מכירים את המושג "סרט שלא לוקח את עצמו ברצינות"? יופי. הכירו את הדבר הבא: "סרט שלוקח ברצינות את זה שהוא לא לוקח את עצמו ברצינות", שזה כבר משהו אחר ומצער, כי הוא מפספס את כל הקטע בז'אנר הזה. נכון שזה מאד כיף להתפרע על רחבת הבימוי/תסריט/משחק בלי מחוייבות גדולה מדי, אבל קל לשכוח שאם אתה באמת לא משקיע בסרט, אתה לא עושה משהו מיוחד. אתה סתם עצלן.
קחו את "מורטל קומבט" החדש, לדוגמה. הוא לא ייקח את עצמו ברצינות, חס וחלילה. הוא בנוי הרי על תקוות המעריצים להחיות את הקאמפ המוצלח הקרוי "מורטל קומבט" מ-1995, והסרט ההוא לא לקח את עצמו ברצינות. אז גם אנחנו, חוץ מלעדכן את האפקטים ורמת ההפקה למשהו תואם 2021 – וכמובן גם לדאוג לרמת אלימות מספקת – לא ניקח את עצמינו ברצינות. ולו לרגע. ואם בגלל זה הסרט שלנו ייהפך לפח אשפה בוער? נו, אנחנו הרי לא רציניים, מה אתם רוצים.
זה דווקא מתחיל לא רע בכלל: סצנה ברוטלית שמתרחשת לפני כמה מאות שנים, ומציגה איזשהו סיפור רקע לאחד מגיבורי העלילה שעוד יצוץ בהמשך. זאת סצנה יעילה מאד, שמבויימת היטב ובהחלט משמשת כמתאבן מוצלח למדי; רק שאחר כך, כשמתחילה עלילת "מורטל קומבט" הסטנדרטית, מתגלה שכל התיאבון מתבזבז על כלום ושום דבר.
מהי עלילת "מורטל קומבט" סטנדרטית? אני יכול פשוט לעשות העתק הדבק מהביקורת שהתפרסמה כאן הרגע על הסרטים המקוריים. יש טורניר סדרתי בין כמה ממלכות קוסמיות ובו הן נאבקות על הזכות לכבוש את כדור הארץ המזוהם שלנו. ממלכה רשעית גנרית זכתה כבר בתשעה טורנירים ברציפות, והיא צריכה רק עוד ניצחון אחד כדי לזכות בשלל שהוא אנחנו. אה, והיא משום מה מקפידה על כל כללי הטקס ולא קורעת לנו את הצורה כבר עכשיו אפילו שהיא יכולה. למה? שאלה טובה. גם הסרט לא בטוח.
בכל אופן, מכאן לשם מתקבצים כמה גיבורים גנריים להחריד, הפעם עם דמות ראשית חדשה: קול יאנג, לוחם MMA בדימוס שמתקשה להשיג את לחמו. חוץ ממנו ישנה כמעט כל החבורה הרגילה: סוניה בלייד, לו קאנג, ג'קס בריגס, לורד ריידן, סקורפיון, סאב-זירו, קיינו, גורו, סמי, סומו, סטיב, קוקו, ויויו גם. אולי התבלבלתי בכמה השמות האחרונים. לא משנה. החבורה הזו אמורה להלחם בטורניר ולהציל את כדור הארץ מכיליון, ובדרך לגלות את הכוח הפנימי שלה, כי אחרת המסע לא יהיה מעניין, נכון?
ובכן, הוא עדיין לא מעניין. הוא מביך ופתטי ודבילי ומטומטם באלף ואחת דרכים. מאיפה להתחיל בכלל? מהמעברים הלא מוסברים בין סצנות שקורים כל הזמן? מכישורי ה"משחק" של כל הדמויות ללא יוצא מן הכלל, כישורים שניתן למצוא במדריך העצים בישראל לילדים ולנוער? מהכוחות הלא מוגדרים של בערך כולם ומהיכולות שלהם שבאות והולכות לפי צרכי התסריט? מההתלהבות הכמעט ילדותית למראה כל שפריץ דם?
אין לי שום ספק שבתסריט של הדבר הזה הושקעה פחות מחשבה מזו שנדרשה כדי לעצב את הפוסטר של הסרט: הוא לא מפתח כלום (אבל כלום), הוא לא מרתק, הוא לא מותח, הוא לא מחדש; הוא פשוט… שום דבר. הוא משהו שנמצא שם אך ורק כדי שתהיה סיבה מינימלית להציג קרבות מבויימים היטב.
והם אכן מבויימים היטב. על האספקטים הטכניים של הסרט אין לי שום תלונה, באמת. האפקטים מצויינים (למעט דמותו של גורו, המפלץ עם ארבע הידיים. היא נראית טוב, אבל היא רונדרה והותאמה למשחק מחשב, ולא לסרט. זה בולט בצורה מרגיזה יותר משנדמה לכם). האקשן פנטסטי. הצילום יפה. המוזיקה סבירה (אם כי יכולתם לעשות פה שימוש הרבה יותר מסיבי במוזיקה אלקטרונית. מתי עוד אפשר לעשות את זה אם לא בסרט "מורטל קומבט"? כמו כן, יש לכם את אחת הנעימות האלקטרוניות הכי כיפיות אבר ואתם לחלוטין לא עושים בה מספיק שימוש. מה נסגר).
