במקור: Be kind, Rewind
תסריט ובימוי: מישל גונדרי
שחקנים: ג'ק בלאק, מוס דף, מלוני דיאז, דני גלובר, מיה פארו
כשהייתי קטן, קיבלתי פעם מצלמת וידאו ליום ההולדת. בתקופה שבה כלי עריכה לוידאו ביתי לא חולקו ביחד עם כל גרסה של "חלונות" ואיכות הוידאו הביתי היתה משהו שנח בין "נוראי" ל"מזעזע", הצלחתי לשכנע את עצמי שאני מסוגל לצלם סרט. לא עבר הרבה זמן עד שנטשתי את הרעיון (בטח התחיל פרק חדש של 'צבי הנינג'ה', או משהו), אבל תמיד מצאתי משהו קסום ביכולת של אדם מן הישוב להרים מצלמת וידאו, ולצלם בעצמו יצירת מופת מעוררת מחשבה, או וידאוקליפ לשיר 'היי' של הפיקסיז. לא צריך תקציב, או שחקנים, או תסריט. כל מה שצריך זה מצלמה.
בעיירה קטנה בניו ג'רזי, בבניין ישן ומוזנח, נמצאת לה אחת מחנויות השכרת סרטי הוידיאו האחרונות בתבל שעוד לא עברו ל-DVD. כשבעליה של החנות, מר פלטשר (דני גלובר) מגלה כי היא נמצאת בסכנת הריסה לטובת הקמתו של קומפלקס מגורים חדש, הוא יוצא לגבש תוכנית להצלת המקום, ומשאיר את מייק (מוס דף) מאחור על מנת להשגיח על החנות.
הבעיות מתחילות ברגע שג'רי (ג'ק בלאק), לקוח נאמן וחברו של מייק, מניח את רגלו בתוך החנות. בעקבות תאונה שמזכירה היווצרותו של גיבור-על, ג'רי התמגנט, והנוכחות שלו בחנות גורמת למחיקת כל מלאי הקלטות שלה. בניסיון להציל את מעגל הלקוחות המצומצם ממילא של החנות, מייק מוצא את עצמו זקוק באופן נואש לעותק וידאו של 'מכסחי השדים'. כשהוא נכשל בניסיון למצוא מישהו שעדיין מחזיק בידיו קלטת וידאו של הסרט (או קלטות וידאו בכלל), הוא וג'רי יוצאים לצלם את הסרט מחדש בעצמם, לשמחתו הגדולה של יוצר הסרטים בן ה- 12, בעל הפוטנציאל הלא-ממומש שבתוכי.
בגרסה של מייק וג'רי ל'מכסחי השדים', שהם מצלמים בתוך כמה שעות, אין את דן אקרויד, אין את ביל מוריי, ורוחות הרפאים הן בעצם ג'רי עם פנס ירוק וניילון על הראש – אבל היא עובדת. הלקוחות מתלהבים מהגרסה המיוחדת, ורוצים עוד. בסיועה של בחורה מקומית בשם אלמה (מלוני דיאז), הם מתחילים להסריט גרסאות ביתיות של 'שעת שיא 2', 'מלך האריות', 'רובוקופ' וסרטים אחרים, והעסק מתחיל לפרוח.
אם, כמוני, שמעתם את התקציר של הסרט וקיוויתם שהוא הולך בעיקר להציג רימייקים ביתיים (אן "שיוודים", בלשון הסרט) ללהיטי ענק, אתם צפויים להתאכזב. כל אחד ואחד מהשיוודים שהיו בסרט היו קורעים מצחוק. הפתרונות הביתיים הזולים שמייק וג'רי ממציאים לשחזור סצינות עתירות תקציב הם מאוד משעשעים. יש משהו נהדר בלראות את ג'ק בלאק מנסה לחקות את ג'קי צ'אן, או בניסיון להבין איזה סצינה בדיוק מתוך 'גברים בשחור' ראינו אותם מחקים. הבעיה היא שהיו מעט מדי כאלה, ורוב אלה שהיו – היו קצרים מדי. חמש דקות אחרי שחזרתי הביתה אחרי הסרט כבר התחלתי לסייר ב-Youtube בחיפוש אחר שיוודים של סרטים מפורסמים אחרים.
