סיפורם של מיקי מאוס דונלד דאק וגופי שנופלים בעל כורחם למסע מטורף ברחבי המולטיוורס עקב טעות טפשית של גופי שהתעקש לנסות לתקן את המאיץ הקוונטי של מיקי ובמקום זאת רק פער פתח אל המולטיוורס שהפיל את כל השלושה למסע מטורף בין ממדים.
במסעם ברחבי המולטיוורס פוגשים השלושה את מקביליהם מיקומים שונים, כמו היקום הפרוע או יקום ה-CGI הקריפי וגופי לומד שיש לו מקביל שיש לו בן ומיקי פוגש את מקבילו שמשמש כשוליית קוסם לא יוצלח וחסר יכולת לדבר וכמעט חוטף התקף לב כשהוא מגלה שיש לו מקביל סאדיסטי שמתעלל בבעלי חיים בצורה מבחילה סתם בשביל הכיף.
אך הכל מסתבך בשעה שמפגש המולטיוורס יוצר ליגה של שלושה מקבילים של גופי שנחושים בדעתם לחדור לממד שלנו לשנת 1936 ולרצוח את וולט דיסני לפני שיוציא את הסרט שלגיה ויגרום לירידה חדה בהתעניינות בהם ולעלייתם של סרטי האנימציה באורך מלא.
על מנת להלחם בהם ולשמר את האיזון במולטיוורס, מיקי דונלד וגופי (פלוס שלל מקבילים שלהם) מבינים שעליהם לפרוץ אל מעבר לממדי דיסני אל שלל הממדים האחרים של הדמויות הקרטוניות, מה שמביא לחגיגה מטורפת של תור הזהב של האנימציה ברמה שגורמת למי הפליל את רוג׳ר ראביט (שהוא, אגב, אחד הממדים שהם מבקרים בהם בסצינת השיא של הסרט) להתגמד לחלוטין.
הסרט מסתיים בקליפהאנגר בו שלושת הגופים מצליחים לרצוח את וולט דיסני ומאחדים את כל המולטיוורס לציר זמן אחד בו מעולם לא יצא אף סרט אנימציה באורך מלא והסגנון הקרטוני של תור הזהב נשאר עד ימינו אנו, ואז מופיע על המסך הכיתוב ״מיקי דונלד וגופי יחזרו ב׳בעיית שלושת הגופים חלק 2: עלייתו של פלוטו׳״ מה שיגרום לכולם להיות בהלם טוטאלי ובמקביל לתהות איך לא שמו לב עד עכשיו להיעדרו של פלוטו.
בסיום הקרדיטים מופיעה סצינת אחרי הקרדיטים בה ניתן לראות את מיקי דונלד וגופי מיואשים ותוהים מה יהיה הלאה, כשלפתע הם שומעים קול אומר ״שמעתי שהדברים לא בדיוק הלכו כמו שציפיתם״ וניתן לראות צללית של אוסוולד הארנב.
והם הולכים להפגיש את מיקי המודרני הפרוע עם מיקי הסאדיסט שמתעלל בחיות (רק שהפעם הוא עבר מהתעללות בחיות לונדליזם).
זה אמנם לא מולטיוורס (נראה לי) וזה בכלל רק סרטון קצר, אבל בחיי לא ציפיתי להתקל בטריילר כזה בסך הכל יום אחרי התגובה למעלה, ועוד מדובר בטריילר שעלה ממש לאחרונה.
זה חתיכת צירוף מקרים הזוי.
בכללי, סדרת המערכונים החדשה The Wonderful World of Mickey Mouse של דיסני וסדרת המערכונים Looney Tunes Cartoons של וורנר די טובות ויש להם כמה מערכונים שאני אוהב. זה לא מושלם ואייקוני כמו הרבה מהמערכונים הקלאסים, אבל אחרי הרבה שנים שכל דבר שהדמויות של דיסני/וורנר היו מעורבים בו היה חרבון ענק על כל המורשת של הדמויות האלה, זה שיפור עצום.