אבל כל זה עטוף בחבילה כל כך מזעזעת שאידיוטומט סטנדרטי לא יספיק פה. אתם צריכים את גירסת הפרו-פרו-פלוס ולהוסיף כרטיס גרפי חזק במיוחד, וגם אז לא בטוח שלא תגנחו בכל פעם שמישהו יפתח את הפה – בפרט לואיס טאן, שמשחק את יאנג, הגיבור הראשי. איזה עציות. "אם לא אלך מכאן, הם יבואו ויהרגו את כולכם!" הוא אומר לאשתו באינטונציה של פח זבל משועמם, ואתם מתלבטים באותו רגע אם לירות בתסריטאי או בשחקן. ובהמשך, כשאותו גיבור מציב ביודעין את המשפחה שלו באותה הסכנה בדיוק ממנה הוא חשש, אתם מתחרטים שהיססתם ולא יריתם בשניהם ליתר ביטחון.
בקיצור, כל הסרט נעשה עם הוראה אחת: תעשו לנו "מורטל קומבט" טוב, אלים ומדמם, ובשאר הזמן, ובכן, אל תעשו כלום.
הפער בין איכות האקשן והאפקטים לבין כל השאר כמעט מקומם. כל כך קשה היה לשבת עוד כמה דקות ולשייף את המהלומות המילוליות המביכות בין קיינו לסוניה? כל כך מסובך לכתוב פאנץ' ליינים בעלי ערף מוסף חוץ מ""GET OVER HERE"? כל כך נורא לבקש מהשחקנים אשכרה להזיז כמה שרירי פנים פה ושם?
וחבל לי, כי כאמור, יש כאן המון פוטנציאל. ונו, כבר עשו את זה פעם, ויצא מוצלח. רק שפול אנדרסון בזמנו לא לקח מדי ברצינות את הקטע של לא לקחת את עצמו ברצינות, ולפחות וידא שהשחקנים יתאמצו טיפ-טיפה לעשות את הדבר הזה שרמוז בשם המקצוע שלהם. סיימון מק'וויד, הבמאי החדש, לא יודע חוכמות. זה סרט לא רציני? אז יאללה, עד הסוף. אין טעם להשקיע הרי בסרט לא רציני. "אם זה לא סאב זירו נלחם בסקורפיון, אל תקראו לי. מה? סצנת דרמה שבה הגיבור הראשי אמור להראות את המוטיבציה שלו להגן על אהוביו? נו באמת, עוזר הצלם השלישי יודע לצעוק קאט בדיוק כמוני".
חובבי המשחקים ימצאו כאן בודאי המון בשר לנעוץ בו שיניים: אלמנטים מהמשחקים משולבים ביד נדיבה (כך אמרו לי), המכות באמת בסדר גמור (רק אסייג שאני סבבה עם אקשן חתוך במידה הנכונה, אבל אולי יש כאלה שהיו שמחים לפחות קאטים), והאלימות – ובכן, יש כמה רגעים פסיכיים בהם ממש נאנקתי מול המסך. אבל אם אתם לא חובבי "מורטל קומבט" הארד קור או סתם עייפים ממש והמוח שלכם כבוי גם ככה – תחשבו טוב לפני צפייה בסרט הזה. הוא מכאיב מרוב שהוא טיפשי, ולא ממש מתגמל על זה, אפילו שהוא מנסה.
אם לחברת המשחקים יש חוש הומור
במשחק הבא יהיה Fatality חדש בו מושיבים את הדמות שהפסידה מול הסרט הזה (ואז הראש שלה מתפוצץ או משהו, לא יודע).
אני מחבב משחקי מכות אבל מורטל קומבט מעולם לא הייתה כוס התה שלי; אני בדר"כ קונה משחק, מסיים את מצב הסיפור וממשיך הלאה. ובכל זאת אני יכול להודות שניכרת בהם איזושהי מחשבה בסיסית בתסריט, בעיקר בשלושת המשחקים האחרונים מאז הריבוט-סיקוול-פריקוול (הסדרה השתמשה באותו טריק עלילתי כמו סטאר טרק של ג'יי ג'יי אברמס). הסרט החדש, לעומת זאת, הוא טינייג'ר עצבני שתקוע בניינטיז, בימים בהם מורטל קומבט הגיעה לדיונים בסנאט – והוא עושה אצבע משולשת לכל אותם הורים שמרנים ופוליטיקאים.