זה לא אומר שהסרט לא הצליח לעשות את העבודה שלו עבורי. למעשה, האווירה שלו גורמת אפילו להתנהגות שחקן כמו ג'ק בלאק, שאף פעם לא חיבבתי יותר מדי, להראות הגיונית ומתאימה. אולי האווירה הזו מהווה סוג של הנחה לא-הוגנת, אבל בסופו של דבר, כל השחקנים שיחקו באופן מושלם את התפקיד שלהם, ואחרי זמן לא-רב מצאתי את עצמי נסחף לאווירת העיירה הביזארית. המשמעות של זה היא שעד שהגיעו רגעי הקיטש בסיפורם של ג'רי ומייק (והם הגיעו מאוחר יותר ובמינון נמוך יותר מכפי שאפשר לצפות), הסרט כבר קנה אותי, ורגעי הסיום של הסרט כבר פעלו עלי באופן מושלם.
כל מי שעוקב אחרי סרטיו של מישל גונדרי (שביים בעבר את 'שמש נצחית בראש צלול' ואת 'מדעי החלום') כבר התרגל לצפות למאפיינים מסוימים מהסרטים שלו, כמו אווירה סוריאליסטית או חוסר היכולת לקטלג את הסרט לנישה מוכרת וקלילה של "קומדיה" או "דרמה". 'קדימה, תריץ אחורה' הוא כנראה הסרט הכי מעוגן במציאות שגונדרי ביים עד היום, והוא גם הסרט שהכי קל לקטלג בתור קומדיה. ובכל זאת, הסרט לא מהסס לברוח הצידה, הרחק ממחוזות "ג'ק בלאק מתמגנט אל עמוד חשמל אקראי" הסלפסטיקיים אל נימה קצת יותר רצינית ומהורהרת. קצת הופתעתי מהעובדה שהרגעים השקטים האלה הם אלה שניצחו וקבעו את הטון של כל הסרט עבורי. יותר משהסרט הוא קומדיה שעוסקת בתוכנית של ג'רי ומייק ובסרטים המשעשעים אותם הם מכינים, הוא מעין הרהור נוסטלגי בימים עברו ובחדוות היצירה הקהילתית.
לא קורה לעתים קרובות שאני כל כך נהנה מסרט שקיוויתי שיהיה שונה לחלוטין ממה שראיתי בקולנוע. אף על פי שמדובר בסרט הקליל ביותר של גונדרי, עדיין יצאתי ממנו מהורהר. אבל בסופו של דבר, 'קדימה, תריץ אחורה' עובד. בין האווירה הקצת-סוריאליסטית, השיוודים, הסלפסטיק והנוסטלגיה, הוא מצליח גם להגיד משהו על הקולנוע של ימינו. אם אתם מגיעים בראש פתוח לסרט, אין סיבה שלא תיהנו ממנו גם אתם.
הוא נפלא ממש
השוודה של הטריילר?
מעניין עד לאן אפשר למשוך את זה..
כמה בא לי לראות את הסרט.
אני מאבד את הראש כשאני חושב על סרטים שנוצרו בחמש שקל.
מגרש המשחקים של מישל
קודם כל, מסכים עם הביקורת. זה סרט מטופש, אבל מקסים וגם האובר-אקטינג של ג'ק בלאק והאנדר-אקטינג של מוס דף משתלבים יפה.
