-
חיפוש דפי סרט
חפש
לפי שם:
עכשיו בקולנוע: סרטים שרק עכשיו יצאו
עוד בקולנוע: סרטים מדוברים שעדיין רצים
בקרוב: מגיעים בשבועות הקרובים
ברחוק: סרטים עתידיים שמדברים עליהם
-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
אווטאר: כשף האוויר האחרון
Avatar: The Last Airbender
עיבוד לייב-אקשן ל"אווטאר" שינסה להיות יותר טוב מהאחד של שאמלאן (זה נשמע קל, אבל זאת סדרה של נטפליקס)
תאריך הפצה בארה"ב: 22/02/2024
תאריך הפצה בישראל: 22/02/2024
נראה טוב אבל הכל יקום ויפול על השחקנים
ושחקנים ילדים זה טריקי
מי שראה את כל הרימייקים המצולמים לסרטים המצוירים של דיסני
ונהיה עצוב, כי זה לא הספיק לו…
שיקום.
(לא רוי, התגובה הזאת לא היתה מיועדת אליך, אפילו בצחוק)
ערימת cgi. לא שהיה לי ספק אבל אלוהים, זה היה נראה כל כך יותר טוב
אם היו משתמשים קצת יותר בלוקיישנים אמיתיים או עושים אפה ומומו אנימטרוניקס.
אווטאר וקורה
השלמתי לאחרונה צפייה מסודרת בפרנצ'ייז וקצת קריאה.
אווטאר – על כל שיא יש שפל, השקעה וחוכמה מול בזבוז זמן משווע.
פרקים שהם פילרים מוחלטים, פרקים עם עלילה ראשית או משנית פילרית, ופרקים שתרומתם לעולם ולדמויות שווה 2-3 סצנות.
קורה – לא מגיעה לשיאים של אווטאר.
בממוצע היא נהדרת, והדמויות הראשיות שלה מרגישות שלמות יותר.
אותה אין טעם לעבד.
אווטאר בהחלט דורשת עיבוד מתקן ומעמיק.
יש לי תחושה שהמבנה של נטפליקס – עונה קצרה ופרקים ארוכים – יהיה לטובה הפעם, כי הוא מחייב שכתוב משמעותי.
אפשר למזג סיפורים לפי נושא, לעבד סצנות כמו שהן לצד סצנות חדשות שישלימו פערים וחוסרים בבניית העולם והדמויות.
הפרקים הנמרחים היו מעט ובעיקר לפני פרקי שיא, ייאמר להגנתם
הקסם של אווטאר, והוא הקסם של הארי פוטר רק בכמויות, זה האיטיות שלה, ההשתהות שלה בעולם שלה, הסיפורים הקטנים, רוחב היריעה, חיי היומיום (נגיד הפרק בבית ספר של אומת האש, הפרק של כשפי הביצות). יכול להיות ש-50 פרקים לעונה היה אורך מוגזם, והוביל לפרקים סתם, אבל קשה לי לראות איך אפשר לדחוס את העונה הראשונה ל-8 פרקים של שעה. זה קצב שונה לגמרי. ועוד כשהעונה הראשונה הייתה הכי מלאה ועמוסה במידע ומקומות מגניבים והכי פחות נמרחת (העונה השנייה באמת נמרחה, כי העיקר שלה בכלל היה התהליך של זוקו, ועונה שלישית- נו, לא הייתה מספיק עלילה למספר הפרקים, אכן, כי הרוב כבר סופר והייתה רק המתנה לקרב הגדול והמשך התהליך של זוקו). שלא לדבר על הנטייה של עיבודים כאלה להיות רציניים להחריד ולהעמיד פנים שהם לא מבוססים על סדרת ילדים כיפית ומצחיקה עם רגעים שטותיים רבים מספור ואינטרקציות של ילדים (כמו להתנצל בסוף כל פרק, שזה פרט קטן וחשוב במערכות יחסים עמוקות שרוב היצירות מז'אנר ההרפתקאות מחמיצות). אחד הדברים שהכי הפילו את הסרט איירבנדר (אחד מני רבים, כמובן).
