יש דף סרט שאתם רוצים? דף סדרה? בקשה אחרת? משהו אוף טופיקי לחלוטין? זה המקום.
את הדפים הקודמים אפשר למצוא בתגית סיכום דפים.
סרטים
אייפל (בקרוב. לאחר שקרואסנור, הקרואסון המפלצתי שגודל במעבדה ומאיים להחריב את פריז, לא נעצר בסזון, למדעני העיר אין ברירה אלא להשתמש בפרוטוקול אייפל – אותו פרוטוקול סודי שהופך את המגדל לרובוט Mecha ענקי. עכשיו הם רק צריכים לקוות שכל הזמן בו שכב ללא נוע לא פגם בתפקוד שלו)
אין ברירה אחרת (עולה השבוע. מחזמר שמבוסס על שירי Blur או לחלופין סרט של ברוס ויליס. תבחרו אתם)
בכוננות מתמדת (בעבר. עוד סרט של ברוס ויליס מה נה- אה, זה מהתקופה שהוא עדיין השקיע, מצטער)
דוג טריפ (בקרוב. צ'אנינג טייטום חוזר והוא מביא איתו כלבה)
הבורגרים של בוב – הסרט (בעתיד. בקרוב בכל אפליקציות המשלוחים)
המון (בעבר. שני זוגות, שהבן של האחד הרג את הבן של השני, יושבים לדבר בכנסייה)
הנועזים (בעבר. סידני פואטייה וטוני קרטיס ילמדו אותנו שגזענות זה רע אבל לברוח מהכלא זה דווקא מגניב)
הצגת הקולנוע האחרונה בבוקרשט (בקרוב. בטח הקרנה של "בלאדשוט")
מאסטר-שף צ'נג (בקרוב. שף סיני נוסע לפינלנד ורוכש חברים)
מטרות (בעבר. איש יוצא למסע הרג. כוכב עבר של סרטי אימה רוצה לפרוש מהקולנוע. הם יפגשו)
נבחרת המפלצות (בעבר. לא פריקוול לספייס ג'אם)
נחשו מי בא לסעוד (בעבר. זאת מלאני לורן ומשום מה היא חמושה
נסיעה ממולכדת (בקולנוע. נסע כל הדרך מ-2015)
נשק קטלני (בעבר. הסרט שהפך את שיין בלאק למי שהוא)
סוכן הצללים (בקרוב. ליאם ניסן הוא סוכן… הצללים!)
סורד ארט אונלין: פרוגרסיב (בקולנוע. כן, זה עדיין מופיע באתר של יס פלאנט עם "אונלין" ולא "אונליין")
רוכבי הצדק (בעבר. סרט הנקמה הדני שעורר באזז מסוים בשנה האחרונה)
שערוריה: סיפורו של עיתון (בקולנוע. שערוריה של ממש! אכתוב מכתב חמור סבר לכל המעורבים בדבר. דבר זה לא יעבור בשתיקה!)
שעה גורלית (בקרוב. נעמי וואטס נמצאת ביער ודברים רעים קורים לבן שלה אבל היא ביער בכלל)
סדרות
אופוריה (משודרת כעת. צעירים עושים סמים ומתלבשים מדהים)
המופע של קאפהד! (בקרוב. עיבוד למשחק המחשב המאוד יפה ומאוד "אוקיי, נו, אבל לחצתי על הכפתור נו סעמק עכשיו מהתחלה???")
מון נייט (בקרוב. אוסקר אייזק מצטרף ל-MCU עם מבטא בריטי)
פאם וטומי (בהולו. הסיפור שמאחורי דליפת קלטת המין של פמלה אנדרסון וטומי לי)
פיסמייקר (ב-HBO MAX. שנות השמונים התקשרו והם דורשות לדעת אם כל הלהקות בסדרה באמת אמיתיות כי אפילו הן לא שמעו עליהן)
צהובות (לא מזמן. סיפור על האצבעות שלי אחרי שאכלתי במבה)
כתבות שאולי פספסתם
רוב מה שעשינו בינואר היה לסכם את 2021, אז אפנה אתכם פשוט לסיכום הסיכום – שם תוכלו למצוא את כל הכתבות והסקרים במקום אחד.
