חגיגות 33 שנים ועשרה חודשים ל"בריאן כוכב עליון" נמשכות!
אחרי שכמה מהדיונים בביקורת על "בריאן כוכב עליון" עסקו מטבע הדברים, בשאלה הנצחית "בריאן או הגביע?" מתבקש להעלות את השאלה לדיון רשמי. אז, מבין ארבעת סרטי הקולנוע (וההופעה המצולמת האחת) של מונטי פייתון, מהו הטוב ביותר לדעתכם?
מהו הסרט הטוב ביותר של מונטי פייתון?
- מונטי פייתון והגביע הקדוש (44%, 352 קולות)
- בריאן כוכב עליון (40%, 315 קולות)
- טעם החיים (9%, 68 קולות)
- משהו שונה לגמרי (5%, 43 קולות)
- מונטי פייתון חוגגים בהוליווד (2%, 14 קולות)
מס' מצביעים: 792
Loading ...לשם הבהרה: לא, "אריק הויקינג" לא נחשב לסרט של מונטי פייתון. בטח שלא "הרוח בערבי הנחל". אך ורק סרטים שנושאים את השם הרשמי "מונטי פייתון" כלולים בסקר.
אהרו"כ
מבחינתי זה "טעם החיים", כנראה בגלל שהוא הסרט הראשון שראיתי שלהם, אבל הוא עדיין הכי מצליח להלהיב אותי.
אני לא ממש אוהב את "טעם החיים".
בפעם הראשונה שראיתי אותו שנאתי אותו. בהמשך למדתי להעריך חלקים ממנו, אבל עדיין, נראה לי שהם התאמצו הרבה יותר להגעיל ולזעזע בסרט הזה מאשר להצחיק. הוא אפל ומעוות במידה כזאת שזה מפסיק להיות מצחיק.
אגב, זה המקום לומר שהדבר שהכי הפריע לי ב"בית ספר למפלצות" היה שנעימת הנושא נשמעה לי כמעט זהה ל-"Every Sperm is Sacred".
ניסיתי לצפות בו לראשונה בשנה האחרונה, שעמום המחץ
לא הצלחנו לשרוד מולו יותר מחצי שעה. הפתיח היה נחמד אבל אז הוא הפך להיות מייגע להחריד.
אם כבר סרט שאינו ממש סרט, עדיף "משהו שונה לגמרי" כי הוא לפחות מורכב מאסופת מערכונים מצחיקים (ברובם).
את משהו שונה לגמרי לא אהבתי.
בפעם הראשונה שראיתי את הסרט הייתה לפני שראיתי את הקרקס המעופף, אז אהבתי את המערכונים וצחקתי מהם. בפעם הבאה כבר הייתי אחרי כל העונות והסרט די איכזב אותי. מונטי פייתון קיבלו בפעם הראשונה את האפשרות לעשות את המערכונים שלהם בצורה אחרת ממה שהם היו רגילים אליה : זאת כבר לא הייתה תפאורה דלה שהיו משתמשים בה למערכונים אלא הם קיבלו הזדמנות לעשות משהו יותר מהוקצע ולתת למערכונים טיפה נפח, אבל זאת בדיוק הבעיה, שהמערכונים האלה לא היו זקוקים לנפח. הם הצחיקו בדיוק בגלל הסיבה שהם נעשו בפשטות רבה ובלי השקעה. ולכן כאשר העבירו אותם למסך הגדול עם הפקה גדולה, הם עבדו פחות.
הם ערכו מחדש את המערכונים וקצת הרסו את הפאנץ' שלהם : המערכון של הבדיחה הקטלנית הוא אחד האהובים עליי, וסצינה שלמה שהיא השיא של המערכון, ירדה מהסרט. המערכון של ההגנה העצמית מפני פירות נחתך כמעט כולו רגע לפני הקטעים המצחיקים באמת שלו. בנוסף, המון מערכונים שנחשבים למצחיקים ביותר של החבורה, מוקמו בסרט כמעברים ולא יותר: מערכון התוכי היה יכול להיות באמת להיות מצחיק כמו שהיה בסדרה אם לא היה משמש כמעבר לשיר חוטב העצים.
כל זה נסלח כי זה היה הניסיון של מונטי פייתון בסרט באורך מלא, והם למדו המון מזה. טעם החיים הצחיק אותי יותר מכיוון שהמערכונים הותאמו להפקה גדולה ולא הומרו אליה כמו המערכונים של משהו שונה לגמרי.
