העולם. זה חלק ממה שהופך אותו לטפשי.
גם הקונספט הכללי מטופש
העשירים הם רעים ונצלנים, העניים הם טובים ומסכנים… נו באמת. בינתיים המגמה בעולם היא שיש יותר ויותר אנשים השייכים למעמד הביניים וחיים טוב, ההתמקדות בפערים מטעה.
מעמד בינוני חי טוב?
אז למה הייתה המחאה הגדולה לפני שנתיים?
מסכים עם כל מילה. אבל...
הסרט איכזב אותי לא רק בגלל שהוא לא היה חכם, אלא גם בגלל שהוא היה ארוך ומעייף.
האקספוזיציה היתה ארוכה כאילו זו דרמת ארט-האוס נורווגית. את מה שכבר ידענו מהטריילר לקח לפחות שעה עד שלמדנו בסרט. אח"כ הגיעו רגעי "השיא", שגם הם נמתחו על פני הרבה יותר מדי סצינות. וגם הסוף נמתח לפחות כפליים ממה שהיה אמור.
עושה רושם שהתסריט יכל להחזיק סרט קצר של 15-20 דקות, שהיה יכול אפילו להיות סרט טוב. אבל פיצ'ר צריך עלילה קצת יותר מורכבת, ואת זה לא היה שם.
הבעיה, נראה לי, היא הרבה יותר פשוטה
שמו של ניל בלוקאמפ גרם להעלאת ציפיות מטורפת, מעבר לרצוי בהקשר של סרט קיץ. אז היה לו סרט מוצלח וחכם, אבל לא חיכיתי בנשימה עצורה לאיזו אמירה גדולה מהסרט הבא שלו, כי כל הסימנים העידו שנקבל סרט טפשי ובעיקר בשביל הכיף לעיניים. זה בסדר לקוות שיהיה סרט קיץ שיתן לנו קצת יותר מהמקובל, אבל כבר מהטריילרים היה לי ברור שזו לא הכתובת לבקש את זה (לפחות לא הפעם). חבל שזה לא קרה, אבל לי, לפחות, זו לא איזה אכזבה מנפצת-תקוות.
בניגוד לפישלר
לא ראיתי את "מחוז 9", ולכן לא באתי עם ציפיות מטורפות. למרות זאת, די התאכזבתי. הסרט נתקע איפשהו בין הקטגוריה של "סרטים עמוקים עם מסר חשוב" ו"סרטים כיפיים להנאה בלבד" ויוצא קירח משני הצדדים. האקספוזיציה ארוכה מדי, וחוץ מדמות אחת שעליה אנחנו ולא יודעים כמעט כלום (קרוגר) כל הדמויות שטוחות ולא מעניינות. את המסר החברתי דוחפים לך דרך צינור הישר לקיבה בשביל שלא חס וחלילה תפספס את האמירה החשובה. העלילה נוסחתית וצפויה ובנוסף יש הרבה חורים בסרט, אבל אני מניח שזה חלק מההגדרה של סרט קיץ.
נקודות האור הן העיצוב והאקשן. אליסיום מרהיבה, והחיים הקשים על כדור הארץ מתוארים בצורה טובה. סצינות האקשן לא ישאירו אותך בפה פעור, אבל הן בהחלט הצד החזק של הסרט.
בסך הכל סרט נחמד, ודרך לא רעה להעביר את הזמן בחופש. לא חושב שאזכור משהו מהסרט חוץ מהקונספט הבסיסי.
מסכים לגמרי
גם אם זה לא היה ניל בלומקמפ הייתי מתאכזב.
במעבר חד – מצחיק לחשוב שאם לפני שנה וחצי היה בא מישהו מהעתיד ואומר לי שהסרטים הכי טובים הקיץ יהיו ישראלי וסרט ישן בשחזור של 3D (שבדרך כלל הסרטים נהרסים עם 3D) הייתי צוחק לו בפרצוף. לפעמים המציאות עולה על כל תסריט.
בדיוק חזרתי מהסרט
מסכימה עם מרבית הביקורת שנכתבה כאן. נהניתי מהסרט, הערכתי את העיסוק בנושאים חברתיים ומצד שני הרגשתי שזה בדיוק מה שהסרט כיוון אליו-לבדר את הקהל ולעסוק טיפה בנושאים חברתיים. למרבה הצער לא היה לו שום ייחוד והוא לא הציע משהו עמוק יותר. ב"פסיפיק רים" היו לא מעט רמיזות לשתי מלחמות העולם, אפילו ב"וולברין" היו פה ושם אמירות מורכבות על כבוד ומוות–אבל דווקא ב"אליסיום", שלו ציפיתי יותר משניהם, המסר נותר לחלוטין על פני השטח. הכסף הוא חזות הכול! עוני זה רע! העשירים מדכאים את העניים כי נוח להם עם המצב הקיים! יש צורך במהפכה!
