"הנוקמים: מלחמת האינסוף" הוא סרט שרוצה לתקן עוולות. במשך עשר שנים, הצופים של היקום הקולנועי של מארבל העלו הרבה תלונות לגביו: שהוא קליל ופופי מדי, שרוב הנבלים של הפרנצ'ייז שטוחים ולא זכירים בעליל, ושדמויות מתות-אבל-לא-באמת קצת יותר מדי פעמים. הבמאים אנתוני וג'ו רוסו רוצים שתדעו שהם שמעו והפנימו את התלונות האלו, ולכן "מלחמת האינסוף" נפתח בסצינה המציגה הרג וחורבן המוני עליו אחראי תאנוס, הנבל שהזהירו אותנו מפניו עוד מאז "הנוקמים" הראשון. ורגע לפני שתספיקו לשאול מה ימנע מהדמויות שנהרגו לחזור אחר כך כמו בעבר, תאנוס ממהר להגיד "בלי החייאות ובלי חרטות, נגעתי בארץ ובשמיים!". ב"מלחמת האינסוף", אם אתם רואים דמות אהובה שנראית כאילו היא הולכת למות יש מצב שהיא באמת הולכת למות-למות.
"מלחמת האינסוף" גם רוצה, בין היתר, לסגור קצוות. זה צריך להיות לא רק עוד סרט "נוקמים", אלא סרט שממשיך את הסיפורים של כל הדמויות שהופיעו במשך שמונה-עשר סרטים ועשר שנים ולסכם אותם בסיפור אחד. זאת משימה שבשביל לבצע אותה כמו שצריך , כשאתה נותן לכל דמות ודמות זמן מסך ופיתוח ראויים, הסרט היה צריך להיות לפחות באורך שש שעות. כדי לחסוך זמן ועבודה, במקום להתמקד בדמויות אינדבדואליות, יש התמקדות בדינמיקות: היחסים בין שומרי הגלקסיה ות'ור, בין סטריינג' לסטארק או בין ויז'ן וסקרלט וויץ'. גם במצב הזה, לא כל דמות בסרט מקבלת פיתוח ראוי (חלק ממש מרגישות כמו ניצבים), אבל הסרט עושה כמיטב יכולתו ללהטט ביניהן. ואפשר להעריך את זה, כי שזה בכל זאת משימה קשה, ומשימה אפילו יותר קשה כאשר הדמות הראשית של הסרט היא לא הפנתר השחור או האלמנה השחורה או הנוקמים כקבוצה אלא בכלל הנבל.
אז בואו נדבר על הענק הורדרד. אם חשבתם שהסרט רק נפתח איתו ומאז חוזר לבדוק מה שלומו פעם ב- עד המערכה השלישית, זה ממש לא המקרה הפעם. תאנוס מקבל זמן מסך חסר תקדים בשביל נבלים ביקום הזה, כדי להדגיש שהוא לא עוד חייזר מרושע סטייל "מוהאהאהא, להשתלט על העולם", אלא נבל שבעיניו הוא בכלל הגיבור. המזימה המרושעת שלו, בפשטות, היא לטפל בפיצוץ האוכלוסין. תאנוס מעוניין למנוע מהתרבויות השונות בגלקסיה להשמיד את עצמן בגלל עוני ורעב, אז הוא עובר כוכב-כוכב ומחסל חצי מהאוכלוסייה שלו, בשביל האיזון. מכיוון שיש קצת הרבה כוכבים, הוא מחליט לחפש ולאחד את כל אבני האינסוף, מה שיחסוך לתאנוס הרבה מאוד עבודה. למעשה, זה יהפוך אותה לקלה כמו נקישה באצבע.
אז איך נראה סרט שצריך לעשות את כל הדברים האלה? כמו פרק ארוך במיוחד של "משחקי הכס", ביותר ממובן אחד. למשל, כמו בסדרה ההיא, גם כאן יש כל הזמן מעבר בין מקומות מוכרים וחדשים ובין קבוצות שונות של דמויות. וזה טוב, כי הרגעים הטובים של הסרט הם כשהוא מפגיש בין דמויות שדרכיהן עדיין לא הצטלבו. פיטר (פרקר) ופיטר (קוויל), למשל, מגלים שיש להם אהבה משותפת לתרבות פופ. טוני סטארק וסטיבן סטריינג' ישר מתחילים לריב על מי השרלוק הכי חכם בחדר, ובסצינה שהוא חולק עם רוקט, מכל הדמויות, תור סופסוף מעכל באופן הגיוני את כל הזוועות שהתרחשו ב"ראגנארוק" – והפעם בלי בדיחות.
הקטעים בהם הסרט פחות טוב הם סצינות האקשן. לטובת האחים רוסו, אומר שחלקן מבוימות בצורה קצת יותר ברורה מאשר בסרטים הקודמים שלהם, וששילוב הכוחות השונים של כל הדמויות בהחלט משמש לכמה טריקים יצירתיים. אבל חסר לסרט איזה וואן-שוט מגניב כמו ב"נוקמים" הראשון או איזה אגרוף בולט במיוחד שיישאר לכם בראש אחרי הצפייה. מצד שני, זה בסדר שהאקשן לא זכיר, כי הרגעים שתזכרו אחרי הצפייה כנראה יהיו הרגעים שהם מונעי עלילה או דמויות או סתם, על מי אני עובד, מה שתזכרו אחר-כך זה הסוף.
עכשיו, מכיוון שאני מבקר סופר-דופר מקצועי שלא רוצה להסגיר ספויילרים, אני אעצור כאן מלדבר עליו. אז רק אגיד שמדובר בסיום בליגה של "מועדון קרב", "החוש השישי" או "האימפריה מכה שנית" – כזה שאפילו שמדובר בסרטים ממש טובים גם לפני הסיום שלהם, כל מה שתרצו לעשות בתום הצפייה הראשונה שלכם יהיה לדבר על הסיום הזה עם כל מי שרק תוכלו למצוא.
"הנוקמים: מלחמת האינסוף" הוא לא שיא מושלם לסאגה של עשר שנים. אבל להגנתו, אף פעם לא היה לו סיכוי להיות. הוא עושה כמיטב יכולתו, ומיטב יכולתו זה די והותר, בוודאי כדי להצדיק את מעמדו בתור אירוע קולנועי אמיתי: אירוע שהוא צבעוני, מצחיק, מרגש, מפעים ומצליח הרבה יותר מאשר שהוא נכשל. הוא גם מרגיש כמו חצי ראשון של סיפור, וכמו "משחקי הכס", גם את הסיום שלו נזכה לראות רק בשנה הבאה. או כמו שכתוב בסופן של הרבה חוברות קומיקס – "המשך יבוא".
להגיד שסוף של סרט הוא בליגה של מועדון קרב והחוש השישי זה קצת ספויילר לא?
(ל"ת)
אני בטוח שטוני סטארק לא מגלה שהוא ת'אנוס
הכוונה של הכותב הייתה שהסוף בעל משמעות.
אני ואתה מבינים כנראה אחרת
את משמעות המילה "טוויסט", וכך גם הסרטים שהובאו כדוגמה לסרטי טוויסט.
זה לא טוויסט. זו התפתחות עלילה לא צפויה
יש הבדל בין השניים, כמו שהסביר הפונז (רק טעה לדעתי בכך שאמר שהסוף היה צפוי. הדיון הזה מוכיח כי הסוף לא היה צפוי).
עוד לא ראיתי את הסרט
אבל אגיב נקודתית על נושא האקשן – אם האקשן מבוים ומבוצע כמו "מלחמת האזרחים" זה הרבה יותר ממספיק בשבילי.
אף פעם לא הייתה לי בעיה עם האקשן של האחים רוסו
וגם הפעם אין לי איתם בעיה. זה נכון שאין Set-Piece שייזכר לעולמים, אבל הכל מאוד מהנה, ואפשר לעקוב אחרי ההתרחשויות בקלות לדעתי.
לרמוז שהאחים רוסו לא טובים בביום סצנות אקשן?
זו אמירה מוזרה לדעתי. רבים מאוד יטענו שסצנת השדה תעופה במלחמת האזרחים היא סצנת האקשן הטובה בסרטי מארוול וסצנות האקשן בחייל החורף יתמודדו על מקום שני.
אכן. רק לדעתך
(ל"ת)
עושה רושם שאתה לא חובב גדול של סרטי קומיקס
(ל"ת)
ראיתי את כל סרטי היקום הזה בקולנוע ונהניתי מרובם
אני גם מאוד אוהב את "איירון מן" הראשון, "הנוקמים" הראשון ו"שומרי הגלקסיה". מאז יצאו להם עוד כמה נחמדים אבל שום דבר שהלהיב אותי יותר מדי.
אני גם רואה בעקביות את "אקסמן" ונהנה לרוב וסבלתי בכל סרטי היקום DC.
פשוט זה היה מטומטם הרבה מעבר למה שציפיתי.
לגבי קוויל
כל כך נהניתי לראות את זה על המסך! פשוט חיכיתי לאגרוף שלו!
זה היה אחד הקטעים שנהניתי מהם בסרט.
אני באמת לא מבין למה אנשים מתלוננים על זה, כי זו בדיוק צורת ההתנהגות שהייתי מצפה ממנו, לא היה שום טוויסט.
שני סרטים בהם הוא הדמות המרכזית הראו והבנות את האישיות שלו ככזה.
אם זו הייתה כתיבה מכוונת של מספר סרטים מראש אז זה נהדר, אבל גם אם לא זה עדיין מאוד יפה: אחת התלונות הנפוצות על שומרי הגלקסיה 2 הייתה על המהירות והפזיזות בה הגיב קוויל לגילוי על דרך מות אימו (לא אפרט בכדי להמנע מספוילר). הסרט הנוכחי בעצם הראה סופית שזו האישיות של הדמות ולא מקרה של עצלנות תסריטאית, בה ההחלטה היא לפי צורך תסריטאי.
אפשר לדייק אפילו יותר בעובדות
מארבל הכריזו תאריכים כל הדרך ל-2022. תשע סרטים מאושרים אחרי הומקומינג 2 (שאחרי הנוקמים 4, קפטן מארבל והחרקים)
· May 1, 2020
· July 31, 2020
· Nov 6, 2020
· May 7, 2021
· July 30, 2021
· November 5, 2021
· February 18, 2022
· May 6, 2022
· July 29, 2022
(אחד המקורות לכך:)
https://www.gamesradar.com/guardians-3-avengers-5-marvel-studios-announce-seven-untitled-mcu-movies-up-to-2022-so-what-could-they-be/
הם גם אישרו ממש לא מזמן סרט ל ETERNALS
https://www.polygon.com/2018/4/23/17271012/marvel-kevin-feige-eternals-movie
הם ממש לא אישרו סרט ל"נצחיים".
הם אמרו שמישהו מדבר על זה.
בנוגע לתאריכים – צודק. הם לא אומרים שום דבר לגבי העתיד של אף אחד מהזכיונות שלהם (יכול להיות שכל הסרטים יהיו "ארבעת המופלאים" ו"אקס-מן"), אבל מארבל בהחלט הכריזה על תאריכים אחרי 2019 – גם אם הם מנותקים מסרטים.
הם ממש לא יפסיקו את הפרנצייזים הרוחיים שלהם
בשביל הכשלונות הקולוסאלים של ארבעת המופלאים והאקס מן :D
היה אפשר להגיד אותו דבר על "ספיידרמן"
אבל עובדה שהם רצו והוא יצא. כלומר, בידיים של מארבל הם אולי יהיו סרטים גנריים אבל כשלונות מפוארים הסרטים האלה לא יהיו.
לא רק שאין אף סרט של ספיידרמן שהרוויח פחות מסרט של אקס מן
(להוציא דדפול, שבייחס לסרטי ספיידרמן הוא יושב רק מעל זוג סרטי גארפילד המטופשים).
אלא גם ספיידרמן הוא גיבור העל הרווחי ביותר מכולם. בפער עצום. יותר מבאטמן, יותר מסופרמן. יותר מכל הנוקמים.
הפעם האחרונה שהאקסמן עשו איזה כסף זה היה בניינטיז.ארבעת המופלאים אף פעם לא היו שם.
יש אף סרט של ספיידרמן שהרוויח פחות מהסרט של אקסמן
והוא "ספיידרמן המופלא 2"', שעשה פחות מ"אקס מן: העתיד שהיה".
בזמן "ספיידרמן המופלא 2", התחושה סביב ספיידרמן הייתה שסוני לא יודעים מה לעשות איתו ושמדובר בזיכיון שבידיים הנכונות יכול לפרוח – בדיוק המצב של ארבעת המופלאים והאקס-מן.
התעלמת מההבדל החשוב
שספיידרמן שווה הרבה יותר כסף מהאקס מן. כך לכל שונות קיומו. מארסל תמיד עשתה כסף גדול ממנו. היא עשתה כסף מהאקס מן רק בניינטיז ו ארבעת המופלאים אף פעם לא. היא לא תעלים עכשיו את המותגים שהשקיעו בהם עד עכשיו ושהזמינו רווחים לטובת צעצועים שבורים של פוקס. לא משנה עד כמה שונאי מארבל כמוך (כפי שכל האתר הזה הבחין) ירצו בכך.
וואו! עצור סוסים!
אתה לוקח את הדיון הזה יותר מדי אמוציונלי.
אני קורא באתר הזה ולא הבחנתי בשנאה.
ספיידרמן אכן מותג חזק יותר מכל האוונג'רס ביחד, גם בימים אלו, רק שהזכויות עליו מפוצלות. מכיוון שיש אינטרס לכולם לשמר אותו חזק אושר דבר כמו הוםקאמינג (דבר יוצא דופן מאוד, כפי ששריבוי הקוויקסילברים מדגים).
"שונאי מארבל כמוני"?
הייתי מצפה שאם בכל שני וחמישי אנשים באתר ינסו לנתח אותי פסיכולוגית ולנחש את המניעים שלי שהם לפחות מתישהו יצדקו אבל זה מדהים לראות איך פעם אחר פעם הם מפספסים בניחושים ברמה כמעט מביכה.
בנוגע לשאר ההודעה: שוב, יכול להיות שמארבל לא ישלבו את אקס-מן וארבעת המופלאים בעתיד הקרוב שלהם. אבל אנחנו יודעים שמארבל אוהבים לשלב לפחות כמה סרטים שהם אינם המשך בלו"ז שלהם, אז סביר מאוד שלא נראה עכשיו רק המשכים לכל המותגים שלהם ובין "Eternels" לאקס-מן או ארבעת המופלאים, יש לי תחושת בטן מה יעורר יותר באזז בקרב המעריצים.
לא מנסים לנתח אותך פסיכולוגית
מתייחסים לדבריך בהתאם לרושם שעולה מהם. פעם אחר פעם אתה מפספס בניסיון להמליל את מה שעובר לך בראש, כנראה, כי מה שיוצא החוצה והאופן שהדברים מתפרשים שונה ממה שנדמה לך. זה לא קשור לדיון הזה אלא לחיים: כשאדם מתמקד שוב ושוב באין ספור פגמים ובקושי מפרגן, קשה להרגיש שהוא באמת אהב ונהנה גם אם הוא מתעקש שהוא כן. באתר שחרט על דגלו לפרסם ביקורות קולנוע לאנשים ששונאים ביקורות קולנוע (בדיוק בגלל מבקרים שרק מחפשים פגמים במקום לזרום עם סרטי אקשן מהנים) זה קצת אירוני, אבל זה המצב. לשמחתי הביקורת הזאת הרבה יותר קולעת וקולחת, ביקורת שהצלחתי להתחבר אליה (וזה לא קרה לי כאן כבר זמן רב). סוף סוף הרגשתי שהמבקר (אני יודעת שהוא לא אתה) באמת נהנה.
אני לא מפספס שום דבר, תודה רבה.
כמו שאת אומרת, מדובר כאן על תפיסת חיים שונה. סף ה"אינספור" פגמים שלך נמוך משלי, וזה מקובל. ורוב מה שאת בכלל מחשיבה "פגם" אני לא מחשיב ככזה, למשל. וכן, גם בהודעה הזאת את מניחה הרבה הנחות סמויות עלי שלא נכונות. בכלליות, נראה שאנחנו מגיעים ממקומות שונים, וזה בסדר.
אבל די.
ישבת, כתבת, הוצאת את הקיטור שלך על תפיסת החיים שלי. סבבה. אבל ההודעות שלך מתחילות לגבול בחוסר נעימות קיצוני. אז די.
חזרתי על כך כי זה לא היה מקרה חד פעמי
חבל שאתה מתייחס שוב ושוב בביטול לדברים ו"מאשים" אותי, אף שאני ממש לא היחידה שקיבלה את הרושם הזה וכתבה לך על כך. בכל מקרה, את שלי אמרתי; נראה שהביקורת לא מעניינת אותך, ואתה בעיקר עסוק להסביר לקוראים שלך למה הם טועים ברושם שהם מקבלים מדבריך. שיהיה.
אה, ו:
אם כל המהומה הזאת היא על זה שאמרתי ש"כל הסרטים יהיו אקס-מן" ולא "חלק", אז בוא נלך רגע אחורה:
הנקודה היא זאת, והיא נשארת כזאת – זה שיש תאריכים, לא אומר שאנחנו יודעים מה יעלה בעתידו של איזה זיכיון של מארבל. אולי כולם יהיו המשכים. אולי הם יהיו עשרים סרטי Eternels. אולי כולם יבנו את אקס-מן וארבעת המופלאים. הניחוש הסביר הוא כנראה שילוב של כולם, אבל מארבל כבר הוכיחו פעם אחר פעם שהם יודעים מדי פעם להפתיע.
לא שמתי לב שהוקאיי הוזכר.
אחלה תודה רבה
האם רמת הרעש באיימקס נסבלת?
שאלה אולי קצת של סבתא – אני מעדיף לראות סרטים באיימקס ונהנה מאוד בדכ מהשידרוג אבל פה ושם יש סרטים שמגזימים בעוצמת הסאונד, ברמות שזה בלתי נסבל עבורי (ולדעתי גורם נזק לשמיעה). דנקרק היה כזה, סגרתי חזק את האוזניים וקיללתי את הרגע שקנינו לזה ולא לקולנוע רגיל. בסרטים של מארוול לא הייתה לי בעיה כזאת, אבל האם הסרט החדש משתולל עם הסאונד, נגיד ברמות של דנקרק?
