רק סשה ברון כהן ("בוראט", "הדיקטטור") יכול במשך שעה וחצי לגלגל בדיחות על השפכות, הפרשות ומציצות מכל סוג, זן וגזע שהילך על פני כדור הארץ ולהוציא מזה קומדיה כובשת ואוהבת אדם. ובעיקר ממש מצחיקה.
בבריטניה הסרט יוצא תחת השם "גרימסבי", אבל בארה"ב, בצעד שאני רק יכול לדמיין שהם למדו מתרגומי השמות של מפיצים בארץ, הוא יוקרן תחת השם "האחים גרימסבי". רק שגרימסבי הוא לא השם של האחים אלא שם העיירה בה גדלו.
ובאופן מוזר אך מעודד דווקא בארץ משתמשים בשם המקורי.
בניגוד לרצוני ובניגוד להיגיון - ממש נהניתי מהסרטKassandraב-07/03/2016 11:30
בניגוד לרצוני ובניגוד להיגיון - ממש נהניתי מהסרט
Kassandra
פורסם מרץ 7, 2016 ב 11:30
הטריילר לא היה מבטיח, ולא נהניתי כל כך מהסרטים האחרונים של סשה ברון כהן, אבל לא היה משהו קליל אחר לראות אז הלכנו לזה…
כמו הסרטים הקודמים שלו, גם כאן ההומור היה אכן נמוך, בוטה, וולגארי, וכל פעם שחושבים שהגבול נשבר – אז שוברים אותו שוב. כל מה שחשבתם וגרוע יותר. באמת שלא ציפיתי שזה יהיה יותר מסרט מביך ולא מצחיק, אבל היתה בסרט הזה אווירה כל כך כיפית ומשוחררת…שבהרבה מובנים חוזרת לתקופה היותר טובה (לטעמי) של סשה ברון כהן כעלי ג'י.
בסרט הזה אין פרות קדושות ואין פוליטיקלי קורקט. מטריד שמישהו בכלל העז לחשוב על דברים מסויימים שהיו בסרט הזה, ועוד יותר הזוי שמישהו בכלל אישר להוציא אותם לפועל. ומצד שני יש פה באמת הרבה רגש ואהבת אדם (ואהבה לאנגליה, עם המון רפרנסים של מוזיקה/ספרות בריטית למשל) ושילוב אדיר של שחקנים רציניים ולא רציניים. וזה פשוט מצחיק…ואי אפשר להפסיק לצחוק. והאמת שאפילו כשכבר לא יכולתי לצפות יותר בסצנות מסויימות מרוב גועל, מבוכה והלם (היו 2-3 כאלה) ושמתי את הידיים על העיניים, עדיין צחקתי.
סך הכל, בניגוד לצפיות, מאוד נהניתי ואהבתי. למי שכבר מכיר את סוג ההומור ולא מתרגש יותר מדי מהוולגאריות, לדעתי זה אחלה סרט ללכת עם חברים או עם בן/בת זוג שההומור הזה מתאים להם.
עוד לא נגמרה חצי מ-2016 וכבר מצאתי את הזוכה בתואר הסרט הכי גרוע שראיתי השנה. אני מאוד אוהב את סשה ברון כהן, 'בוראט' הוא אחד הסרטים הכי מצחיקים שראיתי (9 שנים אחרי ואני עדיין מתגלגל מצחוק כשאני נזכר בקטעים ממנו) ו'ברונו' ו'הדיקטטור' היו הרבה פחות גרועים מאיך שהציגו אותם.
אבל 'גרימסבי' זה השפל הכי גדול בקריירה של ברון כהן. נראה שהמחשבה לפני כול בדיחה הייתה 'איך נעשה את הסצנה הזאת הכי מגעילה שיש?' בלי שום קשר האם זה מתאים לסיפור, למצב שבו נמצאים הגיבורים או למשהו מלבד מה שעלה לתסריטאים בראש. התוצאה: מלא סצנות מגעילות וחסרות פואנטה כולל אחת ששבוע וחצי אחרי הצפייה אני עדיין מנסה להדחיק אותה אבל הוא נצמדת לראש. איכס.
אבל גם שאר הסרט גרוע. בין אם זה התסריט הדל שעושה טובה שהוא בכלל נותן רקע על הדמויות שלו (תמצות רוב הסרט: יש שני אחים שנפרדו ואחד מהם הוא מרגל ואז הם נפגשים שוב חחחחחח), ההופעות הסבירות מינוס עד מביכות או הבדיחות הלא מגעילות שהן סתם לא מצחיקות, 'גרימסבי' מזכיר בעיקר את הסרטים הכי גרועים של אדם סנדלר. שפל מביך ביותר.
אני סבלתי ורוצה את הזמן שבזבתי על הגועל נפש הזה בחזרה. אל תעשו גם אתם את הטעות של לראות את 'גרימסבי'.
