-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
עיניים גדולות
Big Eyes
סיפורה האמייתי של הציירת מרגרט קין, שזכתה להצלחה אדירה בשנות החמישים עם סגנון ציור מיוחד שהתמקד בילדים גדולי עיניים, והמאבק המשפטי בינה לבין בעלה שלקח קרדיט על עבודתה.
תאריך הפצה בארה"ב: 25/12/2014
תאריך הפצה בישראל: 15/01/2015
סיפור חביב וסביר, אבל טים ברטון במאי כל כך גרוע שהוא הצליח לגרום אפילו לכריסטוף וואלץ ואיימי אדמס להיות מעצבנים נורא.
ואני הייתי בטוח שזה בכלל סיפור על בני פורמן שתמיד הלך לו קלף.
(ל"ת)
לפחות זה לא עליי
(ל"ת)
טריילר
נראה טוב מאוד אבל לא מזכיר לי שום דבר שטים ברטון עשה אי פעם.
ואיזה שינוי מרענן ומבורך זה
לגלות שיש עוד שחקנים בעולם, עוד נושאים לעסוק בהם, ועוד דרכים לעצב אומנותית סרטים.
איך עשית את זה? לא ידעתי שאפשר לינקים כנ"ל בכותרת.
(ל"ת)
כך
צריך פשוט לרשום קוד HTML ישירות
הבעיה היא, כפי שעכשיו גיליתי, שכשלוחצים על קישור הנמצא בכותרת
הוא לא נפתח בכרטיסייה חדשה (בעוד קישורים הנמצאים בגוף התגובה כן מובילים לכרטיסייה חדשה).
איימי אדמס ב-2014 תהיה מה שקייט ווינסלט הייתה ב-2008.
(חוץ מהעובדה שבמקרה שלה ההצלחה של הסרט באוסקר לא תהיה אך ורק כי המפיק שלה נפטר)
אם הייתה לאחד ממפיקי "נער הקריאה" השפעה פאסיבית או אקטיבית על מידת ההצלחה של הסרט באוסקר של אותה שנה היא מיוחסת לווינשטנים ופחות למה שמו.
מה שמו = אנתוני מינגלה וסידני פולאק...
(ל"ת)
חמוד רצח
קצת נאיבי ופשוט למדי, אבל לגמרי מקסים ומהנה. סקרלט ג'והנסון מסרט לסרט נהפכת לאחת השחקניות האהובות עלי. טים ברטון פשוט במאי שיכול לביים איזה סגנון שירצה וזה יצא סרט טוב. מומלץ
איימי אדאמס*
איך זה קרה לי לעזאזל
סקרלט ג'והנסון?
(ל"ת)
ניסיתי לתקן :(
בלבול מטורף. בטח שילוב של התסרוקת והמשחק הקצבי עם השעות הקטנות של הלילה גרמו לי לפלוט את השם הזה. סלחו לי.
אתם בטחים שזה של ברטון?
נראה שהוא הלך פה 180 מעלות הפוך ממה שהוא רגיל לעשות בדרך כלל.. אין פה לא שמים מעוננים, לא ג'וני דפ עם פנים לבנות, ולא את הלנה בונהם קרטר.
תכלס, סרט חמוד ויפה. לא יציאת מופת אבל לגמרי סבבה להעביר את הזמן.
המשחק של איימי אדמס וכריסטוף וולץ היה אדיר. הניגודיות בין שתי הדמויות היה נפלא. איימי אדמס הצליחה לשחק את תפקיד האישה הנאיבית, בלי להראות מטופשת. ואילו כריסטוף וולץ הצליח ללפתח דמות בעל פנים כפולות באופן מדוייק.(הקטע שבו קיין ניסה לשרוף את מרגרט והבת שלה היה מקפיץ ולא צפוי לדמות שלו )
בסופו של דבר יצאתי מרוצה.
טים ברטון חזר
סרט קטן ונחמד, שמתיישב טוב עם הפילמוגרפיה של ברטון משנות התשעים. מסתבר שאם נפטרים מהקליאשות הרגילות שמלוות את הסרטים שלו, הוא עדיין יודע מה הוא עושה. הצילום, המוזיקה (של דני אלפמן, אלא מי), כולם מעולים. איימי אדמס נותנת הופעה טובה מאוד, אבל כריסטוף וולץ גונב לכולם את ההצגה, כהרגלו.
זאת בדיוק הסיבה שבגללה יצאתי מבולבל מהסרט
כי וולץ שיחק תפקיד מאוד מעצבן, וגם אם הוא אמור להיות כזה הוא היה בלתי נסבל, לטובה או לרעה. אז הסצנות בבית המשפט גם אם היו מדויקות, היו מגוחכות ומעצבנות מדיי, והיוו את השיא לדמות המעצבנת של קין. לפעמים שאתה מנסה לדייק מדיי זה נראה מאולץ ומוגזם.
אז אני מבולבל.
לגביי אדאמס, בעיני היא עשתה עבודה טובה כמו תמיד.
ולא יודע, אבל הרגשתי לכל אורך הסרט שברטון ביים את הסרט. בתפאורה, במשחק (המעט ג'וני דפי), באנשים, בהגדלת העיניים.
שאלה לי פיש
בביקורת שכתבת בוואלה על הסרט, כתבת על איזשהו רפרנס לבחזרה לעתיד – תוכל להסביר לי מהו כי אני כשראיתי לא קלטתי אותו
עניתי בדף הביקורת:
http://www.fisheye.co.il/big_eyes/
אחרי שאני ראיתי את הסרט הגעתי למסקנה הכואבת
שכריסטופר וולץ הוא פשוט לא שחקן טוב. וזה מאד מוזר כי בשלושת הסרטים האחרים שראיתי איתו ("ממזרים חברי כבוד", "ג'אנגו ללא מעצורים", "אלוהי הקטל") אני באמת חשבתי שהוא שחקן מצויין. כל רגע שדמותו נוכחת הסצנה היא מאפילה על כל האחרים, כל דיאלוג הוא לופת באגרסיביות ובלשונו המפולפלת הופך כל משפט לציטוט שצריך לשים על טישרט. כן, היו טענות שלנדה ושולץ קינג הם מיחזור של אותה דמות אבל הרגשתי שיש הבדלים קטנים באופן המשחק שלהם ושבטח בסרט הבא שהוא ישחק בו הוא ייקח תפקיד מאתגר ושונה לגמרי שייראה את המנעד הרחב שיש לו. אז זהו שלא, ב"עיניים גדולות" וולץ התגלה כפוני של טריק אחד. ויותר גרוע מזה, כל הקסם שהיה לו בסרטים הקודמים ששיחק אבד כאשר במקום טרנטינו הוא קיבל את ברטון שהוציא כל זכר לחינניות מהשטיקים והמניירות החוזרות שלו וחשף אותו בעירומו כשחקן מוגבל ומוגזם. עדיף שוולץ יישאר עם ברטון שיש להם מכנה משותף כה רחב משום שלא בא לי שהוא פתאום יצוץ בסרט של טרנטינו ויגלם עוד איזה דמות של עלק אינטלקטואל שכל הזמן מצווח את דבריו הכה שנונים ושכול הקהל חייב לעמוד ולמחוא לו כפיים בסיום כל סצנה בהשתתפותו.