הוא מצליח להציג שני חלקים שונים מאוד. החלק שבו לא ברור מה לכל הרוחות קורה כתוב הרבה יותר טוב מהחלק שבו כן ברור. החלק הראשון מאוד 'זר', ובחלק ניכר מהזמן זה במובן החיובי; אבל אז הוא מסביר לנו מה קורה ומכניס את הסיפור לפורמט של דרמת מתח – וכזו שלא כתובה יותר מדי טוב. עוד לא התפניתי לקרוא את כרכים ב' וג', אז לא יודע מה קורה בהם.
היא מתחילה נהדר, הפרקים הראשונים מלאים מסתורין, מעוררים סקרנות, עשויים טוב ויוצרים אווירה ייחודית, אבל מרגע שהתעלומה ״נפתרת״, הסדרה פשוט מסתחררת למטה כמו גשושית חלל שיצאה מהמסלול שלה.
רוב הדמויות בלתי נסבלות. (מובילה בקטגוריה, אוגי), ודווקא השתיים שכן היו מעניינות – מתו (ויל וג׳ק).
אבל בעיקר הרגיזה אותי הצורה בה העונה הסתיימה. פשוט קטיעה של הסיפור באמצע, בלי שום קליימקס, סגירה או גילוי כלשהו שמוסיף מימד חדש לעסק. סתם ״המשך יבוא״ כזה שמשאיר אותנו תלויים באוויר. אני לא אוהב סדרות שנגמרות ככה. גם אם יש ליוצרים איזה רעיון כולל שאמור להתפרש על פני כמה עונות, אני מצפה שלפחות בעונה הראשונה, הם יידעו לתת מעין סגירה כלשהי לפרק הראשון בסיפור. שיוכיחו לי שהם יודעים לספק פייאוף כלשהו, כזה שיאפשר לי בתור צופה לשפוט את היצירה ולבחור האם בא לי לראות עוד.
מה גם שעלילתית, שני הפרקים האחרונים פשוט היו די… מיותרים. היה אפשר באותה מידה לסיים את הסיפור אחרי פרק 5 או 6 ולא בטוח שמשהו היה מרגיש אחרת, למעט כאמור הסיפור של ויל שהיה מהחלקים הטובים בעונה.
אם אני משווה למשחקי הכס לדוגמה, גם שם העונה הראשונה נקטעה כביכול באמצע הסיפור בלי שום סגירה, אבל כן קרו מספיק דברים ״גדולים״ שסימלו איזשהו מעבר של הסיפור שלב אחד קדימה (לחאליסי יש עכשיו דרקונים, נד סטארק מת ופורצת מלחמה כוללת, טיריון נשלח לנהל את מעלה המלך וכו׳…).
פה בסדרה לא היה שום דבר דומה. הפרקים האחרונים הוקדשו לרעיון לשלוח גשושית, הרעיון בסוף נכשל, והפרק האחרון פשוט נגמר ב״לא הצליח לנו, אבל לא נתייאש ונמשיך להלחם״. שום תגלית מרעישה, שום מימד חדש, שום תפנית מסעירה. לא גילינו משהו חדש על החייזרים, לא נחשפנו לאיזו פריצת דרך מדעית שאמורה להשאיר אותנו סקרנים לגבי ההמשך. גם הסצנה שבה החייזרים מפחידים את וייד (האיש שבראש הפרויקט) לא לימדה אותנו שום דבר חדש שלא ידענו קודם. טכנית, העלילה של המלחמה נגד החייזרים נמצאת בסוף פרק 8 בדיוק באותה נקודה בה היא הייתה בסוף פרק 6
הראשונה: התעלומה ופתרונה.
בחצי הראשון של העונה מוצגת תעלומה מסתורית. איך ולמה קורים הדברים המוזרים?
פתרון התעלומה הוא: חייזרים עושים את זה, ויש להם יכולות אינסופיות. זה פתרון עצל מאוד, מהסוג של ״הכל בעצם היה חלום״ או ״הכל רק בדמיון של הגיבור״, כי הוא לא מחייב שום הסבר אמין או סביר. במקרה הזה עוטפים את הפתרון בהסבר כאילו-מדעי – פרוטונים, מימדים וכו׳, אבל זה סתם ממבו ג׳מבו ולא מסביר באמת כלום מלבד ״לחייזרים יש טכנולוגיה מטורפת והם יכולים לעשות הכל״.
השנייה: הכל מטומטם.