בד"כ כן; לשם כך המציאו את אטמי האוזניים
בתור אדם עם שמיעה תקינה (מאוד) אני ישנה לא מעט עם אטמי אוזניים (כי הרעש מעיר אותי) ויש לי תמיד בתיק אטמים לכל הופעה / חתונה / אירוע רועש… אני לא שורדת אותם בלי. גם בקולנוע רגיל לפעמים עוצמת הקול גבולית עבורי ואני מעדיפה להחליש אותה (בעיקר בסצינות אקשן). את הפנתר השחור עברתי עם אטמים לאורך כל הסרט (יס פלאנט) והיו בנוקמים (גלובוס, אולם רגיל) הם ישבו לי בקצה התעלה ודחפתי אותם פנימה בסצינות האקשן. אגב, הפרש העוצמות בין הדיבורים לפעולה מטמטם אותנו גם בצפייה ביתית. אתמול בערב צפינו בקפטן אמריקה (הראשון) וכל הזמן החלשנו בפעולה והגברנו בדיבורים כי הפער היה פשוט גדול מדי.
עבור מקרים כאלו, בבחלק מהנגנים יש אופציה שמאפשרת לעשות נורמליזציה כך שההבדלים לא כ"כ קיצוניים.
(ל"ת)
אכן, חשבנו לחפש כזאת אפשרות... אבל כבר היינו באמצע
(ל"ת)
אם צריך אטמים אז אלך לרגיל
סאונד בקולנוע צריך להיות איכותי וטוב אבל לא בעוצמות שמציקות ומצריכות שימוש באטמים. כאמור אני רואה הרבה באיימקס, ולרוב זה בסדר גם בסרטים עתירי קטעי פעולה, ואם יש עוצמה חזקה זה לרוב לזמן קצר. אבל היו כמה שהיו ממש זוועה בשבילי. בדנקרק כאמור ממש סבלתי מעוצמת הסאונד. זה קלקל לי את הסרט והלכתי לראות שוב בקולנוע רגיל…
לא אמרתי שצריך, כתבתי שאני השתמשתי בהם באולם רגיל
ומניסיוני באיימקס בישראל (שהיה לפני כעשור ב"אביר האפל") העוצמה הייתה חזקה מאוד, אבל גם באולם רגיל לא היה חסר. סצינות אקשן פשוט רועשות מאוד, וכשיש הרבה מהן אני מעדיפה שיהיו לי אטמים בשלוף.
הסאונד לא מציק באיימקס
לפעמים הוא כן. לא בסרט הזה
ספוילר מעלי
(ל"ת)
אגב, הצפיה הזו הזכירה לי למה אני שונא ללכת לקולנוע
בחרתי ללכת להקרנה כמה שפחות עמוסה, בשעות הצהריים,- 14:20, לפני שרוב הילדים יגיעו. היו 27 אנשים בהקרנה אבל זה הרגיש כמו 200. שורה מאחוריי ישבה חבורת נערים שאחד מהם יצא 5(!) פעמים במהלך הסרט, כמובן תוך בעיטות בכל המושבים שלפניו בדרך, וכשחזר שאל את חבריו מה הוא פספס והם כמובן ענו לו. חבר שלו ענה לטלפון פעמיים במהלך ההקרנה. 3 פעמים של "שששש" לא הספיקו והייתי צריך להסתובב אליהם ולהעיר, מה שלא החזיק יותר מדי זמן. בין לבין כיכבו רעשי שקיות חטיפים לרוב, מתובלים בהסברים לגבי מי הדמויות על המסך. כמובן שההמתנה לסצנת הקרדיטים לוותה בצחוק קולני על כך שהם מספיילרים לכל חבריהם את הסרט בוואטסאפ.
משום מה היו שם גם זוג ילדים שנראו בני 8 וכנראה הספיק להם בחצי הסרט, כי הם התחילו להסתובב ולדבר. לא היה
אני אוהב חוויית צפיה שקטה המאפשרת שקיעה בסרט, הלכתי כי רציתי לראות מוקדם ועל מסך גדול. אעדיף לצפות על מסך קטן ולא להשתגע החכמה דק' כך
תמיד עדיף ללכת להקרנות אמצע הלילה, בפרט בשוברי קופות וגיבורי על. הקהל טיפה יותר מתורבת.
אם יהיה פעם קולנוע שיעיז לדרוש הפקדת סלולרי בכניסה – הוא יהיה הקולנוע שלי גם אם הוא יהיה בעיר אחרת.
התאכזבתי מהפסקה
אני יודע שבגלובוס מקס עושים הפסקה בסרטים. אבל סינמה סיטי?!
מישהו יודע אולי מאיזה אורך הם עושים הפסקה? ממש מבאס.
וכן המון ילדים בסרט….
ביס פלאנט לא היתה הפסקה
(ל"ת)
סינמה סיטי עושים הפסקה בסרטים מעל אורך מסוים
שעתיים או שעתיים ורבע, משהו כזה (לא יצא לי לבקר שם כמעט, אבל זוכר משהו כזה).
אני צופה בסינמה סיטי שנים
ואני לא בטוח שהייתי שם בסרט עם הפסקה בשנים האחרונות. זכורה לי איזו הפסקה אבל אני לא סגור האם זה היה בסינמה סיטי או קולנוע אחר.
בכל מקרה די הופתעתי. ממש שונא הפסקות!
אז לך ליס פלאנט...
אני אוהבת הפסקות, חזרה לי מאוד אחת ב"הפנתר השחור" (נאלצתי לצפות בו שם כי הוא כבר לא הציג בגלובוס).
גם הקרנת לילה לא מבטיחה כלום
חזרתי מהקרנת חצות וזו הייתה חווית הצפייה הגרועה בחיי.
תהרגו אותי למה אנשים בכלל הולכים לסרטים שאין להם שום רצון לראות, אבל את שתי הפקאצות שישבו מתחתי לא עניין לראות את הסרט והן ניצלו אותו לסט צילומי סלפי (עם פלאש!!!) כל חמש דקות.
בשאר הזמן הן צפו יחד בסרטונים בפלאפון עם סאונד והתפוצצו מצחוק. כמובן שההערות שלי ושל אחרים, גם תוך הרמת קול לא עזרו. המזל הוא שבסוף נמאס להן והן עזבו את האולם באמצע הסרט.
מה אני אגיד לכם, ההתנהגות הזאת גרמה לי לחושב שאולי הרעיונות של תאנוס לא כאלו מופרכים…
שבת בצוהריים זו לגמרי שעה של ילדים...
אבל אצלנו באולם לא היו הפרעות מיוחדות. ישבנו בשורה האחרונה (אולם קטן, היא לא רחוקה) ולכן אף אחד לא דיבר מאחורינו. הדרך להימנע מילדים צעירים היא כמובן ללכת להקרנות מאוחרות במיוחד (חצות בשישי או הצגה שנייה לפני יום לימודים) וכמובן, אם יש סבלנות לחכות, לתת לפופולריות של הסרט לדעוך קצת לפני שיוצאים לקולנוע.
כן, אבל לא תמיד מסתדר ללכת כ"כ מאוחר
ואפילו זו לא ערובה, כי לא רק ילדים מפריעים (כמו שציינו כאן למעלה).
אם אני ממתין חודש, כנראה אמתין כבר שלושה-ארבעה ואצפה בבית- הרקורד של 4 הצפיות האחרונות שלי בקולנוע די מזוויע וחוויית הצפיה הביתית שלי טובה לאין ערוך אפילו כשההבדל בגודל המסך כה משמעותי, וחבל לי.
ממש מפריע לי שאין אכיפה מינימלית של התנהגות נאותה. זה לא התפקיד של סדרן?
כאמור, אם אתה לא לחוץ על צפייה מידית אפשר למצוא את הזמן שיסתדר
מובן שלא רק ילדים יכולים להפריע, זה כבר עניין של מזל, אבל בד"כ ככל שהולכים להקרנה פחות פופולרית הסיכוי שזה יקרה קטן, כי האולמות פחות מלאים וכי קהל המתלהבים כבר צפה.
לגבי סדרנים, במתחמים מרובי האולמות בימינו כבר אין סדרן לכל אולם; כך זה ביס פלנט בלב המפרץ ובגלובוס בגרנד קניון בחיפה. הכרטוס מתבצע בכניסה לאזור האולמות והכניסה לאולם היא עצמאית, ללא סדרן. הם בונים את לוח ההקרנות כך שאין הרבה סרטים שמתחילים בו"ז ולכן זו לא בעיה. לפעמים יש מישהו בהתחלה שמפקח על כניסת הקהל או שמציץ לראות שהכול בסדר ואז הולך, אבל אין סדרן בלעדי לאולם שנשאר שם כל זמן ההקרנה. אם רוצים להתלונן צריך לצאת החוצה ולמצוא מישהו.
רק תיקון קל שקפץ לי לעין
בפסקה האחרונה כתוב "די ויותר". הביטוי הוא: "די והותר".
יוצא מין הכלל
קודם כל הדבר שהכי מיחד את הסרט לדעתי זה שזה בכלל לא סרט על הנוקמים, זה סרט על ת'אנוס, על המסע שלו להשיג את אבני האינסוף ועל המטרה והאידיאולוגה שלו – וזה מבוצע בצורה יוצאת מין הכלל. הוא מאיים, הוא מפחיד ובתוך כל זה הוא גורם לך לפתח אליו סימפטיה. אני מסכים שהאקשן הוא דווקא כן ירידה ביחס למלחמת האזרחים, למעט בצנת אקשן מדהימה אחת אבל בכל שאר האספקטים מדובר בתוצר הוליוודי איכותי הרמות הגבוהות ביותר. הסיום של הסרט מבוצע מצוין, ועם טיפול טוב אי אפשר באמת לדעת לאן יקחו אותו
הסרט הזה התעלה לי על כל הציפיות
והציפיות שלי ממנו היו גבוהות.
הדבר שהכי בוער כשיוצאים מהסרט הזה הוא לדבר על הסיום שלו, אבל אני אגיד לפני שאני נכנסת לספויילרים – אחד הדברים הכי חכמים ונכונים שהסרט הזה עשה זה להפוך את תאנוס לדמות מורכבת, עם רגשות, עם אידאולוגיה. זה לא הופך אותו לפחות מפחיד, בדיוק להיפך. הנבל הכי טוב של מארוול by far.
עכשיו לספויילרים…
אוקיי, נכון, גם אני הבנתי איפשהו בין פיטר קוויל לפיטר פארקר שנהרגות כאן יותר מדי דמויות חשובות מדי. עדיין, בזמן הצפייה הראשונה (ואפילו בצפייה חוזרת היום) זה לא שינה את התחושה שמשהו גדול ומשמעותי קרה כאן, זה לא שינה את הכאב והעצב על מותן של הדמויות האלה. זה לא הרגיש לי חסר משמעות כמו המוות של סופרמן ב-BvS. אני עדיין לא יודעת איך זה ייפתר, מי יחזור ומי לא. מבחינתי המקום שבו הסרט הזה נגמר היה מאוד כנה רגשית ונוגע.
החלקים שהכי אהבתי היו המפגש של ת׳ור עם שומרי הגלקסיה (בעצם כל החלקים עם שומרי הגלקסיה היו מצוינים מבחינתי), סיפור הרקע של גאמורה, וקשה להגיד ש״אהבתי״, אבל הסיום היה מדהים. הרגע שבו פיטר פארקר מחבק את טוני ואומר לו ״אני לא רוצה ללכת״…. אוף, ממתי סרטי הנוקמים גורמים לי לבכות בקולנוע? בכלל כל קטעי המוות היו מאוד עוצמתיים ועם אימפקט. הסרט הזה גרם לי לחשוש לגורל כל אחת מהדמויות (ואז כמובן ניפץ לי את הלב ופיזר אותו לחתיכות בסיום).
מניע... הומני? לא ציפיתי לזה.
אבל ולנטיין מקינגסמן הראשון כבר היה שם קודם:)
ולמה להשמיד חצי אוכלוסיה? למה לא ליישב את החצי בכוכב אחר? היקום אינסופי, תאנוס, זה לא שחסר מקום.
כלומר בני אדם (או דמויי אדם) מתנהגים באופן אנושי ולא מושלם?
מזל שמארוול קיימים בעולם ובזכותם הגענו לתובנה הזאת…![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
שווה צפייה?
אני כל הזמן הולך לסרטי מארוול שמקבלים ביקורות פנטסטיות, ותמיד (ללא יוצא מן הכלל) שואל את עצמי בזמן הסרט "איך שוב נפלתי בחרא הזה". תמיד הסרט הוא פרווה מידי, נחמד מידי, והנבלים תמיד תמיד משעממים. יש סיכוי, ולו הקטן ביותר, שהפעם זה יהיה שונה? שווה לתת צ'אנס?
אני בסירה שלך בדיוק,
אז אם תחכה עד מחר אני אראה את הסרט ואענה לך.
אם אתה לא מתחבר ליקום הקולנועי של מארוול, לא.
כן, זה סרט מוצלח מאוד, חזק יותר מרוב הסרטים, אבל הוא עדיין מייצג את היקום הקולנוע של מארוול במלוא מובן המילה. בעיניי ההצלחה העיקרית שלו היא באריגת קודמיו לכדי שיא מהנה ומענג. אילו לא נהניתי בקודמים לא הייתי טורחת להגיע עד הלום.
ולשאלה הרגילה: מה עם מי שלא השלים את החומר?
אני חושבת שכל סרט של מארוול צריך דירוג של עד כמה חשוב להשלים לפניו את כל הסרטים הקודמים, ואיזה סרטים חשוב להשלים. יכול להיות שבמקרה הזה זה קצת שאלת קיטבג, אבל אני בכל זאת אשמח לדעת.
אני בדרך כלל נותנת להייפ לעבור ומשלימה בבית בזמני החופשי אם אני מוצאת כזה, וזאת הייתה הכווונה שלי גם הפעם, אבל עכשיו שאמרתם שהסוף מדהים – אולי עדיף לי ללכת לראות לפני שיספיילרו לי?
יש סרטים שאפשר לדלג עליהם
ויש פרטים שאפשר להשלים מרפרוף באינטרנט או ביוטיוב, אבל חשוב לדעת שהסרט לא מספק הסברים. הנקודת הנחה פה היא שמי שרואה מכיר ויודע מי חבר של מי, מי רב עם מי, יחסים משפחתיים, איפה נמצאת כל אבן וכוו. אם ראית חלק (בוא נניח – כל סרט עם אבן אינסוף + שומרי הגלקסיה ומלחמת האזרחים) זה אמור להספיק.
יכול לצפות בתקציר של סקרין ג'אנקיז (ספוילרים לכל הסרטים, כמובן)
https://www.youtube.com/watch?v=U5sb8LBeaQQ
אבל לדעתי הכי כיף לצפות ב"חומר", אחרת מה הטעם?
מבחינתי היה עונג צרוף לראות את כל פיסות הפאזל מתחברות, לא הייתי מוותרת על אף אחת (למעט "הענק הירוק" כי הוא לא מוצלח, לא מתחבר לשאר הסרטים באופי, באווירה וגם לא ממש בעלילה).
האם מומלץ לצפות ב4DX?
(ל"ת)
הקהל באולם יכול להרוס את חווית הצפייה
הסרט עצמו היה מדהים אך הקהל באולם הקולנוע שאליו הלכתי היה קהל איום אשר הרס לי את חווית הצפייה . רוב הקהל אשר היה מורכב בעיקר מנערים וילדים צעירים מכה כפיים כמעט בכל סצנה במהלך הסרט דבר אשר הפריע לי להתרכז בסרט ולשמוע אותו . היו גם הרבה נערים בקהל אשר פשוט הוציא את הטלפונים שלהם והתחילו לצלם את הסרט דבר שמאוד הפריע. בקיצור אני ממליץ מאוד ללכת לסרט בשעות פחות עמוסות כמו שעות הבוקר והצהרים כאשר עדיין יש בית ספר כך שאין הרבה ילדים רעשנים באולם .
גם זו ממש לא ערובה..
כתבתי למעלה לגבי החוויה שלי בהקרנה של 14:20, עידן אחר תיאר דברים דומים בהקרנה של חצות.
אני מניח שזה כבר פשוט חלק אינטגרלי מחוויית הצפיה בקולנוע, וחלק מהסיבה שאני ממתין ברוב מוחלט של המקרים לצפיה ביתית.
אם אתה מוכן להמתין לצפייה ביתית
למה לא להמתין פשוט עוד שבועיים-שלושה ואז לצפות בסרט? (עדיף באמצע השבוע). לדעתי סרטים כאלה מהנים יותר על המסך הגדול.
אתה מודע לכך שזו לא ביקורת של דורון?
הוא כבר הודיע רשמית על פרישה מהתר. רוב הביקורות כיום נכתבות ע"י יהונתן צרויה וזו נכתבה ע"י מתן בכר (אני לא כזאת בקיאה או חכמה, כתוב למעלה).
אגב, זה גם לא הסוף, יהיה חלק שני בעוד שנה (כמקובל בשנות האלפיים בקולנוע).
לשאלתך, התשובה חיובית.
(ל"ת)
תוהה בקטנוניות
(ל"ת)
אוקיי, אבל זה טיעון אחר לגמרי ממה שהוא טען
אפשר לטעון שהמשקל של אלו היה קטן לאין ערוך ממה שנדמה לך כצופה שהיה צריך, או שמנגד הסצנות הללו בוצעו שלא בהצלחה. אלו שני טיעונים לגיטימיים לחלוטין. להסביר שלא קרה משהו בכלל – זה לא נכון עובדתית.
לגבי ההסבר שלך: זו בהחלט דעה ראויה ומנומקת, וכן – זו חולשה של הסרט, כמו של לא מעט מסרטי היקום המארוולי. האם מדובר בחולשה קטסטרופאלית שממוטטת את כל ת'ור רגנארוק מההתחלה עד הסוף ? בעיניי לא, אבל על טעם ועל ריח.
עוד המשך ישיר לראגנרוק
היה המשך של קו העלילה שהופך את ת'ור לאודין. זו הייתה סצנה מאוד יפה בעיני ומראה שהיוצרים חשבו על הדמות הזו לעומק.
תיקון קטן לגבי המכתב: הפכת את המוען והנמען
(ל"ת)
אנט-מן גם מופיע בסרט?
..
אימוג'י צוחק.
(ל"ת)
לא ממש
לא אבל אומרים שהוא והוקאיי נמצאים במאסר בית.
יש סצינות פוסט-קרדיטס? ואם כן, כמה?
אני הולך מחר לסרט עם חבר שלא בקיא בעולם של מארוול (הסברתי לו שזה רק חצי סרט והוא עדיין אמר כן), אז הייתי רוצה לדעת אם אני יכול להגיד לו להישאר אחרי הכתוביות במצפון נקי.
רק אחת. ממש ממש בסוף הכתוביות.