מעניין אותי אם מישל גונדרי חשב קודם על הרעיון לסרט, או על טכניקות שהוא רוצה לשלב בעלילה כלשהי. זו אותה תהיה שיש לי בכל פעם שאני רואה קליפ שלו. "הוא קודם חשב להראות הרבה דמויות באותו בניין מגורים, או פשוט חשב שיהיה מגניב לצלם קליפ שלם בשוט אחד?", "הוא קודם המציא את הסיפור עם היהלום, או חיפש דרך להכניס קוף ומשאית ענקית לאותו קליפ?".
גם בשנב"צ, יש רגעים בהם אני לא בטוח אם גונדרי פשוט נתן פרשנות לתסריט, או ביקש להכניס לתסריט סצנה בה יוכל להעלים מכוניות.
אולי
זה כבר נידון בתגובות אחרות במקום כלשהו… אבל התרגום של שם הסרט הזה נוראי.
<<אנחה>>.
בעיני השם הנבחר ממש לא נוראי
אפשר היה למצוא טובים ממנו, אבל אני חושבת שהוא סביר ואפילו חביב.
אאל"ט, שם הסרט באנגלית הוא ביטוי מקובל שמודבק על קלטות וידאו להשכרה. באנגלית זה מתחרז, בעברית כל החרוזים שנתקלתי בהם נשמעו מאולצים, כי אין לנו פרזה מקבילה שגם מתחרזת. אז אם מתעקשים על תרגום מילולי, נראה לי שהקורקטי הוא "החזר להתחלה בתום הצפייה" או משהו בסגנון הזה (שכרתי מעט מאוד סרטים בחיי, לא זוכרת מהי המקבילה העברית המקובלת). זה אמנם תרגום יבשושי, אבל לפעמים זה עדיף על מאולץ ומתחכם.
סרט קסום
חיכיתי לסרט הזה הרבה זמן, ולא ידעתי למה לצפות, ויחד עם זאת זכיתי באחד מרגעי החסד הגדולים שהיו לי בחודשים האחרונים.
החשיבה הביקורתית שלי כרגע קצת בקאנטים, אבל הרגשתי חובה מוסרית לשתף את העולם ברגשות החמים ביותר שלי לסרט הזה.
אז זהו. סרט נהדר, באמת סרט כיף שמחמם את הלב, ועושה חשק אדיר לראות שוב.
סרט קסום
כל כך כיף לקרוא ביקורת אוהדת לסרט הזה!
גם אני חיכיתי שלרגע שהסרט יגיע, ותרגום שם הסרט אפילו נשמע בעיני חינני (עם יד על הלב-למישהו פה יש הצעה יותר טובה?).
אבל אז עשיתי טעות וקראתי ביקורת שניצקליינית על הסרט שהרסה לי את (כמעט) כל ההתלהבות.
אז תודה שהחזרתם לי את ההתלהבות,את האמון במישל גונדרי ואת חוסר האמון במבקרי סרטים (חוץ מאלה של עין הדג כמובן…)
ולסיום,רציתי להתוודות:
אני אוהבת את ג'ק בלאק!
תמכתי בשתי הצעות לשם
"אנטי-מחיקון", או האפשרות היותר קרובה למקור "עצור, החזר לאחור" (הפעולות שלמעשה מתבקשים לעשות בסיום הצפיה).
הבעיה שיש לי עם השם שנבחר היא שהוא פשוט לא תקני מבחינה לשונית.
מה הבעיה הלשונית?
צריך לכתוב ''קדימה, הרץ אחורה''.
זו לא טעות לשונית.