20 פרקים באורך של 45 דקות היו פורמט הגיוני יותר. אם כי כמובן ארוך יותר. וכמובן, עניין הלוקיישנים, שבגללו זאת הייתה במקור סדרת אנימציה ולא לייב אקשן….
למה דחיסה?
20 (לא 50) פרקים כפול 22 דקות = 7 שעות ו-20 דקות. בלי הפילרים בערך 6 שעות? אם כבר, נשאר זמן פנוי להשלמות.
פרק הביצה הוא אחד מהפרקים שמציגים דמויות קריקטוריות שחיות בבועה משלהן.
בעונה השנייה – עשו דילוגים עם הפיתוח של זוקו. פקחו לו את העיניים לשני רגעים, ואז גוננו עליו בצמר גפן, שחס וחלילה לא ילמד יותר מדי.
הבגידה שלו הייתה מפתיעה יותר וכואבת יותר אם הוא היה מבלה זמן ומתיידד עם פליט/ה מקומי/ת כמו ג'ט או ג'ין.
בעונה השלישית – החצי הראשון היה מרוח. הפרק בבית הספר היה טוב וחשוב בכיתה, ואז עברו לילדים שמתחפשים להורים ולמסיבת ריקודים. החצי השני היה מואץ.
תהיה להם בעייה רצינית
בשחזור האווירה, מעין הבעייה שיש לכל סרטי הרימייק לייב אקשן של דיסני. לאווטאר יש אווירה שטותית מיוחדת שעובדת אך ורק בסגנון המצוייר. הבעות הפנים האייקוניות של הדמויות, התגובות המוקצנות בהגזמה – כל אלו עוברים אך ורק בציור.
אם הם יתרכזו רק בעלילה הם יעשו טעות חמורה, ויוכיחו שהם לא באמת הבינו את חומר המקור. מצד שני, אי אפשר באמת לתרגם לליב אקשן את האווירה המצויירת, לכן מוכרחים לעשות כאן אדפטציה מסוימת, ושינויים גדולים שיסכנו את היוצרים בזעם המעריצים.
כל הסימנים מראים שיש כאן כרוניקה של כשלון ידוע מראש (היוצרים המקוריים היו מעורבים ופרשו על רקע 'חילוקי דעות יצירתיים', היוצר הנוכחי הוא אלמוני בלי ערך אפילו בוויקיפדיה האנגלית), שתהיה סדרה יפהפיה חזותית ומדויקת, אבל כזו שתשחזר רק את החלק העלילתי ולא את הקסם. עדיין אני מקווה להתבדות, וכמו בעיבודי הלייב אקשן האחרונים של נטפליקס נופתע לטובה.
מצד שני עצם העובדה שנראה את אומת האדמה כבר בעונה הראשונה זה לא נורמלי.
בעיקר בהתחשב בזה שזה 8 פרקים.
האש?
8 פרקים ארוכים הם מספיק זמן אם הוא מנוצל בתבונה.
אני שמחה שקטרה לא תהיה הבת היחידה.
באנימציה היה סקסיזם מוטמע מצופה במסרי שוויון גסים, שטחיים ומזויפים.
כמובן, יש בהמשך עוד קצת בנות, ויש לכל בת אישיות משלה ותכונות אופי.
זה לא מובן מאליו, ייאמר לזכותה.
איך זה קשור למה שכתבתי?
(ל"ת)
כי כן ראינו את אומת האש
זוקו, איירו, ז'או – נער, גבר, גבר.
מה השתנה? מי הוקדמו לעונה הראשונה? האבא והאחות והחברות של האחות. בעיקר בנות.
ועדיין זה חפוז מדי. לא חסר נשים באומת המים והאש כדי לעשות תיקון.
להביא את אומת האדמה כל כך מהר היא טעות. וכן, גם אני מת על סוקי וטוף. אבל אין היגיון בלהציג אותן כל כך מהר ואין לי אמון ביוצרי הסדרה שיגרמו למהלך הזה להרגיש טוב.
אז כן התכוונת לאדמה?
חשבתי שהתכוונת לאומת האש.
קיושי, אומשו ורוב המקומות בעונה 1 באנימציה נמצאים באדמה.
סוקי הופיעה כבר בעונה 1 גם באנימציה.
טוף תגיע רק בעונה 2, אין לה ליהוק עדיין.