(ל"ת)
יופי, תודה:)
(ל"ת)
וכמו שראיתי מישהו אחר שעונה לשאלת מניעיו של תאנוס
לא סתם מכנים אותו THE MAD TITAN ולא THE PERFECTLY SANE AND REASONABLE TITAN
לא, ברור שלא. אבל לנבלים אין בהכרח תוכנית הגיונית
הרי בלא מעט סרטים עם נבלי-על הקלישאה הקבועה היא "השמדת העולם" גם כשהמשמיד הוא חלק מהעולם, ונשאלת השאלה למה לו לעשות זאת… איכשהו זה לא נוטה להטריד אותם. לרוב לא מדובר בגאונים עם חשיבה לטווח ארוך… זו הסיבה שאני נוטה לחבב יותר נבלים עם תוכניות "צנועות": כסף, כוח, השתלטות מקומית או סתם זריעת בלגן וסכסוכים בשביל ה"כיף".
זריעת בלגן וסכסוכים בשביל הכיף
היא אותו הדבר כמו השמדת העולם, רק בקנה מידה יותר קטן.
או שהוא פשוט פסיכופת עם מגלומניה והמון כוח..
התכנית לא חייבת להיות הגיונית עברונו אלא עבורו. לא חסרו מנהיגים עם תכניות הזויות שהמיטו שואה על המדינות סביבם או על העולם בכלל
איזו סינרגיה מופלאה! לא נהניתי כל כך מאז ה-Defenders של נטפליקס
הרגע שבו כל הדמויות מהסרטים (או הסדרות) הקודמים נפגשות לאינטראקציה מלבבת (כל דמות מושכת לכיוון שלה, בהתאם לאופי, לסגנון, להשקפת העולם שלה…). כן כן, להילחם בנבל גדול ולהציל את העולם, יאדה יאדה יאדה… התירוץ המדויק לא נורא חשוב בעיניי. הקיטורים על נבלים תמיד נראים לי מיותרים, הרי הנבל הוא רק "תירוץ"… כשמדובר בגיבורי על (ומדובר בגיבורי על) הם אמורים להציל את העולם (או את היקום או להבדיל את השכונה, זה לא באמת משנה) מתוכניותיו של נבל תורן (מוצלח יותר או פחות) תוך שהם מגניבים, שנונים ומשובבי נפש, וכמובן מנצחים בסוף. כי הם גיבורי על וזה מה שגיבורי על עושים! מצילים את העולם והעולם ניצל, זה ההסכם. אחרת לשם מה הם שם?
זה ההסכם וזו התבנית. ייתכן שהם ינחלו תבוסה זמנית (להעצמת העניין והמתח), אבל בתמונה הגדולה יהיה טוב. לכן גם לא מפריע לי שמקימים אותם לתחייה לא מעט, אפילו בתור לא-קוראת קומיקס (ניסיתי, לא התחברתי לסוגה) ברור לי שזה חלק מהעניין, הרי כל הזמן מאתחלים ומשכתבים ומחזירים דמויות… זה מה שטוב בפנטזיה. זה כמו משחק מחשב, אתה לא בהכרח מת כשאתה מת, יש עוד סבבים… ולכן גם הקיטורים על הנושא הזה תמיד גורמים לי להרים גבה. אני לא צופה בסרטי קומיקס כדי לדון בעניינים ברומו של עולם או לראות השלכות ארוכות טווח. אם זו דמות שלא אהבתי אני לא אצטער על מותה, ואם אהבתי אותה אני לא רוצה להיפרד ממנה לתמיד…
מכיוון שהתמונה הגדולה ברורה, נשארים בעיקר הפרטים הקטנים, או הדרך לשם. ואם אני נהנית (ואני נהנית כהוגן) זה העיקר. ב"איך פגשתי את אימא" רבים קיטרו למה הוא עדיין לא פגש אותה, אבל זו הייתה כל הנקודה, המסע. היה ברור שהפגישה תהיה רק בסוף, ולא אצה לי הדרך. אם אני נהנית מהצפייה, מה רע? לא דחוף לי בכלל לסיים את הסדרה (ודווקא העונה האחרונה הייתה נוראה). יותר מכל אני אוהבת ריבוי דמויות, מארג עלילות, מסלולים שמצטלבים, קצוות שנסגרים… ולשמחתי ה-MCU ברובו הגדול (לא כולל סדרות הטלוויזיה שדי נפרדו מהסרטים, אפילו הסוכנים) עושה זאת בענק.
יווצרו, יריבו, יאהבו, יילחמו, ימותו, (אולי) יחזרו… כל עוד יעשו זאת באופן מעניין ומהנה, אני איתם. לא מעניין אותי לנתח סרטי קומיקס ברצינות תהומית. הבו לי אסקפיזם משובח, דמויות מגניבות, משפטי מחץ שנונים, תסריט לא משעמם (גם אם לא מקורי במיוחד, זה לא ה"מה" זה ה"איך") ואני זורמת בכיף. וכשכולם נפגשים למען מטרה משותפת, זה הכי כיף. בקיצור, היה סבבה, אין לי תלונות, ואת הנטפוקים אני משאירה לאחרים, לא מעניין אותי לחפש פגמים. אני יוצאת לקולנוע להתבדר והתבדרתי כהוגן! כל הכבוד לעושים במלאכה, חזקו ואימצו, שימחתם אותי מאוד. כעת לא נותר לי אלא לחכות בציפייה לסרט הבא (שלפניו תבוא לפחות עוד צפייה אחת בסרט הזה![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
).
אני מסכים עם הכל, בניכוי ההשוואה לdefenders
נהניתי מאוד מהסרט הזה, בעיקר פיהקתי בסדרה ההיא.
על טעם ועל ריח... מבחינתי מפגש בין ג'סיקה ג'ונס לדרדוויל לא יכול לשעמם
ממש נהניתי כשכל הדמויות סוף סוף פגשו זו את זו (כמובן, חלקן נפגשו גם לפני כן). כשחלקי התצרף (פאזל) משתלבים זה בזה זה תמיד נהדר (אלא אם מחרבים את זה. לשמחתי הם לא). כמובן, איירון פיסט צריך לקבל אגרוף לפרצוף המעצבן שלו… (בסדרה שלו פיהקנו לא מעט) אבל הוא לא הצליח לקלקל לי.
טוב, מספרים
כרגע מדברים על פתיחה של 240 מליון דולר, זה עצום, וזה נושק ל248 מליון דולר של הכוח מתעורר, מה שאומר שעוד יש לסרט סיכוי לזכות בפתיחה הכי גדולה באר"ב, ואם זה לא ילך אז אולי הוא יצליח לעבור את ה548 של מהיר ועצבני האחרון.
כן
אני מניחה שאתה לא באמת היחיד, אבל די במיעוט… סצינה אהודה מאוד ובצדק.
צדק הוא עניין די נזיל ;)
(ל"ת)
לא הייתי ממהר להאמין לתמונות מודלפות
למארוול יש כבר עבר לא קטן עם הדלפות מכוונות שיוצרות הטעיה. הדוגמא האחרונה שזכורה לי היא עם מיקל רוקר (יונדו משומרי הגלקסיה) בגלל שהיו שמועות רציניות שהוא הולך למות בסרט השני מארוול הביאו אותו במיוחד לצילומים של הנוקמים 3 ונתנו לו כובע שהיה לכל השחקנים של הסרט..הם צילמו אותו מסתובב באתר הצילומים ודאגו שמישהו ידליף את התמונות כאילו יש לו חלק בסרט השלישי
מישהו יכול לעדכן אותי מה היה בסצנת אחרי הקרדיטים? הייתי בהקרנה מאוחרת ולא יכולתי להישאר…
סרט מצויין
הייתי קורה לו אפילו סרט דרמה. סוג של דרמת קורעת לב. ולא נראה לי שנסחפתי כל כך. כל האפיזודות המרגשות, אפילו שהם נקטעות אחרי שנייה באיזה בדיחה נחמדה, אבל עדיין סרט מאוד מרגש.
אהבתי גם שהם נתנו יותר משקל לסקרלט וויץ, שבעייני נתנה הופעה נפלאה. הרבה ממה שהתרגשתי בסרט היה בגללה. מבחינתי היא עלתה ליגה.
קצת חבל שלא נתנו לספיידרמן קצת יותר במה, כי טום הולנד הוא שחקן נהדר, אבל מה אפשר לעשות שיש לך עוד איזה אלף דמויות שמחכות לחצי משפט…
איך אמר מתן בכר "זה מסוג הסרטים שכשהם נגמרים אתה חייב מישהו לצידך- כדי לדבר איתו על הסרט". ואני מוסיף "אבל ממש חייב".
משהו מעניין שקרה כשצפיתי בקולנוע, כשהסרט נגמר, אף אחד, אבל אף אחד לא קם מהכיסא. כולם היו פשוט בשוק.
אני מאוד מקווה שאתה צודק
כדי שתהיה משמעות אמיתית לסוף הנפלא הזה.
אם קווין פייג' יעשה את זה
אני וכל שאר המעריצים נעשה לו Slow Clap
טוני לא נראה עייף, הוא נראה בן 50+...
ורוברט דאוני ג'וניור לא הזדקן באותה חינניות של טום קרוז. אבל אם אית'ן האנט יכול, מבחינתי יכולים להמשיך עם דמויות עוד ועוד… גם למספרי סרטים שלא מתחלקים בשלוש. אבל לא צריך להרוג או לחסל. אפשר להפריש דמות בכבוד, אולי קצת הופעות אורח קטנות בסרטים עתידיים, אם השחקן לא בעניין אני לא אומרת לא גם לפריקוולים… (אם האן סולו יכול…). ומה עם איזו זריקת עצם לאלמנה השחורה? לדעתי מגיע לה גם סרט משלה, או לפחות איזו מיני סדרה. ברור לי שמתישהו יסגרו את הסיפור של חלק מהדמויות בעולם, לפחות מבחינת רמת ההשתתפות והמעורבות שלהן בעלילה, אבל הן יכולות לפרוש או לעשות לביתן, סוף לא חייב להיות מוות כל הזמן. כאמור, אני לא מתחברת לגישת "אני מקווה שיהרגו את…".
*אופ טופיק שיפוטי* טום קרוז הזדקן בחינניות? כבר שנים כשאני חושבת עליו
עולות לי רגשות רתיעה ודחייה, פלוס רגש טרדה, מהרושם הקריפי. מן הסתם לא מפרידה ממה שידוע על חייו האישיים, אבל גם מבחינת מראה וחינניות אני רואה אותו כ..![!איכס!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_yuck.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_yuck.gif" alt="" width="" height="" />)
. עניין של טעם, כמובן. כלומר ,יש לו מראה.. בסדר, אני מניחה?.. מכוער הוא לא. אך בסגנון שהייתי מתארת כבובת שעווה רדופה. אם כי אף פעם לא התלהבתי מהמראה שלו. *סליחה על הפוסט השטחי*
כן הבנתי שהוא בכושר גופני מצוין, אם לזה אתם מתכוונים ב'הזדקן טוב'..? אבל מבחינת קסם אישי וחינניות זה בכלל לא כוחות לטעמי. הוא לא מדגדג את הקרסוליים של רד"ג…
לא קשור ליופי, הוא נראה צעיר בהרבה מגילו
או לפחות מאיך שרוב האנשים נראים בגילו.
יש אנשים שזה כך אצלם, כמו פול ראד.
עליצות?
את לא מתייחסת להודעה שלי, נכון? כי אצלי אין שום עליצות לגבי ההקרבה.
אני בהחלט כן. "אבל, ואו, זה יכול להיות מדהים."
תחליף "עליצות" ב"התלהבות" או "התפעלות" או לא יודעת מה. אותי זה לא מרשים. הרי בסה"כ נדרשת כאן החלטה… זה לא באמת חיים ומוות. ולא, אני לא רוצה שהסרטים יעשו מה שבקומיקס לא העזו לעשות, כי זו הסוגה וזה מה שאני אוהבת בה. אני לא אומרת שאף אחד לא ימות אף פעם, אבל אני לא יוצאת לקולנוע כדי לצפות בגיבורי על מתים.
אגב, אני מניח שחלק מההבדל בינינו הוא שאני לא סובל את הסוגה.
זאת אומרת, אני מת על קומיקס, אבל אני מתעב את המעגליות ואת הסטטיות: את העובדה שהיוצרים לכודים ביקום שאסור להם לשנות אותו משום בחינה ממשית. זה הופך את הכל לחסר תוחלת לחלוטין: דמויות שלא יכולות להשתנות הן דמויות משעממות. עלילה שלא יכולה להתקדם היא עלילה דלוחה.
לא לחינם הקומיקסים האוהבים עלי הם קומיקסים שיש להם גם סוף.
אני לא נגד שינויים, אני פשוט לא בעד הרג של גיבורים
אלא כשהם מגיעים לסוף חייהם או כשיש סיבה אובייקטיבית (למשל מוות של שחקן שלא ניתן להחליף).
אם הגענו למצב של קהות חושים שתהודה רגשית מחייבת הרג
זה די נורא בעיניי. לי הייתה תהודה רגשית גם כשרודי נפגע (ב"מלחמת האזרחים"), למשל. הייתה לי תהודה רגשית כשנטשה סיפרה לברוס על חייה (ב"אולטרון"). הייתה לי תהודה רגשית בשלל מצבים שבהם דמויות לא יכלו יותר להיפגש (למשל בסוף עונה של סדרה מסוימת שהתעסקה גם עם יקומים מקבילים). וכל אלה מצבים די טרגיים, יותר או פחות. אפשר לרגש גם בלי טרגדיה, אבל קל ומפתה לבחור בדרך הקלה (וכבר היה לי דיון לפני כמה חודשים על כך שאס"ק הבהיר שמבחינתו הרבה יותר קל לגרום לקוראים לבכות מלהצחיק אותם). אני לא אוהבת את הגישה שכדי לרגש חייבים טרגדיה. אפשר להתרגש גם משיא עשוי היטב. לדוגמה ב"מולאן" אני בוכה (באמת, עם דמעות) כמעט בכל פעם שאני רואה אותה מטפסת לראש העמוד. אני מבינה ומקבלת שכדי ליצור תעוקה רגשית משלמים מחיר מסוים, אבל אפילו הוא לא חייב להיות קורבן אדם. תודה לאל, רגשות לא מתחילים ונגמרים באבל.
אני יודע שזה לא קשור לדיון
אבל גם לי יש גוש בגרון בקטע הזה!
למעשה, הוא חוזר אפילו כשהנעימה הזו חוזרת בסצנה בה הם מטפסים על העמודים כדי להיכנס לטירה בסוף והוא מצטרף אליהם.
זה לגמרי עניין של טעם
כי בעיניי (והבנתי שאני במיעוט) "לוגאן" לא היה סרט נהדר אלא משעמם ומייגע, ולא התרגשתי, התעצבנתי והתבאסתי. דווקא כאן כן התרגשתי, עבורי זה כן היה מטורף וקורע. אני חושבת שזה נעשה נהדר. כל אחד ומה שעובד עליו…
לא סימנת ספוילר
אם אתה כותב תאוריה שמבוססת על תמונות מודלפות ראוי להזהיר לפני
סימנתי ספויילר.
כן סימנתי.
מקום ראשון חדש - 250 מליון דולר
ו630 מליון דולר בכל העולם.
סכום הזוי, לא האמנתי בחיים שהוא יעקוף את הכוח מתעורר.
יש לי תחושה לא מבוססת
שהשיא הזה הולך להחזיק בדיוק שנה…
בשנה הבאה יש אפילו 2 מועמדים לכתר
גם הנוקמים 4, שאמור להיות הפינאלה הרשמית של כל הדבר הזה, וגם את פרק 9 של מלחמת הכוכבים שאמור להיות גם הוא סוג של סיום.
אחרי הביצועים הפושרים יחסית של "אחרוני הג'דיי", אני לא בטוח שפרק 9 מאיים על השיא
אולי אנשים ישובו כדי לראות את J.J. מנסה לאחות את החזון המקורי שלו, אבל יש לא מעט מעריצים שממש לא אהבו את הכיוון של הסרט האחרון, שגם סיים באזור ה1.3 מליארד "בלבד".
הירידה בהכנסות של "אחרוני הג'דיי" מול "הכח מתעורר" מקבילה לירידה של "האימפריה מכה שנית" מול "מלחמת הכוכבים" המקורי (באחוזים). זה מה שצפוי בסרט שני בטרלוגיה כזו (כמובן יש חריגים, אבל להציג את "אחרוני הג'דיי" כסרט עם "ביצועים פושרים" זה ממש לא נכון).
ולכן השתמשתי במרכאות
כשמקבלים סרט סטאר וורס בערך פעם בשנה, לא ניתן לצפות לביצועים של "הכוח מתעורר" בכל פעם.
אם מלחמת האינסוף עובר את הראשון בסדרה, שגם נהנה מיתרון של הפסקה ארוכה לפניו, קשה לי לראות איך השלישי בטרילוגיה (שאחריה כבר יש לפחות 2 טרילוגיות, ממה שאני מבין) יביס אותו, במיוחד כשסרט סטאר וורס הופך לסוג של שגרה והוא מגיע אחרי סרט שלא נראה שזכה לחיבוק רחב כמו קודמו (בRT דירג הקהל שלו הוא 47% לעומת 88% של קודמו, אבל בcinemascore שניהם עם A, לא בטוח מה משקף את המציאות בצורה טובה יותר).
אני חושב שהציבור הרחב אהב את לאסט גדיי
פשוט יש קבוצה קולנית של מעריצים שהרגישו נבגדים שמאד פעילים ברשתות ויצרו תחושה כי הסרט לא הצליח. אנשים בהחלט אהבו אותו (ומבקרים) ואכזבה הוא לא. גם מבחינה קופתית אי אפשר לקרוא לו אכזבה, הוא בכל זאת סרט שחצה את רף המיליארד ולמרות שבימינו זה כבר פחות מרגש זה עדיין אומר משהו, והא כן הפך להיות הסרט הכי מרוויח בשנת 2017 ואפילו נמצא כרגע במקום 9 לסרטים המרוויחים בכל הזמנים (ללא חישוב אינפלציה כמובן) אז יש הרבה במה להתגאות. הצלחה כמו זאת של "הכוח מתעורר" לא יכולה לשחזר את עצמה מעצם הנסיבות. הסרט הגיע אחרי תקופת צינון ארוכה עם הבטחה להחזיר את סטאר וורס לעטרה, מהרגע שההבטחה מומשה די ברור שההתלהבות הראשונית תרד.
ולכן קשה לי לראות את הסרט הבא מתקרב לסכומים של הכוח מתעורר, ק"ו עובר אותם
בפתיחה או בסכום הכללי.
מן הסתם... זה בדיוק מה שטענתי.
