עדכונים באתר לא היו, אבל סיכומים – בהחלט. אחרי שנעבור את סיכום העשור הקודם, נצלול די מהר לתוך סיכום השנה, ואז לסיכום העשור הנוכחי. כיף כיף.
כמו תמיד, זה המקום לבקש דפי סרט וסדרה (בעדיפות כאלה שאתם גם מתכננים להגיב בהם, כן?). את הדפים הקודמים אפשר למצוא בתגית סיכום דפים.
דפי סרט
10 דקות אבודות (עוד רגע בקולנוע. יותר כמו 90 דקות אבודות, מה לא ככה??)
איוון האחד והיחיד (בעתיד הרחוק. סם רוקוול הוא גורילה)
אי האשליות (בקרוב. הספר ההוא של צמרמורת, רק על אי ועם מייקל פניה)
אקס-מן 2 (בעבר. הימים הפשוטים בהם לא היו לסדרה שמונים קווי זמן מתנגשים באותו סרט)
באהבה, אנטושה (לא בהפצה בארץ. סרט תיעודי על אנטון ילצ'ין)
בובספוג הסרט: מבצע הצלה (ברחוק. מי גר באננס בקרקעית הים?)
בלאגן על ארבע (ברחוק. סרט, ככל הנראה)
בלון (בדיוק יצא. לידיעת הקורא רוני רון: נא לא לדאוג)
בשכונת ההייטס (ברחוק. עיבוד למחזמר זוכה פרסי הטוני שלין מנואל מירנדה כתב והוא לא "המילטון")
האפיפיורים (בקרוב. הסרט עם הליהוק הכל כך מדויק שהוא יגרום לכם לחשוב שהטריילר הוא לסרט תיעודי)
הארייט (כנראה לא יופץ פה. סיפורה של הארייט טאבמן)
החיים יפים (בעבר. הפעם האחרונה שהעולם אהב את רוברטו בניני)
הטינה (2020) (בעתיד. רימייק לרימייק שיצא רק בגלל ש"הצלצול" הצליח, עכשיו עם 100% פחות שרה מישל גלר)
המלך (בנטפליקס. לא ביוגרפיה של זוהר ארגוב, מסתבר)
המשפט של השביעייה משיקגו (ברחוק. הסרט החדש של ארון סורקין)
השתולים (בעבר. אולי זה דף הסרט של השתולים. אולי לא. אולי לכו להזדיין)
חטוף (בקולנוע. זוכרים שלברוס ויליס הייתה קריירה קולנועית אמיתית?)
טום וג'רי (בעתיד הרחוק. רימייק לייב אקשן לטום וג'רי. לא יודע)
מטריקס Reloaded (תקלה 404. דף סרט זה לא נמצא)
מכסחי השדים (2020) (ברחוק. ג'ייסון רייטמן יחזיר עטרה ליושנה?)
מסייה ואפלר (היה אמור לצאת ולפתע נעלם. השם הכי צרפתי אי פעם)
נחשים על המטוס (בעבר. בדיחת אינטרנט שיצאה משליטה. כמו כן: כולם מדברים על הנאום של סמואל ג'קסון, אף אחד לא מדבר על הנחש שנשך את איבר המין של הבחור המסכן ההוא)
ספיידרמן 2 (בעבר. סרט הספיידרמן הכי טוב, על פי אנשים שטוענים שאני לא מבין שום דבר)
ספיידרמן: ממד העכביש 2 (בעתיד הרחוק. למי אכפת מטום הולנד, סרט הספיידרמן העתידי היחיד שחשוב)
עורב לבן (בקולנוע. ביוגרפיה על רקדן בלט שערק מברה"מ למערב)
פיטר ראביט 2 (ברחוק. המשך ל"מדגסקר 3")
קיס קיס בנג בנג (בעבר. הקאמבק של רוברט דאוני ג'וניור לפני הקאמבק של רוברט דאוני ג'וניור)
קצין ומרגל (בקרוב. רומן פולנסקי נכנס לחדר עם משקפי שמש ומעיל פרווה עצום לצלילי "Without Me" של אמינם)
שחקי אותה בוסית (בקרוב. טיפאני האדיש ורוז ביירן נגד סלמה הייק)
שקיעה (ב"כנראה לי ייצא פה". הסרט החדש של הבמאי של "הבן של שאול")
דפי סדרה
אוזרק (בנטפליקס. ג'ייסון בייטמן עושה "שובר שורות")
המנדלוריאן (בדיסני פלוס. מלחמת הכוכבים עושה מערבונים)
חומריו האפלים (סתם בארץ. עיבוד לסדרת הספרים של פיליפ פולמן)
יורשים (עכשיו. על פי התגובות, גרסת החלקים הטובים של "משחקי הכס")
קדמון (באדולט סווים. דינזואורית. איש. דם)
אז לגבי נחשים על המטוס אתה אומר בעצם
שנחש נשך נחש?
