שנת 2017 היא לא שנה אהודה במיוחד. בין אם פה בתגובות או בסיכומי שנה אחרים, נראה שהשנה לא תזכה בסקר "השנים הטובות שהיו לאנושות", לפחות אם ההצבעה היא על פי פופולאריות. ובכל זאת, 456 אנשים בחרו את עשרת סרטי השנה של עין הדג. סרטים שאולי עכשיו קל לקחת כמובן מאליו או להמעיט בערכם, אבל כשלוקחים מבט לאחור זה מטורף שהסרטים כאן הגיעו לאן שהם הגיעו: בלוקבאסטר של אדגר רייט? סרט אימה של קומיקאי שסוחף את העולם? סרט טוב מהיקום של DC? המשך ל"בלייד ראנר"? סרט "וולברין" מדמם ומלא בכאב וזקנה?
אז אפילו אם 2017 לא תיזכר לטובה, אין ספק שהיא הייתה מלאה בכמה הפתעות נעימות ביותר. עכשיו רק נותר לבחור מיהו הסרט הטוב ביותר:
סרט השנה של עין הדג לשנת 2017:
- דנקרק (20%, 203 קולות)
- לוגאן (19%, 186 קולות)
- בלייד ראנר 2049 (13%, 133 קולות)
- בייבי דרייבר (12%, 121 קולות)
- תברח (10%, 102 קולות)
- מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי (9%, 86 קולות)
- וונדר וומן (6%, 59 קולות)
- תור: ראגנארוק (6%, 56 קולות)
- קוקו (3%, 30 קולות)
- ספיידרמן: השיבה הביתה (3%, 27 קולות)
מס' מצביעים: 1,003
Loading ...אלה הם עשרת הסרטים שהגיעו למקומות הראשונים בדירוג בסקר המקדים. בהמשך הדירוג נמצאים:
11. שומרי הגלקסיה: חלק 2
12. אור ירח
13. לא פה, לא שם
14. קולוסאל
15. רוחות קרות
16. השם שלך.
17. חולי אהבה
18. כוכב הקופים: מלחמה
19. פיגומים
20. אוקג'ה
21. זה
22. דטרויט
23. פטרסון
24. לגו באטמן
25. יצורים ליליים
26. סיפור רוחות
27. אמא!
28. פוקסטרוט
29. נשות המאה ה-20
30. קינגסמן: מעגל הזהב
מתוך 272 הסרטים שנכללו בטופס (כל הסרטים שהופצו מסחרית בארץ השנה, פלוס סרטים נבחרים שלא הופצו), 264 נצפו על ידי לפחות אדם אחד מהמדרגים; 165 דורגו על ידי לפחות 10 אנשים; ו-34 סרטים דורגו על ידי 100 אנשים או יותר. הסרט שדורג (לטוב או לרע) יותר מכל סרט אחר הוא "לוגאן", ואחריו "שומרי הגלקסיה: חלק 2" ו"וונדר וומן". 128 סרטים דורגו בחמישיה הנבחרת של אדם אחד לפחות.
השנה לא היתה שאלה לגבי מה תהיה העשיריה: יום אחרי שהסקר יצא לפועל העשיריה שאתם רואים לפניכם התגבשה, ומאז היא רק צברה פער הולך וגדל מהמקום ה-11. נראה שיש הסכמה רוחבית בין מצביעי האתר שאלה הם עשרת סרטי השנה.
העשיריה כוללת מספר שיא של גיבורי על: ארבעה. תוסיפו לזה עוד שני סרטי מדע בדיוני, סרט אקשן-מכוניות וסרט אנימציה, ותקבלו רשימה בלוקבאסטרית להפליא. זה לא רק הז'אנרים, כמובן: לרוב, נכנסים לרשימה גם כמה סרטים בפרופיל נמוך יחסית, כאלה שלא מככבים בטבלאות שוברי הקופות. השנה הרשימה היא על טהרת הכסף: הסכום הנמוך ביותר שאחד מהסרטים ברשימה עשה הוא 226 מיליון דולר ברחבי העולם. עוד תוצאה של אינפלציית הבלוקבאסטרים היא שמדובר ברשימת סרטים ארוכים – 6 מהסרטים ברשימה אורכים 130 דקות או יותר (אם כי באופן מפתיע, הסרט של כריסטופר נולאן ברשימה הוא דווקא אחד הקצרים ביותר).
אמנם השנה אף סרט שלא הופץ מסחרית בארץ לא הצליח להיכנס לעשיריה, אבל בכל זאת מדובר בשנה טובה לסרטים לא-מופצים עם ארבעה סרטים שנכנסו אל 30 המקומות הראשונים. בינהם נמצא "השם שלך.", שהוא סרט האנימה הראשון שהגיע אל הרשימה שלא בוים על ידי מיאזאקי, וגם הסרט היחיד ברשימה שמדבר כולו בשפה שאינה אנגלית או עברית. אחריו נמצאים "אוקג'ה", "דטרויט" ו"סיפור רוחות".
מבחינת סרטים ישראליים, נראה שהשנה היוותה שיפור על השנה שעברה, וישנם שלושה סרטים ברשימת ה30 – "לא פה, לא שם" הוא הסרט הישראלי האהוב ביותר, במקום ה-13, ואחריו "פיגומים" ו"פוקסטרוט" עם "נורמן" ו"מעבר להרים ולגבעות" מבצבצים לעבר הפינה, מרחק נקודות ספורות מרשימת ה-30. "מכתוב", הלהיט הישראלי הגדול של השנים האחרונות שהביא 500 אלף צופים, לא הגיע לשום מקום משמעותי ודירגו אותו רק 48 אנשים. נשלחה משלחת חיפוש למצוא את כל ה499,950 האחרים.
כריסטופר נולאן ממשיך לצבור פער על פני כל במאי אחר בתולדות הסקר עם הכנסת הסרט השמיני שלו לעשירייה. חוץ ממנו, לי אונקריץ' מכניס את סרטו הרביעי, אדגר רייט מכניס את סרטו השלישי, ריאן ג'ונסון עם את סרטו השני ודני וילנב עם סרט שני ברצף. חוץ מהם, מדובר בכניסות ראשונות לעשיריה לג'ורדן פיל, טאיקה ואטיטי, ג'ון וואטס, ג'יימס מנגולד, אדריאן מונילה ופטי ג'נקינס. אפרופו ג'נקינס – "וונדר וומן" הוא הסרט החמישי בעשיריות שאחת מהבמאיות שלו הייתה אישה (אחרי "שרק", "אבודים בטוקיו","ענן אטלס" ו"אפס ביחסי אנוש"), ורק הסרט השלישי שאותו ביימה אישה לבדה. פיקסאר מכניסים את סרטם התשיעי לסקר, ומארוול זוכים להכניס שני סרטים ובכך להגדיל את מניין הסרטים של האולפן ל-6.