כמו רד פיש כאן, גם אני לא יכולתי שלא להיזכר במהלך הסרט בדיסטופיית מדע בדיוני עם מסרים דומים–"עולם הזמן", למעט הדיאלוגים המגוכחים של אנדרו ניקול ("אם עוד לא הבנתם-זמן זה כסף"), זה היה סרט מבריק, עם רעיון יוצא דופן ועם ביצוע כמעט מתוחכם שהלך לאיבוד כשניקול התחיל להתלהב יתר על המידה מחליפות ומאקדחים. ב"אליסיום" זה לא קורה בכלל- אנחנו מקבלים שחקנים מעולים ועיצוב פנטסטי, אבל שומעים את אותן אמירות שטוחות ואמריקאיות על שוויון ואחווה. עד עכשיו לא זכיתי לשמוע איך עוני נוצר, מה השתבש בדרך, מה אפשר לעשות בעניין שלא כולל רובוטים וקרבות אקדחים… וזה מה שהופך בעיקר סרטים מהסוג הזה למטופשים.
ובכל זאת, קצת חרתה לי ההערה לגבי ההתנהלות של ג'ודי פוסטר… בהיותי אדם שיכול לבהות שעה וחצי בג'ודי פוסטר מדברת צרפתית אני לא באמת מתכוונת לטעון שהדמות שלה הייתה נורא מוצלחת, אבל הייתה לה מורכבות ניכרת לעין ולשם שינוי היא הייתה נבל לכל דבר בסרט אקשן. באיזה סרט אקשן של הזמן האחרון אתם זוכרים נבל ראשי בעקבים? ועוד נבל כל כך יעיל וחסר לב? לקרוא לה "מזכירה" זה להחזיר את סרטי האקשן לאיפה שנשים היו בהם בשנות ה80,
אני זוכרת
קייט בלאנשט ב"האנה" הסתובבה על עקבים והייתה קרה להפליא… וזה היה לפני שנתיים בערך
צודקת
אבל התכוונתי לסרטים *מהזמן האחרון*. בכל קיץ קורה את המצב הזה שיוצאים המון סרטי אקשן עתירי תקציב וכוכבים, אבל משום מה אולי באחד פעם ב- יש נבל ממין נקבה או גיבורה ממין נקבה שהיא לא יפהפיה בסגנון אנג'לינה ג'ולי. "האנה", משתי הבחינות, מאוד יוצא דופן בהקשר הזה. משום מה בדרך כלל כשהוליווד כן כוללת בסרט נבלה ממין נקבה, שמתי לב שזו מישהי שהפסיכופתיות שלה קשורה באופן ישיר לסטריאוטיפים נשיים, ומוטב לא להכביר במלים על סרטים גרועים כמו "הקוסם מארץ אוז", "ג'י איי ג'ו" הראשון או "קאטוומן".
איזו מורכבות היתה לדמות שלה?
היא היתה:
א. רעה
ב. …?
ביקורת קולעת
ההתחלה של הסרט דווקא מעניינת ומבטיחה, אבל באמצע הוא פשוט מחליט לעבור לשחק על בטוח והופך להיות נוסחתי. הרעים אכן סתם רעים לשם הרוע, אין להם איזה מניע. ג'ודי פוסטר היא סתם כלבה שבמקרה נמצאת בעמדת כוח אז "בואו נפוצץ כל חללית שמתקרבת אלינו". באקט האחרון נראה שפתאום הצלם חוטף פרקינסון ולדעתי זה הרבה מעבר ל"גובל במעצבן", במיוחד בסצינות האקשן. אה כן, ויש כמה נקודות דמיון ל"אבדון" (כולל הדמיון הברור של מתקן גדול שמרחף בשמים).
בקיצור, העשירים מדברים צרפתית, העניים מדברים ספרדית, ספיידר (זה שמתקין עליו את השלד) נשמע כמו רומן בליק מ "GTA 4", קופלי נשמע כמו מה שאמרת, ורק מאט דיימון נשמע כמו מאט דיימון. כלומר, ככה.
