-
חיפוש דפי סרט
חפש
לפי שם:
עכשיו בקולנוע: סרטים שרק עכשיו יצאו
עוד בקולנוע: סרטים מדוברים שעדיין רצים
בקרוב: מגיעים בשבועות הקרובים
ברחוק: סרטים עתידיים שמדברים עליהם
-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
אטלנטה
Atlanta
ראפר ובן-דודו מנסים להתפרסם בסצינת הראפ באטלנטה.
תאריך הפצה בארה"ב: 06/09/2016
מהסדרות האהובות עלי בעשור הנוכחי.
ממליץ בחום אם טרם יצא לכם לראות. חשבתי שהעבודה של גלובר על "האן סולו" תפגע בלו"ז של העונה השניה, אבל מסתבר שהיא עולה ב 1.3. יש גם טיזר:
https://www.youtube.com/watch?v=AQZJxDjv7uo
אני מחשיב את עצמי כבן אדם שמתיישר עם הקונזנצוס
בדרך כלל כשיש סדרה שכולם אומרים שהיא מצויינת, שזוכה בהמון פרסים, שנחשבת פורצת דרך וכו' וכו' אני גם אוהב אותה אבל אני מתקשה להבין את ההערצה לאטלנטה.
ראיתי את העונה הראשונה בבינג' של יומיים. לא נדמה לי שצחקתי פעם אחת אבל זה בסדר, גם mater of none לא הצחיקה אותי יותר מדי אבל היא עדיין בין הסדרות האהובות עליי של השנה האחרונה. אני די הכרחתי את עצמי להמשיך לצפות בשביל התקווה שזה ישתפר. לא מדובר פה בסדרה גרועה אבל גם לא הבחנתי במשהו מרשים באיכותו. יכול להיות שהיו לי ציפיות גבוהות מדי בגלל שאני מעריץ גדול של דונלד גלובר( גם במוזיקה וגם במשחק) ובגלל כל ההערצה מסביב לסדרה. בכל זאת הייתי רוצה שמישהו יסביר לי מה כל כך טוב בסדרה הזאת כי זה לא נקלט אצלי.
סדרה נהדרת עם עונת רביעית מפוספסת.
אחרי שבעונה הראשונה הכרנו את הדמויות, העונה השניה אשכרה עשתה איתן לא מעט דברים מעניינים והשיא היה העונה השלישית.
הבימוי של הירו מוראי היה במיטבו, פרקי האנתולוגיה מצוינים והאווירה בכללית נהדרת – אבל הדמויות תמיד היו בלב העלילה, לא משנה כמה מוזר או סוריאליסטי הכל נהיה. ואפילו הדמות שחשבתי שהכי אשנא (פייפר בוי) הפך לדמות האהובה עלי. תצוגת המשחק של בריאן טיירי הנרי מצוינת אבל לפני זה יש תסריט מעולה שדן בצורה כנה ואינטימית באיך זה להיות ראפר שחור ובקונספט של תהילה ופרסום בעולם המודנרי בכללי. דווקא ארן (גלובר) הרבה פעמים יוצא אנוכי וקצת בלתי, אבל תמיד מבינים מאיפה הוא בא ולמה הוא מתנהג ככה.
ואז הגיעה עונה 4 ופשוט עמדה במקום. להוציא כמה פרקים פה ושם (שהתמקדו בחוויית ההורות של ואן וארן) לא הרגשתי שיש כאן משהו חדש או משהו שמקדם את הדמויות בצורה מהותית – משהו קריטי לעונת סיום לסדרה קצרה במילא.
אבל בסופו של דבר זה לא נורא. עונות 2-3 היו כל כך נהדרות ונדירות באיכות שלהן שאני מוכן להחליק. בסופו של דבר זאת סדרה שמומלץ לא לפספס. אין הרבה דברים כמוהה בטלוויזיה, ופורמט הסדרה משרת יפה את הסיפור שכתבו כאן. זה לא היה יכול לקרות מחוץ למסך הקטן בכזאת רמה של אפקטיביות.
מסכים. הפרק היחיד שבאמת הלהיב אותי היה על גופי הסרט והוא
מרגיש יותר כמו פרק עונה 3 מפרק עונה 4.
היו פרקים נחמדים בעוננ הרביעית אך בסוף הייתה די מאכזבת