אבל הספקתי לעדכן אותו רק השבוע. והיום באמת נמסר שהוא נדחה. ולא, הם אף פעם לא אומרים למה.
מכיוון שממילא לא היו לי כוונות מיוחדות לצפות בסרט הזה, זה משנה לי מעט מאוד.
יחסית למה שאפשר לצפות מ"סרט של גיתאי עם יובל שרף שמצולם בשוט אחד". למעשה, הדבר הכי טוב שאפשר להגיד על הסרט הוא שלמרות שהיא נוכחת על המסך בכל שנייה ושנייה מ-80 הדקות של הסרט, קשה להגיד על ההופעה שלה בסרט את מה שבדרך כלל אומרים על המשחק של יובל שרף. מסתבר שכשהיא נדרשת לשחק דמות פסיבית ולא אמוציונלית (כמו ב"הערת שוליים") היא דווקא בסדר. לגבי כל שאר הדברים בסרט – גיתאי קלאסי. הרבה יומרה, ניסיון להגיד משהו בצורה לא ברורה וצופה שנשאר בסופו של סרט חצי אדיש מול עוד סרט קר ומרוחק של טכנאי קולנוע קר.
מכיוון שהוואן-שוט נועד לשרת רעיון כללי כלשהו ולא את הסרט, קשה להגיד שהוא מצליח לעשות עם זה סצינה מעניינת במיוחד או משהו ראוי לציון. גימיק, לא יותר. מצד שני, הוא רחוק מאוד מלהיות מביך או טרחני ברמה כזאת שתגרום לדיקטטורים למיניהם לכתוב על הסרט ניקורת קולנוע. הייתי אפילו מרחיק ואומר שהגימיק אפילו מצליח לא להפריע לסרט.
הסיפור. מכיוון שבסרט גימיק מדובר צריך היה תסריט ממש טוב ומהודק בשביל לסחוף 80 דקות ואת זה אין כאן. מה שיש זה את יובל שרף מגיעה למקום/אדם איקס, משחילה מילה ומקבלת וואחד מונולוג וחוזר חלילה. רוב המונולוגים טיפה מתארכים, טיפה קלישאתיים, טיפה מונוטוניים ולא מלוטשים מספיק כשהם עומדים כל אחד בנפרד. כמכלול הם לא ממש קשורים אחד למשנהו ולא מתחברים לכדי אמירה קוהרנטית. בולט לטובה המונולוג הקומי של נורמן עיסא.
מה קרה לתאריך ההפצה?
בתוך פחות משבוע הוא הספיק לקבל תאריך הפצה וגם לעבור לסימן שאלה. הקומוניקטים גם מסבירים למה או שהם רק מדווחים?
הוא קיבל את תאריך ההפצה (ז"ל) הרבה קודם
אבל הספקתי לעדכן אותו רק השבוע. והיום באמת נמסר שהוא נדחה. ולא, הם אף פעם לא אומרים למה.
מכיוון שממילא לא היו לי כוונות מיוחדות לצפות בסרט הזה, זה משנה לי מעט מאוד.
דווקא בסדר
יחסית למה שאפשר לצפות מ"סרט של גיתאי עם יובל שרף שמצולם בשוט אחד". למעשה, הדבר הכי טוב שאפשר להגיד על הסרט הוא שלמרות שהיא נוכחת על המסך בכל שנייה ושנייה מ-80 הדקות של הסרט, קשה להגיד על ההופעה שלה בסרט את מה שבדרך כלל אומרים על המשחק של יובל שרף. מסתבר שכשהיא נדרשת לשחק דמות פסיבית ולא אמוציונלית (כמו ב"הערת שוליים") היא דווקא בסדר. לגבי כל שאר הדברים בסרט – גיתאי קלאסי. הרבה יומרה, ניסיון להגיד משהו בצורה לא ברורה וצופה שנשאר בסופו של סרט חצי אדיש מול עוד סרט קר ומרוחק של טכנאי קולנוע קר.
מכיוון שהוואן-שוט נועד לשרת רעיון כללי כלשהו ולא את הסרט, קשה להגיד שהוא מצליח לעשות עם זה סצינה מעניינת במיוחד או משהו ראוי לציון. גימיק, לא יותר. מצד שני, הוא רחוק מאוד מלהיות מביך או טרחני ברמה כזאת שתגרום לדיקטטורים למיניהם לכתוב על הסרט ניקורת קולנוע. הייתי אפילו מרחיק ואומר שהגימיק אפילו מצליח לא להפריע לסרט.
הסיפור. מכיוון שבסרט גימיק מדובר צריך היה תסריט ממש טוב ומהודק בשביל לסחוף 80 דקות ואת זה אין כאן. מה שיש זה את יובל שרף מגיעה למקום/אדם איקס, משחילה מילה ומקבלת וואחד מונולוג וחוזר חלילה. רוב המונולוגים טיפה מתארכים, טיפה קלישאתיים, טיפה מונוטוניים ולא מלוטשים מספיק כשהם עומדים כל אחד בנפרד. כמכלול הם לא ממש קשורים אחד למשנהו ולא מתחברים לכדי אמירה קוהרנטית. בולט לטובה המונולוג הקומי של נורמן עיסא.