אם סופרים זיכיונות, אגב – עד כה, הארי פוטר, והארץ התיכונה ומארוול היו עד היום בתיקו עם 4 סרטים לכל אחד. עכשיו מארוול צברה פער שיהיה קשה לעקוף (אם כי עבור הארי פוטר זה עוד טכנית אפשרי). אם יש מישהו שאולי יכול לתת להם פייט זה סרטי יקום האקס-מן שעכשיו העלו את מספר הסרטים שלהם בעשיריות השנתיות ל-4 (אם סופרים את דדפול, וסופרים) אבל עכשיו אחרי המיזוג עם דיסני, אולי בעצם האקס-מן הם חלק מהיקום של מארוול, אז מה כל זה אומר בכלל? מלחמת הכוכבים הכניסו סרט שלישי בסדרה, ו"וונדר וומן" הוא הסרט הראשון של היקום הקולנועי של DC להיכנס לסקר, מכיוון שסרטי באטמן של נולאן לא שייכים אליו.
מה היה הסרט הגרוע של השנה? ובכן,הסקר בנוי כך שאפשר רק לדעת מה היה הסרט שהכי הרבה אנשים ראו – אבל לא אהבו. ובהגדרה כזאת, המנצח הוא "אמונת המתנקש" (שגם קיבל את המספר הגדול ביותר של הצבעות "לא אהבתי"). קצת מאחוריו, "המומיה (2017)", ומשלימים את החמישייה "הנוסע השמיני: קובננט", "אימוג'י – הסרט" ו"המגדל האפל". רק שניים מהם זכו לביקורות כאן באתר, כך שאפשר להגיד שהשנה הצלחנו להימנע באתר מלראות סרטים גרועים, ובכך להימנע מלקטול סרטים גרועים. מצטערים.
בתואר הנכסף "הסרט הככה-ככה ביותר של השנה" זוכה בכבוד רב "ליגת הצדק". לא בגלל שהצביעו לו "ככה-ככה" הכי הרבה אנשים (זה דווקא היה "שומרי הגלקסיה 2" עם "וונדר וומן" כמעט בתיקו איתו ואחריהם "היפה והחיה"). אלא בגלל שלמרות שהצביעו אליו מספר רב של אנשים, הוא כמעט מאוזן בציון המשוקלל שלו. יש קבוצה גדולה של אנשים שחשבו שהוא "ככה ככה" ועל כל קול חיובי שהוא קיבל, יש קול שלילי שאיזן אותו. במקום שני באותה דרך נמצא גם "הרוח במעטפת".
הסקר יישאר פתוח במשך שבוע, עד יום חמישי, ה-11.1, בלילה. ואז – סקר הופעת השנה.
את תולדות סקרי סיכום השנה הקודמים של האתר, ולינקים לכל הסקרים הקודמים, אתם יכולים למצוא פה: ההיסטוריה של סיכומי השנה של עין הדג.
שפל חדש
לא ראיתי אף סרט מה-20 הראשונים. הבת שלי לפחות ראתה wonder woman אבל בלעדיי…
אוך, נראה לי שהצבעתי בטעות לוונדר וומן במקום ללוגאן :-(
אם יווצר איכשהו מצב שבו הסקר יוכרע על חודו של קול וכו'.
(אלא אם אני טועה והעובדה שהתוצאה של וונדרוומן מודגשת לא בהכרח אומרת שזה הסרט אליו הצבעתי).
ממש מעניין אותי כמה אנשים בסך הכל הצביעו לקולוסאל. המיקום הדי גבוה שלו הפתיע אותי יחסית לסרט שבטח לא הרבה צפו בו, ויש לי תחושה שכמעט כל מי שראה סימן אותו בלפחות "אהבתי".
וואו
כאילו יש בעשירייה הראשונה כמה סרטים כיפיים, אבל סרטי השנה? נו שוין אני כנראה מזדקן
בחירה קשה בטירוף
לוגאן ותברח בקלות מבחינתי מעל כל שאר הסרטים שיצאו השנה.
הולך עם תברח כי את לוגאן ראיתי בקולנוע ואולי זה העצים לי את החוויה, את תברח לצערי לא תפסתי בקולנוע.
אגב לספיידרמן לדעתי ממש לא מגיע להיות בעשירייה, סרט נחמד וזהו.
Baby, it's cold outside
הקול שלי לגמרי הולך לאדגר רייט. וזו החלטה קלה כי ראיתי את כל סרטי העשירייה ו 25 מתוך הטופ 30, שזה מכובד (מתוך ה 30, יש רק סרט אחד שהופץ פה שלא ראיתי).
חמישיית ה"לא אהבו" בהחלט ראויה לתואר. והאמת, אני קצת מופתע ש"היפה והחיה" לא הגיע לפחות ל 30. כלומר, אני שמח, כי לדעתי הרימייקים האלה מיותרים, אבל הוא היה הסרט הכי רווחי של השנה (ומקום עשירי אי פעם) ונראה היה שהרבה אנשים אוהבים אותו.
העשירייה הזאת מסכמת את השנה של הוליווד לא רע
כלומר: הרבה סרטים טובים שעשו לא מעט כסף, אבל אף אחד מהם (בעיניי) לא התעלה על פני כל האחרים למעמד של 'הסרט האחד שאתם חייבים לראות השנה'. נהנים מהספק הם 'וונדר וומן' ו'ספיידרמן', שלא ראיתי.
התלבטות קשה בין 'בלייד ראנר' ל'תברח'. מהשני נהניתי יותר, הוא כתוב הכי טוב ובכלל חסר פגמים מהותיים שניתן להצביע עליהם (למעט המסר הבעייתי; וזהו אכן סרט-מסר). מאידך גיסא, אני מאמין שהראשון מהווה את ההישג הקולנועי הגדול של השנה, כי גם מי שלא סבל אותו חייב להודות שכבר מזמן לא נותנים תקציבים כאלה (150 מיליון דולר) ליוצרים עם דבקות אומנותית כל כך חזקה.
וונדר וומן
לא בגלל שזה הסרט הכי טוב שהוליווד יצרה אי פעם, אלא בגלל שזה סרט חשוב שיצא בזמן הנכון.
