-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
יסמין הכחולה
Blue Jasmine
אשת חברה ניו יורקית בעיצומו של משבר אמצע החיים עוברת לסן פרנסיסקו ומתחברת מחדש עם אחותה.
תאריך הפצה בארה"ב: 26/07/2013
תאריך הפצה בישראל: 17/10/2013
קייט בלאנשט פשוט מעולה (נו, אז מה חדש) בסרט לא מצחיק שהוא הדבר הכי טוב שוודי אלן עשה מאז... הממ... וואו זה היה מזמן.
למה מגיע לישראל רק באוקטובר?
למה זה מגיע כמעט 3 חודשים אחרי?
Because fuck you, that's why!
וחוץ מזה, הם בטח גם אנטישמים או משהו.
נהדר
קייט בלנשט נהדרת ומדהימה והמצב שלה כתור המועדפת לזכייה באוסקר לחלוטין מוצדק ( כלומר, יכול להיות שיש הופעות יותר טובות, אבל אז זה פשוט אומר שאנחנו בשנה מבורכת). כנ"ל סאלי הוקינס, ובערך כל השחקנים.
הסרט עצמו נהדר ומדכא. קשה להגיד שהוא דומה לסרטי וודי אלן קלסיים. אין את הדמות הנירוטית הרגילה, וההומור לא בנוי על משפטי מחץ מתוחכמים אלא על סיטואציות אבסורדיות ונוראיות. אולי זה אפילו לא היה אמור להיות מצחיק ואני סתם בן אדם נוראי.
בקיצור, נהדר. אבל אני חובב ותיק של וודי אלן, אז אולי דעתי לא ממש נחשבת.
מסכים. סרט מעולה, וקייט בלאנשט צריכה לקבל את האוסקר על זה.
הסרט הזה מראה את הכשרון שיש לוודי אלן, כשהוא לא מבזבז אותו על עוד סרט סתמי בשביל התפוקה השנתית שלו. זה סרט מדכא אבל עם הרבה מאוד רגעים מצחיקים. כמעט כולם משחקים פה נהדר, הדמויות נהדרות, ויש את האווירה הוודי אלנית – הרבה דיבורים על חרדה, ניורוטיות, אנשים מדברים בלי הפסקה. לא תמיד הסיפור לגמרי מדויק בסרטים של אלן, אבל בסרט הזה יש סיפור מוצלח. סה"כ אחד מהסרטים הטובים יותר שראיתי השנה.
שאלה תמימה בהמשך לטריילר:
(התשובה אולי תקבע אם אלך לראות את זה…)
האם באיזשהו שלב מישהו צורח "סטלההה!"? האם זה עיבוד, כמו שזה נראה?
לאף אחת בסרט לא קוראים סטלה :-)
אבל כן, זה כנראה סוג של עיבוד.
סרט טוב, אבל ממש לא הכי טוב של אלן בזמן האחרון.
במהלך ההפסקה אחד הזקנים מאחורי העיר לשותפתו "הוא חמוד אבל הוא לא נוסק מעלה". והאמת שמאוד הסכמתי אתו, הוא אולי היה קצת יותר מחמוד אבל בהחלט לא משהו מיוחד. אהבתי את הדמויות, הדיאלוגים ביניהן כתובים מאוד טוב (חוץ מאלה של הילדים הקטנים. אבל כמעט ואין כאלה) והשחקנים עושים עבודה יוצאת מן הכלל. בנוסף, מאוד אהבתי את הקפיצות בזמן. אבל לא הייתה דרמה גדולה במיוחד, שום התרחשות מרתקת באמת ואפילו קרה כמה פעמים שהתנהגויות של דמויות מסוימות סתם עצבנה ולא הייתה לגמרי הגיונית. והוא גם לא מדכא בכלל כפי שכולם פה מציינים. אולי הדמויות שלנו מדוכאות, אבל הבמאי הצליח לשמור היטב על האווירה הוודי אלנית העליזה ומלאת הג'אז שלו לאורך מרבית הסרט.
אחרי ההפסקה הסרט השתפר אך עדיין לא נסק לאנשהו, עד העשר דקות אחרונות (אני מניח שאלה היו עשר דקות, לא בטוח). הדקות האחרונות של הסרט היו דרמתיות, חזקות וכללו כמה תגליות מפתיעות. בנוסף הייתה שם הסצינה שרק בשבילה שווה לתת לקייט בלאנשט את האוסקר.
"יסמין הכחולה" היה טוב. לא מצחיק מספיק, לא מדכא מספיק, אבל טוב. דמויות טובות, דיאלוגים טובים וחוץ מההופעה של קייט בלאנשט והכמה דקות בסוף לא היה בו שום דבר שהוא יותר מסתם 'טוב'.
ממש לא מצחיק .