הסצינה
של חינוך מיני למשל, הייתה הדגמה מצוינת של השימוש שלהם במין בוטה בשביל להצחיק, רק שהיא יחסית לא הייתה מצחיקה.
אני חושב שגם הפריע לי בסרט הזה שהוא מהוקצע מידי, התרגלתי לראות את פייטון בין קרטונים דמויי קירות עם שולחן ושתי כיסאות בתור ריהוט. סצינת הכבשים שחושבות שהן יכולות לעוף לדוגמא, מצולמת במינימום הפקה. והיא מצחיקה הרבה יותר בגלל שלא רואים את הכבשים.
ידעתי שאני לא משוגעת
איך שהם התחילו לשיר לחשתי לבעלי שהשיר נשמע בדיוק כמו שיר של מונטי פייטון, עם שינויים קלים. ואז אף אחד לא הזכיר את זה בשום מקום, והייתי בטוחה שזה דמיוני הפרוע.
ההתלבטות הגדולה הייתה בין בריאן לגביע
(עם תחרות חזקה מ"טעם החיים") אבל בסופו של יום, ב-2 מתוך השלוש הללו אין את הארנב הרצחני, את האביר השחור, את האבירים שאומרים ני ואת גשר המוות. אז…
בריאן
טוב, אילו הייתי אוהבת את הגביע הקדוש יותר, היתה לנו עכשיו ביקורת עליו.
מעניין אם זה קשור איזה סרט אנשים רואים קודם. אני ראיתי ראשון את בריאן ורק אחר כך את הגביע הקדוש. ושמתי לב שאנשים שראו קודם את הגביע הקדוש נוטים לחבב אותו יותר.
ראיתי קודם את הגביע הקדוש והוא אכן חביב מאוד בעיניי
צפיתי בו מדי פעם לאורך השנים וחיבבתי; אבל אחרי הצפייה האחרונה קלטתי שהוא גם אווילי למדיי, משעמם לפרקים, והסוף שלו בעיקר מביך ולא באמת מצחיק.
דווקא ב"בריאן" צפיתי לראשונה רק לפני שנתיים-שלוש, והוא הרבה יותר מוצלח בעיניי כי הוא ממש סרט עם עלילה ואמירה ולא אוסף דאחקות לאורך המסע. גם הסוף שלו לא מבריק, אבל לפחות קליט ולא מביך.
ועוד דבר: קניתי את המארז הבריטי המלא (המופרע, בצורה של משקולת ועם כל מיני שטויות כמו תוכי מתנפח וחולצה) ואיכות ה-DVD בו לא שוס. הסרט היחיד שטרחתי לקנות (גם) בבלו ריי היה "בריאן" (הייתי יכולה להיות מרוצה גם מה-DVD אלמלא נראה כמו VHS שחוק). חשבתי שהבעיה בפילם שלא נשמר טוב, אבל מסתבר שהבעיה הייתה כנראה בהעברה מחפירה; בבלו ריי סוף סוף טרחו והשקיעו והוא נראה מצוין.
דווקא יש לי את בריאן בDVD
גרסת הקריטריון, מה שזה לא אומר.
העברה מצוינת. ניקו את הסרט, אודיו וסאונד מצוינים. אמנם לא בלו ריי, אבל גם לא VHS.
זו הוצאה אמריקנית (אזור 1), אני קניתי את המארז הבריטי
קריטריון הן הוצאות יוקרתיות שידועות בהשקעה שלהן בכותר, אז לא מפתיע אותי שההעברה הייתה טובה. בעותק הבריטי לעומת זאת (אזור 2) לא השקיעו; ייתכן שזו העברה ישנה יותר. כמו בתקליטורי השמע, גם ב-DVD לקח זמן עד שהתחילו להשקיע וגם הטכנולוגיה הבשילה וידעו לנצל אותה טוב יותר. יש לי כותרים ישנים שכנראה הועברו בראשית ימי ה-DVD בלי שמישהו השקיע ברימסטרינג או בהעברה נורמלית והם נראים זוועה. "בריאן" אחד מהם, "גריז" אחר (יצאו לו אח"כ גם מהדורות נורמליות, כך דווח לי) ואלה סרטים שטרחתי לקנות שוב בבלו ריי (אם כבר אז כבר).