אני מסוקרן
מה הם 8 הסרטים שבאמת אף אחד לא דירג ?
עכשיו קצת קשה לי להגיע לזה, אבל אני יכול להגיד מחר
בינתיים אתם מוזמנים להמר.
ההימור שלי
חצי ג'אניקמציה, וחצי אקשן גנרי מהקרנות חצות בסינימה סיטי
ובכן
אישור לבגוד, ג'וזפין קצת בהריון, דיפ וחברים בים הגדול, האקר, מטווח אפס, נפילה, סופר ראביט, סכנה מבפנים.
לגבי רובם אין לי מושג מה הם.
מעניין למצוא פה קומדיות בורקס צרפתיות
(טוב,טכנית "אישור לבגוד" הוא,מסתבר,ארגנטינאי, אבל מבחינת כל השאר הוא מותאם בדיוק לז'אנר)
תמיד נראה שיש קהל רחב לסרטים האלה, ובגיגול מהיר גם התייחסיות מצד קהל ומבקרים.
כנראה שלא בתוך קהילת עין הדג (ואולי טוב שכך)
התלבטתי בין בלייד ראנר, תברח ודנקרק
בסוף הלכתי על בלייד ראנר, שלמרות שהיה פחות מהודק מהשניים הקודמים, היה גם המרשים ביותר בשיאים שלו.
אני רואה ש"אמא!" במקום ה-27 – איך הייתה ההתפלגות שלו פחות או יותר? כי אצל המבקרים לא היה השנה סרט יותר מפלג.
מצטרף לשאלה על אמא!
(ל"ת)
איזה קטע...
ראיתי את "אמונת המתנקש", אבל לא זכרתי את זה ובגלל זה לא דרגתי אותו. (בכל מקרה- לא אהבתי).
בייבי דרייבר במקום השני בסקר הזה. הרמתי גבה. אמנם אלה רק 65 אנשים, אבל זה עדיין קצת מוזר, בהתחשב בזה שרוב הביקורות עליו לא היו מהללות (גם לא גרועות, אבל הסרט הטוב של השנה?). אבל בגדול חוץ מזה אפשר להגיד שזה די מסכם את השנה שעברה.
כי יש כאן כמות די גדולה
של אוהדי אדגר רייט.
כל סרט שלו מתחיל פה עם כמה נקודות זכות מבעוד מועד, בערך כמו כריסטופר נולאן.
ההתלבטות שלי הייתה בין
תברח ובלייד ראנר, ובסוף בחרתי בתברח, פשוט בגלל שהחוויה הקולנועית של הצפייה בו (בהקרנת טרום הבכורה של עין הדג) הייתה אולי החוויה הקולנועית הכי כיפית שהייתה לי בחיים.
במקום השלישי והמכובד – בייבי דרייבר.
אני בוחרת בדנקרק
כי כל השאר הם נעים בין הגדרות של סרטים נחמדים לסרטים סבירים במקרה הטוב.
בחיי איזה עשירייה גרועה ומעצבנת
אלה באמת הסרטים הטובים של השנה?
באסה
אכן באסה
כן, זאת היתה שנה די מעפנה.
אבל נראה לי ששיטת הדירוג של העשיריה משקללת גם אלמנט של פופולריות, בהתחשב בזה שוונדר וומן ושומרי הגלקסיה 2 הם בין הסרטים שהכי דורגו 'ככה-ככה' ובכל זאת הגיעו כל כך גבוה בדירוג.
אני חושב שדווקא הייתה שנה לא רעה בכלל
יש אובר-סטורציה של סרטי קומיקס בינוניים, אבל איך זה שונה משנה שעברה ומזו שקדמה לה? מאז 2012 בערך זה ברור לכל מי שרוצה לראות דברים מעניינים ומקוריים בקולנוע שהסטודיו-ים הגדולים זה לא המקום בשבילו, וברגע שבו הבנת את זה, אפשר לחפש במקומות אחרים ולמצוא דברים טובים מאד.
2017 הייתה שנת המחלוקת- המון סרטים גדולים פיצלו לחלוטין את הקהל והמבקרים (ואת שתי הקבוצות האלה בינן לבין עצמן): "אמא!", "מלחמת הכוכבים", "זה מגיע בלילה" בין השאר. שלא נדבר על המחלוקת הנצחית בין "מדהים!/גרוע!" ל-"בסדר" שמתרחשת כמעט בכל סרט.
אז בשנה כזו, היו הרבה סרטים שהם לגמרי אובר-רייטד, אבל האובר-רייטד מכולם הוא "לוגאן". סרט גיבורי על חביב שמנסה כל כך להיות "בוגר" ו"אפל", שהוא מתאים את עצמו לבני נוער יותר מכל סרט אחר בסדרה. מרוב סרטי גיבורי העל האחרים אפשר לפחות להנות מכמה שהסרט לא לוקח את עצמו ברצינות, אבל "לוגאן" בטוח שהוא יצירת מופת, והוא מתייחס לשטויות שמתרחשות בו בשיא הרצינות בלי שמץ של מודעות עצמית.
אני שמח שאני רואה יותר ויותר תגובות של אנשים שרואים את הסרט הזה במערומיו, כי תופעת ה"אני אגיד שאני סרט חשוב ואז יחשבו שאני סרט חשוב" כבר יוצאת משליטה.
הסרט החביב-ביותר-שלא-אכפת-לי-אם-יזכה-בכל-הפרסים-למרות-שהוא-רק-חביב השנתי הוא "תברח". הנה סרט שמצליח גם לא לקחת את עצמו 100% ברצינות, ולהשתמש בקונטרסט בין הרציני למצחיק כדי להעביר פואנטה. הוא רחוק מאד ממושלם. יש בו יותר מידי קטעים שאני לא בטוח שהייתי אמור לצחוק בהם, הסצנה הראשונה פחות או יותר הורסת את כל ההגיון של העלילה בצפייה שנייה, ואפשר היה להסתדר בלי כל ההבהלות הטיפשיות. חוץ מזה, כל הפוליטיקה הטיפשית מסביבו קצת גורעת ממנו, אבל זה לא אשמתו של הסרט.
הסרט הגרוע של השנה הוא "מחברת המוות" של נטפליקס. לא דובר כאן הרבה על הסרט הזה (אני מניח שאין הרבה קהל לחומר המקור), אבל מדובר כאן בסוג הסרטים הנדירים שבהם לא נעשתה החלטה נכונה אחת.