אחרי שהתעלומה נפתרת, כולם כולל כולם מתנהלים בטמטום מוחלט. קצרה היריעה מלפרט הכל אז רק כמה נקודות מרכזיות:
– לחייזרים יש גישה לכל המחשבים והמצלמות בעולם. אם הם רוצים לשתק את המדע, מה הבעייה להפיל את כל רשת החשמל העולמית? מה הצורך בכל הספירה לאחור? מה ההגיון בלהראות לכל העולם כוכבים שמהבהבים רק בשביל לשגע מדענית אחת?
– החייזרים יכולים לקרוא את כל המידע וההסטוריה בעולם, אבל הם צריכים שאוונס יקריא להם את כיפה אדומה (!) בשביל להבין שבני אדם יכולים לפעמים לשקר.
– וייד רוצה את תיעוד השיחות של אוונס עם החייזרים. השתלטות על הספינה באמצעות גז נפסלת כי לספינה יש ״הרבה פתחי אוורור״ (?) והפצצה נפסלת כי היא עלולה להשמיד את התיעוד עצמו. אז מה עושים? חותכים את האוניה לחתיכות עם ננו-סיבים! איך הם ידעו שהסיבים לא יחתכו בטעות את התיעוד עצמו? האוניה גם עולה באש בעקבות החיתוך, למה שהתיעוד לא יישרף?
-הקימו את כל רשת הסיבים הזו באמצע תעלת פנמה, מנתיבי השיט העמוסים בעולם, בלי שאף אחד ישים לב ויודיע לתקשורת.
– החייזרים בכלל שמחים לתת לבני האדם גישה לתיעוד וחושפים את כוונותיהם הזדוניות בפני כלל האנושות. למה? מה ההגיון להזהיר את בני האדם ולתת להם 400 שנה להתארגן? לא עדיף להמשיך לפעול בחשאיות?
– מכת הנגד של האנושות: נשלח להם מוח קפוא לפגוש אותם בחלל! מה אמור המוח לעשות? נניח שהחייזרים יחזירו אותו לחיים, איך הוא אמור להעביר מידע חזרה לכדור הארץ? הם ייתנו לו גישה למכשיר קשר שלהם? ולמה שהחייזרים כל כך יתעניינו בו, הם הרי רואים ויכולים לחקור בחופשיות כל דבר על כדור הארץ כבר עכשיו. וניכר שיש להם הבנה טובה איך המוח עובד, אם הם יכולים ליצור מציאות מדומה כל כך מוצלחת הן בתוך הקסדה המוזרה והן מחוצה לה.
– ולסיום: בני האדם ממנים שלושה אנשים לחשוב על תכניות, ומכריזים בצורה הכי פומבית מי הם השלושה. מה הבעיה של החייזרים לשגע את השלושה, כמו שהם עושים לוייד?
לעולם לא אבזבז עוד את זמני על יצירה של הצמד וייס בניוף. משחקי הכס היו כנראה הברקה חד פעמית שחלקם בה הוא מקרי.
אהבתי את רוב השינויים שעשו בסדרה – הם מחזקים ומפשטים את העלילה, וקל לראות שהם ישתלמו בעונות הבאות.
כמעט כל בעיה שציינת קיימת ומוגזמת יותר בספרים. סתם לדוגמה, אולי המספרים בתוך העין הם רעיון קצת מיותר, אבל הרבה יותר מיותר זה מספרים שגם מופיעים כשמצלמים במצלמה עם פילם ומפתחים את התמונות. עוד משהו טיפשי – נכנסים למשחק הVR בכתובת האינטרנט שלושתהגופים.קום, אבל איכשהו אנשים לא מבינים מה הפתרון לחידה ואיך השמשות עובדות.
ויש דברים שראוי מאוד לחתוך מהסדרה (למשל החיפוש אחרי אשת החלומות)
מצד שני, הסדרה מאוד מהירה, ולפעמים הספרים מתעכבים ומספקים הסבר או פרטי רקע, כשחלק מהפעמים זה עוד סיבוכים והמצאות מיותרות (לפחות לדעתי). דוגמה קטנה – קוטביות לאטמוספירה שגורמת לאחת השמשות להעלם לגמרי בזווית או מרחק מסויימים, מה שמקשה על הבנת הפתרון. בסדר.
