המקור היחיד ה"רשמי" שמפרסם את הסרט הוא זה: https://globusmax.co.il/movie.aspx?id=1008.
באתר סרט הוא נקרא "לחיות בקטן", אבל לא ראיתי שום מקור אחר שמאמת את זה, אז כרגע אני הולך עם הקודם.
לא יודעת אם יש דרך לתרגם את שם הסרט למשהו שיפתה קהל.
"החיים בקטן" נשמע כמו סרט עצמאי, דרמה משפחתית לא מעניינת על ההתמודדות עם בלה בלה בלה בלה בחור שכוח האל בו הם חיים בלה בלה בלה. אולי אפילו כל הנ"ל בגרסת הסרט הזר. זה פשוט שם של "סרט לא מעניין".
חבל.
סרט מעצבן. מאט דיימון מוקטן ועובר דירה לעולם המוקטנים המושלם. מהר מאוד מתגלה העולם הזה כשונה מאוד ממה שהציגו לו במרכז המכירות: גם שם חיים עניים בתנאים שקשה לראות.
מאט מטייל לנורבגיה לעבר מושבת המוקטנים הראשונה, ושם שומע כי העולם עומד להיחרב בעקבות אסון אקולוגי. הנורבגים חיים בצורה קרובה לטבע במושבה שלהם, בניגוד מוחלט לראוותנות במושבות האמריקאיות, שמנצלות את גודלן כדי להגדיל את הצריכה. מאט מגלה שכדאי להתחשב בטבע.
לא ברור למה מאט דיימון צריך לקטון כדי לגלות שיש אנשים עניים קשי יום, שעדיף למחזר, ובאופן כללי להתחשב באחרים ובסביבה. הוא היה יכול לעשות את זה גם בגודל רגיל. עוד יותר לא ברור למה צריך סרט על גבר לבן בארה״ב שמגלה דברים כל כך מובנים מאליהם. אם לעזוב את עניין בעלי הפריווילגיה, שום דבר מעניין לא נאמר על מעמדות חברתיים או חורבן אקולוגי, הם פשוט שם.
לזכותו של הסרט יאמר כי הוא מצליח להיות מצחיק. כריסטוף וואלץ עושה את מה שהוא יודע לעשות, ההקטנה של בני אדם מנוצלת היטב כדי להציג סיטואציות מבדרות, ומאט דיימון על תקן הקלולס עובד לא רע מהבחינה הקומית.
3 דברים לא טובים בסרט המוזר הזהמישי ב-21/04/2018 00:09
3 דברים לא טובים בסרט המוזר הזה
מישי
פורסם אפריל 21, 2018 ב 0:09
1. שעתיים ורבע הן זמן מוצדק לסרט אם יש פירוטכניקה משוגעת כמו שבירה לחצי של אוניה עצומה, מרדף מכוניות בלתי פוסק במדבר, או משהו ויזואלי אחר שיצדיק כל כך הרבה זמן. אם העלילה כל כך עמוסה שצריך יותר משעתיים, כניראה שהיה צריך לדלל את התסריט. אם העלילה לא עמוסה, כניראה שהיה צריך להחליף את העורך. הסרט הזה בקלות יכל להיות סרט סטנדרטי של תשעים דקות.
2. מאט דיימון לא מתאים בתור האיש הרגיל. אולי זו רק אני (אבל נדמה לי שלא) הוא שמור מידי, נאה מידי, מתבטא, הולך ומתנהג כמו איש משכיל מידי. בדרך כלל הדמויות האלו שלו לא כל כך עובדות, למשל באליסיום, זה פשוט לא עבד, הוא לא שכנע בתור הפועל העני. או שאולי, למשל שרליז ת'רון לא התביישה לאורך השנים לשנות את המשקל שלה, לעטות כל מיני תוספים פיזיים ששינו אותה.. אולי הבעיה שלי שהוא כל הזמן אותו הדבר. תמיד התיחסתי אליו בתור שחקן אחלה, אבל אני מתחילה לתהות אם הטעות היא שלי והוא פשוט לא שחקן טוב. בכל מקרה, משהו בו היה מאוד לא משכנע בתור הדמות.
