-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
אלוהה
Aloha
מומחה לנשק אמריקאי שסרח נשלח לבסיס מבודד בהוואי כדי לפקח על שיגור לוויין, אבל עליו לקבל את ברכת מועצת התושבים המקומיים לפני השיגור. הוא פוגש באי את אהובתו לשעבר, עכשיו נשואה לאחר ואם לילדים.
תאריך הפצה בארה"ב: 28/05/2015
לפי התיאור והקאסט הייתי בטוח שזה סרט של וודי אלן.
(ל"ת)
הייתי רוצה לראות את ביל מאריי משחק את וודי אלן (כלומר, דמות ראשית בסרט של וודי אלן).
לגבי קופר, אני פחות בטוח.
טריילר
שתי הערות:
1. מפיצי הסרט לקחו לקמרון קרואו את האוסקר שלו. זה משעשע אותי.
2. למען השם, זה כבר נהיה ממש מעצבן בשלב הזה – האם אפשר לצוות רומנטית את אמה סטון למישהו שהוא פחות מגיל 40 למען השם?! חשבתי שאחרי קסם לאור ירח ובירדמן זה יירגע אבל או שלבחורה יש סטייה לגבי זה או שהוליווד פשוט לא מוכנה לכתוב תפקידים טובים לנשים מעל לגיל 30 או שניהם או הסבר אחר.
3. הסרט נראה.. מצחיק כשהוא היה קומדיה, גרוע וקלישאתי כשהוא נהיה דרמה.
לגבי 2
את אמה סטון ציוותו בעבר גם לפן בדג'לי, אנדרו גארפילד וריאן גוסלינג, אז מידי פעם יוצא לה בסדר.
מאידך, אפשר לקחת לדוגמא את אודרי הפבורן שגם אותה אהבו מאוד לצוות לגברים שמבוגרים ממנה ב-20/30 שנה. זה מזעזע, אבל ממש לא חדש.
תאריך הפצה בארה"ב: 28.5
תאריך הפצה בישראל: 24.9.
וואו.
אני לא חושב שזו אשמת המפיצים בארץ דווקא – יש עוד מקומות בעולם שהסרט הזה מגיע אליהם, משום מה, באיחור היסטרי. אבל ברצינות – ארבעה חודשים?! לא ידעתי שדברים כאלה עדיין קורים.
אז התאריכים למעלה הפוכים.
(ל"ת)
היי,
לפחות את "מפות לכוכבים" קיבלנו ארבעה חודשים וחצי לפני ארה"ב.
מישהו זוכר את "מפות לכוכבים"?
כן :(
(ל"ת)
זה קורה עם סרטים עצמאיים
רק השבוע יצא טריילר חדש לקראת ההפצה בארה"ב של "אווה", דרמת מד"ב עם דניאל ברוהל שיצאה בספרד ב-2011, הייתה בפסטיבל אייקון ב-2012, ושודרה לפני יותר משנתיים ב-yes.
מוזר
סרט שלא החליט מה הוא רוצה להיות.
כל מיני עלילות משנה שהמכנה המשותף בניהן הוא שהן לא מעניינות בכלל. קאסט מעולה על הנייר אך למעט מקדאמס המקסימה כולם עושים פה עבודה מוזרה ודי מחורבנת. (אמה סטון, מה לעזאזל. ביל מוריי מזכיר כאן את תפקדיו אצל אנדרסון, רק לא טוב. בראדלי קופר מוזר.) כל זה עטוף במעין רוחניות הוואית לא ברורה ועלילה ראשית משמימה. כמעט ואין כאן סרט וביחד עם הטקסט המוזר של קמרון והקיטש הקלישאתי שנמצא בכל פינה, יש כאן את כל האמצעים להעמיד את אחד הסרטים המחורבנים של השנה.
אבל למרות כל זאת, אין לי מושג איך, איכשהו הסרט זרם לי בנינוחות נעימה ושקטה. לא דרמה, לא רומנטיקה וכמעט בכלל לא מצחיק אך עדיין משהו באווירה בכל זאת עבד עליי. הסצנות השקטות, חוסר הדיבור, חוסר האכפתיות, הרוחניות הדבילית, אמה סטון בסוף הסרט בלבד, ובעיקר רייצל מקדאמס. לא יודע. זה בכלל לא היה כזה רע.
אני חושב שהביקורות הרומסות טיפה הגזימו (לא מדובר בסרט טוב. אבל 19 בעגבניות זה מוגזם) ואפשר אפילו למצוא קצת עומק ועניין בסרט.
אולי זה רק אני.