השני פשוט ממש מוצלח. אני מאמין שההבדל הוא שאין בו נבל ברמה של אלן ריקמן – ברוס וויליס עדיין אדיר בתור ג'ון, אבל הקונטרה בינו לבין האנס היא זו שהפכה את "מת לחיות" לסרט ששרד כל כך טוב כבר יותר משלושה עשורים. האקשן יפהפה, ברוס נפלא, וזה באמת די והותר.
רני הרלין, הבמאי, זכור היום בעיקר בתור בעלה-לשעבר של ג'ינה דייויס, אבל ברזומה שלו נכללים כמה מסרטי האקשן היותר מוצלחים של הניינטיז: זה שנדון כאן, "סחרור מסוכן" (אחד מסרטי האקשן המעטים שבהם סטאלון אשכרה נראה כאילו הוא משחק) ו-"נשיקה ארוכה ללילה".
וולטר וואגר, שעל הספר שלו התבסס הסרט הזה (אגב, כל אחד משני סרטי מת לחיות הראשונים התבסס על ספר אחר, שנכתב על ידי סופר אחר- ובאף אחד מהספרים האלה לא קוראים לגיבור ג'ון מקליין), היה מומחה לדיני תעופה בין לאומיים, ובמשך שנה שימש גם כיועץ משפטי לרשות שדות התעופה שלנו פה בישראל – אני מנחש שמהניסיון שלו אם ארצנו למודת הטרור התעופתי באותה תקופה הוא שאב די הרבה השראה לעלילה.
שמסופר בו המקרה הדי הזוי על האדפטציה של הספר "Nothing Lasts Forever" – זה ספר המשך לספר בלשי שכבר נעשה עליו סרט בכיכובו של פרנק סינטרה, מה שאומר שמבחינה חוזית ההפקה הייתה מחויבת להציע לסינטרה (בן ה-73 בזמנו) לפני שחיפשו שחקנים אחרים. רני הארלין ביים את "מת לחיות 2" מצוין, ו"Long Kiss Goodnight" סרט נפלא, גם אם לא מהטובים של שיין בלאק.
הסרט הראשון הוא יצירת מופת וסרט אקשן מהגדולים שנעשו.
השני פשוט ממש מוצלח. אני מאמין שההבדל הוא שאין בו נבל ברמה של אלן ריקמן – ברוס וויליס עדיין אדיר בתור ג'ון, אבל הקונטרה בינו לבין האנס היא זו שהפכה את "מת לחיות" לסרט ששרד כל כך טוב כבר יותר משלושה עשורים. האקשן יפהפה, ברוס נפלא, וזה באמת די והותר.
שני שמות שקשורים לסרט הזה ונשכחו שלא בצדק
רני הרלין, הבמאי, זכור היום בעיקר בתור בעלה-לשעבר של ג'ינה דייויס, אבל ברזומה שלו נכללים כמה מסרטי האקשן היותר מוצלחים של הניינטיז: זה שנדון כאן, "סחרור מסוכן" (אחד מסרטי האקשן המעטים שבהם סטאלון אשכרה נראה כאילו הוא משחק) ו-"נשיקה ארוכה ללילה".
וולטר וואגר, שעל הספר שלו התבסס הסרט הזה (אגב, כל אחד משני סרטי מת לחיות הראשונים התבסס על ספר אחר, שנכתב על ידי סופר אחר- ובאף אחד מהספרים האלה לא קוראים לגיבור ג'ון מקליין), היה מומחה לדיני תעופה בין לאומיים, ובמשך שנה שימש גם כיועץ משפטי לרשות שדות התעופה שלנו פה בישראל – אני מנחש שמהניסיון שלו אם ארצנו למודת הטרור התעופתי באותה תקופה הוא שאב די הרבה השראה לעלילה.
בסדרה הדוקומנטרית "הסרטים שעשו אותנו" יש פרק שלם על מת לחיות הראשון,
שמסופר בו המקרה הדי הזוי על האדפטציה של הספר "Nothing Lasts Forever" – זה ספר המשך לספר בלשי שכבר נעשה עליו סרט בכיכובו של פרנק סינטרה, מה שאומר שמבחינה חוזית ההפקה הייתה מחויבת להציע לסינטרה (בן ה-73 בזמנו) לפני שחיפשו שחקנים אחרים. רני הארלין ביים את "מת לחיות 2" מצוין, ו"Long Kiss Goodnight" סרט נפלא, גם אם לא מהטובים של שיין בלאק.