סרט מאוד מצחיק, גס ופרוע
רק סשה ברון כהן ("בוראט", "הדיקטטור") יכול במשך שעה וחצי לגלגל בדיחות על השפכות, הפרשות ומציצות מכל סוג, זן וגזע שהילך על פני כדור הארץ ולהוציא מזה קומדיה כובשת ואוהבת אדם. ובעיקר ממש מצחיקה.
המפיצים האמריקאיים למדו מהמפיצים בישראל?
בבריטניה הסרט יוצא תחת השם "גרימסבי", אבל בארה"ב, בצעד שאני רק יכול לדמיין שהם למדו מתרגומי השמות של מפיצים בארץ, הוא יוקרן תחת השם "האחים גרימסבי". רק שגרימסבי הוא לא השם של האחים אלא שם העיירה בה גדלו.
ובאופן מוזר אך מעודד דווקא בארץ משתמשים בשם המקורי.
בניגוד לרצוני ובניגוד להיגיון - ממש נהניתי מהסרט
הטריילר לא היה מבטיח, ולא נהניתי כל כך מהסרטים האחרונים של סשה ברון כהן, אבל לא היה משהו קליל אחר לראות אז הלכנו לזה…
כמו הסרטים הקודמים שלו, גם כאן ההומור היה אכן נמוך, בוטה, וולגארי, וכל פעם שחושבים שהגבול נשבר – אז שוברים אותו שוב. כל מה שחשבתם וגרוע יותר. באמת שלא ציפיתי שזה יהיה יותר מסרט מביך ולא מצחיק, אבל היתה בסרט הזה אווירה כל כך כיפית ומשוחררת…שבהרבה מובנים חוזרת לתקופה היותר טובה (לטעמי) של סשה ברון כהן כעלי ג'י.
בסרט הזה אין פרות קדושות ואין פוליטיקלי קורקט. מטריד שמישהו בכלל העז לחשוב על דברים מסויימים שהיו בסרט הזה, ועוד יותר הזוי שמישהו בכלל אישר להוציא אותם לפועל. ומצד שני יש פה באמת הרבה רגש ואהבת אדם (ואהבה לאנגליה, עם המון רפרנסים של מוזיקה/ספרות בריטית למשל) ושילוב אדיר של שחקנים רציניים ולא רציניים. וזה פשוט מצחיק…ואי אפשר להפסיק לצחוק. והאמת שאפילו כשכבר לא יכולתי לצפות יותר בסצנות מסויימות מרוב גועל, מבוכה והלם (היו 2-3 כאלה) ושמתי את הידיים על העיניים, עדיין צחקתי.
סך הכל, בניגוד לצפיות, מאוד נהניתי ואהבתי. למי שכבר מכיר את סוג ההומור ולא מתרגש יותר מדי מהוולגאריות, לדעתי זה אחלה סרט ללכת עם חברים או עם בן/בת זוג שההומור הזה מתאים להם.
הסרט הכי גרוע שראיתי השנה
עוד לא נגמרה חצי מ-2016 וכבר מצאתי את הזוכה בתואר הסרט הכי גרוע שראיתי השנה. אני מאוד אוהב את סשה ברון כהן, 'בוראט' הוא אחד הסרטים הכי מצחיקים שראיתי (9 שנים אחרי ואני עדיין מתגלגל מצחוק כשאני נזכר בקטעים ממנו) ו'ברונו' ו'הדיקטטור' היו הרבה פחות גרועים מאיך שהציגו אותם.
אבל 'גרימסבי' זה השפל הכי גדול בקריירה של ברון כהן. נראה שהמחשבה לפני כול בדיחה הייתה 'איך נעשה את הסצנה הזאת הכי מגעילה שיש?' בלי שום קשר האם זה מתאים לסיפור, למצב שבו נמצאים הגיבורים או למשהו מלבד מה שעלה לתסריטאים בראש. התוצאה: מלא סצנות מגעילות וחסרות פואנטה כולל אחת ששבוע וחצי אחרי הצפייה אני עדיין מנסה להדחיק אותה אבל הוא נצמדת לראש. איכס.
אבל גם שאר הסרט גרוע. בין אם זה התסריט הדל שעושה טובה שהוא בכלל נותן רקע על הדמויות שלו (תמצות רוב הסרט: יש שני אחים שנפרדו ואחד מהם הוא מרגל ואז הם נפגשים שוב חחחחחח), ההופעות הסבירות מינוס עד מביכות או הבדיחות הלא מגעילות שהן סתם לא מצחיקות, 'גרימסבי' מזכיר בעיקר את הסרטים הכי גרועים של אדם סנדלר. שפל מביך ביותר.
אני סבלתי ורוצה את הזמן שבזבתי על הגועל נפש הזה בחזרה. אל תעשו גם אתם את הטעות של לראות את 'גרימסבי'.