חוץ מזה, יהונתן צוריה כתב על "CODA", על "Mass", ובשביל לא לשבור את התימה של 4, אז גם על ארבעה סרטים ישראלים ("מחברות הניצחון", "תמונות שחורות", "עוד סיפור מושלם" ו"זרים אחדים") במחיר ביקורת אחת (הוא גם כתב על "סמטת הסיוטים", אבל זה לא ממש קשור לספרה 4). מתן מצידו כתב על "צעקה" החדש, תום שפירא ספד לפיטר בוגדנוביץ' עם ביקורת לסרט הראשון "מטרות", ויצחק בארי כתב על העונה הראשונה של "מחזור כישור הזמן".
בנוסף, רם הרים מבט וסקר את הסרטים המעניינים שיצאו בתקופה הקרובה ויהונתן בחן את התופעה של שירי נושא לסרטים ישראליים בעשור האחרון.
מאיפה לקוחה התמונה בכותרת?
הילד השמנמן נראה ממש חמוד ולא מזיק
הוא לא שמנמן
יש לו עצמות גדולות
אולי דף סרט לחדש של קשלס?
נראה שלא מעט אנשים ראו אותו ומעניין אותי לקרוא דעות מפורטות יותר של אנשים לגביו.
אפשר דף לגדול עם זאבים?
התחילה העונה השניה ואני עוד באמצע העונה הראשונה, אבל בינתיים היא מעניינת.
זה נראה כמו מקום נחמד לסכם בו את ינואר שהיה לי
בדרך כלל אני מתחיל כל שנה אזרחית חדשה בצפייה בהרבה סרטים. כל תקופת סיכומי השנה של נובמבר-דצמבר תמיד מזכירה לי כמה מעט סרטים ראיתי במהלך השנה (ובכלל) מה שגורם לי להרגיש רע עם עצמי ובעקבות זה אני מחליט שבשנה הקרובה אני אראה כמה שיותר סרטים. הדבר מחזיק יפה מאוד במהלך ינואר ופברואר ואז דועך עד אזור נובמבר-דצמבר שבהם אני שוב מרגיש רע עם זה שלא ראיתי מספיק סרטים השנה.
אז בינואר הזה ראיתי 25 סרטים (בצפייה ראשונה). די טוב בשבילי, והייתי רוצה לחלוק משפט או שניים (או פסקה או שתיים) על חלק מהם אם זה לא חופר מדי:
עד התביעה (1957) –
סרט מתח נהדר עם טוויסטים טובים ותצוגות משחק נפלאות שנפגע בשל סצינת סיום שיכלה לעבוד טוב אם לא הייתה כה מזורזת ומרגישה כאילו באה משום מקום.
Beauty and the Dogs (2017) –
סרט מתח/דרמה תוניסאי מעולה שהוא בגדר חובה לכל מי שמעריץ שוטים ארוכים. ולא שוטים ארוכים סטטיים שדורשים סבלנות. המצלמה בקושי נחה ובתזוזה כמעט מתמדת ולמרות זאת מצליחה לשמור על פריימים מאוד יפים ויזואלית שכיף להסתכל עליהם ויוצרת אווירת לחץ ודחיפות שעובדים טוב מאוד עם העלילה. השחקנית הראשית עושה עבודה נפלאה והסיפור מרתק למעקב ומצליח להוציא מהצופה את הרגשות הרצויים. רוב הזמן, לפחות. באחד הפרקים שלו הסרט מחליט להפוך לסוג של סרט אימה מה שהיה עובד אם הוא לא היה דוחף את הדמויות להתנהגות מעט לא ריאליסטית בשביל האפקט. מצד שני, קראתי ביקורות שבהן התלהבו מהפרק הזה ספיציפית.
Barb and Star Go to Vista Del Mar (2021) –
הייתי סקפטי לגבי הסרט לאורך רוב חלקו הראשון אך ברגע שבארב וסטאר מגיעות לויסטה דל מאר העניינים משתפרים. זו לא קומדיה מבריקה במיוחד והסיפור די בסיסי אבל כן יש בדיחות מצחיקות פה ושם, אין רגעים מביכים כמעט בכלל, השירים ממש אחלה באופן מפתיע והאווירה די כיפית.