כן, זה מה שכתבתי במקור…
אין לי בעיה עם סוקי אלא עם העובדה שנראה את בא סינג סה בעונה הראשונה.
אין מצב
שבה סינג סה תופיע בעונה 1.
אולי פלאשבק?
דוד איירו יספר על ההסטוריה שלו עם העיר, ויציגו את הקרב הגורלי שם.
יכול להיות נחמד לראות עיר הרוסה מהמלחמה ואיך היא השתקמה בעונה השניה (אם תהיה).
העיר ובומי בטריילר אז…
(ל"ת)
זאת אומשו
בה סינג סה היא עיר מישורית עם מלך צעיר. 🐻
בומי הוא מלך אומשו.
מעניין
הם בבירור ידעו מה הם עושים. הם יצרו משהו קוהרנטי מאוד, בקו אחיד שהוא כנראה גם די קרוב למקסימום שאפשר להפיק מגירסת לייב אקשן של אווטאר. הציון של זה? בסדר.
הבעיה המרכזית בעיבוד של הסדרה נובע מכך שהיא כתובה לחלוטין בצורה שמתאימה לאווירה הקלילה שהאנימציה משרה. אורך הפרקים, ההומור, הבעות הפנים. היוצרים במודע בחרו להפוך אותה לסדרת דרמה על כל המשתמע מכך. הומור מוקצן הוסר, הפרקים התארכו, והסדרה קיבלה באופן כללי מבנה עלילתי שתואם סדרת דרמה קלאסית. לכל פרק נבנה נרטיב משלו, שחלקיו קובצו משתי העונות הראשונות בלי שמירה כלל על הסדר המקורי.
כמובן, בדרך הם אבדו את כל הקסם שבמקור – אבל את זה הרי כבר ידענו מעצם היות הסדרה לייב אקשן. לפחות הם לא התעקשו על דיוק, מה שהיה יוצר תוצאה זוועתית.
כך למשל סוקה מאבד לחלוטין את כל ההקצנה באישיות שלו, יחד עם השוביניזם והטפשות המוגזמת. במקום זאת הסדרה מתמקדת בחוסר הבטחון העצמי שלו, ובונה בינו לבין קטארה מתיחות על רקע הנהגה, רק בהתיחסות רצינית קצת יותר מבסדרת המקור.
אז אפשר להתרעם ולטעון שהדמות שלו נהרסה, אבל האמת היא שלהתעקש על הותרת דמותו כמו שהיתה היה מביא לתוצאה חסרת היגיון. סוקה גרסת הלייב אקשן הרבה הרבה פחות מהנה מבמקור, ועדיין הוא הגרסה ההגיונית ביותר שהיה אפשר להפיק.
לפרק הראשון בסדרת המקור קראו 'הילד בקרחון', לפרק הראשון בסדרה החדשה קוראים 'אנג'. בשינוי הזה טמון כל ההבדל בין הסדרות. בסצנת הפתיחה המקורית קטרה וסוקה מחלצים את אנג מתוך הקרחון כאשר אנחנו, ממש כמותם, לא יודעים עליו כלום. הוא מסתורי בעינינו כשם שהוא חידה בשבילם. מלבד שורות פתיחה ספורות אנחנו גם לא יודעים דבר על העולם. מבחינתנו כרגע ישנם רק שני ילדים שמצאו ילד וביזון מעופף תקועים בתוך קרחון. פתיחה מסקרנת אולטימטיבית. אנג הולך ונחשף מול עינינו באותו הקצב והצורה בה מגלים אותו סוקה וקטרה, והרבה אחר כך מתחילים גם להגיע פלאשבקים מהעבר, וההיסטוריה נפרשת בפנינו באיטיות.
בלייב אקשן? אקספוזיציה ארוכה ארוכה. כל המידע שמנודב טיפין טיפין לאורך סדרת המקור, מגיע אלינו בעשרים הדקות הראשונות של הסדרה. זה תואם במדויק את סגנון סדרת הדרמה המקורקעת הכללי, זה מוכיח לי שהיוצרים ממש הבינו מה הם עושים.
זה גם הורס את כל המסתורין והקסם.