יש אנשים שראו את הסרט ולא מסכימים עם הביקורת של רד?
(ל"ת)
כן
ישי קיצ'לס נתן לסרט חמישה כוכבים משום מה.
וגם MovieBob
שחושב שזה סרט מבריק וגאוני, ובכל זאת צוחק על האמצעים הלא ממש עדינים להעברת המסר.
זה מה שמפריע לי.
קיצ'לס ופישלר אומרים פחות או יותר אותו דבר על הסרט, רק שאצל הראשון הוא הסרט הטוב של הקיץ ואצל השני אכזבה. לו הייתי הולך לקולנוע, זה היה יוצר דילמה רצינית.
באמת ציפיתי ליותר...
ב-2009 הכוכבים, מבחינתי, היו מחוז 9 ירח. שניהם סרטים מקוריים שלא נשכחים בקלות ומשני הבמאים ציפיתי לסרטים לא פחות אדירים בהמשך. ושניהם אכזבו. ג'ונס הביא את קוד המקור הסתמי בלומקמפ… קיבל נראה לי יותר מדי תקציב ויצא מה שיצא. מלא אפקטים וקלישאות. ומאט דיימון.
במילה אחת – meh
ראיתי אותו היום והתאכזבתי.
בהחלט באתי עם ציפיות גבוהות בעקבות District 9, וגם אוסף הטריילרים המפוצצים של הסרט.
הדבר היחיד בסרט שבאמת טוב ומעורר התפעלות הוא האפקטים, הגימור והעשייה. רוב הקרבות יחסית מגניבים (למרות שהקרב הסופי מטושטש ומבלבל). הטכנולוגיה מגניבה ומעניינת. תחנת החלל עצמה (אליסיום) נראית מדהים.
חוץ מזה – באמת סתם סרט קיץ טפשי וחסר פואנטה. במהלך כל הסרט הייתה לי מין הרגשה קרירה כזאת, משהו בסגנון – "למה אמור להיות אכפת לי אם הוא יצליח או הוא ימות?"
הדמויות מאוד, מאוד שטחיות, ממש כמו סדרת ילדים גרועה. הרעים הם רעים בצורה ילדותית, והטובים הם טובים. כל העשירים בסרט ללא יוצא מן הכלל הם סנובים מרושעים שחושבים שתושבי כדור הארץ הם זבל שעובד בשבילם בפס ייצור.
הקטע החברתי – נו באמת. מה בדיוק המסר החברתי כאן? "פערים כלכליים זה רע, צריך לעשות מהפכה ולהרוג את העשירים המנייאקים"?
באמת שלכל אורך הסרט, זה לא הגיע יותר רחוק או עמוק מזה, עד כמה שזה טפשי ונאיבי.
הסיפור ברובו מורכב מקלישאות, אך יש בו כמה טוויסטים לא צפויים ומעניינים.
המשחק של מאט דיימון מצוין לדעתי, וגם של אותו אנטגוניסט צרפתי-שקר-כלשהו (שאלטו קופליי).
לעומת זאת, המשחק של ג'ודי פוסטר מזעזע ומוגזם ברמות. לדעתי אם תריצו את הסצנות שלה בהילוך איטי אתם תמותו מצחוק על כמה שהיא פידחה את עצמה.
בדרך כלל, כשאני רואה סרט, אני מקבל תחושה מאוד טובה של האם הסרט נעשה מהראש או מהלב.
הסרט הזה בהחלט נעשה מהראש. כל הסרט עשוי מאפקטים, גימיקים, קלישאות מדע בדיוני, וסצנות שחוברו ביחד כאילו כדי ליצור תגובה רגשית מסויימת על פי נוסחה מדעית כלשהי.
אין לו הרבה נשמה, ורוב הסיכויים שהוא לא יהפוך אתכם לאנשים טובים, מאושרים או חכמים יותר.
הוא לכל היותר יעביר לכם את הזמן, יגרום לכם לכמה תגובות התפעלות מהעשייה הקולנועית המקצועית, ובסיום, יגרום לכם לשאול את עצמכם "מה בעצם קרה בשעתיים האחרונות? מה ראיתי עכשיו?"
תקראו את הביקורת
תדמיינו שרד מאוכזב פי מאה.תוסיפו שורה שכל הדמויות מעצבנות ושמישום מה הסרט חושב שהוא תיעודי אבל סותר את עצמו.וקיבלתם את דעתי על מחוז 9.אי אפשר לומר שהביקורת אכזבה אותי.