נחמד, מהנה. לא חובה בשום צורה אבל בשביל משהו בידורי קליל זו יכולה להיות אחלה בחירה.
The Worst Person in the World (2021) –
בחציו הראשון (אפילו קצת יותר) 'האדם הגרוע בעולם' היה נפלא. החל מהדמויות הנהדרות, הדיאלוגים המאוד ריאליסטיים ומהנים והקצב הפנטסטי.
בחלקו השני הסרט פתאום משנה כיוון. גם עלילתי, גם באווירה וגם ברמה שלו. מהרגע שבו חושפים שלאקס של הדמות הראשית יש סרטן הסרט מחליט לזרוק את הדמות הראשית הצידה ולהפוך אותה לצופה מהצד ופשוט להתמקד באקס שלה. שעם כל הכבוד לדמות החביבה שלו שהייתה אחלה בתור דמות משנית איני מושקע בה רגשית באותה מידה כמו בדמות הראשית. הסרט לא מנסה אפילו להראות איך הדמות הראשית מתמודדת עם התגלית החדשה. רואים אותה בוהה בקיר בסצינה אחת, דומעת לעבר השקיעה באחרת, כן. אבל זה לא עמוק, זה לא אומר לי כלום והכי גרוע – זה לא מעניין. וחבל שדווקא בסרט שהיה מאוד קצבי ומרתק לצפייה גרם לי מספר פעמים להסתכל על השעון בחציו השני.
עדיין מדובר בסרט טוב ומומלץ אך היה לו פוטנציאל להיות הרבה יותר ודי השאיר אותי עם טעם של פספוס.
דרומית לגן עדן (2021) –
לא חסר בסרט מקרים בהם דמויות מתנהגות בצורה מטומטמת למדי רק לשם המגניבות של הסצינה או, יותר גרוע, לשם קידום העלילה (האירוע מפנה המרכזי כולו הוא כזה). אך הסיפור הכללי, גם אם לא תמיד מתנהל בצורה הכי חלקה, הוא די טוב. הדמויות הן נורא קולנועיות ולא ריאליסטיות אך מהנות לצפייה. ובאופן מפתיע כל זה מתחבר לסרט שבוחר ללכת על אווירה מאוד מדכאת ומורבידית באופן שדי אהבתי.
אני יכול להבין את הטענות שהסרט לא החלטי לגבי מה הוא. קומדיה? דרמה? מתח? ארט האוס? רק שלדעתי הבימוי המוצלח מצליח לאגד את הז'אנרים הרבים האלה בתסריט המפוקשש הזה לכדי אווירה קוהרנטית אחידה אחת.
רוב השחקנים עושים עבודה נהדרת (בעיקר הילד) ועבודת הבימוי של קשלס היא נפלאה, השליטה שלו במדיום ניכרת גם בסצינות הפשוטות אך בעיקר בסצינות האקשן.
מבדר מאוד, מעביר את הזמן יפה מאוד והכי חשוב – האווירה שלו המשיכה איתי והשפיעה על המצב רוח שלי גם לאחר שנגמר. וכל זה למרות תסריט די בעייתי, כמה רגעים שלא ממש אהבתי וסוף מאכזב.
Ema (2019) –
לא דיברו הרבה על הסרט הזה בזמנו עד כדי כך שלקח לי שנתיים עד ששמעתי עליו וזה למרות שהוא מגיע מבמאי שאני די אוהב (פאבלו לאריין, 'ג'קי' ו-'ספנסר'). והתאהבתי בו קשות. בזכות הסטייל, הקצב, האהבה המדבקת שלו לריקודים, בזכות הדיאלוגים הנהדרים, בזכות השחקנית הראשית, בזכות הפסקול המוזיקלי והשירים ובזכות סיפור מעניין שהוא לא שיא הריגוש או התחכום אבל שומר על עניין לכל אורכו ולא מפריע לפאבלו לאריין להפגין עוד פעם את יכולת הבימוי המשובח שלו.
נראה לי שאפשר לשנות את השם של עד התביעה לעדת התביעה
אני מניח שהמתרגם שעשה את הטעות הזו כבר לא יעלב (או אולי אני טועה וזו מתרגמת
)