בלי קשר לטיב הסרט לא היה לו שום סיכוי לעבור את "הכוח מתעורר". אני חושב שמבנה סרטי הנוקמים שונה כי בין כל סרט יש בילד אפ של סרטי הסולו (קצת קשה לקרוא להם ככה כי אפילו בת'ור היו 3 אוונג'רז אבל נזרום) אשר משפיע מאד על ביצועי הסרט, והרכב הנוקמים וההבטחות של כל סרט מאד שונים. בגלל זה "אולטרון" הוא ככל הנראה הסרט הכי פחות מרוויח משלושתם- הוא לא הבטיח יותר מדי ולא הוסיף לחבורת האוונגרז יותר מדי דמויות משמעותיות (התאומים והפלקון הם לא שיא הפופלאריות). הנוקמים הראשון היה מהפכני בכך שלראשונה איחד גיבורי על מסרטים שונים שלכל אחד מהם מידה מסויימת של פופלאריות בסרט אחד והשלישי להיות מעין אירוע מכונן, אפי ומסכם של כל הסאגה המארוולית הזאת בנוסף להפגשת גיבורים חדשים רבים (שומרי הגלקסיה, דר סטריינג, ספיידרמן עם זמן מסך פחות מוגבל מסיביל וור וכו').
מה הנוקמים 2 הביא לשולחן חוץ מניסיון לשחזר את הקרב בניו יורק?
מעניין מה הבשורה שהנוקמים 4 יביא (סוף מוחלט לסאגה?).
ובכן.. מעולה, כי זה גם מה שאני אמרתי
התייחסתי לאהדת הקהל כגורם אחד מתוך כמה (ולא המשמעותי מביניהם) שתורם להערכתי שפרק 9 לא יתקרב למספרים של מלחמת האינסוף פרק 1 או 2.
אני חושב שמה שפגע באולטרון (ובווידון) הכי הרבה היו הציפיות הלא ריאליות.
איך הסרט לילדים?
גילאי 6 עד 10.
לדעתי יהיה מפחיד מדי.
חייזרים עם עיצוב מאוד מאיים, הרבה קטל, וסצינה ספציפית די מחרידה, עם אסוציאציות כמעט שואתיות, שהזכירה לי טונאלית, במידת מה, את הסצינה בה הטריפוד מתחיל לאדות אנשים ב"מלחמת העולמות" של 2005.
האמת? פעם ראשונה שסרט של מארוול תופס אותי בגרון ככה.
מצחיק, מרגש, מרהיב עין, ועושה כמה בחירות עלילתיות מפתיעות. בחצי השעה האחרונה הלב שלי דפק חזק וישבתי על קצה הכיסא. ובסצינת הפוסט קרדיטס אמרתי לעצמי בקול רם מה שהסרט כיוון אליו כאילו הייתי אחרון הגיקים.
ואז חזרתי הביתה ולא הצלחתי להירדם במשך שעתיים.
2: לא שכיר חרב, מאמין.
רואים שהוא זה שנואם את כל נאומי ה"הודו לת'אנוס!" שמופיעים במהלך הסרט. בכלל, נדמה שכל מי שעובד עם ת'אנוס שם מתוך נאמנות עזה, לצד פחד, יותר מאשר בגלל תשלום.
לא התכוונתי לתשלום כספי אלא ל"מיניון", אבל לא הצלחתי לחשוב על מילה מוצלחת בעברית
כלומר אחד מנאמניו, מהחבורה הצמודה אליו. "עושה דברו" נראה לי מליצי מדי.
והוא גם זה שגונב שורה מ"בלייד ראנר".
"היכונו לפגוש את בוראכם!"
(סביר להניח שהשורה היא לא ספוילר, אבל סימנתי ליתר ביטחון).
העובדה שהוסיפו לו אידאולוגיה פשטנית לא הופכת אותו לעמוק
מבחינתי הוא עדיין במים הרדודים, רק לא בברכת הפעוטות… אני באמת לא מצליחה להבין את ההתלהבות הגדולה מתאנוס, אבל סבבה, שיהיה.
יחסית לנבלים מפורסמים אחרים? כנראה שלא
אבל יחסית לנבלים האחרים ביקום הקולנועי של מארבל?
הם יכולים לגרום לרוב האנשים לשכוח
גם אם לא ימחקו את ההשלכות לחלוטין.
אשכרה האמנתי למה שכתבתי פה בלב שלם
איזה טמבל הייתי
צדקת בשורה האחרונה
(ל"ת)
לא מבינה את הטענה שזה "סרט על תאנוס"
מה אנחנו יודעים עליו אחרי הסרט? כלומר מלבד העובדה שהוא חזק, מפחיד, נחוש ויש לו אידאולוגיה. לא רואה במה הוא שונה מהותית משלל נבלים אחרים, על חלקם למדנו הרבה הרבה יותר. לדוגמה ב"תור" הראשון אנחנו מקבלים לא רק סיפור מקור של ת'ור אלא גם את זה של לוקי. ואנחנו לומדים עליו הרבה יותר בסרט אחד משאנחנו יודעים על תאנוס, אף שהוא הופיע כבר בכמה סצינות פה ושם. גם בספיידרמן אנחנו יודעים הרבה יותר על הנבל (והוא הרבה יותר מוצלח בעיניי, אגב).
הוא הדמות המרכזית בסרט
מבחינת זמן מסך והשקעה עלילתית. יכול להיות שהוא לא הרשים אותך בהרבה אספקטים, אך מבחינת מקומו בסרט הוא שונה משאר הנבלים בסרטים האחרים.
הוא הדמות (בלשון יחיד) המרכזית בסרט רק מתוך ברירת מחדל
מתוקף העובדה שמולו נמצאים "הנוקמים" והם הרבה והוא אחד. אבל הנקודה שאנשים טענו היא שהסרט לא צריך להיקרא "הנוקמים" כי הוא בעצם על תאנוס, ולא, אין לו יותר זמן מסך משיש להם (במצטבר).
אבל פה זה עבד יותר טוב
אם תעברי סעיף סעיף ותסבירי שהוא לא כל כך טוב (כמו עומק דמות, הגיון תוכנית וכו') זה לא ישנה. הייתה פה סינרגיה של הפרטים לסך שגדול מחלקיו. לא היה את זה הנוקמים הקודם לדוגמא.
אישית, הקולנוע כמדיום צריך להעביר לי חוויה. גם אם כל פרט לחוד אינו הכי טוב כשלעצמו, החיבור הוא שמשנה. ותאנוס עובד עבורי (וכנראה עבור רבים).
אבל לא אמרתי שזה לא עבד או שהסרט לא מוצלח
להפך, כתבתי "איזו סינרגיה מופלאה!" ממש כאן. אני מזכירה לך שבסה"כ התנגדתי לקביעה "זה לא סרט על הנוקמים, זה סרט על תאנוס". אני חושבת שהוא נבל הרבה פחות "מתוחכם" או מיוחד מכפי שעושים ממנו. זה לא אומר שהוא היה דמות לא מוצלחת או שלא נהניתי מהסרט.
וול, מארוול עשו את זה.
בתור מעריץ של הקומיקסים שלהם תמיד חשבתי שהם עושים לעצמם יותר מדי הנחות בקולנוע. ובכן, לא הפעם. סרט מצוין וכנראה קלאסיקה מיידית.
אם אתה כבר פה,
מתאר לעצמי שאתה מכיר שבקרוב מאוד מתחיל להצטלם רימייק של "ספון" כשהבמאי הוא טוד מקפרלן בעצמו. מעניין אם בנוף הנוכחי של סרטי קומיקס, הצלחה של הסרט הזה יכולה להביא לכך שעוד זיכיונות של אימג' יעובדו למסך. ייקום קולנועי? זה קצת נוגד את השיטה העסקית שלהם, אבל למה לא בעצם. העולם הזה צריך טרילוגיה של הדארקנס ו-וויצ'בלייד.
למותג של Top Cow כבר היה יקום ואפילו צוות דמוי אוונג'רס.
אז זה כשלעצמו לא מוזר. מה שכן, מותג טופ קאו מופרד מאימג' בכללי. אז קשה לומר מה יהיה. אני מאד רוצה לראות עיבוד ל-The Darkness אבל במסך הקטן – כדי שיהיה להם זמן ומרווח להכניס את כל קווי העלילה האהובים מהקומיקס.
לגבי ספון של מקפרלן – חשוב לזכור שמקפרלן הוא סוס מת והקומיקס של ספון בלתי קריא כבר שנים. אני מאד לא אופטימי לגבי הסרט הזה.
meh
זה היה הרבה יותר מרשים אם היו לוקחים את הדמות כפי שהיא ובמהלך הסרט ראגנרוק היא הייתה עוברת התפתחות ושינוי אמיתיים, במקום להציג דמות שונה לחלוטין מתחילת הסרט. במילים אחרות, אני לא רואה התפתחות, פשוט שינו את הדמות לדמות אחרת ונתנו לה את השם ת'ור.
ניתוח של New Rockstars לסרט במלואו (כולל ספוילרים, כמובן)
עונה על כמה וכמה תהיות שקראתי כאן.
(INFINITY WAR Breakdown! Easter Eggs & Details You Missed (FULL MOVIE
https://www.youtube.com/watch?v=bV5YNCsY66Y
ובכן, אם הייתה דרך הומנית לעשות את זה, הוא לא היה נבל.
ואז הסרט לא היה קיים. יכול להיות שיצור כמוהו – שאלימות היא בשבילו טבע מובנה – בכלל לא מביא בחשבון אפשרויות אחרות.
ותהיתי לי – האם תאנוס הוא היחיד שיכול להשתמש בכפפה עם האבנים?
זו כבר טאוטולוגיה
ברור שהוא נבל כי הוא מתנהל בצורה אכזרית (שאינה בהכרח אלימה), אבל הטענות הן שהוא רואה את עצמו כטוב ומיטיב ולכן הוא מיוחד (לא הוא לא) והנקודה היא שהוא לא חייב להיות. לכן הוא פחות שונה מנבלים אחרים מכפי שרבים טוענים.
לא הבנתי...
אתה מדבר על הדרך שהוא משתמש בה, לא על המוטיבציה… ואני מסכים עם אלון שרוב הנבלים לא מחפשים את הדרך הקלה… במיוחד כשיש לו פטיש לעינויים כמעט כל דקה בסרט…
שמע.
בעיקרון אין כאן עניין של צודק או לא, מוסרי או לא. ואמפתיה יכולה להיות לנו גם כלפי ישויות שאנחנו בשום אופן לא מאשרים שום דבר שהם עושים.
וכשאתה אומר שהזדהת עם הג'וקר יותר – למה בדיוק אתה מתכוון? מה בג'וקר מעורר אמפתיה אצלך?
האם תתכן הזדהות עם הנאצים? הם רק רצו להשמיד את האנשים שמקלקלים את הגן האנושי או וואטאבר.
(ממש מצטער על הגודווין, אבל לא מצאתי דוגמא אחרת)
אמפתיה לרוצח המונים זה די…לא בריא.
ובקשר לג׳וקר- רציתי להדגים בזה עד כמה תאנוס קיצוני ברוע שלו.
אפילו הג׳וקר(רוצח סדרתי פסיכופת שרוצה להביא כאוס) לא רוצה להשמיד מחצית מהיקום.
אמפתייה מסוכנת
לתאנוס יש אישיות. אנחנו יכולים לפגוש אנשים כמוהו בכל מקום. בוס בעבודה שמתאכזר ומקשה על העובדים למען הצלחת המפעל ומשוכנע שהוא מנהל טוב.
האמפתייה נובעת מכך שאנחנו יכולים לראות את עצמינו נכנסים לנעליו. המעידה של אדם מהשורה בדרך להפוך לסוג של תאנוס קרובה להחריד, בהינתן היכולות שלו.
הג'וקר מנותק. אנשים מסוגו מתפתחים בשולי החברה, יש בו מין שילוב של אנרכיזם ונרקסיזם, ולכן אנחנו לא מזדהים איתו.
לא אמרתי שצריך להזדהות איתו
ואתה נוגע בתהיה לגבי האם absolute power corrupts absolutely. ככל שמתרגלים לכוח, מתרחקים מהפרספקטיבה האנושית וקל יותר להייחס לאנשים כיצורים נחותים וחסרי חשיבות. אבל לא חושב שכל אדם מן השורה ימהר כ"כ למחוק חצי מהיקום
סתם שאלה אגב זה.
מה ההבדל בין אמפתיה להזדהות?
אצלי לא תיתכן הזדהות עם הנאצים כקבוצה.
אבל כמו שענו לך כבר במקומי, במקרים מסוימים ואם ימסגרו את זה בצורה מסוימת – אולי אפשר להרגיש אמפתיה כלפי דמויות מסוימות. אבל אמפתיה =\= רחמים או אישור בשום שלב.
הנער בפיג'מת הפסים
מי לא מזדהה עם האבא בספר הנפלא הזה??
לא קראתי את הספר, אבל בסרט הוא עדיין די, ובכן, נאצי.
אשתו מדהימה. זה שורה פרמיגה מגלמת אותה תורם, כמובן. סרט ממש לא משהו.
סרט באמת לא משהו
הייתי ממליץ לך לקרוא את הספר, אבל אתה יודע את הסוף. חבל
כמה שקראו את הספר אמרו לי שהזדהו עם האבא (אני הזדהיתי). מעורר מחשבה
נו באמת
כמה גניבת דעת, אי אפשר להחליט אם אתה מרגיש אמפטיה או הזדהות, זה קורה אז די לבלבל תמוח
או שפשוט ישאיר אותו שם לנצח
אבל את זה הסבירו בדוקטור סטריינג'. אם אתה משחק עם הזמן, היקום יכול לקרוס אל תוך עצמו. אז זה עוד בסדר איכשהו.
אל תפתח ציפיות גדולות מדי
לפעמים יש מצבים אבסורדיים שאין יציאה הגיונית מהם. במקרה כזה, בכדי להצדיק העוולות שסטריינג' לא עצר (לא אפרט) יצטרכו סוג של ביטול המצב הקיים. לדוגמא, מסע בזמן או במימדים.
כמו שהתכנית של תאנוס לא כל כך מתוחכמת אבל נהנינו מדרך ההגשה, אני משאר שבסרט הבא נראה פתרונות לא כל כך מתוחכמים ונקווה שדרך ההגשה תהיה מספיק טובה.
הלכתי לאיבוד לגמרי בסבך התגובות
לאיזו תגובה הגבת? חסר לי ההקשר…
צר לי, התגובה לא השתרשרה לי נכון ואני לא מצליחה לאתר למי הגבתי
(ל"ת)
שאלה
הבנתי שהסרט צולם כולו באיימקס, שהaspect ratio שלו שונה מזה של פילם רגיל. זה אומר שבהקרנה רגילה מפספסים בעצם את השוליים העליונים והתחתונים של התמונה, נכון? כי שמתי לב לכמה שוטים שחתכו משום מה במצח…
אף לא פריים אחד של הסרט צולם באיימקס
הוא צולם במצלמה דיגיטלית עם רזולוציה ממש גבוהה.
הסרט צולם באיימקס
בוודאות ובמלואו.
האחים רוסו דיברו על זה.
דרך אגב האיימקס משפר בטירוף את החוויה ומסך השלם באמת שווה את המחיר.
הנה המצלמה שהסרט צולם עליה
שים לב להיעדר מחסנית פילים.
זו מצלמה דיגיטלית שמצלמת ברזולוציה גבוהה, שגרסא מסויימת שלה נבנתה בשיתוף עם החברה שמייצרת מצלמות, מקרנים ו-film stock למצלמות IMAX אמיתיות – כאלה שמצלמות על 70mm.
צוות השיווק של הסרט בונה על זה שהלוגו זה מספיק כדי לשכנע אנשים שהסרט צולם פורמט איכותי שהוא לא באמת צולם בו. הטריק הזול הזה של לחתוך את הקצוות של המסך בהקרנות שאינן איימקס לא נובע משום אילוץ מלבד האילוץ לגרום לעוד אנשים לקנות כרטיסים להקרנות איימקס תחת הצהרות שקריות.
שום דבר לא מונע מהם להראות את המסך השלם בהקרנה רגילה – הם מעדיפים שתשלם יותר כדי לראות את הסרט במלואו ומפזרים הילה של איכות עם המותג של איימקס.
הסרט *לא* צולם באיימקס. הוא אפילו לא צולם בפילים. מספיק עם השקר הזה.
בכל מקרה אין מקרן אנלוגי בארץ
כך שעדיף לצפות בסרט שצולם באופן דיגיטלי, מאשר בסרט שצולם באופן אנלוגי והומר לדיגיטל. ובכלל, מה המשמעות של "צילום בפילם" בסרט שהוא 80 אחוז CGI?
בכל מקרה, הפורמטים הדיגיטליים נמצאים כבר ב-8K ויעברו גם את הרזולוציה הזו בקלות. כך שקשה לקרוא לפורמט הדיגיטלי היום "נחות", אם כי הוא בהחלט "שונה". בפועל, למרות הרצון הטוב של כמה משוגעים לדבר, חייבים להכיר בכך שהפורמטים האנלוגיים עומדים למות – אם לצלם על פילם זה מסובך אבל אפשרי, להקרין פילם בעידן של פתיחה ב-3000 אולמות בו זמנית זה כבר טירוף לוגיסטי חסר הגיון כלכלי.
אין לי בעיה עם הקרנות דיגיטליות.
גם בהקרנה דיגיטלית אפשר לראות הבדלים בין פילים לדיגיטלי. זה לא רק עניין של רזולוציה, זה עניין של מראה ותחושה (וfilm grain והאופן שבו המצלמה לוכדת אור) ובסופו של דבר זה עניין של טעם. כמות הCGI היא לא רלוונטית, כי האלמנטים הממוחשבים משולבים לתוך התמונה באופן שבו מכילים עליהם באופן מלאכותי את כל ה"אפקטים" של פילים בכל מקרה. לפעמים זה עובד ולפעמים לא, אבל לעיניים שלי דוקטור סטריינג', שצולם באופן דיגיטלי, נראה כמו סרט אנימציה ששום דבר בו לא שייך והמסך הירוק בולט כמו קוץ – אז מה אני מבין.
בכל מקרה, אין לי בעיה עם האופן שבו אינפיניטי וור צולם, הבעיה שלי היא עם השקרים ומנטליות הDLC שדיסני משתמשים בה כדי לקדם את הקרנות ה-IMAX של הסרט.
אני לא מבין בזה כלום ולא ראיתי את דוקטור סטריינג'
אבל גראביטי הדיגיטלי לחלוטין נראה נהדר לעיניים שלי (בעוד שהרבה סרטים עתירי CGI אכן נראו איום ונורא). בכל מקרה, אם בסרט כמו דנקרק, שבו כמות ה-CGI מינימלית, יש הגיון בצילום אנלוגי, הרי שלצלם סרט סופר הירוז באופן אנלוגי, להוסיף לו המון אפקטים דיגיטליים ש"הומרו" למראה אנלוגי, ואז להקרין את הכל בצורה דיגיטלית נשמע לי מוזר להפליא.