אפשר בבקשה דף ל"למה נשים רוצחות"?
סוף סוף אני רואה סדרה טרייה כשעוד מדברים עליה :)
יש למישהו המלצות על הסדרה Person of Interest?
אני ממש אוהב תעלומות שמסקרנות אותי ולאט לאט מתפצחות וכשבסיום יש פייאוף מספק ששופך אור על כל מה שאירע לפני ונותן הגיון להכל, אני הולך לישון שמח. בגלל זה מאוד אהבתי את ווסטוורלד, שסיפק לי בדיוק את זה. ראיתי שג'ונת'ן נולאן עשה סדרה נוספת, הסדרה הנ"ל, ותהיתי איך היא. הבעיה היא שלאחר שראיתי כדקה מהפרק הראשון, שמתי לב שהצילום הוא ברמה של פרסומת בערוץ הקניות ובהתחלה חשבתי שהתבלבלתי בסדרה מרוב שזה הרגיש רמה נמוכה. אולי התרגלתי יותר מדי לסדרות של HBO, שהרמת איכות הפקה שם היא מהגבוהות שיש בטלוויזיה, ולכן יש לי את הבעיה הזאת. בכל אופן, מישהו צפה בסדרה? איך היא? שווה צפייה? לא עדיף במקום זה להתחיל את "עמוק באדמה"?
ניהלנו עליה דיון באתר לפני איזה זמן
היא הומלצה בעקבות בקשה שלי לסדרות (זוכרת שהוזכר שם גם בלק ליסט שאני לא אוהבת)
זו סדרה נחמדה, אני מצאתי בה כמה חסרונות אבל העבירה לי את הזמן. לא ראיתי אותה עד הסוף, בשלב כלשהו מיציתי. יש סיכוי שהייתי חוזרת אליה אם הייתי זוכרת איפה עצרתי.
רמת ההפקה היא טלויזיונית, וגם הפרוצדורליות שלה מאוד טלויזיונית. זה נחמד בעיני, אבל משרת דבר אחר מאשר סדרות איכות כאלה של HBO.
(אם לא ראית, פשוט צפה באמריקאים, בעיני הסדרה של העשור)
אני המלצתי עליה, בחום. כמו שאתה רואה, זה לא הדעה הכי פופולרית בעולם ולכן הסדרה גורזנה. היא מאוד שונה מווסטוורלד בנקודה שמישי ציינה, היא טלוויזיונית מאוד, בעיקר בהתחלה. קשת העלילה המרכזית כתובה בצורה מאוד עקיפה, ובעיני זה חלק גדול מהחוזק שלה. ולוקח לזה זמן להתבשל. אם אתה מהמיעוט שאוהבים אותה, אתה מאוד תאהב אותה, כמו שהציון בIMBD מראה (הציון לפרקים בודדים הוא אפילו גבוה יותר מהציון שניתן לסדרה). ברמה הטכנית (צילום וכו') היא סתמית מאוד, זה לא ישתנה לצערי . אבל לי אישית מבחינת התסריט והעלילה, היא אחת הסדרות
אגב, מודה לך מאוד על ההמלצה
חושבת שמגיעה לה ההמלצה, לא מספיק מעריכים את הקונספט של סדרה פרוצדורלית טובה, וקצת התרגלנו לטוב מידי עם הסדרות ברמת גימור קולנועי. אחד היתרונות של סדרות שכאלו שאפשר ללכת ולחזור. כמובן שמכיוון שלא נשארתי בינתיים עד הסוף, יש סיכוי לא קטן שכשאפגוש את קשת העלילה אבין את ההתלהבות שלך, כי בסך הכל נולאן מספר סיפורים לא רע בכלל.
פגשתי לא מעט סדרות שברגע שהורדתי מהן את הציפיה להראות מיליארד דולר (לפרק) מאוד נהניתי מהן. זה חשוב יותר מסדרות שכתובות גרוע ומופקות מאוד יפה/יקר.
