לא מחדש כלום, ובכל זאת פשוט נהדר.האסתטיקה של החבובותב-27/05/2021 04:22
לא מחדש כלום, ובכל זאת פשוט נהדר.
האסתטיקה של החבובות
פורסם מאי 27, 2021 ב 4:22
יש בסרט הזה המון נוסחאות, גם אם הן נוסחאות של סרטי אינדי, אבל הן עשויות עם כל-כך הרבה אהבה אינסופית ולב גדול מאחוריהן שזה מעבר לנסלח. מי שצפה בסרט הקצר שעליו לפני שאעלם מבוסס כבר ספיילר לעצמו את ההתחלה, האמצע והסוף, אבל הסרט המלא (שהוא בעצם הסרט הקצר עם הרבה הרחבות) עובד נהדר ומרגש והגיבורה הראשית יפהפיה, מקסימה, מתוקה ומוכשרת ממש כמו בגרסה הקצרה ואפילו יותר (יצא לי לדבר עם השחקנית בטוויטר ממש בתחילת הסגר הראשון והיא כזאת גם במציאות.) כריסטנסן אחראי על התסריט, ביים, כיכב וגם כתב והלחין את שיר הנושא שזוכה לקליפ נפלא בשני הסרטים (הארוך והקצר) ואני לא מבין למה הסרט הזה זכה להתקבלות כל-כך צוננת מהקהל ולביקורות כל-כך גרועות מהמבקרים (בימד"ב לפחות הוא כן זוכה לכבוד הראוי לו). אז כן, הרבה מהסצנות שלא עוסקות בקשר החדש שהולך ומתרקם בין ריצ'י לסופיה הן ברובן פילר, והסרט עושה שימוש בהמון נוסחאות וקלישאות מוכרות מסרטים עצמאיים (קריינות אפיסטולרית? צ'ק. ילדה מפותחת רגשית ושכלית לגילה? צ'ק. ילדה קטנה/נערה בתחילת גיל ההתבגרות שמביעה עוינות ושנאה כלפי דמות מטפלת בוגרת יותר אבל אחר-כך נפתחת אליה? צ'ק. פסקול שכל-כולו מפגן ראווה של טעמו האיכותי והאלטרנטיבי של הבמאי במוזיקה? צ'ק.), אבל זה סרט קטן-גדול, שעוסק גם בנושאים קשים וטריגריים בחוכמה וברגישות ושכולל מעבר לסצנות המרגשות כי הן אמורות להיות מרגשות (והן אכן כאלה) גם כמה הברקות שאין בסרטים אחרים מסוגו (הסצנה שבה ריצ'י מתפרץ בזעם על שני הבחורות המעצבנות שמפריעות לסופיה בשירותים מבריקה ממש.) ממש כמו ג'ס + מוס, זה אחד הסרטים שהכי אהבתי מהעשור הקודם שנורא חבל לי שרוב האנשים לא מכירים, כי הוא (ממש כמו סופיה ופטאצ'ק עצמה, בעצם) פנינה חכמה, יקרה ונדירה בתוך ים של ציניות ומסחור.
"סיפורי אימה במשפט אחד"?
(ל"ת)
לא מחדש כלום, ובכל זאת פשוט נהדר.
יש בסרט הזה המון נוסחאות, גם אם הן נוסחאות של סרטי אינדי, אבל הן עשויות עם כל-כך הרבה אהבה אינסופית ולב גדול מאחוריהן שזה מעבר לנסלח. מי שצפה בסרט הקצר שעליו לפני שאעלם מבוסס כבר ספיילר לעצמו את ההתחלה, האמצע והסוף, אבל הסרט המלא (שהוא בעצם הסרט הקצר עם הרבה הרחבות) עובד נהדר ומרגש והגיבורה הראשית יפהפיה, מקסימה, מתוקה ומוכשרת ממש כמו בגרסה הקצרה ואפילו יותר (יצא לי לדבר עם השחקנית בטוויטר ממש בתחילת הסגר הראשון והיא כזאת גם במציאות.) כריסטנסן אחראי על התסריט, ביים, כיכב וגם כתב והלחין את שיר הנושא שזוכה לקליפ נפלא בשני הסרטים (הארוך והקצר) ואני לא מבין למה הסרט הזה זכה להתקבלות כל-כך צוננת מהקהל ולביקורות כל-כך גרועות מהמבקרים (בימד"ב לפחות הוא כן זוכה לכבוד הראוי לו). אז כן, הרבה מהסצנות שלא עוסקות בקשר החדש שהולך ומתרקם בין ריצ'י לסופיה הן ברובן פילר, והסרט עושה שימוש בהמון נוסחאות וקלישאות מוכרות מסרטים עצמאיים (קריינות אפיסטולרית? צ'ק. ילדה מפותחת רגשית ושכלית לגילה? צ'ק. ילדה קטנה/נערה בתחילת גיל ההתבגרות שמביעה עוינות ושנאה כלפי דמות מטפלת בוגרת יותר אבל אחר-כך נפתחת אליה? צ'ק. פסקול שכל-כולו מפגן ראווה של טעמו האיכותי והאלטרנטיבי של הבמאי במוזיקה? צ'ק.), אבל זה סרט קטן-גדול, שעוסק גם בנושאים קשים וטריגריים בחוכמה וברגישות ושכולל מעבר לסצנות המרגשות כי הן אמורות להיות מרגשות (והן אכן כאלה) גם כמה הברקות שאין בסרטים אחרים מסוגו (הסצנה שבה ריצ'י מתפרץ בזעם על שני הבחורות המעצבנות שמפריעות לסופיה בשירותים מבריקה ממש.) ממש כמו ג'ס + מוס, זה אחד הסרטים שהכי אהבתי מהעשור הקודם שנורא חבל לי שרוב האנשים לא מכירים, כי הוא (ממש כמו סופיה ופטאצ'ק עצמה, בעצם) פנינה חכמה, יקרה ונדירה בתוך ים של ציניות ומסחור.