3. האמריקאיות, למעשה הפוליטיקלי קורקט האמריקאי שלרוחו נכתב התסריט וצולם הסרט. מישהו שאל על הטריילר, אם יש שם דמות חרדית. התשובה היא כן, ומהכרותי הצרה עם העולם החרדי, בתרחיש מאוד לא סביר שלדעתי מיועד בעיקר להראות מגוון, כי זה מה שיש בסרט הזה- מגוון. הרבה מהדברים שהציקו לי ולאחרים (חרקים, ציפורים, הפרשי ווליום בין אנשים קטנים וגדולים) מקבלים התיחסות בסרט, לא בהכרח התיחסות שעונה כמו שצריך על השאלות, אבל לפחות מישהו טרח להבין שהם בעיה. הסרט הזה מגיע עם אג'נדה שהיא אחלה לגמרי, על איך שהקפיטליזם האמריקאי הוא שיטחי, אגואיסטי ואף דורסני. בפיתוח העלילה עברו על צ'ק ליסט מאוד יסודי של הבעיות שיצוצו בעולם שאפשר להקטין בו אנשים, זו לגמרי נקודת זכות לעלילה. הבעיה שזו המון אינפורמציה, שלא בהכרח טופלה, ואיכשהו עדיין היו המון קטעים שהיה אפשר לערוך כדי לקצר. גם המגוון האתני, ובכלל מגוון הסיטואציות מהצ'ק ליסט בהתחלה הרשימו אותי, אבל בשלב כלשהו הפכו בעיקר לרשימה שמפגינה את הפוליטיקלי קורקטנס שעל פיו לוהקו תפקידים. הסרט הזה הוא בעיקר כמו הרצאה סביבתית (אבל קצת יותר מורכבת מהתחממות גלובלית).
איכשהו הצפיה השאירה אותי מאוד מבולבלת: העריכה לא מספיק ממוקדת, מנגד עלו המון נקודות שלא קיבלו מספיק פיתוח או זמן (ואיכשהו אלו לא הנקודות שבהן הסרט קופץ חמש שנים, עשר שנים או שבוע). לדעתי זו בכלל היתה צריכה להיות סידרה, ואז היה הגיוני להרחיב בנקודות שחסרות, ולתת הפסקה בין פרק לפרק (לא סידרה לבינג').
הסרט לא רק אנטי-קפיטליסטי, גם ויטנאם הקומוניסטית מקבלת פה על הראש.
הדבר העיקרי שהסרט הזה עושה הוא לשרטט את מהלך החיים של טכנולוגיות מהפכניות. הכיווץ הומצא ע"י מדענים אידאליסטיים שניסו לעשות את העולם למקום טוב יותר ושווק באגרסיביות לאוכלוסייה הכללית כפתרון לכל הבעיות שלהם, בעזרת ניצול לא מבוטל של הבורות הכלכלית שלהם. בעוד שעבור רבים החיים באמת השתדרגו, אחרים גילו שהעולם סביבם (בעיקר שוק העבודה) השתנה באופן שמבטל את היתרונות שהם ציפו להם. באותו הזמן, במדינות דיקטטוריות הטכנולוגיה בעיקר נותנת לממשלה עוד דרך להתעמר באסירים פוליטיים, ובמדינות מתפתחות משתמשים בה באופן לא מבוקר. בסופו של דבר, מי שגזרו את רוב הקופונים הם אלה שמכרו את השירות (בעלי ליז'רלנד) ומעכרים שמצאו דרכים כשרות או פחות להרוויח ממנה (דושבאג… אני מתכוון, דושאן). ובכל זאת, יש בעולם אנשים טובים שמשתמשים בטכנולוגיה עבור המטרה שלשמה היא נוצרה, ואף מגלים שימושים חיוביים אחרים בה.