בתור מישהו שראה אותו, ואז ראה את הסדרה המקורית, ואז ראה אותו שוב, אני חושב שיש כאן case study מדהים ל"איך לא לעשות עיבוד" לדברים. אני לא רוצה לפרט יותר מידי, כי אני רוצה להגיע כבר לסרטים הטובים, אבל מדובר בבמאי שהסתכל על חומר המקור וראה בו משהו אחר לחלוטין ממה שהפך אותו לפופולארי מלכתחילה (משחק חתול ועכבר מורכב בין שני האנשים הגאונים של דורם, שכולל תכניות מפולפלות להפיל את אחד את השני בפח ומחקר דמות של מישהו שכל הסובבים אותו הם כלים בדרך להגשמת המטרה שלו? לא, מה שאני רואה כאן זה סצנות מוות בסגנון "יעד סופי" – הנה, עכשיו זה יותר טוב), צוות שחקנים שנע בין מצחיק מהסיבות הלא נכונות (הדמות הראשית), טעות ליהוק חמורה (השחקן מ"תברח" שמגלם את L) ומקרה ברור של העדפת מקורבים.
ועכשיו לסרטים הטובים:
מתוך הסקר, הסרט האהוב עליי הוא "בלייד ראנר 2049". יש אנשים שיש להם בעיה עם כך שהכל בימינו זה ריבוט ורימייק וסיקוול, והסרט הזה מעכשיו יהיה הדוגמא הקבועה שלי לכך שגם מחשיבה תאגידית-פרנצ'ייזית יכול לצאת משהו טוב אם מוכנים להפגין טיפת אומץ. כל כך הרבה מהדברים שסרטי המד"ב שהגיעו מאז בלייד ראנר הראשון ניסו לעשות ולא הצליחו – הוא עושה כמו שצריך, ודווקא ההתרחקות מחומר המקור היא מה שנותן לו את היכולת לעשות זאת. לקחת את הרעיונות הישנים ולבחון אותם מנקודת מבט מודרנית ושונה, תוך כדי שהוא מרחיב את היריעה ומצליח לחדש באמת גם אם זה תחת מטריית הפרנצ'ייז, זה הדבר שסיקוול אמור להיות מסוגל לעשות, ו"בלייד ראנר 2049" מתמודד על תואר הסיקוול הטוב ביותר אי פעם.
האווירה שהסרט משרה, שמצד אחד לא לגמרי גדועת הומור, אבל מצליחה גם לשמור על רציניות ולגבות את הרצינות הזאת בעלילה ודמויות ריאליסטיות שהמאבקים שלהן הגיוניים, בעלי המשקל הרגשי הנכון, ומשקפים את התמות של הסרט באופן שמצד אחד שומר על אמביוולנטיות ומצד שני מאפשר לנו להתחבר אליהן. מה שלמדתי מ"מלחמת הכוכבים פרק 8", זה שמפיקים של אולפנים גדולים נותנים לבמאים שלהם החנייה אחת – כל סצנה רצינית חייבת להסתיים בבדיחה להקלת האווירה. כיף לראות סרט שלא מפחד לשקוע בדכדוך של העולם שלו, ושיש בו גם את הsubstance כדי להצדיק את זה.
או בקיצור, הסרט הזה הוא כל מה ש"לוגאן" רוצה להיות.
בכללי, יש שני סרטים שהתלבטתי בניהם לגבי תואר "סרט השנה" – והבנתי שהסיבות שאני אוהב את שניהם מאד דומות ולכן אפשר לכתוב על שניהם בו זמנית.
"זה מגיע בלילה" ו"יצורים ליליים" הם שניהם סרטים שמבינים מה המשמעות של להיות "סרט קולנוע". אלו סרטים שמתייחסים לקהל שלהם בכבוד, ויוצאים מנקודת הנחה שהם אנשים מבוגרים שיכולים ורוצים לחשוב עליהם אחרי שצפו בו – ואולי אפילו לצפות בהם שוב.
"זה מגיע בלילה" הוא סרט שרב בו הנסתר על הגלוי, וזה נובע מתוך שתי תפיסות: הראשונה היא שהתעקבות על הפרטים של העולם זה beside the point, וחיתוך של הדברים האלו ייצור קוהרנטיות גדולה יותר בדרמה הבין-אישית והאלגוריה שהסרט מספר. השנייה היא שיש דברים שאפשר לסמוך על הצופה להבין לבד – ולכן לספר לו באופן מפורש יהיה מיותר. המון מהמניעים של הדמויות, ההיסטוריה שלהן והעתיד שלהן הם דברים שהסרט נותן לנו להבין לבד – ובגלל שהסרט סומך עלינו אנחנו מוכנים להשקיע את המאמץ ולהתעמק בו יותר.
"יצורים ליליים", האהוב עליי מבין השניים, לוקח את אותו עיקרון, אבל מכיל אותו על הדמויות במקום על העלילה. הסרט הוא כמו פאזל שבו על הצופה להבין בכל רגע נתון מה הדמויות חושבות ולמה הן עושות את מה שהן עושות. מערכת היחסים בניהן משתנה ככל שהסרט מתקדם, ולנו הצופים ניתן ספר שדרכו, ודרך האופן שבו הדמויות חוות אותו, אנחנו יכולים להבין בדיוק מי הן הדמויות האלו, ומה מתרחש בחייהן.
אבל מה שהופך את הסרטים האלו לגדולים זה שהם לא סתם לא ברורים למען המטרה של להיות "מתוחכמים". לא מדובר בסרטים שבהם הפואנטה היא שאין פואנטה, או שאין תשובה נכונה אחת… זה לא "עץ החיים" או Inland Empire – למי שכתב את הסרטים האלו הייתה תמונה ברורה מאד בראש לגבי כל אחת ואחת מהשאלות שהסרטים משאירים "פתוחים לפרשנות" – הוא פשוט בוחר להציג אותן בדרך שלא שוללת מאיתנו כצופים את הזכות לחשוב.
התיאור שלך של "זה בא בלילה" נהדר
אני שונא שלוקחים סרט שבוחר לא לתת רקע ברור במאה אחוז לכל הדמויות והופכים אותו לסרט "סתום" או "מלא חורים" – אין בסרט הזה שום חור עלילתי – כל מה שלא מוסבר הוא או לא חשוב לעלילה, או פרטים שגם הדמויות לא בדיוק יודעות, וחוסר הידיעה שלנו חשוב על מנת שנוכל להזדהות עם חוסר הוודאות שלהן. אם הוא היה שנוי במחלוקת זה רק בגלל שצופים שצפו בו בגלל השם והשיווק שלו ציפו לסרט אימה "קלאסי" במקום למה שהסרט באמת – מותחן פסיכולוגי מינימליסטי ומצויין.
