וואו, תוך 30 שניות זה הפך להיות אחד הסרטים המצופים שלי לשנה הקרובה (למרות שלא ברור לי איך הוא לא היה עד עכשיו בהתחשב בזה שגיירמו דל טורו וזה). גם כי הפתיחה של הטריילר מרעננת לעומת טריילרים אחרים, גם כי ג'סיקה צ'סטיין וגם כי RED RIGHT HAND! איזה בחירה מושלמת של שיר. https://www.youtube.com/watch?v=4zBlG8Lv01k
זה הסרט שבחרתי בתור "הסרט שאני הכי מחכה לו ב-2015" בסקר, ועד עכשיו לא היה לי מושג שזה סרט תקופתי.
הבחירה בג'סיקה צ'סטיין בתור הדמות הרעה דווקא היא מעניינת (ומוזר שאף אחד לא חשב על זה קודם, עד כמה שזכור לי – בהחלט יש לה את הקרירות הנדרשת לזה). נראה מצוין.
בפאה בלונדינית בלי לחשוב מיד על אליס של טים ברטון, ואז נכנסים לתמונה גם האיפור המוגזם והפאה של ג'סיקה צ'סטיין, וכל הדיבורים הדרמטיים ומבשרי הרע – ואני מתחיל לדאוג. הטריילר נראה סופר ברטוני, עם טאץ' חזק של אימה וסיפורי רוחות. מסוגנן להפליא, אבל גנרי, לא מבריק. בקיצור, אני עוד חצוי בדעתי. נקווה לטוב.
אני ארחיב בביקורת (אם תהיה), אבל כסיכום אגיד שזה פשוט בזבוז של שחקנים מעולים, רעיון מעולה, צילומים ובית מדהים, על התסריט הכי מקושקש שיש. פשוט קשקוש מתחילתו עד סופו. טונות של פוטנציאל לא ממומש.
גילוי לב – באתי לסרט הזה בגלל מיה וואסיקובסקה. סימפטתי אותה ב"אליס". גיליתי אותה מחדש ב"ג'יין אייר", המשכתי איתה ל"רק האוהבים שורדים", ו"במפות לכוכבים" כבר ידעתי שאצפה בכל סרט שהיא משתתפת בו. וכמובן שיש את טום הידלסטון המדהים. והטריילר היה יפהפה. וגיירמו דל טורו כבר צימרר אותי ב"המבוך של פאן".
סך הכל הייתה פה נוסחה מנצחת. מהסוג שגם אם טום הידלסטון יקריא את מילון אבן שושן במשך שעתיים ויהיו קצת רוחות רפאים מסביב אז אני עדיין אהנה.
ואז הסרט התחיל. אקספוזיציה. עוד אקספוזיציה. עוד דברים לא מעניינים. עבר חצי סרט והוא עדיין לא "התניע". זה לא שלא קורה כלום. בהחלט קורים דברים, אבל רובם צפויים ונדושים או פשוט מטופשים. הניסיון ליצור מתח או אימה היה על גבול הפתטי (לא שזה הפריע לכמה ילדות שהתפלחו לסרט לצווח). מדי פעם יש איזה רבע דיאלוג יפהפה, או איזו סצינה חביבה עם הבטחה לבאות ונראה שהנה, עוד שניה זה מגיע – החלק הזה בסרט שיעורר עניין כלשהו. אבל זה לא קורה. הסרט זורק לאוויר שלל רעיונות יפים אבל לא ממש עושה איתם כלום. כל הדרמה וההתפתחות העלילתית (ויש לא מעט) היו בנויות כל כך גרוע והדמויות היו פלקטיות ונעדרות כל היגיון. פשוט לא היה לי איכפת.
הכי מטריד זה שיש בסרט הזה חלקים כל כך מזעזעים ופרובקטיביים שאם הם היו מתרחשים בסרט אחר כנראה היו משפיעים עליי, אבל פה בקושי הנדתי עפעף כי הכל היה כל כך מטופש והיה קשה לקחת אותם ברצינות הראויה.