עוד לא ראיתי סרט אחר שעוסק בנושא הזה באופן כל-כך רחב, ו"לחיות בקטן" היה יכול להיות רפרנס סטנדרטי בהרצאות פופולריות שעוסקות בו (כמו ש-1984 הוא רפרנס סטנדרטי כשמדברים על דיקטטורה), אילו רק היה ראוי יותר לצפייה. אבל חוץ מהנושא הנ"ל אין בו כמעט כלום – לא דמויות בעלות נפח, לא קווי עלילה מעניינים, שום שמץ של עתידנות (כיווץ הוא הטכנולוגיה הבדיונית היחידה בסרט) ומידה מאכזבת בדלותה של בניית עולם. הדבר הכי מעניין ויזואלית בו היה המכולה שהמעמד התחתון של ליז'רלנד חי בה – גורד שחקים מתכתי עם טלוויזיה שמשדרת תכנים דתיים לכל אוכלוסייתה. זה היה מקום נדיר שבו הסרט נגע בפוטנציאל שלו להיות גרסה קולנועית של קריקטורות פוליטיות (שבהן מופיעים לעיתים קרובות אנשים ננסיים).
הסרט בהחלט מנסה לעסוק בנושא חשוב ומעניין, רק שהוא עושה זאת באופן לא מספיק טוב. בדיוק בגלל הנקודה שלך: קוי עלילה משעממים ודמויות לא מעניינות ועדיין הסרט מצליח להמרח ע"פ המון זמן.
על הנקודות האלו אני חושבת ששנינו מסכימים.
אני לא חושבת שזה נכון לטעון שהסרט מבקר גם את הקומוניזם הויאטנמי או הניצול לרעה של הטכנולוגיה במשטרים אחרים, ואפילו את חסרונות ההיפיות הסביבתיסטית. כן, הוא משקף את הדברים האלו בצורה מאוד יפה (הלוואי והסרט היה טוב), אבל כל הנקודות האלו הן לא עלילה אלא קונטרה לסיפור של מאט דיימון. הפוקוס של הסרט הוא הביקורת על התרבות האמריקאית, תוך איזושהי התיחסות לכך שגם מקומות אחרים לא מושלמים, אבל בעיקר מתוך נקודת המבט שאלו כל הדברים שהחברה האמריקאית מתעלמת מהם בין אם הם אופציות אלטרנטיביות או צורות חיים אומללות בארה"ב שזוכות להתעלמות.
אגב, דושאן בכלל לא דוש בסרט. שוב, משהו שאיכשהו לא הצליח לעבור מספיק טוב. הדמות שלו מייצגת את היכולת לאזן בין כל העולמות, להנות מהחיים, להתפרנס, להיות סביבתי אבל גם לא לעבור להתחפר באדמה… אני פרשתי את האיום הראשוני ממנו כאיזושהי בדלנות אמריקאית. הוא זר, והוא חוגג ובטוח זה מסוכן עד שמסתבר שלא, שהכוונות שלו כל הזמן סבבה והוא בעיקר מסייע בלי לצפות לשום תמורה.
תגובה שמכילה ספוילר ללחיות בקטן, אישתו של הנוסע בזמן מאת תמי
ספוילר ללחיות בקטן, אישתו של הנוסע בזמן
שאלה מדעית
תמי
פורסם ספטמבר 16, 2018 ב 18:14
לפני ההקטנה גילחו את שיער הראש ואת הגבות והוציאו את השיניים. השאלה שלי היא למה הוציאו את השיניים? או שהוציאו רק את השיניים עם סתימות? ואם גילחו , למה לא גילחו את הריסים?
בסרט וספר "אשתו של הנוסע בזמן" הוסבר שהוא יכול לנסוע בזמן אבל כל מה שלא ממש שלו לא עובר איתו לזמן אחר, האם זה אותו הדבר גם בהקטנה?