לגבי זה מגיע בלילה
לדעתי לא היו חורים בעלילה בעיקר כי לא היתה עלילה. כל כך רציתי לאהוב אותו (ולהיוץ בצד של המבקרים ברוטן טומייטוס) אבל הוא היה ממש חסר פואנטה לדעתי. רוב הסרט היה סוג של אקספוזיציה ("סוג של" כי לא באמת מספרים דברים, אבל מילא), ואז דחסו הרבה דברים לדקות האחרונות ואז זה נגמר. לי זה יותר הרגיש כאילו הם מכוונים לקהל מבקרים ואומרים לשאר הצופים "עזבו, זה ממילא יעבור לכם מעל לראש, אז אין לנו כוח לטרוח"
הבחירה הקשה כי באמת נהניתי מאוד מת'ור
גם ספיידרמן, תברח ובלייד ראנר הן אופציות ראויות, אבל בסופו של דבר – הלכתי עם לוגאן. זה לא סתם סרט טוב, זה לא רק סרט שמלא ברעיונות חכמים שאפשר להתחבט בהם ימים שלמים (האדם מול המפלצת, זקנה, תקווה מול יאוש וכו' ), זו יצירה שלמה שמבוצעת ברמה קרובה מאוד לשלמות. מלבד כמה רגעים ספורים, יש לי רק שבחים על המשחק של ג'קמן, סטיוארט ובמיוחד דפני קין. הבימוי והעריכה משלימים ומחמיאים אחד לשני, ואפילו מגיעה לו נקודת בונוס על טריילר מהמוצלחים ביותר שנראו בשנים האחרונות.
לגמרי טריילר השנה שלי.
למעשה האכזבה הכי גדולה שלי מלוגאן הנהדר (טוב, אולי האכזבה השנייה בגודלה, אחרי סצנת הלפני סיום ששייכת לסרט אקשן גנרי עם נבלים גנרים ולא לסרט המדהים שהוקרן לפניה) היא העובדה שHurt לא היה חלק מהפסקול. כמו שהוא.
לוגאן!
פאקינג לוגאן בנאדם.
דבר מוזר
דנקרק הוא המוביל בסקר, אבל בתגובות יש רק אדם אחד שמודה שזה סרט השנה שלו.
קוראות וקוראים ביישנים / סמויים סך הכל. טבעי לכל קבוצה / פורום / אתר
(ל"ת)
ונראה שבפרס קאמיקזת הקריירה של השנה יזכה מייקל פאסבנדר
שהשתתף בנוסע השמיני, אמונת המתנקש ואיש השלג – כולם כישלונות הן בביקורות והן בקופות. להגנתו יאמר ששלושתם סרטים עם פוטנציאל סביר עד טוב מאוד (בעיקר איש השלג, שהיה אחת האכזבות המהדהדות השנה, לפחות בהקשר הביקורתי).
הדירוג שלי
ראיתי שישה מתוך העשירייה אבל זה לא מונע מלדרג נכון? יופי.
1. דנקרק. הסרט הכי מושלם קולנועית בשנה האחרונה כמו שהזכירו כאן בכל מיני מקומות
2. ת'ור. סרט גיבורי העל הכי מגניב שנוצר אי פעם (בפנים שלכם שומרי הגלקסיה)
3. לוגאן. התלבטתי בין לוגאן לספיידרמן אבל ללוגאן היה ערך מוסף מבחינתי שאין לבאים אחריו ברשימה (כן, אפילו לוונדר וומן)
4. ספיידרמן – היה מוצלח מכל בחינה אבל לא השאיר שום חותם ממשי.
5. בייבי דרייבר – מתחת למעטפת המוזיקלית היפה (ובואו נודה שזה שטיק ותו לא) נמצא סרט די גנרי שעשוי מצוין – לא דבר שמספיק כדי למקם אותו גבוה יותר.
6. וונדר וומן – נחמד, לא יותר מזה. וכן – אני מאלו ש*מאוד* אהבו את ההופעה של גדות בסרט.
נ.ב. השלמות – מצטער שלא יצא לי לצפות בתברח ובלייד ראנר, אבל תורם יגיע עוד לפני האוסקרים. מקוקו היו לי ציפיות שירדו אחרי הביקורות הלא משתפכות, ומלחמת הכוכבים, כן, לא נעים – צריך השלמה מאסיבית לענין הזה שאף פעם לא הצליח למשוך אותי.
אני תוהה אם להיות מופתעת שהסרט שהצבעתי לו בתחתית הרשימה...
או דווקא מכך שאשכרה יכולתי לדרג בצורה משמעותית. נראה לי שכבר שנים לא קרה מצב שצפיתי בשמונה(!) סרטים מתוך העשירייה. מתוך שני הנותרים, על "תברח" לא שמעתי בכלל. כאוהדת בלייד ראנר דווקא תכננתי לצפות בהמשך, אבל איכשהו לא יצא… וכשנוגעים בקלאסיקה כזאת זה תמיד מלחיץ, כי יש הרבה מה לקלקל. אין לי ספק שזה עוד יקרה.
בדנקרק צפיתי ממש במקרה ממש הערב; לא היה לי מושג שהוא בעשירייה, קל וחומר מוביל אותה… רצינו ללכת בקולנוע ופספסנו. הבנזוג חובב היסטוריה בכלל וסרטי מלחמה בפרט, אני אוהדת מושבעת של נולאן, אבל שנינו יצאנו מאוכזבים. אחרי קריאה בוויקיפדיה הבנתי מה נולאן ניסה לעשות, והוא אכן קיים את כל מה שהבטיח, אבל לא לילד הזה פיללנו. השתעממנו ובעיקר התעצבנו מהמוזיקה המעיקה של זימר.
אני מבינה שהמטרה הייתה להעיק, אבל העלילה זה לא מספיק? לא קשה לעצבן, זה לא הישג גדול… באופן דומה הבנתי שגם לוגאן נורא רצה לדכא אותנו; גם זו לא משימה קשה, וברכותיי, הוא הצליח. אבל מה לעשות, אני מוזרה כזאת, לא נהנית להיות עצבנית, לא נהנית להיות מדוכאת, בפרט כשאני צופה בסרטים. גם אם הם לא אמורים להיות מבדחים או מבדרים, אני יכולה ליהנות גם כשאני שבורת לב או על סף דמעות. לעומת זאת כשבא לי לזרוק משהו על המסך, זה לא מבשר טובות.