יש באתר ביקורת על הגביע הקדוש:
http://www.fisheye.co.il/monty_python_and_the_holy_grail/
אבל לא של רדפיש!
טוב, אז בכל מקרה היתה ביקורת על בריאן.![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
מסקר לא מדעי בין חברים, התשובה היא כן, לגמרי.
כל מי שאוהב מונטי פייטון בקרב חברי וראה קודם את בריאן – אהב אותו יותר; ומי שראה קודם את הגביע – אהב אותו יותר.
אני ראיתי את בריאן קודם.
מזל שאנחנו לא חברים...
(ל"ת)
אני ראיתי את הגביע.
(ל"ת)
אני חושב שקצת התבלבלת.
הכותרת של העמוד היא "אז מהו הסרט הגדול ביותר של מונטי פייתון?", לא "איזה-סרט-ראיתם-קודם-לא-צריך-שום-נימוק-רק-תכתבו-את-השם-שלו-בכותרת-בתגובות". גם אני התבלבלתי בהתחלה.
אם כך השאלה האמיתית היא איך קרה שדווקא בגביע
יותר אנשים צפו ראשון… (או לפחות זה הרושם שקיבלתי מהסקר ומהתגובות).
אני יודעת לגבי עצמי שזה היה הדבר הראשון שראיתי של הפייתונים בכלל; גדלתי נטולת וידאו וכבלים (עניין אידאולוגי של ההורים) וכמובן אינטרנט ו-DVD לא היו… אז היו לי לא מעט חסכים. בסביבות גיל 21 ביקשתי מבן זוגי דאז להראות לי משהו של מונטי פייתון (כי אני כבר רוצה לדעת מה זה ועל מה כולם מדברים) והוא שם בווידאו את "הגביע הקדוש" (לא בטוחה שהוא בחר; יש מצב שזה הדבר היחיד שהיה לו).
אולי פשוט כי הוא יצא קודם?
גם אני מצטרפת לסטטיסטיקה, גם אני ראיתי קודם את הגביע ובחרתי בו (אולי זה באמת השפיע). פשוט כשהחלטתי לראות את כל הסרטונים של הפייתונים, פשוט החלטתי לראות לפי סדר כרונולוגי, סתם זה נראה לי הכי הגיוני, בהיעדר שום ידע כמעט על תוכן הסרטים.
לא נראה לי שזה רלוונטי בהתחשב בכך שרוב הגולשים כאן
נולדו אחרי שהסרטים כבר יצאו… וצפו בהם בגיל צעיר שבו לא טורחים לבדוק שנת יציאה של סרט או להרכיב רטרוספקטיבה קולנועית…
הנטייה הטבעית שלי היא לענות מיד "הגביע"
אבל תכלס, זה כי מבחינתי הוא סרט קאלט מטורף שראיתי כמה עשרות פעמים, ואת בריאן "רק" 4-5.
אז כנראה שלא תהיה לי ברירה, ואצטרך לראות שוב את בריאן (ואולי גם את הגביע, אבל פחות קריטי כי אני זוכר אותו בעל פה) כדי לענות על הסקר. תראו מה עשיתם.
בריאן
לא מתיישן לעולם ויותר קוהרנטי מהשאר
(לא ראיתי הגביע)
עם כל הכבוד למונטי פייתון,
התמונה למעלה עושה לי קונוטציות לפרסומות הארורה של הפטריות ברגלים.![!איכס!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_yuck.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_yuck.gif" alt="" width="" height="" />)
זה יהיה קרב צמוד בטוח. מבחינתי "הגביע".
חסרה לי האפשרות של none of the above
כלומר יש להם כמה סצינות ששוות ציטוט בכל סרט.
אבל אף אחד מהסרטים שלהם הוא לא *סרט*. במקרה הטוב זה אסופת מערכונים שקשורה באופן רופף. ומכיון שאני מספיק רחוק גיאוגרפית שעטלפים שיזרקו עלי לא יפגעו, אני חייב לציין שחלק לא קטן מהקטעים שלהם אף פעם לא הצחיקו, או עניינו אותי.
יש בעיה לוגית בתשובה הזאת
what is the best?
none of the above.
התכוונת שיש סרט אחר שלהם שנורא אהבת?
none of the above אומר שאף אחד לא שווה הצבעה
כמו נגיד פתק לבן
זה לא מה שפתק לבן אומר.