הסרט צולם במצלמת Arri דיגיטלית שמותאמת ל-IMAX דיגיטלי
והוא הראשון אי פעם שצולם במלואו ל-IMAX, אפילו שזה לא פילם. כמה היא באמת יותר טובה ממצלמות דיגיטליות אחרות? זה לא באמת עובד ככה, כי ברגע שעוברים רף מסוים אז זה פשוט עניין של מה יותר מתאים לסרט והחזון של הבמאי, כל אחת מביאה תמונה קצת אחרת. זאת מצלמה טובה בכל מקרה, ויש גם אחרות טובות.
היות והסרט הזה כוון ל-IMAX, הוא צולם ביחס מסך של 1.90:1, וניתן לראות אותו ביחס מסך הזה רק במסכי IMAX. הגרסא הקולנועית הרגילה יותר צרה וחתכו חלק מהתמונה. כמה זה קריטי? בסופו של דבר רוב האנשים יראו את הגרסא הקולנועית הרגילה ומארבל יודעים את זה, אז אני מנחש שלא הרבה.
בלי קשר, שים לב שיש הסרטים שכתוב עליהם שצולמו חלקית ב-IMAX – והכוונה למצלמה הדיגיטלית הזאת. המותג IMAX מאשרים שימוש בשם שלהם איתה.
הסרט הזה ספציפית לא מוקרן בפילם בשום מקום, לא רק בישראל, אבל בחלק מהמדינות זמין ב-2D גם ב-IMAX.
לא נעשתה פה שום "התאמה" לIMAX
יש מצלמות ברזולוציה גבוהה שעובדות עם אותה חברה, אבל אם זה לא פילים של 70mm זה לא IMAX ולטעון אחרת זה הטעייה מכוונת מצד דיסני וגם מצד חברת IMAX.
ובקשר לחלקים מהמסך שאפשר לראות אך ורק במסכי איימקס – בוא נעשה סדר במשהו: כמעט ואף סרט לא מצולם ביחס של 1.9:1, אבל המון סרטים מצולמים ביחס של 1.85:1, שזה לא רחוק – והם מוקרנים בבתי קולנוע רגילים בלי שצריך לחתוך את המסך. אז למה לחתוך את הקצוות של המסך? כי אם אפשר להקרין את התמונה במלואה אך ורק בבתי קולנוע מסויימים שכרטיס אליהם עולה פי 2, ולחתוך קצת מהסרט לכל שאר האנשים – למה לא לעשות את זה?
כשמדברים על סרטים שצולמו חלקית בIMAX מדברים על האביר האפל, דנקרק וכדומה. אין שום הבדל בין המצלמה הדיגיטלית הזאת לבין כל מצלמה דיגיטלית אחרת מלבד הרזולוציה (וגם בתחום הזה יש מצלמות אחרות שמשוות ואף מעלות את הרף)
אתה לא ממש יכול לטעון שזאת הטעייה מכוונת
אם נגיד "לקוסט" מוציאה מחר קולקציה של חולצות מכוערות/עשויות מבד שנקרע בקלות, אז החולצות האלו לא באמת של "לקוסט" וזאת הטעייה מכוונת?
חברת IMAX קובעת על איזה מצלמות/מקרנים/אולמות יהיה השם שלה. יש מצלמות אחרות שברזולוציה יותר גבוהה ומשוות או מעלות את הרף, אבל IMAX בחרו לתת למצלמה הזאת את השם שלה. זה שהוא לא מתקרב לרמה של פילם לא קשור לעניין.
הסרט הזה צולם ב-1.90:1 כדי להתאים אותו למסכי IMAX שזה היחס שלהם.
היות ורוב מסכי הקולנוע יותר רחבים (2.39:1), מארבל החליטו לשחרר לשאר הקולנועים את גרסא ב-2.39:1. זה קרה גם ב"דנקרק" וסרטים אחרים (למה לא שחררו בקולנוע רגיל גרסא שהיא 16:9?). מאמין שהבמאים (במיוחד מישהו כמו נולאן) מודע לזה שרוב האנשים יראו את הגרסא החתוכה ודאגו שהיא תהיה נורמלית. ויש עוד סרטים שמצולמים ביחס הזה ל-IMAX ומוקרנים במסכים הרחבים יותר עם שוליים, בלי קשר.
אפשר לטעון שהם עשו את זה כדי לשווק את הכרטיסים היקרים יותר של IMAX כיחידים שבהם תראה את הסרט המלא, אבל לך תוכיח את זה, ובסופו של דבר עדיין רוב הכסף נכנס מההקרנות הרגילות, בטח שלאורך זמן.
כשמסתכלים בשנים האחרונות איזה סרטים יצאו ב-IMAX פילם לעומת דיגיטלי, ב-2017 יצאו שניים שצולמו חלקית בפילם ואחד שצולם חלקית דיגיטלית, או שניים אם סופרים את Inhumans. ב-2018 לא עומד לצאת אף סרט שצולם בפילם IMAX, אבל שניים דיגיטלית. ל-2019 מתוכננים כבר שניים דיגיטליים ורק אחד בפילם.
וזה עוד בלי לדבר על זה שבאולמות IMAX הרוב היום הולך לכיוון הדיגיטלי.
אני מבין שהסרטים שצולמו בפילם נראים משמעותית יותר טוב, וההקרנות של IMAX דיגיטלי לא מתקרבות בכלל להקרנות פילם שלהם, אבל המגמה היא לגמרי לכיוון הדיגיטלי, אז לא יודע למה אמרת שב"כשמדברים על סרטים שצולמו חלקית ב-IMAX" מתכוונים רק לאלו שבפילמים.
במקרה הזה זה כן נראה כמו הטעיה מכוונת
זיוף זה רק סוג אחד של הטעיה ותרמית. ולא, הם לא 'מזייפים' את המותג, כמו שבדוגמה שהבאת לקוסט לא עושים זאת. מה שהם עושים זה לא עבירה על החוק. אבל דילול וגריעה ממוצר, תוך כדי השארתו תחת אותו שם ומותג, ובאותו המחיר – ללא שקיפות שיווקית רצינית – זו כן הטעיה צרכנית לטעמי. מין שיטת מצליח גרידית ועקומה שכזו. כנראה שהצליח להם סך-הכול, וחבל.
ובכלל, בסרט הנ"ל זה אכן נראה כמו שיא התופעה. עם כל השיווק המאסיבי של עניין "הסרט הראשון שצולם כולו באיימקס", ו"רק באולמות הללו תראו את כל התמונה". כשאני מבינה שזה לא מחויב המציאות, ולכן זה נראה כהטעיה מכוונת. ראיתי בסרטוני יו-טיוב שאנשים מהתעשייה/חובבי ז'אנר וקולנוע קיבלו בהתחלה מהפירסומים המפוצצים הללו את הרושם המוטעה שזה צולם במצלמות 70mm IMAX. השיווק הזה נעשה באמצעות, בין השאר, סרטונים כאלה של החברה עצמה, שמשווים את מראה הטריילר בין שני הפורמטים (או יותר נכון, בין שני יחסי המסך/סוגי אולמות):
https://youtu.be/K66PrKCWyiM
(מעניין למה התגובות מכובות…)
מה שכן, זו כנראה לא תרמית ברמה של הקרנות ה-DMR, ה"התאמה" המאושרת רשמית של סרט שצולם רגיל למסך IMAX. ואגב, הבנתי שבאיימקס האמיתי – כלומר במקורי של ה-70mm פילם, יחס המסך הוא בכלל 1.43:1…
אבל כל זה אומר שלפחות כן רואים באיימקס הדיגיטלי בראשון לציון את כל התמונה (צד ימין של הסרטון בלינק)..? לא נראה לי שאסע לשם רק בשביל זה, אבל כן הסתקרנתי.
הפרשנות שלך יותר מדי דלילה לטעמי.
כמעט בכל סרט אקשן מתווצרת לה דילמה כזאת. זה פחות עניין של תמה או פילוסופיה, מאשר שזה פשוט מעין קונפליקט שנוצר עקב כל המהלכים העלילתיים, שבסרטי אקשן תמיד כוללים בחירות הנוגעות לאובדן חיי אדם.
מעבר לכך, שבניגוד לפרשנות שלי, התיאוריה שלך לא מסתכמת לה לא בקתרזיס, ואף לא בסינתזה. היא מתרחשת אך מתפוגגת.
"זה" כבר לא קיים ביוטיוב
אני מבינה שזה היה Infinity War ending but to "Another One Bites The Dust, אבל הסרטון הוסר. להבא אנא כתוב מה זה "זה", הטיזרים האלה לא תורמים שום דבר וסתם מטריחים אנשים לחינם.
היה נחמד
בעיקרון אני כבר לא מושקעת רגשית בMCU. היו לי הרבה בעיות עם הנוקמים 2, וקפטן אמריקה: מלחמת האזרחים לא התקרב לרמות של חייל החורף או הנוקמים הראשון. אז די ויתרתי. לא ראיתי תור 3, ספיידרמן, הפנתר השחור, דוקטור סטריינג' (את שומרי הגלקסיה 2 דווקא כן, ולא התלהבתי). תכננתי לוותר גם על הסרט הזה אבל כל הבאזז שהיה שיכנע אותי בכל זאת לראות אותו בקולנוע.
אז אני שמחה שראיתי, אקשן סביר וסוף מוצלח, אבל הבעיה העיקרית שלי עם הסרט היא שזה סרט על תאנוס. הוא אחלה דמות, מנומק, עגול ומתפתח. אבל איפה הגיבורים? הם כולם ברקע, אין פיתוח דמויות או יחסים. אולי בחצי משפטים, שום דבר משמעותי. מה שיש פשוט מתגמד לעומת תאנוס. אז נכון שפספסתי כמה סרטי גיבורים וכנראה היה שם לא מעט. אבל מהסרט הזה לא קיבלתי מספיק, וחבל.
הסרטי אנסמבל האלה פשוט עמוסים מידי. לא יוצאים מהם בתחושה של התעלות אלא בתחושה של החמצה.
אהבתי בסרט את ספיידרמן, דוקטור סטריינג' ואת תור, אז אני הולכת להשלים את סרטי הסולו שלהם שפספסתי. יקח זמן אבל בהחלט יקרה.
זה לא סרט תאנוס, זה סרט על הנוקמים
אבל מכיוון שהם קיבלו שלל סרטים משלהם שבהם הדמויות הוצגו ופותחו בהרחבה, והוא עוד לא מוכר לצופים, הוא קיבל יותר זמן מסך (פר דמות!) מהם. יש להם הרבה יותר זמן מסך מלו, אבל מכיוון שהם הרבה זמן המסך שלהם מתחלק בין כולם ולכן (פר דמות!) יש לכל אחד מהם פחות זמן מסך מלו. אם חשוב לך לראות פיתוח של כל דמות את צריכה לצפות בסרטים שמוקדשים לדמויות… את לא יכולה לדלג על הפרקים הקודמים ולומר שזה חסר לך ושאין התעלות… הסרט הזה בנוי על הפרקים הקודמים ומיועד למי שצפה בהם, לכן הוא לא טורח להשלים למי שלא (מי שלא טרח להשלים בעצמו, בחירה שלו). אני יכולה לומר לך שבתור מי שצפתה בפרקים הקודמים (בהנאה רבה!) חשתי התעלות מטורפת במהלך הסרט. האינטראקציה בין כולם הייתה סינרגיה מופלאה, השתלבה נהדר והשתלמה בענק.
מישהו פה ראה את הסרט באולם אטמוס של יס פלנט בראשון?
רוצים ללכת היום לסרט פעם שנייה אבל אחד מהחבר'ה לא יכול לראות תלת מימד אז איימקס ירד מהפרק ואני תוהה איך האולם הזה.
זה אולם עם עוצמת סאונד יותר טובה, נכון?
מישהו יודע איך המסך?
והמלצה לאיזו שורה כדאי לקנות את הכרטיסים?
אני הייתי באחת ההקרנות הללו
באופן כללי, אני מעדיף את השורות האחוריות. מבחינת איכות התמונה, קשה לי להעריך במדויק. זה היה טוב מאוד, אבל אני לרוב שם לב לבעיות כאלו ואחרות רק במידה שהם ממש בולטות ומסיחות כמו למשל הקרנה כהה מדי שהייתה לי בעבר בסינמה סיטי. לגבי הסאונד, יצאתי מרוצה מאוד. ה-score מורגש בצורה חדה וברורה יותר.
אז חזרנו מהסרט, ישבנו בשורה עשר, המסך היה ממש אחלה, בכללי היס פלנט בראשלצ פשוט נהדר! כל אולם שיצא לי להיות בו לא אכזב.
והסאונד היה נהדר!
אבל בסופו של דבר אם אפשר – אז עדיף איימקס – זו פשוט חווייה אחרת…
מה זה אולם "אטמוס"? דולבי אטמוס?
אני חושבת שבכל האולמות ב"גלובוס" גרנד קניון חיפה מותקנת המערכת הזאת (או אולי רק באולם 12? איכשהו לא משנה לאיזה סרט אנחנו הולכים או באיזו שעה, אנחנו כל הזמן מוצאים את עצמנו באותו אולם…) ולא הייתי שמה לב אלמלא היו מקרינים לפני הסרט פרסומת לטכנולוגיה המהוללת. אין לי מושג איך נשמע ההבדל, אם בכלל; מבחינתי התוצאה היא סרטים רועשים מדי (בסצינות הפעולה) ואני מעבירה את רובם עם אטמי אוזניים (אה, הבנתי! אטמוס זה אטמים באנגלית…![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
).
מה עושים אם יש לך 6 ילדים ו-3 כיסאות?
הורגים 3 ילדים
אבל זה טיעון שעולה במהלך טרילוגיות.
בספרים ובסרטים. הסרט האמצעי הוא סרט שחסרה לו התחלה וחסר לו סוף. האן סולו לא יישאר קפוא בפחמן לנצח, ריי כבר חיפשה ומצאה את לוק, ההוביטים כבר יצאו לדרכם.
זה לא שסרט אמצעי בטרילוגיה, או סרט ראשו בזוג, יכול לוותר על התחלה וסוף. אבל הסוף שלו הוא לא סוף הסיפור כולו, רק של קווי העלילה שהוצגו בו. הארי פוטר 7א והארי פוטר 7ב היו סרטים מאד שונים אחד מהשני, אבל הם סיפרו חלקים שונים של אותו סיפור. לראות רק אחד מהם היה לא נכון. באותה מידה, הנוקמים 3 ו4 מספרים שניהם את סיפור "הנוקמים נגד תאנוס", אבל מלחמת הנצח הוא "עלייתו של תאנוס" והנוקמים 4 הוא "נקמתם של הנוקמים".
ל"להרוג את ביל 1" כן מתייחסים בתור חצי סרט
וכך גם לגבי "משחקי הרעב" השלישי או "הארי פוטר" האחרון (לא צפיתי). השאלה מתי מדובר בטרילוגיה או בסיפור בחלקים/המשכים ממש ומתי מדובר פשוט בסרטים מחולקים מלאכותית היא לא בהכרח פשוטה, אבל כשמצהירים מראש שזה המצב, אני חושבת שהגיוני להתייחס לזה כך. עד היום לא התייחסו לסרטי MCU כחלקי סרטים כי באמת כל אחד היה בעצם Stand alone ועמד בזכות עצמו, אף שכולם היו יותר מסתם סיפורים באותו יקום ובאמת הייתה המשכיות. אבל "הנוקמים 3" הוא סרט שמלכתחילה הוצהר שיפוצל לשניים ולכן אנשים מתייחסים לסרט הנוכחי כאל חצי סרט. גם בתאטרון יש "סוף" למערכה הראשונה (ובמחזמר הוא לרוב מסומן בשיר סיום מערכה מובהק) אבל אף אחד לא מתייחס אליה בנפרד, כי יודעים שיהיה המשך אחרי ההפסקה.
ההנחה הזו תקפה והגיונית אך ורק אם "מה שהיה הוא מה שיהיה"
הסרטים העתידיים לא בהכרח יהיו מחויבים להציג עיסוק באירועים שלאחר הנוקמים 4 בהמשכיות כרונולוגית לינארית. הם באותה מידה יכולים לעסוק בהתרחשויות שקרו לדמויות הללו לפני פרוץ אירועי מלחמת האינסוף, או לחילופין את אותה דמות תחת מישהו חדש שנושא עליו את "הנטל".
אולי דעתך היא שאנשים לא מודעים לתוכניות ההפצה של הסרט הבא,
אבל אני טוען שזה חצי סרט ואני כן מודע לאיך ייראה הMCU בקרוב.
האם "שר הטבעות: אחוות הטבעת" הוא שליש סרט?
או שהוא סרט שלם שהוא אחד משלושה חלקי סאגה אחת? (כלומר יש סיפור-על שלוקח שלושה סרטים לספר אותו, אבל הוא מורכב משלושה פרקים נפרדים שכל אחד מסופר ע"י סרט בפני עצמו).
כן. מבחינה עלילתית הוא שליש סרט.
זו לא סאגה אחת, זה סיפור בהמשכים שחולק לחלקים מסיבות טכניות של רוחב היריעה.
ההתייחסויות שראיתי (או כאלו שאני ביצעתי)
בהקשר הזה היו לגבי תמות בסרט.
בניגוד לטרילוגיה של נולאן או סרטי MCU באופן כללי, 2 הסרטים הללו צולמו יחד ומספרים סיפור קוהרנטי אחד. לגבי הקשת של ת'אנוס ומשמעותה לגבי תפקידו בסרט הבא גם אני תהיתי.
לא נכון לא קראת טוב כנראה.
בראיון הוגדרו 3 סטטוסים- מתים בהחלט, חיים בהחלט ו-"אפילו לא נגיד לכם מה איתם מרוב שזה ספויילר". כך שהדמויות שציינתי בהחלט מתות
וואלה יופי של סרט.
אקשן קולח, תפאורה נאה והשחקנים-בובה. רק מה, עם הבאה אשמח ליותר קטעים בכדור הארץ מהחלל, לא באנו למלחמת הכוכבים אלא לנוקמים של מרוול.
אבל תאנוס לא בא רק לכדור הארץ...
וגם בנוקמים (שלא לדבר על שומרי הגלקסיה) יש דמויות שאינן ארציות, להזכירך. ה-MCU לא מגביל את עצמו לכדוה"א.
אם זה עוזר, זה בא ישירות המקומיקס
פיטר פרקר הוא אחד מהמוחות המבריקים בכדה"א.
ברור שהוא מבריק.
עדיין, המשאבים שיש לנער בן 16 שגר עם הדודה קצת נמוכים משל מיליארדר שירש מאבא אימפריית נשק.
אתה צודק,זה לגמרי מוגזם מדי.
גם בכל סיפור אוריג'ין של ספיידי בקומיקס יש עקומת למידה עד שהוא מממש את הפוטנציאל שלו, ובסרטים הקודמים זה ממש התפספס.