הבעיה היא שאנחנו לא בניינטיז, ולרוב האנשים כבר לא כזה אכפת. זה סרט שצועק על עננים. אפילו האלימות בו לא מרשימה אחרי שהורגלנו לסרטי "המסור", "יעד סופי" ודומיהם (למעשה הוא מתון גם ביחס למשחקים עצמם שהופכים ליצירתיים יותר ויותר, בעיקר מאז שהתחילו לראות עצמות נשברות באקס ריי). סרט נטול אלימות יוצאת דופן או קרבות גדולים מהרגיל, העלילה בו גנרית ותצורת המשחק מזעזעת. ממליץ בהרבה על סרט האנימציה שיצא שנה שעברה (שגם הוא לא יצירת מופת אבל עדיף בהרבה על החדש, ולפחות יש בו חוש הומור).
גם חובבי המשחק לא יאהבו
כמו שנאמר בתגובה מעלי, אנחנו מזמן כבר לא בניינטיז. אז, כדי לקבל רסיסים של הסיפור היית צריך לנצח את המשחק עם כל הדמויות ולהרכיב את הפאזל מהמילים הבודדות שנאמרו בשקופית הניצחון של כל דמות. כיום, יש מצבי סיפור מורכבים ומשמעותית יותר מהנים מכל אדפטציה, של סרט, סרט מצויר או סדרה. והמצבים האלה נמכרים עם המשחק עצמו.
מורטאל קומבאט, משום מצבי הסיפור הללו (שאותם יישם גם בהצלחה בסדרת INJUSTICE של גיבורי DC קומיקס), לא צריך אדפטציה מוסרטת. בטח לא גרועה, מתיימרת ומשעממת ממש כמו זו שיש בסרט הזה. עדיף לצפות במצבי הסיפור של מורטאל קומבאט (2011), מורטאל קומבאט X, ומורטאל קומבאט 11 (כולל ההרחבה). האם הם מושלמים? רחוק מזה. אבל הם מהנים ומכילים גרסאות נאמנות למשחק של הדמויות. דבר שהסרט הזה חסר.
הסרט הזה הוא אחד הכשלונות הגדולים ביותר בתולדות המדיום. ובאמת שאפשר להפסיק לעבד נראטיבים שכבר עובדו בצורה מוצלחת שוב, רק בשביל עוד דולר וחצי.
אני לא חושב שיש קללה על סרטים בעקבות משחקי וידאו
(לא נאמר בפוסט אבל מתקשר אליו) אלא שהבמאים / תסריטאים לא מבינים שהקהל רוצה קודם כל סרט טוב עם עלילה מעניינת שמפתחת את שקורה במשחק ולא סתם אקשן מכות פיצוצים ו-one liners עם דמויות שיגידו "הנה ההוא מהמשחק" בלי תרומה ממשית לאיכות של הסרט. מעצבן
אני ממש מסכים.
סרט משחקי מחשב לא צריך לעבד את עלילת המשחק לסרט, אלא ליצור עלילה שמקושרת ליקום של הסרט. בין אם זה יהפוך לחלק מהקאנון של המשחק או לא, זה לא משנה. אבל ככה גם יש יותר חופש אומנותי בזמן שמעריצי המשחק יקבלו את מה שהם רוצים.
אני רק רוצה להעיר
שנכון לעכשיו, בעמוד הראשי של עין הדג, יש 3 כתבות שתמונת הפרומו שלהן היא ממורטל קומבאט, ו3 כתבות שבהן תמונת הפרומו כוללת דם (ועוד אחת גבולית).
חכה שתראה מה התמונה הראשית של "מצאנו באינטרנט 25"
(ל"ת)
העלית את הציפיות שלי לרמה בלתי אפשרית
(ל"ת)
אני לא יכול להיות היחיד ביקום שאהב את הסרט הזה, נכון?
(זאת אומרת, ברור שלא – הציון audience שלו בRT הוא מעולה ואפילו מצוין , במיוחד בשביל סרט שמבוסס על משחק וידאו) אבל אחרי צפייה של כמה פעמים די קשה לי להבין למה יש, לפחות פה, ביקורת ככ נוקשה כלפיו.
היה ברור לכולם מההתחלה שלא הולך להיות פה משהו מהפכני או מיוחד, זה סרט מורטל קומבט ועל כן המטרה הראשית שלו אמורה להראות את הקרבות עצמם, בזה אני די בטוח שהוא הצליח לא רע..? אני אהבתי, בכל מקרה.
וואו כמה שסבלתי בסרט הזה.
בכללי אני לא חושב שאני בכלל מסוגל להנות מהתוצריפ ההוליוודים העבשים האלו. ניסתי לראות כמה סרטי קיץ לאווירה ומכולם סבלתי: האלמנה השחורה, גאנגל קרוז, צבא המתים, מלחמת המחר, סתם אחד ועוד. מזל שלוקה שובה הלב הציל את המצב אבל עד מתי פיקסאר יהיו היחידים שיכולים להוציא בלוקבאסטרים ראויים?
More-tal Kombat
דדליין מדווחים שההמשך בדרך, מקקוויד חוזר לביים. נו שוין.