סצנת הפתיחה של 'הילד בקרחון' היא אייקונית, אבל אין שום דבר זכיר בפתיחה של 'אנג'. זה כל הסיפור של שתי הסדרות בכותרת אחת.
כמובן שהיוצרים היו צריכים לאזן בין הצורך באדפטציה לבין הצורך הנואש בריצוי מעריצים, שהוא ככלות הכול המטרה האמתית של הסדרה הזו. על השינויים במבנה הם חיפו בדיוק מופתי בכל השאר. עיצוב הדמויות והעולם זהה למקור באופן מעורר השתאות. הם שחזרו במדויק את כל מה שהמעריצים אהבו. התפאורה מרשימה ומדוקדקת, הגיבורים זהים למקור עד קצות הזקן הקטנות, השוטים הם חיקוי מרשים וחי של המקור המצויר.
ובאמת, הספקתי לראות הרבה מעריצים שאהבו. בעוד המבקרים העניקו לסדרה פה אחד את הציון הבינוני שמגיע לה, חלק גדול מהקהל הביע אהדה. מסתבר שיש משהו מרגש בלראות את הסדרה האהובה עליך קורמת עור וגידים.
אז האם שווה לראות? תלוי. אם אתם רוצים לראות את הסדרה האהובה עליכם קמה לתחייה באופן מרשים ממש – כדאי לראות, בהחלט. אם חשובה לכם סדרה טובה – לדעתי כדאי לכם לחסוך את הזמן שלכם בשביל משהו טוב מזה.
התגובה למעלה לא מכילה ספויילר
(מלבד קטע אחד שמופיע בטקסט חבוי)
לא יודע למה נלחץ לי בטעות, אולי בגלל השעה.
היית מאוד נדיב
הפתיחה היא לא סתם "לא אייקונית". היא בחירה שחוזרת לא מעט בעיבוד הזה להציג פלוט ביטס בלי שיהיה להם שום אימפקט רגשי. במקום האופן שבו הסדרה חשפה בהדרגה את סיפור הרקע של הדמויות אחרי שכבר היה אכפת לנו מהן, כאן בחרו להתחיל בסיפור הרקע. כאילו אם יספרו לנו קודם כל שהגיבור שלנו הוא הכי מוצלח והכי מיוחד בעולם זה יכריח אותנו לחבב אותו גם אם לא נתנו לנו שום סיבה לעשות את זה. התוצאה היא מופת של "הסבר ואל תראה". במשך חצי פרק (ובמשך לא מעט סצנות גם פרקים שלמים לאחר מכן) כל שורה שנאמרת על ידי הדמויות היא אקספוזיציה ארוכה ומשמימה על העולם, על ההיסטוריה, על איך הם מרגישים כלפי מה שקורה בעולם וכו' בלי שהסדרה טורחת לודא שיהיה לנו אכפת ממשהו מזה.
אנג מרגיש שהאחריות גדולה עליו ושהוא עוד צריך להיות ילד? תהיו בטוחים שהוא יגיד את זה כמעט במילים האלה. רוצים להראות לנו שהחזרה של האווטאר נותנת לקטארה תקווה? היא תכריז על כך כאילו הייתה הפרודיה עליה במחזה של האי אמבר. מה נחתך החוצה? למשל מה שהיה אמור להיות השיא הרגשי של הפרק: קטארה שעוזרת לאנג לצאת מהניתוק הרגשי של מצב האווטאר אחרי שגילה על המוות של גיאהטצו. במקום זה הוא מתגבר על זה בעצמו מבלי שום התפתחות רגשית או שינוי בקשר בינו לבין שאר הדמויות. כי העיקר הוא שכיסינו את פרט העלילה הספציפי הזה. מה זה משנה אם יש לו איזה משמעות עבור הסיפור?