לשים פתק לבן שקול ללא להצביע. הסיבה שהוא נמצא בקלפי היא למקרה שנגמרו הפתקים של המפלגה שרצית להצביע לה.
וגם פה אתה יכול לא להצביע אם אתה לא רוצה לתת את הקול שלך לאף אחד מהמתמודדים.
אם הדיון הזה
יתפתח למחוזות אפלים וחסרי משמעות, אל תאשימו אותי.
לא נכון
א. פתק לבן משמש כהצבעת מחאה.
ב. אני לא זוכר איך זה בדיוק, אבל יש מצבים שבהם פתק לבן נחשב כקול כשר ואז הוא מוריד משפיע על המודד של *כל* המפלגות.
בכל מקרה, הדיון באמת גולש למחוזות העוף. כל מה שרציתי לציין זה שאני מוחה.
נ.ב.
אם כבר הולכים על רוח השטות של ה"סרטים" האילו, אז הכנסת אופציית זאב רווח של none of the above דווקא מאד מתאימה. איפה דן ברזל כשצריכים אותו.
לא. לפחות לא בבחירות לכנסת
פתק לבן הוא קול פסול וזה זהה לחלוטין לאי הצבעה.
פתק לבן לא נחשב לכלום, הוא לא נספר.
ובסקרים באתר אין שום סיבה לבחירה שמשמעותה "אני לא בוחר". תרצה, תבחר. לא רוצה, אל תבחר. אם נושא הסקר לא מעניין אותך או שאין לך דעה לגביו, אתה לא חייב להשתתף. על מה יש לך למחות?
חברה תרגעו
הוא לא התכוון שהוא "מוחה" על משהו שקורה באתר. הוא התכוון בדרכו הייחודית להגיד שהוא פשוט לא אוהב את מונטי פייטון.
אני מרגיש לא בנח כי זה קרה באשמתי. אני הערתי לו שלמיטב הבנתי באנגלית בעברית ובמתמטיקה לא שייך לענות על שאלה המנוסחת "מי הכי טוב" בתשובה "אף אחד מהנ"ל". כי גם הוא יכול לכתוב שאחד הסרטים הוא "הכי פחות גרוע" הערה אוף טופיק לגמרי על הבעה. משם השיחה התגלגלה למשמעותו של פתק לבן, לא נאמרה כל מחאה על האתר ומנהליו.
כמו כן,
לאמירה "מוריד את כוחן של כל המפלגות" אין שום משמעות מבחינה סטטיסטית.
זה לא משנה אם הוא משמש למחאה.
הוא לא מיועד למחאה. אתה יכול גם להחליט שאי-ההצבעה שלך בסקר היא פעולת מחאה.
אני לא מתיימרת להיות מומחית בשיטת הבחירות בישראל, אז בוא נפנה בפעם השנייה השבוע למאגר התקני של כל הידע והחוכמה ביקום. לקרוא בקולו של סטיבן פריי:
This is what Wikipedia has to say on the subject of… פתקים לבנים.
זה כמובן אוף טופיק מיותר לגמרי. הנקודה שלי היא שיש דרכים אחרות להצהיר את מה שיש לך להצהיר – הנה, עשית את זה בעזרת תגובה – ואופציה של "אף אחד" אולי נחוצה בשאלות טריוויה ומבחני בגרות, אבל לא בסקרים ששואלים אנשים לדעתם.
בריאן
כמו שאמרו קודמיי, הרבה פעמים סרט הפייתון החביב עליך הוא זה שראית ראשון.
את בריאן ראיתי ראשון, וזו הפעם הראשונה שהייתי קרוב לצחוק ברמה מסוכנת. הפעם הבאה הייתה במערכון על שיעור ההגנה העצמית מפני פירות הדר.
הוא משלב בעיני בצורה מאוד מוצלחת בין הרעיונות החכמים שנידונו בביקורת לנונסנס ורגעי WTF מופלאים (בראשם כמובן החללית). זה נכון שבצפיות חוזרות הוא מחזיק פחות מהגביע הקדוש למשל, אבל עדיין ראיתי אותו המון פעמים וזה ממשיך להיות כיף.
