-
חיפוש דפי סרט
חפש
לפי שם:
עכשיו בקולנוע: סרטים שרק עכשיו יצאו
עוד בקולנוע: סרטים מדוברים שעדיין רצים
בקרוב: מגיעים בשבועות הקרובים
ברחוק: סרטים עתידיים שמדברים עליהם
-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
הברוטליסט
The Brutalist
ניצול שואה מגיע לארצות הברית ישר אחרי מלחמת העולם השנייה ומחפש עבודה. עשיר מסתורי מציע לו לבנות בניין יוקרתי.
אורך: 3:35
תאריך הפצה בארה"ב: 20/12/2024
תאריך הפצה בישראל: 20/02/2025
ניצול שואה
לפני כל ביקורת או דעה שיש לי על הסרט חשוב לי להנכיח שאין דבר שהופך את הסרט הזה למגוחך כמו העובדה שהוא עוסק בניצול שואה. בריידי קורבט בבירור לא הבין את מלוא המשמעות של המושג, וחשב שהוא יכול לעשות "זה ייגמר בדם" כשגיבור שלו הוא ניצול שואה ככה בסבבה. ניתוח אישיות מלא ומורכב שעצם העובדה שהאישיות המדוברת עברה לפני זמן לא רב את מחנות הריכוז היא עוד עובדה אחת מיני רבות שמשפיעות עליה.
ולפחות בשבילי הרגע בו אתה חושב על כך שהגיבור הוא ניצול שואה זה הרגע בו הוא מפסיק לגמרי לעבוד, כי אני לא באמת יכול באמת לנתח דרך ההתנהגות שלו שום תובנה על טבע ומגרעות האדם המצוי בלי להסתכל דרך המשקפיים האלו ואז בו זמנית גם לראות בו דוגמה לא מייצגת בעליל וגם לשפוט אותו לקולא בכל מקרה.
זאת לא באמת בעייה בסרט. קודם כל כי היא אמורה להפריע רק לישראלים ויהודים, כאלו שהתרגלו לחוות באופן מיידי את המושג של ניצול שואה כטעון במיוחד, אבל גם כי אני מניח שאפשר לחלוטין לנתק את התחושה זאת מהסרט ולזרום עם נקודת המבט של היוצרים על המציאות הזו. בכל זאת – מהרגע שהתחושה הזו הכתה בי בפעם הראשונה התקשיתי להשתחרר ממנה.
*לא באמת יכול באמת..
אוף. אני באמת צריך להתחיל באמת לעבור עוד פעם אחת נוספת על תגובות לפני שאני שולח אותן.
לא מבין מה בעייתי בזה שלסלו ניצול שואה
פליינוויו הוא לגמרי הרע ב"זה ייגמר בדם". לאסלו עושה מלא דברים מפוקפקים ולא הכי צודקים מוסרית ב"ברוטליסט" אבל לא חושב שיוצאים מהסרט בהרגשה שהוא ייצוג של רוע כלשהו (או קפטליזם חזירי כמו פליינוויו ב"דם"). בריידי כן התייחס לזה בראיונות, גם הסרט הראשון שלו הוא סוג של על היטלר, ויחד עם אדריאן ברודי היהודי מ"הפסנתרן" אני בטוח שהם יודעים על השואה והניצולים הרבה יותר מהישראלי או היהודי הממוצע.
ניצולי שואה הם אנשים שונים שהגיבו כל אחד לטראומה הזאת אחרת, והדמות של לאסלו כן הסתדרה לי עם העניין הזה. הבנתי די מהרגע הראשון שהוא ניצול שואה (אם כי מודה שאת החלק של האפילוג לא הבנתי ב-100% עד האפילוג ממש) ולרגע לא חשבתי שזאת בעיה, להפך, זה היה אחד הדברים שהכי עניינו אותי בסרט – שזה לא "סתם" סיפור על ארכיטקט כמישהו שהולך עד הסוף עם האמנות, או יהודי ותחושת זרות – שזה גם בנאדם שמגיע מטראומה גדולה.
אוקיי, חושב שהבנתי למה התכוונת, אבל זה עדיין לא הפריע לי
ברור שאם לאסלו הולך לפסיכולוג כשהוא ינסה להבין את ההתנהגות שלו הוא יתמקד בטראומה שעבר, שהיא השואה. זה לא אומר שאי אפשר להשליך אלמנטים מזה על החיים שלי בלי שהייתי בשואה, או על בעיות ודברים שקורים בחברה שרוב האנשים בה כבר לא ניצולי שואה. כמו שלא צריך להיות אב שכול בשביל להזדהות ולהבין ולקחת דברים מסרט על הורה שאיבד את הבן שלו.
זאת הייתה דמות אחרת לגמרי וחקר דמות אחר לגמרי אם הוא לא היה ניצול שואה, אבל זה רק גרם לי להתעניין יותר. זה גם בסוף כן עוד פרט בעיניי, גדול ככל שיהיה, כי הוא היה אדריכל ברוליסט חדשני עם סגנון מאוד ספציפי לפני השואה. הטראומה של השואה הביאה אותו לתכנון של המבנה המכוער והדוחה הזה שהוא בסוף שחזור של מחנה השמדה, אבל הסגנון היה שם קודם, וזה רק מוסיף עוד אמירה מעניינת לסרט שברדי דיבר עליה בכמה ראיונות – על העובדה שהסגנון הזה צמח בעיקר אחרי מלחמת העולם השנייה ומה המקורות שלו.