מסבירים בהתחלה שרק חומר אורגני מתכווץ. לכן סתימות מחומרים לא אורגניים לא יתכווצו.
שיער עשוי מחומרים אורגניים, אבל רומזים שהוא לא מתכווץ. היו אמורים לגלח גם את הריסים, יכול להיות שחשבו שזה יגעיל או יפחיד את הצופים – מציגים את התהליך באופן חלקי, אפשר להשליך מזה שזה נעשה שלא מול המצלמה.
למעשה, מדענים עוסקים לא מעט בקטע הזה של בקרת גדילה. למשל, גודל ממוצע של תא בגוף של בע"ח שונים הוא די דומה ובכל זאת, טחול של פיל וטחול של עכבר לא באותו גודל. זו לא פונקציה של גודל התאים, אלא של מספר התאים שמרכיבים את האיבר. מהבחינה הזו, הסרט די נכשל, משום שבגודל כזה קטן נדרשת הרכבה מחדש של הגוף, לא הקטנה של התאים. מבחינה מדעית תאים שיתכווצו כל כך הרבה פשוט לא יעבדו. המולקולות עצמן יהיו גדולות מידי לתאים, התהליכים הכימיים הבסיסיים שמסתמכים על גודל התא יפגעו מהשינוי בגודל (בגלל הבדלי לחצים, הבדלים בקצב דיפוזיה של חומרים, הבדלים בגודל הפתחים והמעברים בתאים). אז אם חושבים על הדברים מבחינה מדעית, הכיווץ ממש לא התכנותי אפילו בחלום רטוב של מדען חובב.
למעשה (2), בהמשך למה שמורין כתבה: אם שיער לא יכול להתכווץ, אז גם ציפורניים לא יוכלו להתכווץ ולא הורידו להם את הציפורניים (אותו סוג חומר אורגני). שיניים דומות יותר מבחינה מבנית לעצמות. לפי הגיון השיער והציפורניים, הייתי מצפה שגם עצמות ושיניים לא יתכווצו. אז יש פה נסיון שלא צלח לנסות לתת לדבר הזה תצורה מדעית.
הסרט הזה לא מתימר להיות מדוייק מדעית, הוא יותר בקטע של להעביר מסר חברתי-סביבתי, אפילו אחלה מסר. לכן אני לא חושבת שזה נורא שההגיון המדעי בכיווץ של האנשים לוקה. כן ניסו להתיחס לכך שפרוצדורה כה מרחיקת לכת תגבה מחיר פיזי, ואהבתי את ההצגה של האנשים המורדמים, מגולחים, ערומים עם הפלסטיק שאמור למנוע חנק. באותו אופן גם התיחסו לפחד מחרקים, התיחסו לפערי הקולות בין אנשים גדולים וקטנים. כלומר, אע"פ שאין הגיון מדעי אמיתי ברעיון, כן התיחסו לבעיות הגדולות שהרבה פעמים בסרטי קונספט כאלה נזנחות. זה עדיין נראה יותר משכנע ממכונות כיווץ או מכונות זמן בסרטים אחרים.
יש הרבה דברים מעניינים לעסוק בהם בהקשר של הסרט הזה. אני חושבת שהמדע שבו לא טוב, לכן אם הייתי מדברת עליו בקונטקסט של המדע, הייתי מקבצת אותו עם עוד סרטים שעשו דברים דומים, בודקת מה דומה ומה שונה ומתעסקת יותר בפרשנות הפופולרית לכיווץ לעומת הפיזיקה של העולם שלנו.
אני ממש חושבת שעיקר הדיון בסרט הוא הנושא של מודעות סביבתית-חברתית. וזו גם הסיבה שהוא לא כל כך הצליח (בלשון המעטה) משום שהוא עמוס מסרים, לא מחולק נכון וגם משום שאנשים לא אוהבים לצאת מסרט בתחושה שהודיעו להם שהם חבורת חארות, וזה קצת מה שהסרט עושה, ביחוד כלפי אמריקאים.