"הגביע" גם מלא ברגעים מעולים, ויש בו סצינות שחזרתי אליהן שוב ושוב, אבל הוא פחות מתחבר לי. לאו דווקא בגלל המבנה שלו, יותר בגלל הקצב שלא מסתדר לי כמו ב"בריאן".
אחריהם הייתי ממקם את "ועכשיו למשהו שונה לגמרי", שלמרות שממחזר מערכונים מסדרת הטלוויזיה (ובדר"כ פחות טוב) יש בו כמה רגעים מעולים, ורובם מצחיקים אותי מאוד. "טעם החיים" היה מוגזם מדי למרות שיש בו כמה קטעים נחמדים, ואת ההופעה בהוליווד לא יצא לי לראות לצערי.
ככל שהתבגרתי
למדתי לחבב את הסרטים פחות ואת 'הקרקס המעופף' יותר. באף אחד מהסרטים למעט ב'Monty Python's The Meaning of Life' אין את האנרכיזם המבני של הסדרה (למעט העונה הרביעית), ועם כל הכבוד לחבורה, תסריט, עלילה והמשכיות הם לא ממש הצדדים החזקים שלה.
אז כן, 'טעם החיים'.
תביאו לי את המכונה שעושה ״פינג״
בעיני דווקא ״טעם החיים״. נכון שיש בו הרבה קטעים יותר וולגריים אבל הוא מתעסק בצורה מושלמת באחת השאלות הפילוסופיות הגדולות ביותר, ודווקא מתוך הנוננסנס עולה הבקיאות הםילוסופית הגדולה שלהם. (בייחוד בפילוסופים שבשם שלהם יש s)
טעם החיים לוקח
בכל מקרה אני לא בטוח לגמרי שלהופעה שלהם בהוליווד ולמשהו אחר לגמרי, אפשר בכלל לקרוא "סרטים" משל עצמם ,
כמעט ולא הוצג בהם חומר חדש וזה היה יותר לקט של הסדרה מאשר סרטים בעלי חומר מקורי חדש..
בין השלושה הנותרים טעם החיים לוקח את המקום הראשון, האביר שני ובריאן שלישי.
טעם החיים היה פשוט מעולה ( למרות שהיה אפשר לעשות את הסוף הרבה הרבה יותר טוב), והקטע שמחפשים את הדג היה הומור פייטוני טהור ללא שום התמסרות לעלילה לינארית בעלת משמעות והגיון כלשהו, לפי דעתי טעם החיים מכל הסרטים מזכיר הכי את הסגנון של הסדרה
ההתלבטות בין הגביע לבריאן קשה
הצבעתי לגביע כי בעייני הוא הרבה יותר מצחיק ומיוחד וצריך לבחור בסופו של דבר (הייתי יכול להמשיך להתלבט לנצח) אבל אני עדיין לא החלטתי לגמרי, כי בעייני בריאן הוא סאטירה גאונית ולמרות שהוא פחות מצחיק הוא הרבה יותר חכם וזה חשוב לי לא פחות. את השאר לא ראיתי למרות שאני מאוד רוצה לראות.
נ.ב. אני חושב שהגביע ובריאן הם שני הקומדיות הכי טובות שראיתי אי פעם (ביחד עם סקוט פילגרים)
בחרתי בטעם החיים
זה נכון שהוא בוטה, אבל בטעם החיים הכי צחקתי.
ובבריאן, ובגביע הקדוש, היו הרבה רגעים מתים.
בטעם החיים הרגשתי שכול מערכון מצחיק אותי, טוב אולי חוץ מזה של המסעדה שאז זה באמת היה יותר מידי.
בסוף "הגביע הקדוש" יש מוס.
כלומר, אם נשארים לקרוא את הכתוביות.
אני מכיר לפחות אתר אחד שזכה לשמו בגלל הסרט הזה. כלומר, בגלל המוס שבכתוביות שבסוף הסרט הזה. כלומר, באופן מאוד מאוד עקיף ומעוות, אבל זה בסדר, זה מסתדר טוב עם הסרט.
בתחילת הגביע הקדוש יש מוס.
מה שיש בסוף סרט זה תודה על הדגים – בטעם החיים.
לא ראיתי את כל הסרטים, ולכן לא אצביע.
