קבוצת יתומים משכונת פשע גונבת חפץ מסתורי מהעיר העשירה פילטובר, מה שמצית התנגשות אלימה בין הצדדים.
תאריך הפצה בישראל: 06/11/2021
כתבות העוסקות בסרט זה
- טריילרים חדשים וכמה הם מלחיצים וידאו, טלוויזיה 6.9.2024
- הטלווימפיאדה: טקס הענקת המדליות הגיגים 12.8.2024
- הטלווימפיאדה יום אחרון, באטל רויאל: מי הסדרה הטובה ביותר? סקרים, סקרים ראשי 7.8.2024
- הטלווימפיאדה יום 9, היופי בעיני המתבונן: ויזואליה ופתיחים סקרים, סקרים ראשי 6.8.2024
- הטלווימפיאדה יום 4, מלחמת המאויירים: סדרות אנימציה סקרים, סקרים ראשי 31.7.2024
- מצאנו באינטרנט 79: טוב, טכנייייית חדשות 20.11.2023
- ביקורת עילית נגד ביקורת תחתית: ארקיין ביקורות, טלוויזיה 13.6.2022
- מצאנו באינטרנט 43: הופכת כל סרטון מטומטם ליותר אפי חדשות 16.3.2022
- סיכום 2021: מה שהיה בטלוויזיה הגיגים, טלוויזיה 3.1.2022
- קדם אוסקר 2022: אפשר להתחיל? חדשות 1.1.2022
אני כל-כך אוהב את הסדרה הזו שזה כואב
(ל"ת)
המוצלחת מבין העיבודים הנוכחיים למשחקי מחשב, ונאמנה למשחק המקור ביותר ממובן אחד.
Arcane היא אחלה. הסדרה כבר עקבית הרבה יותר באיכות שלה מאשר Castlevania שהיו לה 3 וחצי עונות להתפתח, ושתי הסדרות מוצלחות יותר מ-Dragon's Dogma המבוססת על Dota, אשר בעצמה כבר טובה למדי.
כמעט ואין חלקים בתסריט שלא מסתדרים היטב, איכות ההפקה גבוהה מאוד, וגבוהה משתי הסדרות הנ"ל, קרובה יותר לזו של סרטים מונפשים מאשר של סדרות. ניכר שהושקעו מספר שנים בליטוש והידוק התסריט, הדמויות, ובהבאה של אלו לכדי תוצר מוגמר.
הבעיה היא שהתגובות שאני נחשף אליהן מתייחסות לסדרה כאילו היא פורצת גבולות מבחינת איכות ההנפשה, או מבחינת עומק הדמויות וההתפתחות שהן עוברות לאורכה. מתנצל, אבל אין ב-Arcane אף פריצת גבול (בניגוד להיסחפויות הייפ, היא לא העיבוד הראשון למשחק מחשב שאינו גרוע), והדמויות אמנם אמינות ולהוציא סצנות נקודתיות מועטות ב~6 השעות של הסדרה אינן שוברות את השקיעה שלי לתוך המתרחש, אבל ההתפתחויות שהן עוברות נופלות לא רק מסדרות דרמה ממוקדות דמות אלא גם מלא מעט סדרות מונפשות אחרות. אין לי מושג כמה אנשים צפו בה שבאמת לא מכירים מלפני כן את העולם שלה מאחד המשחקים, אבל ההתרשמות שלי היא שמידת ההתלהבות נובעת מכך שהצופים והמדרגים הם או כאלו שפשוט לא מקדישים זמן לצפייה בסדרות כי הם עסוקים בלשחק במשחקי מחשב, או כאלו שרוצים לקבל תעבורה מהגרעין הקשה אך הגדול מאוד של גיימרים.
הסדרה מצליחה לעשות את כל מה שהיא ניסתה, כך שבבחינה בריק אפשר לתת לה את ה-9.4 שיש לה ב-IMDB כרגע, וה-100% בעגבניות מוצדק לחלוטין, היא פשוט לא עומדת באותה השורה עם סדרות מופתיות באמת עבורי כרגע.
באופן דומה, המשחק המקורי שעליו מבוססת הסדרה מצליח לעשות את מה שהוא מנסה שנה אחרי שנה, וניתן לראות זאת בהצלחה היציבה שלו, אך הוא התחיל ונשאר משחק שהדגש שלו הוא על נגישות וקליעה לטעמים רחבים, ולא על עומק טקטי/אסטרטגי היוצר מרחב פעולה שגורר דרישות תובעניות ממי שמוצלח בו.
הסדרה לא שונה, היא נגישה מאוד לכל צופה באשר הוא, לעיסה ולא מצריכה תשומת לב ממוקדת בהבעות פנים או בשורות הנאמרות לכאורה כלאחר יד. היא כיפית, עובדת רגשית, ואני ממתין לעונות נוספות שלה ובתקווה לפרויקטים נוספים המתרחשים בעולם הזה, אבל היא לא פוצצה לי את המוח ולא תשב לי בזיכרון עשור או שניים מהיום.
