לא ראיתי שום חומר קידומי לפני הצפייה ואני שמח על כך. בכל רגע שחשבתי שאני יודע לאן הסרט הולך, הוא לקח פניה לא צפויה. מצמרר, מוזר ולפעמים משעשע (יש כאן את אחד הקאטים המצחיקים ביותר שראיתי השנה).
ראיתי את הטריילר ישר אחרי הצפייה והוא לא מגלה הרבה, אבל שמח מאוד שראיתי בלי. העובדה שהוא לא מופץ בארץ, וגם שהשיווק באמריקה לא היה כזה רחב, הוסיפה להלם שלי מחלקים שלמים בסרט. סרט האימה האהוב עליי מהשנים האחרונות.
אבל המהלך של הסרט הוא קצת יותר מורכב מ"היא הנבל"*.
היא מתחילה כמפלצת, אך בשלב שאנחנו מכירים את ההיסטוריה שלה הנבלים מתחילים להשתנות: האב שכלא אותה מתגלה כאחד, ולקראת הסוף – איי.ג'יי מתגלה כנבל "האמיתי" השני, כאשר המפלצת בעצם "עוזרת" לגיבורה ומחסלת את הרשע. בתמורה, הגיבורה עושה המתת חסד לאישה שכל מה שהיא ידעה כל חייה זה סבל.
אני זוכר את הדיון שהיה לנו על סוהו. ובהחלט חשבתי על הקווים המקבילים של שני הסרטים תוך כדי צפייה.
מבחינתי ברברי יותר גרוע בתפיסה שלו, וכאמור – אני חושב שזה כנראה לא במתכוון.
היה לי הרבה יותר נוח לאכול את ברברי אם הדמות שבסוף זוכה להמתת חסד לא היתה רוצחת את הדמות של ביל סקארסגרד, למשל. אבל כן, כשהיא שותפה בחטיפה ורצח, היא הנבל. בעיקר כשמתברר שהאנס הוא זקן וחלש, וכבר מזמן לא פקטור בכל המערכת הזאת. בעיני מיותר לחלוטין .
בעיני הביצוע שלה היה גרוע מאוד. בסרטי אימה יש שני סוגים של "רוע". אחד הוא הלא מנומק והלא מעניין (נניח, הכריש במלתעות או מרבית הזומבים) שאין צורך להבין מדוע הוא מגיע – העניין מגיע אך ורק מההתמודדות איתו. השני הוא הרוע המנומק – נניח "אתמול בסוהו" או סמארה בצלצול, שהסרט מציג את המניעים שלו. האישה כאן נועדה להיות מהסוג השני, אבל הסיפור שלה "קטוע" (במובן שהקטע בשנות ה-80 קצר מדי, וההסבר בדיעבד אגבי מדי), ויש בה משהו גרוטסקי מדי מכדי שתוכל ליצר הזדהות או הבנה של ממש. העובדה שמאוד אהבתי את הסרט למרות החיסרון המאוד גדול הזה רק מראה כמה הוא מצויין בכל מובן אחר.
למי בדיון הזה לעשות פישלייק, וזו הייתה התגובה הקרובה ביותר, אבל לא מדוייק.
לא חושבת שרוצים שנחשוב עליה כאנושית, אלא יותר כחיה, או יצור עם כוחות מאוד גדולים ושכל ממש קטן (אולי של תינוקת, ואז נכנס עוד רובד מסויים לסרט)
אנחנו יכולים לרחם על חיה שרואים שכואב לה כי מישהו מכאיב לה, ואנחנו גם יודעים שהיא פועלת מיצרים והיא לא "רעה" כי לחיות כמו תינוקות אין קונספט של מוסר והם פועלים רק מאינסטינקטים.
וגם הרבה פחות טוב.
אתמול ראיתי את pearl שהוא באמת סרט אימה מצטיין.
אבל ברברי, בסופו של דבר, קצת חסר הקשר, קצת גונב יותר מדי מסרטים אחרים , ופשוט לא מפחיד מספיק.
אני לא יודע כמה מהספקנות שלי באה מהסיום הבאמת פחדני שלו, האימה הסטנדרטית שלו ועוד כמה דברים שלא לחלוטין מוברגים שם וכמה מגיעה מהייפ מאוד מאוד גדול שצריך להיות קטן בהרבה (אני מבין למה מדברים על "לא להגיד כלום", אבל לדעתי זה לא מתח שמחזיק, אלא בעיקר מתיש ונמתח לעד).
בקיצור, סביר ביותר. לכו במהירות סבירה לראות במידה ואתם מחפשים סרט אימה סטנדרטי לבילוי בערב.
הו, וואו
לא ראיתי שום חומר קידומי לפני הצפייה ואני שמח על כך. בכל רגע שחשבתי שאני יודע לאן הסרט הולך, הוא לקח פניה לא צפויה. מצמרר, מוזר ולפעמים משעשע (יש כאן את אחד הקאטים המצחיקים ביותר שראיתי השנה).
לראות אותו בלי לדעת כלום עוזר מלא
ראיתי את הטריילר ישר אחרי הצפייה והוא לא מגלה הרבה, אבל שמח מאוד שראיתי בלי. העובדה שהוא לא מופץ בארץ, וגם שהשיווק באמריקה לא היה כזה רחב, הוסיפה להלם שלי מחלקים שלמים בסרט. סרט האימה האהוב עליי מהשנים האחרונות.
ועכשיו גם בדיסני+ בישראל
רוצו לראות, באמת (אפילו שהתרגום שם, כרגיל, גרוע).
והגבר הזה הוא ארנולד שוורצנגר אחרי שאשתו זרקה אותו מהבית?
(ל"ת)
אחלה סרט. מתרסק לחלוטין בסוף לדעתי אבל הדרך לשם מצוינת.
קצת הרס לי שהסרט עשוי לקדם תפיסה בעייתית, גם אם לא במתכוון. אבל זה מה יש.
אחרי שצפיתי - אפשר לפרט על התפיסה הבעייתית?
(ל"ת)
הרבה פחות מפחיד משחשבתי
וגם הרבה פחות טוב.
אתמול ראיתי את pearl שהוא באמת סרט אימה מצטיין.
אבל ברברי, בסופו של דבר, קצת חסר הקשר, קצת גונב יותר מדי מסרטים אחרים , ופשוט לא מפחיד מספיק.
הרבה יותר סטנדרטי משההייפ מצייר אותו כ-
אני לא יודע כמה מהספקנות שלי באה מהסיום הבאמת פחדני שלו, האימה הסטנדרטית שלו ועוד כמה דברים שלא לחלוטין מוברגים שם וכמה מגיעה מהייפ מאוד מאוד גדול שצריך להיות קטן בהרבה (אני מבין למה מדברים על "לא להגיד כלום", אבל לדעתי זה לא מתח שמחזיק, אלא בעיקר מתיש ונמתח לעד).
בקיצור, סביר ביותר. לכו במהירות סבירה לראות במידה ואתם מחפשים סרט אימה סטנדרטי לבילוי בערב.
מדויק להחליא
(ל"ת)