אכן, יופי לא חסר בסרט הזה. הויזואליה היא דמות בפני עצמה, והיא נפלאה. הבית שבו מתרחשת חלק נכבד מהעלילה – הוא בהחלט יצירת מופת, וחבל שלא ראו מספיק ממנו. גם שחקנים מעולים יש, וחבל שלא ראו גם מספיק מהם (*שיעול* הישבן של טום הידלסטון *שיעול*). אין ספק שהשחקנים עשו כמיטב יכולתם עם התסריט המקושקש הזה.
אבל בשורה התחתונה -פשוט סרט מבוזבז ומאכזב לחלוטין. אם ללכת אז אך ורק בשביל השחקנים המעולים והוויזואליה, ובשעות שאין הרבה אנשים ו/או ילדות צווחות. את המוח והציפיות רצוי להשאיר מחוץ לאולם.
כי, בסופו של דבר הוא חמודי כזה. לא מפחיד מדי, לא רומנטי מדי, לא קאמפי מדי (וחבל) עם דמויות שגם הרשעות ביותר מהן הן קצת פרווה חמודי כזה שאתה רוצה לתת חיבוק ולשלוח לדרכן. עלילה שמתפתחת בצורה לא תמיד אמינה עם טוויסטים די צפויים בקצב נחמד וקליל שכזה. אולי זה בגלל ההתרה שבסוף, אבל התחושה שיצאתי איתה היא לא כמו מזירת רצח על-טבעית אלא יותר ממתקן לונה-פארק של "בית רדוף" שמותאם לילדים שגם כל הרוחות הכי מפחידות בסוף מתבררות כקספר. סרט אימה-רומנטי-תקופתי, שזה שילוב מוזר שלא תמיד עובד, שנראה נהדר (שילוב צבעים שהוא לא כתום וכחול? מי אישר את זה בהוליווד) עם הופעות טובות מאוד של שלישיית השחקנים הראשיים ( צ'רלי הנאם..אה… גם שם) והופעת אורח של התחת של הידלסטון . אז, לא יודע, חמוד כזה.
כמו הרוחות שלו- מלא ברעש וצלצולים, עשן ומראות. מה שחסר הוא סיפור מושך. הדמויות, הו הדמויות… איזו דרך לבזבז כשרונות כאלה (חוץ מהקרטון ששיחקה בעבר את אליס, באותה מידה של כישרון, יש לציין. ממנה ציפיתי לזה).נראה שאם התקציב היה מאפשר, היו מלהקים גם את ג'ודי דנץ' לשחק כאחת הרוחות, או את סר איאן מקלן כ… לא יודע. פועל מס' 3.
וכאילו כדי להוסיף חטא על פשע, הסרט מרים לעצמו להנחתה לקראת הסוף- נקודה שבה בדיחה אחת היתה גואלת (בשבילי לפחות) את הקשקוש המקושקש הזה והופכת אותו למשהו ניתן לצפייה. אבל לא. הסרט מחליט שאם הגעתם עד לכאן ולא יצאתם מהאולם, סימן שקניתם את כל הבולשיט שהלך עד הנקודה הזו, ולא רוצה להרוס לכם את רכבת ההרים הרגשית שלשמה הגעתם.
דבר נוסף, נכון שדמויות בסרטי אימה (זה מה שזה היה? באמת שלא שמתי לב) לא נוטות לסבול מעודף מנת משכל, אבל הטמטום של הדמויות פה עובר כל גבול. פוסטמיה (ווסיק', אלא מי) לא שועה לאזהרות, עושה כל טעות אפשרית ועדין לא קולטת מה הולך סביבה, שעה שנראה שהכותבים שולחים בטלגרף את העלילה לכל מי שרואה יותר מ-5 שניות ברצף.
בכלל, נראה שחשיבה קדימה לא נמצאת בסדר העדיפויות של אף אחת מהדמויות. לאחת מהן יש הצדקה מובנית לפגם הזה, אבל מה עם השאר?