ואם אפשר היה אולי לסלוח לפרק הראשון כי הוא ניסה לדחוף הרבה אקספוזיציה במעט זמן, לנטיה החוזרת הזו אין תירוץ בהמשך הסדרה. רוצים להראות שאנג מתחבר בקלות לאנשים? תנו סצנה שמראה את זה. תנו לו שתי שורות של דיאלוג עם הילדים באי קיושי כדי שנראה שהוא עדיין ילד. שקל לו לשחק איתם בלי להתעסק בכל צרות העולם. אולי זה אפילו יסביר למה בהמשך תושבי האי בוחרים להגן עליו בהמשך במקום להסגיר אותו לאומת האש. אבל או שליוצרים כל זה נראה לא חשוב, או שמוגבלות היכולת של השחקנים פשוט לא איפשרה להם למכור כזו סצנה. אז במקום זה סוקה וקטארה יספרו לנו שאנג טוב בלרכוש חברים. בלי סאבטקסט. בלי איזה נסיון בניית דמויות באמצעות דינמיקה בינהן. בחיי, זה כאילו לא למדנו כלום מהגרסא של שאמלאן.
אני מסכים
עקרונית אני אסכים לכל תלונה שתהיה על התסריט הזה, כי, ובכן, הוא גרוע.
אני התמקדתי בבחירה שלהם לפשט את המהלך של העלילה, כי הוא אחד שמרגיש לי משהו שמגיע מבחירה מודעת. אולי בחירה גרועה, אבל כזו שאפשר להבין מאיפה היא מגיעה. באופן עקרוני הם בנו את הסדרה כסדרת דרמה הכי בסיסית ופשוטה שאפשר. אפס תחכום, מקסימום בנאליות.
זו סדרה שיודעת שהיא נוצרה אך ורק כדי לגרום למעריצים להתלהב מזה שהם רואים בחי את קצוות זקנו של של שליט האש אוזאי (שאגב, אפילו על ההחלטה המוצלחת של סדרת המקור לא להראות אותו במשך שתי עונות הם ויתרו), או את אומשו נושמת ובועטת, ואת כל השאר היא בונה סביב זה במינימום הנדרש.
"אפס תחכום, מקסימום בנאליות"
הבנתי למה האדפטציה בנויה "במינימום הנדרש" וגם למה היוצרים המקוריים עזבו (וטוב שכך*):
נטפליקס הציבה מגבלות קשות הרבה מעבר לשמירת העיצוב. הפרמיס חייב להישאר בדיוק כמו באנימציה. האומות והמקומות חייבים להישאר בדיוק כמו באנימציה. הכל כלול קומפלט, גם היסודות הרעועים.
כל אחד ואחד מהשינויים שכן העזו לבצע – נובע מהמעבר בין המדיומים.
בתוך המרחב הזה דווקא שינו המון.
מה הוביל להבנה פתאום? קריאת תגובות של מעריצים צבועים, שאפשר לסכם כך:
תוספת? "סביר" – "טוב" – "טוב מאד"
הסרה? "סביר" – "לא טוב" – "רע"
שינוי? "שומו שמיים" – "חילול הקודש" – "שאמלאן עדיף"
המשמעות היא שהתקבלה החלטה מסחרית נכונה?
או שיותר מקום להשוואה משאיר יותר מקום לתלונות?
לא החלטתי.
*בלי קשר לכישרון של היוצרים המקוריים. לא יודעת אם היו מועילים או מזיקים ללייב אקשן, רק מעדיפה שימשיכו באנימציה.
אכזבה גדולה, זוועת cgi שקרובה באסונה לגרסת השלאמאן.
מעריץ אמיתי של אווטאר לא יאהב את הסדרה אבל newcomers יכולים להתחבר. אם תרשו לי, אני מחכה לסדרות האנימציה של אווטאר שנמצאות בפיתוח , שהן אשכרה של היוצרים של אווטאר המקורית.
אז וואן פיס הייתה וואן היט?
(ל"ת)
דעה נגדית: מבחינת נראות הסדרה דווקא בסדר
יש נפילות, אבל יש גם דברים מרשימים. הויזואליה היא אחת הזוויות החיוביות בסדרה.
כמעריץ אדוק, דווקא נהניתי
לסדרה יש חסרונות בולטים כמו מסבירנות היתר, הפשטה של חומר המקור והיעדר האלגנטיות במסרים וברעיונות לעומת המקור, אבל מבחינת בניית העולם והאקשן הגרנדיוזי אני מרגיש שהם קלעו בול.