וסתם בקשר למוח – וויד עונה על השאלות שלך בעצמו. אין שום תוכנית למה המוח יעשה אם וכאשר הוא יפגוש חייזרים. וויד רוצה שתהיה נציגות כלשהי של האנושות כמה שיותר מהר (200 שנים), בונה על זה שהחייזרים יהיו מספיק סקרנים לראות אדם אמיתי מקרוב, ובונה על זה שאולי המוח יהיה חכם.
למרות כל זאת, אני מבין לגמרי איך עונה כזו יכולה להיות מתסכלת, כי יש הרבה דברים מוזרים שלא הולכים לשום מקום.
אני לא רוצה לדמיין כמה היא מטומטמת בספר.
ההסברים שנתת לתוכנית המוח הקפוא רק מדגימים עד כמה הכל מטומטם:
האנושות מרימה מבצע הנדסי עצום, ממקמת 300 פצצות אטום בצורה מדויקת בחלל, משתמשת בטכנולוגיית הקפאה חדשנית (אגב הקוף הממוחשב נראה כאילו נגמר התקציב לאפקטים) ובננו-סיבים שמעולם לא נבדקו, וכל זה בשביל מה?
המוח, גם אם הוא חכם, הוא לא ״נציגות אנושית״ אלא שבוי חסר אונים בידי חייזרים עוינים, איזה תועלת זה מביא? ועוד שולחים לשם מוח של איזה בחור חביב, פיזיקאי בינוני, שבבירור אינו בנוי למשימת ריגול בעומק החלל החיצון.
הספר הראשון מעניין וכתוב מצוין, אבל אחריו העלילה הופכת לבלגאן שכל המהות שלו היא להציג בעיות בפיזיקה ופתרונות מתחכמים עבורן, ולפעמים להסביר קונספטים מורכבים, תוך פישוט עד כדי גיחוך.
הפיזיקה בספרים מחזיקה, אבל הסוציולוגיה והפסיכולוגיה ממש לא, ויש שם איזו אי הבנה בסיסית של הגורמים להצלחה האבולוציונית של המין האנושי.
יש רק אי הבנה – כנראה שאי מחשבה – על אבולוציה, ואיזה תפישה מאד מאד (מאד!) משוטחת של עיוות של אבולוציה בתור איזה "החזק שורד".
וזה לא שאני יכול לסכם את כל התחום בתגובה אחת בלי לשטח אותו באופן דומה
אחד הדברים שאהבתי בספרים זו הפלישה האיטית – חייזרים מתקרבים לכדור הארץ ויקחו להם 400 שנים להגיע. בזמן הזה הטכנולוגיה שלהם די תקועה (כי הם בחלליות), והטכנולוגיה האנושית תתקדם.
בדרך לשם, הספרים מפוצצים ברעיונות מופרעים, מעניינים, מוגזמים, וכן, לפעמים גם מאוד מטומטמים – והרבה מזה הגיע לסדרה.
ואני מסכים עם Morin פה – הכותב אוהב ליצור תופעות חברתיות נרחבות ולפעמים כובל את הדמויות לנהוג לפיהן, כאילו יש רק דבר הגיוני אחד שכולם עושים באותו רגע – והרבה פעמים זה בבירור שיטחי מדי.
והסדרה לדעתי משפרת הרבה מזה. כן, יש הרבה רגעים מטומטמים, אז מה? ברור שיש. בכל זאת היא עשויה טוב, מקורית, עם קצב מצויין (בלי פילרים מיותרים), ואני בקלות ממליץ עליה.
היו הרגע שבו נפל לי האסימון סופית כמה הסדרה הזו לא חכמה (בלשון המעטה). וכן, הקטע הזה שלחייזרים יש מחשב כל כך חזק שהוא יכול בייסיקלי לעשות הכל הופכת את כל העלילה ללא רלוונטית כשחושבים על זה. זה כמו מישהו שיש לו את כל כוחות העל בעולם ולא משתמש בהם.
Oh, man
כבר חשבתי שגופי קיבל סרט מולטיוורס משלו
יופי, עכשיו אני חייב לראות סרט כזה
סיפורם של מיקי מאוס דונלד דאק וגופי שנופלים בעל כורחם למסע מטורף ברחבי המולטיוורס עקב טעות טפשית של גופי שהתעקש לנסות לתקן את המאיץ הקוונטי של מיקי ובמקום זאת רק פער פתח אל המולטיוורס שהפיל את כל השלושה למסע מטורף בין ממדים.