את אדגר רייט מעולם לא אהבתי (לגמרי מוערך יתר על המידה בעיניי) ולכן קשה אפילו לומר שהתאכזבתי. אמרו על בייבי דרייבר שזה הסרט הכי "הוליוודי" שלו. נו, אז אמרו… תוך כדי צפייה קיוויתי שתהיה פואנטה, ואפילו בסוף הסרט יצאתי בתחושה של "אה?".
אילו סיפרו לי לפני שנה שהסרט האהוב עליי יהיה דווקא ספיידרמן, לא הייתי מאמינה. לא התעניינתי בו מעולם, לא צפיתי באף סרט (יכול להיות ששודרה פעם איזו סדרה מונפשת באייטיז?). לא ממש הכרתי את הדמות (מלבד ההופעה ב"מלחמת האזרחים"); לא היה לי מושג לגבי העלילה, או השחקנים… בסה"כ תכננתי לסמן "V" על עוד סרט מארוול רק כדי שלא יקלקל לי את הרצף, ולהפתעתי הוא כבש אותי בסערה. צחקתי, נהניתי, התמוגגתי… התאהבתי!![!לב!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_heart.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_heart.gif" alt="" width="" height="" />)
בעיניי פשוט סרט מעולה לסוגו ולסוגתו. ![!אחלה!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif" alt="" width="" height="" />)
לא ראיתי: תברח, בלייד ראנר
לא נהניתי: דנקרק, לוגאן, בייבי דרייבר
מטופש אך חינני וחביב: וונדר וומן, תור
סבבה אגוזים: קוקו, מלחמת הכוכבים
העיף לי ת'פוני: ספיידרמן
מאכזב
לא יודע כנראה שזה רק אני אבל העשירייה הסופית הזו מאכזבת אותי קצת.
חמישה סרטים ראיתי (וככה דירגתי אותם):
5 – לוגאן: סרט בינוני שמעבר לאקשן ודפני קין בתפקיד לורה (שמצילה את הסרט בערך) מגמגם, ארוך מדי, ובאופן כללי לא מעניין במיוחד. אותי קצת מאכזב שהוא נכנס לעשירייה במקום סרטים כמו "זה" למשל (ואני גם רואה שהוא מדורג שני מה שבכלל מוזר לי). ציון סופי: ככה-ככה
4 – בייבי דרייבר: עוד סרט שראיתי, אמרתי לעצמי "סרט נחמד, לא מדהים אמנם, אבל נחמד", המוזיקה שמשתלבת באופן מדהים בסרט, סיפור האהבה החמוד בין בייבי לדברה, הדמות של באטס והאקשן שלא רע בכלל הם הצד הטוב של הסרט. הצד הרע של הסרט הוא הסיפור שלא ממש קיים (ולא צריך יותר מזה) מקום ב30: אין סיבה שלא. מקום רביעי (לפני תברח!!): ממש לא! ציון סופי: ככה-ככה – אהבתי
3 – וונדר וומן: סרט נחמד בסך הכל שהסיפור והעלילה שלו בסדר (חוץ מסצנת קרב הבוס בסוף שאני ממש לא אוהב), גל גדות וכריס פיין משחקים נהדר, הסרט לא מדהים במיוחד אבל למרות זאת אהבתי אותו (כנראה כי גל גדות…) ציון סופי: אהבתי
2 – דנקרק: זה סרט שנכנס לחמישייה שלי ופה באמת הייתה תחרות בינו לבין תברח על המקום הראשון לדעתי. משמח שאותי שלפחות אם את תברח עוקפים סרטים כמו לוגאן ובייבי דרייבר (אני מניח שבלייד ראנר טוב יותר מהם אבל לא צפיתי בגלל שלא ראיתי עדיין את הישן ואני מניח שצריך לראות אותו קודם) לפחות הוא במקום הראשון. סרט נהדר שבאמת אין מה להוסיף על הפסקול, על הshow don't tell, על העריכה, והבימוי כי דיברו על זה כבר מספיק לפני. ציון סופי: אהבתי!!!
1 – תברח: סרט השנה שלי בזכות הרבה מאוד סיבות שגם אותם כבר פרטו כאן מספיק: המשחק המדהים של כל הקאסט בערך, המתח שמרתק לכיסא, הדמות של רוד שמוסיפה קומדיה לכל המתח הזה, קתרין קינר(!!!) ובאופן כללי: הסרט פשוט סוחף אותך אתו ולא עוזב. ציון סופי: אהבתי!!!!
כנראה שבגלל ששני סרטים ברשימה מתוך חמישה שראיתי הם ככה-ככה זה קצת מאכזב אותי ואני מקווה שבשנה הבאה אתאכזב פחות, בכל זאת, כל אחד והטעם שלו.
עשיריה מאכזבת ממש :(
אף אחד מהחמישיה שלי לא נכנס.
נאלץ לבחור בבלייד ראנר למרות שכמעט נרדמתי במהלך סצנה משמעותית.
בחמישיה שלי היו אור ירח, פטרסון, לא פה, לא שם, מעבר להרים ולגבעות וגעגוע.
(קיוויתי שלפחות אור ירח יכנס)
איזה עשירייה מאכזבת, אם פישלר עוד היה כאן זה לא היה קורה
למי הצבעת?
(ל"ת)
שנה ממש חלשה
כשאני מסתכלת על העשירייה, אני פתאום מבינה עד כמה השנה הזו הייתה חלשה. ראיתי 6 סרטים מתוך ה10, מרובם נהניתי, חלקם כיפיים ממש, אבל אף אחד מהם לא סרט מעולה.
מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי – אחלה סרט, כיף לאללה.
תור: ראגנארוק – אחלה סרט, כיף לאללה.
וונדר וומן – אחלה סרט, כיף לאללה. שמחה לראות את ההשפעה שלו על הוליווד, הגיע הזמן לשנות קצת את השיח.
נהניתי מהם, באמת, אצפה בהם שוב, בשמחה, אבל סרטים מעולים? משהו שהשפיע או ריגש? חדשנות בקולנוע? ממש לא. בטח לא ברמה של פרסים.
ספיידרמן – לא ראיתי ואין לי שום כוונה לראות עוד סרט על ספיידרמן. לא אכפת לי שעשו דברים אחרת. אין שומדבר מעניין בדמות הזו יותר, מיצו אותה מזמן.