קשה להכחיש שהם מתמקדים בתחושת מציאות קשה יותר ומחיר המלחמה, גם בתמות וגם ויזואלית. זאת לא בהכרח בחירה רעה ללייב אקשן, אבל יש לזה מחיר, וזה בא על חשבון הדמויות. כתוצאה מחוסר הזמן וההשקעה במהלך העונה, הדמויות יצאו מכל הסדרה די חסרות לעומת המקור, וכל החסרונות והבעייתיות שבהן גוהצו החוצה, כך שכל הייחוד שעושה אותן אהובות נעדר.
בכל זאת, אני מרגיש שהסדרה עשתה בשכל להתמקד בבניית העולם יותר. במידה ויהיו עוד עונות, בתקווה הם יזנחו את האקספוזיציה המוגזמת ויוכלו להעביר את הזמן הזה לאינטראקציות של הדמויות במקום, וככה נרוויח יותר מהן. הרבה שינויים שהסדרה ביצעה לעלילה שירתו את התמות שהיא בחרה להתמקד בהן ועזרו לחלק מהקאסט למצוא מקום יותר מעניין בעלילה, בעיקר הצד של אומת האש שמאוד הרוויח מהיחס המועדף והפרספקטיבה הרחבה יותר (ואליו הלך גם רוב כישרון המשחק).
סך הכל אני די מרוצה מהאדפטציה, כשבעיקר פרק 5 מעפן וחבל שהוא קיים. אשמח לקבל עונה שנייה.
המשך עבור קהל קוראיי הנאמן
פרקים 3-4:
כשכתבתי למעלה "למזג סיפורים לפי נושא", לזה התכוונתי.
בתור סתם פרקים הם חביבים, אחד יותר אחד פחות.
בתור אדפטציה – מעולה. ככה מתאימים עלילות אפיזודיאליות לדרמה המשכית.
אבל… התקשיתי להתרכז, במיוחד בהתחלה, הציקה לי המחשבה כמה עבדו על אומשו.
בפרק הקודם קיושי הייתה כל כך יפה, ועכשיו כזה בזבוז בשם ה"לייב אקשן".
אם יחדשו לעונה 2, בה סינג סה היא סביבה מציאותית שאפשר לצלם איפשהו.
השלמתי, סיכום
פרק 1 הכי גרוע, פרק 5 הכי מאכזב.
חשבתי שיקום הרוחות באגדה של קורה נראה פוקימוני מדי, עכשיו אני מעריכה אותו.
בסך הכול זו אדפטציה מעולה עם הבנה מלאה של חומר המקור ומבט-על מפוכח.
מורגש שניתחו מה התפקיד של כל סצנה במקור, ודאגו לסמן V על מה שחשוב, כך או אחרת.
אנג, סוקה, קטרה, זוקו, איירו – מתנהגים כמו בני אדם אמיתיים, לא הקריקטורות שהם בעונה 1 באנימציה.
כל הסקסיזם נזרק, מקווה שימשיכו ככה. על הבעיות המוטמעות באנימציה אני יכולה לכתוב מגילות (בזעם, כמו קטרה).
משאלות לעתיד:
– קצת פחות נאמנות למקור, בבקשה. בו כבר צפיתי.
– פחות show and tell. כל מי שנוזף show, don't tell – פספספתם את ה-show, ברכותיי, אתם קהל היעד של הבחירה הנטפליקסית הזו. תמשיכו ב"multitasking" והתופעה תתפשט.
– שזוקו יבגוד באנג ולא רק באיירו ובקושי בקטרה.
– לוותר על הפלישה לאדמת האש. היא בזבזה זמן בשתי עונות ולא תגמלה.
אנג, סוקה וקטרה קריקטורות? בסדר מובן
אבל זוקו ואיירו?… נו באמת. במקרה הכי גרוע הם עושים הצגה לסביבה שלהם. זוקו לא באמת כזה נוקשה וממוקד מטרה רק באווטר אכפת לו מאיירו ומאנשי הצוות שלו גם במקורי. ואיירו ראית את האופי האמיתי שלו באדגות בה סינג סה חוץ מרמת כושר מוגזמת ונחמדות טיפה יותר גבוהה מהרגיל שום דבר לא ממש מגזם או קריקטורסטי בו . אבל כן לגיבורים אין הרבה מתחת לקרקע אולי חוץ מדיאלוגים שיותר טובים מהשורה שהפכה למימם ברימייק (בבקשה תגידי לי שהדיאלוגים ברימייק יותר טובים בים מסצנת "אני מפחד להיות לבד")
בעונה 1? כן
בעונה 2 סוקה תיאר את זוקו "פריק כועס עם קוקו", וסיכם את זוקו של עונה 1.