הסצנה שתור נחת על הספינה של שומרי הגלקסיה הייתה ממש מוזרה
כשגאמורה ליטפה את השרירים של ת'ור זה היה לגמרי קריפי. אם המגדרים היו מתחליפם הייתה קמה על זה מהומה ושערורייה על חפצון אבל הפוך זה בסדר?
כשאני חושב על זה, הוא היה חסר הכרה..
לא נתתי על כך את דעתי
א. החפצה ב. המגדרים לא סימטריים, אז לא.
(ל"ת)
וואט?
איך זה שהמגדרים לא סימטריים אומר שלאישה מותר לעשות משהו שלגבר אסור?
זה שהמגדרים לא סימטריים אומר שהתפיסה והיחס אינם סימטריים
זו לא שאלה של מותר או אסור אלא של צד חזק וצד מדוכא. אפשר להתבדח על הצד החזק, להקטין אותו, גם להחפיץ אותו וזה לא יהיה אותו הדבר כמו לעשות את הדברים האלה כלפי הצד המוחלש. לדוגמה, יש לא פעם מחאות נגד הרג של דמויות שחורות שלא קיימות עבור דמויות לבנות. לא משנה כרגע אם הטענה שדמויות שחורות מתות יותר נכונה או לא, הרגישות החברתית קיימת כי יש כאן היסטוריה טעונה, ולשאול איך ייתכן שאנשים מתקוממים על מצב א' ולא על ב' זה קצת מיתמם ומתעלם מהמציאות.
זה לא עניין של "צד חזק" ו"צד מדוכא"
המדיה הרגילה אותנו להסתכל על גברים בתור "הצד החזק" ולכן הפסקנו להסתכל עליהם בתור בני אדם. כשהמדיה מתלוננת על מקרים של החפצה שנעשית לנשים, מדובר על הנזק הפסיכולגי שזה גורם לילדה שרואה את הדברים האלה, ועל הנזק החברתי שנגרם לנשים כקבוצה – אבל כשזה קורה לגבר לא אכפת לאף אחד מהעניין החברתי (כי הם לכאורה "הצדהחזק") ומהנזק האינדיבידואלי לא אכפת לאף אחד כי גברים הפכו לקולקטיב הרסני ומדכא אז למה שיהיה לי אכפת מהנזק הפסיכולוגי האפשרי שיגרם לילד אם הוא בן?
אני לא חושב שהסצנה המדוברת מהנוקמים היא כזו גרועה, לא אכפת לי ממנה ואם זה היה קורה לאישה גם לא היה לי כזה אכפת. בכללי אני חושב שהומור בהתבסס על סטריוטיפים מגדריים הוא טיפשי וילדותי, אבל שכמות ה"נזק" שבאמת נגרמת ממנו היא יותר קטנה ממה שגורמים לנו לחשוב.
אבל הטענה שנשים יכולות להתבדח על ולהקטין גברים בשעה שגברים לא יכולים לעשות זאת לנשים? עוולות עבר הן לא תירוץ לעוולות הווה, ואם אנחנו כחברה החלטנו שמשהו יוצר נזק חברתי ופסיכולוגי אז זה תקף לכולם. זה כבר מתחיל להישמע כאילו שוויון זה כבר לא הפואנטה – אלא נקמה.
זה כן. יחס כוחות שונה מכתיב התייחסות שונה.
אין לזה קשר לעוולות אלא למציאות קיימת שבה כולנו חיים ופועלים. לפיכך גם מצב פסיכולוגי (שכלל לא טענתי לו, אתה מתווכח עם איש קש) לא תקף לכולם. הטיעונים שלך פשוט הזויים בעיניי. "הפסקנו להסתכל על גברים בתור בני אדם"? "גברים הפכו לקולקטיב הרסני ומדכא"? אין לי מושג על מה אתה מדבר (או איך זה קשור לסצינה הנ"ל). נראה לי שאין לנו בסיס משותף לדיון, אני פורשת.
אתה מפספס כאן משהו די מהותי
הנזק הפסיכולוגי שנגרם לילדה שצופה והנזק החברתי שנגרם לנשים כקבוצה לא מתרחש בגלל שסרט X הראה סצנה אחת בה יש החפצה. הוא אפילו לא היה נגרם אם הייתה קיימת בסרט דמות ש*כל* תפקידה היא להיות מוחפצת. הבעיה היא לא שקיימת בקולנוע החפצה פה ושם. הבעיה היא שקיימת תשדורת תרבותית קבועה ששמה נשים ספציפית בתפקיד הזה וממעטת מאוד להציג בקולונוע (ובטלויזיה, ובפרסומות, ובשלטי חוצות וכו' וכו') נשים ש*אינן* כאלה.
אז לא – זה לא סימטרי. לראות אישה מלטפת את השרירים של ת'ור לא יגרום לאף ילד לתפוש פתאום גברים כאובייקטים מחוסרי יוזמה שמיועדים להנאתן של נשים, כי הוא מוקף כל הזמן במודלים לחיקוי של גברים שמוצגים כסובייקטים מלאים. לנשים יש בכמה סדרי גודל פחות מודלים כאלה.
בכללי כל סרטי מארוול מחפצנים חופשי גברים
בין אם זה הגוף של תור, קפטן אמריקה או אפילו קילמונגר. מוזר שאנשים לא מדברים על זה יותר.
בכללי גברים מוחפצים הרבה בקומיקס גיבורי על.
אבל לדעתי מדברים על זה פחות כי למרות הסטנדרטים הלא מציאותיים, הם לובשים תלבושות לא חשופות כל הזמן.
תיקון קטנוני: לחפצן מישהו זה לא בדיוק מה שקורה בסרטים האלה
לחפצן (לפחות על פי איך שאני מבין את המילה) פירושו להפוך דבר אנושי עם רצונות ומחשבות לחפץ. מדובר על פוסטרים של נשים חסרות ראש אבל עם כל הגוף שלהן מוצג לראווה, או שימוש בדוגמנים כדי לרדד אותם לאובייקט (ולא סובייקט) מיני שיגרום לך לקנות משהו.
"חפצון" בסרטים אומר לרוב רידוד הדמות למאפיין אחד, שהוא המיניות שלה. מייגן פוקס ב"רובוטריקים" זאת דוגמה די טובה לדבר אאל"ט – דמות שהיא רק אינטרס רומנטי, אבל אפילו הרומנטי הוא פחות רומנטי ויותר תאוותי.
הדוגמאות שאתה מדבר אליהן לא "מחפצנות" כי באף שלב אף אחד מהדמויות האלה לא מרודד רק למיניות שלו. זה בהחלט "ממתק לעיניים" לקהל שנהנה מהסוג הזה, וקשה להצדיק את היותם ללא חולצה, אבל הייתי קורא לזה יותר "סקסואליזציה" מאשר "חפצון". זה לא בא להגיד שגברים לא יכולים להיות מחופצנים (יש לא מעט סרטים שבהם דבר כזה בדיוק קורה), אני פשוט לא בטוח שזאת הההגדרה הנכונה (שוב, בהגדרה הקצת מחמירה שלי) למקרים שיש במארבל.
לשימושך, ההגדרה בוויקיפדיה:
"הַחְפָּצָה (באנגלית: Objectification, מהמילה הלטינית objectum – חפץ, דבר) – התייחסות אל אדם, או אל כל דבר שאינו חפץ, כאל חפץ. אין המדובר רק בדה-הומניזציה, שלילת אנושיותו של האדם, אלא בהגדרתו מחדש כאובייקט."
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%97%D7%A4%D7%A6%D7%94
עם זאת, בעיני רבים התייחסות לאדם כאל אובייקט מיני, גם אם הוא לא רק אובייקט מיני, היא בחזקת "החפצה". גם אני לא נוטה להסכים עם הקלות שבה ההאשמה הזאת נשלפת. אני לא חושבת שההתפעלות משריריו של ת'ור "מחפיצה" אותו; נדמה לי רק שהסוגיה כאן אינה השימוש במונח אלא עצם הפעולה שנתפסת כלגיטימית רק בכיוון אחד. מודה שאני לא זוכרת את הסצינה המדויקת, אבל במציאות התרבותית שלנו אישה שנוגעת בגבר לא שקולה לגבר שנוגע באיזה (קל וחומר אישה שנוגעת בחזה של גבר לעומת גבר שנוגע בחזה של אישה…).
והערה דקדוקית: המילה הנכונה היא 'החפצה' כמו 'האנשה'. השורש ח-פ-ץ נגזר מהמילה 'חפץ' שאין בה נו"ן ואין שום צורך להוסיף אותה סתם (אני יכולה להסביר את התופעה, אבל אין צורך להנציח אותה).
לגבי ההערה הדקדוקית: לא יודע לגבי "הנכונה"
ויקיפדיה ומילוני אינטרנט מכירים בקיום של שניהם, ואת הנקודות שיש ל"החפצה" ב"לא להוסיף נ' לשורש משום מקום" יש ל"חפצון" ב"לפחות אני בבניין שהוא הרבה יותר מתאים למה שאנחנו מדברים עליו". בשבילי מדובר בעניין משלבי (כלומר, אם זה טקסט או מקום רשמי אני כנראה אטה להשתמש ב"החפצה", למשל) יותר מאשר "נכון"/"לא נכון".
לגבי השימוש במושג – אני חושב שיש יחס הפוך בשימוש במילה החפצה/חפצון לעומת סקסואליזציה בעברית ובאנגלית. באנגלית לרוב (ממחקר אנקדוטלי) תיתקלי בטענה על סקסואליזציה ופחות על טענות החפצה (אולי כי object זה גם מטרה, מילה עם משמעות יחסית חיובית או לכל הפחות שונה מ"חפץ") ואילו בעברית יהיה בעיקר שימוש בחפצון (או החפצה, תלוי כמה האדם יקפיד על זה), אולי כי סקסואליזציה מילה שלא קיימת בעברית ממש. למרות ששניהם לרוב ידברו על אותו הדבר (כמו בתגובה של מקורו).
וכן, כמו שאמרתי, התשובה לי לא עונה לטענה של מקורו בכלל, אלא רק על השימוש ב"החפצה" כאן באופן שלמרות שהוא נפוץ (כמו שאת אומרת), אני חושב שהוא פחות מדויק.
האקדמיה אישרה את "החפצה", לא חושב שאת "חפצון"
(ל"ת)
תן לה כמה שנים, גם את זה היא תאשר.
(ל"ת)
לא. אין סיבה. "החפצה" הולכת וגוברת על המונח השגוי.
(ל"ת)
באופן אישי
כל פעם שאני קוראת "חפצון" זה נשמע לי כמו שגיאה בעברית.
ודאי; מילונים מתעדים את השפה, גם מילים לא רשמיות
וזו לא סוגיה משלבית כלל. נוצרו מונחים חופפים שאחד מהם תקין והשני לא, ואין סיבה לקבל אל חיק השפה דווקא את הלא-תקין ואת המסורבל יותר לחינם (השווה את הסביל "מוחפץ" לחלופתו שלא אחזור אליה כאן). לעניין הבניין, אפשר להשתמש בשורש ח-פ-ץ בבניין פיעל גם בלי להוסיף לו נו"ן, לא חייבים להפוך כל שורש למרובע מתוך הרגל ולא צריך להוסיף נו"נים מיותרות (ובהקשר לכך: לתבל! זה הפועל, תודה). הבניין הנכון והמתאים יותר הוא הפעיל, קל וחומר שכבר קיימות בו הנפשה והאנשה, ולכן 'החפצה' (שהיא ההפך מהאנשה) מתבקשת. האקדמיה כבר פסקה וקבעה 'החפצה', זה המונח הרשמי, ולא פלא שזה גם שם הערך בוויקיפדיה. למה לא ליישר קו?
וואו, "לתבלן" משגע אותי..
(ל"ת)
הרבה יותר כיף לתבלן מאשר לתבל
זו הכרה בכך שהכל הימור, ונקווה שלא יצא מלוח מידי![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
מתי בפעם האחרונה התקנת ארוחה (להבדיל מ-הכנת ארוחה)?
לאחרונה? אתמול. זו בדיחה חוזרת אצלנו,
אם משהו לא יצא טוב, לא אצליח להתחמק מהערות סטייל "בלינוקס זה לא היה קורה"..
חוץ מזה, יש כמה שגיאות שמציקות לי במיוחד, בטוח שכך זה אצל כולם
תוהה אם זו מטאפורה לחיים
(מחכה לאוכל שהזמנתי, מקלידה על מק)
ככל שאני חושב על זה יותר, זה הופך עמוק יותר..
(ל"ת)
לתבלן זה פיתוח מאד הולם
בהתחשב בעובדה שתבלינים היא מילה מבולבלת בפני עצמה – זאת מילה עם ריבוי כפול. הצורה המקורית היא "תבל". היא קיבלה את הריבוי הארמי "תבלין", ובעברית המודרנית תבלין קיבל מובן של זכר אז הוא עבר ריבוי נוסף ל"תבלינים". אז מבחינה זו השורש התנייני תבל"ן הוא לגיטימי לחלוטין.
הוא לגיטימי עקרונית; מעשית כבר יש פועל קיים ומוכר
ולכן הוא מיותר (ואף עילג מאוד בעיניי).
עברית מדוברת היא שפה מאוד צעירה
והיא תעבור כברת דרך עד שתתיצב בחוקיות מסויימת.
בעיני יש חן רב בהרחבה של השפה, אע"פ שקל להסתכל על הרבה מההרחבות האלו כעילגות, הן הופכות את השפה לכלי הרבה יותר דינאמי.
יש שגיאות שיש בהן אספקט מאוד עילג, למשל ההחלפה של א' ב-י' בפעלי עתיד בגוף ראשון. יש שגיאות או התפתחויות שהופכות את השפה ליותר חלקה בפה של הדוברים, זו התפתחות טבעית של שפה. הבנתי את זה רק כשהתחלתי ללמוד ערבית, שפה דומה מספיק כדי להסיק מסקנות קטנות בנושא הקיטוב בין שפה כתובה לשפה מדוברת. (שם, אגב, בעיית הזרימה של האות התחילית בשפה המדוברת נפתרה בהוספת ב' בתחילת המילה. מעניין איך זה התפתח ואולי חבל שהרוב בישראל לא דוברי ערבית מדוברת, אות תחילית היא פתרון מעולה שהיה עובד גם בעברית ופותר את עניין העילגות הזו)
אין קשר לגיל, כל שפה חיה (שמדברים בה) משתנה כל הזמן
ואף פעם לא "מתייצבת", כי אין חיה כזאת. יש שינויים וחידושים שיש בהם חן, בעיניי זה פשוט לא אחד מהם.
דווקא מהפער בין ערבית מדוברת לספרותית אין מה להסיק לגבי העברית, מאחר שבערבית יש ממש "דיגלוסיה" בין השפות, וכמות הדיאלקטים המדוברים עצומה (אפילו בתוך מדינה קטנה כמו ישראל ערבים יודעים לזהות את האזור לפי הדיאלקט והמבטא, וזה לא משהו שאפשר לומר על דוברי העברית).
אחת האבחנות האהובה עלי לגבי ההתפתחות של העברית היא זאת:
שינויים בשפה שמקורם בעילגות והם סותרים כללי יסוד בשפה, כמו אני יאהב, הם פסולים. לעומתן, שינויים שלא סותרים כללים מפורשים ואפילו מבוססים על כללים לגיטימיים (כל שורש תנייני, לעניין זה) הם ברוכים. ומה שנמצא באזור האפור כבר תלוי במבחן התוצאה – האם הוא מרדד את השפה או מעשיר אותה.
טוב, נכנסים פה לעניין של טעם אישי
אבל אם אני רוצה לומר שאני הופך מישהו לכריש אני אגיד שהוא כירש אותו ולא שהוא הכריש אותו. כמובן, אפשר לטעון שהחפצה זה לא בדיוק הפיכת מישהו לחפץ, ולכן החפיץ יותר מתאים – אבל לא מדובר כאן על משהו חד משמעי.
הסיבה שהוסיפו נ' היא כי "חיפוץ" נשמע נורא, ו"חיפצון" (כנראה בעקבות הקרבה ל"חמצון") לא.
הסיבה שאני לא מיישר קו עם האקדמיה היא שאני פשוט לא מסכים שצריכות להיות לה סמכויות שאני צריך ליישר איתן קו, ומבחינתי מבחן השפה (לפחות ברמת התגובות והיום-יום. אני בהחלט נוטה יותר ליישר קו בדברים יותר רשמיים) הוא האם אנשים מבינים אחד את השני, ולא האם זה "תקני" (שוב, אני מדבר כאן על תגובות ודיבור יומ-יומי. לא על דברים רשמיים או ממלכתיים.). אבל פה כבר נכנסים להשקפות על שפה ותפיסת עולם, אז בוא נעצור פה.
ובכן
גאמורה לא ליטפה את תור בקטע מיני, אלא בקטע של התפעלות, כי, לעזאזל (ככה כותבים?), כריס המסוורת' פשוט יפהפה. אפשר לראות שזה לא היה בקטע מיני כי גם שאר חברי השומרים התפעלו מיופיו עוצר הנשימה של האל שהגיע לספינה שלהם. אני לא יודע כולם על הנטיות המיניות של דראקס, אבל הייתה לו אישה פעם, אז כנראה שהוא סטרייט. וזה ממש חשוב, שגם גברחם התרשמו ממנו באותה סצנה. בגלל זה הסצנה נראתה לי ממש בסדר.
אם המינים היו מתחלפים?
אני לא חושב שזה היה כזה שונה. זה היה רק קצת יותר מפריע ממה שהסצנה עכשיו, מאיזושהי סיבה, אבל הסצנה הזו עם החלפה של המינים לא נראית בעייתית בעיניי.
שמרנות ואינדיבידואליזם / מהפכנות וקולקטיביזם
אני מניח שאני הולך לומר את המובן מאליו לחלקכם, אבל אותי הפתיעה הבוקר התובנה שהנוקמים הם חבורה של שמרנים אינדיבידואליסטים שחושבים בצורה טקטית.
בכל הסרטים שלהם – בוודאי אלו של החבורה כולה, אבל גם האישיים יותר – הרעיון שיש צורך בשינוי חברתי/פוליטי משמעותי מוצג כנחלתם של הרשעים. בכל הסרטים שלהם, הניסיון להביא את השינוי הזה נעשה באמצעות פעולה של קבוצות גדולות, בעלות אסטרטגיית פעולה ארוכת טווח (יחסית), מרובת שלבים (תמיד) ומורכבת; והניסיון להדוף את השינוי הזה נעשה באמצעות תגובה מקומית, טקטית, של קבוצה קטנה של אנשים שגם לא מסכימים האחד עם השני.
שוב, זה לא היה אמור להפתיע אותי – קומיקס הוא מדיום פופולרי ודי מיינסטרימי שהרבה מהגיבורים שלו נוצרו בתקופות שמרניות מאוד בארה"ב – אבל יש משהו בחזות האוונגרדית והבועטת של גיבורי העל, וביחס העיון שלהם לממשל, שבלבל אותי.