במידה שכל הסיפור הוא באמת מטפאורה או תרגיל בכתיבה- הוא נכשל כשלון חרוץ. שום רעיון לא פותח במידה שתגרום לך לחשוב, אלא אם המחשבה היא "אלוהים, איך היא שכנעה אותי לראות את זה?" כי ברור למי הסרט הזה פונה.
ישבן של טום הידלסטון. just sayin'. בעצם יודעים מה? אם זו היתה הדרך של הסרט לתמרץ יותר את הקהל הנשי, אפילו בזה הוא נכשל! היתה רק שנייה וחצי שלו.
לסיכום, קשקוש מקושקש מארץ הקשקושים, ולגבי מיה ווסיווסקה (או איך שלא כותבים את זה) – ברצינות, נקודה אחת שבה לא התאכזבתי. ההבעה שלה חלולה כתמיד, גם אם בכיינית משהו, והשיער שלה.. כאילו התגלגלה בחציר והיתה עצלנית מכדי להתקלח.
במחשבה שנייה, אולי התכונות האלה מתרצות את רמת הפעירות שהדמות שלה מגלה.
/רנט>
כמות האזהרות שאידית'(מיה וואסקובסקויבובה) וכמה שהאחוזה היא מקום לא מסביר פנים היה בולט באופן פארודי, ונראה לי זו גם היתה הכוונה ואפילו צחקתי מזה כמה פעמים במהלך הסרט.
איך שתומס(זה השם? נו לוקי) מיידע אותה בחצי אגביות חצי התנצלות שהמקום פשוט לא ראוי למגורים בשום צורה, זאת קריצת הומור נחמדה לדעתי.
בגדול סרט די בינוני. ממש לא מפחיד או מותח ותעלומה די בנאלית.
אבל אם יש משהו אחד שאפשר להמר עליו עם דל טורו זה שויזואלית הסרט לא יאכזב ואף יותר.
מה שאני אוהב בדל טורו זה שהייצורים בסרטים שלו הם לא סתם זוועתונים מהלכים, אלא ייצורים שמעניין להסתכל עליהם. אני במיוחד אוהב את העבודה שלו עם איפור ובובות.
בסרט הנוכחי הוא קצת התקמצן אבל זאת עדיין נקודה חיובית לסרט.
לא, רגע. אני גם לא מסכימה שהסרט פונה לקהל הנשי בהכרח.
מהטריילר לא רואים את המרכיב הג'יין אוסטיני שיש לאורך כל הסרט (ויש לא מעט, אם כי לדעתי זה יותר מזכיר את ג'יין אייר של ברונטה), אלא חושבים שזה סרט אימה/מתח. כשהלכתי לראות אותו ממש לא חשבתי שיהיו שמלות ונשפים ומשהו בסגנון.
נועד לשני דברים:
1. למשוך קהל נשי
2. לגרום לקהל הגברי לפקפק במיניות שלו.
מיה ווסיק'.. טוב, עניין של טעם.
ואני מזהה את ההתנשאות שברמיזה שלא ראיתי סרטים של/עם(?) ג׳יין אייר ואני לא יודע על מה את מדברת.
ואני חושב שאת השמלות והנשפים היה אפשר לצפות, אחרי הכל- סרט ץקופתי עם טום הידלסטון
זה שכל העל טבעי היה די מיותר בסרט הזה. לרוחות לא היה שום תפקיד בעלילה. היה אפשר לערוך אותן החוצה ושום דבר בסיפור לא היה משתנה. והבית היה נראה כל כך על טבעי, והידלסטון ואחותו כל כך היו נראים ערפדיים, שזה פשוט בזבוז. לפחות קסם כלשהו? או שיהיה איזשהו תפקיד לרוחות בעלילה? משהו? ולמה אמא שלה כל כך קריפית כשהיא באה להודיע לה הודעות בתור רוח? אני מבין שהרוחות לא יכולות להראות נחמדות, אבל לפחות שלא תתנהג באופן כזה קריפי.