לוגאן ניסה לעשות משהו שונה – סיפור עם עומק, דרמה טובה, שחקנים טובים. סרט לא רע, אפילו המערכה האחרונה שהייתה חלשה. אבל אין מצב שהוא נכנס לעשירייה שלי. הסרט יכול היה להיות הרבה יותר טוב, אם לא הדחף הבלתי נשלט ל GORE. די נמאס לי מסרטים שלא מסוגלים לספר סיפור בלי לחתוך איברים כל שלוש שניות. אין מצב שאצפה בסרט הזה שוב. אלימות לשם אלימות זה זבל.
בלייד ראנר 2049 – ציפיתי ממנו ליותר. לדעתי הוא ממש לא מה שעושים ממנו. נכון, הצילום מדהים. אוקי. ממתי זה מספיק? בכל מה שקשור לתסריט הוא מפשל, יורה לכל הכיוונים. אילולא המורשת העצומה שלו, זה היה סרט מדע בדיוני ממוצע.
דנקרק – סרט נהדר, באמת. מקורי בכל הנוגע לסרטי מלחמה. המבנה שלו ממש מעניין. הצילום מדהים. אבל כשראיתי אותו לא חשבתי "וואי זה סרט השנה". זה פשוט סרט טוב. בוודאי בהשוואה לשאר העשירייה הוא סרט טוב. אבל אני מרגישה שהוא זוכה מן ההפקר. כי אין הרבה סרטים טובים השנה.
התחרות לא משהו. שנה שעברה התחרות הייתה הרבה יותר מעניינת. בשנה שעברה צפיתי בסרטים שנשארו איתי. בתכלס מבחינתי "אור ירח" הוא הסרט הכי טוב ברשימה, אבל זו בעיה שסופרים אותו אצלנו רק עכשיו, כי הוא כבר לקח את האוסקר בשנה שעברה, וכבר סיימנו לדבר עליו ממזמן.
אולי שווה לשקול להעביר את ההצבעה בעין הדג לסוף ינואר במקום לתחילת ינואר? או לאותו הזמן של האוסקר?
האלימות בלוגאן היא לשם אלימות?
אני… חושב שקצת פספסת את הפואנטה הדי נאמרת-שחור-על-גבי-לבן שבו, בין השאר דרך ועל ידי האלימות הגרפית שלו.
מסכימה, דווקא האלימות היא החלק הפחות רע בסרט
כלומר, אם כבר סרט אקשן שכולל הרבה קרבות פיזיים כשלאחד הצדדים (או יותר) יש אגרופן מובנה עם ציפרניים ובצד השני יש אויבים שנותנים לו פייט, לא הגיוני לראות פחות דם. גם הסרט הזה במידה מסויימת לא הראה זוועות כפי שוולברין ככל הנראה מיצר או חווה אותן.
הבעיה בסרט היתה כל השאר, אני עדיין חושבת שמדובר בסרט מאוד בינוני מבחינה עלילתית.
השנה ראיתי ממש ממש מעט סרטים
ובעשיריה יש רק שניים שראיתי: וונדר וומן ולוגאן, ושניהם לא טובים מספיק בעיני כדי שאצביע להם כסרט השנה (את לוגאן דרגתי ככה-ככה, לוונדר וומן נתתי אהבתי, אבל היה מקום בחמישיה ולא הכנסתי אותה).
אני די בטוחה שראיתי יותר מה-7 סרטים שדרגתי בסקר, אבל לא הצלחתי לזהות מהשמות. השנה היו גם הרבה סרטים שהתכוונתי לראות או שקלתי לראות ואיכשהו זה לא קרה, קצת בגלל נסיבות מסביב (שהן לא תירוץ באמת, כי לפני שנתיים הייתי בסיטואציה ממש בעייתית וראיתי פי 3-4 סרטים) וקצת כי לא מספיק התחשק לי.
תברח הוא הסרט היחיד שמרגיש לי פספוס כי התעופה עליו רבה, אבל אני לא צופה בסרטי אימה.
9 מתוך 10 ביצ'ז
אני עדיין מכיר אתכם יותר טוב ממה שאתם חושבים.
מהמר שזה היה קוקו שחמק מתחת לרדאר
(ל"ת)
"ספיידרמן" דווקא
על חשבון "אור ירח"
לא שנה גרועה
אך גם לא טובה מהרגיל. יצא לי לראות את כל סרטי העשירייה (ו-18 מתוך ה-20 הראשונים) ואת החוויה הקולנועית המוצלחת ביותר השנה קיבלתי מ"בלייד ראנר", הן מבחינה ויזואלית והן מהיבט הסיפור והדמויות. יצירת מופת שתיזכר לדורות (בקרב המעטים שטרחו לצפות בו בכל אופן).
"לוגאן" סרט טוב… אבל רק ביחס לסרטי אקס-מן אחרים (ולדעתי "אקס-מן 2" עדיין המוצלח בסדרה). נהניתי מאוד גם מ"דנקרק" אבל… מקום ראשון? מאיפה זה הגיע? מה החמצתי?
נוטה להסכים עם מיקום רוב סרטי הרשימה. נחמד לראות את "רוחות קרות" במקום (די) גבוה וגם את האהבה לה זוכה "אוקג'ה" (גו נטפליקס!). אולם "כוכב הקופים" צריך להיות ממוקם גבוה יותר, כי על אף החסרונות שלו הוא משלים את אחת הטרילוגיות האיכותיות של העשור (לכל הפחות הוא מוצלח יותר מ"שומרי הגלקסיה 2").
2017 אבל לא כל כך
ראיתי 7 מהעשירייה. להלן הסיכומים, על פי סדר כלשהו, אבל לא מהרע אל הטוב, אבל גם לא להפך. סתם סדר מסוים.
הבה נתחילה
קוקו- לא ראיתי. גם לא כל כך מעוניין לראות.
תברח- סרט מתח טוב מאוד, לפי מה שאני זוכר, שבאמת אני לא זוכר שהיה רגע שהשתעממתי בו, והאמת, אני לא זוכר עוד הרבה דברים מהסרט כי ראיתי אותו מזמן. לעומת זאת, אני כן זוכר שראיתי סרטון על הסרט (כנראה זה https://www.youtube.com/watch?v=UzJQUJRRaTw , אבל אני לא לגמרי זוכר) ואני גם זוכר שאחרי הסרטון הערכתי את הסרט יותר. אם הייתי רואה עוד פעם לאחרונה אולי הוא היה הופך למתמודד ראוי, אבל לא זכרתי לעשות צפייה שנייה.