במסעם ברחבי המולטיוורס פוגשים השלושה את מקביליהם מיקומים שונים, כמו היקום הפרוע או יקום ה-CGI הקריפי וגופי לומד שיש לו מקביל שיש לו בן ומיקי פוגש את מקבילו שמשמש כשוליית קוסם לא יוצלח וחסר יכולת לדבר וכמעט חוטף התקף לב כשהוא מגלה שיש לו מקביל סאדיסטי שמתעלל בבעלי חיים בצורה מבחילה סתם בשביל הכיף.
אך הכל מסתבך בשעה שמפגש המולטיוורס יוצר ליגה של שלושה מקבילים של גופי שנחושים בדעתם לחדור לממד שלנו לשנת 1936 ולרצוח את וולט דיסני לפני שיוציא את הסרט שלגיה ויגרום לירידה חדה בהתעניינות בהם ולעלייתם של סרטי האנימציה באורך מלא.
על מנת להלחם בהם ולשמר את האיזון במולטיוורס, מיקי דונלד וגופי (פלוס שלל מקבילים שלהם) מבינים שעליהם לפרוץ אל מעבר לממדי דיסני אל שלל הממדים האחרים של הדמויות הקרטוניות, מה שמביא לחגיגה מטורפת של תור הזהב של האנימציה ברמה שגורמת למי הפליל את רוג׳ר ראביט (שהוא, אגב, אחד הממדים שהם מבקרים בהם בסצינת השיא של הסרט) להתגמד לחלוטין.
הסרט מסתיים בקליפהאנגר בו שלושת הגופים מצליחים לרצוח את וולט דיסני ומאחדים את כל המולטיוורס לציר זמן אחד בו מעולם לא יצא אף סרט אנימציה באורך מלא והסגנון הקרטוני של תור הזהב נשאר עד ימינו אנו, ואז מופיע על המסך הכיתוב ״מיקי דונלד וגופי יחזרו ב׳בעיית שלושת הגופים חלק 2: עלייתו של פלוטו׳״ מה שיגרום לכולם להיות בהלם טוטאלי ובמקביל לתהות איך לא שמו לב עד עכשיו להיעדרו של פלוטו.
בסיום הקרדיטים מופיעה סצינת אחרי הקרדיטים בה ניתן לראות את מיקי דונלד וגופי מיואשים ותוהים מה יהיה הלאה, כשלפתע הם שומעים קול אומר ״שמעתי שהדברים לא בדיוק הלכו כמו שציפיתם״ וניתן לראות צללית של אוסוולד הארנב.
רק אומר
שנה הבאה הזכויות של דיסני על מיקי מאוס פגות
ועכשיו אני מגלה שמסתבר שדיסני כבר הקדימו אותי (בערך)
והם הולכים להפגיש את מיקי המודרני הפרוע עם מיקי הסאדיסט שמתעלל בחיות (רק שהפעם הוא עבר מהתעללות בחיות לונדליזם).
זה אמנם לא מולטיוורס (נראה לי) וזה בכלל רק סרטון קצר, אבל בחיי לא ציפיתי להתקל בטריילר כזה בסך הכל יום אחרי התגובה למעלה, ועוד מדובר בטריילר שעלה ממש לאחרונה.
זה חתיכת צירוף מקרים הזוי.
הסדרה הזאת כבר שיחקה קצת עם יקומים מקבילים
במערכון Game Night מסוף העונה הראשונה יש רגע שדונאלד מחליף את מיקי בתור הדמות הראשית של דיסני.
בכללי, סדרת המערכונים החדשה The Wonderful World of Mickey Mouse של דיסני וסדרת המערכונים Looney Tunes Cartoons של וורנר די טובות ויש להם כמה מערכונים שאני אוהב. זה לא מושלם ואייקוני כמו הרבה מהמערכונים הקלאסים, אבל אחרי הרבה שנים שכל דבר שהדמויות של דיסני/וורנר היו מעורבים בו היה חרבון ענק על כל המורשת של הדמויות האלה, זה שיפור עצום.
ענק
הספר מעוטר בהמוני פרסים, אבל זה לא אומר הרבה לגבי הסרט. נקווה לטוב.