כפרפרזה על דבריו של הפילוסוף השוודי יהונתן "אדון דול אמרות'" ברג, סדרות כמו בוג'אק או קאובוי ביבופ (אפילו ממרומי גילה) הן דו-ממד עם עומק תלת-ממדי, ואילו Arcane היא סדרה תלת-ממדית עם עומק דו-ממדי.
לשמחתי, היא עמדה ואף התעלתה על הציפיות שלי, אבל היא לא ציון הדרך שרוצים לעשות ממנה רק בגלל שהיא הסדרה הכי מוצלחת שמבוססת על משחק מחשב.
היא לא עושה משהו חדש
אבל כל מה שהיא עושה, היא עושה נהדר. לא רק מבחינת ארט (כל פאוז רנדומלי הוא עוד שומר מסך לאוסף) עם התייחסות רבה לפרטים הקטנים, או מבחינת הבימוי בו מוודאים כי אף סצנה לא תהיה רק "הנה שני אנשים מדברים, אז אין לנו הרבה מה לעשות פה", או מבחינת הדיאלוגים המושחזים או אפילו פס הקול הנהדר. לא, היא נהדרת גם מבחינת הציפיות ממנה: אפילו גדול הנבלים, מי שחשבתי שהוא עוד "תראו אותי איזה רע אני" טיפוסי, הפך עד הפרק האחרון לדמות מורכבת מאוד שאני אפילו די מעודד, ולעומת זאת גם הגיבורים בעלי הכוונות הטובות ביותר ניצבים בפני בחירות מפוקפקות מאוד. וזה עיקר היופי בה, שום דבר אינו שחור-לבן, מה שתקף לגבי כל דמות אשר מוצאת עצמה קרועה בין שני עולמות (אולי למעט קייטלין, שהיא גיבורה מהסוג הקלאסי – אבל גם אותה אני מחבב ממש).
לא רוצה להעלות ציפיות ולומר שהיא מושלמת, יש לה כמה חריקות (וספציפית, מחציתו השנייה של פרק 8 והמחצית הראשונה של 9, בגלל מספר אירועים מאולצים למדי) אבל באופן כללי – זו סדרה שצריכה להוות דוגמה איך מעבדים נכון משחק וידאו.
(אם כי לא יודע אם "עיבוד" זו המילה הנכונה פה)
ההתרשמות שלנו מהסדרה היא זהה.
אין לי כל-כך ביקורת קשה כלפי הסדרה, היא משיגה את המטרות שלה ועובדת כפי שהיוצרים שלה רצו שהיא תעבוד. כפי שרשמתי, ה-100% בעגבניות מוצדק לחלוטין.
כפי שפירטתי, לדעתי האישית, הסופרלטיבים הפרטניים שנשפכים עליה (אלו שאני נחשפתי אליהם) לא תואמים את מה שקיבלנו והם תולדה של הטיה קודמת או היסחפות בהייפ. לחלוטין מגיעים לה סופרלטיבים, פשוט לא תיאורים על פריצת דרך או עומק רגשי או לא יודע מה. הנבל שאתה מדבר עליו היה מלכתחילה מורכב יותר מפלקט טיפוסי לסרטי מארוול וכו', אבל אני לא באמת למדתי עליו משהו חדש אחרי שלושת הפרקים הראשונים. בעצם, לא למדתי דבר מהותי חדש על אף אחת מהדמויות אחרי שלושת הפרקים הראשונים, להוציא הצעירה מבין השתיים הראשיות.
צריך לשבח את היוצרים על-כך שהם הצליחו ליצור משהו שנגיש לכל צופה ועדיין מצליח להציג דמויות וסיפור אמינים ועקביים, זו חתיכת קפיצת מדרגה לעומת בערך כל זיכיון פופולרי היום, ואני חושב שהסדרה טובה מכל סרט קומיקס/מסחטת נוסטלגיה הוליוודי עתיר תקציב שיצא בעשור האחרון פלוס, שלא לדבר על כל הסדרות המבוססות עליהם. כן, אני מעדיף את Arcane בהרבה על פני כל הסדרות של מארוול ומלחמת הכוכבים ומסע בין כוכבים ולא יודע מה עוד משחררים באופן סדרתי בשנים האחרונות, אבל זו פשוט לא פריצת דרך.
זו דוגמה לעיבוד נכון של משחק וידאו בדיוק בגלל שהסדרה משמרת את הגישה של החברה למשחקי המחשב השונים שלה, דבר לא אבד בתרגום (אף לא האיתות המוסרי השטחי עם מערכות היחסים), לטוב וללא-באמת-רע-פשוט-יש-מגבלות-מובנות.
וואו.
הולי שיט, הסדרה הזו יפהפה. כאילו, בקטע קיצוני.