ויתרו על תרגום לעברית של שם הסרט ?
(ל"ת)
נכון לעכשיו, כך נראה.
המקור היחיד ה"רשמי" שמפרסם את הסרט הוא זה: https://globusmax.co.il/movie.aspx?id=1008.
באתר סרט הוא נקרא "לחיות בקטן", אבל לא ראיתי שום מקור אחר שמאמת את זה, אז כרגע אני הולך עם הקודם.
ויש לו שם בעברית. הידד!
(ל"ת)
שם רע!
לא יודעת אם יש דרך לתרגם את שם הסרט למשהו שיפתה קהל.
"החיים בקטן" נשמע כמו סרט עצמאי, דרמה משפחתית לא מעניינת על ההתמודדות עם בלה בלה בלה בלה בחור שכוח האל בו הם חיים בלה בלה בלה. אולי אפילו כל הנ"ל בגרסת הסרט הזר. זה פשוט שם של "סרט לא מעניין".
חבל.
*מאט דיימון
תגובה זו תימחק עם תיקון הטעות. או לא.
3 דברים לא טובים בסרט המוזר הזה
1. שעתיים ורבע הן זמן מוצדק לסרט אם יש פירוטכניקה משוגעת כמו שבירה לחצי של אוניה עצומה, מרדף מכוניות בלתי פוסק במדבר, או משהו ויזואלי אחר שיצדיק כל כך הרבה זמן. אם העלילה כל כך עמוסה שצריך יותר משעתיים, כניראה שהיה צריך לדלל את התסריט. אם העלילה לא עמוסה, כניראה שהיה צריך להחליף את העורך. הסרט הזה בקלות יכל להיות סרט סטנדרטי של תשעים דקות.
2. מאט דיימון לא מתאים בתור האיש הרגיל. אולי זו רק אני (אבל נדמה לי שלא) הוא שמור מידי, נאה מידי, מתבטא, הולך ומתנהג כמו איש משכיל מידי. בדרך כלל הדמויות האלו שלו לא כל כך עובדות, למשל באליסיום, זה פשוט לא עבד, הוא לא שכנע בתור הפועל העני. או שאולי, למשל שרליז ת'רון לא התביישה לאורך השנים לשנות את המשקל שלה, לעטות כל מיני תוספים פיזיים ששינו אותה.. אולי הבעיה שלי שהוא כל הזמן אותו הדבר. תמיד התיחסתי אליו בתור שחקן אחלה, אבל אני מתחילה לתהות אם הטעות היא שלי והוא פשוט לא שחקן טוב. בכל מקרה, משהו בו היה מאוד לא משכנע בתור הדמות.
3. האמריקאיות, למעשה הפוליטיקלי קורקט האמריקאי שלרוחו נכתב התסריט וצולם הסרט. מישהו שאל על הטריילר, אם יש שם דמות חרדית. התשובה היא כן, ומהכרותי הצרה עם העולם החרדי, בתרחיש מאוד לא סביר שלדעתי מיועד בעיקר להראות מגוון, כי זה מה שיש בסרט הזה- מגוון. הרבה מהדברים שהציקו לי ולאחרים (חרקים, ציפורים, הפרשי ווליום בין אנשים קטנים וגדולים) מקבלים התיחסות בסרט, לא בהכרח התיחסות שעונה כמו שצריך על השאלות, אבל לפחות מישהו טרח להבין שהם בעיה. הסרט הזה מגיע עם אג'נדה שהיא אחלה לגמרי, על איך שהקפיטליזם האמריקאי הוא שיטחי, אגואיסטי ואף דורסני. בפיתוח העלילה עברו על צ'ק ליסט מאוד יסודי של הבעיות שיצוצו בעולם שאפשר להקטין בו אנשים, זו לגמרי נקודת זכות לעלילה. הבעיה שזו המון אינפורמציה, שלא בהכרח טופלה, ואיכשהו עדיין היו המון קטעים שהיה אפשר לערוך כדי לקצר. גם המגוון האתני, ובכלל מגוון הסיטואציות מהצ'ק ליסט בהתחלה הרשימו אותי, אבל בשלב כלשהו הפכו בעיקר לרשימה שמפגינה את הפוליטיקלי קורקטנס שעל פיו לוהקו תפקידים. הסרט הזה הוא בעיקר כמו הרצאה סביבתית (אבל קצת יותר מורכבת מהתחממות גלובלית).
