לאחרונה השלמתי בעקבות הקרנה בסינמטק תל אביב, ותשמעו – זו חתיכת פנינה. אודרי הפבורן עושה תצוגת משחק פנומנלית והופכת דמות שהייתה יכולה להיות בלתי נסבלת לדבר המתוק ביותר בעולם. כל קטע דיאלוג הוא ציטוט שצריך להיות קלאסיקה, והמתח וההומור עדיין מרגישים רעננים גם אחרי חצי מאה.
הסרט כן מראה את הגיל שלו. בעיקר עם כל גישת ה "אח, נשים. לא משנה כמה הן פלפליות חדות מחשבה, הן גם ילדות רומנטיקניות ומטומטמות שרק רוצות להתחתן, לא ככה?", ועם הקלילות שבה מערכת יחסים שיש בה את כל הדגלים האדומים מצויירת כסיפור אהבה רומנטי וחמוד. אבל לפחות בעיני, הדבר נעשה בכל כך הרבה חינניות והומור שזה בקושי הפריע. פנו לכם כמה שעות וצפו בזה בפינות האינטרנט בהם זה מוצע חוקית ובחינם. מומלץ מאוד.
5
עידו הלמן, יהונתן צוריה, Nadav98, רז גרינברג, עותק של דינה?
63, לא 36
לא כזה ישן.
אגב, הסרט לא מוגן בזכויות יוצרים
ולכן זמין במלואו בוויקיפדיה.
אוקיי, זה מצחיק.
לפני 1978, סרט אמריקאי היה מוגן בזכויות יוצרים רק אם הוא הכיל את המילה "Copyright" או הסמל © בקרדיטים, ויוניברסל פשוט… שכחו.
כפי שדגדום אמר פעם-
זאת הסיבה שסרטי זומבים בכלל קיימים
https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=8253
סרט מקסים
לאחרונה השלמתי בעקבות הקרנה בסינמטק תל אביב, ותשמעו – זו חתיכת פנינה. אודרי הפבורן עושה תצוגת משחק פנומנלית והופכת דמות שהייתה יכולה להיות בלתי נסבלת לדבר המתוק ביותר בעולם. כל קטע דיאלוג הוא ציטוט שצריך להיות קלאסיקה, והמתח וההומור עדיין מרגישים רעננים גם אחרי חצי מאה.
הסרט כן מראה את הגיל שלו. בעיקר עם כל גישת ה "אח, נשים. לא משנה כמה הן פלפליות חדות מחשבה, הן גם ילדות רומנטיקניות ומטומטמות שרק רוצות להתחתן, לא ככה?", ועם הקלילות שבה מערכת יחסים שיש בה את כל הדגלים האדומים מצויירת כסיפור אהבה רומנטי וחמוד. אבל לפחות בעיני, הדבר נעשה בכל כך הרבה חינניות והומור שזה בקושי הפריע. פנו לכם כמה שעות וצפו בזה בפינות האינטרנט בהם זה מוצע חוקית ובחינם. מומלץ מאוד.
אודרי הפבורן
הייתה יכולה לגלם נאצית מתועבת ועדיין הייתי מתאהב בה. האישה הזאת היא קסם בלתי נגמר.