אמנם אני לא ראיתי את כל סדרות האנימציה שאי פעם יצאו, אבל למרות כל זה, אני עדיין מרגיש שאני יכול לומר בביטחון שזו הסדרה עם האנימציה הכי מרשימה אי פעם. היא עד כדי כך יותר טובה מכל סדרות (ומרוב סרטי) האנימציה שראיתי. הסגנון האומנותי שמשלב תלת מימד ודו מימד עובד מושלם, ובכל סצינה אפשר לראות כמה היוצרים הקפידו שיהיה אפשר להוציא ממנה את המיטב מבחינת הצבעים והקומפוזיציה, כדי שיוכלו לייצר ממנה כמה שיותר פריימים שייחרטו לצופה בראש. רמת התשומת לב לפרטים הקטנים ולבניית העולם היא מטורפת. עיצוב הדמויות הוא ממש נפלא, ואפילו דמויות מאוד צדדיות שמקבלות זמן מסך קטן מאוד מעוצבות מדהים, עם אלפי פרטים קטנים ככה שרק להסתכל על הדמות גורם לך להתרשם ממנה, גם אם בפועל הדמות עצמה לא הכי מדהימה (דבר שגם תקף לגבי הסדרה בכמה מקרים). צריך לעבוד ממש ממש ממש קשה כדי ליצור משהו שנראה כזה מדהים בצורה כל כך עקבית. וזה איפה שמגיע רוב הקרדיט לסדרה. ראיתי בחיים יצירות אנימציה שמגיעות לרמה של הסדרה, חלק אולי אפילו מתעלה קצת, אבל כאן מדובר בסדרה שכל פרק שלה באורך 40 דקות, ויש לה תשעה פרקים כאלה. ועדיין, עם זמן מסך של יותר משש שעות הסדרה מצליחה לשמור בעקביות לשמור על הרמה המטורפת שהיא מציבה, ומקפידה לתת שוטים עוצרי נשימה כל דקה או שתיים, שזה משהו שבחיים לא ראיתי יצירה כלשהי מתקרבת אליו. מבחינה הזו, אני חושב שאפשר לומר שהסדרה היא די פורצת דרך.
בשאר הבחינות, לעומת זאת, זו סדרה שהיא "רק" ממש טובה, אבל היא לא באמת מגיעה לאותה רמה שהאנימציה מציבה. יש כאן סיפור טוב שנבנה בקפידה, אבל לסיפור הזה לוקח זמן להתרומם, וגם אחרי שהוא מתרומם, הוא לא משהו שלא ראינו. מה שמחזיק את הסיפור הוא הדמויות והפיתוח שלהם, שלמרות שעם חלק מהדמויות לוקח לזה קצת זמן לקרות, הסדרה בונה את הדמויות והקשרים ביניהם בצורה מעניינת ואמינה, והיא הצליחה לגרום לי להתחבר אליהם ולהגיע בסוף לשיאים רגשיים שלא הרבה סדרות מצליחות להגיע אליהם. זה לא משהו ברמה של סדרות מופת כמו שראיתי כמה אנשים אומרים, אבל זה עדיין סדרה מעולה, וגם אם היא לא הייתה כל כך יפה הייתי אומר שהיא עדיין שווה צפייה.
ריוואטצ' לקראת עליית העונה השנייה
שיחזר בשבילי את רשמי חווית הצפייה הראשונה במדוייק, ובעיקר חידד את הנקודות שהפריעו לי.
במקור היה אמור להיות כאן פוסט ארוך ארוך שמפרט עוד ועוד פרטי עלילה אלא שהוא התארך והתארך והתארך, ובמקום זה אני פשוט אכתוב בגדול: התסריט מתחמק מכל הבעיות שלו בעזרת העובדה שהוא משתמש בקלישאות נפוצות שיש לנו היכרות איתן ולכן מהלכי העלילה נראים במבט ראשון הגיוניים, למרות שבמקרים הספציפים של הסדרה זה מחורר, חסר היגיון או סתם לא מוסבר.
הבעיה מחמירה ממש לקראת סיום הסדרה, בפרט בכל הנוגע למה שהוא כביכול הדיון המרכזי והעמוק שלה: המתחים בין שתי הערים והאחריות של העליונה על התחתונה. אם בפרקים הראשונים עוד מבחינתי הבעיות התסריטאיות הרגישו לי טפלות לחלוטין לכמה שהסדרה היא יצירת מופת בכל מובן אחר, בשני הפרקים האחרונים כבר קשה להתעלם מכמה שהעלילה תזזיתית באופן בלתי מוסבר, והסדרה מתחמקת מלפרט אפילו נתונים פשוטים בכל דבר שהיא מתיימרת להעמיק בו.
זאת עדיין סדרה מעולה ממש כי באמת שאי אפשר אפילו לתאר כמה היא מופת בעניין הויזואליה, שהיא מדהימה לא רק לכשעצמה אלא באופן בו היא משמשת בתוך התסריט וכצורת ביטוי. אני אשמח לעוד הרבה סדרות כאלו ורק אקווה שיהיה להן תסריט בנוי יותר.