מעבר לזה, הסרט מלמד שלפעמים זה בסדר להיות אובססיבי כלפי נשים אם הבעל שלהן הוא במקרה באמת רוצח סדרתי.
ובכל זאת, סך הכל חיבבתי את הדמות הראשית ואת העיצוב של הכל ואת הקרב של הבחורה הראשית עם אחות של הידלסטון. לא דרך רעה להעביר שעה-שעתיים.
חוץ מהאזהרה של אמא של אדית׳, הרוח המשמעותית היחידה היתה של האמא עם התינוק, והיא היתה כזו כלבה, גרמה לה לראות את הידלסטון עם אחותו. למה? הוא כבר אמר לה שאחותו מרעילה אותה ותכנן לחתוך. הפעולה הזו של הרוח רק פגעה באדית׳ יותר.
ושוב, איזו אימה בדיוק?
הרוחות מסמלות את העבר, את האנשים, המקומות, האירועים והרגשות שלא עוזבים אותך.
את זה אני לוקח מסיום הסרט שאדית' די אומרת את זה במפורש.
חוץ מזה שזה כמעט תמיד מה שרוחות מסמלות.
למה היא הראתה לאדית' את האחים שוכבים? כדי לחשוף את השקר שלהם. זה מה שהרוחות עושות לאורך כל הסרט. בתכלס לא צריך את הרוחות כדי לדעת שמשהו לא בסדר קורה בבית הזה, מה שמחזק את עניין הרוחות כמטפורה או משהו קצת יותר פסיכולוגי מאשר על טבעי.
ואמרתי שאני אוהב את הסרטים שהאימה באה מבני האדם ולא מייצורים על טבעיים. וקרימזון פיק נופל לקטגוריה, אבל אין ספק שהוא לא מפחיד ולא מותח בשום צורה.
הבאבדוק מצטיין בסגנון הזה לטעמי. והוא לחלוטין סרט האימה הכי טוב שראיתי.
הכל יפה בסרט הזה, מהשמלות עם השרוולים המוגזמים (האמורים כנראה לאפיין את דמותה של אדית כפרפר מול לוסיל העש, החיים מול המוות וכו') ועד עיצוב האחוזה רדופת הרוחות (המהממות ביופיין המורבידי). אפילו הסצנות המבחילות עוצרות נשימה בעיקר מרוב יופי – כמו הפוקוס על מות הפרפר – נכון, זה נורא, אבל זה כל-כך יפה. בעצם, זה יפה כמו סיפור אגדה, כי זו בדיוק מהות הסרט – אגדה גותית מסוגננת להפליא. רוב ההתפתחויות של הסיפור לא ממש הפתיעו – העלמה המסונוורת מאהבה והידיד הנאמן, האחים הקריפיים (החנוטים באופנה ויקטוריאנית כשבארה"ב כבר התקדמו למחשופים נדיבים), חיסול האב המגונן, התה המורעל וכו' – לכן מה שנשאר זה בעיקר לחפש את המוטיבים מהם מורכב הסיפור ולהעריך עד כמה נוח לישון בכותונת מכופתרת עד הסנטר עם שרוולים בגודל בלון פורח בינוני. ועדיין, נהניתי.
מקורות ההשראה כאן די ברורים – מוטיב האגדה על כחול הזקן, רוצח נשותיו – לאישה החדשה אסור להיכנס למרתף (כי שם היא תמצא את גופות הנשים הקודמות), החרס המבעבע מתחת ליסודות הבית נראה כמו הדם שלכלך את המפתח באגדה, וכאן את שולי השמלה של אדית.
בנוסף יש אזכור לאגדה על עמי ותמי (הנזל וגרטל), את תפקיד המכשפה ממלאת האמא, או לפחות הזכרונות של לוסיל ממנה. כמו באגדה, גם כאן הילדה היא שמנטרלת את המכשפה ומגנה על הילד.