כן ראיתי שניים מסרטי מונטי פייטון. 'הגביע הקדוש' שחוץ מהכתוביות בשוודית בהתחלה לא היה בו שום דבר מצחיק. הרגשתי שהוא מנסה להצחיק בכוח ובמקום זאת הוא היה רק אוסף של סצינות מביכות ולאחר מכן גם משעממות. סוג ההומור ב"בריאן כוכב עליון" דומה לו מאוד אך בסרט הזה הוא דווקא מצליח להצחיק מדי פעם ולכן קצת מעצבן לדעת שהוא מפסיד בסקר ל'גביע'.
הצבעתי לבריאן. הגביע הקדוש מאוד מצחיק אבל הוא לא 'סרט', אלא אוסף מערכונים עם נושא משותף שמאחד אותם. ובכל מקרה, בריאן הצחיק אותי יותר, יכול להיות שבגלל שהכרתי כבר הרבה מהמערכונים של 'הגביע הקדוש' עוד לפני כן.
נראה לי שיש באג במנגנון הסקרים
הצבעתי מהעבודה (עם היוזר שלי הרגיל) ועכשיו בבית הוא מציע לי להצביע שוב. יכול להיות שהבקרה היא רק עם קוקיז?
למה אסופות המערכונים האלה הם סרטים?
(ל"ת)
כי הם הופקו כסרטים והוצגו בקולנוע כסרטים
באותה מידה, אפשר לשאול למה הקרקס המעופף נחשבת סדרה.
מה בקשר לסצינה הכי טובה?
אם הייתי צריך להגדיר את המושג בדיחה הייתי משתמש בארנב הטרויאני.
או:
ARTHUR: How do you do, good lady. I am Arthur, King of the Britons.
Who's castle is that?
WOMAN: King of the who?
ARTHUR: The Britons.
WOMAN: Who are the Britons?
ARTHUR: Well, we all are. we're all Britons and I am your king.
המצב מידרדר
עם כל האהבה העצומה שלי למונטי פייתון, רוב הסרטים שלהם כוללים גם קטעים משעמים ואפילו מביכים.
כלומר, כל הסרטים חוץ מבריאן.
לא יודע מה יש בו בסרט הזה, אבל אין בו דקה מיותרת. שום קטע לא מתארך יתר על המידה. שום בדיחה לא נשחקת זמן רב מדי, כפי שקרה לפיינתונים לא פעם בסרטים אחרים. זה סרט מהודק, סוחף ומצחיק בכל פעם מחדש.
אז בריאן. חד-משמעית בריאן.
ואולי זה רק בגלל הסטטיסטיקה. כן, גם אני ראיתי את "בריאן" ראשון. אי שם בילדות. הרבה לפני שנחשפתי למשהו אחר מהחבורה הזו.
מצד שני, אולי זה בגלל התאריך. זה הסרט היחיד ברשימה שיצא בשנה שבה נולדתי.
ואולי זה בגלל שהוא כל-כך פאקינג מצחיק! לפני 7 שנים, ערוץ 4 הבריטי ערך סקר על הקומדיה הטובה ביותר בכל הזמנים. בריאן קטף את המקום הראשון. ו"הגביע הקדוש"? הוא הסתפק במקום החמישי.
פעם, לא אהבתי את מונטי פייתון
ליתר דיוק, פחדתי מההומור שלהם. ראיתי בגיל צעיר את הגביע הקדוש ואת טעם החיים והייתה לי קלטת עם אסופת מערכונים מהקרקס המעופף. למרות שחלק מהבדיחות הצחיקו אותי, היו הרבה שלא הבנתי, או שפשוט היו קשות לי מדי לצפיה. אני מודה שגם היום, הארנב בגביע הקדוש וסצנת המסעדה בטעם החיים, עושים לי קצת חשק להסית עיניים מהמסך. אני לא עושה זאת כי כמו שאר הקטעים הקשים של מונטי פייתון, למדתי להעריך את ההומור והכוונה מאחוריהם. ברגע שנכנסים לראש של החבורה, נראה מטופש יותר לא להקצין ולעשות דברים במה שנדמה כטעם רע. הם הרי מנסים ללכת נגד הנימוס והצביעות הבריטיים. זה בהחלט מצדיק הליכה לקיצונות הנגדית.
הצבעתי למונטי פייתון והגביע הקדוש. הוא לא רק הסרט האהוב עלי של החבורה, אלא גם אחד הסרטים האהובים עלי בכלל.
ובהקשר דומה...
טריילר לסרט החדש של טרי גיליאם:
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=jQKFqXBwoao
וולץ, גיליאם, וטריילר הזוי -
אני שם!