מה היה חכם במחוז 9?
הדמות הראשית היתה די מטומטמת.
גם החייזרים היו די מטומטמים..
ושלא לדבר על זה שהאתרים של הסרט רמזו שהסרט מדבר על המחאה החברתית של החייזרים, ועל בני האדם שמתנגדים לדיכוי החייזרים. לא היתה התייחסות לזה בסרט. ממש מאכזב.
אם הסרט הזה עוד יותר טיפש ממחוז 9, אז עדיף שאוותר עליו מראש.
מחוז 9 זה כאן
http://www.fisheye.co.il/district_9/
(ויש בתגובות לא מעטים שמסכימים איתך).
ממש סבבה
לא ראיתי טריילרים או את מחוז 9, ולכן באתי עם ציפיות לסרט סביר מינוס, אבל היה ממש מהנה. הסרט נראה מדהים לדעתי, אמנם הפילטר החום נורא, אבל סצנת הקרב האחרונה נראתה מדהים. גם העולם של הסרט היה מעניין, רק חבל שלא עשו אתו יותר מדי. הדמויות הן הנקודה החלשה של הסרט, חוץ מהמחסל הדרום אפריקאי לאף דמות אין אישיות, במיוחד לא למאט דיימון שיש לו שורות בודדות של טקסט. אולי זה סתם כי ממזמן לא ראיתי סרט אקשן על המסך הגדול, אבל מאוד נהניתי.
ותודה רבה רבה לעין הדג, אם לא הייתי זוכה בהגרלה לא הייתי הולך לסרט, ואם לא הייתי הולך לסרט בקולנוע לא הייתי נהנה ממנו. תודה רבה! D:
סליחה, אבל... מה בדיוק אמר "מחוז 9" על האפרטהייד?
(ל"ת)
that it's bad... mmkay?
(ל"ת)
אפשר בבקשה להזמין כזה ניתוח של
"מה קרה אחרי" לעוד סרטים? זה יכול להיות ממש מעניין.
Cracked אוהבים לעשות כאלה...
http://www.cracked.com/article_18953_6-badass-movie-scenes-with-horrifying-unseen-consequences.html
http://www.cracked.com/article_19618_6-horrible-aftermaths-implied-by-movies-with-happy-endings.html
החור הכי גדול בעלילה
זה למה מאט דיימון עשה ניתוח להוספת אקסו-סקלטון, עם חולצה מטונפת שהוא לא יוכל להוריד.
זה היה אחלה סרט
אם הציפיות היו פחות גבוהות. או בקיצור, מסכים עם הביקורת. הטעם שנשאר בסוף הוא שזה היה סרט קיץ "רגיל", אבל עם משהו אקסטרה (ההתחלה שלו) ועם עיצוב מאאגניב. הבעיה היא שהציפיות דפקו אותנו. עם ציפיות למחוז 9 חדש, סרט כזה ממש לא מספיק.
אני הרגשתי שהסרט מתחיל עם 100% מחוז-תשע-איות. הלכלוך, הסלאמז, האווירה. וזה היה מעולה. מד"ב כמו שהוא צריך להיות. והסרט מסתיים מבחינת עלילה ב-100% הוליוודיות, שזה נחמד, אבל. ובאמצע המחוז-תשע-איות דועכת וההוליוודיות מטפסת.
וזה די מאכזב לקלוט בשלב מסוים שהמחוז-תשע-איות דעכה ברמה כזו שברור לך שהיא כבר לא תחזור. מאכזב, כי זה היה יכול להיות אחרת.
ג'ודי פוסטר – לא אמרנו שהיא פורשת מסרטים או משהו? בכל מקרה, הדמות שלה היתה בעלת פוטנציאל. שותפי לצפיה ציין שזה נראה שהולך להיות לסרט עומק כשהיא הזכירה "להגן על הילדים" בתשאול שעשו לה, אבל זה די דעך והיא הפכה להיות סתם מניאקית.
המשוגע הסקוטי היה פשוט רע כי…? ככה. וזה משעמם. אין שום אידיאולוגיה. סתם "בא לי לפוצץ את כולם".