מעבר לכך, ברגע שאדית מגיעה לאחוזה ומפזרת את השיער, היא מתחילה להזכיר קצת את רפונזל הכלואה במגדל ומחכה לנסיך שיציל אותה (ואת תפקיד המכשפה מקבלת כבר לוסיל).
צוות השחקנים מצוין בסך הכל, במיוחד ג'סיקה צ'סטיין – לא אהבתי אותה במיוחד באף תפקיד עד עכשיו, אבל כאן היא פשוט מעולה בטירוף המאופק של הדמות שלה. טום הידלסטון לא רע בכלל, אבל לא מפתיע, כי כידוע האיש בעל שני פרצופים באחד ותמיד נראה נחמד ומטריד בו-זמנית, מתכון מושלם לגיבור של אגדה גותית –
.
מיה ווסיקובסקה פחות או יותר ממחזרת את אליס שלה, שדווקא מתאימה לאווירה הכללית, ולצ'רלי הנאם נשאר לאזן את השלישיה החיוורת עם סומק לחיים. בסופו של דבר לא הבנתי רק איך אפשר היה להעדיף את לוקי על פני ג'קס
קודם כל, הסרט פשוט נראה מדהים, מה שמאוד עוזר להתגבר על זה שהעלילה היא דיי בינונית מינוס.
העלילה לא באמת מסתירה שום דבר, מהרגע הראשון ברור שהאחים הם זוג והם רוצים רק את הכסף של אידית'.
הטוויסט היה אולי בזה שהם באמת אחים, אני חשבתי כל הסרט שהם רק מתחזים לאחים.
בנוסף הדמות של טום הידלסטון הייתה לא הגיונית. מצד אחד, לקראת הסוף היה נראה שהוא מובל לחלוטין אחרי אחותו הפסיכופתית, כמו לדוגמא בזה שהיא אומרת לו שזה ההזדמנות שלו להרוג אחרי שהיא זאת שהרגה את כולם.
מצד שני, הוא שיחק כביכול את הגבר השרמנטי שסוחף את אידית', אבל שתי הדמויות האלה לא מתחברות ביחד באותה דמות.
בנוסף, אידית' נראית מטרה מוזרה. אומנם ציינו שהיא בורחת מאירועים חברתיים, אבל היו לה חברים, היו לה משפחה, והיא הוצגה כדמות דיי חזקה שעומדת נגד הממסד ומנסה לצאת כסופרת, היא בשום שלב לא הוצגה כטרף קל.
טריילר ראשון!
וואו, תוך 30 שניות זה הפך להיות אחד הסרטים המצופים שלי לשנה הקרובה (למרות שלא ברור לי איך הוא לא היה עד עכשיו בהתחשב בזה שגיירמו דל טורו וזה). גם כי הפתיחה של הטריילר מרעננת לעומת טריילרים אחרים, גם כי ג'סיקה צ'סטיין וגם כי RED RIGHT HAND! איזה בחירה מושלמת של שיר.
https://www.youtube.com/watch?v=4zBlG8Lv01k
ויש גם פוסטר, וגם הוא נהדר:
הצתה מאוחרת
זה הסרט שבחרתי בתור "הסרט שאני הכי מחכה לו ב-2015" בסקר, ועד עכשיו לא היה לי מושג שזה סרט תקופתי.
הבחירה בג'סיקה צ'סטיין בתור הדמות הרעה דווקא היא מעניינת (ומוזר שאף אחד לא חשב על זה קודם, עד כמה שזכור לי – בהחלט יש לה את הקרירות הנדרשת לזה). נראה מצוין.
מה שמענין בפוסטר זה שכיף לשחק איתו עם משקפי תלת מימד.
(ל"ת)
אני לא יכול לראות את מיה ואסיקובסקה
בפאה בלונדינית בלי לחשוב מיד על אליס של טים ברטון, ואז נכנסים לתמונה גם האיפור המוגזם והפאה של ג'סיקה צ'סטיין, וכל הדיבורים הדרמטיים ומבשרי הרע – ואני מתחיל לדאוג. הטריילר נראה סופר ברטוני, עם טאץ' חזק של אימה וסיפורי רוחות. מסוגנן להפליא, אבל גנרי, לא מבריק. בקיצור, אני עוד חצוי בדעתי. נקווה לטוב.
