למקרה שיש פה מישהו שראה את הסרט, הייתי שמח לשמוע דעה על כמה דברים שאני לא ממש סגור עליהם.
מצד אחד, הרעיון של שיטת הפסיכופלזמה הוא לגרום לאנשים להוציא את הרגשות שלהם דרך שינויים פיזיים בגוף שלהם, וכביכול השינויים שקרו בגוף של נולה – וזה שהיא התחילה ללדת את הילדים המוזרים – הם תוצאה של הטיפול שלה.
מצד שני, אמא שלה (הסבתא) אמרה שכשנולה הייתה צעירה היו לה על הגוף כל מיני בליטות מוזרות, וכנראה שאלה גם הבליטות שהופיעו אצל הילדה בסיום של הסרט, ומשתמע שהבליטות הללו הן מה שאפשר לה ללדת את הילדים המוזרים.
אז האם השינויים שנולה עברה הם תוצאה של שילוב מה שהיה לה מראש יחד עם הטיפול (סוג של צירוף מקרים שדווקא היא, עם הדבר הזה בגוף שלה, הגיעה לטיפול כזה), או שזה היה מתפתח אצלה גם ללא קשר לטיפול, או שזה התפתח רק בגלל הטיפול וה"בליטות" שאמא שלה דיברה עליהן בכלל לא קשורות?
אני אישית נוטה לכוון של "גם וגם", אבל זה תולה את העלילה בצירוף מקרים מאוד הזוי, ובעצם אומר שזה שלילדה גם מופיעות הבליטות בסוף לא באמת יתפתח לשום דבר כל עוד לא יכניסו גם אותה לטיפול פסיכופלזמי (ומי האידיוט שיעשה את זה.)
תהיה נוספת שלי היא – אז האם אמא של נולה הכתה אותה באמת בילדותה או שלא. האמא טוענת שלא, נולה טוענת שכן, אבל נולה היא לא בדיוק מקור אמין. אני מרגיש שהייתי אמור לקבל תשובה על זה מתישהו בהמשך הסרט, לאור גילוי האמת על כל שאר הדברים, אבל אם כן אז אני לא מצליח לעלות על זה.
As I see it, this film is highly critical of psychotherapy and its methods. In the reality of this film, psychological/emotional trauma may manifest directly in physical alterations to the body, at least in certain susceptible people. However, these usually take the form of unremarkable spots on the body. Hence their appearance during the unhappy childhood of the mother character (unhappy whether she was indeed abused or not, though I tend to believe she was).
It is the practice of constantly digging into past emotional trauma, letting it all out again and again, through a cult-leader figure who encourages emotional dependence and addiction to this process, and to himself, that causes these physical manifestations to go so out of control, to the pain and anger to take actual physical autonomous forms, which act violently.
As in real life, pain, anger and abuse often perpetuate themselves down generations, and this is why we see those same marks on the girl at the end of the film, after she has been exposed directly to the physical manifestation of the her mother's pain and anger.
All in all, it ties in neatly with themes explored in other Cronenberg films.
(sorry about the English, Ubuntu is being uncooperative)
בלינוקס זה לא היה קורה (אופס, סליחה)
(ל"ת)