לא כל "מלחמת האזרחים" היה ניסיון של טוני
לעשות שינוי חברתי/פוליטי משמעותי? (כלומר, זה לא. זה היה דרמה רומנטית על באקי-טוני-סטיב. אבל אם לוקחים את זה כסרט שהוא לא דרמה רומנטית)
כמה דברים
פרוייקט אולטרון של טוני כ"חשיבה אסטרטגית ורעיון מהפכני" – אוקיי, נכון. אבל איך פרוייקט חדשני להמצאת רובוטיקה עוצמתית בעלת אינטליגנציה מלאכותית, ה"דבר האחרון" בהגנה על כדוה"א מפלישות עתידיות של חייזרים עוינים… מהווה ניסיון לבצע שינוי חברתי/פוליטי משמעותי? זה לא אם כבר יזמות צבאית-טכנולוגית?
וכחלק מ'קבוצה לוחמת' (וכמובן שהם לא "מטכ"ל", אלא יחידה לוחמת, כך הציגו אותם בעת הקמתם, והם לא סתם נקראים "הנוקמים"); ב"עידן אולטרון" חלק גדול מהבעייתיות בצעדים של טוני לא נבע מפעילות אינדיבידואלית מדי (ובאימפולסיביות הרגילה שלו)? כשהוא לא התייעץ, קולקטיבית, עם עמיתיו לקבוצה (חוץ מברוס), ממש הסתיר מהם מה שהוא רוצה לעשות עם המטה של לוקי? כשפחות מגלומניה כזו ויותר 'קולקטיביות' כאן, הייתה אולי מונעת את רוב הנזקים שנגרמו בעקבות הניסויים הללו במטה?
אז האינדיבידואליות היא לא שמרנית כשאתה מנסה לעשות דברים מהפכניים, "בניגוד למערכת"? או שזה אינדיבידואליות במובן אחר? כי עם כל זה שהייתה לו תכנית בעלת "אסטרטגיית פעולה ארוכת טווח (יחסית), מרובת שלבים (תמיד) ומורכבת", גם הלמוט זימו ב"מלחמת האזרחים" פעל באינדיבידואליות.
ובכלל, נראה כי העובדה שהם נשארים דיי אינדיבידואליים נובעת יותר מהסטטוס שלהם כאאוטסיידרס מסוגים שונים, כן. הם ברובם "גיבורים" בעל כורחם, במקרה, או אפילו אנטי-גיבורים (למשל האלמנה – אולי; הענק הירוק בטוח). וכך גם החיבור בין חשיבה טקטית – כשהם בד"כ רק מגיבים ולא יוזמים, לבין שמרנות, נראה מלאכותי ולא ברור במקרה שלהם.
יש בזה משהו.
זאת אומרת, פחות בעניין השינוי (כן, לשים "שריון סביב כדור הארץ" בלי לשאול אף אחד מכדור הארץ זה שינוי חברתי ופוליטי), יותר בעניין האינדיבידואליזם. אני חושב שלסרטי פעולה יש יחס די מורכב לאינדיבידואליזם – בוודאי שהם בעד הפרט ונגד הממסד, אבל אם הפרט מקבץ סביבו חבורה של אנשים שחושבים כמוהו זה בהחלט סבבה.
זימו הוא אמנם פחות מרושע מלוקי או אולטרון או הגולגולת האדומה, וכן, אני חושב שזה בגלל שהוא פועל לבד (וגם קשור למניעים שלו), אבל את צודקת, הוא עדיין מרושע – וזה בהחלט קשור ביכולת התכנון שלו.
הגיוני מאוד שגיבורי על הם שמרניים
הם הרי חיים בעולם שדומה מאוד לעולם שלנו, וזה סוד הקסם וההזדהות שהעולם הזה מעורר, בעולם הזה יש כוחות רשע אימתניים שמנסים להוציא אותו מאיזון לעבר הדיסטופיה, וגיבורי העל מהווים את משקל הנגד שמחזיר את העולם לשיווי המשקל שדומה לעולם שלנו.
אם גיבורי על היו מנסים לייצר חברה אידיאליסטית זה היה הופך את העלילה לכבדה הרבה יותר, והנבלים בעצם היו משחקים את התפקיד של להחזיר את העולם לאיזון ולמנוע מהאוטופיה של גיבורי העל להתקדם לעבר מימוש.
אפילו באקס-מן שבו גיבורי העל חברתיים, הם למעשה מנסים לפתור בעיה שנוצרה במיוחד בעולם הזה – קיומם של מוטנטים בעלי כוחות על – אבל לא שום דבר מעבר לזה.
הם מנסים לשלב את המוטנטים בחברה לתועלת כולם, מה שבמשתמע ייצר גרסה משופרת של העולם האמיתי – והנבלים הם מוטנטים שמנסים לגרום נזק ובכך מחבלים במטרה הדיפלומטית של האקס-מן.
דווקא באקסמן קורה ההפך
ה"טובים" הפנימו את תפקידם כחריגים ובחרו להתבדל ולהתבודד. הכוחות המיוחדים שלהם איפשרו להם למחוק זכרונות וכך להעלם כמעט לחלוטין מהרדאר של בני האנוש ולעשות לביתם.
ה"רעים" בהובלתו של מגניטו לא מוכנים לקבל את הדחיקה שלהם אל מחוץ לחברה, הם רוצים להגיע לתודעה הציבורית וגם להעלות את עניין הרדיפה הצבאית-ממשלתית שמתנהלת נגדם במחשכים.
נכון שה"רעים" לא בוחלים בהתנגדות אלימה, ובפגיעה בבני אדם די חפים מפשע על הדרך. כאן אפשר לנהל דיון מאוד מורכב על מהו טרור, ואיך הוא שונה מפעולות לוחמה הסטוריות של הצדדים שלימים הפכו למנצחים. למעשה התפיסה של שחור ולבן, הקיטלוג של מגניטו והאג'נדה שלו כאג'נדה מרושעת שטוב שלא מנצחת, היא חלק מתפיסת העולם השמרנית מאוד. אפשר בקלות להשוות את המאבק שלו למאבקי זכויות אדם אלימים, אני חושבת שרוח הדברים שלו מאוד דומה לרוח הדברים של מלקולם X (מהכרותי השטחית יחסית עם שתי הדמויות הנ"ל).
*מסתבר שזו לא מחשבה מאוד מקורית, גוגל של שני השמות הנ"ל מוצא יותר מרבע מליון תוצאות.
בהפשטה גסה מגניטו הוא מלקולם X ואקסבייר הוא מרטין לות'ר קינג
במאבק המוטנטים על הכרה.
(וזה לא כך כך נכון שה"טובים" מסתתרים, הם לוקחים חלק פעיל בחברה ונלחמים על זכויתיהם בצורה לא אלימה ואם אני לא טועה באחד הסרטים, חיה – מוטנט כחול גדול ושעיר – היה סנאטור)
טיפה גסה מידי לטעמי
פרופסור X ומגניטו הם דמויות מאוד לבנות, יש להם סיפורי רקע מאוד לבנים. האחד (השקול) מגיע מכסף והשכלה, והשני (הכועס) ניצול שואה תלוש מאינטראקציות ותיקות או ממולדת.
זה קצת לא הוגן כלפי המאבק השחור לעשות להם את האינטרפרטציה של ההקבלה הזו.
הדמיון נובע מכך ששני הזוגות האלו הם יצוגים של אסכולות שונות בהנהגת מאבק של מיעוט- האסכולה הפשרנית, שמחפשת הסכמים ואמון, והאסכולה היותר ניצית שמשתמשת בכח כדי להגיע אל המטרות שלה. לדעתי הדמיון זועק לרובינו משום שהתרבות האמריקאית פופולרית במחוזותינו (רוב הקולנוע והטלויזיה שלנו משם) ומשום שמלקולם X וד"ר מרטין לותר קינג הם יצוגים היסטוריים טריים יחסית, ובנושא שעדיין מתוקשר מאוד.
אפשר למצוא עוד המון הקבלות שונות לחלוטין. סתם לדוגמה, אפשר לבחון את שני היצוגים האלו כהקבלה למחתרות היהודיות (אצ"ל ולח"י) לעומת הפלמ"ח שגם היה סוג של מחתרת יהודית, אבל קצת יותר משתפת פעולה עם השלטונות.
עד כמה שאני זוכרת מהסרטים, ביסט עבד בצבא לפני שתגלה שהוא מוטנט.
אתה מתכוון גיבורי על כסוגה, או שהדמויות עצמן שמרניות?
כי כן, היתה הנקודה שהובהרה כבר בנוגע למאפייני ומגבלות הז'אנר. לא רק של תת-הז'אנר של גיבורי העל בקולנוע, אלא של סרטי פעולה בכלל. אבל אני מניחה שהתשובה לשאלה שבכותרת היא גם וגם.
אז השימוש בתיוג 'שמרני' כאן – ובדיונים דומים אחרים בנוגע ליצירות תרבות – על הדמויות עצמן, נראה מבולגן ורחב מדי. במיוחד כשההפך משמרנות מוצג כמהפכנות, אשר מנסה ליצור חברה אוטופית. זה יוצא ככה דיי פשטני ושחור-לבן מבחינה פוליטית. איפה כל הגוונים האפורים בין שמרנות לבין מהפכנות? כלומר אקטיביסטים פוליטיים יכולים להיות סוג אחר של גיבורים בעצמם (לפחות בעיני חלק מהאוכלוסיה)… אבל כל מי שלא אקטיבי פוליטית הוא שמרן?
למשל, וספציפית, הדמויות של הנוקמים; אני אישית הייתי מהמרת שרובם אנשי שמאל מרוב הבחינות, וחלק גם מצביעי ברני סנדרס (את האקסמן אני פחות מכירה). אבל כשנראה שההסתכלות מראש היא מנקודת מבט דיי קיצונית ובועתית, כשכמעט כל דעה היא ימין/שמאל לה, השימוש במונחים נוטה להיות בעייתי.
מילא שינוי פוליטי
וגם לא ודאי שאפילו סטארק היה אשכרה מיישם את התכנית הזו בלי לשאול אף אחד, למרות שנהג במגלומניה וחוסר אחריות כאלה בשלב התכנון והעיצוב. זה כבר יהיה מוגזם אפילו בשבילו, כי נראה שהוא לפחות לא חושב על עצמו כאיזשהו שליט דיקטטורי.
אבל לא ברור איך היוזמה הביטחוניסטית הזו של טוני היא בעלת השלכות חברתיות – עם המובן המקובל של חברתיות – ועל חברת בני האדם בכדוה"א? אלא אם הכוונה לנקודת מבט של היקום כולו… כי אז אותו שריון-על הופך בתיאוריה את כדוה"א לבדלני יותר בנוגע לשאר אוכלוסיות היקום, כשזה נהיה יותר קשה "להגר" לכאן. גם לפליטים אפשריים, נגיד מזנדאר אחרי ההרס שזרע שם ת'אנוס. (סוג של ספוילר ל"מלחמת האינסוף"..?).
בהמשך לכך, הם יופי של יחידה לוחמת וחרא של מטכ"ל
לא פלא שהקריאה המאפיינת אותם היא We've got a Hulk ולא We've got a Stark.
זה לא משהו מאוד בסיסי בז'אנר?
ל"רעים" יש תוכנית- להשתלט על העולם/ לחטוף את הנשיא/ להפיץ וירוס/ לשדוד בנק/ לעבור ברמזור אדום – שהבסיס שלה הא שינוי של הסטטוס קוו. ה"טובים" מנסים לעצור אותם ולשמור על הסדר הקיים ועל העולם כמו שהוא מתנהל עכשיו. ה"טוב" הוא ריאקציונר שמתנגד למהפכה- שהיא רדיקלית ומסוכנת תמיד. ל"רע" גם יש אסטרטגיה ברורה למימוש תוכניתו, שהגיבור בהכרח רק מגיב לה ומנסה לסכל אותה.
אפשר לחשוב על אינסוף דוגמאות לשלד סיפורי כזה בבערך כל סרטי גיבורי העל, ואפילו אקשן כמו למשל בסרטי בונד. אני לא מצליח להיזכר בסיפור אחד שעושה את הדבר ההפוך (כלומר, ה"טובים" רוצים לשפר ולשנות את העולם לטובה, וה"רעים" מנסים לעצור אותם- ויאללה מכות).
חוץ מזה, להוליווד יש תדמית פרוגרסיבית (במובן האמריקאי) אבל הרבה מאוד תוצרים שלהם הם שמרנים מאוד (שוב כמובן בהקשר האמריקאי)- באופן ישיר או בסאב טקסט.
הז'אנר = סרטי פעולה?
אז כן, נראה לי שזה משהו בסיסי מאוד בז'אנר האמריקאי מאוד הזה. אבל הטענה שלי היא לא הפרוגרסיביות הרעיונית, אלא זו הסיפורית: בפועל, הטובים הם די טמבלים ולא מצליחים לחשוב יותר מצעד קדימה; ותכנון לטווח ארוך הוא משהו מרושע.
יחד עם זאת, יש גם ז'אנר של סרטי פעולה שנשען גם על החכמה של הגיבור, ולא רק על הכוח שלו. ג'ון מקליין לא מנצח את הרעים (רק) כי הוא מכוון יותר טוב, אלא כי הוא חכם. היית מצפה שטוני סטארק יעשה משהו דומה, למשל, אבל הדמות הכי מחושבת בנוקמים היא דווקא קפטן אמריקה, וגם הוא בסוף פותר את רוב הבעיות במכות. אצל טוני המכות פשוט כוללות טכנולוגיה, אבל עדיין, הן רק מכות.
אני לא יודע אם בימינו מאמינים בכוח יותר מאשר פעם – בכל זאת, סרטי שנות ה-80 – אבל זה מעניין לראות את זה דרך הטרנספורמציה של סדרת משימה בלתי אפשרית, למשל, שהפכה מסדרה שבה לטובים הייתה תוכנית לסדרה שבה לרעים יש תכנית ולטובים יש שרירים וטכנולוגיה.
ז'אנר= סרטי אקשן
וספציפית בתוכם התת ז'אנר של גיבורי על.
אני לא חושב שהייתי מגדיר את איירון מן כלא חכם, אבל הוא באמת דמות מאוד אימפולסיבית ואמוציונלית. כנ"ל הקפטן. אם אתה מחפש גיבור על שהוא גם אסטרטג גאון ומחושב: ד"ר סטריינג'. אבל הוא באמת חריג קצת בנוף של מארוול.
אני לא לא מסכים איתך אגב, גיבורי על קשורים עמוק לאתוס האמריקאי שלא בהכרח מקדש מחשבה (אתה בטח מכיר את הציטוט של אסימוב) וינטו ברוב המקרים להרביץ מכות לחנון המרושע עם תוכנית העל שלו.
קצת אוף טופיק אבל בכל זאת
יש לא מעט אנימות שמצד אחד ללא ספק לוקחות השראה מהוליווד, ומצד שני מתקנות בדיוק את מה שאתה טוען. Death Note וCode Geass נניח. בשתיהן, לצד סצינות האקשן, יש גיבור שהוא גם אסטרטג מתוחכם ואינטיליגנט, וגם אחד עם אידיאולוגיה סדורה שמנסה לעשות שינוי חברתי-פוליטי יסודי. אני חושב שזה אפילו עוד יותר ניכר בHunter X Hunter, שהיא מצד אחד שונן אקשן גנרי, ומצד שני מכילה דמויות חכמות שמנצחות לא פעם רק בעזרת אינטיליגנציה ותכנון אסטרטגי חכם.
יש קומיקס נפלא שמדבר בדיוק על זה
כל הקשת הסיפורית של CHANGE OR DIE של STORMWATCH של וורן אליס. ממנה צמחה בסופו של דבר קבוצת הגיבורים THE AUTHORITY, שהם מנסים לשנות את העולם ובנקודה מסוימת גם עושים הפיכה בארצות הברית.
הבעיה היא שסרטי פעולה כוללים לרוב אלימות
ויהיה קשה לשכנע את הקהל הרחב שהגיבור הוא מי שפועל בצורה *אלימה* כנגד הסדר הקיים בחברה שבה הם (כלומר, הקהל) חיים – בין אם מדובר בגיבורי העל האמריקאים בסרטים שפועלים לקהל האמריקאי או בגיבור סיני שפונה לקהל הסיני.
מה שכן ניתן לשווק לקהל הרחב הוא גיבור שפועל בצורה לא אלימה על מנת להשיג רווח (סרטי שוד למיניהם) ואולי אפילו על מנת לערער במידה מסויימת את הסדר הקיים בצורה לא אלימה (סרטי "גנוב מהעשירים וחלק לעניים" למיניהם). לחילופין, אפשר גם לשווק סרטים שבהם הגיבור פועל לערעור הסדר הקיים בצורה אלימה, כל עוד ה"סדר הקיים" הוא לא נקודת היחוס של הקהל (נניח, עולם דיסוטופי כמו ב"מקס הזועם").
קשה לי לחשוב על דוגמא נגדית מהקולנוע הבלוקבאסטרי (יש, למשל, את "מועדון קרב" – אבל הוא סרט פולחן ולא בלוקבאסטר של ממש).
המטריקס
למרות שגם שם שאלת היחוס של הקהל מוטלת בספק
שני סרטוני ראיונות עם התסריטאים של "מלחמת האינסוף"
עם כל מיני תשובות (לפחות מנקודת מבטם כתסריטאים) לכל מיני דיונים שעלו כאן, כמו ת'אנוס כדמות הראשית; סרט אחד עם שני חלקים או שני סרטים וכו'.
ראיתי בינתיים את הקצר יותר, זה בהחלט מעניין, חביב, ומלמד על התהליך שלהם מעט (למרות שאני עדיין לא אוהבת משהו שעשו ואמרו – פעם – על "מלחמת האזרחים"). וזה עם ספוילרים לסרט הנוכחי (עם איזשהו רמז הכי כללי ומעורפל לקשר עלילתי בין הנוקמים 3 לנוקמים 4). מן הסתם גם הראיון הארוך מספיילר.
הקצר יותר (כ-12 דקות)
https://youtu.be/6tlNWa_QDGI?t=30m30s
הארוך
https://youtu.be/31hGnh7elAU
גם למיולניר היה
(ל"ת)
אני תוהה איך הסרט הולך להשפיע על סדרות הטלוויזיה של מארוול.
בייחוד סוכני שילד (אני מניח שלסוכנת קרטר לא תהיה בעיה, מאחר והוא מתרחש בעבר).
לסוכנת קרטר לא תהיה בעיה
בעיקר כי ביטלו אותה ואין יותר פרקים חדשים…
תסתכל כאן:
http://www.fisheye.co.il/movies/agents_of_shield//#target-comment-966704
אחלה סרט.ממש נהניתי.