אוי זה גם קאבר מPj Harvey! איזה בונוס מטורף.
אכזבת השנה שלי
אני ארחיב בביקורת (אם תהיה), אבל כסיכום אגיד שזה פשוט בזבוז של שחקנים מעולים, רעיון מעולה, צילומים ובית מדהים, על התסריט הכי מקושקש שיש. פשוט קשקוש מתחילתו עד סופו. טונות של פוטנציאל לא ממומש.
לא תהיה ביקורת ארוכה, אז את מוזמנת להרחיב.
(ל"ת)
ביקורת קצת יותר רחבה...
גילוי לב – באתי לסרט הזה בגלל מיה וואסיקובסקה. סימפטתי אותה ב"אליס". גיליתי אותה מחדש ב"ג'יין אייר", המשכתי איתה ל"רק האוהבים שורדים", ו"במפות לכוכבים" כבר ידעתי שאצפה בכל סרט שהיא משתתפת בו. וכמובן שיש את טום הידלסטון המדהים. והטריילר היה יפהפה. וגיירמו דל טורו כבר צימרר אותי ב"המבוך של פאן".
סך הכל הייתה פה נוסחה מנצחת. מהסוג שגם אם טום הידלסטון יקריא את מילון אבן שושן במשך שעתיים ויהיו קצת רוחות רפאים מסביב אז אני עדיין אהנה.
ואז הסרט התחיל. אקספוזיציה. עוד אקספוזיציה. עוד דברים לא מעניינים. עבר חצי סרט והוא עדיין לא "התניע". זה לא שלא קורה כלום. בהחלט קורים דברים, אבל רובם צפויים ונדושים או פשוט מטופשים. הניסיון ליצור מתח או אימה היה על גבול הפתטי (לא שזה הפריע לכמה ילדות שהתפלחו לסרט לצווח). מדי פעם יש איזה רבע דיאלוג יפהפה, או איזו סצינה חביבה עם הבטחה לבאות ונראה שהנה, עוד שניה זה מגיע – החלק הזה בסרט שיעורר עניין כלשהו. אבל זה לא קורה. הסרט זורק לאוויר שלל רעיונות יפים אבל לא ממש עושה איתם כלום. כל הדרמה וההתפתחות העלילתית (ויש לא מעט) היו בנויות כל כך גרוע והדמויות היו פלקטיות ונעדרות כל היגיון. פשוט לא היה לי איכפת.
הכי מטריד זה שיש בסרט הזה חלקים כל כך מזעזעים ופרובקטיביים שאם הם היו מתרחשים בסרט אחר כנראה היו משפיעים עליי, אבל פה בקושי הנדתי עפעף כי הכל היה כל כך מטופש והיה קשה לקחת אותם ברצינות הראויה.
אכן, יופי לא חסר בסרט הזה. הויזואליה היא דמות בפני עצמה, והיא נפלאה. הבית שבו מתרחשת חלק נכבד מהעלילה – הוא בהחלט יצירת מופת, וחבל שלא ראו מספיק ממנו. גם שחקנים מעולים יש, וחבל שלא ראו גם מספיק מהם (*שיעול* הישבן של טום הידלסטון *שיעול*). אין ספק שהשחקנים עשו כמיטב יכולתם עם התסריט המקושקש הזה.
אבל בשורה התחתונה -פשוט סרט מבוזבז ומאכזב לחלוטין. אם ללכת אז אך ורק בשביל השחקנים המעולים והוויזואליה, ובשעות שאין הרבה אנשים ו/או ילדות צווחות. את המוח והציפיות רצוי להשאיר מחוץ לאולם.
את רוצה כבר עכשיו
להכיר בישבן של טום הידלסטון כמוכמד לאוסקר?