אצל קטרה זו ברירת מחדל לאפיון – איך נציג אותה חזקה? כועסת. פגומה? כועסת. מורכבת? כועסת.
אצל זוקו זה מוצדק, אבל מצמצם אותו לרגש דומיננטי אחד, כמו טינקר בל.
כשהוא מתפרץ על כל דבר, קטן כגדול, הכעס מאבד משמעות.
איירו, כמו סוקה, נפגם מעודף הקומיות. יש סיבה ש-comic relief שמור לדמויות שוליות.
באדפטציה זוקו יותר עצוב מכועס. כשהוא מתפרץ זה נושא יותר משמעות.
הדיאלוגים איומים.
בעצם לא, הדיאלוגים בסדר גמור.
המונולוגים… והקריינות… נורא.
לההתנהגות של צוקו איירו יש סיבה מאוד פשוטה
הם שנים על אותה ספינה, שנים!!!!. לדעתי זה ברור שצוקו יתחיל לפתח פרניויות וביטחון עצמי נמוך המתבטא בהתפרציות זעם ואיירו יטריל קצת את האחיין שלו. מבחינתי כל בדיחה של אירו בעונה 1 זו הדרך הפסיבית אגרסיבית שלו להגיד "צוקו, אני מעריך את האמביצה והדבקות במטרה רק אפשר לכוון אותה למשהו שיטיב לאומת האש והעולם ולא יוביל לארמגדון?"
בנוגע למונולוגים בריימיק אני מבין שאותו קטע היה מונולוג והדבר היחידי שזה אומר שכדאי לשים 30 דקות של המנולוגים/נאומים וקריינות על mute מתוך השש שעות של הסדרה והשאר התסריט יותר טוב מזה נכון?
גם בלייב אקשן
ההתנהגות שלהם הגיונית, עדיין יש התפרצויות, עדיין יש ניסיונות הכוונה עדינים, והפעם יש עוד.
לא רק שני אלה, גם המלך, האדמירל, הנסיכה… דמויות האש שודרגו.
הדיאלוגים טובים, לרגעים אפילו מעולים, ויש כמה השלמות חשובות של מידע שבאנימציה בכלל לא מועבר – לא show ולא tell.
האקספוזיציה בשיאה בפרק הראשון – גראן גראן נואמת על האווטארים וכשפי האוויר, זוקו צורח על איירו את קורות החיים שלו.
הקריינות ממשיכה להצטבר, עוד ועוד מונולגים מסבירים דברים שקורים באותו רגע ומתארים את מה שכבר ראינו או תכף נראה.
טוף נורא חסרה
כן כן גם בסדרה המקורית היא חסרה אבל שם לא צריך לחכות שנתיים.
השחקנית זאת המדענית הגולשת מסרפסייד גירלז והבת של האימהות מהאסטרונאוטים. לא בגיל המתאים אבל נמוכה ויודעת לשחק. הפדיקוריסטית שלה הולכת להיות עשירה.
סבתא שחקנית גרועה! ברמות! שקיבלתי קרינג' בכל הגוף! היא אפילו לא אסקימואית/אסקימוסית. היו צריכים להחליף אותה ולצלם שחקנית אחרת.
השחקן של אנג זה לא היילי ג'ואל אוסמנט 2024 אבל הוא סתם בינוני ומימיקן ולא קרינג'י.
השחקן של צוקו צריך לעבוד על המשחק קול שלו או שצריך יותר טייקים. רופיו שצריך קלינאית תקשורת נשמע יותר טוב ממנו. ולמה העתיקו את התספורת הדבילית? יעתיקו גם את תסרוקת היטלר בדייט?
בעונה 2 חייבים פוקוס על טוף. חייבים גם להשאיר את 'צוקו לבד' שהוא פרק בלי טוף אבל איזה פרק אדיר!