איכשהו הצפיה השאירה אותי מאוד מבולבלת: העריכה לא מספיק ממוקדת, מנגד עלו המון נקודות שלא קיבלו מספיק פיתוח או זמן (ואיכשהו אלו לא הנקודות שבהן הסרט קופץ חמש שנים, עשר שנים או שבוע). לדעתי זו בכלל היתה צריכה להיות סידרה, ואז היה הגיוני להרחיב בנקודות שחסרות, ולתת הפסקה בין פרק לפרק (לא סידרה לבינג').
הסרט לא רק אנטי-קפיטליסטי, גם ויטנאם הקומוניסטית מקבלת פה על הראש.
הדבר העיקרי שהסרט הזה עושה הוא לשרטט את מהלך החיים של טכנולוגיות מהפכניות. הכיווץ הומצא ע"י מדענים אידאליסטיים שניסו לעשות את העולם למקום טוב יותר ושווק באגרסיביות לאוכלוסייה הכללית כפתרון לכל הבעיות שלהם, בעזרת ניצול לא מבוטל של הבורות הכלכלית שלהם. בעוד שעבור רבים החיים באמת השתדרגו, אחרים גילו שהעולם סביבם (בעיקר שוק העבודה) השתנה באופן שמבטל את היתרונות שהם ציפו להם. באותו הזמן, במדינות דיקטטוריות הטכנולוגיה בעיקר נותנת לממשלה עוד דרך להתעמר באסירים פוליטיים, ובמדינות מתפתחות משתמשים בה באופן לא מבוקר. בסופו של דבר, מי שגזרו את רוב הקופונים הם אלה שמכרו את השירות (בעלי ליז'רלנד) ומעכרים שמצאו דרכים כשרות או פחות להרוויח ממנה (דושבאג… אני מתכוון, דושאן). ובכל זאת, יש בעולם אנשים טובים שמשתמשים בטכנולוגיה עבור המטרה שלשמה היא נוצרה, ואף מגלים שימושים חיוביים אחרים בה.
עוד לא ראיתי סרט אחר שעוסק בנושא הזה באופן כל-כך רחב, ו"לחיות בקטן" היה יכול להיות רפרנס סטנדרטי בהרצאות פופולריות שעוסקות בו (כמו ש-1984 הוא רפרנס סטנדרטי כשמדברים על דיקטטורה), אילו רק היה ראוי יותר לצפייה. אבל חוץ מהנושא הנ"ל אין בו כמעט כלום – לא דמויות בעלות נפח, לא קווי עלילה מעניינים, שום שמץ של עתידנות (כיווץ הוא הטכנולוגיה הבדיונית היחידה בסרט) ומידה מאכזבת בדלותה של בניית עולם. הדבר הכי מעניין ויזואלית בו היה המכולה שהמעמד התחתון של ליז'רלנד חי בה – גורד שחקים מתכתי עם טלוויזיה שמשדרת תכנים דתיים לכל אוכלוסייתה. זה היה מקום נדיר שבו הסרט נגע בפוטנציאל שלו להיות גרסה קולנועית של קריקטורות פוליטיות (שבהן מופיעים לעיתים קרובות אנשים ננסיים).