ועדיין לא הבנתי מה היה ככ *מדהים* בבית…
הבית היה מרתק
מלא רבדים, צורות גיאומטריות, קירות שנראים כמו כריש מלא שיניים, משחק יפה של אור וחושך ושל הצבע האדום.
בכל פינה נראה שיש היסטוריה או סודות שצריך לגלות.
בגלל זה אמרתי שהוא ממש דמות בעלילה (למרבה הצער עם הרבה יותר עומק משל שאר הדמויות).
כשהתחלתי לקרוא את התגובה הזו
חשבתי שאת עדיין מדברת על הישבן של טום הידלסטון
מי אמר שלא? (;
הכל מטאפורות…
מסכימה עם כל מילה
הסרט היה מאוד צפוי ומאכזב.
אפשר להגיד "חמודי"?
כי, בסופו של דבר הוא חמודי כזה. לא מפחיד מדי, לא רומנטי מדי, לא קאמפי מדי (וחבל) עם דמויות שגם הרשעות ביותר מהן הן קצת פרווה חמודי כזה שאתה רוצה לתת חיבוק ולשלוח לדרכן. עלילה שמתפתחת בצורה לא תמיד אמינה עם טוויסטים די צפויים בקצב נחמד וקליל שכזה. אולי זה בגלל ההתרה שבסוף, אבל התחושה שיצאתי איתה היא לא כמו מזירת רצח על-טבעית אלא יותר ממתקן לונה-פארק של "בית רדוף" שמותאם לילדים שגם כל הרוחות הכי מפחידות בסוף מתבררות כקספר. סרט אימה-רומנטי-תקופתי, שזה שילוב מוזר שלא תמיד עובד, שנראה נהדר (שילוב צבעים שהוא לא כתום וכחול? מי אישר את זה בהוליווד) עם הופעות טובות מאוד של שלישיית השחקנים הראשיים ( צ'רלי הנאם..אה… גם שם) והופעת אורח של התחת של הידלסטון . אז, לא יודע, חמוד כזה.
איפה הפיק בדיוק?
כמו הרוחות שלו- מלא ברעש וצלצולים, עשן ומראות. מה שחסר הוא סיפור מושך. הדמויות, הו הדמויות… איזו דרך לבזבז כשרונות כאלה (חוץ מהקרטון ששיחקה בעבר את אליס, באותה מידה של כישרון, יש לציין. ממנה ציפיתי לזה).נראה שאם התקציב היה מאפשר, היו מלהקים גם את ג'ודי דנץ' לשחק כאחת הרוחות, או את סר איאן מקלן כ… לא יודע. פועל מס' 3.
וכאילו כדי להוסיף חטא על פשע, הסרט מרים לעצמו להנחתה לקראת הסוף- נקודה שבה בדיחה אחת היתה גואלת (בשבילי לפחות) את הקשקוש המקושקש הזה והופכת אותו למשהו ניתן לצפייה. אבל לא. הסרט מחליט שאם הגעתם עד לכאן ולא יצאתם מהאולם, סימן שקניתם את כל הבולשיט שהלך עד הנקודה הזו, ולא רוצה להרוס לכם את רכבת ההרים הרגשית שלשמה הגעתם.
דבר נוסף, נכון שדמויות בסרטי אימה (זה מה שזה היה? באמת שלא שמתי לב) לא נוטות לסבול מעודף מנת משכל, אבל הטמטום של הדמויות פה עובר כל גבול. פוסטמיה (ווסיק', אלא מי) לא שועה לאזהרות, עושה כל טעות אפשרית ועדין לא קולטת מה הולך סביבה, שעה שנראה שהכותבים שולחים בטלגרף את העלילה לכל מי שרואה יותר מ-5 שניות ברצף.
בכלל, נראה שחשיבה קדימה לא נמצאת בסדר העדיפויות של אף אחת מהדמויות. לאחת מהן יש הצדקה מובנית לפגם הזה, אבל מה עם השאר?