תודה שאת אומרת את זה. לא נעים להמליץ דברים שמאכזבים. לגבי הסדרה, אחרי שניתחתי את זה לעצמי. את צודקת לחלוטין שבסופו של דבר חייבים להנות מהאלמנט הפרוצדורלי של הסדרה. הקשת העלילתית הרחבה לא עומדת לעצמה, אם אין הנאה מהסיפור הבודד, ואני נהניתי ממנו. אין לי התנגדות עקרונית לסיפורים אפזודיאלים. מאוד נהניתי מהאוס לדוגמא, וגם כאן זה היה חלק מהנאה שלי. מהבחינה הזאת, תהום פעורה בין זה לבין ווסטוורלד, שהיא אחת הסדרות הפחות אפזודיאליות שאפשר למצוא.
החוזק המרכזי של של הסדרה הוא בעובדה שהיא מפתחת בצורה טובה מאוד את הפרמיס שעליו היא בנויה. בהתחלה מדובר בפרמיס פשוט מאוד, סוג של דוח מיוחד לייט בלי המאבק המוסרי (הם לא מענישים). אבל לאט לאט, ובצורה שאני מוצא מאוד איכותית, חושפים בעצם את ההשלכות שיכולות להיות לטכנולוגיה כזאת במציאות. גם על אנשים, ולא פחות מכך, על האינטלגנציה המלאכותית בעצמה. שהיא מוצגת כאן בצורה מציאותית, עם מגבלות ולא עם רובוטים סטייל טרמינייטור או מאטריקס. לא"מ יש את מגבלות המציאות שבה היא פועלת ואת מגבלות התכנות שלה. זה היה טיפול טוב מאוד בנושא שלא ראיתי שטיפלו בו בצורה טובה.
עוד נקודה שמאוד אהבתי. זה עולם בלי "תסמונת גיבורי על" אבל עם אלמנט מסויים שלו. תמיד כשנותנים למשהו יכולות מעבר למה שאנחנו מכירים, זה תמיד קשה לתת לכוחות האלו מסגרת טובה שתכיל גם מוגבלויות שבאות בצורה טבעית ולא מאולצת. להמון סרטי גיבורי על יש את זה. להארי פוטר יש את זה. זה הסיבה שסופרמן הוא דמות בלתי אפשרית לטיפול שיולדת דברים גרוטסקיים כמו ספריי קריפטונייט. היא דמות חזקה מדי וכל מגבלה על הכח שלה מרגישה מאולצת. הקונפליקטים או שהם לא קיימים, או שזה תגרת אגרופיים שמשמידה יקומים. אם הגעת לפרק GOD MODE אולי תביני על מה אני מדבר. מציגים ישות עם יכולת אדירה מצד אחד, אבל עם מגבלות מובנות ומובנות (עם ב' קמוצה וב' נחה). ואחרון, דמויות שמשוחקות טוב וכתובות טוב, שזה כולם חוץ מישו ( ששכחתי את שמו), שלצערנו התחיל כדמות ראשית אבל בהמשך הסדרה מקבל הורדה בדרגה כששמים לב כמה השחקנים סביבו יותר טובים ממנו.
לא הגעתי לשלבים האלו
היתה תקופה שנזקקתי לסדרת שינה טובה, ומשהו נטול מתח של קליף האנגרים, שלא מכריח להשאר ערה לפרק הבא עבד לי טוב. אחר כך נהיה לי סדר יום עמוס והיא קצת נשכחה. דווקא בזמן האחרון היה מתאים לי, אבל גם אין לי כח לחפש סידורים לצפיה (כי היא לא זמינה בפלטפורמות שנגישות לי)
חייבת לציין שבעקבות הדיון כאן
חזרתי אל הסדרה, מסתבר שהפסקתי איפשהו באמצע העונה השניה, ואני חושבת שהיא ממש עלתה על הגל בעונה השניה. אני מבינה את הרעיון של קשת עלילה, זה כן מוריד קצת מהפרוצדורליות שלה, ומוסיף דיון פילוסופי מעניין לרקע שלה.
הדבר השני שמאוד הציק לי בסדרה: בניית הדמויות המשניות ובעיקר היחס לנשים והחלוקה לטובים/רעים, השתפר דרמטית. הוכנסו מספר דמויות נשיות מעניינות (ג'ון הוא בהחלט החוליה החלשה בסדרה) וגם קונפליקטים קצת פחות ברורים ממה שהיו קודם. בעונה הראשונה היתה מאוד תחושה של שכר ועונש וזה נרגע.
כאילו שבבת אחת נפתח שם יקום רעיוני שהיה צריך להתפתח קודם, אולי נולאן קיבל גלולת אומץ, כי כבר בהתחלה היה ברור שיש שם סיפור מסגרת רק שהוא לא הלך כל כך רחוק בעונה הראשונה (המכונה מסמנת אנשים שונים באופן שונה, ואפילו זה בפני עצמו מרתק)
אז אני תומכת יותר בהתלהבות של אדון הבובות.