לא ראיתי עדיין, אבל זה דווקא נשמע כמו נקודה לטובת הסרט
בתור מישהו שפגש לא מעט ניצולי שואה בחיים האמיתיים, כולל אנשים קרובים מאוד אלי, אף אחד מהן לא מופעל בצורה בלעדית על ידי הטראומה וזה לגמרי ״עוד חלק״ במה שבנה והשפיע על האישיות שלהם. אין שום סיבה לעשות רדוקציה כמו שאתה מציע.
יש כאן ביקורת מאוד חשובה ,
הסרט קודם כל עושה אמריקניזציה של השואה
בכך שהוא לוקח את הסיפור של השואה פנימה אל תוך אמריקה,
בין עם זה בנראטיב של אדם שהופרד מאישתו בכוח, ופועל למען חילוצה
ובין במאפייניו , הוא מוצג בתור יהודי גלותי בחזותו הרזה, אפו הגדול, המאפיינים הזרים ומעט ולא מנומסים שלו, מה שפותח אפשרות לביקורת פנים אמריקאית על היהודים הוולשים (היהודים שהתבוללו עם האמריקאים, בעיקר הבן דוד שלו שהתחתן עם הקתולית), שמנסים להרחיק מעצמם את היהדות , ולכן גירש אותו מביתו
יש מאבק מתמיד לאורך הסרט בין היהודי הגלותי, שמאמין שיכול לבנות לעצמו בית של ממש בארה"ב (מתבטא בהשקעה של לאסו בהליך הבנייה של הפרוייקט שלו , לבין ליהודי הציוני (החזרה לבית הכנסת והשימוש בעברית)
יש כאן גם דימוי, שהדימוי נמצא בקטע של הפעם הראשונה שלאסלו בונה רהיט ושומעים ברקע את הכרזת המדינה אז זה דימוי להתפתחות ובנייה ציונית, היהודי הבונה מול הגוי ההורס
כפי שלאסלו אומר בעצמו לאדריכל הגוי "כל מה שאת עושה גרוע"
דבר שני יש כאן ביקורת פנים אמריקאית על בעלי הון ספיצפיים המשתייכים לימין הפופוליסטי האמריקאי וזה מוכך בכמה אופנים בסרט, ראשית, כאשר מזכירים שאותם נוצרים עשירים שכרו את שירותיו של לאסלו עשו את כספם מייצור אוניית משא קרביות במלחמה, ושהם תכננו מבני בונקרים, בסרט בשיחה בינהם האריסון (האבא הנוצרי העשיר) מדבר איתו על תקופה שלא היה כמעט בכלל כסף בחברה, היא הייתה על סף פשיטת רגל ואז פתאום אחרי המלחמה הוא נהיה כל כך עשיר ששומעים עליו בעיתון והיחידים שקשורים אליו בדם, רוצים ממנו כסף,
מה שמציג את ההתעשרות העקובה מדם שלו באמצעות המלחמה , ההשתלמות הכספית מהמלחמה, שבעצם האמרקאים לא נכנסו למלחמה מוקדם יותר להציל את היהודים שעונו שם , גם הימין הפופליסטי רצה להמשיך להיות ספק הנשק, נכון של הטובים, אבל ממניעים אנוכים של התעשרותו בלבד ולא נתרם פיזית למאבק, שבה הואשם הימין הפופליסטי האמריקאי אותו מובילות תעשיות הנשק והנפט, על ידי האמריקאים עצמם במגוון סרטים אמריקאים כמו ג'יי אף קיי למשל שבו טוענים שהסיבה העיקרית לרצח קנדי קשורה לרצון של בעלי ההון מהימין הפופליסטי להמשיך את מלחמת ויטאנם להגדלת תקציב הביטחון והמשך ייצור הנשק אשר יאפשר את התעשרותם.
בנוסף, ההתייחסות הבזויה של האריסון (האבא הנוצרי העשיר) אל גורדון (הפועל ממוצא אפרו – אמריקני) והלעג לאינטיליגנציה שנשמע מפי העובדים בספרייה מעיד על קיומו של פופוליזם ימני , שמתגלה כי מופיע לצורך העברת ביקורת
בסוף הסרט האחיינית שלו אומרת שהוא בנה את המבנה הזה באופן המזכיר את המחנות והגטאות בחדרים צפופים , שמסמל כמה דברים
ראשית, ניתן להוציא את היהודים מאמריקה אך לעולם לא יהיה ניתן להוציא ממנה את היהדות,
זה מוכח לא רק כאן, אלא בכל הסרטים הכי אמריקאים שעליהם אחראיים יהודי הוליווד והאידולים האמריקאים הגדולים ביותר שהינם יהודים.
שנית, הבחירה שגורלו של האריסון היה למות בתוך אותו מבנה שהיהודי בנה, היא בחירה מטאפורית דטרמינסטית שיעודו של כל רודף יהודי אכזר (כמותו, כבנדאם שאנס את לאסלו, והפגין כלפיו, אנטישמיות מינית, כלכלית ולאומית) הוא למות מוות מביש ואכזר כמותו.
ישנם עוד דברים רבים שניתן ללמוד מהסרט על אמריקה , ממליצה לקרוא על כך בספר הקולנוע כהיסטוריה של שלמה זן
למנהל/ת שערך.כה: תודה אבל
הכוונה היתה שגם הפסקאות התחתונות יופיעו בצורה נסתרת והתגובה עצמה יכולה להישאר בלי אזהרת ספויילר. לא שזה באמת משנה פשוט עכשיו סתם תקועים שם [/hiddentext].
כמו כן: הכותרת היתה *השימוש שלי ב-"זה ייגמר בדם"* ועכשיו נשמט ה-"זה ייגמר בדם" וזה קצת מוזר.
תודה וסליחה על כאב הראש.