במידה שכל הסיפור הוא באמת מטפאורה או תרגיל בכתיבה- הוא נכשל כשלון חרוץ. שום רעיון לא פותח במידה שתגרום לך לחשוב, אלא אם המחשבה היא "אלוהים, איך היא שכנעה אותי לראות את זה?" כי ברור למי הסרט הזה פונה.
ישבן של טום הידלסטון. just sayin'. בעצם יודעים מה? אם זו היתה הדרך של הסרט לתמרץ יותר את הקהל הנשי, אפילו בזה הוא נכשל! היתה רק שנייה וחצי שלו.
לסיכום, קשקוש מקושקש מארץ הקשקושים, ולגבי מיה ווסיווסקה (או איך שלא כותבים את זה) – ברצינות, נקודה אחת שבה לא התאכזבתי. ההבעה שלה חלולה כתמיד, גם אם בכיינית משהו, והשיער שלה.. כאילו התגלגלה בחציר והיתה עצלנית מכדי להתקלח.
במחשבה שנייה, אולי התכונות האלה מתרצות את רמת הפעירות שהדמות שלה מגלה.
/רנט>
עניין של גישה
כמות האזהרות שאידית'(מיה וואסקובסקויבובה) וכמה שהאחוזה היא מקום לא מסביר פנים היה בולט באופן פארודי, ונראה לי זו גם היתה הכוונה ואפילו צחקתי מזה כמה פעמים במהלך הסרט.
איך שתומס(זה השם? נו לוקי) מיידע אותה בחצי אגביות חצי התנצלות שהמקום פשוט לא ראוי למגורים בשום צורה, זאת קריצת הומור נחמדה לדעתי.
בגדול סרט די בינוני. ממש לא מפחיד או מותח ותעלומה די בנאלית.
אבל אם יש משהו אחד שאפשר להמר עליו עם דל טורו זה שויזואלית הסרט לא יאכזב ואף יותר.
מה שאני אוהב בדל טורו זה שהייצורים בסרטים שלו הם לא סתם זוועתונים מהלכים, אלא ייצורים שמעניין להסתכל עליהם. אני במיוחד אוהב את העבודה שלו עם איפור ובובות.
בסרט הנוכחי הוא קצת התקמצן אבל זאת עדיין נקודה חיובית לסרט.
מסכימה עם הכל, חוץ מההערות לגבי מיה וואסיקובסקה
שכאמור, לטעמי היא שחקנית מדהימה.
לא, רגע. אני גם לא מסכימה שהסרט פונה לקהל הנשי בהכרח.
מהטריילר לא רואים את המרכיב הג'יין אוסטיני שיש לאורך כל הסרט (ויש לא מעט, אם כי לדעתי זה יותר מזכיר את ג'יין אייר של ברונטה), אלא חושבים שזה סרט אימה/מתח. כשהלכתי לראות אותו ממש לא חשבתי שיהיו שמלות ונשפים ומשהו בסגנון.
הישבן של טום הידלסון
נועד לשני דברים:
1. למשוך קהל נשי
2. לגרום לקהל הגברי לפקפק במיניות שלו.
מיה ווסיק'.. טוב, עניין של טעם.
ואני מזהה את ההתנשאות שברמיזה שלא ראיתי סרטים של/עם(?) ג׳יין אייר ואני לא יודע על מה את מדברת.
ואני חושב שאת השמלות והנשפים היה אפשר לצפות, אחרי הכל- סרט ץקופתי עם טום הידלסטון
הסרט היה בסדר כזה,
אבל ממש התלהבתי מהשחזור הממוחשב שעשו להית' לדג'ר. פשוט מושלם.
גם אני אוהב אימה שמגיעה מבני אדם
(בסרטים) אבל אם כבר יש יצורים על טבעיים בסרט, אני מעדיף שהם יהיו קצת יותר מתפאורה. אבל זאת דעתי וכו.
נו שויין
במילא אין הגיון בסיסי בסרט הזה.