כמה הערות, ספוילרים מוסתרים: לבלומקאמפ יש חיבה לאנשים מתפוצצים; אנשים מתחברים לקיר עם מחשב ומספרים-בעלי-מספר-ספרות-הולך-ויורד רצים על המסך תמיד יזכירו לי את שליחות קטלנית 2; לרצות לעשות מחווה קטנה למחוז 9 זה נחמד ולגיטימי, אבל למה לדחוף את דגל דרא"פ על מסוק שנמצא בארה"ב, ועוד בצורה בולטת למצלמה? מה ההיגיון?; התחזית: לפטופים יישארו אותו דבר, כנראה, גם בעוד 141 שנים, משום מה.
ולסיום, העיצוב של אליסיום – היה מי שאמר שהוא מוכן לראות את אווטאר 2 ו-3 אם הם יהיו סרטי טבע בפנדורה, בלי עלילה ממשית. אני הייתי מוכן לראות את אליסיום 2 גם אם הוא יכלול רק מצלמת רחף שנעה מסביב לאליסיום ובתוכו. זה מדהים וחבל שראינו ממנו כ"כ מעט. כמו בסרטים אחרים, מדובר בקטע שהייתי רוצה לראות ממנו יותר, הרבה יותר, כי זה מרהיב (מרדף המכוניות בדו"ח מיוחד, המרדף התת-מימי בהנוסע השמיני 4).
נ.ב. חשוב -
תודה על הכרטיסים!
דגל דרא"פ על המסוק
בגלל שקרוגר הוא אפריקאנר ולא סקוטי (או צרפתי). נעלבתי בשם האפריקאנרים שסובלים מתת-ייצוג מחפיר בקולנוע.
מאוכזב, כדעת הרוב
הסרט היה לא אחיד לחלוטין – השעה הראשונה הייתה עמוסה ברעיונות, עובדות וניסיונות ליצור פתילי עלילה שבסופו של דבר פשוט נעלמו ו/או סודרו בשניה וחצי בסוף הסרט.
15 הדקות האחרונות היו פשוט לא טובות.
לא מומלץ, לדעתי, חרף העיצוב והאקשן.
סרט גרוע עם בנית עולם מזעזעת
והוא נורא מרגיז כי הוא היה יכול להיות כל כך טוב. החומרים כולם שם, רק היה צריך לערבב אותם אחרת.
אלפי כמעט-זוכי-נובל בכימיה
אמרו את זה בדיוק.
הוצאת לי את המילים מהפה
בידיוק ציפיתי באיליסיום וחשבתי שהוא ממש טיפשי וגם תוך כדי הצפייה התעוררה לי מן אי נוחות כזאת
שגרמה לי לבקר את הסרט בצורה שלילית ביותר.. כול הנקודות הקטנות בעלילה שמנפצות לפתע את הבועה
שאתה נכנס אליה בסרט ,מקבל את העלילה וזורם איתה.. ואז לדוגמא שיורים שם בבן אדם 3 כדורים והם מפוצצים לו את הצורה עד כדי אבקה. אתה מצפה מאותה טכנולוגיה שהציגו לך עכשיו תפרק את האוטו לפחות ל800 חלקים שיתפזרו ברדיוס של קילומטר לפחות.. רק הופכים את האוטו וברור שהגיבור ינצל בלי שום בעיה וינהל קרב כושל
בקיצור מה שאני בא להגיד זה שלא ניסו לפחות לגרום לנו באמת להתחבר לעלילה ולנסות להכניס איזשהוא דפוס
הוליווידי שלא חוזר על עצמו ונמצא כמעט בכול סרט . לדעתי יכלו קצת להכניס פה גוון חדש ביחד עם האפקטים והגרפיקה שאגב מאוד התרשמתי ממנה וגם על האזכור שלך במאמר לגביה על ה"ערכה" שיצאו אולי שם קצת מהדפוס וזה סתם עוד רכב רגיל כמו שאנחנו מסתכלים היום על מכוניות נוסעות או סתם בצד הכביש..
בלי לראות את מחוז 9 אין לך למה להתאכזב
סרטי מד"ב בנאלים מאולצים צצים בעולם כמו פטריות אחרי הגשם, לפחות אליסיום היה עשוי יפה.
מחוז 9 היה כל כך מקורי ומעניין, וגם הסרט היחיד שניל בלומקאמפ עשה לפני אליסיום, שקשה לדמיין איך שחקנים טובים ותקציב גבוה גרמו לכזה פלופ.
בכל מקרה, צפה במחוז 9, אחלה סרט. אולי זה הסדר הנכון לצפות בסרטים של בלומקאמפ.