-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
אל דאגה הוא לא יגיע רחוק ברגל
Don't Worry, He Won't Get Far on Foot
סיפור שיקומו של ג'ון קאלאהן, קריקטוריסט אלכוהוליסט, בעקבות תאונה משנת חיים.
אורך: 1:53
תאריך הפצה בארה"ב: 13/07/2018
תאריך הפצה בישראל: 27/09/2018
אז אף אחד אחר לא ראה לנכון להגיב על הסרט הזה,
וכנראה די בצדק, כי למרות שהוא עוסק באדם עם סיפור חיים מרתק, הוא מספר את הסיפור הזה בצורה די סטנדרטית. מישהו עם בעיה של אלכוהוליזם מתגבר על הבעיה הזו אחרי שוהא עובר טראומה, מגיע לתחתית, יאדה-יאדה-יאדה. הכל כל-כך צפוי (עם תפקיד די עגום שסידרו לדמות הנשית המשמעותית היחידה בסרט).
והאיש היה גם קריקטוריסט. ככה זה מוצג בסרט, ברמת ה-"אה, כן, הוא גם צייר קריקטורות שפה ושם הרגיזו אנשים, אבל זה היה חלק מתהליך השיקום שהוא עבר."
וזה הפספוס הכי גדול של הסרט. הוא לוקח את מה שהגיבור של הסרט התפרסם בזכותו (ליתר דיוק: את מה שבגללו עשו מהסיפור שלו סרט) ודחף אותו לאיזו הערת-שוליים לא חשובה במיוחד. זוהי החמצה מוחלטת, כואבת, של מה שהפך את קאלאהאן לקריקטוריסט כל-כך דגול: במשך שנים הוא צחק על מיעוטים, חלשים ובעיקר נכים, אבל כולם אמרו "מותר לו, הוא נכה בעצמו". הסרט בקושי נוגע אפילו בהיבט הזה, שגם הוא היה פספוס של הגדולה של קאלאהאן: כל קריקטורה, במהותה, היא פרובוקציה. היא נועדה להרגיז לא פחות מאשר להצחיק. השאלה היא האם מצליחים דרך הפרובוקציה הזו להגיד גם משהו חכם על הדרך; רוב הקריקטוריסטים נכשלים במבחן הזה, קאלאהאן הצליח בו בגדול. כשהוא פרסם את הקריקטורה המפורסמת שלו שבה הומלס שחור עיוור מחזיק שלט "עזרו לי, אני שחור, עיוור ואין לי כשרון מוסיקלי" ארגוני השחורים בארה"ב השתוללו – אבל קאלאהאן, כמובן, בכלל לא לעג לשחורים עוורים בקריקטורה הזו, להיפך, הוא לעג לאופן המצומצם שבו כלל האוכלוסיה (ובפרט זו הלבנה) מוכנה לקבל אותם. כאמור, הסרט בכלל לא נכנס לזה וחבל.
השחקנים מצוינים, הדרמה כן עובדת למרות שהיא סטנדרטית באופן כואב, אבל הסרט מפוספס.
לצערי, עדיין אפילו לא ראיתי אותו
מודה שבין "יש יותר מדי מה לראות" לבין "הביקורות משכו כתפיים" לא הצלחתי לפנות לו זמן בלו"ז שלי, על סמך התקווה שאולי המבקרים פספסו מה שאמור להיות הקאמבק של ואן סאנט.
בגדול אני מסכימה איתך
ראיתי את הסרט בפסטיבל ירושלים, ונהנתי, חשבתי שזה סרט טוב, אבל הוא לא נשאר איתיבמיוחד אח"כ.
אני מאוהדי ואן סנט אז מראש באתי עם יותר חיבה לסרט, חוקיאין פיניקס טוב אבל לא עושה משהו יוצא דופן ובאמת האדם הבולט בסרט זה ג'ונה היל.
אז, אם שואלים אותי זה סרט ששווה לראות אבל לא הייתי רצה, לחלוטין משהו שעובד גם בצפיה ביתית.
מצער לקרוא את הביקורות שלכם כי הקאסט נראה מבטיח
(ל"ת)
כפי שציינתי בהודעה למעלה, הקאסט אכן עושה עבודה מצוינת לדעתי.
(ל"ת)