מה כן – ליהוק יוצא דופן(!), קייט בלאנשט צריכה לקבל את האוסקר, והסרט עשוי היטב… מה לא – לא מה שציפיתי, ולא הייתי ממליצה לחברה קרובה באמת – כי למה לי שהיא תתבאס על החיים שלה(?) כי זה ממש לא קומדיה. אפילו לא קרוב. המצב היחידי שזה יכול להתאים לז'אנר אולי בתור סאטירה שחורה, עם התת-כותרת: "נולדת אישה – אאה… טוב, אז באסה לך :(.
זה בהחלט דרמטי ומעורר מחשבה, אבל הסיפור כמעט מדכא, בכיוון של "מלנכוליה"; אם כי שם הייתה לנו "יפיפיה שהתעוררה פתאום" וכאן הפתאום קורה בחייה באושר ועושר(Happily Ever After) של סינדרלה, שגם זאת קמה למעשה סתום עד כדי סוראליסטי.
אך כמו במלנכוליה", הסיפור הוא לא על בחורה, ולא על אחותה, אלה על הסביבה שלה.. בעניין זה – הגברים. וכאן וודי אלן פורס בגאונותו את כל שלל האופציות, מפרינס צ'ארמינג ועד הגיבן מנוטרדאם, דרך הסקסי, הטיפש, הרופא, העורך דין, הרזה, השמן, האב והבן.
כאשר נראה הפואנטה היא: לא משנה במה תבחרי, – אאה… טוב, באסה לך.
קיוויתי גם לראות את בובי קנאבלי בתפקיד שונה מזה של גנגסטר מופרע מאימפריית הפשע, אך גם – לא הפעם. עם זאת, מייקל סטולברג בחזרתו לצד המוצנע עם משקפיים, נותן ביצוע מעולה כמו תמיד. וכמו תמיד, קייט בלאנשט מדהימה מחדש ביכולתה למשוך לתוך הסיפור ואף כמעט גורמת להזדהות עם הדמות שלה. הגברת יסמין באמת נאבקה לאורך כל הסרט באופן הראוי לציון. ולכאורה היא עושה את הדבר הנכון, אך בכל פינה המציאות יוצאת גדולה עליה שוב ושוב.
אז אם אתם בעניין של חמלה ללא שיפוט, ובעלי רצון להבין אישה עצובה, זה הסרט בשבילכם.
מישהו אמר לך פעם שהתגובות שלך נפלאות?
(ל"ת)
לא, די, תפסיק...
(ל"ת)
בלאנשט תמיד מופלאה :)
תראי אם ייצא לך את 'רמז לסקנדל' מ-2006 שם היא לצד ג'ודי דנץ'.
כתבת מדהים, אגב!!
כל כך מדויק
מה שכתבת כאן, אני מסכימה עם כל מילה ומילה.
אומנם בדילאיי ציני. אבל רק עכשיו נתקלתי באתר הזה. צפתי בסרט פעמיים, אחרי הפעם הראשונה פשוט הייתי פעורת פה והסתובבתי כמו זומבי בבית אומרת לכולם "אוסקר לקייט". אח"כ (אחרי האסקר) ואחרי שהיא לקחה אותו ובצדק רב צפיית בו עם חברה. היא סיימה בדיוק עם אותה ההרגשה, רק שהפעם אני שמתי לב לכלכך הרבה רבדים בדמות שהיא שיחקה שבכלל לא נתקלתי בהם בפעם הראשונה.
רבדים שציינת כאן למעלה.
למעשה אני דיי בטוחה שקייט עשתה את הסרט, אם לא היא בדמות הראשית הסרט הזה יכל להיות אחד הסרטים הנוראיים ביותר של וודי אלן. היא הניפה אותו למעלה עם יכולת משחק פנומנלית.
כי הסרט לא אמור להצחיק.
זו חזרה של וודי אלן לרעיונות דרמתיים נטו, כפי שאפשר לראות בסרטים שלו כמו 'אישה אחרת', 'ספטמבר' ועוד.
סרט לא רע
טוב יותר מארבעת הסרטים האחרונים של וודי אלן, גם אם לא ניכר שהושקעה בו מחשבה גדולה מדי. מאז האייטיז לא ראינו דרמה קלאסית של אלן, דרמה רצינית שמחפשת להניח הצידה לרגע את ההומור והשנינות. קייט בלאנשט תיקח לבטח אוסקר על תפקיד מסעיר ועמוס רגשית, היא ממש גרמה לי להחסיר פעימות לב. הסרט מתחמק מלהיות נדוש וכשהוא מגיע לנקודות רפויות בעלילה, זה ממש לא נורא. נדמה לי שאפשר לומר שהסרט לא מבשר על מציאות רעיונית שטרם נראתה כמותה אצל אלן והוא לא טורח למצות עד תום את החזון האישי שלו. יש פה קולנוע נצלני ואופורטוניסטי
שמשתלח בדמות הראשית שלו ודי בצדק. אולי יש בכך להעיד על המקומות המנוכרים אליהם אלן מתכוון לקחת את דמויותיו מעתה ועד סוף ימיו, לבסס קול קצת אחר, קול שיותיר סימנים נוספים ביצירתו.