שמות ל"ד: "יח א?ת-ח?ג ה?מ??צ?ו?ת, ת??ש??מ?ר–ש??ב?ע?ת י?מ?ים ת??אכ?ל מ?צ?ו?ת א?ש??ר צ?ו??ית?ך?, ל?מו?ע?ד ח?ד?ש? ה?א?ב?יב: כ??י ב??ח?ד?ש? ה?א?ב?יב, י?צ?את? מ?מ??צ?ר?י?ם. יט כ??ל-פ??ט?ר ר?ח?ם, ל?י; ו?כ?ל-מ?ק?נ?ך? ת??ז??כ?ר, פ??ט?ר ש?ו?ר ו?ש??ה. כ ו?פ?ט?ר ח?מו?ר ת??פ?ד??ה ב?ש??ה, ו?א?ם-ל?א ת?פ?ד??ה ו?ע?ר?פ?ת?ו?; כ??ל ב??כו?ר ב??נ?יך? ת??פ?ד??ה, ו?ל?א-י?ר?או? פ?נ?י ר?יק?ם. כא ש??ש??ת י?מ?ים ת??ע?ב?ד, ו?ב?י?ו?ם ה?ש???ב?יע?י ת??ש??ב??ת; ב??ח?ר?יש? ו?ב?ק??צ?יר, ת??ש??ב??ת. כב ו?ח?ג ש??ב?ע?ת ת??ע?ש??ה ל?ך?, ב??כ?ו?ר?י ק?צ?יר ח?ט??ים; ו?ח?ג, ה?א?ס?יף–ת??קו?פ?ת, ה?ש???נ?ה."
אין צורך להסביר שלא מדובר כאן בזמן עתיד. יש קרבה גדולה (מבחינת משמעות) בין עתיד לבין ציווי (במונחים בלשניים מדברים על "מודליות"), והתופעה של שימוש בצורת עתיד החלה כבר במקרא (וזו רק דוגמה אחת). גם לדעת האקדמיה וגם לדעת אנשי לשון אחרים זו אינה שגיאה; יש מי שאומר שמוטב לא להפריז במינון, וקראתי ציטוט שעמדת האקדמיה ללשון היא: "בלשון הכתובה ראוי להקפיד על לשון ציווי. ואולם ייתכן שבכתוביות מובא לעתים לשון הדיבור, ובלשון הדיבור, כידוע, אין הקפדה להשתמש בציווי."
שם הסרט הוא משפט הבנוי במשלב דיבורי (למעשה אפילו נאמר לך ע"י היחצנים שהוא אמור להיות סלנג) ולכן הבחירה בצורת העתיד היא טבעית ומתבקשת (ובכל מקרה אינה שגיאה). שימוש בלשון ציווי היה נשמע "תקני" יותר, ולפיכך גם מלאכותי ומאולץ במקצת (בהקשר הזה) לטעמי.
מסכים
לא הייתי אומר שסבלתי מהסרט, אבל כל נקודות התורפה שציינת מדויקות.
חוץ מזה, רגעי הקיטש שצוברים תאוצה לקראת הסיום מקצינים כנראה את הדיעות לגבי הסרט – מי שהתחבר אליו יהנה מהם, ומי שלא יחשוב לעצמו "בשביל מה זה היה טוב?".
אני מסכימה עם הברווז
והייתי כותבת גם טיעונים, אבל היא גנבה את כל מה שאמרתי אחרי הסרט.
לדעתי : משעמם ומתחסד.
הסרט לא זורם – יש כמה רעיונות מצחיקים, אבל זה פשוט לא מספיק מעניין.
בנוסף לכך, יש תחושה של התחסדות : "קולנוע ציבורי", של האנשים למען האנשים…
כן זה רעיון יפה, אבל אף אחד לא קונה את זה שהערסים בשכונה אוהבים את הסרטים הבייתים של שני גיבורי הסרט.והבמאי לא מצליח לשכנע שיש בזה ממש. לא אמין, ומעצבן.
קדימה, תחזיר לי את הכסף!
אכזבה!.
פוטנציאל ממש גדול, אבל יכלו לדחוס את הסרט לפרק של סדרה באורך 45 דקות (מקסימום).
קטעי השיוודים המצחיקים (והם מצחיקים!) מעטים מדי, כך שלמרוח סביבם 100 דקות סרט זו פשוט הונאה של הצופים.
קדימה, תחזיר לי את הכסף!