הייתי זקוק למנת אסקפיזם ואדרנלין,והסרט סיפק אותה על הצד הטוב ביותר.
אפי,גדול,מרהיב,מגניב,כיפי,נבל מעניין ומאיים,ובעיקר-הטון.סרט בידורי יכול להיות גם רציני וקודר ועדיין לעשות כיף,מקווה שזו התחלה של מגמה.(כל הרגעים הכי חלשים בסרט הם הבדיחות שמגיעות בחלקים רציניים,יחד עם כל פריים של קפטן אמריקה על המסך).גם הרגשתי שהסרט זגזג יפה בין הדמויות והעולמות הרבים שיש בסרט,וגם הסרט הרגיש בדיוק באורך הנכון.
מניח שהרווחתי מזה שצפיתי ביחסית מעט מן הסרטים ביקום הזה,כי אני לא בדיוק בקיא בכל היכולות של הדמויות,כך שכל סצינת אקשן וכל שימוש של דמות בנשק הרגיש לי כמו הדבר הכי יצירתי וחדשני ומקורי שיש.(למרות שכן יש כמה רגעי אקשן מבולגנים).
בנוגע לסיוםקראתי שאנשים זלזלו במוות הרב שיש בסוף,כי בטח בסרט הבא יחזירו את כולם.הגיוני.אבל מבחינתי זה לא משנה,כי גם כך כלל לא בטוח שאצפה בסרט ההמשך.אז מה שראיתי זה סרט גיבורי על שבסיומו רובם המוחלט אשכרה מתים,ושוט הסיום הוא הנבל מחייך חיוך של ניצחון.אז לא חשוב אם יהיו לזה השלכות בהמשך,מבחינתי זה היה סיום,עוצמתי,מרענן ומפתיע,שגם בוצע מצוין(אהבתי שלא ממש הראו את הדמויות מתאבלות אלא פשוט נתנו להם להיות בהלם).
בקיצור,זה לגמרי אחלה של סרט,היה לי פשוט כיף.ולמרות שאני לא מעריץ של הפרנצ'ייז הזה,אני חייב לתת את הפרגון על זה שכבר עשור כל סרט של מארוול הוא אירוע,ושכולם הובילו לאירוע הנוכחי והמוצלח הזה.
כל סרטי הקומיקס הללו גרמו לי פתאום להתעניין בקומיקס כשלעצמו.
יש למישהו המלצות ממה להתחיל ואיפה אפשר להשיג?
תלוי.
אתה מעדיף לקרוא בדפוס או דיגיטלית? מאיזה דמויות היית רוצה להתחיל?
אני הייתי רוצה לשמוע על דיגיטלים
יש הבדל? יש קומיקסים שהותאמו מראש לדיגיטל? גם אני התחלתי להתעניין בקומיקסים, בעיקר אלה של די.סי, ואני רוצה להתחיל לקרוא קומיקסים. התחלתי לנסות לקרוא באופן דיגטלי (ופיראטי!!!) את הקילינג ג'וק ולא הצלחתי להמשיך כי זה מאוד מתיש אותי לקרוא את כל המילים האלה על המסך, אז הפסקתי אחרי שני עמודים. אחרי כמה זמן ניסיתי את וואטצ'מן (כן, התחלתי מההארדקור, משום מה) וסיימתי את הספר הראשון (דיגיטלי). הספר הראשון מאוד טוב, ומאוד עניין אותי. רציתי להמשיך את הספר השני, אבל עוד פעם התיש אותי המלל שמוצף בפאנלים, משום מה, ואחרי העמוד הראשון הפסקתי. עכשיו זה השאלה שלי- יש קומיקסעם שהותאמו לדיגיטל שיותר נוח לקרוא בהם במחשב? אם כן, איזה?
אז התחלת לקרוא קומיקס, ואתה מתלונן שיש בו יותר מדי מילים?
(ל"ת)
עותקים פיראטיים יהיו בד"כ סריקות של עותקים פיזיים
תלוי מאוד על איזה גודל מסך אתה קורא, אבל ניתן לקרוא גם על 5.5" אם אתה קורא במצב מאוזן ועם זום (מנסיון).
אם אתה רוצה לבדוק את מצבם של העותקים הדיגיטליים, בחר את החב' המועדפת עליך (לשתיהן יש חנויות דיגיטליות), הירשם והורד גליון חינמי, כך תוכל לראות אם זה מתאים לך.
למשל, עבור DC תוכל לבקר בעמ' הזה, להירשם (או להתחבר עם חשבון אמאזון) ולהתרשם ללא עלות.
אם זה ימצא חן בעיניך, יש תכניות מנוי ללא הגבלה, לדעתי גם לDC, ואתרים שמערבים גם יצירות אינדי.
אם אתה קורא קומיקס חוקית במחשב – יש בקומיקסולוג׳י ומארוול מצב קריאה שנקרא guided view שמאד מקל.
מעדיף בדפוס. חשבתי על הדמויות הקלסיות - באטמן וסופרמן
– אבל אם יש גם דברים חדשים ולא מוכרים שמסתתרים בשוליים, אשמח להכיר.
אם בא לך להתחיל מבאטמן וסופרמן, זה נהדר.
נקודת כניסה שאני ממליץ עליה לגבי באטמן היא the court of owls של סקוט סניידר, ולגבי סופרמן, לך על האוגדן הראשון של Superman Rebirth של פיטר טומאסי או על American Alien של מקס לנדיס. להתחיל מהבייסיקס זה בכללי מומלץ, בעיקר אם זה מעניין אותך.
ממליץ לך להזמין מהאתר book depository – מחירים מצוינים ומשלוח חינם לכל העולם.
רשמתי לפניי. תודה רבה:)
(ל"ת)
מכירים את הקטע הזה שאתם ממש אוהבים סרט והולכים לראות אותו כמה פעמים בקולנוע ?
אז תכירו את הבחור שראה את מלחמת האינסוף 42 פעמים בקולנוע !
https://twitter.com/NemRaps/status/1004414392534994946
ואפילו יותר
כבר מעל 45 צפיות. (הוא מנסה לראות פעם ביום, מאז יציאת הסרט).
ולפי מה שהוא טוען, בעקבות הפרסום קיבל מחברת IMAX חמישים כרטיסים מתנה, ומהאחים רוסו הזמנה לפרימיירה של הנוקמים 4.
היה אמור להיות בתגובה לפוסט אחר
היה אמור להיות בתגובה לפוסט מלמעלה, של אנדי דופריין. אין לי מושג למה המערכת שתלה את התגובה כאן :-(
נראה שהוא עצר על 49 צפיות.
רק בשביל הפרופורציות – במונחים ישראליים זה כמעט אלפיים (!) שקל על סרט.*
______________
* בהנחה שכל הכרטיסים הם לאולמות רגילים.
בן *אדם* אחד! בן אדם!
כל הפואנטה, בחיי.
אנחנו לא מדברים עליהם, אלא על הצופים.
(ל"ת)
אני מעריך שהעיסוק הנ"ל נשמר לסרטים הבאים, בעיקר לנוקמים הבא
(ל"ת)
שכחתי לסמן ספויילר, אבל זה באמת משנה?
(ל"ת)
על צמחונות ונבלים
יצא לי לדון כמה פעמים עם חברים צמחוניים על הרעיון שקיום של בעלי חיים מבויתים תלוי בכך שבני אדם ישתמשו בהם (אכילה, שתייה, בגדים, עורות וכן הלאה). הטענה של הצמחוניים הייתה שעדיף לא להתקיים מאשר להתקיים ולסבול.
אם חושבים על זה, זה בדיוק הטיעון של ת'אנוס. אם מניחים שעובדתית הוא צודק ושקיום של יותר מדי יצורים חיים מוביל לסבל, ומניחים שמוסרית הימנעות מסבל עדיפה על קיום באשר הוא אז המסקנה שלו נכונה! עדיף למחות חצי מאוכלוסיית העולם (באופן שוויוני ובלי סבל, כמו שהוא עושה) ולא לגרום להם לסבול מהיעדר משאבים.
כלומר, ת'אנוס טוען את טענת הצמחונות ואנחנו, כאלה שמזדהים עם הנוקמים, תומכים בטענת הקרניבורים.
מפתיע משהו אני חושב
אבל יש הבדל בין למות לבין לא להתקיים מלכתחילה.
"הטענה הקרניבורית" היא שהמינים הללו יכחדו. "הטענה הצמחונית" היא שעדיף לא להתקיים מלכתחילה מאשר קיום של סבל ויסורים. אף אחד לא מדבר על להרוג המוני חיות מבויתות, שזה מה שת'אנוס עושה בעצם.
למה יש צורך בדיון, אם אתה יכול פשוט לשאול אותם?
בכלל, מוות חסר סבל קל להשיג גם ללא כוחות על.
ומה על המשפחות של אלו שמתו? הם יחיו עם שכול ואבדן כל חייהם. נהרוג גם אותם או נכפה עליהם חייהם בסבל, מה שנוגד את כל הפואנטה של להרוג את החצי הראשון מלכתחילה?
גופו של רעיון
אני לא ממש דן לגופו של סרט אלא לגופו של רעיון. אחד הדברים שהיו הכי חלשים בסרט (ובעיניי הורידו מאיכות הסרט בצורה משמעותית מאוד) הוא שת'אנוס לא באמת נראה כאילו הוא מאמין במה שהוא טוען. אם הוא היה מאמין שצריך להימנע מסבל ככל שניתן הוא היה דואג שהשורדים לא ידעו שמשהו קרה (לא יודע האם זה אפשרי עם החמש אבנים שלו, כי כידוע הכוח המרכזי שלהן הוא לשרת את העלילה ולא ברור מה כוחן ה"אמתי"). הוא לא עושה את זה ובכללי לא נראה שהוא מתנגד נחרצות לרעיון הסבל.
בכל מקרה, כמו שthree ציין, השאלה היא בהינתן שההנחות העובדתיות שמנחות את ת'אנוס אכן מתקיימות.
לדעתי, זה כי הוא פשוט משתמש בתירוץ הנ"ל כהצדקה.
הוא פשוט פסיכופת המבצע רציונליזציה עבור דחפיו.
מש"א. לגמרי.
ולכן אני כל כך מתפלא כמה אנשים קונים את האידיאולוגיה שלו ואפילו טורחים לתת לה הסברים והצדקות.
הוא לא פסיכופת
הוא פשוט מטומטם על כל הראש שלא רואה מעבר לזווית הראיה של עצמו. אפשר להגדיר את זה כפסיכופת, אבל אני לא חושב שזה מתאים. פסיכופת מתאים לנבלים כמו הג'וקר, שהם, בניגוד לתאנוס, יודעים שמה שהם עושים זה רע, וזה גם מה שנותן להם את ההנאה. תאנוס, לעומת זאת, באמת חושב שהוא טוב. הוא פשוט מטומטם על כל הראש שלא רואה מעבר לזווית הראייה של עצמו וזה מונע ממנו לשים לב שהדברים שהוא עושה מאוד מפגרים ואכזריים. בגלל שיש לו את הכח לעשות את מה שהוא רוצה, לא משנה כמה זה מטומטם, הוא יעשה את זה. אפשר לראות פה אלגוריה על פוליטיקאים מסוכנים, שמקבלים יותר מדי כח והם יכולים לעשות עם הכח הזה דברים נוראיים, וכך בעצם הסרט הופך לביקורת על ממשלים דיקטטורים, או כאלה שנותנים יותר מדי כח למנהיג שלהם. עמוק.
אני מסכים עם החלוקה העקרונית שאתה עושה
אבל לאו דווקא אם הכן/לא פסיכופט. מצד שני, יש מצב שעד שהתגובה הזאת תתפרסם ישנו את ההגדרה ב-DSM שוב, אז מה זה משנה.
אני צריך צפיה חוזרת, אבל אני חושב שהוא מבין פרספקטיבות אחרות
יש לו די אינטלקט כדי לתכנן מהלכים כמה צעדים קדימה ולצפות את צעדי יריביו. יש לו גם תסביך גדולה די רציני ומהנוקמים הראשון הוא משחק באחרים כמו צעצועים.
הוא נהנה מקרבות, מהבהרה ליריביו שפשוט אין להם סיכוי ושבירה מנטלית שלהם.
הוא אב אלים ומתעלל, עם תפישה מעוותת של כבוד עבור חלק מהאנשים בעולם אבל יש לו דחף, דחף שהוא חכם דיו כדי להבין כמה הוא פסול, אז הוא מוצא עבורו הצדקות, שהוא יודע שאינן הגיוניות אך הוא דבק בהן בכל כוחו, כי בסופו של יום, הדחף חזק יותר מכל דבר אחר, כולל מה שהוא מגדיר כאהבה לגאמורה.
אבל ההנחות הללו שגויות מיסודן.
יש *המון* אנשים שבוחרים חיים בסבל עפ"נ מוות מדי יום ומאושרים.
אם כבר, זה אינדיבידואלי. אבל מי נתן לך את הזכות להחליט שאי-קיום עדיף על קיום תוך כדי סבל עבור אחרים? אולי נחזור לספרטה ונהרוג כל תינוק עם דפורמציה? כל תינוק שנולד למשפחה עניה? תינוק עם סבירות גבוהה דיה לסרטן במהלך חייו? אולי נהרוג כל מי שסובל ממיגרנות או כאבים כרוניים? כל מי שחי תחת דיקטטורה?
כל אלו הם מקרים בהם סביר שיתרחש סבל משמעותי במהלך החיים, במה זה שונה?
אם אתה חושב שזה נכון, אתה מוזמן להתאבד (לא אתה, כמובן, אותו אדם תיאורטי המדבר על כך) ולנסות לשכנע אחרים לנהוג בצורה דומה, או לפעול להגבלת ילודה, כי אם אין פיצוץ אוכלוסין כרגע, ילודה היא הדרך היחידה להגיע לשם.
אצל חיות אתה עוד יכול לטעון שלא ניתן לשאול אותן, זה לא בר השוואה ליצורים תבוניים עם שפה מפותחת. אתה יכול פשוט לשאול אותם..
יש הבדל גדול בין לא להיוולד ללהיוולד ולהיהרג.
(ל"ת)
אופס
הגבתי בלי לראות את התגובה שלך ואמרתי אותו הדבר… אז כמובן מסכימה לחלוטין.
חלמתי אתמול שוויל סמית מבטיח להפוך את חיי לגיהינם
(אבל לא עשיתי כלום, ויל!) בזמן שאני ושאר הנוקמים (כן, אני גם נוקם. קטע) מתכוננים לקרב עם תאנוס, שלובש משום מה את הפנים של דייב בטיסטה ועומד מהצד בחוסר סבלנות.
כמו כן, עברו הימים בהם יכולתי להכות באצבע צרדה בשאננות שאין משלה.
באיחור אופנתי
דלפה לאינטרנט נעימת הנושא של תאנוס, שהיייתה אמורה להתנגן בכל פעם שהוא נכנס לסצינה, אבל נגנזה זמן קצר לפני יציאת הסרט ובסופו של דבר לא הופיעה בו.
https://www.youtube.com/watch?v=yv0F3Zquvm0
זה לא מוזר שאני ממש יכול לראות את הפנים של ג'וש ברולין
מעבר ל-CGI שהוא תאנוס, אבל לא את הפנים של הית' לדג'ר מאחורי האיפור של הג'וקר?
זה בגלל הפרשי הגוונים
אצל תאנוס, הcgi נתן לו צבע אחיד למדי – הורדרד הזה – וכשעצם תלת מימדי מוצג בצבע אחיד, קל לנו לראות את הצורה המקורית שלו, והצורה כאן דומה לברולין עם שינויים מסוימים (תחשוב הר רושמור למשל).
לעומת זאת, כשהמשטח של עצם תלת מימדי מכוסה (פיזית או וירטואלית) בציור מרובה צבעים שמכיל תבניות ואובייקטים משל עצמו – חיוך אדום מודגש, כתמים שחורים במקום עיניים וכו' – אנחנו נוטים לראות את הציור ולא את קווי המתאר התלת מימדיים של העצם המקורי. במקרה הזה, תבנית פניו של הית' לדג'ר.
ולצורך הענין, זה לא כל כך משנה מה נוצר במחשב ומה לא. אם הcgi היה משרטט על פניו של תאנוס מסיכת טיגריס**, לא היית מזהה את ברולין מאחוריה.
**כן, לסרט הזה אני עדיין מחכה.
מרתק! תודה.
(ל"ת)
אני לא תאנוס.
(ל"ת)
אתה גרוט?
(ל"ת)
המחדל הגדול ביותר בסרט הזה הוא שלא קראו לו "תאנוס: יד הגורל".
מעבר לכך, סרט חביב שהתאכזבתי ממנו מאוד, כי בהשלמת הפערים לקראת הפרק האחרון ציפיתי ליצירת מופת מדהימה, וקיבלתי – ובכן, סרט חביב.
14 מיליון זה בכלל לא הרבה
הרבה בעיות קומבינטוריות מגיעות עם יותר אפשרויות ממספר החלקיקים ביקום (איפשהו סביב 10 בחזקת 80, שזה 1 עם 80 אפסים).
אבל על מי אני עובד, זה פשוט היה משפט מגניב לתסריטאים. הרי לא היה צריך לולאת זמן עם אבן הזמן. אני מזכיר שהיא מאפשרת גם מסע בזמן, אז כן, היא מייתרת סרטי המשך.
התחמקתי מספויילרים!
זה לא הרבה, אבל בשביל מה?
סטיבן אומר שהוא ראה 14,000,605 עתידים אפשריים. בשביל הצופה מבחוץ זה לקח כמה שניות, אבל סטיבן היה צריך לראות כל עתיד ולראות האם בו הוא מנצח. נגיד שהוא יכול לזהות את זה כבר אחרי שנייה, זה עדיין 26 שנים רצופות מנקודת מבט אישית של מבט על עתידים אפשריים.
אני לא יודע איך אבן זמן עובדת
אולי היא מחשוב קוונטי מקבילי? לא נראה לי שגם התסריטאים חשבו
הופה, התחלת אופטימיזציות של עצי החלטה :)
אני מצטער, אני לא נותן קרדיט לתסריטאים. פשוט חשבו על משפט מגניב שיסיט את פוקוס הצופים מכך שבעל אבן הזמן יכול לפתור בעיות מהר. גם לומר "הדרך היחידה" זו קביעה חזקה מידי. דרך אגב, עלילת סרט ההמשך ממש מבוססת על אפשרויות שכאלו וגם בה הדרך שנבחרה היא שרירותית מידי ללא הסבר (דרכים אחרות לסיום עלו בראשי כבר בזמן הצפייה.
לגמרי. והוא אפילו לא שם כדי לנסות לנווט...
אם זה היה סרט מהסוג הזה