בעיירה קטנה ושלווה ששוכנת על גדות האגם בטזמניה מתגלה גופה ערומה. אבל באופן מפתיע היא גופה של גבר. בהמשך צצות עוד גופות של גברים, ודולצי, השוטרת הבכירה בעיירה, נאלצת להפסיק לרדוף אחרי אריות ים סוררים ולחזור להיות בלשית, למרות אותו מקרה בסידני שאחריו היא נשבעה לבת הזוג שלה שלא תחזור לעולם הזה. על דולצי מונחתת בלשית נוספת – אדי, הסטריאוטיפ של הבלש עם פה גדול ובלי כבוד לחוקים, בניגוד לדולצי שהיא שוטרת למופת. ואם התיאור הזה נשמע כמו סתם היפוך מגדרי לסדרות שראינו בעבר, הסדרה עצמה מראה שאפשר להיות סדרת מתח אבל עדיין קומדיה לכל דבר. ולא סתם פארודיה עם גיחוך מזדמן, אלא כזו שגרמה לי לפרצי צחוק בלתי נשלטים בלא מעט סיטואציות.
בהמשך לדיון שיש עכשיו בתמונה הקבוצתית, אגב, הסדרה מראה מה שקורה כשנותנים לדמות הראשית ולחצי מהדמויות המשניות להיות לסביות – ייצוג הרבה יותר מורכב ואמיתי של חיים של להטבים, בלי ליפול לקלישאות של יציאה מהארון ובלי להפוך כל דמות להטבית למושלמת, וזה כמעט בלי להזכיר מיניות (למרות שהסדרה כן מתחילה בסצנת סקס לא אירוטית בעליל של דולצי ובת הזוג שלה).
בגזרת המשחק – קייט בוקס, השחקנית של דולצי היא פשוט מדהימה, ומשלבת הופעה דרמטית וקשוחה עם תזמון קומי של מרטין פרימן. אני רוצה להזכיר לטובה גם את טום בלרד (סוון), שמשדרג את הסצינה בכל פעם שנותנים לו לדבר. דווקא מדלן סאמי, השחקנית של אדי, קצת הגזימה עם המניירות בעיני ולא הצליחה להחזיק את הקטעים הדרמטיים שלה.
מה שכן, בוא נאמר שמי שחושב שברבי הוא סרט שונא גברים עדיף שלא יתקרב לכאן, בייחוד לשני הפרקים האחרונים. בכלל הסוף עצמו הוא לא משהו וכמו בהרבה מקרים שצריך לסגור תעלומה מהסוג הזה, הפתרון הוא מאכזב ולא עומד בציפיות. אבל גם בשיא המתח הסדרה עדיין זוכרת שהיא קומדיה ומנפקת סיטואציות מופרכות וטיפשיות – ואני אשמח להמשיך עם דולצי ואדי לעונה הבאה.
בעיירה קטנה ושלווה ששוכנת על גדות האגם בטזמניה מתגלה גופה ערומה. אבל באופן מפתיע היא גופה של גבר. בהמשך צצות עוד גופות של גברים, ודולצי, השוטרת הבכירה בעיירה, נאלצת להפסיק לרדוף אחרי אריות ים סוררים ולחזור להיות בלשית, למרות אותו מקרה בסידני שאחריו היא נשבעה לבת הזוג שלה שלא תחזור לעולם הזה. על דולצי מונחתת בלשית נוספת – אדי, הסטריאוטיפ של הבלש עם פה גדול ובלי כבוד לחוקים, בניגוד לדולצי שהיא שוטרת למופת. ואם התיאור הזה נשמע כמו סתם היפוך מגדרי לסדרות שראינו בעבר, הסדרה עצמה מראה שאפשר להיות סדרת מתח אבל עדיין קומדיה לכל דבר. ולא סתם פארודיה עם גיחוך מזדמן, אלא כזו שגרמה לי לפרצי צחוק בלתי נשלטים בלא מעט סיטואציות.
בהמשך לדיון שיש עכשיו בתמונה הקבוצתית, אגב, הסדרה מראה מה שקורה כשנותנים לדמות הראשית ולחצי מהדמויות המשניות להיות לסביות – ייצוג הרבה יותר מורכב ואמיתי של חיים של להטבים, בלי ליפול לקלישאות של יציאה מהארון ובלי להפוך כל דמות להטבית למושלמת, וזה כמעט בלי להזכיר מיניות (למרות שהסדרה כן מתחילה בסצנת סקס לא אירוטית בעליל של דולצי ובת הזוג שלה).
בגזרת המשחק – קייט בוקס, השחקנית של דולצי היא פשוט מדהימה, ומשלבת הופעה דרמטית וקשוחה עם תזמון קומי של מרטין פרימן. אני רוצה להזכיר לטובה גם את טום בלרד (סוון), שמשדרג את הסצינה בכל פעם שנותנים לו לדבר. דווקא מדלן סאמי, השחקנית של אדי, קצת הגזימה עם המניירות בעיני ולא הצליחה להחזיק את הקטעים הדרמטיים שלה.
מה שכן, בוא נאמר שמי שחושב שברבי הוא סרט שונא גברים עדיף שלא יתקרב לכאן, בייחוד לשני הפרקים האחרונים. בכלל הסוף עצמו הוא לא משהו וכמו בהרבה מקרים שצריך לסגור תעלומה מהסוג הזה, הפתרון הוא מאכזב ולא עומד בציפיות. אבל גם בשיא המתח הסדרה עדיין זוכרת שהיא קומדיה ומנפקת סיטואציות מופרכות וטיפשיות – ואני אשמח להמשיך עם דולצי ואדי לעונה הבאה.
The Katering Show
למי שנהנה שווה לראות את אחד הפרויקטים הקודמים של צוות היוצרות קייט וקייט. – The Katering Show.
טייק פנטסטי על תוכניות בישול.