45 דקות? כשהם דיברו על איך סרט יכול להמשך רק 20 דקות נאנחתי בכמיהה. באמת – אף אחד בקולנוע לא צחק חוץ מבשיווד הראשון וזה פשוט לא מספיק לכל שאר ה100 (?) דקות הארוכות לפני ואחרי.
קדימה, תחזיר לי את הכסף!
למה חייבים לצחוק כל הזמן? לסרט הזה יש ערך מוסף מעבר לקומדיה הממוצעת. גורם לך קצת לחשוב.
הוא קצת מזכיר לי את סקראבס במובן שגם שם הפרקים נגמרים בדרמטיות מסויימת ומשאירים את הצופה מהורהר.
מאכזב...
אני חושב שהבעיתיות הגדולה ביותר בסרט היא הטריילר שלו, שפחות או יותר מראה את כל הקטעים המצחיקים בסרט( כלומר כל ה"שיוודים" למיניהם) וגורם לצופה לחשוב שמדובר בסרט קומדיה משובח.
הגעתי לסרט כאשר אני מצפה להרבה יותר זמן מסך לגרסאות המשוודות של הסרטים, וכמובן התאכזבתי קשות.
כנראה שהבמאי פחד שאם הוא שם יותר דגש על הסרטים המשוודים זה יחשב כגימיק זול ותו לא.
חבל, כי הרעיון והפוטנציאל של הסרט הוא ללא שום ספר מרקיע שחקים, אך הביצוע לוקה בחסר (בלשון המעטה), שלא נדבר על כל הקיץ' המיותר שיש בסופו..
אני לא חושב שראיתי כל כך הרבה צופים עוזבים את הבית-קולנוע באמצע סרט כבר ברבה זמן, ואני כמעט הצטרפתי.
מאכזב...
אני עזבתי באמצע…
ואללה, קניתי כרטיס ויצאתי באמצע…
פשוט סבלנו.
כשהתחיל הקיטש, לא יכולנו יותר ויצאנו !
סליחה על הילדותיות, אבל...
כמעט שבוע שהביקורת באוויר ואף אחד לא מצא לנכון להעיר שהלינק 'רשימת ההשוודות הגדולה' שגוי והוא בעצם מוביל לאותו מקום שמוביל הלינק 'תחרות ההשוודות הישראלית', מסקנות?
_____________________________
*פראפרזה/הומאז' לתוכנית הכי דבילית על המסך הקטן.
סליחה על הילדותיות, אבל...
צודק אבל שם יש את התגובה של mook2006 שנתן קישור לאתר ההשוודות הגדול
באמת היו צריכים לתת את הקישור שהוא נתן שזה
http://snacked.blogspot.com/2008/02/attempt-to-complete-list-of-swed
יש לא מעט אנשים שטענו שהסרט אינו מספיק קומי ולכן מאכזב. אני חייב לציין שמישל גונדרי צחק על האנשים האלה כבר במהלך הסרט (במשפט אחד: "מעתה כל הסרטים יהיו קומדיות או סרטי אקשן").
קדימה-אחורה הוא סרט סאטירי על התרבות שלנו, תרבות לקריאה בלבד. תרבות לקריאה בלבד היא תוצר לוואי של הרדיו, הקולנוע והטלוויזיה שהחליפו את ההתכנסות המשפחתית-שבטית-אחרת שהייתה נהוגה לפני מעט יותר ממאה שנים, שבו "הצעירים היו מערבבים את הסיפורים שלהם עם הסיפורים העתיקים יותר" [קישור בהמשך]. יחד עם הטכנולוגיה הזו, וחקיקת זכויות יוצרים, נוצר מצב שבו מעטים שולטים במסרים שמופצים לכלל האוכלוסיה. היום העולם הזה משתנה וההזדמנות להפוך את התרבות שלנו לתרבות קריאה-כתיבה, שבה אנחנו יכולים לקחת חלק. דוגמאות? YouTube, בלוגים וכיוצא בזה.