סדרה*
(ל"ת)
הוא גם כתוב ממש מזעזע
מלא רעיונות מקוריים מאוד, אבל אלוהים איזה ביצוע נורא
תלוי, תלוי (לפחות, אחרי שסיימתי רק את הכרך הראשון).
הוא מצליח להציג שני חלקים שונים מאוד. החלק שבו לא ברור מה לכל הרוחות קורה כתוב הרבה יותר טוב מהחלק שבו כן ברור. החלק הראשון מאוד 'זר', ובחלק ניכר מהזמן זה במובן החיובי; אבל אז הוא מסביר לנו מה קורה ומכניס את הסיפור לפורמט של דרמת מתח – וכזו שלא כתובה יותר מדי טוב. עוד לא התפניתי לקרוא את כרכים ב' וג', אז לא יודע מה קורה בהם.
אם ככה זה אחרי שחיזקו את העלילה
אני לא רוצה לדמיין כמה היא מטומטמת בספר.
ההסברים שנתת לתוכנית המוח הקפוא רק מדגימים עד כמה הכל מטומטם:
האנושות מרימה מבצע הנדסי עצום, ממקמת 300 פצצות אטום בצורה מדויקת בחלל, משתמשת בטכנולוגיית הקפאה חדשנית (אגב הקוף הממוחשב נראה כאילו נגמר התקציב לאפקטים) ובננו-סיבים שמעולם לא נבדקו, וכל זה בשביל מה?
המוח, גם אם הוא חכם, הוא לא ״נציגות אנושית״ אלא שבוי חסר אונים בידי חייזרים עוינים, איזה תועלת זה מביא? ועוד שולחים לשם מוח של איזה בחור חביב, פיזיקאי בינוני, שבבירור אינו בנוי למשימת ריגול בעומק החלל החיצון.
האמת שזו הבעיה העיקרית בטרילוגיה
הספר הראשון מעניין וכתוב מצוין, אבל אחריו העלילה הופכת לבלגאן שכל המהות שלו היא להציג בעיות בפיזיקה ופתרונות מתחכמים עבורן, ולפעמים להסביר קונספטים מורכבים, תוך פישוט עד כדי גיחוך.
הפיזיקה בספרים מחזיקה, אבל הסוציולוגיה והפסיכולוגיה ממש לא, ויש שם איזו אי הבנה בסיסית של הגורמים להצלחה האבולוציונית של המין האנושי.
סתם מסקרנות
מה הטענה של הספר לגבי האבולוציה של המין האנושי?
אין טענה קוהרנטית
יש רק אי הבנה – כנראה שאי מחשבה – על אבולוציה, ואיזה תפישה מאד מאד (מאד!) משוטחת של עיוות של אבולוציה בתור איזה "החזק שורד".![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
וזה לא שאני יכול לסכם את כל התחום בתגובה אחת בלי לשטח אותו באופן דומה
אז מכל הדיון: לראות או לא לראות?
אם אני מכוון לכך שלא בא לי טיגון מוח בגלל טמטום שלוקח עצמו ברצינות מידי.
אני מאוד נהנתי מהסדרה למרות כאב מוח קל
אבל זה באמת תלוי בגישה.
אחד הדברים שאהבתי בספרים זו הפלישה האיטית – חייזרים מתקרבים לכדור הארץ ויקחו להם 400 שנים להגיע. בזמן הזה הטכנולוגיה שלהם די תקועה (כי הם בחלליות), והטכנולוגיה האנושית תתקדם.
בדרך לשם, הספרים מפוצצים ברעיונות מופרעים, מעניינים, מוגזמים, וכן, לפעמים גם מאוד מטומטמים – והרבה מזה הגיע לסדרה.
ואני מסכים עם Morin פה – הכותב אוהב ליצור תופעות חברתיות נרחבות ולפעמים כובל את הדמויות לנהוג לפיהן, כאילו יש רק דבר הגיוני אחד שכולם עושים באותו רגע – והרבה פעמים זה בבירור שיטחי מדי.
והסדרה לדעתי משפרת הרבה מזה. כן, יש הרבה רגעים מטומטמים, אז מה? ברור שיש. בכל זאת היא עשויה טוב, מקורית, עם קצב מצויין (בלי פילרים מיותרים), ואני בקלות ממליץ עליה.