אם אתחיל דווקא מסוף הדברים שלך
הסרט בהחלט מנסה לעסוק בנושא חשוב ומעניין, רק שהוא עושה זאת באופן לא מספיק טוב. בדיוק בגלל הנקודה שלך: קוי עלילה משעממים ודמויות לא מעניינות ועדיין הסרט מצליח להמרח ע"פ המון זמן.
על הנקודות האלו אני חושבת ששנינו מסכימים.
אני לא חושבת שזה נכון לטעון שהסרט מבקר גם את הקומוניזם הויאטנמי או הניצול לרעה של הטכנולוגיה במשטרים אחרים, ואפילו את חסרונות ההיפיות הסביבתיסטית. כן, הוא משקף את הדברים האלו בצורה מאוד יפה (הלוואי והסרט היה טוב), אבל כל הנקודות האלו הן לא עלילה אלא קונטרה לסיפור של מאט דיימון. הפוקוס של הסרט הוא הביקורת על התרבות האמריקאית, תוך איזושהי התיחסות לכך שגם מקומות אחרים לא מושלמים, אבל בעיקר מתוך נקודת המבט שאלו כל הדברים שהחברה האמריקאית מתעלמת מהם בין אם הם אופציות אלטרנטיביות או צורות חיים אומללות בארה"ב שזוכות להתעלמות.
אגב, דושאן בכלל לא דוש בסרט. שוב, משהו שאיכשהו לא הצליח לעבור מספיק טוב. הדמות שלו מייצגת את היכולת לאזן בין כל העולמות, להנות מהחיים, להתפרנס, להיות סביבתי אבל גם לא לעבור להתחפר באדמה… אני פרשתי את האיום הראשוני ממנו כאיזושהי בדלנות אמריקאית. הוא זר, והוא חוגג ובטוח זה מסוכן עד שמסתבר שלא, שהכוונות שלו כל הזמן סבבה והוא בעיקר מסייע בלי לצפות לשום תמורה.
הייתי רוצה שידברו על הסרט ב"יותר מוזר מהמדע"
אבל לצערי הם יותר בקטע של הכי רחוק המדע
אבל עדיין זה אחלה
מה זה? (לא מצאתי משהו ברור בגוגל)
יש הרבה דברים מעניינים לעסוק בהם בהקשר של הסרט הזה. אני חושבת שהמדע שבו לא טוב, לכן אם הייתי מדברת עליו בקונטקסט של המדע, הייתי מקבצת אותו עם עוד סרטים שעשו דברים דומים, בודקת מה דומה ומה שונה ומתעסקת יותר בפרשנות הפופולרית לכיווץ לעומת הפיזיקה של העולם שלנו.
אני ממש חושבת שעיקר הדיון בסרט הוא הנושא של מודעות סביבתית-חברתית. וזו גם הסיבה שהוא לא כל כך הצליח (בלשון המעטה) משום שהוא עמוס מסרים, לא מחולק נכון וגם משום שאנשים לא אוהבים לצאת מסרט בתחושה שהודיעו להם שהם חבורת חארות, וזה קצת מה שהסרט עושה, ביחוד כלפי אמריקאים.
זאת הרצאה בכנסים של מדע בדיוני
כמו אייקון ועולמות…הרצאה מאד כדאית כי היא מאד מבדרת…יש שם רופאה (קרן לנדסמן) מהנדס חלל (יואב לנדסמן) פיזיקאי, ביולוגית ועוד
בשנים האחרונות הם מדברים על סרטי הגיבורים וסרטי מלחמת הכוכבים ותמיד מדברים על למה זה לא בדיוק מדעי.
ושוב הרצאה מומלצת
לגבי המדע
זה דווקא היה די מעניין אבל עדיין די בוסרי
זה כן דיבר אליי מבחינת אקולוגית
נראה לי שאני מכירה חלק מהמרצים
לא ידעתי שככה קוראים לזה (עדיין לא מצאתי בגוגל).
יום שלישי הבא ב18:00
יהיה מצחיק :)
http://program.iconfestival.org.il/icon2018/sessions/%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%9E%D7%93%D7%A2