דנקרק- יצירת מופת של עשייה קולנועית. סרט שתופר בהדרגה סצנות מורטות עצבים, שקורות בקטעי זמן לא ליניארים, קופץ קדימה ואחורה בזמן, וWraps it all together בסוף נפלא, שהוזיל לי דמעה, מכמה שהסרט עשוי טוב- ועושה את כל זה בצורה המושלמת. תוסיפו לזה סאונדטראק כל כך אינטנסיבי, שגם אם תשימו אותו על מישהו עם פרקינסון חותך סלט, תישארו בלי ציפורניים כשהוא יגיש את הצלחת (אם הוא יצליח, כמובן). אבל- יצירת מופת של עשייה קולנועית זה לא מספיק כנראה כי אחרי הכל, בניגוד לרוב הסרטים של נולאן, המח שלי התפוצץ מכמה שהסרט עשוי טוב, ולא מכמה שהסרט טוב. וזה הבדל גדול. עדיין- אני חושב שהסרט נפלא, אבל לא אובר-נפלא, כמו שנולאן יודע לספק.
לוגאן – נפלא. קצת מאבד את זה בסוף, קצת מקומות לא מוסברים, אבל מה שהוא עושה לז'אנר הכל כך PG 13, והוא את זה ממש טוב, הופך את הסרט למיוחד וטוב מאוד. יש לסרט אווירה נהדרת של מוות ושל בעע, שעשוייה נהדר ובהחלט עובדת, ושהופכת את הסרט לחוויה עוצמתית. וזה טוב אגב.
וונדר וומן- הפסקתי באמצע. התחיל להיות משעמם והייתי עייף. הבהרה- לא ראיתי את עד הסוף, כפי שכבר יכלתם להבין, אבל רק כדי שתהיו בטוחים. אולי ארחיב, אולי לא.
בייבי דרייבר- אדגר רייט הוא אדיר. מת על המתים הוא אדיר, שוטרים לוהטים הוא אדיר, סקוט פילגרים אדיר גם הוא. אדגר רייט הוא אדיר ומופרע וגאון ועוד דברים. ואם יש משהו שהוא לא- זה רגיל. לעומת זאת, בייבי דרייבר הוא סרט טוב, ואפילו יותר קצת מזה. אבל הוא סרט רגיל, וזה די מאכזב כמה שהוא רגיל.
תור: ראגנארוק- מצחיק בטירוף ופאן טהור ויש אדירות שנוטפת ממנו כמעט כל רגע והוא גם לא מחדש שום דבר. בסך הכל קיבלנו סרט מארוול רגיל, שהעלו את רמת ההומור למעל המקסימום.
בלייד ראנר 2049- חכם, מעניין, יפהפה, מרחיב את העולם שלו בצורה מדוייקת, ומשאיר לך רעויונות להרהר עליהם גם אחרי שהסרט נגמר. אממה, הסרט רצה להיות המשך של הסרט שקדם אותו, במקום להיות סרט בהמשך של העולם של הסרט שקדם אותו. החיבורים העלילתיים לסרט הקודם רק מסיטים מהדברים המעניינים באמת בסרט ומובלים לקליימקס הכי מעפן אי פעם, ביחס לקליימקס שהסרט היה אמור להסתיים בו. וממש חבל, כי לסרט היה פוטנציאל להיות יצירת מופת בלתי מעורערת. אגב, אני באמת מתכוון לזה.
ספיידרמן: השיבה הביתה- סרט המארוול האולטימטיבי. כל מה שעובד בסרטי מארוול היה פה במיטבו. בשונה מכמה סרטים של מארוול, כאן, למרות ההומור שלוקח חלק גדול בסרט, הרגעים הרציניים באמת עובדים, שלא כמו בשני הסרטים האחרים של מארוול השנה (במיוחד שומרי הגלקסיה, שנפל פה חזק). טום הולנד אחלה ספיידרמן שבעולם, אבל מי שבאמת מעלה את הסרט רמה אחת מעל המארוולים למיניהם זה מייקל קיטון, שסוף סוף מצליח לגרום לנבל בסרט של מארוול להיות אפקטיבי במקום להיות גושפנקה לחבורת גיבורים להריץ צחוקים.
מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי- לא ראיתי וכנראה שלא אראה בזמן הקרוב. יש לי 7 (או לפחות 4) סרטים להשלים ואין לי כל כך עניין לעשות את זה עכשיו.
לא יודע אם השנה הזאת הייתה טובה או לא, זה בערך השנה הראשונה שאני חובב-סרטים אז אין לי שנים אחרות להשוות כל כך ולראות את הפרספקטיבה של השנה הזאת ביחס אליהם, כי לא הייתי שם בזמן אמת. סך הכל היו כמה סרטים טובים מאוד. לא יותר מדי סרטים, ולא יותר מדי טובים, אבל היו.
ולכל אלה שאומרים שהשנה גרועה, תגידו למה, ותנו שנים יותר טובות כדי שנדע פור פאק סייק
היה כאן לא מזמן אוף טופיק שעסק בסרטים לפי שנים
אבל בשלוף אני יודע ש2008 ו-1994 היו נהדרות. אפילו השנה שעברה היתה שנה אדירה מבחינתי עם סרטים מושלמים ממש (רק מהעשירייה של שנה שעברה יש את מכונת הכסף, שמונת השנואים, דדפול, זוטופיה, המפגש, מלחמת האזרחים וקלוברפילד שעושים לי צמרמורת כשאני כותב אותם)
מקווה שהוא רק הִזיל לך דמעה ולא הוזיל אותה...
(ל"ת)
דמעות בהנחה, אחת פלוס אחת
עם פופקורן קטן ובונוס ממחט.
חחחחחח נייס
דמעות זולות שמורות לקתרין הייגל.
אם
אם בייבי דרייבר לא לוקח אני שורף את המועדון
שרוף
זה בסדר
מכיוון שאני לא בטוח על איזה מועדון אתה מדבר
בבקשה אל תשרוף אותו. גם מקום רביעי זה מכובד!
לא רק שבסוף שנת
2016 בחרתי בסרט ״דנקרק״ בסקר של לאיזה סרט הכי מחכים ב-2017, זה גם היה סרט השנה שלי,
זה טוב לראות שארבעה מתוך החמישייה שלי נמצאים בעשירייה הראשונה.
כל הזוכים מכל השנים - הרשימה
ועכשיו אחרי שהסקר נסגר (עם דירוג שאני אולי לא עומדת מאחוריו 100% אבל לחלוטין מבינה)
הכנסתי את התוצאות של 2017 לרשימה הכוללת של הזוכים שיש לי בIMDB לנחויתכם:
http://www.imdb.com/list/ls031337138/
(ל"ת)
אחד מהבמאים של "שרק 2" היה אישה?
לא לפי ימד"ב