מה הבעיה של האנשים האלה?
למה שהם ירצו לשלוט על התפוצה של הטריילר לסרט שלהם? הרי כל הרעיון בטריילר הוא לשכנע כמה שיותר אנשים לראות סרט.
הגביע הקדוש
יעל- גם אצלי זה ככה, הצבעתי מהפלאפון ועכשיו זה נתן לי להצביע שוב מהמחשב.
בכל מקרה, אני מעדיף את הגביע הקדוש, הוא הסרט שהכי הצחיק אותי, וגם הקומדיה שאני הכי אוהב.
בבריאן כוכב עליון הייתי חצי מת, אז אולי זה מסביר את זה שאותו אהבתי פחות.
אגב, גם אני לא אהבתי במיוחד את טעם החיים, זה לא היה מצחיק במיוחד, זה היה מאוד מגעיל, ובסוף כשנגמרו להם הרעיונות הם השתמשו בסלפסטיק לא מצחיק במיוחד (הא הא, לשפוך על המנקה הגזענית קיא זה מצחיק).
בחרתי בבריאן
אבל ~אני לא זוכרת~ איזה מהסרטים ראיתי ראשון. האמת היא שנדמה לי שראיתי דווקא את "הגביע הקדוש" ראשון (זכור לי במעורפל שסבתא שלי הקליטה לי… ולא הבנתי שהסיום הוא הסיום וחשבתי שההקלטה נחתכה באמצע…) – אבל בת'כלס אני חושבת שהבדיחות שלו פחות מעניינות משל "בריאן". כאילו, חיחי, הוא ממשיך להילחם אפילו שכרתו לו את כל האיברים, חיחי, הוא בתול ונכנס למנזר מלא נזירות סקסיות. ב"בריאן" יש את סצנת הגרפיטי (האהובה עלי. אפילו הצעתי לinternet bumper stickers רעיון לסטיקר בהשראתה והם קיבלו אותו ועשו אותו) ואת השיחה של "החזית" עם לורטה, ואלו בהחלט שתי סצנות קומיות שהן לא רק מצחיקות, הן גם ממש memorable.
הגביע הקדוש.
כי התשובה לשאלה "יאללה, רואים סרט – איזה מונטי פיתון לשים?" היא בדרך כלל הגביע הקדוש. אני לא באמת יודעת להסביר למה (הצפייה הראשונה שלי בסרטים נמצאת כל כך רחוק אי שם בילדות שהיא מוסתרת על ידי דינוזאורים), בריאן חכם להפליא ואני אוהבת אותו מאוד, אבל את הגביע הקדוש אני פשוט אוהבת יותר.
לגבי האחרים:
את טעם החיים למדתי לאהוב יותר עם השנים, אבל יש בו יותר מדי רגעים מתים (כל הקטע עם המסעדה והמלצר פיכס לגמרי. כשהייתי קטנה ולא ידעתי שלא עושים דברים כאלה ערכתי לי עותק בלי הסצנה הזו. אני מתביישת וכל זה, אבל בחיי שהסרט היה טוב יותר בלעדיה) ורגעי השיא שלו טובים פחות משל האחרים. בהחלט יש בו את השירים הכי טובים, אבל. אי אפשר לקחת ממנו את זה.
את ועכשיו למשהו שונה לגמרי אני מתעבת – כי הוא פשוט אוסף של גרסאות טובות פחות עם קטעי קישור טובים הרבה פחות למערכונים שאני מאוד אוהבת. בהניתן הבחינה, אני לעולם לא אצפה בו – יש לי את הסדרה בדיוידי, תודה.
וההוליווד בול? ההוליווד בול נפלאה לחלוטין. לו היא היתה סרט, היא היתה נותנת פייט לגביע ולבריאן, ומעציב אותי לראות אותה מיותמת שם בתחתית הטבלה. אבל היא פשוט לא סרט, וזה חסרון עצום כשבאים לדרג סרטים. היא ביצוע נפלא למערכונים מעולים, אבל, ואני ממליצה בחום לכל מי שטרם.
הצבעת לגביע הקדוש? איזו הפתעה
(ל"ת)
And there was much rejoicing.