הסרט מדבר בדיוק על זה, רק שבמקום youtube, הוא בוחר בקלטות וידאו כמדיום עיקרי – אולי כדי להראות שהטכנולוגיה היא לא החלק הכי חשוב בתופעה אלא משהו עמוק יותר. מעין "כולנו יכולנו לעשות את זה". רק שזה הרבה יותר קל עכשיו.
אני ממליץ בחום לראות את ההרצאה ה(לכאורה לא קשורה ה)זו, כי לטעמי לארי לסיג מסכם את הנקודה שמעביר הסרט בצורה מאוד ברורה ומעניינת – ובהחלט התחושות שלי לגבי "קדימה-אחורה" הושפעו מאוד ממנה וההנאה שלי מהסרט גברה מאוד.
http://www.ted.com/talks/view/id/187
מעטים שולטים במידע ?
עשה לי טובה, פרופגנדה היתה תמיד רק שבעבר זה היה הרבה יותר קל.
רק ראה את מקרה נירון (שלא שרף את רומא) או ריצ'ארד לב הארי (שהיה אדיוט די רציני).
אז היום עדיין ישנם שופרים די גדולים מטעם התאגידים, הממשלות ומה לא. אבל אם תרצה תוכל גם למצוא גם אתרים קטנים שמרכזים סביבם קהילה אינטליגנטית (כמו האתר הזה
)
קהילה אינטליגנטית ???
למה לא הזהירו אותי?
למה אין הודעת אזהרה ברורה בכניסה לאתר???
אם הייתי יודע שכאן מתכנסת קהילה אינטליגנטית, הייתי נמנע מכניסה לאתר!.
בגלל אתרים כאלה מציעים בש"ס לצנזר את האינטרנט – ואני מבין למה!.
נ.ב.
שאלה: הסימני קריאה(!) ושאלה(?) זה כלול במחיר?
לא ממש התלהבתי מהסרט
הוא לא סרט רע, אבל יחסית לתגובות הנלהבות ולסרטים אחרים של גונדרי ציפיתי למשהו יותר.. הממ.. קסום.
על כישוריו כבמאי אין לי תלונות, הבעיה בעיקר בתסריט שכתב. אומנם בתסריטים שכתב לו קאופמן הסיפור מסגרת היה די דבילי לטעמי (נמנעתי מללכת ל'להיות ג'ון מלקוביץ' בגלל שהעלילה נשמעה לי דבילית לגמרי ובסוף הוא התברר כאחד הסרטים האהובים עליי) אבל את הסרטים הללו תמיד אפף קסם לא מובן. דווקא הגימיק של ההשוודה מגניב, אבל לצערי זה הדבר היחיד שמצאתי בסרט.
גם אם הרעיון של ההשוודות מגניב, בפועל לא התלהבתי מכמעט אף אחת מהן, מה שעוד יותר היקשה עליי להבין את תושבי השכונה שאשכרה עמדו בתור לקנות את הקלטות (לרעיון של מנהרה שלראש של ג'ון מלקבויץ' דווקא התחברתי).
בסוף הסרט העלילה נגררת למחוזות קטישיים שאולי מתאימים ל'דיסני' אבל בטח לא לאוונגרד כמו גונדרי.
בקיצור אני מאוד אוהב את ג'ק בלאק, וגם את מישל גונדרי ואפילו את דני גלובר, אבל בשורה התחתונה די התאכזבתי.
לא ממש התלהבתי מהסרט
את מלקוביץ' לא ביים גונדרי אלא ספייק ג'ונס.
הייתי צריך לבדוק בIMDB, אני תמיד מתבלבל בינהם (כנראה בגלל הקישור של קאופמן).
הרגע הכי מצחיק בסרט
זה ההשוודה של 2001 אודיסאה בחלל – גדול!
סרט טוב, אבל לא משתווה לשאר הסרטים של גונדרי.