-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
הברוטליסט
The Brutalist
ניצול שואה מגיע לארצות הברית ישר אחרי מלחמת העולם השנייה ומחפש עבודה. עשיר מסתורי מציע לו לבנות בניין יוקרתי.
אורך: 3:35
תאריך הפצה בארה"ב: 20/12/2024
תאריך הפצה בישראל: 20/02/2025
ניצול שואה
לפני כל ביקורת או דעה שיש לי על הסרט חשוב לי להנכיח שאין דבר שהופך את הסרט הזה למגוחך כמו העובדה שהוא עוסק בניצול שואה. בריידי קורבט בבירור לא הבין את מלוא המשמעות של המושג, וחשב שהוא יכול לעשות "זה ייגמר בדם" כשגיבור שלו הוא ניצול שואה ככה בסבבה. ניתוח אישיות מלא ומורכב שעצם העובדה שהאישיות המדוברת עברה לפני זמן לא רב את מחנות הריכוז היא עוד עובדה אחת מיני רבות שמשפיעות עליה.
ולפחות בשבילי הרגע בו אתה חושב על כך שהגיבור הוא ניצול שואה זה הרגע בו הוא מפסיק לגמרי לעבוד, כי אני לא באמת יכול באמת לנתח דרך ההתנהגות שלו שום תובנה על טבע ומגרעות האדם המצוי בלי להסתכל דרך המשקפיים האלו ואז בו זמנית גם לראות בו דוגמה לא מייצגת בעליל וגם לשפוט אותו לקולא בכל מקרה.
זאת לא באמת בעייה בסרט. קודם כל כי היא אמורה להפריע רק לישראלים ויהודים, כאלו שהתרגלו לחוות באופן מיידי את המושג של ניצול שואה כטעון במיוחד, אבל גם כי אני מניח שאפשר לחלוטין לנתק את התחושה זאת מהסרט ולזרום עם נקודת המבט של היוצרים על המציאות הזו. בכל זאת – מהרגע שהתחושה הזו הכתה בי בפעם הראשונה התקשיתי להשתחרר ממנה.
*לא באמת יכול באמת..
אוף. אני באמת צריך להתחיל באמת לעבור עוד פעם אחת נוספת על תגובות לפני שאני שולח אותן.
לא מבין מה בעייתי בזה שלסלו ניצול שואה
פליינוויו הוא לגמרי הרע ב"זה ייגמר בדם". לאסלו עושה מלא דברים מפוקפקים ולא הכי צודקים מוסרית ב"ברוטליסט" אבל לא חושב שיוצאים מהסרט בהרגשה שהוא ייצוג של רוע כלשהו (או קפטליזם חזירי כמו פליינוויו ב"דם"). בריידי כן התייחס לזה בראיונות, גם הסרט הראשון שלו הוא סוג של על היטלר, ויחד עם אדריאן ברודי היהודי מ"הפסנתרן" אני בטוח שהם יודעים על השואה והניצולים הרבה יותר מהישראלי או היהודי הממוצע.
ניצולי שואה הם אנשים שונים שהגיבו כל אחד לטראומה הזאת אחרת, והדמות של לאסלו כן הסתדרה לי עם העניין הזה. הבנתי די מהרגע הראשון שהוא ניצול שואה (אם כי מודה שאת החלק של האפילוג לא הבנתי ב-100% עד האפילוג ממש) ולרגע לא חשבתי שזאת בעיה, להפך, זה היה אחד הדברים שהכי עניינו אותי בסרט – שזה לא "סתם" סיפור על ארכיטקט כמישהו שהולך עד הסוף עם האמנות, או יהודי ותחושת זרות – שזה גם בנאדם שמגיע מטראומה גדולה.
אוקיי, חושב שהבנתי למה התכוונת, אבל זה עדיין לא הפריע לי
ברור שאם לאסלו הולך לפסיכולוג כשהוא ינסה להבין את ההתנהגות שלו הוא יתמקד בטראומה שעבר, שהיא השואה. זה לא אומר שאי אפשר להשליך אלמנטים מזה על החיים שלי בלי שהייתי בשואה, או על בעיות ודברים שקורים בחברה שרוב האנשים בה כבר לא ניצולי שואה. כמו שלא צריך להיות אב שכול בשביל להזדהות ולהבין ולקחת דברים מסרט על הורה שאיבד את הבן שלו.
זאת הייתה דמות אחרת לגמרי וחקר דמות אחר לגמרי אם הוא לא היה ניצול שואה, אבל זה רק גרם לי להתעניין יותר. זה גם בסוף כן עוד פרט בעיניי, גדול ככל שיהיה, כי הוא היה אדריכל ברוליסט חדשני עם סגנון מאוד ספציפי לפני השואה. הטראומה של השואה הביאה אותו לתכנון של המבנה המכוער והדוחה הזה שהוא בסוף שחזור של מחנה השמדה, אבל הסגנון היה שם קודם, וזה רק מוסיף עוד אמירה מעניינת לסרט שברדי דיבר עליה בכמה ראיונות – על העובדה שהסגנון הזה צמח בעיקר אחרי מלחמת העולם השנייה ומה המקורות שלו.
למנהל/ת שערך.כה: תודה אבל
הכוונה היתה שגם הפסקאות התחתונות יופיעו בצורה נסתרת והתגובה עצמה יכולה להישאר בלי אזהרת ספויילר. לא שזה באמת משנה פשוט עכשיו סתם תקועים שם [/hiddentext].
כמו כן: הכותרת היתה *השימוש שלי ב-"זה ייגמר בדם"* ועכשיו נשמט ה-"זה ייגמר בדם" וזה קצת מוזר.
תודה וסליחה על כאב הראש.