(ל"ת)
Yay
(ל"ת)
בחרתי בהוליווד
גם אסופת מערכונים קצרים עם קישור מינימלי ביניהם יכולה להיחשב לסרט. לדוגמה, "ענן אטלס" ו"מנועים קדושים".
כמו לבחור בין אבא ואמא
ועל זה ייאמר – קלי קלות, ברור שאמא![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
אני לחלוטין בוחרת בבריאן, אפילו שאת הגביע הקדוש אני פחות או יותר יודעת בעל פה וכל הזמן משתמשת בציטוטים ממנו עם חברים (I'll do you for that). גם ישבתי לא מעט זמן עם האחיין הפצפון שלי כדי ללמד אותו להגיד "ני". כמעט כל מי שמכיר אותי ראה (בכפייה) את She's a Witch.
ובכל זאת – את בריאן אני מעריכה הרבה יותר.
בראיין כוכב עליון
ההתלבטות היתה בין הגביע הקדוש לבראיין, אבל בסופו של דבר נבחר בראיין משום שהוא סרט מגובש הרבה יותר מכל בחינה: עלילתית ורעיונית כאחד.
נכון, בריאן זה סרט יותר מגובש ואיכותי
ובכך מתאים יותר לאליטה. אבל בעניין הזה אני אצטרך ללכת עם האיכרים. כלומר, האנרכו סינדיקליסטים.
וכן, ראיתי את הגביע ראשון
אני כמעט בטוח ש"הגביע" היה הראשון בו צפיתי.
בין אם יש לכך השפעה על דעתי או לא, בחרתי בו כסרט הפייתון האהוב עליי.
בהתייחס לדיון קטן שמופיע איפשהו במעלה התגובות, אני אוהב גם את סרטי המערכונים שלהם, אע"פ שאת "חוגגים בהוליווד" ראיתי לאחרונה לפני מעל לעשרים שנה ולא זכור לי הרבה מעבר לזירת ההיאבקות\איגרוף. כמו אביעד "פינגווין" שמיר, גם לי היו קלטות וידאו של "הקרקס המעופף".
לא ראיתי אף סרט שלו/ה
זה סרטי המשך? הם קשורים אחד לשני באופן ישיר?
זו שאלה רצינית?
(ל"ת)
למה לא?
אפשר לחיות בלי להכיר את מונטי פייתון.
תשובה רצינית: מונטי פייתון הוא שמה של קבוצת קומיקאים בריטיים. ולא, הסרטים שלהם לא קשורים זה לזה עלילתית (וגם בתוך הסרטים עצמם יש מעט מאוד רצף עלילתי).
פגשתי אנשים שלא שמעו על מונטי פייתון
העניין הוא שלפני ששואלים שאלה על מהות הסקר, אפשר למצוא את התשובות בתגובות. מה גם שיש בעמוד הראשי של האתר שני מאמרים שעוסקים ב"בריאן כוכב עליון" ועונים על השאלות. התמיהה שלי היא פחות מהעדר הכרות עם מונטי פייתון ויותר מהצורך לשאול לאור כמות המידע שנשפך עליהם כאן בשבוע האחרון.
אפילו אם מתעלמים מעין הדג
אין גוגל או ויקיפדיה?
אז המסקנה שלך היא ש-?
(ל"ת)
בריאן יותר עמוק, אבל הגביע יותר מצחיק
(ל"ת)
בריאן, בהפרש גדול
שבוע שעבר ראיתי את בריאן בפעם הראשונה ונהניתי מכל רגע, סרט שמצליח להיות גם חכם וגם קורע מצחוק. אתמול ראיתי את "הגביע הקדוש" והתאכזבתי. אחד הדברים הכי כיפיים בקומדיה זה עלילה מופרכת שמגיעה לקרשנדו מטורף בסיום. הסרט הזה היה אוסף של מערכונים נטו. ואם הם היו מצחיקים מאוד באמת לא היה לי אכפת, אבל לצד חצי מהם שכן הצחיקו, היו חצי שכבר לא מרגישים כל כך בועטים ונונסנסיים כיום. לפעמים קצת הרגשתי שאני צוחק בכוח כי ידעתי שהם היו חלוצים בתחום, אבל באמת שאת ההומור הזה אני כבר מכיר מ"הפיג'מות".
הוצאת לי את המילים מהמקלדת
(ל"ת)
למה שמת אותם שם?
(ל"ת)
כי 'אותן' כבר היה תפוס
(ל"ת)